כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

30.10.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס' 34

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ח' חשוון התשס"ז (30 באוקטובר 2006), שעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם

קשיים בהשגת אשרת כניסה לישראל על-ידי אסירי ציון ועולים חדשים עבור ילדיהם וקרוביהם השוהים ברוסיה ואוקראינה

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר



יצחק זיו



מרינה סולודקין



מאיר פרוש



ראובן ריבלין



יוסף שגל

גלינה זלצמן

- אחראית על קליטת אמנים וספורטאים עולים,






המשרד לקליטת העלייה



יהודית רבי-מרמר
- החטיבה הקונסולרית, משרד החוץ



אירית לאובל

- ראש דסק אשרות, משרד הפנים



ענת פישר

- משרד הפנים



ען"ד אלברט כרמי
- יועץ משפטי, "נתיב", משרד ראש-הממשלה



לורן פוריס

- המרכז לפלורליזם יהודי



אמיליה לורטנברג
- הסוכנות היהודית



אלכס כץ

- הסוכנות היהודית



אלכסנדרה בריסקין
- הסוכנות היהודית



מיכאל דבורקין



יולי קושורובסקי



הילרי קריגר

- ג'רוסלם פוסט



ניקול מאיר

דנה גורדון

הלית מגידו

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

קשיים בהשגת אשרת כניסה לישראל על-ידי אסירי ציון ועולים חדשים עבור ילדיהם וקרוביהם השוהים ברוסיה ואוקראינה

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות כאשר על סדר יומנו היום הוא הנושא הדן בקשיים בהשגת אשרת כניסה לישראל על-ידי אסירי ציון ועולים חדשים עבור ילדיהם וקרוביהם השוהים ברוסיה ואוקראינה.


בשנה שעברה ביקרתי באוקראינה יחד עם חברי הוועדה ושמעתי תלונות רבות על כך שיהודים צריכים לנסוע לקייב על-מנת להגיש בקשה לאשרת כניסה. אני יודע שקיימים קשיים – לא לכולם אלא ליהודים שיש שלהם זכות לעלות – לקבל אשרה. מישהו צריך להזמין את המבקש לקבל אשרה, הוא צריך להמתין חודש שלם במסדרון משרד הפנים, לאחר מכן צריך לפנות למישהו שיושב במוסקבה ורק לאחר מכן הפונה מקבל את האשרה. אני לא מכיר את החלוקה הקיימת בין משרד החוץ למשרד הפנים, אבל קיבלתי את רשימת התקנות האומרות מי מקבל אשרה. אני אומר לכם שזו בושה וחרפה וזו גזענות אמיתית כאשר יהודים – ולא רק יהודים – לא יכולים לקבל אשרת ביקור בישראל. עולים ממדינות אחרות יכולים להזמין את חבריהם שמקבלים את האשרה באופן מיידי. אני רוצה לדעת למה זה קורה. למה יהודים מוסקבה ובאוקראינה לא יכולים לקבל אשרת ביקור. אני חושב שכל יהודי צריך לקבל אשרת ביקור לישראל שתהיה תקפה לתקופה של חמש שנים.


יושב אתנו כאן איש מאוד מכובד, יולי קושורובסקי, יהודי שלימד עברית במוסקבה את העולים החדשים שהגיעו לישראל, ועקב כך היה בכלא פעמים רבות,. הוא רצה להזמין את בתו המתגוררת במוסקבה לביקור בישראל ויספר לכם עכשיו את המקרה האישי שלו. זאת בושה שיהודים לא יכולים להזמין את קרוביהם לביקור בישראל.

פנתה אלי בתי, בת 21, סטודנטית ועובדת שרצתה מאוד לבקר אצלי למשך עשרה ימים. בקונסוליה במוסקבה ביקשו ממנה לתת הזמנה מאביה. נכנסתי לאתר משרד הפנים, למדתי מה צריך לעשות, ושם נאמר שצריך להירשם. הגעתי לשם, אבל נאמר לי שאני צריך להירשם חודשיים לפני שפקיד משרד הפנים יקבל אותי לשיחה. אני מדבר על נערה שהיא זכאית חוק השבות. נכנסתי למנהלת שאמרה שהפקידה תקבל אותי. הגעתי לפקידה שהסתכלה עלי כמו על אויב המדינה ושאלה למה באתי ככה, מאחר שצריך להירשם וצריך להביא מסמכים רבים. שאלתי כמה מסמכים, והיא התחילה לספור. מסתבר שצריך בסביבות 13 מסמכים שונים עם הוכחות של קירבה ראשונה, בדיקה אצל עורך-דין שהכול אמת עם תרגום וכולי. נאמר לי על-ידה שאחרי שאני אכין את המסמכים, אני אחזור אליה, היא תבדוק עד כמה המסמכים נכונים, ואז תתחיל לטפל בעניין שלי. שאלתי מתי זה יסתיים, והיא אמרה שהיא לא יודעת כי זה תלוי כמה זמן ייקח לי להביא לה את כל המסמכים.


