PAGE
1
ועדת הכנסת

17.10.06

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 41

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, כ"ה בתשרי התשס"ז (17 באוקטובר 2006), שעה 14:00

1. הכלים הפרלמנטרים הקיימים כיום והצעות לשיפורם.


2. דיון בנושא אי מענה לשאילתות.

חברי הוועדה: רוחמה אברהם – היו"ר


קולט אביטל


גלעד ארדן


אליהו גבאי


זהבה גלאון


אסתרינה טרטמן


יורם מרציאנו


גדעון סער


ראובן ריבלין

מנכ"ל הכנסת אבי בלשניקוב


סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר הורביץ


היועצת המשפטית של הכנסת נורית אלשטיין


חשב הכנסת אבי לוי


דלית דרור
- משרד המשפטים


עליזה בראשי
- מנהלת סיעת הליכוד


רונית חייקין
- מנהלת סיעת מרצ


תמי כנפו
- מנהלת סיעת המפד"ל


משה שיפמן
- מנהל סיעת יהדות התורה

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

רויטל יפרח

1. הכלים הפרלמנטריים הקיימים כיום והצעות לשיפורם

שלום לכולם. אדוני המנכ"ל, נציגי הלשכה המשפטית, אפשר לקרוא לנורית? שלום גדעון. חבריי חברי הכנסת, הישיבה הזו ראשונה בפתיחת מושב החורף ובהחלט בכוונתי להמשיך ולדון בכל יום שלישי בשעה 14:00 בישיבה מיוחדת של ועדת הכנסת בנושא נוהל תקנון וכיוצא בזה. אני מזכירה לחבריי שעם תום המושב האחרון פחות או יותר חשבנו על כל הנושא של הצעות חוק, הצהרות חוק וכולי, כאשר מלכתחילה ידענו שתחילת כל קדנציה של כנסת יש מסה נרחבת של הצעות חוק, כאשר הלשכה המשפטית עובדת עליהם ולעיתים לחברי הכנסת אין שום כוונה לקדם את הצעת החוק. מצד אחד, חשבנו על הגבלה אבל היא לא באה בחשבון. מצד שני, חשבנו על משהו שיכול להיות אלטרנטיבה נכונה גם מבחינת עבודתו של חבר הכנסת, גם מבחינת עבודתה של הלשכה המשפטית.


לפני שסיימנו את הדיון הכנו נוסח שמונח לפניכם, חברי הוועדה וחשוב לי מאוד לומר שהנוסח הזה, שהצלחנו להגיע אליו, אני רוצה לפתוח אותו מחדש לדיון. זה מצב שבו חבר כנסת יוכל להציע רעיונות לחוק. הלשכה המשפטית תעבור על החומר בעין ראשונית ותבחן את הסוגיה אם החוק בגיץ או לא, אם הוא לא נוגד את ערכיה של מדינת ישראל וכולי. אמרנו שכשיש בדעתו של חבר הכנסת לקדם את הצעת החוק, אזי הוא יישב עם הלשכה המשפטית שתעבוד עם הניסוח והקצנו לזה פרק זמן של שבועיים.


אתמול היתה לי ישיבה עם היועצת המשפטית של הכנסת, היועצת המשפטית של הוועדה ועם המשנה של היועצת המשפטית. חבריי חברי הכנסת, חשוב לי שנשמע את עמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת בנושא הנוסח המונח לפנינו כאן. לאחר מכן, אשמח לשמוע גם את חוות דעתו של מנכ"ל הכנסת ואתכם, חבריי חברי הכנסת וכל מי שיש בפיו דבר מה. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית של הכנסת.

ככל הנראה, הרקע להצעה כפי שנתגבשה היה בעיקר או אולי בין הייתר העובדה שבמושב הקודם הוגשו למעלה מ-1500 הצעות חוק. הייתי אומרת שזה מספר מאוד מרשים, שלא היה לא בדיוק אח ורע בעבר ואני לא חושבת שאנחנו צפויים למספר דומה עתה.

האם הלחץ עליכם ירד קצת? מה אם אנחנו משנים את הכללים - -

אנחנו לא משנים שום כלל. אנחנו דנים וזכותנו לדון בכל סוגיה. תקשיב. אתה יודע שכשאתה מבקש את רשות הדיבור תמיד אתה זוכה לה.

מאחר שהיתה קריאת ביניים, אני באה מוועדת האתיקה והבנתי שקריאות ביניים זה ביטוי לחופש הביטוי של חבר הכנסת, אז אשיב לך שהלחץ ירד באופן משמעותי.


צוואר הבקבוק שהיה בלשכה המשפטית נובע מכמה גורמים שלדעתנו לא הלשכה המשפטית אחראית להם. האחד, היתה בעיה מאוד קשה עם התוכנה בכנסת, כך שבמקום - -

סליחה, אבל במאמר מוסגר אני חייבת לציין שבאחד הנושאים הועלו גם טענות של חברי כנסת שיש פקק בכל מה שקשור לעזרה בניסוחים בלשכה המשפטית וכולי, וזה גם נדבך שראוי שנדע.

בסדר. אנסה לתאר ממה נובע אותו צוואר בקבוק כי אם אנחנו לא נבין את הבעיה גם לא נדע איך לפתור אותה כי ההצעה, כפי שהיא גובשה, נראית לנו מאוד בעייתית ואני תכף אגע בעיקרי הדברים.


היתה בעיה עם התוכנה והתוצאה היתה שבמקום שהקלדת הצעת התיק תיקח כ-2 דקות היא לקחה 20 דקות. תכפילי את זה ב-1500 ובכוח האדם שיש... אני מדברת רק על הקלדה, על עבודה טכנית, כאשר לתוך הדבר הזה הרבה פעמים נופלת התוכנה אז השדות השונים שאנחנו צריכים להקליד בהם לא אפשרו עבודה יעילה ומהירה ואנחנו נמצאים בקשר עם יחידת המחשב וממש בימים אלה, כך הובטח לנו, ימצא פתרון מחשבי לאותה בעיה. כך שאם אנחנו מדברים על הצעה שההקלדה צריכה לקחת משהו כמו 2 דקות – זה מה שיהיה ולא 20 דקות או חצי שעה.

הבדיקה הארגונית של הכנסת, של חברת תיאום של דורית און, העלתה הצעה שצריך לבטל את שירותי משרד. ביטלו את שירותי משרד והעבירו את הפונקציה של שירותי משרד אל הלשכה המשפטית. המתמחים מצאו את עצמם קלדניות. וזה עונה לשאלה הנוספת ששאלת. במקום שהמתמחים ישבו עם עוזרים פרלמנטרים ויעזרו בניסוח הצעות פרטיות, הם עבדו בפועל כמי שמקליד הצעות. בעבר, היינו מקבלים - -

ביטלו את שירותי משרד?

