כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

23.10.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 29

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, א' בחשוון התשס"ז (23.10.2006), בשעה 09:00

בחינת מצבם של עולים ותיקי מלחמת העולם השנייה

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר
מרינה סולודקין
יוסף שגל

ראובן ריבלין
רוברט אילטוב

אריה קורת – מנהל אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת עלייה

שלה עטר כץ – משרד הבריאות

יובל יעקובי – רפרנט קליטה, משרד האוצר

עליזה ג'אן – הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר

אוטיליה ישי – סגנית מנהלת אגף זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

לאה פלוס – רכזת בכירה במחלקת זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

וולף סלומונוב – יו"ר הסניף הירושלמי, ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

אברהם גינזית – יו"ר הארגון, ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

בוריס פלדמן – יו"ר מחוז הנגב והדרום, ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

ולרי פיינר – התאחדות יוצאי אוקראינה

נועה פרסטר – ראש אגף גזברות והכנסות, קופת חולים כללית

דנה גורדון

מיטל בר שלום


בחינת מצבם של עולים ותיקי מלחמת העולם השנייה

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה בנושא מצב ארגון הוטרנים. כמה ימים לפני אנחנו דנו בכנסת לגבי יום הקשיש. מ"מ עשו מחקר על מצב הקשישים, וגילו שמצבם הוא קטסטרופאלי. בזמנו ראש הממשלה ביקש ממני להיפגש עם יו"ר ארגון נכי המלחמה. אני ביקרתי את המטה שלהם וגם מטה של נכי המלחמה. מצבם של הארגונים האלה לא טוב. אני חושב כך. הם גם קשישים והם גם עברו מלחמה קשה. הם היו צעירים, ואחרי המלחמה הם היו צריכים לבנות חיים ומשפחות. הכל היה הרוס, והם היו צריכים לבנות את המדינה מחדש. הם היו אנשים עם כבוד גדול. פה אולי יש כבוד, אבל אפילו אין מה שדורש האו"ם. האו"ם דורש תנאים סוציאליים יותר טובים ממה שקיימים היום. לפי הנייר שאנחנו קיבלנו מה-מ.מ.מ יותר מחצי מהקשישים, שמקבלים קצבת זקנה והשלמת הכנסה מביטוח לאומי, חיים מתחת לקו העוני. לא מגיע לאנשים האלה. צריכים היו להיות פה גם נכי המלחמה, אבל אני לא יודע למה הם לא הגיעו. אני רוצה שנשמע נאום של היו"ר ארגון ותיקי המלחמה.

ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה קיים בארץ משנת 1977. היום אנחנו בארגון 16,000 איש.

זה אומר איש יותר מ-70.

מספר החברים שלחמו בקרבות בפועל הם 6,800. יש יותר מ-4,000 אלמנות של ותיקי מלחמת העולם השנייה. חוץ מזה יש פרטיזנים, נכי מלחמה, יוצאי גטאות, עובדי תעשייה ביטחונית וכו'. גיל חברי הארגון הוא בין 70-94 ויש גם בני 100. בארץ הארגון קיים משנת 1997. ביישובים בארץ יש 75 סניפים ו-30 שלוחות. קיימים 28 מוזיאונים בסניפים שלנו, פינות הנצחה וחדרי זיכרון. ברחבי הארץ הוקמו 41 אנדרטות להנצחת זכרם של הנופלים. קמו 39 מקהלות וקבוצות אומנות שמופיעות ברחבי הארץ.

רק ביוני 2000 התקבל חוק זכויות ותיקי מלחמת העולם השנייה, הודות לחה"כ נודלמן, שיהיה בריא, ויורי שטרן בעקבות לחץ ציבורי של ותיקי מלחמת העולם השנייה. מאז עברו 6 שנים וחצי, אבל החוק לא עבר שום שינוי. בזמן קבלת החוק, היו 13,000 ותיקי מלחמת העולם השנייה, שהיו זכאים להטבות לפי החוק. כיום מספרם ירד ב-40%.

נכון להיום ותיקי מלחמת העולם השנייה מקבלים מענק חד שנתי בסך 1,100 שקלים חדשים, תוספת של 25% להנחה בתרופות לעומת פנסיונרים אחרים ופטור מתשלום אגרת טלוויזיה. אלה כל המתנות שאנחנו קיבלנו בגיל שלנו ובמצב שלנו.