נדהמתי. התקשרתי לראש "נתיב", אתם עבדתי במשך 14 שנים, והוא אמר לי שזה לא הם, כי הם מטפלים רק בעלייה, אלא במקרה הזה צריך לפנות למשרד החוץ, ואני מכיר את ציפי לבני ויודע שאף פעם היא לא הייתה נגד עולים. התקשרתי למוסקבה, למיקי סלינוב, והוא אמר לי שיש שם אפליה וכי אין אפשרות לקבל אשרה לישראל וכל פעם האדם צריך לעבור גיהנום. אפילו פעילים שבאים לבקש אשרה, צריכים להביא הזמנה ממשרד רשמי, והמדובר באנשים מוכרים וידועים. שאלתי אותו אם מישהו מהאנשים אתם הוא עובד והם מארצות-הברית או מאירופה, האם הם צריכים לעבור את הפרוצדורה הזאת, והוא אומר לא, שהם הולכים, רוכשים את הכרטיס ובאים לקבל אשרה. שאלתי אותו אולי יש פה סיכון ביטחוני, והוא אמר לי שהרבה יותר ערבים גרים בארצות-הברית ובאירופה, שם תומכים במחבלים, והוא לא יודע איך מטפלים באנשים האלה, אבל בוודאי שהיהודים ברוסיה לא מהווים סיכון ביטחוני.


התקשרתי לעוד כמה אנשים והתברר לי שמדובר בתופעה. אנחנו הרי לחמנו לצאת מן המדינה, ואני אישית לחמתי במשך 18 שנים, ועכשיו אני צריכים כאן להילחם בפקידים וזאת כדי לקבל את הבת שלי לעשרה ימים. זו אפליה עם ריח מאוד לא טוב. כל אחד מאירופה יכול ללכת, לרכוש כרטיס ולהגיע הנה. אפילו תיירים שרוצים לבוא לכאן כתיירים ולהתארח במלונות, הולכים לאיזשהו מוסד ואותו מוסד מטפל בהם וזה מטופל מהר, אבל אם אבא או קרוב משפחה רוצה להזמין מישהו, והוא זכאי חוק השבות, הוא צריך לעבור גיהנום שכזה. איפה יש כאן בסיס נסיבתי? התקשרתי גם לויקטור בריילובסקי, הוא היה סגן שר משרד הפנים, והוא אמר לי שבזמנו, הוא טיפל בנושא ואכן היה שיפור מסוים, אבל עכשיו – אולי בגלל שלרוני בר-און יש משהו נגד העולים – המצב שוב מתחיל להידרדר. אני אומר את הדברים האלה, למרות שלא בדקתי אותם ואין לי כלים לבדוק אותם. אני אומר שיש כאן תופעה מאוד מאוד לא בריאה. אנחנו רוצים שהאנשים האלה יאהבו את ישראל, אנחנו רוצים שכל היהודים בברית-המועצות יתייחסו אלינו בחיוב, אבל כאן אני ממש מתבייש, התביישתי בפני בתי ובפני חבריי מאחר שהם שצריכים לעבור את הגיהנום הזה וזאת על-מנת לבוא ולבקר את הוריהם, או את קרובי המשפחה שלהם או את מכריהם המתגוררים בישראל.


אם יש לזה סיבות, בואו נברר את הסיבות.

אני מברכת את יושב-ראש הוועדה שמקיים היום את הדיון בנושא הזה. הנושא הוא נושא כואב. אני עוסקת בנושא הזה - קרובי משפחה של אזרחי מדינת ישראל, והקשיים שלהם להיכנס לארץ – כבר במשך חודשיים. בעיתון ג'רוסלם פוסט היה פרסום מאוד מעניין ושם נאמר שלקונסוליה במוסקבה הגיעו שתי נשים, כאשר האחת היא חרדית שעובדת במרכז חב"ד, והשנייה עיתונאית שעובדת בעיתון יהודי במוסקבה.

האישה החרדית אמרה בקונסוליה כי היא רוצה לבקר את סבתה המתגוררת בכרמיאל. בקונסוליה היא נשאלה אם היא זונה, ומאחר שהיא הגיעה עם בנה בן השלוש, היא נשאלה אם היא מתכוונת למכור את הילד. הפרטים האלה נכתבו על-ידי עיתונאי מוסמך, מיכאל פרומנט.