כן.

זו פונקציה שכאשר יש תיקון בנוסח או שינוי בנוסח, נמצא שלא צריך עוד פעם את ה"פינג-פונג" לשירותי משרד אלא הפונקציה המשפטית היא זו שתעשה את השינויים, כמו בכל - -

בדרך כלל, מי שעשה את השינוי תמיד ימצא מגן עליו. אני לא הייתי בזמן השינוי, אני רואה את התוצאות שלו. אני רוצה לדבר על התוצאות. אני לא באה בטענות, אני רק מסבירה מה קרה, כי זה עבר הרבה מוחות לפני שביטלו את שירותי משרד.

ברשותך, אלה דברים שמתקשרים אבל הם לא באותו עניין, עד שלא בוטלו שירותי משרד. היה תהליך של הגשת חוקים שהיו מתגבשים, היו מנוסחים והיו עוברים את כל התהליך והרבה אחרי 45 יום חבר הכנסת היה יכול להעלות אותם. הואיל וחברי הכנסת, לפחות במושב הראשון, הם אנשים מאוד יצירתיים ויש אלפי הצעות חוק שעמלו עליהן ושקדו כדי לנסח אותם, אז מה אפשר לעשות שכשאני מנסח 6 הצעות חוק, כשאני מגיע לשישית אני שוכח את הראשונה, מה היה תוכנה. אני מתאר לעצמי שיש הרבה חברי כנסת שהם לא שכחנים כמוני, אז הם ישכחו אחרי ה-100, אבל יש אנשים שהגישו 600 או 700 הצעות חוק, שאם הם יאמרו לי מה התוכן של אחת מהן, אני מצביע בעד כל הצעות החוק שלהם בלי לבדוק מה כתוב שם. לכן, באה ההצעה שהיא בדין, שאנחנו לא צריכים להתאמץ על חוקים שבלאו הכי לא יעלו לסדר היום. אם עשה אדם הצעת חוק מבלי רצון, רק כדי שיכתבו בעיתון שהוא הגיש הצעת חוק, שזה דבר חשוב ביותר לעורר את הציבור וכולי, אז לא צריך. זה הוויכוח שלי עם גדעון.

אני אשכנע אותך.

מה קורה כרגע? אתם באים ומספרים לנו שנפלה עליכם גזירה חדשה, שאם יישאר במערכת הראשונה, אתם תמצאו במצב שעד סוף הקדנציה רק תקלידו את מה שנתנו לכם בחודש הראשון. הבנתי את זה, אבל זו בעיה שלכם ושל מנכ"ל הכנסת.

ראוי שגם אנחנו נדע ונראה איך עוזרים למצוא פתרון לסוגיה שכזאת.

יכול להיות שמנכ"ל הכנסת יחליט שלא צריך כי אין בעיה. השאלה אם זה בסמכותו ואת זה אם תחליטו. אני בסך הכל ממלא אחרי מה שאת אומרת אלא שחשבתי שבבית המחוקקים אין דבר כזה. הם צריכים לתת את השירותים, יהיה אשר יהיה, ואני בטוח שהוא מסכים אתי.

חברי הכנסת, חשוב שנפתור את הפקקים שעתידים להיות.

על זה אני מוכן לקיים ישיבה אחרת. פה אנחנו ועדת חברי הכנסת ויראו למה פגעו במחלקה המשפטית בצורה אנושה? הם לא מסוגלים לעבוד. אנשים שבאים לעבוד בעבודה משפטית לא מסוגלים להקליד... מה, זה בזבוז זמן.

הקושי הטכני מכאן ניתן לפתרון על ידי עזרים שהם באמת לא ממין הפורום הזה - -

לא ממין הליכי החקיקה.

- - אבל מה שכאן הוגש, לדעתנו לא טוב כי הוא לא יפתור את הבעיה. ניסיתי להסביר למה לדעתי באה ההצעה הזאת. הרי לא היתה הצעה להגביל את מספר ההצעות, שזה מה שהיה צריך לעשות.

חשבנו על זה.

לכן, בסופו של דבר בואו נבחן את מה שהוצע כאן ונראה האם באמת - -

אסור להגביל.

בסדר, אז אם אסור להגביל את מספר ההצעות, האם מה שנעשה כאן ישפר את הליכי החקיקה או לא. לדעתנו, יש שני קשיים שצריך לתת עליהם את הדעת: האחד, לפי מה שמוצע כאן, בשלב הראשון הלשכה המשפטית בכלל לא מעורבת. איך אני אגיד לכם מה קורה בשלב הראשון אם הלשכה בכלל לא מעורבת?

היא מעורבת בקריאה ראשונית בלבד.

נכון. העירוב של הלשכה המשפטית שנעשה היום - -

בבחינת 7(א)...

- - הוא מונע הרבה מאוד בושת ובושות. למה? אני יכולה לומר לכם - -

אם כי לא לחלוטין. במידה רבה.

- - למה אני מתכוונת? חבר כנסת מסוים, למעלה מ-50% מההצעות שהוא הגיש הן העתקה של חברי כנסת אחרים, כאשר מסתבר שמדובר בהצעת חוק שעברה כבר בקריאה שלישית. זה למשל דבר שאנחנו מנענו אותו וזו רק דוגמה. יש הרבה מאוד עניינים מהסוג הזה שנמנעים, מכיוון שחברי הכנסת מגישים הצעות, רצים לתקשורת וזה מיד מתפרסם והם חושבים שעל ידי זה הם יקבלו תמיכה, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אני לא מתערבת בזה. אבל אם אנחנו מעורבים מהשלב הראשון, אני יכולה לומר שיש דברים מסוג זה שנמנעים. החלק השני של ההצעה שלכם, שמדבר על שבועיים כולל משרד המשפטים כולל הוועדה, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת מכיוון שעבודה רצינית, בוודאי לחקיקה רצינית, לא יכולה להיעשות תוך פרק זמן כזה. זאת אומרת, ההצעה כפי שהיא, מבחינתנו, מבחינת הליכי החקיקה בקטע הראשון שלה היא לא מונעת, כי אני חושבת שהלשכה המשפטית צריכה להיות מעורבת מהרגע הראשון ואת הבעייתיות שהיתה קיימת בצוואר הבקבוק צריך לפתור המנכ"ל עם עזרים שינתנו לנו. בחלק השני, בוודאי זה לא פותר מכיוון שהשבועיים האלה, זה ממש בלתי אפשרי.