מה קורה היום? באופן טבעי האוכלוסייה של ותיקי מלחמת העולם השנייה הולכת ומזדקנת. כמעט חצי חולים וכשליש מהציבור הנ"ל מתגורר אצל הילדים או בשכירות. מדובר באוכלוסייה חלשה מאוד. בתחילת שנות ה-90 הרעש היה גדול, אבל לאט לאט שכחו. 90% מהאנשים שלנו מסתמכים על העברות מביטוח לאומי. 1,795 איש מהחברים היום מרותקים למיטה.

אל תשכחו, כי לפני למעלה מ-60 שנה האנשים האלה לחמו בעוז ובגבורה ומסרו את חייהם לטוב ולרע. ניצחון אשר היווה אחד מהיסודות להקמת מדינת ישראל. כולם אומרים את זה. האנשים האלה סייעו הן במישרין והן בעקיפין לתקומה של העם היהודי בארץ ישראל. הם אלה שזקוקים לעזרה של הדורות למענם לחמו. לצערנו, מצבם של ותיקי מלחמת העולם השנייה בארץ גרוע יותר מאלה שהיגרו לארצות הברית וגרמניה. זאת הבושה שלנו.

א. להגדיל את המענק החד שנתי מ-15% מהשכר הממוצע במשק ל-25%, ולשלם אותו פעמיים בשנה, פעם במאי ופעם באוגוסט, לפני יום הניצחון ולפני החגים המסורתיים שלנו שלנו. ב. להשוות את המעמד של האנשים שלחמו בפועל אבל לא לבשו מדי צבא, 900 איש, למעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה. ג. לאלמנות, שהיום מקבלות 3 שנים זכויות של ותיקי מלחמת העולם השנייה, לתת את הזכויות לכל החיים. אם אישה נשארה אלמנה, אומרים לה ש-3 שנים היא מקבלת זכויות, ואחר כך תלכי אחרי בעלך. אין לך יותר זכויות.

סניפי הארגון, מועדונים, טיולים והרצאות, ערבי תרבות ופעילויות אחרות הם מקום מפגש לציבור ותיקי המלחמה, שמחזיק אותם בחיים. זה נותן אוזן קשבת לבעיות של האנשים האלה. אין שפה לאנשים בגיל שלנו. אי אפשר להגיע לארץ בגיל 65 וללמוד את השפה. מדוע אני למדתי, זה משהו אחר.

לקראת 60 שנה לניצחון על הנאצים, ממשלת ישראל הקצתה 10,000,000 שקלים לחגיגות ופרויקטים לותיקי מלחמת העולם השנייה. לצערנו, עד היום לא עבר הסכום של 2,750,000 שקלים חדשים לרשויות המקומיות, למשרד הקליטה ומשם לסניפי הארגון. אנו מבקשים מחברי הוועדה, להתייחס ברצינות לכל מה שנאמר ולעזור לותיקי מלחמת העולם השנייה לחיות במולדתם ההיסטורית בכבוד.

לכבוד חברי הכנסת שנמצאים כאן, אני מביא דרישת שלום ממחוז הנגב. כולם מחכים למשהו שיקרה, ואני מרגיש שאנחנו בדרך. אלה לא סתם מילים. אני כבר ותיק בארץ. באתי לכאן לא צעיר, כי אני השתתפתי במלחמת העולם השנייה מההתחלה ועד הסוף. עבדתי בסוכנות. התחלתי לעבוד בערב ללא משכורת אלא רק בהסכם. כל 8 חודשים הייתי חותם על הסכם, ולא קיבלתי שום זכויות. אחר כך העבירו אותי לעובד קבוע וקיבלתי משכורת. הפנסיה שלי היום יותר נמוכה מאלה שמקבלים היום, 1,200 שקלים.

רציתי לומר, כי החוק מעולה. סוף סוף יש חוק לוטרנים. אני רוצה לשאול, אם אני הייתי עובד פה, אז לא מגיע לי הגרושים האלה? אני עובד מההתחלה בחינם, בהתנדבות. בבאר שבע הארגון קם כבר משנת 1976. אני נשארתי לבד מכל החברה שהתחילו את הפעולה הזאת. הוא היה מהנדס שקיבל פעמיים פרס. הוא הביא לכנסת את החוק של הוטרנים, אבל לא הצלחנו. אז לא הכירו אותנו.

