כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

16.10.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 62

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

מיום שני, כ"ד בתשרי התשס"ז ( 16 באוקטובר 2006), שעה: 11:30

הישגי עולים – ישיבת מעקב

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

זבולון אורלב

זאב אלקין

שמואל הלפרט

אלכס מילר

מרינה סולודקין

יוסף שגל

רונית תירוש

לאה רוזנברג – סמנכ"ל ומנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

אודי בהט – מנהל גף קליטת עלייה, משרד החינוך

מוטי בנאוי –מנהל מחלקת ביקור סדיר ומניעת נשירה, משרד החינוך

אריה קורת – מנהל אגף קליטה וקהילה, המשרד לקליטת עלייה

מרים כץ – רכזת חינוך בלתי פורמלי, המשרד לקליטת עלייה

סוניה מיכאלי – ד"ר, המדענית הראשית, המשרד לקליטת עלייה

ישעיהו יחיאלי – ראש מנהלת נעל"ה – נעל"ה

דני אדמסו – מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

טל האס - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אברהם מספין – דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אילנה ליטבק – שתי"ל

מילנה יערי – שתי"ל

שלומית אשרי – שתי"ל

אילן בהירי – הסתדרות המורים



רומן שניידר – האגודה הישראלית למען ילדים עולים

אלי זרחין – מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אושרה עצידה




הישגי עולים – ישיבת מעקב

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך. הישיבה היום היא ישיבת מעקב אחרי ישיבה שקיימנו לפני מספר חודשים. בישיבה הזאת קיבלנו נתונים גם ממרכז המחקר והמידע, וגם נתונים ממומחים של הארגונים השונים וממשרד החינוך. קיבלנו נתונים מאוד מאוד קשים על מצב קליטת העלייה במערכת החינוך והתוצאות גם בתחום הישגי הבגרות וזכאי בגרות, גם בתחום הנשירה, וגם בתחומים יותר פרטניים שעוסקים בזה. אנחנו החלטנו כבר לפני הפגרה או לקראת סוף הפגרה לקיים ישיבה נוספת, ותבענו ממשרד החינוך טיפול מערכתי שונה מאוד בהתייחסות לנתונים הקשים מאוד שקיבלנו.


היתה מלחמה ולא רצינו לעשות את זה בזמן המלחמה, ולכן החלטתי לתת ארכה למשרד החינוך כדי שיוכלו לגבש את המדיניות החדשה וההיערכות בעקבות ההמלצות שאנחנו המלצנו עליהם והמסקנות בישיבה הקודמת. אני יודע גם שבינתיים היתה החלטה של ועדת הקליטה בראשות חברינו חבר הכנסת זאב אלקין שהתקדמה גם בעבודתה ויש גם תוצאות מסוימות ופרטניות לגבי נושאים ספציפיים במערכת החינוך. לכן, אני לא רוצה לעשות פה כפילות עבודה, אלא אני רוצה יותר לדבר על העניין המערכתי. אנחנו ראינו שזה שיש גף קטנטן במשרד מעיד על העובדה שזה כנראה לא מספיק כדי לתת את המשקל הראוי, ולכן אנחנו מאוד שמחים שסמנכ"לית אפקטיבית הגברת לאה רוזנברג נמצאת פה. אני מקווה שהיא יכולה להיות אשת בשורות לגבי השאלה איך המשרד נערך מחדש בעקבות הממצאים הקשים ביותר שראינו פה. אני חושב ששילבנו נתונים. עם זאת, זה היה מאוד קשה כי ישנן הגדרות שונות של עולים ושנת העלייה שלהם, ולכן אתה אף פעם לא יכול לקבל תמונה כוללת. אבל לפי הנתונים הסופיים ראינו שפחות מ-25% מתלמידי העולים הם זכאי בגרות במדינת ישראל. אפילו חברי הכנסת הוותיקים כמו מרינה סולודקין הוכו ממש בתדהמה כשהם שמעו על הנתון הזה.

לא רק שגף תלמידים עולים הוא יחידה קטנה במשרד, אלא גם הממדים האישיים הצטמצמו וזה הופך את זה להרבה יותר דרמטי. הוגשה כבר תוכנית מסודרת לשדרוג הגף לאגף בתוך משרד החינוך. אנחנו צריכים לסגור את הנושא הנציבותי. הנושא נמצא כבר בהילוך מאוד גבוה וכמובן שנעבור את שלב הנציבות כדי להכיר בכל המשמעויות שנגזרות בכוח-האדם ובשאר הדברים. זאת בהחלט בשורה כי זה משהו כבר לביצוע במיידי שישפר שני דברים. ראשית, את כוח-האדם בתוך היחידה הזאת שהוא נחוץ מאוד כדי לעשות את זה. שנית, גם את המעמד.

אני מבין שעוד לא קיבלתם את האישור, כי אני קצת יודע משהו על קצב של דברים שהולכים עם נציבות שירות המדינה. אבל, תציגי לנו את התוכנית, את החזון, מה אתם חושבים לעשות.

כשאנחנו מציגים את הבקשה לנציבות למה צריך לשדרג את היחידה הזאת לאגף אז זה בא מאיזשהו רציונל למה זה צריך להיות אגף ולא יחידה כמו שאנחנו רואים.

אנחנו מבינים למה, אבל איך זה יהיה? מה המשמעות שזה יהיה עכשיו אגף מבחינת תקציבים וכוח האדם? איך זה ייראה בהנחה שתקבלו את מה שאתם רוצים?

כרגע המשמעות היחידה היא רק שינוי הסטטוס שהוא סטטוס גבוה יותר. זה כרגע הדבר הוודאי היחיד שאני יכולה להגיד. התקציב הוא הרי איננו של האגף או של גף, התקציב הוא תקציב לטיפול בתלמידים עולים בתוך מערכת החינוך, והוא נדון בתוך התקציב הכולל בסך הכול של משרד החינוך. זאת אומרת, אין השלכות מיידיות לעובדה שזה הופך להיות אגף מבחינת התקציב שלו. לגבי כוח-אדם, בתוך ההצגה של הדברים הללו נדרשים עוד מפקחים שיהיו פעילים בתוך האגף הזה. הבקשה היא לשתי משרות פיקוח נוספות בתוך האגף. אני אומרת דברים שהם כרגע רק בקשה. ברגע שיהיה משהו יותר קונקרטי גם אישור, גם כוח-אדם, אנחנו כמובן נציג. אני לא מונה את כל האילוצים שיש לנו. אסור לנו כרגע לגייס כוח-אדם נוסף. יש הקפאה של תקנים וכל הדברים האלה. אבל, ישנו כבר הציר שעליו אנחנו מדברים לגבי מהי הבקשה הקונקרטית, ונתקדם בשלב שלב. כרגע אי אפשר לאייש גם אם זה כבר היה אגף כי יש הקפאה של המשרות האלה. אני יכולה לדווח כל פעם בכמה התקדמנו.

הרי יש הרבה מפקחים בתחומים אחרים, האם אי אפשר להעביר?

אם הם היו יושבים כאן הם היו טוענים את הטענות למה שם הם כל כך נחוצים ואי אפשר לבטל משרה. בנוסף לזה, אנחנו לא יכולים לאייש כל משרה כרגע של אדם שפורש כי התקן הזה גם הולך לאיבוד. הפרוצדורות המנהליות הן די מסובכות. אני חושבת שיש בזה כן הכרה משמעותית מצד המשרד במעמד הנושא, וזה הדבר החשוב.

האם הסמכויות של גף ושל ראש אגף הן זהות בתוך המערכת?

יש הבדלים בסמכויות. למשל, באיזה פורומים ובישיבות משתתף מנהל אגף ולא משתתף מנהל גף. זוהי משמעות אחת שהיא חשובה. מעבר לזה, ישנו המעמד האישי שאינו דורש שדרוג. במעמד האישי לא היה צריך שדרוג פורמליסטי כדי לדעת מי עושה את זה.

הישיבה האחרונה התקיימה לפני שלושה וחצי חודשים. אני חושב שזוהי התקדמות, אבל זוהי התקדמות זעירה ביותר. אני יודע את הבעיות המינהליות הללו, ואני יודע כמה זה קשה. אני יודע איך הבירוקרטיה עוצרת כל דבר טוב ונחוץ. לצערי, כך היום הדברים מתנהלים. אין ספק שראינו חלק מהתוצאות האלה גם בזמן המלחמה. יחד עם זה, אין לי ממש תחושה מדברייך שמסתכלים על זה כמצב חירום או מצב חירום יוצא מהכלל שמצריך טיפול מיוחד מצד הנהלת המשרד, השרה, או המנכ"ל. אין לי תחושה שאתם רואים במספרים האלה כשל מערכתי חמור ביותר. אולי את יכולה לבשר דברים אחרים.