האישה השנייה, שהיא עיתונאית, היא אמו של חייל שעמד להינשא בירושלים והאם רצתה להגיע לחתונתו. היא הגיעה לקונסוליה עם בן זוגה, ושוב נשאלה אותה שאלה, וזאת בנוכחות בן זוגה.

זאת חוצפה ולגלוג. כתבתי לציפי לבני שתבדוק את הנושא. שרת החוץ שלנו מאוד מבינה מה זה כבוד האדם וכתבתי לה שאם אכן הפרטים האלה שמסרתי הם נכונים, יש לפטר את הקונסול במוסקבה. אם מאפשרים לאנשי הקונסוליה לשאול נשים יהודיות עם ילדים וקרובי משפחה בארץ את השאלות האלה, משהו מאוד מסריח ומגעיל בקונסוליה.

לפני חודש קיבלתי תשובה ובה נאמר שהקונסול בדק וכי הכול בסדר. כתבתי שוב מכתב ושם שאלתי איך יכול להיות שאני מבקשת לפטר את הקונסול בגלל השאלות שנשאלו אישה חרדית ועיתונאית – האם הן זונות – והיא, שרת החוץ, נותנת לקונסול את האפשרות לבדוק, כי זה לא הגיוני שהוא יהיה זה שעורך את הבדיקה. את התשובה למכתבי זה לא קיבלתי, אבל אני עומדת לקבוע פגישה עם מנכ"ל משרד החוץ. הייתי במוסקבה ושאלתי בשגרירות איך יכול לקרות שאנחנו שומעים על המקרים האלה בארץ ואיך יכול להיות שמדינת היהודים מתייחסת כך לאנשים שהם זכאי חוק השבות. התפתח ריב בין חב"ד לשגרירות, עקב המקרה של האישה החרדית ואני מבינה שבריב הזה השגרירות גברה על חב"ד.

כשהיינו עם ראש-הממשלה בפגישה עם משפחות חיילים המשרתים בצה"ל, שאלו האימהות של אותם חיילים אם אפשר להפסיק ולענות אותן, כאשר כל פעם הם צריכים לקבל אשרת כניסה לישראל כשהן רוצות לבקר את בניהן.

אנשי השגרירות אפילו לא מבינים את העוול שהם גורמים לאותם אנשים. שואלים שם שאלות שמהוות פגיעה ישירה בנשאלים. כולנו משלמים מיסים, יש לנו בחוץ לארץ שגרירויות כאשר המשימה שלהן היא לשרת ולאפשר לקרובי משפחה של ישראלים להיכנס לארץ לביקור.

ושוב, אני מאוד מודה לך אדוני היושב-ראש על שאנחנו מדברים על הנושא בצורה גלויה. התופעה הזו מהווה בעיה בכל מדינות חבר העמים ואני חוששת שהיא מתקיימת גם במזרח אירופה. אני נפגשת עם עולים מרומניה, וגם הם מעלים את הטענות הללו.

אין סיכון ביטחוני, לאנשים יש זכות עלייה לפי חוק השבות, והשאלה למה עושים את מה שעושים לאותם אנשים כאשר במשרד החוץ יש אווירה שמותר לעשות זאת.

אני מבקש תשובה ממשרד החוץ וממשרד הפנים, ומבקש שבתשובה תתייחסו גם לתקופה הארוכה שאזרח ישראלי צריך להמתין וזאת רק על-מנת להגיש את ההזמנה

לא נתקלתי במקרים רבים של אשרות כניסה לזכאים, וברגע שאנחנו מבינים שמדובר באשרת כניסה לזכאי, אנחנו מטפלים במהירות ומבריקים את האשרה לקונסוליה. לי הייתה התכתבות עם אחת הקונסוליות ברוסיה, שם עשו בעיה לתת אשרת ביקור ב/1 לבן של זכאי שבות, ואנחנו התכתבנו אתם כי לא הבנו מה הבעיה מה עוד שאנחנו כבר אישרנו את מתן האשרה.


לדעתי לקונסול יש סמכות לאשר אשרת ביקור לזכאי שבות. ברגע שבקשה כזו מגיעה אלינו, כמובן שאנחנו אמורים לבדוק את הקשר המשפחתי ואת כל המסמכים הרלוונטיים שמגיש אותו אדם, אולם לאחר כל זאת, מיד אנחנו מבריקים את האשרות לקונסוליות ולא מעכבים בקשות מסוג כזה. כמובן שאנחנו אמורים לבדוק את הקשר ואת כל המסמכים.