לא היה לכם כוח פוליטי.

הוא לא יודע להיות פוליטי, הוא רק יודע להיות מהנדס. כמה נשארו פה כאלה שהם מעל גיל 80. אני מעל גיל 80. בושה לי שיש מעט אנשים סך הכל בארץ, ולא מקבלים לפי החוק את ה-1,000 שקלים האלה. אני לא עובד בשביל הכסף. להיות יו"ר מחוז הנגב, זה לא סתם. אני כל הזמן בנסיעות עבודה. היום היו"ר הארצי לא נותן לנו לשבת.

הוא לא נותן גם לי לשבת.

כל הכבוד לו. הוא יודע איך להסתדר, איך לדבר ולאן ללכת. אני רוצה להגיד תודה רבה שעבדתם על התיקונים. אני אעביר את זה לחברה שמחכים לזה. זאת הצלחה.

החוק לא חל על 12-13 איש.

זה ותיקי מלחמת העולם השנייה.

כמה יש היום, אלפים מאות?

120 איש בערך.

החוק לא חל עליו מבחינה חוקית, אבל מבחינה מוסרית אין הבדל. מדובר ב-2,400,000 בשנה.

כאשר התקבל החוק לוטרנים אנחנו היינו כמות. אנחנו בירידה. כמה נשאר לנו. מאז שהחוק נכנס כבר אולי חצי נשארו.

40% נשארו.

אתה אמרת שחלק לא מקבל 1,000 שקל.

כמה אנשים יש בסך הכל בארץ?

מקבלים את הסכום של 1,100 שקלים רק אלה שמקבלים השלמת הכנסה. אנחנו היינו שמחים שהכירו בנו, ולכן שתקנו.

אני רוצה לשאול את נציגי האוצר לגבי 10,000,000 שקלים.

אני נציגה של שיקום נכים במשרד האוצר. אני יכולה להגיד מה חוק נכי המלחמה בנאצים מעניק לנכי המלחמה.

אנחנו יודעים שיש שני סוגים: יש נכים ויש נזקקים. אנחנו מדברים על נזקקים.

רוב רובם של נכי המלחמה בנאצים זה אלה שעלו בסוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90 ארצה. כולם מטבע הדברים בשל גילם, לא עבדו כאן בארץ. כולם נכנסים לקטגוריה של נזקק/נצרך, בכפוף לגובה אחוזי הנכות שיש להם. מבחינתנו, אותה קבוצה, שמטופלת על ידי הלשכה לשיקום נכים, היא חיה ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שהאדון תאר פה לגבי יתר האוכלוסייה של ותיקי המלחמה.

אבל גם שם כאשר הנכה מת, האלמנות מקבלות את ההטבות רק ל-3 שנים.

נזקק לא. אלמנות של נכה נזקק זכאיות לתגמול למשך כל חייהם, בכפוף למבחני הכנסות. מטבע הדברים, גם אותה אישה לא עבדה, אלא אם כן יש אישה שהצליחה לעבוד פה ולצבור פנסיה.

יש הבדל גדול בין אלה ואלה. הם לא מקבלים. יש הבדל גדול.

רוב האלמנות מקבלות תגמול למשך כל חייהם.

יש שני קריטריונים: נכות ונזקקות, שזה עניין סוציו-אקונומי. את מדברת על נכים שהם גם נזקקים. את לא מדברת על נזקקים.

אני מדברת על נכי המלחמה בנאצים.

אלמנתו תקבל תגמול.

תקבל תגמול כל חייה, במידה והוא היה נזקק, בכפוף למבחן הכנסות. גם לו נערך מבחן הכנסות על מנת להיכנס לקטגוריה של נזקק/נצרך.

הוא צריך להיות גם נכה וגם נזקק.

נכון, לפחות 3 חודשים טרם פטירתו.

הם מקבלים כסף ממשרד האוצר, ואלה מקבלים מביטוח לאומי.