בהחלט. המעמד של אגף או גף לא עיכב אותנו מלקבל החלטות אחרות. אני לא מונה בסיטואציה של שלושה חודשים האחרונים שבה היינו קצת עסוקים בארגון מערכת החינוך לפתיחת שנת הלימודים וכל השאר, איך בכל אופן כן חלו התקדמויות לפחות לפי המתווה שדיברנו עליו בוועדה. יש דבר אחד שאני חייבת עליו תשובה, והתחייבתי אפילו כמעט לתאריך קבל עם ועדה, וזה נושא בחינות הבגרות. כלומר, מה יהיה בקיץ בשנה הבאה. גמרנו את העבודה. כל הנושאים שהועלו כבקשות לדיון מחודש, כל ההקלות לעולים שהועלו כבקשות, נדונו, נסגרו. אנחנו יכולים לפרט את זה היום, אבל אני הייתי מעדיפה שלא. המסמך גמור ומוכן, אנחנו רוצים להציג אותו בפני הנהלת משרד החינוך יחד עם הדיון הגדול בנושא קליטת תלמידים עולים במערכת. זה מתוכנן להיות באחת מישיבות ההנהלה הקרובה ושם נציג זאת. ישיבת הנהלה בנושא קליטת עלייה יש בה אמירה סמלית. הנהלת משרד החינוך תקיים דיון מאוד עקרוני בעניין הזה, אבל יש בזה משהו שהוא מעבר לסמל. יש משהו שאומר שישנה סדרה של החלטות שהנהלת המשרד צריכה לקבל אותם, וזה אחד הדברים. החומר מוכן כמו שהתחייבנו.

מאחר ושמעתי ממך כמה פעמים שתהיה ישיבת הנהלה בנושא הזה, האם אפשר לשאול אותך מתי זה כבר יהיה?

שמעתם ממני פעמיים שתהיה ישיבת הנהלה.

אבל, לפני כמה חודשים.

נכון, אני שוב מזכירה שבתקופה הזאת היינו עסוקים קצת בישיבות הנהלה על פתיחת שנת הלימודים בצפון ובכל הארץ. התחייבתי פעמיים שתהיה ישיבה כזאת, ואני מתחייבת היום בפעם השלישית, ובפעם הבאה אני אדווח שהישיבה התקיימה. אין לי תשובה יותר טובה מזו.

אנחנו מאוד שמחים על כך.

בעשירי ליולי התקיימה הישיבה הקודמת, והחלטת הוועדה היתה להגיש תוכנית מקיפה עם יעדים מינימלים בנושא הזה. יש לי כאן את הסיכום בנושא הזה. אני רוצה לשאול, האם נעשה משהו בנדון. מדבריה של לאה רוזנברג לא שמעתי על יעדים ועל כך שהתחילו לעשות משהו.

שנית, יש מצב סטטי של עולים חדשים שנמצאים. מיכל שני מאוניברסיטת חיפה פרסמה לא מזמן מחקר שפורסם שמדבר על כך ש-72% מהילדים אתיופיים גדלו במשפחות שהן מתחת לקו העוני. מצבם של העולים האלה לא הולך להשתנות בשנים הקרובות, אנחנו יודעים היכן הם קנו דירות ובאילו שכונות.

אני יכול להזדהות עם מה שאתה אומר, וגברת רוזנברג אני מקווה שאת קולטת את הדאגה שיש פה. אנחנו מאוד מעריכים אותך ולכן אנחנו לא עושים את הדברים בצורה יותר מידיי בוטה. אבל בהחלטה שלנו מלפני שלושה וחצי חודשים, ואני לוקח בחשבון שהיתה מלחמה בין לבין, היו צריכים להציג לנו תוכנית מקיפה.

יש תכנית מקיפה ומפורטת ביותר.

התייחסתי רק לחלק של הגף.

מאוד הייתי רוצה לשמוע את התכנית.

אני רוצה להתנצל על כך שאני צריך לעזוב. הייתי רוצה להיות נוכח בכל הישיבה אלא שאני ראש השדולה של ראשי הסיעות בכנסת למען משפחות החטופים, ויש לנו ישיבה ב-12:00.

אנחנו מזדהים עם המטרות הללו אף על-פי שלא טוב לא לעשות ישיבות שדולה בזמן של ועדות הכנסת.

דוחות מסוג שהוציא מרכז המחקר והמידע, וזהו איננו הדוח הראשון בעניין של הישגים של תלמידים עולים, כבר חצו את גבולות המדינה. המצב שמתואר בדוח הזה לגבי תלמידים העולים בתוך מערכת החינוך מקרין לקהילות יהודיות בחוץ לארץ, במיוחד בחבר המדינות. ההשלכה של זה לגבי עתיד העלייה היא באחד לאחד. אחד הדברים שמובילים אנשים לעלות לארץ זה עתיד טוב לילדיהם ומערכת חינוך זה הבסיס לכל הדבר הזה. אנחנו יודעים וכדאי גם לקרוא את הסקר שעשתה הסוכנות היהודית לגבי השאלה למה אנשים לא עולים. מצב מערכת החינוך עלה למקום השני. המצב הכלכלי הוא במקום הראשון.

דווקא יש גידול בעלייה מארצות רווחה כמו ארצות-הברית וצרפת.

זה נכון, אבל כאשר העלייה מצרפת עולה ב-50% היא עולה מ-2000 ל-3,000, וכאשר העלייה מחבר המדינה היתה עשרות אלפים בשנה והיא נמצאת איפשהו היום במקום מסוים, אז זה מלמד משהו.

האם אתה מוכן לתת מספרים כמה תלמידים היו בשנתיים-שלוש השנים האחרונות בנעל"ה לעומת השנה?

כמו כולם השנה הוכינו מהמלחמה. אנחנו מדברים כיום על מחזור נעל"ה של כ-500 תלמידים חדשים בשנה, כאשר לפני חמש שנים היינו ב-700 -800 תלמידים. אין ספק שהנושאים שעולים כאן בדיון הם חלק מהתמונה, אני לא אומר שזה כל התמונה.

500 תלמידים זה מספר יפה.

זה מצוין במיוחד ביחס לזה שישנם עולים שרוצים לעלות ולא נותנים להם לעלות, ולא עושים בירורים.

אנחנו כן עושים בירורים גם בנושא הזה.

מאיפה מגיעים 500 התלמידים האלה?

70% מהם באים מחבר המדינות, והיתר זה מדינות המערב כשהמדינות המובילות היום בנעל"ה הן צרפת וארצות הברית.


אני רוצה לחזור לנושא הישגי התלמידים העולים ולהעמיד מול זה את התמונה בנעל"ה. אנחנו היינו מורגלים כל השנים בערך ב-90% זכאי בגרות מבין בוגרי נעל"ה, לפעמים יותר. להזכיר, אלו תלמידים שמגיעים ארצה לכיתה י' כאשר רובם אינם יודעים עברית, אפילו לא מינימלית. זה אומר שהדבר הזה הוא ניתן. זה נכון שהילדים הם ממוינים, ואנחנו יודעים את זה. אבל, אני חושב שיש מה ללמוד מהמודל של נעל"ה לגבי קליטת תלמידים עולים בכלל, במיוחד בגיל ההתבגרות כאשר הפונקציה ההורית בחלק החינוכי נמצאת בבעיה לעומת המצב של אותה משפחה כאשר היא היתה בעיר המוצא שלה. יכולת ההורים להיות מעורבים, לפקח על ילדיהם ולעזור להם במידת מה, כמעט הולכת לאיבוד באופן מוחלט, וזה לא משנה מאיפה עולים.

המסגרות שנבנו בנעל"ה הן פשוטות להבנתי, הן ניתנות ליישום לא רק בנעל"ה. בנעל"ה יותר קל כי הקבוצות מאורגנות ואפשר להגיע אליהן. אנחנו מדברים על קבוצות ומעגלי תמיכה בילדים וזה אומר שאחת לכמה זמן הם נפגשים עם אדם בעל מקצוע דובר שפתם מה שנקרא מגשרים במרכז ההיגוי ליוצאי אתיופיה שגם הוא נמצא באגודה לקידום לחינוך בשכנות לנו. אצלנו זה נקרא בשם אחר. אדם בעל מקצוע בתחום החינוך הלא פורמלי או הפסיכולוגיה החינוכית או הקלינית, יכול לקחת קבוצה כזאת ולתת את הפונקציה ההורית שעוקבת אחרי הילדים האלה ודוחפת אותם קדימה. זה דבר מאוד פשוט שניתן ליישום. אנחנו הכשרנו במשך השנים את האנשים שיודעים לעשות את זה וניתן להעתיק את המודל הזה למקומות אחרים. התוצאה מקיומו של מנגנון תמיכה כזה היא שהיום למרות הקיצוצים במערכת החינוך, אנחנו עדיין מעל 80% זכאים, אנחנו ירדנו. אנחנו ב-5% נשירה כאשר מדובר בילדים שבאים ממדינה אחרת לבדם בלי הוריהם. במבט רב שנתי זה דבר שכדאי ללמוד ממנו וניתן להעתיק אותו למערכת הקליטה בכללותה.

אני רוצה שנשמע חלק מהתכנית. אני בטוח שחלק מהדברים שעליהם דיבר ישעיהו יחיאלי נעשים במערכת החינוך באופן קבוע.

כן.

אני לא רוצה להיות שדכן, אבל אם יש כל מיני מסקנות ודברים מעניינים שיש למינהלת נעל"ה לספר ולהפיק, אז אני מציע שתשבו ביחד ותדונו בזה. לא צריכים אותנו בשביל זה.

משרד החינוך נערך לטיפול בשני נושאים מרכזיים. נושא שיפור הזכאות לבגרות וטיפול אמיתי ונכון צריך להתחיל בגן הילדים, ואז באמת משפרים את הסיכויים לזכאות טובה. אבל, יש בינתיים גם דורות אחרים שאנחנו לא רוצים לאבד אותם, ולכן החלטנו השנה שאנחנו עושים תהליך כאשר בגן הילדים מתחילה תכנית חינוכית, אבל אני רוצה להתמקד ברובד העליון ובחטיבה העליונה.