האם כדי שזכאי לפי חוק השבות המבקש שילדיו יבקרו בארץ, הוא צריך למלא 13 טפסים?

הוא צריך למלא בקשה ולצרף את כל מה שנספח לבקשה.

האם הוא צריך להגיש שבועיים מראש את הבקשה?

הוא צריך להגיש לפחות שבועיים מראש את הבקשה.

זאת אומרת, אדם שהוא אזרח ישראלי וילדיו רוצים לבוא מאנגליה לבקר אותו, אין לו צורך באשרה.

אין צורך.

מארצות-הברית, אין בעיה.

אין בעיה.

זאת אומרת, לגבי קושורובסקי יש בעיה.

יש בעיה.

תסבירי לי למה יש בעיה.

לפי דעתי הבעיה מתחילה בקונסוליה.

יש לכם כלל שאנשים מארצות מסוימים צריכים אשרת ביקור. למשל אדם מברזיל, אתם בודקים כפי שאתם בודקים במקרה שבפנינו?

כן. כל בקשה לאשרת ביקור מצריכה אותנו לבדוק את כל המסמכים, את הקשר המשפחתי, תעודות לידה וכולי.

כמה זמן בממוצע לוקח לך לבדוק דבר כזה?

מזמן הגשת הבקשה, זה יכול לקחת עד שבועיים ולא יותר.

אבל את הבקשה צריך להגיש שבועיים מראש ואחר כך יש לנו עוד שבועיים לבדיקה. זאת אומרת, אנחנו מדברים על מינימום חודש.

כן.

זאת אומרת, אם בן-אדם אמר שמדובר בחודשיים, זה לא דבר מופרך אלא זה יכול להיות.

יכול להיות, אבל אין לי מושג מה קרה במקרה הספציפי של מר קושורובסקי.

זאת אומרת, האדם צריך לעבור מדורי גיהנום. מה קורה אם חלילה יש מצב בו חייל נפצע?

אנחנו מתחשבים במקרים יוצאי דופן ובמקרים דחופים יש התחשבות בבקשה ואפשר לזרז את הטיפול.

זאת אומרת שמתחשבים בדברים שהם ברורים לחלוטין.

אפשר להתחשב בבקשה ולזרז את מתן האשרה.

מה קורה במקרה של אדם עלה לארץ כי הוא ציוני?

אני חושבת שאנחנו מאוד רגישים דווקא לזכאי השבות שמזמינים קרובי משפחה.

זה לא נשמע כך. קושורובסקי הוא לא זכאי שבות אלא הוא אדם בעל זכויות רבות בעם היהודי. זה שאנשים לא יודעים מי הוא קושורובסקי, זה מצער.

נכון. משרד הפנים מאוד רגיש לבקשות מהסוג הזה. אני באמת לא יודעת מה קרה במקרה הספציפי הזה, אבל אני אישית יודעת שכאשר אנחנו נתקלים בבקשות מהסוג הזה, אנחנו מתייחסים אליהן.

כך צריך להיות לגבי כל אזרח.

האם יש לכם מסלול מיוחד לזכאי שבות?

אין מסלול מיוחד לזכאי שבות.

תרשמי לפניך כי ועדת העלייה והקליטה מבקשת משר הפנים לקיים מסלול מיוחד לזכאי שבות. תמסרי לנו תוך שבוע-שבועיים אם זה אפשרי. אנחנו קודם כל רוצים שלזכאי השבות יהיה מסלול מיוחד כי מדובר בכל-זאת באנשים שהם אזרחי ישראל.


כפי שנאמר לנו על-ידי חברת הכנסת מרינה סולודקין, יש שאלות מאוד מביכות שנשאלות בשגרירות. הפונה נשאל האם הוא גנב, האם הוא שדד וכולי. האם השאלות האלה מופנות כלפי כל אדם בעולם המבקש לבקר בישראל?

לי לא ידוע על שאלות כאלה שנשאלות במשרד הפנים.

אני מבקש שתתני לנו את כל הטפסים שצריכים להיות מצורפים לבקשה.

בכל לשכה יש רשימה מסודרת ומדויקת שאומרת מה כל אחד צריך לתת.

תמסרי את הרשימה למנהלת הוועדה.

האם השאלות האלה הן שאלות המכוונות אל יוצאי ברית-המועצות לשעבר?

לא.

האם יש איזה חשד אתני לגבי המוצא הגיאוגרפי כאשר שואלים שאלות לגבי המקצוע של המבקש? כלומר, על איזה מקצועות אתם בוחרים לשאול כמו זנות או דברים כאלה?