בנושא 10,000,000 שקלים – חשוב להבהיר, שהתקציב ניתן בשנת 2005 לקראת אירועי 60 שנה בניצחון על גרמניה והנאצים. התקציב היה עבור פרויקטים עד הוק, שהיו עבור כל נושא החגיגות, עבור המדליות והבולים המיוחדים שיצאו. מתוך 10,000,000 שקלים 3,750,000 הוקצו לסיוע לרשויות המקומיות בגין פעילויות מקומיות של ארגון הוטרנים. היתה החלטה של שר האוצר נתניהו לחלק את התקציב לשתי מנות. מנה אחת בסך 1,000,000 הועברה בשנת 2005, כאשר היתה הבטחה למנה נוספת של 2,75000 לשנת 2006.

מה זאת הבטחה? האם היא נכנסה כסעיף בתקציב?

לא. שר הקליטה הוציא מכתב אישי לשר האוצר הנוכחי, וביקש לקיים את ההבטחה.

עכשיו סוף שנה.

אנחנו מקווים שהכסף יגיע מיידית.

עכשיו זה הסוף. עכשיו מחלקים את הרזרבות. אם לא יקציבו את זה עכשיו ויעבירו את זה לוועדת כספים, לא יהיה שום דבר. זה ייכנס רק בשנת 2007. אם זאת הבטחה שניתנה לגבי 2006, זה החודש האחרון לתת סעיף תקציבי.

נציג האוצר יצא כדי לברר איפה עומד הנושא הזה.

8 שנים אנחנו חולמים לתת את הזכות של ותיקי מלחמת העולם השנייה לקבוצת נשים, שהיו במלחמה ולא לבשו מדים של צבא.

לפי איזה נייר, לפי איזה מסמך?

יש להן את אותה תעודה שלנו יש. הן היו אחיות במלחמה. כולן בנות 84-85. נשארו רק 800-900. כל שנה אנחנו מדברים על זה, וזה הולך לאיבוד. אני הייתי במשרד הביטחון, והם אומרים שאפשר אבל למישהו לא יוצא לעשות זאת.

אני אספר לך איפה עומדים בכנסת בנוגע לנושא הזה, ולצערי הרב, לא במקום הנכון.

לדעתי, קודם כל צריך לעמוד על זה לקיים את ההבטחות שניתנו. אם אתה מוסיף הבטחות להבטחות שלא ניתנו, הלשון קלה. אם יש הבטחה של 2,500,000 לשנה הזאת, צריך קודם כל להראות להם שאנחנו עומדים על קיום ההבטחה הזאת. הבטחה היא לא סעיף תקציבי. בדרך כלל צריך לקיים הבטחות, אבל הדברים האלה לא ברורים. לכן, אני חושב שאם נשיג משהו מהישיבה הזאת, זה שנראה את זה כדבר שמחייב את הממשלה לעמוד בהבטחותיה. לממשלה קל להבטיח דבר שהם לא צריכים לתת מיד. צריך לעמוד על זה, ואז צריך לשים לב האם הממשלה יכולה לעמוד על כל אותם דברים שאתם צודקים שאתם מדברים עליהם, אבל הם מאוד בעייתיים. באותו רגע הכל מתרחב מיד. ברגע שיש 800, זה יהיה 8,000 אחר כך 80,000 וכו'. אז יש אנשים שהיו גם פה וגם שם, והדברים מתרחבים. בנושא של רדיפות הנאצים עשינו עבודה קשה מאוד בכנסת, והצלחנו. היום יש סעיפים תקציביים בנושא הזה. צריך לראות קודם כל איך לממש את ההבטחות שנתנו. אחר כך גם אפשר להתקדם. זאת ההצעה שלי, והלוואי שאפשר יותר. כאשר יתרגלו לקיים את ההבטחות שנתנו, אז אחר כך אפשר להתקדם.

אחרי הישיבה אנחנו צריכים לכתוב כוועדה למשרד האוצר, ולתמוך בהעברת הסכום של 2,500,000 שקלים לארגון.

מדובר ב-2,750,000 שקלים.

גם אם יש קיצוץ פלט של 10%, שיקצצו 10% ויתנו את הכסף. היום זה השבוע האחרון. עוד מעט מה שלא יהיה יעבור לשנה הבאה, ובשנה הבאה זה סיפור חדש.