התכנית מתחילה מבוגרי תשס"ו, אלה שכבר סיימו את מערכת החינוך, ועדיין אותרו בממצאים שהתקבלו בתוצאות בחינות הבגרות השנה, כחסרי מקצוע אחד כדי לקבל את תעודת הבגרות שלהם. חלק מהתלמידים הבוגרים עדיין לא התגייס, ולגביהם התכנית היא קלה יותר כי אז אנחנו מקימים מרכזים עירוניים במקומות שחלק מהם נמצאים. הרעיון הוא שאנחנו נותנים ואוצ'ר לכל תלמידים, אבל המודל של הארגון יהיה בכמה אפשרויות. מי שלא התגייס יכול לקבל את הלימודים במקצוע אחד שחסר להם בבתי ספר ובמרכזים העירוניים. במקביל, התחלנו גם היערכות עם צה"ל. יש בלאו הכי מרכזים שבהם צה"ל מקיים לימודים כדי לאפשר לחיילים שכבר התגייסו לעשות את ההשלמה של הבגרות של בוגרי תשס"ו. בתוך האוכלוסייה הזאת כמובן שישנם תלמידים שהם עולים חדשים שגם אז ניתנת ההזדמנות לעשות את ההשלמות של מקצוע אחד.

האם זוהי תכנית מיוחדת לעולים או שזה לכלל האוכלוסייה?

זוהי תכנית כללית, והעולים הם חלק מכל התכניות הכלליות. תיכף נגיע לתכניות הנוספות. התכנית האחרת היא אותו דבר אבל כאן יש קצת יותר הערכה. תלמידים שהתחילו השנה את לימודיהם בכיתה י"ב ושבית הספר מעריך שעלולה להיות בעיה במקצוע אחד או שניים מבחינת הסיכויים שלהם להצליח בבחינת הבגרות, או מפני שהם כבר נכשלו במקצוע אחד בכיתה י' או י"א, ואז ישנו צורך לעשות את ההשלמה. או שהם הצליחו כבר בבחינות האלה אלא שנותר מקצוע אחד שהוא עדיין בבעיה. אנחנו מתגברים שם את הלימודים בשעות הוראה כך שהם יוכלו מהר מאוד להשלים ולסגור את הפער הזה, וכך להגיע כבר בסוף שנת הלימודים הזאת להישגים טובים יותר. במקביל, גם בחטיבות הביניים וגם בבתי הספר העל-יסודיים יצרנו לתלמידי י' וי"א שעומדים בפני בחינות הבגרות קבוצות לימוד קטנות יותר. כשאני אומרת "יצרנו" זה כרגע על הנייר אצלנו, ובתקציב שלנו. זה עדיין בהתארגנות בבתי הספר. מדובר בקבוצות לימוד קטנות יותר שעניינן הוא מיקוד באותם מקצועות לימוד שבהם יש קושי לקבוצה קטנה של תלמידים. אני מדברת על קבוצה קטנה באמת של חמישה-ששה תלמידים, שיוכלו לשבת שעות נוספות כדי ללמוד את המקצוע שבו יש קושי רב יותר. אנחנו נתחיל את זה גם בחטיבות הביניים. כמובן שנלך בסדר יורד.

האם זה מיוחד לעולים?

כרגע דיברתי באופן כולל. בתוך זה המיקוד שהתבקשו מנהלי בתי הספר הוא באוכלוסיות תלמידים שיש שם קשיים מיוחדים, וכמובן שקבוצת תלמידים העולים הם התלמידים שמאופיינים כבעלי קושי מראש מבחינת היכולת והצרכים שלהם כדי לתגבר את הדברים האלה, ולכן הם מופיעים כן במפרט של בתי הספר איך תקבענה הקבוצות האלה. אני מאוד מקווה שלקראת המפגש הבא אני אוכל כבר להגיד כמה קבוצות כאלה נפתחו כשהרעיון הוא שכמעט בכל אחד מבתי הספר תהיה קבוצת תלמידים מחולקת למספר קבוצות לימוד על-פי המקצועות שהם מתקשים. זו התכנית כרגע לנושא שיפור הזכאות לבגרות שהיא תכנית לכלל המערכת, ואותה קבוצה בסיכון גבוה קבוצת העולים החדשים, מספרם יהיה רב יותר.


אני לא מרחיבה את הדיבור, יושב פה מוטי בנאוי שהוא אחראי תמיד על כל הנושא של מניעת הנשירה במערכת, אבל עכשיו הוא גם עומד בראש ועדה ממוקדת מאוד שגייסה הרבה מאוד אנשים בתוך המשרד כדי לצמצם את הנשירה. בתוך התכנית הכוללת של מניעת נשירה בכלל המערכת, יש מיקוד מיוחד באוכלוסיות שהן מוגדרות כאוכלוסיות בסיכון, ואוכלוסיית התלמידים העולים החדשים שהיא אוכלוסייה בסיכון גבוה מאוד של נשירה תהיה קבוצת מיקוד כן כדי להתייחס לזה. אני אשמח אם תתנו למוטי נאוי הזדמנות לפרט מה התכנית כוללת כדי שתראו על מה אנחנו מדברים.

אני מבין שהעולים הם כמעט 50% מהנושרים בתיכונים.

אחוז הנשירה הוא 38%.

38% זה אחוז עצום.

זה אחוז בלתי אפשר ואסור, לכן זוהי תהיה קבוצה במוקד.

השאלה היא מה עושים באופן מיוחד לאוכלוסייה הזאת. אני רוצה להתנצל. היום נפתח ניפתח מושב הכנסת וכמה מסיעות הכנסת הקדימו את ישיבות הסיעה שלהם וחלק מחברי הכנסת היו מחויבים להיות שם. אבל, אנחנו מייצגים את כלל חברי הוועדה.

אחוז העולים מכלל אוכלוסיית הנושרים באמת עומד על 38.7%. אם אני מסתכל חמש שנים לאחור, אז אנחנו רואים איזשהו תהליך של צמצום ב-20%, מ-48.4% ל-38.7%. יחד עם זאת, אני מדגיש ואומר כל ילד שנושר שווה מאה אחוזי נשירה לעצמו, להוריו, לראש הרשות שלו.

כל ילד וילד הוא עולם ומלואו, אבל עדיין נראה לי שבגלל שיש הרבה פחות עולים בשנים הללו אז זה יכול להסביר את הירידה, וזה לא בגלל שאתם עושים עבודה טובה יותר מול העולים. המספרים צומצמו כל כך בחמש השנים הללו שאם אתה משווה את זה עם המספר שהיה אז זה ממש לא הגון.

לא, אלו הנתונים.

אתה מדבר על נתונים וזה נשמע כמו פקידי האוצר כשהם מגישים את התקציב. עם סטטיסטיקות אתה יכול לעשות כל דבר בעולם. אבל, אם היו לך 10,000 ילדים לפני חמש שנים, היום יש לך 2,000, וזה ממש לא הישג שיחסית מספר הנושרים ירד ב-10%.

ישנו מדד מאוד פשוט. השאלה היא, מהו אחוז הנושרים בקרב ילדים עולים?

בדיוק, זהו המדד. זה המספר שהיית צריך להביא.

אנחנו יודעים כמה זה בקרב חבר העמים וכמה זה בקרב יוצאי אתיופיה.

השאלה היא, כמה מתוך העולים נושרים? זה לא השאלה כמה זה מתוך כלל הילדים כשמספר העולים משתנה.

כמה זה ברור ואנחנו דיברנו על זה.

יכול להיות שדברתם על זה, אבל אני לא דיברתי על זה, ולא הבאת את הנתון.

אני מארגון שתי"ל, והיום אני מרכזת פרויקט חדש שנקרא לצאת מהשוליים בתחום של צמצום נשירה. אנחנו גם עוסקים בתחום של נוער רוסי ונוער אתיופי, והייתי שמחה לעשות על זה ישיבה נפרדת.


כקואליציה למען נוער עולה בסיכון שריכזתי לפני זמן מה, אנחנו מדפיסים עכשיו דוח שבדיוק בדק את נושא הנשירה הגלויה והסמויה בקרב עולים. אחד הממצאים המעניינים שם הוא שלמרות הנשירה הגלויה המאוד מאוד גדולה, ישנה נשירה סמויה של 40% גם בקרב התלמידים העולים שנמצאים בתוך בית ספר. עשינו סקר בהיקף מאוד גדול בשלוש ערים: באשדוד, פרדס חנה ולוד, ואנחנו מצאנו שבקרב התלמידים 40% נמצאים בנשירה סמויה. זה נתון די מדאיג בפני עצמו. אנחנו מדברים על מספרים גדולים של נשירה גלויה, אבל יש פה מספרים מאוד גדולים של נשירה סמויה. יש קשר בין השניים ואחד מעצים את השני.

זה רק מחמיר את התמונה, כי צריך לקחת בחשבון גם אחוז מאוד גדול של נשירה סמויה.

במסגרת ועדה שבראשה אני עומד ועל פי בקשתו של המנכ"ל והסמנכ"לית, אנחנו הגדרנו מחדש את הגדרת נשירה סמויה. תלמיד בסכנת נשירה שמצוי בתהליך של נשירה סמויה הוגדר ככל ילד שהוא תלמיד במערכת החינוך בגילאי 5- 18, כיתות גן-י"ב, שמאופיין באחד או יותר מהמאפיינים הבאים המהווים את מדד סכנת הנשירה: ניכור ובידוד חברתי, איחורים והיעדרויות מרובים, כישלון לאורך זמן במקצועות הליבה, הישגים לימודיים נמוכים. בהתייחס לגילאים היסודיים זה מיומניות קריאה וכתיבה ושפה בסיסיות, זיהוי פער של שנתיים או יותר על מבחן רמה בכיתה ג', והתנהגויות סיכון ובעיות משמעת, אלימות ועד לעבריינות. אנחנו גם קבענו מדדים. זאת נשירה סמויה שניתן לאתר אותה כבר בחינוך היסודי.