סליחה, דיברנו על 10 ימים.

10 ימים זה בסדר, אבל אחר כך זרקנו את הנוסח של השבועיים.

עדיפה בעינייך השיטה הקיימת?

כן. הגבלה הם לא מוכנים לקבל ורובי עכשיו אמר שמבחינתו... אני מבינה. יש בעולם גישות שונות. כמו שאתה בוודאי יודע יש מקומות שבהם הוגבל המספר ויש מקומות שלא. רובי חושב שלא צריך להגביל ואני מתארת לעצמי שיש לו גישה פרלמנטארית.

הרי מצד אחד זה טוב שיש רעיונות וטוב שאנשים מניחים ואין הגבלה. למעשה, אין פה רצון להגביל שום דבר. ההגבלה נעשית רק בשעה שחבר הכנסת מחליט לקדם הצעת חוק ורק אז היא עוברת את הנוסח המשפטי הדקדקני והכי סופי שרק יכול להיות, כאשר בשלב הראשון חבר הכנסת יכול להניח 1000 הצעות, 1000 הצהרות ו-1000 רעיונות. אין עם זה שום בעיה. הלשכה המשפטית עוברת על זה ברמה הראשונית ונניח והיה וחבר הכנסת יודע שבמחסן שלו יש 1000 הצעות חוק, את מה שהוא רוצה לקדם הוא יכול לקדם בכל רגע נתון אלא שפרק הזמן צריך להיות לפי הבקשה של הלשכה המשפטית ותיכף נשמע גם את משרד המשפטים, לעניות דעתי ארוך יותר, משום שבפרק הזמן הנוכחי אי אפשר לעמוד.


עורכת דין דלית דרור, בבקשה.

ההצעה הזאת, כפי שהיא כתובה היום, היא פיחות נוסף באיכות של הצעות החוק הפרטיות. פתחת ואמרת שלא עומד על הפרק לצמצם את מספר ההצעות, אבל כדאי להקדיש לזה דיון. נעשה מחקר מאוד מעניין של ה-מ.מ.מ על ההגבלה על הצעות חוק פרטיות. יש כל מיני סוגים של הגבלות לפי זמן דיון, לפי מספרים, לפי סיעות. יש כל מיני צורות של - -

דנו בזה כבר וזה לא הדיון הראשון וזה לא עומד על הפרק. זה לא התקבל על ידי חברי הכנסת ומפה עברנו לנוסחה אחרת.

- - בגלל שנוצרת בעיה אמיתית עם אלפים של הצעות, שרובן הן הצעות סרק שחבר הכנסת לא מעוניין להביא אותן לקריאה טרומית, מערכת שלמה עובדת עבודת סרק גם בלשכה המשפטית של הכנסת וגם בממשלה במשרדיה השונים, בעיקר במשרד המשפטים ובמשרד האוצר, שצריך לעשות הערכות תקציביות כי הוא מציע לוועדת השרים לחקיקה את עמדתו, אבל גם לכל המשרדים האחרים שלהם זה נוגע.


מבחינתנו, הבעיה המרכזית פה היא שאין מועד אחרון להעברת הנוסח המשופץ אלינו. מאוד לא הגיוני שנראה הצעת חוק לפני שהלשכה המשפטית עוברת עליו, לא רק בגלל הבושות אלא גם מכיוון שיש פערים אדירים בין מה שכתוב בטקסט לבין מה שכתוב בדברי ההסבר, אם ההסברים רק רעיוניים והם "רזים" - -

משרד המשפטים חושב שההליך הקיים היום הוא ההליך הראוי?

לא, משרד המשפטים סבור שיש מקום להגביל את מספר הצעות החוק.

תבואו ותובילו למהלך אחר, תגישו רק הצעות חוק ממשלתיות.

אני מודיע לך שלא נגביל את חברי הכנסת בהצעות פרטיות.

אין ספק, אני לא אלך על הגבלה.

מאחר וההצעות שעולות ביום רביעי נדונות בוועדת שרים לחקיקה ביום ראשון של אותו שבוע, אנחנו צריכים לקבל את זה לפחות ביום ראשון שקדם לו, זאת אומרת, 10 ימים לפני מועד הקריאה הטרומית, אחרי הלשכה המשפטית כי אין טעם שנעבור על זה בלי הלשכה המשפטית. חוות הדעת המשפטיות והתקציביות יהיו על סמך דברים או שאין קשר בין הטקסט לדברי ההסבר או שדברי ההסבר אינם ברורים. אי אפשר להעריך עלות של רעיון שאין לו אפילו התחלה של...

אני נשארת פחות או יותר באותה נוסחה ואני מסבכת את הדברים כי אני רוצה לראות אם יש פה פתרון: יש הצהרת חוק של חבר כנסת שמונחת כבר 3 חודשים והיא עברה את הראיה המשפטית והם אמרו שאין בעיה עם ההצעה, היא לא נוגדת שום דבר ולא פוגעת בשום דבר. נניח שחבר הכנסת כן היה מעוניין לקדם אותה, המחלקה המשפטית במשרד המשפטים, דרושים לה 10 ימים כדי לקדם אותה. מצד שני, הזמן שנדרש למחלקה המשפטית, אני גם חושבת שאם הוא יארך בין שבוע ל-10 ימים במקסימום לעבוד על נוסח משפטי, כאשר לא עובדים על כל ה-500 עד 800 הצעות אלא עובדים על הצעות חוק ספציפיות בשבוע, זה יכול להיות 40,50 בשבוע, עם הכל ההצעות לפני שהן מגיעות לוועדת שרים. כמה הצעות מגיעות לוועדת שרים לאחר הניסוח האחרון מדי שבוע?

20,23.

50 הצעות חוק שנלקחות מתוך המחסן של הרעיונות לניסוח משפטי. אני בכוונה הולכת על המקסימום. המספר הסופי שמגיע לוועדת שרים הוא 25 אבל כמה מהם יורדות כמה מהן בדרך. אני רוצה ללכת על מקסימום ולתת להם את המספר המקסימאלי של 50 הצעות חוק, כמה זמן נדרש להם להכין.

אנחנו לא יכולים להגיש יותר. לכל סיעה יש מכסה. המכסה המקסימאלית שגאולה יכולה להעביר זה 23-25 הצעות.

אבל כשיש הסכמת ממשלה זה לא במכסה. בשביל לדעת אם יש הסכמת ממשלה או לא אנחנו צריכים לבחון את זה.

בסדר, אז אני בכוונה מגדילה את המספר.