זאת היתה הבטחה של ראש הממשלה שרון, וכולם צריכים לקיים את זה כי זה עכשיו כמעט ירושה. בנושא של נשים שעבדו, היה ויכוח כמה פעמים. אני ויורי תומכים בעניין הזה, ושמענו את ההסתייגויות. לא רוצים להאמין שהיתה קטגוריה כזאת במלחמה. אתם יודעים שנלחמנו הרבה בנושא של הוטרנים של מלחמת העולם השנייה. לא רצו להאמין שגם ברית המועצות היתה במלחמה ולא רק ארצות הברית. המאבק לכך הרבה זמן, עד אשר הכירו במעשי הגיבורים הוטרנים של מלחמת העולם השנייה. יש לנו חוק, ואני מסכימה שאנחנו צריכים וחייבים לתקן אותו. בגלל שזה נושא כספי, אנחנו צריכים לדבר גם עם שר האוצר וגם עם ראש הממשלה. זה נושא שמביא כבוד לוטרינרים.

האם יש דקומונטציה רשמית למתנדבות האלה?

בטח.

אני מחר בבוקר יכול להגיד שהייתי שם.

יש מסמכים. ברוסיה יש כמה קטגוריות: אלה שלחמו, אלה שהיו מתנדבים ואלה שהיו במצור לנינגרד. בחוק שלנו קבענו, שהוטרנים של המלחמה מקבלים את המענק, ובעניין של המתנדבות לא הצלחנו עד היום. צריך לחשוב על פעילות ציבורית בנושא הזה, כי הגיע הזמן.

נציג האוצר, תסביר לנו איפה הסכום של 2,750,000 שקלים.

אני יודע שהיתה החלטה על 10,000,000 שקלים, שחלק מהם ניתן בשנה הראשונה ואילו בשנה השנייה יש עיכוב. אני לא כל כך מצוי בפרטים, אבל אני אבדוק את זה ואני אחזור לוועדה.

היתה הבטחה שלטונית שלא קיבלה מעמד של סעיף תקציבי. חלק מההבטחה השלטונית קוימה. מתוך 3,750,000 ניתנו 1,000,000 שקלים. זה נעשה כהעברה מסעיף רזרבה. היום אנחנו נמצאים ברגעים האחרונים של העברות מסעיף רזרבה. עוד מעט לא תישאר פרוטה אחת. בוועדת הכספים אנחנו מאשרים מאות בקשות בחודש. אם נושא זה עומד על סדר היום מבחינת הבטחה, אם על סדר היום הדרישה של שר הקליטה והעלייה עומדת בפני שר האוצר, אתם צריכים מיד לתת תשובה. היום אתם מחלקים את כספי הרזרבה. אם לא יקבלו הנחיה שבה יתועלו 2,750,000שקלים למטרה זאת, אפילו בניקוי של 10% שהיה לגבי כולם, זה לא בסדר. צריך קודם כל להעביר את זה מיד לוועדת הכספים, כדי שיעשו העברה תקציבים למשרד הקליטה. אני מבקש בשם היו"ר, שהחשב הכללי מיד ישאל את שר הקליטה ואת שר האוצר, האם הם מתכוונים לקיים את ההבטחה השלטונית, שלא נכנסה לתקציב. הם אמרו שהם יקיימו את ההבטחה השלטונית. זה צריך להיעשות תוך שבוע. אם לא כן, אנחנו נכנסים לנובמבר. שאז הכספים חולקו כולם. אני מדבר על דברים שלפני חודשיים כבר טיפלתי בהם, והחשב הכללי כל הזמן שאל אותי האם מדובר על שנת 2006 או על שנת 2007. תקציב 2006 הוא דבר שעוד רגע יסתיים. אני מבקש, לפנות מיד לחשב הכללי, על מנת שיראה דרך לקיים את ההבטחה השלטונית שאין עליה מחלוקת, כי חלקה קוימה. 1,000,000 הועברו בזמן. לגבי שנת 2007, נצטרך לראות איך אנחנו מטפלים בזה. את זה אנחנו צריכים לקבל עוד שבוע, כי אם לא אנחנו ניכנס לתקציב 2007. על זה החשב הכללי צריך לתת לנו תשובה.