אלו הגדרות חדשות.

יש אין סוף הגדרות. ההגדרות האלה הן הגדרות חדשות שהמשרד אימץ אותן נכון להיום.

הן לא הגדרות שלא היו. הפרמטרים האלה הם כבר בהגדרות קודמות. זה לא שהמציאו עכשיו הגדרות שפתאום נולדו פרמטרים אחרים. זה נקבע עכשיו כדי שנדבר על אותו סולם של מדידה.

זה כמובן עניין יחסי.

יש מדדים לכל אחד מהפרמטרים.

תספר קצת מה אתם עושים.

זה לא מה אנחנו עושים, אלא מה אנחנו רוצים לעשות כי גם זה חשוב. אנחנו הצבנו לעצמנו יעד לפחות כתכנית שעדיין לא אושרה, לצמצם את הנשירה בכלל בכ-7,500 תלמידים. זה בערך צמצום של 29% מסך כול הנושרים שהיו עד לפני שנה.

לפי ההגדרה שלך, כמה יש היום?

ההגדרה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה נושר כמי שהתחיל את שנת הלימודים, לא סיים באותה שנה, ולא המשיך בשנה שלאחריה, ומדובר בשנה הקודמת על כ-29,000 תלמידים נושרים.

זה לא כולל את אותם אלפי ילדים שלא התחילו שנה שנייה. כלומר, לא התייצבו כלל בראשון לספטמבר בבית הספר, הם בכלל לא בסטטיסטיקה, וזה רוב התלמידים שנמצאים ברחוב. זה גם לא כולל את אותם תלמידים בנשירה סמויה חמורה שבפועל הם עובדים כבר כמה שנים.

זה כן כולל. הילד נגרע מלימודים כי הוא מופיע כילד קיים, אבל הוא לא לומד. זה לא משנה אם הוא לא לומד שנה אחת או שתיים, הוא נרשם בנושרים.

יש לנו מאות תלמידים שכבר כמה שנים עובדים ולא היו בבתי ספר. בתי הספר ממשיכים לקבל עבורם שכר לימוד כי הם לא לומדים בבית ספר, הם לא שגויים. התלמידים האלה לא נושרים. הם רשומים במלב"ס כאילו לומדים. מדובר במאות תלמידים, אם לא באלפים, שבית הספר בעיקר בתי ספר תיכוניים, משקר.

אתה אומר שישנם 29,000 נושרים, והיעד שלכם להוריד את זה ב-7,500.

האם אני יכולה להסיק מזה ש-38% מתוך ה-29,000 הם עולים?

סטטיסטית, כן.

באיזה כיתות מדובר על נשירה של 29,000?

אנחנו מדברים מז'-"יב. בכיתות ח' הנשירה היא 4,000 תלמידים. בכיתות ט' זה מגיע ל-7,500 תלמידים, בכיתה י' זה מגיע ל-6,654, ובי"א כמעט 8,000 תלמידים.

לפי נתון שפורסם בישיבה הקודמת בכיתות י"א-י"ב בלבד, אחוזי נשירה של עולים מכלל התלמידים הם 45%. 38% הם מכיתות ז'-י"ב. בי"א-י"ב מדובר על 45%. אלו נתונים שמשרד החינוך הציג לוועדה בפעם הקודמת.

מתוך אותם 7,500 תלמידים, אחוז העולים יבוא לידי ביטוי בהתפלגות בין חבר העמים ליוצאי אתיופיה. כלומר, אנחנו מדברים על זה שבערך 40% מסך 7,500 תלמידים יהיו עולים. זה דבר לא פשוט כי יש לנו בתי ספר אדומים שמסומנים אצלנו כבתי ספר שבהם יש נשירה מאוד גבוהה, וזה לא בהכרח בדיוק מסתדר לך.

לפי מה שהצגת, יש מספר יותר גדול של נושרים בכיתות ט' לעומת כיתה י'. האם זה אומר שתלמידים שכבר נשרו חוזרים למערכת?

כן. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתנה לי בנקודת זמן מסוימת את מספר התלמידים. באותה נקודת זמן יכול להיות ולא יכול להיות שכבר חזרו ילדים למערכת. כלומר, הם נשרו בנקודת זמן מסוימת, חלק מהתלמידים חוזר למערכת. בבדיקה נוספת שעשינו לפי בקשת המנכ"ל בדקנו את סך כל התלמידים והתברר שמתוך סך כל הנושרים בסופו של דבר נמצאים ילדים בלי שום מסגרת במדינת ישראל, לא במשרד התמ"ת, ולא בדתות ולא בכל מיני מסגרות, כ-7,500 תלמידים. אני חוזר ואומר, כ-7,500 תלמידים לא נמצאים בשום מסגרת. מ-29,000 תלמידים שאנחנו בדקנו, התברר שבסופו של דבר נשארים כ-7,500 תלמידים נושרים בהגדרה חד משמעית שלא נמצאים בשום מסגרת לא של התמ"ת, ולא של משרד הדתות, ולא של משרד החינוך, ולא של החרדים. בדקנו את זה באמצעות המשרד והגענו ל-23,000 תלמידים שנשרו במהלך השנה הקודמת.

זה נכון לתאריך שזה נבדק.

זה משתנה כל הזמן.

כשמגיעה שנה הבאה ואתה בודק את הנשירה, אז לכאורה לפי נתוני הלמ"ס אתה בודק את הנשירה של הילדים שהם בתוך מסגרת. ואז לכאורה על-פי ההיגיון הזה אותם 7,000 שלא היו בשום מסגרת, הם לא יופיעו בנתוני הנשירה. צודק היושב ראש שהם מתווספים פלוס מינוס, אלא אם כן מישהו במקרה חזר לנתוני נשירה של שנה אחרי זה.

נכון. בדקנו לא רק את ה-30,000. בדקנו גם בשנים קודמות, ואני רוצה לומר שאני בעצמי מופתע מזה. התלמידים נושרים ממשרד החינוך, אם כי בהגדרה החדשה אנחנו היום אומרים שנשירה תהיה נשירה מכל מסגרת שמפוקחת על-ידי המדינה בכלל, ומשרד החינוך בפרט.


כמי שהיה יושב-ראש הצוות אני יכול לומר שהיה דיון מאוד מאוד קשה. אני מאוד קיצוני בעניין הזה. יחד עם זאת, אני חושב שצריך ללכת על זה, ולו רק לכבודם של התלמידים. כלומר, לא לתת איזשהי סטיגמה לילד שעובר למשרד התמ"ת אם הוא באמת רצה לעבור למשרד התמ"ת כי יש לו שם משהו שמעניין אותו כמו: טכנולוגיה.

האם מדובר במסגרת לימודית?

אנחנו מדברים על מסגרות לימודיות.

שיציג את הדינמיקה לנו ולציבור ויהיה כן עם עצמו, ולא לעשות דינמיקה של ההגדרה הקודמת מול המצב עם ההגדרה החדשה, כי אחרת זה פתרון מאוד קל.

תוך כמה זמן אתם רוצים להוריד את הרבע הזה שאתם מציעים?

תוך שנתיים.

האם זה נכון לומר ש-36.5% של ילדים שנושרים, כ-7,500, הם בתוך ה-29,000 שאנחנו מדברים עליהם?

אני לא לקחתי על ה-29,000 ילדים. אני ויתרתי על ז' ועל י"ב מכיוון שהמספרים שם הם יחסית נמוכים. הלכנו על כיתות ח'-י"ב כשמדובר על 25,989.


על-פי הנתונים הקודמים בכיתות ח'-י"א היו לנו כמעט 26,000 תלמידים נושרים. אני לוקח את זה כאיזשהי פלטפורמה למה שאני עושה בשנה הזאת. כלומר, אלו נתונים של שנה שעברה והמעבר לשנה הזאת. אני רואה כמה תלמידים בכיתות ח',י', י"א, י"ב נשרו. אני אומר שאני רוצה לצמצם ב-7,500 תלמידים, ועשיתי כמה אני מוריד לכל שכבה באופן יחסי. אותם כ-40% יהיו עולים.

אני רוצה להודות ליושב ראש על כך שהוא פותח את מושב החורף של הכנסת בישיבה בנושא עולים. יושב כאן גם יושב-ראש ועדת המשנה לוועדת הקליטה שבשבוע הבא פותח את הדיונים בנושא עולים במערכת החינוך.


אדוני היושב ראש, אני ציפיתי שבישיבה הזאת כמו שכתבה הוועדה הנכבדה ב-10 ביולי בישיבה שבה השתתפו 17 חברי כנסת, ישתתף שר הקליטה ושרת החינוך, או מנכ"ל משרד הקליטה או מנכ"ל משרד החינוך. יושבים כאן שלושה נציגים של משרד החינוך שעובדים יום ולילה על הנושא שבו אנחנו דנים. הם עושים הרבה מעבר למה שאפשר לעשות. אבל אולי לא הכול תלוי בהם. אולי יש דברים שבהם צריכה להתקבל החלטה ברמת המשרד. זה לא רק הנושא שאודי בהט יהיה סוף סוף מנהל האגף. אולי כדאי שבכל דיון של הנהלת המשרד ישב מישהו שמייצג עולים במערכת החינוך, לא כמנהל אגף, אלא כמישהו שממונה בתוך ההנהלה על עולים באופן ספציפי. על זה דובר כאן בוועדה.

