ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 17/10/2006

פרוטוקול

 
הכנסת השבע-עשרה

PAGE
1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

17.10.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 42
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

מיום שלישי, כ"ה בתשרי, התשס"ז (17 באוקטובר, 2006) בשעה 10:00
סדר היום
האנטנות של גל"צ בגן הבנים בבני ברק
נכחו
חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר

יצחק אהרונוביץ

דוד אזולאי

משה גפני

מגלי והבה

דב חנין

יעקב מרגי
מוזמנים
המשרד לאיכות הסביבה: ליאור אלוביץ – ממונה קרינה בלתי מייננת

עו'ד בנימין חנוך
משרד הביטחון
סרן אלון כרמלי, עו"ד- קיצין ייעוץ בייעוץ וחקיקה מפצ"ר

עו"ד שגיא קריספין – הלשכה המשפטית

סא"ל אמנון דובדבני – אלר"ם תחום אקוסטיקה וקרינה אלקטרומגנטית

צביקה קרמן – ראש תחום מקרקעין
יועצת משפטית
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית לאה קיקיון
היו”ר גאלב מג'אדלה
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הדיון הוא בנושא האנטנות של גלי צה"ל בגן הבנים בבני ברק, לפי בקשת חבר הכנסת גפני.


אם כן, נענינו לבקשת חבר הכנסת גפני לקיים את הדיון, ואני מציע שהוא ישכיל אותנו, גם לגבי המכתב שהוא שלח.
משה גפני
ראשית אני מודה לך על קיום הישיבה הזו שהיא ישיבה גם בנושא המקומי אבל בעיקר בנושא העקרוני. אני אתחיל בעובדה הזו שבמשך שנים ברשויות השונות ובעיקר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה – משרד הביטחון ומתקניו יצאו מהדיונים על הנושא של הקרינה ובכלל על נושא איכות הסביבה. זה היה בדיונים סגורים, וראשי ועדות הפנים לדורותיהם קיבלו את עמדת משרד הביטחון שהנושא הזה צריך להיות נדון לא במליאת הוועדה, אלא או בדיונים סגורים או במקומות אחרים, מחוץ לחדר הוועדה. קיבלנו את זה, כל ראשי ועדות הפנים לדורותיהם.
היו”ר גאלב מג'אדלה
למה? מה הסיבה?
משה גפני
הנימוק היה פשוט – היות ומדובר בדברים הנוגעים לביטחון המדינה, כך טען משרד הביטחון, ואין זה ראוי שבדיון פומבי של ועדה בכנסת הנושא הזה יעלה - כי זה יכול להגיע לאוזניים לא רצויות. אנחנו קיבלנו את העמדה הזו. היתה עמדה גורפת שאמרה שדיונים בנושאים הכי חשובים מבחינת חברי הכנסת שחרדים לעניין של איכות הסביבה ושל הפגיעה התושבים – אמרנו שאת הנושאים הללו אנחנו מוציאים מחוץ לדיון הפומבי, ומקיימים עליהם דיונים נפרדים. נאמר שיש בקרה בתוך משרד הביטחון, וקיבלנו את העמדה הזו של משרד הביטחון, כפי שהוצגה כאן פעמים רבות. האם זו היתה החלטה נכונה או לא - את זה הציבור ישפוט. ההיסטוריה תאמר אם זה היה נכון. מה שקרה, ולכן ביקשתי את הדיון – המקרה של האנטנות של גלי צה"ל בעיר בני ברק, שהיא עיר גדולה ובה למעלה מ- 150 אלף תושבים - היה בשבילי נקודת שבר במערכת היחסים שלי עם מערכת הביטחון. נמצא פה סגן אלוף אמנון דובדבני שהיה בדיון שהתקיים לגבי חוק הקרינה הבלתי מיננת. גם בנושא הזה, שאני הייתי אחד מהיוזמים של החוק לגביו, הוצאנו את משרד הביטחון ומתקניו מתוך החוק וקבענו לו מסגרת נפרדת. התקיים כאן דיון סגור שלא היה פתוח לתקשורת. בין יתר הדברים אני שאלתי, וסגן אלוף דובדבני זוכר את זה- מה יהיה עם האנטנות של גלי צה"ל, למשל. התשובה היתה, למיטב זכרוני, שבתוך שנתיים האנטנות האלה לא יישארו שם.
יואב דובדבני
זו לא התשובה שלי
שגיא קריספין
אתה אולי מדבר על אנטנות גל"צ - - יש הרבה אנטנות של גלי צה"ל.
משה גפני
לא, אני שאלתי על האנטנות הספציפיות האלה, כיוון שהאנטנות גבוהות, רואים אותם מכל מקום, הם בלב שכונה, ולא מדובר על מתקן ביטחוני. המתקן אמנם שייך למשרד הביטחון, שייך לצה"ל, וכאן אמרתי אז, בוועדה, האם יכול להיות מצב שמשרד הביטחון ינצל את המעטפת הזו, שאנחנו, חברי הכנסת וראשי הוועדות נתנו לו - גם לדברים שבהם אין צורך ביטחוני. כאן יש צורך אזרחי לכל דבר ועניין ורק במקרה זה שייך למשרד הביטחון. לשאלתי אמרתם שלא. אמרתם שהאנטנות של גלי צה"ל יסולקו משם תוך שנתיים.