מתי נקבל תשובה?

זה יהיה היום.

בסדר. כך צריך לעבוד.

יכול להיות שהוא יגיד לך היום שהוא צריך עוד יומיים-שלושה, כי הוא ירצה למצוא את המקורות שלו, אבל הוא צריך להביא את הדבר הזה כקיום הבטחה שלטונית.

בסדר.

אנחנו פתרנו את בעיית הכסף, אבל יש עוד בעיות. בעיה שהם מקבלים מענק לא כל כך גדול. רובי קראת את נייר ה-מ.מ.מ, כולם מקבלים השלמת הכנסה וקצבת זקנה. מכסף כזה אי אפשר לחיות בכבוד.

את זה אפשר לשנות רק בחוק. ביטוח לאומי לא יכול לשלם כסף.

אני רוצה שחברי כנסת יחשבו על זה. אני ניסחתי חוק, איזה הטבות צריך לתת להם: 20% יותר לשכר דירה.

האם זה יכול להיות חוק של הוועדה?

לא, אבל כל חברי הוועדה יכולים לחתום על זה.

אבל זה חוק של היו"ר. יש לו זכויות נוספות.

אני רוצה לשלוח מכתב שלנו לראש הממשלה, לשר האוצר, שר הקליטה, יו"ר ועדת כספים ויו"ר ועדת העבודה והרווחה. אני חושב, שהמצב הזה הוא בלתי אפשרי. אני גרתי ברוסיה איפה שהיו אסקימואים. שם היתה מסורת, שאיש זקן שלא יכול לעשות שום דבר הולך למות. אנחנו לא יכולים להיות אסקימואים. אנחנו צריכים לחיות כמו יהודים. בגלל זה אני הולך למלחמה בנושא של זכויות הקשישים. כל חברי הוועדה ילכו למלחמה בנושא של זכויות קשישים. שנה הבאה צריכה להיות שנה של קשישים. זה בלתי אפשרי, שבמדינת ישראל אנשים קשישים חיים בקו העוני. הם לא צריכים להיות עשירים, אבל לא בקו העוני. זה גם נגד ההכרזה של האו"ם.

אני ניסחתי חוק הנוגע לתרופות. הם צריכים לקבל הנחה של 85%. אם הממשלה לא תקבל את זה, אני הולך לחקיקת חוק זקנים חולים כרוניים. צריכה להיות רחמנות לממשלה, ולא רק כלפי ביזנס מן. אנחנו נותנים לאנשים השלמת הכנסה כדי לחיות, אבל באות וזמן אנחנו גובים מהם אגרת טלוויזיה. זה לא מובן. לפי החוק שלי, 80% הנחה בתרופות, 20% תוספת לסיוע לשכר דירה, ו-25% מהשכר הממוצע, 600 שקל תוספת ל-1,000 שקל, 800 במאי ו-800 באוגוסט, כפי שהם מקבלים תמיד. בנוסף, אלמנות צריכות לקבל את כל ההטבות עד סוף ימי חייהן.

גם אם הליכוד היה בשלטון, הייתי חותם על זה. פה צריך הסכמת ממשלה או מרד של חברי הכנסת שאומרים, על אפה וחמתה של הממשלה אנחנו מאשרים את זה. חוק הוטרנים היה על אפה וחמתה של הממשלה.

אני מוכן שחלק מזה ממשלה תיקח על אחריותה. אני לא נגד שהממשלה תעשה תיקונים בחוק. אם אנחנו מסתובבים סביב הממשלה, שום דבר לא יקרה. אנחנו צריכים ללכת לקרב. אני אבקש ישיבה של ראש הממשלה עם הוועדה, כמו שעשה שרון. היינו בישיבה איתו וקיבלנו הבטחות. לא כל ההבטחות בוצעו, אבל חלק מהן בוצעו. אנחנו מדינה של עלייה.

אני מציע לך להיפגש עם ראש הממשלה ושר האוצר ביחד. שר האוצר מאוד רגיש לעניין הזה.

נכון. גם שר הקליטה צריך להיות.

אני רוצה לחזור לנושא של המתנדבים במלחמת העולם השנייה. בצרפת ובבלגיה אין שום הבדל בין הותיקים ומהמתנדבים.

גם ברוסיה.