זה יכול להיות מנהל האגף.

אבל הוא לא יושב בכל ישיבות הנהלת המשרד, אלא במינהל שלו. אני חייב להודות לשלושת הנציגים האלה, וחבר הכנסת אלקין יכול להעיד שהם עובדים יום ולילה למען המטרות האלה. אודי בהט מתקשר אליי ב-12 בלילה כשהוא יושב במשרד, מכיוון שיש לו איזשהי שאלה.

זה אחרי שרבע שעה לפני כן הוא התקשר אליי.

אני עד היום לא יכול להבין איך זה עובד בתוך משרד החינוך, ואני לא רוצה לפגוע אישית באף אחד. ועדה נכבדה קבעה כאן שחוזר מנכ"ל משרד החינוך 98 ביטל כל ההקלות לתלמידים עולים, פוגע בילדם. ב-2003 מנהלת אגף הבחינות מוציאה חוזר שלה שבו היא מנסה לתקן קצת את המצב, וועדה של חבר הכנסת אלקין דנה על זה שזה לא מספיק. הגברת רוזנברג אמרה היום שהיתה ישיבה שדנה בשאלה איך לתקן את המצב. אני מחזיק ביד חוזר משרד החינוך שיצא החודש לקראת מועד בחינות חורף שבו מבטלים את כל ההקלות לעולים שהיו בחוזר 2003. אני מצטט: "התקנות והנוהלים לגבי זכויות תלמידים עולים יוחזרו ונקבעו בחוזר מנכ"ל 1998." זה אומר שאם היום מלמדים בבית ספר עולים עם הארכת זמן כמו שחוזר 2003 נתן, אז אין את זה במועד אחר. זה בוטל פתאום חודש לפני הבחינות.

אני רוצה לדעת האם זה נכון?

אני מבקש להעביר ליושב ראש את החוזר. תראו את סעיף 10.

הוא קרא נכון.

אני רוצה ששרה והמנכ"ל יבואו לכאן ויגידו שכל מה שקורה קורה רק דרך לאה רוזנברג, או רק דרך אודי בהט, או רק דרך מוטי בנאוי. כלומר, שתהיה פונקציה אחת במשרד שרק היא תהיה ממונה באופן מלא על נושא קליטת עולים, ושלא תהיה החלטה בנושא הזה מצדו של בעל תפקיד אחר.


אני נותן כבוד ללאה רוזנברג על זה שהשיגה במשרד 5 מיליון שקל השנה לעניין אולפנים לבתי ספר יסודיים. זה דבר שאף פעם לא היה, ואני חושב שזה הישג ענק. מצד שני, על איזה כסף אנחנו מדברים? אין דבר כזה בתקציב תלמידים עולים חוץ מאותו כסף מזומן שיש לאודי בהט. מוטי בנאוי יכול לספר לך שכל העניין של מניעת נשירה בתיכונים עושה קידום נוער. קידום נוער מטפל היום ב-4,000 תלמידים מאותם עשרות אלפי תלמידים שנמצאים שבחוץ, ו-1,500 מהם הם תלמידים שנמצאים בבתי ספר. בתקציב המשרד אין שקל אחד לתקציב קידום נוער. אודי בהט עושה טובה ומעביר להם 2 מיליון שקל, וזה יוצא כ-50 שקל לשנה לילד. השנה היועצת המשפטית של המשרד לא הרשתה להעביר את הכסף הזה לרשויות. משנת 1993 חלק מהכסף לעובדי קידום נוער ברשות מגיע מהמשרד לפי החלטת שר החינוך דאז אמנון רובינשטיין, וחלק מגיע מהרשויות עצמם. השנה החליטה פתאום היועצת המשפטית לממשלה שהיא לא מוכנה להעביר יותר כסף לרשויות. אני חייב לספר לכם את זה כי זו בדיחת שטח. ב-1993 שר החינוך אמנון רובינשטיין אימץ גישת אקדמית שקראו לה "התגודדויות בקבוצות מוצא". הגיעו למסקנה שיש בישראל קבוצות עולים יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית-המועצות לשעבר, שמכל מיני סיבות של קליטה מתגודדים בקבוצות מוצא. משרד החינוך אמר שהם יתנו מגשרים בעיקר לילדי רחוב. מגשרים הם אנשים דוברי שפתם של אותם ילדים, והם יעבדו איתם ברחוב ויעזרו להם. אומרת היועצת המשפטית לממשלה שהיא לא מוכנה להעביר כסף לרוסים ולאתיופים, תגידו למה דווקא רוסים ואתיופים? זה ברור הרי למה. מכיוון שלא מעבירים כסף אין לרשויות היום כסף, וכבר היום עובדי קידום נוער ברשויות מקבלים מכתבי פיטורין. ועדת הכספים של הכנסת צריכה אולי לקבוע פעם אחת שהמשרד יקבע ש-39% מכל התקציבים שהולכים לנשירה ילכו לעולים.

יש בעיה בהישגי בגרות של תלמידים עולים. 75% לא מגיעים לבגרות. לכן, צריכה להיות אבחנה בתקציבי המשרד. אין את זה היום. ממלא מקום מנהל אגף הבחינות אומר בישיבה של חבר הכנסת אלקין: "אני לא מוכן לתרגם שאלון עולים לספרדית כי זה עולה לי 40,000 שקל". הוא כבר הוריד את זה ל-20,000. אני מוכן לתרגם את זה ב-200 שקל. אדוני היושב ראש, לאה רוזנברג, אודי בהט ומוטי בנאוי לא אמורים להתחנן על תקציבים במשרד האוצר. מר אודי בהט צריך לדעת שיש לו סכום מסוים של כסף לטיפול בנושא. אני רוצה לתת דוגמה כדי להדגיש שלא כולם אטומים במשרד. ישבנו עם אודי בהט לפני כמה שנים והצגנו לו תכנית לעבודה בבתי הספר לתמיכה רגשית ולימודית בתלמידים עולים. רצינו להביא את המשרד להיות שותף בפעילות. אמר לנו אודי בהט לפני שנתיים: "קודם תעבדו בקטן, אני רוצה לראות". עשינו את זה בפיקוח מחוז מרכז, מחוז תל-אביב, מחוז דרום. השנה אודי בהט אומר: "בתקציב 2007 אני פותח מכרז לארגוני עולים שעומדים בקריטריונים, אני רוצה להיות שותף". אני חושב שזוהי הדרך הנכונה לעשייה. אני פונה לוועדה הנכבדה בבקשה שיהיה משהו במשרד החינוך ובמשרד הקליטה ברמה של השר, שרה או מנכ"ל, ושהם יגידו שהנושא חשוב להם ושזה בסדר העדיפויות שלהם. אני אשמח שאודי בהט יהיה זה שמטפל בקליטת העולים, ושהוא ישב קבוע כחבר הנהלת המשרד. עולים הם חלק ממערכת והם לצערי מאוד משפיעים עם ציונים שליליים ולא על חיוביים. אלה הדברים שרציתי להגיד, הם לא מכוונים אישית נגד אף אחד מכם. גברת לאה רוזנברג, אני יודע עד כמה איכפת לך.

אני מניח שיש לנציגי משרד החינוך מה להגיד בנושא החוזר.

אני מבקשת לא להשיב עכשיו על סוגיית החוזר. אני מתחייבת לשלוח לכם מחר את תשובה בכתב.

מקובל עליי. מכיוון שכבוד היושב ראש העביר אליי לרגע את המושכות אז אני אומר שבכל נושא התאמת הבגרויות אנחנו כמו שסיכמנו אז בעקבות לוח זמנים שאת הצעת, בשבוע הבא בישיבה הראשונה של ועדת המשנה נפתח בדיוק בנושא הזה מהי המדיניות החדשה שהמשרד מכין בנושא הבגרויות החל מהקיץ הקרוב. נקיים שם דיון מסודר ורחב בנושא הזה.

יושב כאן אריה קורת שנותן כסף לחינוך. זה אותו כסף. לא יכול להיות שהחינוך בלתי פורמלי מקבל 5 מיליון שקל, במקום 11-12 מיליון כפי שהיה תמיד. אי אפשר לעבוד בכסף כזה. שר צריך להגיד שהנושא חשוב לו ושהוא מקצה לנושא 10 מיליון.

אני שמח מאוד על דברי נציגי משרד החינוך קודם, על ידי לאה רוזנברג ומוטי בנאוי. במדינת ישראל יש מערכת חינוך אחת, אין עולים ומערכת חינוך. התלמידים העולים הם חלק ממערכת החינוך וכל תכניות המערכת חלות עליהם. בהיותם בנתונים קשים יותר הם הופכים להיות קבוצת מיקוד בתוך המהלכים הכלליים של המשרד. כך צריך לראות את הדברים וככה אני רואה את הדברים. אני הולך להציג את הקומה הנוספת שקליטת עלייה מציגה ומתכוונת לבצע לגבי תלמידים עולים בנוסף על הפעילות של המשרד שממוקדת בקבוצת אוכלוסיות בתוך הפעולה הכוללת של המשרד.