פנו אלי התושבים הנכבדים שמייצגים כאן את הציבור שם, ואמרו לי - אתה אמרת שאת האנטנות של גלי צה"ל יסלקו תוך שנתיים, והנה עכשיו עושים שם עבודה, מסלקים את האנטנות הקיימות ושמים אנטנות הרבה יותר גבוהות. כלומר, יש שם הרבה יותר קרינה, מטבע הדברים. אני לא נכנס עכשיו לחלק הטכני. אני רוצה להגיד לכם – אתם עשיתם פה טעות חמורה, כי לכם אסור היה הדיון הזה יתקיים, מכיוון שמכאן ואילך יתחילו להישאל השאלות על מערכת הביטחון: האם האמירה שלכם היא אמירה שאתם עומדים מאחוריה, האם זו אמירה אמיתית, האם אתם מסתתרים מאחורי הנימוק של הביטחון? אנחנו לא יודעים היום מהמחקרים האם באמת יש פגיעה בחיי אדם, אבל אני יודע היום בוודאות שאין היום כמעט תושב במדינת ישראל שלא חרד מאנטנות שנמצאות בקרבתו, וכשמתחיל לכאוב לו הראש הוא מתחיל לחשוב שזה מהאנטנות. אני לא יודע, ואני לא נכנס למחקרים. אני מציע שהמשרד להגנת הסביבה לא ייכנס לעניין הזה. אנחנו כבר לא בשלב הזה. אנחנו בשלב שבכל מקום בו יש אנטנות - התושבים חרדים מזה וצריך למנוע את העניין הזה.