אני רוצה לבוא ולשכנע שאם אנחנו נלך במסלול הזה, ואני משבח את יושבת ראש הוועדה כי היא מציפה פה בעיות והבעיה הזאת היתה בעיה אמיתית ולדעתי ניתן לפתור אותה בדרך אחרת.

אתה היית שותף לנוסח...

הוועדה הזאת מופקדת על סדרי העבודה של הבית ובדיוק בדברים האלה היא צריכה לעסוק. היה לחץ שנבע מכיוונים שונים שבאו ואמרו שהמצב הזה בלתי אפשרי. הוא נבע מתקופה מסוימת של תחילת מושב ואני הייתי במגננה וניסיתי למזער את הדברים.


אני רוצה להגיד היום את הדברים הבאים ואני מכיר את מוסד החקיקה 6 שנים, אבל ברמה מאוד צמודה גם כאשר הייתי מזכיר הממשלה וגם כשהייתי יושב ראש הקואליציה וגם היום, ברמה כזאת שבבית הזה, בקדנציה הקודמת, לא היתה הצעת חוק אחת שלא הכרתי של חבר כנסת בסוף המסלול. בדברים האלה, של איכות הליכי החקיקה מאוד שמרן. אני מודה בזה. כד לשנות מסורות שקיימות בבית הזה הרבה שנים וכולנו יודעים כמה הדברים האלה מורכבים - -

לכן אנחנו מקיימים את הדיון הזה.

- - ראשית, אומרים לנו שהלחץ ירד בצורה משמעותית. עכשיו צריך להבין למה? המבול הזה אופייני לתחילת קדנציה. למה? כי לחברי הכנסת היום, לכל אחד יש הצעות חוק שעברו 45 יום. היום הם עסוקים להעלות את זה במליאה או לגלגל את זה בוועדות, אבל בתחילת הקדנציה היו עסוקים רק בלהציע ולהגיש. היום יש לי הרבה דברים בקנה והפרופורציה שאני משקיע וכמעט כל הצעה שאני אציע - -

על אחת כמה וכמה שהיושבת ראש החליטה להוריד את כל המרדף הזה של מי יהיה אלוף החקיקה וכולי.

אני הסתייגתי מביטול הדוח הסטטיסטי.

זה עוד נדבך שימריץ פחות את חברי הכנסת.

כשלא הייתי בארץ, בכל זאת התפרסמו נתונים סטטיסטיים מסוימים על אף שבוטל הדוח הסטטיסטי.

אם לא יגבילו את חברי הכנסת בצורך שלהם להופיע ב-50% מהישיבות, הם לא יגיעו ולא יבואו בכלל. בשביל מה להכריח אותם לבוא? זה רק מסבך את העניינים. שישבו בבית ויחליטו אם לבוא או לא לבוא. זה יהיה מאוד חסכוני.

אני אומר מה בעייתי לגוף העניין: 1. ברגע שאנחנו אומרים שהצעות חוק יונחו על שולחן הכנסת בנוסח שהגיש חבר הכנסת מבלי שהלשכה המשפטית או גורם אחר בכנסת ינסח או יאשר אותם, המשמעות היא שהתכנית של אייכלר שאני צופה בה כל שבוע תוקדש אך ורק למה שמכונה בעגה העממית "פדיחות". הרי לפני כמה ימים ראינו בערוץ די פופולארי שבאים ומציגים הצעת חוק שהוגשה ואושרה על ידי הלשכה המשפטית עם דברים מאוד מביכים וגם אתמול היא הוגשה מחדש, סעיף אחרי סעיף באותו נוסח.


אני יכול להגיד את זה גם על הצעות אחרות, זו הראשונה שעלתה לי בראש. אני לא אומר באיזו הצעה מדובר. למה אני אומר את זה? יש היום מסננות ולפעמים אני כועס על העוזר הפרלמנטרי שלי ואני מלחיץ אותו כדי שילחיץ את הלשכה המשפטית, כי אני לא רוצה לחכות את הזמן הזה כי אני יודע מה אני רוצה ואני לא מבין למה זה משתהה. אבל בראיה הכוללת, זה טוב שיש גורם שמסנן את הדבר הזה ומה נעשה? אנחנו ניצור מצב שבו יונח על שולחן הכנסת בכחול דבר שאיש לא אישר.


אני אומר לכם בסוד, וזה אחד הדברים האמיתיים שהוועדה הזאת צריכה לעשות: קראתי מאמר של יעקב אחימאיר והוא אומר שחברי הכנסת הם לא כמו בקונגרס. נכון, אז יש 40 עוזרים לפרלמנטר. אתה יכול להעסיק עוזרים משפטיים וכולי אבל כל אחד יודע שמיד התקשורת תסתער עלינו אבל היום אין לחברי הכנסת יכולות לעשות עבודה מקצועית ברמה הנדרשת ברמת כוח העזר שעומד לרשותה והם רק 120.

יש מחלקה משפטית עניפה, יש מ.מ.מ, יש עוזרים לכל אחד ויש היום חדר לכל אחד.

אתה זוכר את מה שהיה ומה שהיום זה יותר טוב ממה שהיה. לא מזמן הייתי בספרד ומצבם פחות טוב משלנו. הם משטר דמוקרטי צעיר ופרנקו היה בשלטון עד לא מזמן וזו דמוקרטיה יותר צעירה משלנו והרשות המחוקקת שם היא חלשה. צריך להסתכל על זה בראיה רחבה אבל אני אומר לכם שאם נלך למצב שהדבר הזה יונח על שולחן הכנסת – חבל על הזמן, זה פגיעה באיכות החקיקה.


עכשיו אנחנו יוצרים פה שני מסלולים, שני לוחות זמנים. מסכנות מנהלות הסיעות שגם כך עבודתן קשה, כי הן צריכות לזכור מתי הן צריכות להביא את זה לסיבוב ראשון ומתי הן צריכות להביא את זה לסיבוב שני. רבותיי, חקיקה זה דבר רציני. צריך להיות חקיקה אך ורק מסלול אחר. אני לא אומר שאין בעיה. אני לא חושב שצריך לפתור בעיה טכנית במחיר של איכות הליכי חקיקה. אני חושב שצריך לפתור בעיה טכנית בצורה טכנית.


שאלתי את עצמי ואני אומר את זה בכנות, מה המנהל הכללי של הכנסת עושה בדיון, כי בזמן שתמכתי במהלך מינויו נאמר בצורה ברורה שיש הפרדה בין הנושא האדמיניסטרטיבי, שעליו מופקד מזכיר הכנסת, והנושא המנהלי שעליו מופקד מנכ"ל הכנסת.