אנחנו לא שואלים שאלות כאלה. יכול להיות שהמבקש צריך להציג תלוש משכורת ממקום עבודתו, אבל זה בלי שום קשר לארץ מוצאו.

אם עליתי לארץ לפי חוק השבות ואני מחוסר עבודה, אם אין לי עבודה, אני לא יכול להזמין?

כל בקשה מטופלת לגופו של עניין. העובדה הזו לא תהווה הכרעה יחידה בבקשה.

ברגע שנתקל אדם באיזושהי שאלה שצריכה בירור, זה יכול לקחת חודשים.

זה לא מגיע לחודשים.

עם הגשת הבקשה לאשרה, האזרח צריך לשלם 75 שקלים.

הבקשה כרוכה בתשלום אגרה.

בנוסף לזה המבקש בחוץ לארץ צריך לשלם גם הוא עבור האשרה.

ברגע שמשרד הפנים מאשר את מתן האשרה, המבקש לא צריך לשלם. משרד הפנים שולח מברק ובמברק נאמר שהמבקש לא צריך לשלם עבור האשרה.

כל מסמך שמוגש כרוך בתרגום ובאישור עורך-דין, וכל זה אומר עלות כספית.

כמובן שצריך להוכיח קירבת משפחה כאשר מישהו מזמין קרוב משפחה מחוץ לארץ. אלה ההוראות לפיהן אנחנו פועלים.

אלה הוראות המשרד.

זו מדיניות המשרד.

זה לא נהוג על אמריקאים.

אנחנו מתייחסים לאזרחותו של המבקש ולא חשוב היכן הוא נמצא.

אתם מתייחסים אל האוכלוסייה הזו כאל זבל. כאן כדי להזמין מישהו, אני צריך לחזר על הפתחים במשך חודשיים. הזמנתי ידיד שלי מאודיסה, חבר האקדמיה הלאומית של אוקראינה שצריך להגיע לכאן מחר או מחרתיים. התקשרה אלי רעייתו וביקשה שאהיה בשדה התעופה, כדי שאוכל לעזור להם, אם תתעורר בעיה כלשהי וכדי שלא ישלחו אותו חזרה.

אני מבינה שכל השאלות שנשאלו נשאלו על-ידי פקידי הקונסוליה בקונסוליה, כך שאני לא חושבת שאני זו שצריכה להתייחס לזה.

גבירתי ממשרד החוץ, מי קובע את המדיניות של הוצאת אשרות? האם משרד החוץ או משרד הפנים?

מי שקובע את כל נושא חוק הכניסה זה משרד הפנים.

זאת אומרת שאתם מונחים על-ידי משרד הפנים לערוך בקונסוליות בדיקות.

בהחלט. יש דברים שאנחנו מונחים על-ידי משרד הפנים, אם כי אני חייבת לציין שאנחנו כמחלקה קונסולרית, יש דברים בהם אנחנו מקילים. אנחנו נותנים הוראות לנציגויות שלנו - והן כמובן על בסיס חוק הכניסה – לתת אשרות ליהודים שהם זכאי עלייה. כאשר מתעורר ספק באיזשהו נושא ומשהו לא ברור, דברים שאנחנו לא יכולים לבדוק בנציגויות, אנחנו מבקשים שאותו אזרח ימציא הזמנה מסודרת מהמזמין.


אני חייבת לציין שאני מאוד מצטערת על המקרים החריגים האלה שכנראה קרו. אני בטוחה שמישהו בקונסוליה בדק את הנושא, אבל כרגע אני לא יודעת מה היו תוצאות הבדיקה. אם זה קרה, אני מאוד מצטערת. אני אישית מאוד שמחה על העלייה ואני שמחה על התרומה הגדולה של העולים.

אנחנו לא זקוקים למחמאות.

לפני שאת נותנת ציונים לעולים, יש לי שאלה. אדם שעבר את כל העבירות שאת מחפשת והוא זכאי עליה, כמובן שהוא יכול לעלות. נכון?

נכון.

אין ויכוח שהוא יכול לעלות. אבל אם הוא רוצה להגיע כתייר, הוא לא יכול וזה נאסר עליו כי צריך לבדוק אותו. אם התשובות שלו לא מספקות, הוא לא יכול להיכנס.

לפי ההוראות, זכאי עלייה יכול לקבל אשרת ביקור.

זה לא ברור שמי שעבר את כל העבירות יכול להגיע לכאן כעולה.

יבדקו אותו בארץ.

לא, לא יתנו לו להיכנס.