אני, אדוני היושב ראש, מבקש שאת האנטנות האלה יסלקו, כפי שסוכם, לא להקים שם אנטנות חדשות, כי המשמעות של העניין היא שאין שום תוכנית לסלק אותן. אני לא סומך על מה שנאמר כאן, כי אם הולכים להחליף אנטנות המשמעות היא שזה הולך להיות לזמן רב מאד, אולי אפילו לזמן בלתי מוגבל. אני מבקש שיסלקו את האנטנות מהמקום ויעמידו אותן במקום אחר שהוא לא בלב שכונה אזרחית, לא בלב שכונת מגורים בה גרים אנשים, ילדים, תינוקות, קשישים. צריך לסלק את זה ולהעמיד את זה במקום שבו הוא לא נמצא בלב שכונת מגורים.
היו”ר גאלב מג'אדלה
תודה לחבר הכנסת גפני – הביקורת שלנו העקרונית, הכללית, הגורפת בכל מה שקשור לאנטנות – ידועה. אנחנו רוצים להתמקד בדיון הספציפי הזה במקרה הזה. לכן אני מציע שנשמע את משרד הביטחון ואחר כך נשאל את השאלות, נעיר את ההערות ונשמיע את ההשגות שלנו, כדי שזה יהיה יותר יעיל.
שגיא קריספין
אולי, ברשותכם, נשמע את התושבים כדי שנשיב לגבי כל השאלות.
דוד אזולאי
אני חושב שחבר הכנסת גפני, שמתגורר בבני ברק, מכיר את הדברים.
משה גפני
אמרתם כאן בוועדה לפני כ- 8 חודשים שהאנטנות של גלי צה"ל באותה שכונת מגורים תסולקנה בתוך שנתיים. השאלה האם אתם עומדים מאחורי זה, כי אם כן – איך אתם פתאום מחליפים אנטנות ומציבים אנטנות יותר גבוהות?
היו”ר גאלב מג'אדלה
יש כאן תושבים מבני ברק? מישהו מהתושבים מעוניין להתייחס?
משה גפני
הסופר החרדי המפורסם - חיים ולדר, נמצא כאן ומעוניין להשמיע דברים.
חיים ולדר
אני תושב העיר, ממש למרגלות האנטנה. אני רוצה להסביר מה זו אנטנה, שיהיה לכם ברור. מעבר למקרים של סרטן של שכניי מלמעלה, ששכן נפטר ואשתו חולה, ושל עוד שכנים שחולים- אני אסביר לכם מה זה לחיות בצל אנטנות כאלה. אין רדיו – אלא רק גלי צה"ל. הברזים שלי שרים גלי צה"ל. בשבת, אם לא נתקנו את המחשב מהחשמל - הוא משמיע גלי צה"ל. אצלנו שומעים כל הזמן גלי צה"ל. אנחנו פשוט מרגישים את הקרינה. אני הלכתי עם הגברת כרמל, בשם התושבים, ואספנו חתימות. יש לנו הר שמתחתיו הבתים שלנו, ובתי ספר של 1,800 ילדות. מדובר פה ב- 15,000 איש. עתרנו לבית המשפט. אנחנו תמיד חשבנו שמדובר במתקן ביטחוני ובכזה - לא נוגעים. לפתע התברר משהו אחר. הבנתי שזה לא רק מתקן ביטחוני אלא גם תחנת רדיו. מהבירורים שלנו עולה שגלי צה"ל קיבלו היתר ביטחוני מ- 79 מהוועדה למתקנים ביטחוניים. הם שם לא סיפרו שזה גלי צה"ל, וכך הם עובדים, אגב, בכל המקומות. הם באים ומספרים שזה מתקן ביטחוני, וכאשר אנשים שומעים שזה מתקן ביטחוני -הם קמים. כך גם אני עשיתי. בפנים הם מכניסים כמו עז – את הנושא של גלי צה"ל.
היו”ר גאלב מג'אדלה
אתה רוצה להגיד לי שרשויות המדינה מרמות את המדינה?
חיים ולדר
כן, אני ממש רוצה להגיד את זה.
היו”ר גאלב מג'אדלה
אתה בדקת את זה?
חיים ולדר
הם באו לוועדה למתקנים ביטחוניים וביקשו היתר. למה? - למתקן ביטחוני. הוועדה תשפוט האם גלי צה"ל וגלגל"צ זה מתקן ביטחוני. אני לא אשפוט. אבל הם ביקשו את ההיתר. הם