רוסיה עכשיו היא לא דוגמא לחלק מהאנשים, ובגלל זה אני חוזר למזרח אירופה. אני חושב, שצריך לעשות תחקיר, כדי להסביר לאנשים שאין הבדל. זה בלתי אפשרי ש-900 אנשים שהיו במלחמה הם לא וטרנים.

אני לא חושב שזה יהיה בניסוח הזה. מרינה אמרה, שלא פעם אחת דיברו על זה. אני חושב שצריך לעשות צעד צעד. בהתחלה צריך לתקן את החוק שקיבלו לפי 6 שנים. את קצבת הזקנה הורידו מ-16% ל-12%. עכשיו יש תוספת, אבל עדיין לא הגיעו ל-16%. באותו זמן כל אחד שעובד קיבל תוספת יוקר. זה לא בסדר לחסוך על חשבון הזקנים.

אני רוצה להגיד לכם, שאין זמן לחכות. כל יום נפטרים וטרנים. עוד 9-10 שנים לא יהיו עוד.

אתה אופטימיסט גדול.

לפי המנהג היהודי, עד 120 לכולם.

גם שהוטרנים הולכים לעולמם, אנחנו ממשיכים את הסיוע לאלמנה לאורך כל השנים.

סיוע בשכר דירה.

אבל אנחנו מבקשים להעלות את הסיוע לשכר דירה.

בכל הישיבה מעלים את הנקודה, שמי שממן את ההנחה בתרופות זה אנחנו. מעולם לא קיבלנו שיפוי מהאוצר. אנחנו בעד לתת תרופות חינם לוטרנים, ובלבד שאם אתם עושים תיקון בחוק תוסיפו סעיף קטן, שהאוצר יעביר לנו את הכסף. אם זה כתוב בחוק, אין לו מה לעשות נגד זה.

אני אדבר עם השר שלהם. יש לו יותר רחמנות מאשר לצעירים. יש כל מיני דרכים לעשות זאת. את יודעת, שפתאום החליטו שלוקחים מניצולי השואה כסף על זה שהם מקבלים פיצויים מגרמניה. נלחמנו, והשר אמר לא. שר השיכון אמר שהוא מפצל דברים כאלה. אפשר לפתור בעיה בכמה דרכים. אני מבין על מה את מדברת. אני גם בעד זה שהממשלה תפצל דברים כאלה. שר הבריאות צריך לעשות מלחמה על זה.

נלמד אותו.

לא יכול להיות מצב, שאנשים שמקבלים קצבת זקנה והשלמת הכנסה לא קונים תרופות כי אין להם כסף. האם זה מקובל?

האנשים הספציפיים האלה משלמים 75% הנחה. הם משלמים 30 שקל לחודש.

אני חושב שפעם אחת צריך להוציא את הוועדה לראות איך הוטרנים האלה חיים, על מנת שנציגי האוצר ונציגי משרד הקליטה יראו במו עינם איך הם חיים.

כולם מבינים שעם 3,000 שקלים אי אפשר לחיות בכבוד.

אני מציע להם ללכת ולעשות ביקור.

אתה לא יכול בכוח להביא אנשים.

למה בכוח? אפשר להזמין אותם.

לא פותרים בעיות ברמה של ראשי אגפים, אלא ברמה של שרים וראש ממשלה. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לפתור את הדברים ברמה יותר גבוהה, כדי שהם יקבלו תוספת בתקציב לתרופות. חברי הכנסת, האם אתם תומכים במה שאמרתי? אני רוצה פגישה עם ראש הממשלה.

אני מודה לכם. זאת הפעם הראשונה אחרי 6 שנים שאנחנו שמעו מילים נחמדות.

מחברי הכנסת תמיד שמעתם מילים כאלה.

המבחן שלנו, הוא אם נצליח לסדר שההבטחה השלטונית תקוים. האסון הוא, שכל פעם יש הבטחה, לא מקיימים אותה ואנחנו מבקשים הבטחה נוספת.

אנחנו תקווה שאתם תעשו זאת.

קודם כל נעשה את זה ואחר כך נמשיך הלאה. אנחנו צריכים לדאוג, שלא יהיה מצב שבו הממשלה יודעת שאפשר להבטיח ולא לקיים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15