באם לכאן אנשים בלי אשרות ביקור, וללא שעברו בדיקה כלשהי, ואתם בטוחים שהם לא עברו עבירות? אתם לא בטוחים בכך. השאלה היא למה כאן מתייחסים אחרת. את יכולה לחזור על דברייך אין סוף פעמים, אבל אני לא מבין למה זה קורה. למה חברים שלנו שאנחנו רוצים שיגיעו לכאן לתקופה קצרה, צריכים לעבור את כל הבדיקות ולקבל הזמנה מהארץ? אני יודע שאתם חושבים ששם כולם בנדיטים, כולם קומוניסטים, כולן זונות.

חס וחלילה. אני מצטערת אדוני שאתה מגיע למסקנה כזאת.

אני כועס. אני מתבייש שחברים משם מתקשרים אלי ומבקשים ממני להיות בשדה התעופה בישראל כי יכול להיות שלא יורשו להיכנס לישראל.

אני מבינה את כעסך. אתה יודע שאלפים ועשרות אלפים ויותר מגיעים לארץ. יש מקרים חריגים וצריך לטפל בהם.

את פעם ניסית להזמין מישהו מרוסיה? תנסי. צריך ללכת למשרד, לעבור מפקיד לפקיד וכולי.

ברוסיה או כאן?

כאן, בישראל. אני מבקש סליחה על דבריי, אבל זה כואב לי.

אני מבינה אותך, אבל אני אומרת שמכאן להשליך על כולם, זה לא נכון. אני חייבת לציין שלגבי יהודים שרוצים לבוא ולבקר בארץ, הנציגויות שלנו והקונסולים שלנו מונחים לתת אשרה אפילו לתקופה של שלוש שנים עם כניסות רב-פעמיות, וזה נכון גם לגבי אנשי עסקים, והאשרות האלה כן ניתנות.

זה לא נעשה. בשנה שעברה ביקרתי ברוסיה, אז פנו אלי חמישה אנשי עסקים ואמרו שהאימהות מתגוררות בישראל, אבל כל שנה כשהם רוצים לבקר בישראל, הם צריכים ללכת לקונסוליה לבקש אשרה.

אני יכולה להבטיח לך בשם החטיבה הקונסולרית שהנציגויות תכבדנה את ההנחיה הזאת. אני אומרת לך שזה כן נעשה לגבי יהודים ואנשי עסקים שמגיעים לארץ. כמובן שצריך לבדוק את הנושא הזה, אבל האנשים האלה מקבלים אשרה תקפה לשלוש שנים עם כניסות רב-פעמיות. אני יודעת על המקרים עליהם אתה מדבר, ואני מצטערת אם זה קרה.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על שהעלית את הנושא.

עבדתי בטלוויזיה והייתי העורך הראשי ומנחה תוכנית אקטואליה ולא היה לי זמן – ואפילו לא הרצון – להיפגש עם אנשים. מצד אחד הייתה לי עבודה רבה, ומהצד השני, ידעתי שלאנשים יש בעיות רבות ואני לא יכול לפתור אותן. ידעתי שרוב הבעיות נובעות מכך שהאנשים ממדינות חבר העמים לא יכולים להיכנס ארצה. פעם אחת, ורק פעם אחת, טיפלתי בנושא. קיבלתי מכתב מאישה יהודיה, הבן שירת בגולני, שהייתה לה אימא חולת סרטן שנשארו לה לחיות כמה חודשים, והאימא ביקשה להיפגש עם בתה השנייה, שהייתה בת 35, שהתגוררה בקייב. בקונסוליה הישראלית בקייב נאמר לה שלא ייתנו לה את אישור הכניסה משום שהיא בת זונה, וכי היא רוצה להגיע לישראל על-מנת להרוויח כספים.


כעיתונאי אין לי זכות לטפל בנושא הזה, אבל בכל-זאת פניתי למשרד הפנים ודיברתי עם מישהו שאני לא רוצה לציין כאן את שמו, ואמרתי לו שלדעתי קיים בלבול וטעות. ביקשתי כבקשה אישית שייתנו לאותה בת להיכנס לארץ כדי שתוכל להיפגש עם אמה.


אני אומר ליושב-ראש הוועדה שצריך להגיע להחלטה. אני מסכים שזו דיסקרימינציה אמיתית. אין דבר כזה שאם בן-אדם מארצות-הברית הוא טוב להיכנס ארצה, הוא יהיה טוב יותר מאדם שמגיע מחבר העמים, כי שניהם יהודים.

איך אני יכול להסתכל בעיני מר קושורובסקי שיש לי כבוד גדול אליו, אבל נעשה לו עוול עם בתו? אם מישהו בנציגות התנהג כפי שהתנהג, הוא לא צריך לעבוד שם.