שנית, אני רוצה להיות נאמן לשני דברים: המתווה שהתוותה ועדת המשנה של ועדת העלייה הקליטה והתפוצות שדנה בארבעה פרקים מאוד מאוד סדורים ומסודרים לגבי סוגיות שונות, וכן אותה שורה של המלצות והחלטות של ועדת החינוך שאנחנו יושבים בה, שישיבת המעקב הזאת נועדה כדי לתת את התשובות עליה.

"שילד מגיע לארץ, הוא נופל ישר לתוך כיתה בלי ללמוד עברית בכלל". בנושא הזה עשינו מהלך מאוד משמעותי. לא קיים היום ילד אחד במדינת ישראל שעלה לארץ לאחר חודש אפריל שנה שעברה, ואין לו, גם אם הוא לבד, בבית הספר לפחות שש שעות עברית. יש לנו יותר ויותר מסגרות אולפניות יישוביות, ואני יכול לפרט אחת לאחת. העסק הזה עובד והשעות הועברו בהקצאה מיוחדת באישור המנכ"ל והסמנכ"לית בהיקף של 5 מיליון שקל. יש פה מהלך מאוד משמעותי שמתבצע.

כמה אולפנים יישובים עירוניים חדשים הוקמו בהשוואה לשנה שעברה?

אולפנים יישובים היא מילה מטעה. כאלה יש בערך שבעה-שמונה. אבל, ישנן מסגרות של 20 שעות בשבוע הרבה הרבה יותר מזה. אני מעריך שיש בין עשרים-לשלושים מסגרות של 20 ומעלה שעות בשבוע. בשנה שעברה היו מעט מאוד, בחינוך היסודי כמעט ולא היו. יש לנו פריסה במקומות כמו: מודיעין, באר שבע, אשקלון, אשדוד, בית שמש. זה ישנו גם במקומות בהם יש ילד אחד כזה בבית הספר והוא בא לצורך למידה ברמת האולפן בבתי הספר. ברוב בתי הספר היה גם matching של בתי הספר ואז אנחנו העלנו ל-10, 12, 14 שעות בבית ספר אפילו עם 4-5 ילדים. כלומר, מדובר פה במהלך מאוד משמעותי.


שנית, באותו תחום של הוראת השפה העברית ורכישתה, אנחנו פרסנו תוכנית של 1,200 תלמידים שנקראת תכנית "משעולים" שבאה לחזק את העברית לעולים ותיקים בכיתות ה'-ו' לקראת המעבר לחטיבות הביניים. אנחנו עשינו את זה בשיתוף עם ג'וינט ישראל, וזה מתחיל בימים אלה במערכת. אני מקווה שאם לא יהיו לנו אילוצים ובלת"מים כאלה של קיצוצים בתקציב, נוכל אפילו להרחיב עוד השנה את המערכת של 1,200 התלמידים האלה ליותר, כי יש מקום גם ליותר.

I

אנחנו מתחילים להטמיע עכשיו במאה בתי ספר במערכת את תכנית הלימודים החדשה בעברית לעולים. אנחנו ממשיכים להפעיל, בהצלחה שנמדדה על-ידי הראמ"ה, את תכנית "שעל" בחטיבות הביניים לכ-3,000 תלמידים בחטיבות הביניים לשיפור העברית לעולים ותיקים במערכת. היתה עלייה מאוד מרשימה בשנה שעברה על-פי נתוני פרופ' מיכל בלר מנכ"לית הראמ"ה, ובתי הספר קיבלו את התוצאות, וגם ככלי עבודה להמשך השיפור עם אותם תלמידים, וזה פר תלמיד בכל המערכת.


דבר נוסף, בשיתוף עם עמותת ידידים אנחנו מתחילים להשיק תכנית שנקראת עברית ידידותית, תכנית חונכות לילדים שיש להם קשיים בעברית גם בשעות אחרי הצהריים וזאת כדי לקדם אותם גם בתחום הזה. זה בהמשך להתמקצעות צוותי ההוראה בהשתלמויות וכד' בנושא העברית.


לגבי הישגים לימודיים - בראש ובראשונה יש שדרוג משמעותי בתחום דרכי ההיבחנות של ילדים זכאים להתאמות בבחינות הבגרות. זה כמובן בשונה ממה שמצוטט בחוזר הזה שאני לא יודע מאיפה זה, וכפי שאמרה לאה רוזנברג עד מחר תהיה תשובה. ההצעה שסוכמה על-ידי ועדה שכוללת את אגף הבחינות, ואת האגף לעל יסודי ואותנו, ואת הייעוץ המשפטי, ואת המיכון, וכל מי שרק קשור לעניין הזה במשרד, והובאה אל לאה רוזנברג לאישורה ואושרה, נמצאת בשינוי גדול לא מ-1998 אלא גם מ-2003. כלומר, בעניין הזה תהיה פה בשורה. אני לא רוצה לפרט כרגע, גם אין לנו זמן.


יחד עם זה, אנחנו גם הולכים לשדרג את מערך הסיוע לתלמידים עולים בחטיבות העליונות שעד עכשיו היו מאוד מאוד ממוקדים בגלל העניין הזה שזה שכל"מ ולא שעות הוראה. אנחנו גם בעניין הזה הולכים לקיים שדרוג, ואני אשמח בבוא הזמן לפרט גם את הדבר הזה. קיבלנו את המלצת ועדת המשנה. אנחנו כמעט בשלבים סופיים של מסמך שיצא לכל המערכת לגבי התאמות והמלצות איך לאפשר לתלמידים עולים, גם ביסודיים וגם בחטיבות הביניים, לעמוד מול האתגרים הפדגוגיים שיש להם, בצורה שתקל על הילד ותמנע ממנו את מחסום העברית מלהפריע לו ולקידומו בתחומים מקצועיים כאלו ואחרים.

האם זה יהיה ברמת המלצה או הנחייה?

בוועדה זה יהיה בצורה של המלצה, ואנחנו אפילו כתבנו כמה נהלים בעניין הזה. אני אביא את זה לוועדת המשנה כשזה יהיה סופי.

המשרד ישתתף כמעט בכל התכניות שקיימות לשדרוג ההישגים בבגרויות של תלמידים עולים, החל בפרויקט הלאומי של יוצאי אתיופיה ששם המשרד יוצג גם בוועד המנהל וגם בוועדות המקצועיות.

האם יש פרויקט לאומי?

יש פרויקט לאומי עם 14 מיליון דולר השנה. הוא מתפרס עכשיו בצפון על עוד יישובים, כולל אלפי ילדים יוצאי אתיופיה.

אני השתתפתי בישיבת הממשלה שקבעה 660 מיליון דולר על פני עשר שנים. ראש הממשלה דאז אריק שרון ביקש ממני לתת חוות דעת שלפי זה הוא קיבל את ההכרעה. לכן, סכום של 14 מיליון לא מרשים אותי מאוד. אבל, זה עדיין יותר טוב מכפי שזה היה בשנה שעברה.

בדיוק, זה הכול עניין של יחסיות. בשנה שעברה זה היה 3 מיליון.

על כמה תכניות מדובר?

אני לא יכול לפרט. ישנה גם תכנית אופק, תכנית משותפת עם הסוכנות היהודית. עכשיו אנחנו עוברים לפרויקט משותף עם מילנה ושתי"ל.

זה בנוסף כמובן לתכניות האחרות שדיברנו עליהם.

תן לי מספרית כמה תכניות יש לכם?

אני אשמח להיפגש איתך ולפרוס בפנייך את כל התכניות, עד האחרונה.



אנחנו מעמיקים השנה מאוד את הבקרה על שעות העזר בתוך המערכת, כולל בחינוך היסודי ששם העניין הוא בתכנית שושני. ביקשנו עד סוף אוקטובר מערכות שעות מהמנהלים, כדי לעמוד בדיוק ולראות מהם הנתונים של שיעורי העזר בתוך המערכת שלא ברמת האולפן, כי את זה אנחנו יודעים לסמן בדיוק על ילד ילד.


לגבי מניעת הנשירה, בנוסף למה שנאמר פה קודם ואני לא אחזור, אנחנו מרחיבים את תכנית עוגן בחטיבות הביניים. זוהי תכנית שנוחלת הצלחה, והשנה לאחר שנתיים, הולכים למדוד את השפעתה על צמצום ממדי נשירה של עולים בלבד בתוך חטיבות הביניים. מדובר פה על 2,500 תלמידים עולים שנמצאים בחטיבות הביניים בכל הארץ, כולל יוצאי אתיופיה ושאר ארצות. אנחנו עומדים בשיתוף פעולה עם אריה קורת ממשרד הקליטה והאגף שלו, ליצור תכנית מערכתית בנושא פיתוח זהות, כי איתרנו את נושא הניכור בחלק משמעותי מאוכלוסיות העולים, כחלק מהגורמים שיכולים להיות גורמים נוספים לנשירת תלמידים עולים מהמערכת.

מי זכאי להתקבל לתכנית עוגן בחטיבות הביניים?

כל חטיבת ביניים במדינת ישראל, למעט חטיבות הביניים בפנימיות ששם המעטפת היא כל כך משמעותית שאנחנו חושבים שעדיף לתגבר את האחרים. אבל, אם יש בעיה תפנה אליי. מדובר על קבוצה של 15 תלמידים, ואם יש חריגים אנחנו הולכים תמיד לקראת. תפנה ותקבל מענה. אני מוכן לפרט עוד.