אני הולך להציע פתרון שהוא הדבר הברוך ביותר ויש 3 אלטרנטיבות: 1. הישארות המצב הקיים. 2. להגביל את מספר הצעות החוק ואז יבואו רובי וזהבה ויגידו: בשום אופן לא - -

גם אני לא מסכימה לזה.

האלטרנטיבה שצריך לעשות היא אלטרנטיבה טכנית באמצעים טכנים, שהמנהל הכללי של הכנסת יחד עם היועצת המשפטית יכולים לבוא ולראות באופן אמיתי, ואגב, אני לא מציע לנפח מנגנונים כי אני חושב שאם הם נתקלים בבעיה הזאת בחודשים הראשונים לכהונת כנסת, יכול להיות שלתקופה מסוימת הם צריכים תגבור ופתרנו את הדבר הזה בלי לפגוע בעיקר.

תודה רבה. חבר הכנסת גלאון, בבקשה.

אני רוצה להתחיל מהסיפא של הדברים של חבר הכנסת סער. אני זוכרת שגם בישיבה הקודמת אמרתי שנוצר פקק והוא היה צוואר בקבוק בתקופה מסוימת. כולם שעטו לעבר הלשכה המשפטית. חברי כנסת ותיקים היה להם חובות והם רק כיסו אותם וחברי כנסת חדשים באו מלאי עזוז ונוצר לחץ בתקופה מסוימת. אני חושבת שההצעה של חבר הכנסת סער נכונה. צריך לראות איך בתקופה הזאת מתגברים אד הוק, מעבירים או לוקחים, זה לא מענייני, אבל הרעיון לעשות בחינה כוללת של כל ההצעות בלשכה המשפטית. אני מציעה, כמו אמר חבר הכנסת ריבלין, יו"ר הכנסת לשעבר, לא לשנות סדרי עולם.

משנים, אבל צריך לדון בזה.

כתוב: חדש מפני ישן תוציאו.

לא משנים סדרי עולם כשהעולם לא השתנה. אם לא יהיה סימון, אני מכירה חברי כנסת שמגישים הצעת חוק שהשמש שוקעת במזרח. גם זה יכול להיות... אני מציעה להשאיר את הדבר כמות שהוא והרעיון של חבר הכנסת סער נכון.

תודה רבה. חבר הכנסת ריבלין, בבקשה.

גברתי היושבת ראש, אני ונדמה לי שגם חברת הכנסת טרטמן היינו בכל הישיבות הקודמות במלואן, הסכמנו להצעה שלך ותמכנו בה אולי בגלל סיבה עיקרית: המחשבה שהייעוץ המשפטי בא אלינו בזעקה ואמר: אנחנו לא יכולים ללכת בדרך שבה הלכתם עד היום משום שהמעמסה כזו שהופכת להיות סיזיפית. אנחנו עוסקים ב-6000 הצעות ובסופו של דבר עולות 1000 הצעות. זאת אומרת, 20% מהעבודה שאנחנו משקיעים מגיעה כדי התחלת פעילות חקיקתית ראויה. אני שומע עכשיו, בישיבה הזאת, שהייעוץ המשפטי מתנגד לעניין זה. משרד המשפטים בא ומסייג. הוא אומר: אני מתנגד לעניין זה כי הדרך שבה הלכנו הרבה יותר נוחה לממשלה כי היא יכולה להתכונן ולהחליט בוועדת השרים על מהות העמדה של הממשלה כלפי הצעת החוק כאשר ההצעה שלמה. כאשר בהצעה יש הרבה "חורים" ואי הבנות אי אפשר להתייחס אליה. היא טוענת: אל תעמיסו. תגבילו את חבר הכנסת בחקיקתם. בהחלטתה של חברת הכנסת טרטמן כבר לא יצטרכו את חברי הכנסת. הנשיא המיועד יחליט איזה חוק עובר ואיזה חוק לא עובר.

לא בימינו אנו.

למה את אומרת? יש לנו אינטרס ואפשר לעשות את הנשיא מלך. מי שדואג לעניין, אפשר להחליט שבמקום הנשיא יהיה מלך. לפי פקודת הפרשנות זה יכול להיות מלכה.


אני מציע ליושבת ראש, אם הגישה של הייעוץ המשפטי שזה לא טוב, אנחנו באנו וביקשנו לעזור. דבר אחד ברור שלא יצא מתחת ידה של הכנסת שיחסמו חברי כנסת בחקיקה. יש לנו את כל הויסותים והווסתים. סיעה יכולה להעלות לפי קווטה וכל הדברים. אם אומר היועץ המשפטי: אין לי צורך בזה, אני מברך אותך על היוזמה אבל ברגע שהיא לא רוצה את זה, למה שנשנה?

חברים, כל הדיון הזה נולד וטוב שהוא נולד ואני מברכת על עצם העובדה שעשינו אותו במספר לא מועט של דיונים והגענו למסקנה. כדי לסבר את האוזן ולהזכיר לחברי הכנסת, מכיוון שפתחנו את הדיונים הללו בנתונים מה קרה בכנסת ה-14, ה-15 וה-16. אני מדברת על הצעות חוק שהונחו, מה קרה איתן ומה התקבל בסוף. כדי להזכיר לחבריי, חברי הכנסת, בכנסת ה-14 הונחו 2675 הצעות חוק. בכנסת ה-15 4234, בכנסת ה-16 4165. הצעות חוק שהיו בדיון מוקדם: בכנסת ה-14, מתוך 2675 הגיעו 603 הצעות חוק. בכנסת ה-15, מתוך 4200 הגיעו לדיון מוקדם 913 ובכנסת ה-16, מתוך 4165 הגיעו רק 658. החוקים שהתקבלו - -

אני אומר בסוגריים שלתהליך הקבוע של עליה באישור הצעות חוק פרטיות, במשך כל הכנסות היה חריג של הכנסת ה-16 וזה היה חד פעמי. בכנסת הזאת אושרו הרבה יותר הצעות חוק פרטיות.