אנחנו מדברים כאן על יהודים ועל אנשים שהם זכאים לפי חוק השבות, ואלה שני מסלולים שונים. לאנשים האלה צריך להיות מסלול מיוחד מוגדר ופשוט. כולנו יודעים שאנחנו כסוכנות היהודית מעלים אנשים שהם זכאי חוק השבות.

הרזומציה צריכה להיות שצריכים לתת להם, רק אם מוכיחה הקונסוליה שזה לא בסדר ואז חובת ההוכחה עליהם.

נכון מאוד, אבל יש אוכלוסייה שהיא זכאית לפי חוק השבות אבל יש להם קרובי משפחה מקרבה ראשונה ושנייה, שהם לא זכאים. כולם באים ואומרים לנו שאנחנו מעלים חלק מהמשפחה ובכך גורמים לפירוד.

למה הסוכנות לא יוצרת מערכת של שלטון מול סוכנות, בה מומלצי הסוכנות מקבלים אשרה?

אני הייתי ראש משלחת הסוכנות היהודית במשך ארבע שנים בקייב. חדשות לבקרים היינו צריכים להסתכל לקהילה בפנים, ואני רוצה לומר לכם שזו הרגשה לא טובה. יתרה מזאת, מעבר לנושא של אשרות תייר, יש פה פגיעה בעלייה ואתם יכולים לקחת כדוגמה את "נעלה" – עולים לפני הורים.


כאן יש גם בעיה כספית. המבקש צריך לטוס במשך שמונה שעות ולפעמים מדובר בסכום של למעלה מאלף דולר.

למה שהסוכנות לא תפעל במקרה הזה כנציגי הפונים?

אני לא בא בטענות לעוסקים בשטח. אני מכיר את הקונסולים, אני מכיר טוב את "נתיב"" וזאת מאחר שהבעיה היא בעיית מדיניות בארץ. כשאני מגיע לקונסולים, הם אומרים לי שהם מאמינים לי כי אני מהסוכנות, אבל זה צריך להגיע כמדיניות שצריכה להיקבע ברמות הגבוהות.

בעניין הזה אנחנו מתנצלים שאנחנו כועסים על השליח, וזאת מאחר שאין כאן אנשים אחרים. העניין הוא עניין של מדיניות ולפי דעתי זה אחד הדיונים הכי חשובים שהתקיימו בוועדה כי זה אולי גובל באיזושהי שערורייה שיכולה לגרום נזק גדול.

הנזק כבר נגרם.

לדעתי צריך להביא לכאן את מנכ"ל משרד הפנים ואולי אפילו את שר הפנים, ואת מנכ"ל משרד החוץ, אם כי משרד החוץ מקבל ממשרד הפנים את ההנחיות, ואז צריך לראות איך אנחנו פותרים את הבעיה, חלקה או כולה, ואני מציע לא לעשות את הדבר הזה עם האנשים הנוכחים כאן אלא בדרגים אחרים.


צריך להזמין לכאן את אנשי הסוכנות – ואולי את יושב-ראש הנהלת הסוכנות - כי לפי דעתי לסוכנות יש כאן תפקיד מרכזי, בוודאי לגבי אותם אנשים שעלו לארץ, כך שהם יהיו נציגי האנשים שעלו לארץ וייצגו אותם לפני הקונסוליות. לא יכול להיות שהמבקש יטוס שמונה שעות כדי להגיע לקונסוליה ואז ישלחו אותו הביתה כדי להביא 13 טפסים.


אני חושב שצריך לעקוב אחרי המסקנות שיתקבלו בישיבה היום. אני מציע שתוציא סיכום בו ייאמר שהבעיות האלה עומדות לנגד עינינו ולאחר מכן להזמין לדיון מאוד מרכזי את כל קובעי המדיניות.

אני חייב לומר שלחברי הכנסת יש כלים אתם יוכלו לעמוד מול משרדים שלא רוצים להגיע לישיבות הוועדה.

קושורובסקי הוא כמו שרנסקי, כמו נודלמן, כמו יורי שטרן, כמו מרינה סולודרין, ואלה היו אנשים שנלחמו את מלחמת העם היהודי.

ההורים של אשתי לא זכאי חוק השבות. ניסינו להזמין את אחות אשתי, שהיא בת 17 וחצי, לבקר בזמן החופש הגדול אבל לא נתנו לה להיכנס, וגם לא נתנו את הסיבות לכך. אמרו לי להגיע למשרד הפנים, להשאיר פיקדון, ואולי זה יסתדר.

15 אלפי שקלים.

אין לי את הסכום הזה, ועד שעבר הזמן, החופש הגדול הסתיים ואחות אשתי החלה את לימודיה ולא יכלה לבוא.