תכין לנו את הדברים במסמך של כמה עמודים עם הפירוט של מה שיבוא גם בפני ההנהלה וכו'.
תנו לנו את הפירוט בכתב כי במסגרת הדיון הזה אי אפשר להספיק לדון בכל הפרטים.

אני אתייחס לכמה נקודות בעקבות הדברים ששמענו. לצערי, חלק זה חזרה על נושאים שכך או אחרת כבר עלו בדיון. זה נכון שהעולים הם חלק מכלל המערכת, ולכן זה ברור שאם משרד החינוך מטפל בכלל הבעיות אם בשיפור תוצאות בגרות ואם בשיפור הנשירה, אז זה ייגע כך או כך גם בעולים. העובדה שעולים תופסים לצערי באחוזים הרעים משקל הרבה יותר כבד ממה שהם בסך אוכלוסיית התלמידים, מלמדת אותנו שהם חייבים התייחסות ממוקדת. ההתייחסות הממוקדת הזו יכולה לבוא משני כיוונים, או מכיוון התכניות שממוקדות לכלל העבודה עם העולים, או אם יש תכנית גדולה למניעת נשירה שבתוכה יש פרק מוגדר וממוקד שעוסק בנושא העולים. העובדה שיש תכנית למניעת נשירה שעוסקת בכולם, וילדים עולים מקבלים את זה ממילא, להערכתי לא תפתור את הבעיה. אנחנו ראינו שללא עיסוק ממוקד באוכלוסייה, בשפתם או בהבנת המנטאליות והתרבות, אז שום דבר לא הולך, וכאן אני מצטט את מוטי בנאוי בדיונים בוועדת המשנה. אני יודע שלא צריכים לשכנע אותך, אבל לא הבנתי מהצגת הדברים שלכם בנושא הנשירה איך יבוא לידי ביטוי המיקוד באוכלוסיית העולים מעבר לזה שיש למשרד מודעות שהם בעיה בפני עצמה. אני לא חושב שנספיק היום לקיים על זה דיון, אבל אני חושב שמבחינת הרצון שלנו ושל היושב ראש את זה אנחנו רוצים לשמוע. בלי זה המצב לא יבוא על פתרונו.


עדיין לא הבנתי האם יש שינוי תקציבי משמעותי מבחינת סדר העדיפויות של המשרד. הדבר היחידי שאני קלטתי נאמר בעקיפין בדיון הזה ושמעתי את זה בדיון שהיה ממש לפני החגים, הוא שיש תוספת תקציבית של 5 מיליון שקל לנושא הזה של אולפנים עירוניים, והיא מאוד מאוד מבורכת בעיניי. אבל השאלה היא, האם ביחס התקציב של השנה לעומת השנה הקודמת בהשקעה בכל התחום הזה של טיפול בילדים עולים, זו התוספת היחידה אם בכלל? האם זה בא על חשבון משהו אחר מאותו התחום, או שיש השקעות תקציביות יותר משמעותיות? עד כמה מבחינת הנהלת המשרד הנושא הזה עומד בסדר עדיפויות גבוה שמחייב השקעה תקציבית נוספת לא על חשבון תקציבים נוספים מהאוצר? את זה כולנו נרצה. אבל, האם משרד החינוך מחליט לתעל תקציבים מנושא אחר לנושא הזה לאור זה שבהחלט כולכם מסכימים שהנושא הזה הוא נושא בוער, והנתונים הם מאוד מאוד קשים.


השאלה השלישית שלי מופנית למשרד הקליטה. לאור המצב הקשה ולאור הנתונים שיחיאל ישעיהו דיבר עליהם מהסקר החדש, שאותי הם לא מפתיעים כי התרענו על זה בדיונים ועוד לפני שנתוני הסקר עוד לפני שנתוני הסקר הזה הגיעו שבעייתם של ילדים עולים הופכת להיות גורם מונע עלייה, האם משרד הקליטה כמשרד הקליטה מתכוון להוביל מהלך של כניסה הרבה יותר לעומק לכל הטיפול בנושא ילדים עולים בלי לעשות חזרה על מה שמשרד החינוך עושה, למשל בכל התחום של חינוך בלתי פורמלי מעבר לאותן השקעות שהיו עד עכשיו בתחום התמיכות? כלומר, גם ברמת התארגנות ארגונית וגם ברמה של השקעה תקציבית.

אני שמח לשמוע על התכניות שמתקיימות, זה דבר לא מבוטל. מר מוטי בנאוי, יש לכם מעקב מצוין כל חודש וחודש מקציני ביקור הסדיר על ילדים שנושרים. זה מגיע אפילו למצב ששוכרים שירותים חיצוניים כדי לבדוק מה קורה עם תלמיד שנעדר או נעלם. ישר כוח על הדברים.


יש בתי ספר שאין בהם 15 תלמידים אלא פחות, ולא כולם אפילו יודעים מה הם יכולים לתת. לפעמים יש 2-3 תלמידים שהגיעו מאתיופיה, עוד 4 תלמידים מחבר ברית-המועצות, וזה חבר ברית-המועצות כי אתה יודע שפיצול השעות לכאלה הוא כזה ולכאלה הוא אחר, ואז למנהל בית ספר ישנה בעיה איך לטפל גם כשהוא רוצה לטפל. צריך לחשוב על איגום משאבים כי יש שעות. במקום מסוים ראיתי שתלמיד מקבל שעות במועדונית, מקבל שעות באיזשהו פרויקט אחר בבית הספר, ומקבל את שעות בית-הספר. אתם צריכים לשבת ולשאול איך הילד הזה יתקדם? למה הוא צריך לקבל 8 שעות מתמטיקה פלוס 8 שעות עברית, ועוד לא נעשה עם זה שום דבר? צריך לשבת ולחשוב כי אנחנו רוצים את הדברים האלה, זה יוצר תסכול.


לגבי נשירה - אנחנו נתקלנו בזה החל מכיתה י', ילדים בעיקר מחבר ברית-המועצות, לא רוצים לבוא. הם למדו שזה לא חינוך חובה. למרות שיש הקפדה של המשרד והכול, הם רוצים ללכת לעבוד. זה סיפור עצוב. קציני ביקור הסדיר צריכים לעשות את זה והם עושים את זה, אבל הם נתקלים בבעיה וצריך לחשוב איך אנחנו מטפלים בילדים האלה. אגב, גם במגזר הערבי ישנה הבעיה הזו, אבל זה לא נושא הדיון כרגע. צריך לתת את הדעת על בתי ספר שאין בהם הרבה עולים, ואיך נותנים את זה.

אני מסכים לגמרי עם מה שאמרת עכשיו. בזמן האחרון אנחנו חיים מאוד עם התחושה הזאת, כי זה התפתח מאוד בזמן האחרון. מצד אחד, אנחנו רוצים פיזור ומצד שני אנחנו אומרים שזה לא עתיר עולים ולכן הוא לא מקבל תכנית. זה דבר והיפוכו. אנחנו הולכים לעשות איזשהו מהלך בכיוון הזה.


אכן אנחנו הולכים לאגם באופן כזה שלא יהיה ילד שיקבל גם תכנית פלא, וגם פנימיית יום, וגם וגם, אלא כל אחד שיקבל יקבל אחד מכל דבר ולא יותר.

זה חייב להיות בשיקול דעתו של הצוות הפדגוגי ולא הנחתה של אדם אחד.

חשוב לי לציין שהנהלת המשרד קבעה לעצמה שנושא קליטתם של ילדי העולם ושילובם בחברה, ונושא העצמת השפה, יהיו נושאים מובילים בתכנית העבודה של המשרד ל-2007. מתוקף החלטה זו הנושאים האלה גם יתוקצו מעבר לתקצוב בשנת 2006.


כידוע, עיקר הפעילויות שלנו לשילובם של ילדי העולים במערכת החינוך הם בעיקר בתחום הבלתי פורמלי. באפיק הזה אנחנו אכן עושים הרבה, ואני אתן כמה דוגמאות. לקראת שנת הלימודים הקרובה יצאנו לאיזשהו תהליך שהוא תקדים, שבו שני משרדי ממשלה יצאו למכרז אחד על תחום של תגבור לימודי לילדי עולים. לראשונה יהיה איגום משאבים בין שני משרדים לאותו נושא. המכרז יצא, הוא נסגר לפני שעתיים. זה תקדים כי לא יודע לי על תהליך דומה בין משרדי ממשלה שבו יהיה איגום גם משאבים וגם תכנים, שבו נגדיל משמעותית את מספרי הילדים. נכון להיום, רק מתקציבי המשרד נתנו סיוע לכ-5,000 ילדים בכ-50 ישובים בנושא תגבור לימודי ומניעת נשירה.

פרויקט אחר הוא בגרות בעלייה. זהו פיילוט מאוד מעניין שעשינו יחד עם הסוכנות היהודית בכחמישה ישובים, ואנחנו רוצים להגדיל ולפתח אותו, ולשלב גם את משרד החינוך בפרויקט הזה. יש לי פה נתונים ותוצאות מבחנים, וזה פשוט מדהים איך אותם ילדים התחילו ואיך הם סיימו בסיום התכנית. אני אקריא נתון אחד מבית ספר מקיף ג' בבאר שבע, הציון ההתחלתי במתמטיקה 3 יחידות היה 40. בתום הפרויקט הם הגיעו לציון של 80 ממוצע בבגרות. הם הגיעו לנתונים האלה תוך חודשיים. זוהי דוגמה מה ניתן לעשות. זה חלק מהפרויקטים שלנו בנושא החינוך הבלתי פורמלי.