החוקים שהתקבלו, בסופו של דבר, ונכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל: בכנסת ה-14 התקבלו בסך הכל 138 חוקים, בכנסת ה-15 235 חוקים, בכנסת ה-16 199 חוקים. כשאנחנו מסתכלים על האחוזים אנחנו מדברים פחות או יותר ב-5%, עם סטיות קלות למעלה ולמטה. כשהיה דוח סטטיסטי, היתה עליה במיוחד בתחילת מושב וכולי. אני לא רוצה להיכנס לשאלה אם זה נכון או רע, נכון או לא נכון, אבל היתה טענה של חברי כנסת שיש כאלה שמעתיקים חוקים של חברי כנסת ישנים, שלעתים, גם לפי המחלקה המשפטית, היו הצעות חוק שעברו 3 קריאות ונכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל וחברי כנסת לא ידעו. והיו חוקים שלאף אחד לא היה עניין לקדם אותם. אנחנו חשבנו ואמרנו שכאשר מפלגה רצה במערכת בחירות והיא מבטיחה לבוחרים שלה שינויים בטווחים כאלה ואחרים ואם הכנסת עובדת במסגרת מכסות של זמן ומזה נובע הגשות וחוקים שיעברו והצעות לסדר יום ואפילו הגשת שאילתות כאלה ואחרות. לכן, עלתה השאלה האם נכון לגרום למצב שבו חברי הכנסת יהיו במצב שבו הם מכוונים את עצמם וימקדו את עצמם שאם הבטיחו לבוחר סוג מסוים של הבטחה, מן הראוי שיקדמו חוקים שהבטיחו.

- - -

את לא היית בכל הדיונים ואני מזכירה מה היה.

יש פתרון לעניין זה, אני אומר את זה בלשון סגי נהור: מה קורה. כאשר חבר כנסת אחד מצביע, מיד חבר כנסת שני רוצה לבוא ולהראות שגם הוא יכול. אני מציע שלא נאפשר לעיתונאים להיות בכנסת כדי שלא ידעו מה אנחנו עושים ואז חברי כנסת לא יגישו חוקים. זה אותו דבר. הדוח הסטטיסטי הוא דבר שמביא - -

אני לא נכנסת לשאלה הזאת כרגע. אני מזכירה את הטיעונים מכיוון שאנחנו אחרי פגרה. אני מזכירה את הטיעונים שחלק מחברי הכנסת אמרו וכיושבת ראש, אני חושבת שראוי ונכון שנרענן לכולנו את הזיכרון. אם היום, בפתיחת מושב החורף, אנחנו מגיעים למסקנה שאכן יהיה נכון להמשיך בפרוצדורה הקיימת וכדי לתגבר ולייעל את עבודת הכנסת ואת עבודת המחוקק ולכך נדרש פתרון טכני, זו גם הסיבה גדעון שאמרת שתפרגן למנכ"ל אבל לא פירגנת בסופו של דבר. הכנסת חייבת לעזור לנו בפתרון בעיות.

פירגנתי אבל אולי לא מספיק.

לכן, אם כל הסוגיה היא, כפי שאמרת, חבר הכנסת סער, בתחילת קדנציה של הכנסת יש מסה קריטית - -

בעיקר.

צריך לראות ולבחון את זה. אני מציעה להשאיר את הקיים כרגע ואשמח לשמוע גם מכם. לגרום למצב שבו המנכ"ל עם היועצת המשפטית יפתרו את הסוגיה הטכנית שעלתה כרגע על הפרק ואני משאירה את זה לדיון פתוח במהלך ימי שלישי. נהיה עם היד על הדופק. במידה ונקבל נתונים ואני בהחלט מתכוונת לקבל אותם מהמחלקה המשפטית, בא נצא מתוך נקודת הנחה שמהיום בעוד חודשיים נבחן את הסוגיה גם של הגשת הצהרות החוק והגשת הצעות החוק, כמה קודמו וכמה הגיעו לדיון, אנחנו נלך למהלך של אמצע מושב. נבחן את הסוגיה הזאת ואם יש טעם להעלות את זה, נעלה את זה שוב לדיון.


חברת הכנסת אביטל, בבקשה.

אני מתנצלת שלא השתתפתי בכל הדיונים ולא שמעתי את כל מה שנאמר ויכול להיות שמה שאגיד יהיה חזרה על חלק מדברים שכבר נאמרו. אני רוצה להגיד דבר שאולי תרצי לתת את הדעת גם עליו: אני חושבת שהבעיה שלנו היא לא במספר החוקים שעוברים בכנסת. סך הכל זה הישג לא רע. בהרבה פרלמנטים לא עוברים כל כך הרבה חוקים כפי שעוברים אצלנו. הבעיה של רובנו כאן וזה מה שאני רואה בכנסת, שלא מיישמים את החוקים, לא אוכפים את החוקים. כיוון שתפקידנו בכנסת הוא לא רק לחוקק אלא גם לפקח, אני תוהה אם לא תרצי לקיים מספר דיונים לראות מה הכלים שבידינו, של חברי הכנסת. אני אומרת לך שיש חוק מסוים שהצלחתי להעביר אותו בקושי רב. אם לא הייתי הולכת בצורה אובססיבית ודופקת על השולחן ומאיימת בבג"ץ, באוצר לא היו אוכפים אותו ולא היו מיישמים. לא רוצים.


מה הטעם של כל העבודה שאנחנו עושים פה, של כל הריצה על כל מילה וסוף סוף להעביר את החוק אם הממשלה או הגופים שצריכים לאכוף אותו לא אוכפים אותו?

יש איזו נורמה חדשה ששמעתי אותה בוועדת הכלכלה: כל חוק שהיום אתה מגיש, אתה צריך לבוא בדברים עם משרדי הממשלה והכנסת לא יכולה לעשות כלום.

זה תמיד היה כך.

הממשלה תמיד מנסה להגביל במקסימום את חברי הכנסת ולחברי הכנסת יש גם - -

הרבה מהחוקים הם תוצאה של משא ומתן ותוצאה של תן וקח. לכן, אם תרשי לי להציע ותמשיכי בדיונים, אני מציע שנראה מה הכלים שלנו בתחום הזה.

אמרתי שיש בכוונתי בכל יום שלישי בשעה 14:00 לעשות ישיבה קבועה של ועדת הכנסת וכל חברי הכנסת מוזמנים להעלות רעיונות כאלה ואחרים. נכון, שחלק לא מבוטל מחברי הכנסת הנכבדים שמרנים ושמרנים מאוד אבל גדעון בא לכל ישיבה ועל זה פירגון מלא.