היא יותר מדי יפה, כך שהיא לא תוכל לקבל אשרת ביקור.

רצינו להזמין את סבתה של רעייתי, ובמשרד הפנים נאמר לי לבוא כעבור חודש ולהביא את המסמכים שרשומים באתר האינטרנט. באתי והבאתי את כל המסמכים, אבל התברר שהרשימה שבאתר האינטרנט לא מעודכנת וכי הרשימה היא הרבה יותר ארוכה, והיא כוללת תרגום נוטריון. התור הבא שנקבע לי היה לעוד חודש.

אני מציעה לאדוני לתת לי את המסמכים ואני אפנה לשר הפנים, מאחר שזו שערורייה, כי המשפחה של אשתך כשרה להיכנס לכאן. נטפל בנושא באופן פרטני. אני חושבת שהמצב הוחמר. אני מסכימה עם ראובן ריבלין על הזמנת מנכ"ל משרד החוץ ומנכ"ל משרד הפנים, ובנוסף לכך אני אומרת שצריך לפנות לראש-הממשלה כדי לקיים פגישה מיוחדת בנושא.

אני חושב שלפני שמזמינים את מנכ"ל משרד החוץ ומנכ"ל משרד הפנים, כדאי אולי לפנות לבג"ץ ולברר עד כמה המדיניות הזו נגועה באפליה אמיתית כלפי אוכלוסייה גדולה מאוד במדינת ישראל.

לצערי כל הדוגמאות שהובאו כאן לא מוכרים לנו. אני מציעה לא לבוא אל הפקידים בטענות כי הם רק מבצעים הוראות. מי שרוצה להיכנס למדינת ישראל כתייר, אין לו זכות לקבלת תשובה מנומקת וסירוב. הנושא הזה לא נמצא בסמכות בית-המשפט העליון וכפי שנאמר על-ידי חבר הכנסת ריבלין, זו שאלה של מדיניות. הנושא הזה יכול להיפתר על-ידי שינוי מדיניות, לפיה קרובי משפחה יוכלו להיכנס לארץ באותו מסלול של זכאי שבות. לצערי זה לא שאלה שהיועץ המשפטי יכול לפסוק בה אלא שאלה של מדיניות.

האם אנחנו לא יכולים לבדוק האם במדיניות הזו מתקיימת אפליה ברורה?

אתה תגיש עתירה על נושא פרטני ובמקרה הפרטני שלך תקבל תשובה.

אנחנו צריכים לנסח הצעת חוק ואני אבקש מהיועצת המשפטי של הוועדה שלנו לעשות כן. אם המדינה לא רוצה לעשות זאת במסלול רגיל, אנחנו נעשה זאת במסלול חוקי. אני אומר שלא צריך להרגיז את חברי הכנסת כי הם יודעים מה העלייה הזו עשתה למדינת ישראל ואנחנו לא נסכים לאפליה כזו. זו אפליה בין אזרחי ישראל ובמצב הזה מופלים האזרחים יוצאי ברית-המועצות.

הסיטואציה קצת פרדוכסלית. אם בן-אדם נסע לארצות-הברית, הוא מסודר ואני יכול להזמין אותו ולא תתעוררנה בעיות. אם אני רוצה שיהודי מרוסיה יאהב את המדינה ואני מזמין אותו לכאן לעשרה ימים, מתחייב שהוא יעזור אחרי עשרה ימים, ואני אחראי עליו, על פרנסתו, על הביטוח הרפואי שלו, ואני לא יכול להזמין אותו לכאן. אלה שהלכו ישירות למערב, להם אנחנו נותנים כבוד, אבל אלה שרוצים לבוא לכאן, אנחנו מעמידים מכשולים. אני לא רואה כאן את ההיגיון.

אין היגיון בבדיקות שנערכות כי אי-אפשר לבדוק את הכול ואין אפשרות לערוך את הבדיקות שאתם מבקשים לערוך. לדעתי זה נעשה בכוונה על-ידי קובעי המדיניות ואתם אנחנו צריכים לקיים את הדיון, כי המצב לא יכול להיות כפי שהוא.


אנחנו צריכים לראות איך אנחנו, חברי הכנסת, נראים אם אנחנו לא יכולים לפתור בעיות כל כך כואבות ולעזור לאנשים שעשו כה רבות לטובת מדינת ישראל. אני יודע שהנציגים כאן מבצעים מדיניות, ולכן אני אומר שצריך להזמין לישיבת הוועדה את קובעי המדיניות כי אנחנו מדברים על מדיניות.


בשם מדינת אני מבקש סליחה מיולי קושורובסקי.

אני מודה לכם על השתתפותכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15