נוסף לשני האפיקים האלה אנחנו היום מתקצבים את הרשויות. כ-120 רשויות מקבלות תקציב שוטף עבור פעילויות מיוחדות לילדי עולים באפיק של תגבור לימודי וניצול שעות הפנאי. אפיק נוסף הוא התמיכות בארגונים ובעמותות שעוסקות בתחום החינוך הבלתי פורמלי.

איך יכול להיות שאנחנו שומעים ממך על פרויקט עולים לבגרות, ואף ארגון עולים לא ידע בכלל שיש דבר כזה? איך יכול להיות מצב שמשרד הולך עם הסוכנות, לוקח אם אני לא טועה את החברה למתנ"סים, ולא מאפשר להרבה ארגוני מתנדבים? למה ישנם מכרזים שמשרד הקליטה מפרסם בתוך האתר שלו, ויש מכרזים שהוא לא מפרסם? אני חושב שהארגון שבו אני עובד יכול לתת בפרויקט הזה מענה הרבה יותר טוב מהחברה למתנ"סים באותו בית ספר מקיף ג' שבו אנחנו נמצאים.

אנחנו חוזרים על זה שוב ושוב, יש מספר אפיקים שבהם עובד המשרד מול הארגונים. יש אפיק של קניית שירותים על נושאים שמועלים כקניית שירותים שיוצאים גם למכרזים. יש נושאים שעל פניו המשרד כמשרד מחליט שהוא יוצא לפיילוט עם אנשי מקצוע מבלי לפגוע בארגוני עולים שהם ארגונים מאוד חשובים.

אתה אמרת שעשיתם מכרז.

לא לפרויקט הזה. יצאנו למכרז שבו הארגון של מר זרחין יכול היה להגיש את המועמדות שלו לנושא של תגבור לימודי שזה משהו אחר. את זה עשינו עם משרד החינוך. היה מכרז פתוח לכולם, ועובדה שמספר ארגונים ועמותות ניגשו. לעניות דעתי, אף ארגון עולים לא הגיש את המועמדות. לא היתה שום מניעה שהארגון של אלי זרחין יגיש את המועמדות שלו למכרז הזה.

היכן פורסם המכרז?

הוא פורסם בעיתונות כחוק. הוא פורסם בשניים-שלושה עיתונים.

בזמנו אמרת לנו שכל המכרזים מתפרסמים באתר האינטרנט. הוא לא היה באתר האינטרנט. אם הוא היה באינטרנט אני מבקש שתשלחו לי את זה באי-מייל.

עם כל הכבוד וההערכה שלי לארגון שלך, זה סוג של מכרז שהוא לא מתאים לכל ארגון עולים.

אלי, הם טוענים שזה כן היה באתר. אי אפשר להתווכח על עובדות.

הוא פורסם.

אריה קורת הוא חבר, אבל הציפייה שלנו היא שמשרד לא יכול להחליט שחברה למתנ"סים היא גוף מקצועי מתאים לפני שהוא נותן לאחרים להגיש מועמדות.

אלי, אני מבקש שלא תכניס לי מילים בפה. אני ציינתי מפורשות שהמכרז הזה יצא כחוק. הוא פורסם בעיתון.

אני מדבר על עולים לבגרות איפה שלא היה מכרז.

בבגרות לעלייה עשינו פרויקט פיילוט עם הסוכנות היהודית בבתי הספר. זה פיילוט בחמישה יישובים. אנחנו בוחנים את הפיילוט ואם הוא יצליח, אז בהחלט יכול להיות מצב שנצא למכרזים.

אני שמחה על כל ההרמוניה שנוצרה כאן, אבל יחד עם זאת עולים כמה נושאים. אנחנו מדברים על תכניות לתלמידים עולים, כשמדובר על פרויקט על תגבור לימודי כאשר יהיו חמישה ומעלה ילדים בקבוצה. אני רוצה להעלות כאן שאלת הבהרה, מיהם המורים שייתנו את התגבור? האם באמת מדובר במורים בעלי ותק או במשרתי שירות לאומי וכו' וכו'? אם לא יהיה מדובר במורים הכי טובים שיש להם ניסיון בתגבור לימודי ובקידום תלמידים עולים, אז חבל על הזמן.


אני שומעת פה הצגה מגוחכת, ויכול להיות שיש לי בעיה בבנה וקליטה. מכל מקום, אני מבקשת שתעזרו לי להבין. מה זה אומר להוריד את נשירת התלמידים ב-7,500 תלמידים? זה הרי מגוחך. על סמך מה זה ייעשה, האם על פי הגובה או הצבע? אני חושבת שזה לא אתי ברמה חינוכית.

יש בנות שירות לאומי מקסימות, ומורות חיילות מקסימות. יש פחות מאלף כאלו במערכת קליטת העלייה. הן עושות עבודה מדהימה. אף לא אחת מהן מחליפה מורה בישראל. במורות החיילות זה בכלל טוב כי יש להן פקודה צה"לית שאסור להן להחליף מורה. בנות שירות לאומי וחיילות לא מחליפות מורה במדינת ישראל, אפילו לא לדקה.

זה גם אסור לפי תקנות משרד החינוך.

נכון, זה אפילו גם פקודה צה"לית ולמנהל אסור להגיד לה.


אין עדיין במדינת ישראל תעודות הוראה להוראת עולים, לצערנו. הלוואי ויהיו תעודות כאלה. אנחנו עושים מאמצים בעניין הזה. אבל, כל המאמצים של הפיקוח לקליטת עלייה ושל הפיקוח הכולל הוא שמי שמלמד את העולים, יהיו ודאי מורים מוסמכים שהם חלק מהמערכת. אבל, מורים שיש להם ניסיון ועברו השתלמויות והכשרות שנעשות in service בהוראת תלמידים עולים.

אנחנו כאן במועדון סגור. לא קיבלתי תשובה.

זה לא מועדון סגור כי זה משודר. אין לי תשובה יותר טובה.

כל מנהל חכם יכניס לתוך המערכת הזאת מורים שהם עצמם מורים שבאו מחבר ברית-המועצות, והם כבר ותיקים.

זה מנהל חכם, אבל מה עושה מנהל שהוא במצוקה והוא צריך להשלים משרה למורה אחר, ואז הוא אומר לו להיכנס וללמד את שני העולים הללו? השלמת משרות היא כמעט תופעה.

השאלה השנייה היא שאלה יותר ערכית מוסרית. האם אתם רוצים להתייחס לזה?

זוהי שאלה שנוגעת לכל העולמות שמדברים בהם במונחים של שיקולים אתיים ותקציביים, כמו למשל בנושא בריאות ואיזה סל בריאות נותנים. אני מייחסת לזה אותה חשיבות.

אני מניח שאם רוצים להוציא 7,500 ממערכת הנושרים, אז יצטרכו לטפל לפחות בהרבה יותר מהמספר הזה.

אם אנחנו רוצים לבוא עם נתון שאומר שאנחנו באמת מתכוונים לעשות את כל מה שנדרש או חלק גדול ממה שנדרש כדי שהילדים האלה לא ינשרו, אז יש לזה תג מחיר.

זה גם כדי שאנחנו נוכל לעקוב אחרי ההישגים שעושים, ולא איזה הצהרת כוונות כללית שרוצים להוציא כמה שיותר. זה דבר מדיד שהוא בעייתי מבחינה ערכית ומוסרית, והבעייתיות הזו ידועה.


לסיכום, אני רוצה לברך על הדברים שנעשו ולזרז אותם, גם את ישיבת ההנהלה וגם הפיכת הגף לאגף עם כל כוח-האדם המתאים, עם המפקחים וכו'. אלו דברים מבורכים כשלעצמם וגם הדברים שהוצגו לנו כתוכניות. זה חצי הכוס המלאה שאני בהחלט חושב שצריך לציין גם בעקבות העבודה שלנו ושל ועדת המשנה, אני חושב שזה חשוב.


זה לא מקרה שהחלטתי לפתוח היום את המושב בנושא הזה. מאחר ולא קוים מה שהחלטנו בפעם הקודמת שהישיבה הזאת צריכה להיות בהשתתפות שני השרים או לפחות שני המנכ"לים, אני מציע שתיקחו עוד חודש ימים ונעשה אז ישיבה נוספת בנושא ההיערכות הכללית עם שני המנכ"לים ויחד אתכם כמובן. זה נותן גם איתות כלפי אוכלוסיית העולים. אני חושב שגם מה שנאמר בהתחלה על-ידי ישעיהו יחיאלי הוא דבר שאנחנו צריכים לקחת מאוד בחשבון. אנחנו מדינה קולטת עלייה. אם יש מסר החוצה שההישגים בחינוך הם כל כך נמוכים אז אנחנו חייבים לדאוג שיצא מסר שונה. אם המנכ"לים יופיעו פה ויגבו בתקציבים שיצטרכו לחשוב עליהם טוב עד אז מה מעבירים בתוך המשרדים בנושא הזה, זה ייתן מסר כלפי כל העולים בפוטנציה לפיו מדינת ישראל לוקחת היום את העניין הזה בידיים ומשנה מערכות, ושיש מחויבות ממשלתית לגמרי לשינוי מגמה. אנחנו נעשה את הדבר הזה בישיבה שאני מקווה שתהיה טובה ומעמיקה בעוד חודש ימים. אנחנו נקבע את התאריך. אני חושב שנזמין גם את ועדת העלייה והקליטה להשתתף בישיבה הזאת.


תודה על השתתפותכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.