אתמול אמרתי שלקראת סוף החודש הממשלה אמורה להניח את חוק ההסדרים. אני הודעתי אתמול ובעקבות מה שחברי הכנסת אביטל ומרציאנו נגעו בו, חוק ההסדרים, כך למשל חוק הדיור הציבורי, חוקקו אותו, עבדו עליו שעות על גבי שעות ובאה הממשלה ובמחי יד הקפיאה אותו. הודעתי לשר האוצר שבראש ובראשונה מכיוון שבג"ץ קטל את הכנסת בכל פעם מחדש על כל הנושא של חוק ההסדרים, אמרתי שיש בדעתי להביא למצב שבו ברגע שהממשלה מניחה את חוק התקציב והנגזרת ממנו חוק ההסדרים, אני מתכוונת לקיים פה יום או ימי עיון. נזמין את יושבת ראש הכנסת ונשמח שהיא תהיה חלק בלתי נפרד מהדיונים הללו. דיברתי עם מספר גורמים מקצועיים בנושא הזה, שיבואו ויתנו לנו, חברי הכנסת, ויאירו בפנינו אלו חוקים במסגרת חוק ההסדרים לא יכולים להיכלל במסגרת הנוכחית. אני מודיעה ואני אומרת שיכול מאוד להיות שאני עושה את זה ואני חברה בקואליציה ואני יודעת שאני לא אצליח להסיר את הכל אבל בהחלט אני מתכוונת לערוך איזו שהיא רפורמה, שתהיה רפורמה תלת-שנתית, שנגיע למצב שחוק ההסדרים יהיה המינימאלי, שבג"ץ פחות יתקוף את הכנסת מצד אחד. מצד שני, במאמר מוסגר - -

כמובן שנתחיל את זה מהשנה הבאה.

נתחיל את זה מהשנה הזאת. זה ה-חידוש ואני לא מתכוונת לוותר על זה. בנוסף, אני מזכירה לכם, חברי הכנסת, הדבר הכי קבוע והכי יציב החל משנת 85 זה חוק ההסדרים, כאשר הוא נולד בחטא. לכן, גם אם אנחנו שמרנים, גדעון, מן הראוי שחוק שחוקק בשנת 85, ראוי שנבחן אותו ונראה אם הוא יכול להיות הלכה למעשה ישים בשנים הקרובות של מדינת ישראל. לכן, אני מדגישה שאני הולכת לקיים פה דיון עמוק. יהיו פה הדוקטור עפרוני, דרור שטרום, קובי הבר יציג את עמדתו ואורחים נוספים. אשמח לראות אתכם.

2. דיון בנושא אי מענה לשאילתות.

אנחנו עוברים לנושא הבא שחברת הכנסת אסתרינה טרטמן ביקשה להעלות תוך כדי הישיבה. היא תציג אותו ומי שירצה להתייחס, בבקשה.

אני העברתי בכתב 4,5 נושאים לפני כמה חודשים.

משפט אחד למנכ"ל הכנסת בנושא של הפתרון הטכני, בבקשה.

לגבי הסוגיה של הפתרון הטכני, אני רוצה להבהיר שלשיטתי אני, מנגנון הכנסת נועד לשרת קודם כל את חברי הכנסת. אני לא חושב שחברי הכנסת או כל הליך חקיקה כזה או אחר צריך להתאים את עצמו למנגנון, לכוח אדם, לבעיות תקציב כאלה ואחרות. לשיטתי, זה בתכלית האיסור. אנחנו נתאים את עצמנו ואנחנו כבר מתאימים את עצמנו לכל שינוי פרלמנטרי כזה או אחר. אני יכול להבטיח לכם שניתן את כל הפתרונות. המנגנון או סוגיה כספית כזו או אחרת לא יהווה שום אבן נגף.

בהמשך לדברי המנכ"ל ובעידודו, במהלך הפגרה היינו מודעים לבעיה של יצירת מסמכי החקיקה במחשוב. נערכנו לתבנית מאוד פשוטה. קיבלתם אתמול הודעה על מערכת ה"סנהדרין" על כל מיני שיפורים ושינויים שעשינו. אחד מהם והרלוונטי לכולם הוא משמעותי וזה שינויים משמעותיים בתהליך יצירת הצעות חוק פרטיות. אם נכנסים לכתובת שהיתה בפורטל, אתם מקבלים את ההוראות. זה מאוד פשוט. יש תבנית אחידה, ועד כדי כך היא אחידה גם לחברי הכנסת, ויישמנו אותה בעידוד המנכ"ל בכל משרדי הממשלה. היום תהיה תבנית אחידה לכל משרדי הממשלה.

תהיה תבנית אחידה לכל משרדי הממשלה על מנת שהיועצים המשפטים - -

- - כשיהיה דוח שיח אחרי קריאה שניה ושלישית או במהלך הכנה לקריאה ראשונה לא צריכים - -

אם נותנים לחברי הכנסת 2 עוזרים, הם צריכים להיות מסוגלים להעלות על המחשב שלהם. מי שלא יכול, הולך לשירותי המשרד וימתין ויענה לפי התור כי נתנו לו 2 עוזרים. אם הוא רוצה שעוזר אחד יהיה אחראי על המתנות לבר-מצוות והשני נהג, שיבושם לו ולא יגיש הצעות חוק.

אנחנו נעשה הדרכות. הערה לחברת הכנסת אביטל, שאני חושבת שההערה שלך מאוד חשיבה בעניין אכיפת החוקים. בעניין הזה יש צד אחד של פיקוח על האכיפה, שלא נעשה בצורה מספיק הדוקה בכנסת. החלק האחר הוא שישנם הרבה מאוד חוקים שהופכים לאות מתה כי הם אמורים לגבש תקנות כדי להפעיל אותם. אין מעקב על הדבר הזה. אני חשבתי שבמסגרת הר-ארגון של הלשכה המשפטית והחלום שלי לכונן גם מחלקת חקיקה בלשכה המשפטית, שהיום נעשית במשרד המשפטים ולא עונה על הצרכים המתאימים, כדי שיהיה מעקב אחרי חוקים גם בנושא הזה ושהחוק לא יהפוך לאות מתה וכאלה יש המון.

בבקשה, חברת הכנסת טרטמן.

צר לי שאין פה מספיק חברי כנסת, למרות שבשיחות בעל פה יש לי גיבוי והרבה מרגישים כמוני. אני חברת כנסת חדשה. באתי לפה והאמנתי שבאמת תקנון הכנסת מאפשר לחברי הכנסת למלא תפקידם נאמנה, כשבעצם המטרה שאנחנו כאן היא להיות שלוחי הציבור.


אחד מהכלים הפרלמנטרים שעומדים לרשותנו זה הנושא של שאילתות לשרים. פתחתי את התקנון ולמדתי אותו היטב וראיתי שיש 21 יום זמן שבהם השר אמור להשיב ואם הוא לא השיב, אפשר לאשר לו עוד 21 יום ואם לא, פונים ליושבת ראש הכנסת. חיפשתי לראות מה קורה אחר כך וראיתי שכלום, אין בידינו שום כלי אכיפה, גם לא ליושבת ראש הכנסת בתקנון הקיים. במלים אחרות, חברי כנסת עושים עבודה, שוקדים, פונים לשרים לקבל מענה ותשובה ולצערי הרב – "נדה". ניסיתי ופניתי בשאילתה לאחד השרים באמצע חודש מאי. הגשתי תזכורת במהלך יולי, פניתי לנציגים שעובדים אצלו במשרד טלפונית, כדי להסב את תשומת ליבם כי לא ביקשתי לעשות רעש ופרובוקציה אלא באמת חיפשתי מענה ופתרון. פניתי למשרד והם אמרו: תני לנו תזכורת ונשיב לך. כמובן ששלחתי להם תזכורת וחלף שבוע ולא השיבו לי. בתום שבוע הרמתי טלפון שני ושוב אמרו לי: כן, עכשיו, מה זאת אומרת, העברנו קריאה לזו שעונה לשאילתות. חברים, הגשתי את השאילתה ב-20 למאי והיום אנחנו ב-17 לאוקטובר ועד היום לא קיבלתי שום מענה, למרות כל התהליך. אין פה כלים לאכיפה.

לכן, חשבתי שנכון שוועדת הכנסת תתכנס וביחד נגבש עמדה, עצה, רעיון, מחשבה, איך אפשר לעזור ליושבת ראש הכנסת לאכוף את האמירה שלה, כי לא די ב-"נו, נו, נו". זה מוביל לשום מקום. אני חושבת שמצד שני, חובתם של שרי הממשלה ואני יודעת שיש הסתייגויות בתקנון שמדברת על תכנים שהם ביטחוניים או כאלה או אחרים וזה בסדר גמור. אין לי בעיה עם ההגבלה של התוכן. אבל כששואלים שאלה שאין בה לא מיני ולא מקצתי, שנוגעת לסוגיה ביטחונית ומשום מה, לא עונים ולי יש חשדות מדוע לא עונים, זו סוגיה שמצריכה טיפול יותר יסודי. מתוך שיחה עם חברי הכנסת אני חייבת לציין שמעתי שהתופעה הזאת אינה חדשה והיא מוכרת לחברי הכנסת ואני שמחה שתוכלי היום לעשות מעשה יחד עם הח"כים כדי להשביח את המערכה.

לפני שאני נותנת את רשות הדיבור ליושב ראש הקודם, חבר הכנסת ריבלין, אני רוצה לומר מנסיוני אני כסגנית שר הפנים, לא פעם עניתי על שאילתות ואני מוכרחה לציין ולומר שכאשר היתה מסה של שאילתות ולקראת סוף מושב, אמר היושב ראש שנותרו לך כך וכך שאילתות לענות ואתה מתבקש עד סוף המושב להשאיר שולחן ריק וכך היה.

ואם הוא לא משאיר?

אין דבר כזה. רשות הדיבור לרובי ריבלין.

ברמה העיונית, שר מחויב לתקנון הכנסת ועוד יותר מכך, הוא נשבע למלא את החלטות הכנסת. כמובן שהחלטות הכנסת ביניהם זה החובה שלו להשיב על שאילתה תוך 21 יום. השאילתה היא האמצעי הכי טוב והכי יעיל והכי חשוב בעבודה הפרלמנטרית, בפיקוח של הכנסת על הממשלה.
כאשר היו שרים סרבנים בעליל, פניתי לראש הממשלה, שהוא האיש המופקד על השרים והודעתי לו כך: אחד מן השניים, או שאתה עושה סדר או שאנחנו סדר. לא יכול להיות שהשרים שלך לא יענו ואכן, הוא נתן הוראה והנחיה לשרי הממשלה שלו לענות על שאילתות. אם ראש הממשלה חלילה, באופן תיאורטי, יהיה כזה שלא ידרוש מהשרים לטפל בדברים וראש הממשלה יכול באותה מידה לא להיענות לדרישת 40 חברי כנסת לבוא ולהשיב פעם בחודש. הוא יכול לומר שהוא לא רוצה. הממשלה יכולה להיות בכלל סרבנית לחלוטין.


אני הודעתי לשרים שלא ענו, שמאותו רגע שום חוק של משרדם לא יעלה על סדר היום. זה לא מתפקידה של ועדת הכנסת אלא זו הסמכות של יושבת ראש הכנסת. יושבת ראש הכנסת צריכה להודיע לשר שלא מכבד את החלטות הכנסת, מלבד התלונה הישירה לראש הממשלה שיקרא לו לסדר או יאיים עליו לפטר אותו, אני ער לזה ששר ביטחון לא יכול לענות על שאילתות אם אין לו סגן שר ביטחון. אבל אני נגד סגן שר ביטחון, מה אכפת לי, אני היום באופוזיציה. שר אוצר לא יכול להיות בלי סגן שר אוצר כי הוא לא יכול לענות על שאילתות. המכשיר של סגן שר, יש משרדים שהוא חיוני. הוא דבר שבלעדיו אין. אני הייתי שר במשרד התקשורת והיה לי אדם מיוחד שענה על שאילתות. לא היה מצב שבו ב-21 יום לא עניתי על שאילתות כי בדרך כלל, אחרי 21 יום - -

זה לא רלוונטי.

לכן, אני מציע שיושבת ראש הוועדה תפנה ליושבת ראש הכנסת בתלונה שלך או בדיון פה, במסגרת הזאת עם יושבת ראש הכנסת - -

אולי יש מקום לעשות תיקון בתקנון. אני לא רוצה שיושבת ראש הכנסת תעמוד במצב לא נעים בבקשה מול השר.

התקנון כבר קיים. מי שמפר תקנון יפר גם תקנון שמתקן.

אני באתי בבקשה לסיוע כי אני לא מכירה את המנגנונים ואני באמת רוצה עזרה ועצה, שהיא נכונה גם לח"כים נוספים. אולי נכון, מבחינת התקנון, להוסיף עוד סעיף שבסמכותה של יושבת ראש הכנסת להורות שלא לטפל בשום חקיקה של שר שלא טיפל בשאילתות.

זאת הסמכות שלה, לא צריך לכתוב את זה.


חברת הכנסת טרטמן, אני בהחלט אפנה ליושבת ראש הכנסת וגם המנכ"ל פה ואומר לה שהבעיה שהועלתה פה לדיון, אנחנו מבקשים שתפנה בקשה לראש הממשלה שיתזכר את השרים. אם לא, שתתחיל להפעיל את סמכותה.

אולי אני אדבר עם יושבת ראש הכנסת, בעקבות הבקשה.

תחליטי, או שאת עושה הכל לבד או שאת פועלת דרך הוועדה.

בסדר גמור, דרך הוועדה. אין שום בעיה.

אני אפנה מכתב עם העתקים לכל חברי הוועדה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:10)