ביקשו ב- 79 וביקשו ל-5 שנים, עד 84. מאז, אין שום היתר לדבר הזה.
היו”ר גאלב מג'אדלה
ואתה בדקת את זה.
חיים ולדר
אני בדקתי. יש לי את הכל ב - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
איך בדקת, הוצאת צו גילוי מסמכים לצה"ל?
חיים ולדר
הם עצמם אמרו - יש לנו את ההיתר.
משה גפני
היושב ראש שואל אותך איך הגעת לאינפורמציה.
חיים ולדר
יש לי עורך דין ששמו אמיר לירן, והוא מומחה בנושא הזה. הוא הגיע לדברים.
מסתבר שמעבר לזה
הם באו לעיריה לבקש היתר. אם הם צריכים היתר, למה הם באו לעיריה? הם באו לעיריה וביקשו חיזוק של התרנים.
היו”ר גאלב מג'אדלה
הם באו לעיריה כדי לפעול על פי חוק, כי העיריה נותנת רישוי לעסקים.
חיים ולדר
אז העיריה לא נותנת להם. הם אומרים: אנחנו מצפצפים על העיריה, לא צריכים אתכם. זה מה שהם טוענים היום. העיריה נתנה להם אישור לחזק את התרנים. פתאום מגיעות מסות. הם בנו תושבות של עשרות ברגים – שתי אנטנות ענקיות. ממש תנופת בניה, רק על חיזוק האנטנות. באה העיריה והוציאה להם צו הפסקת בניה. הם אומרים: קיבלתם היתר על אל"ף ועשיתם בי"ת. אתם מדברים על רשויות המדינה? רשויות המדינה פועלות כמו פולשים: מבקשים היתר על אל"ף והולכים על בי"ת. כעיקרון מדובר על אנטנות שלידתן בחטא.
יעקב מרגי
כמה אנטנות?
חיים ולדר
מדובר פה בשתי אנטנות גדולות מאד, שאני מרגיש וחי את הקרינה שלהן. אני וכל התושבים מסביב אפופים בקרינה הזו. אני מדבר אתכם על בתי ספר, על גן ילדים שנפתח מתחת לאנטנה. אני מדבר על הגן היחיד לילדים בבני ברק. אין הרבה גנים בבני ברק. אנחנו הרבה שנים חשבנו שזה בסיס צבאי. הם יטענו, אולי, שיש שם משהו סודי. אני אגלה לך בסוד מה שיש שם. עורך הדין שלי קיבל את פרס מפקד חיל האוויר על פיתוח מכשיר תקשורתי. לו אסור לדעת. אז לא נורא, תספרו בסוד, אבל בטוח שהסוד לא היה גלי צה"ל. אז אין לנו התנגדות, תמשיכו עם המתקן הביטחוני, אבל תעבירו משם את גלי צה"ל. גלי צה"ל זה לא מתקן ביטחוני.
היו”ר גאלב מג'אדלה
מה היה בבית המשפט?
חיים ולדר
בבית משפט קבעו שיהיה דיון ב-21 - - הם הבטיחו שאם אכן בית המשפט - - - אם אני אגיד לכם להוריד, אתם תורידו? אז הם אמרו - כן.
היו”ר גאלב מג'אדלה
מה השאלה הזו? בוודאי.
חיים ולדר
לא, אבל הרעיון הוא - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
בית משפט הוא - -
חיים ולדר
אבל השאלה היא האם לעשות צו על תנאי, להפסיק לגמרי עכשיו, או לתת להם להמשיך - אבל שיידעו שזה הרעיון. השופט לא ממש נתן צו, הוא אמר - נחכה לדיון המרכזי, אבל בתכלס'- -
היו”ר גאלב מג'אדלה
והדיון המרכזי ש אמור להתקיים – מתי?
חיים ולדר
ב- 22 לינואר. אבל אם פה יש לי הזדמנות לבוא לוועדת הפנים, השאלה היא מאד פשוטה: האם ייתכן שוועדת הפנים תיתן היתר לגלי צה"ל להיות במקום צפוף אוכלוסין? כל משפחה בבני ברק יש 9 ילדים. ודבר שני – האם הוועדה למתקנים ביטחוניים, אם אכן היא נותנת היתרים, ואפשר להכניס תחת הכותרת של "ביטחוני" אנטנות של גלי צה"ל - זה מגיע למקום שבו צריך לדון בזה. האם באמת אתם נותנים לוועדה למתקנים ביטחוניים אפשרות להכניס גם דברים שהם לא ביטחוניים? אז נכניס גם אנטנות של רשת ב', נכניס גם עוד כמה אנטנות שידור, למה לא?

היתה שם איזושהי אנטנה של תחנה פיראטית שגם שמו שם.
שגיא קריספין
סליחה, על מה אתה מדבר?
חיים ולדר
אתם לא יודעים מזה.
משה גפני
קרו דברים כאלה.
שגיא קריספין
אני לא מכיר את הסיפור.
משה גפני
מה, זה לא מגודר שם?
חנה כרמל
עכשיו גידרו מסביב לכל המתחם.
קריאה
מעולם לא היתה שם שמירה. מתקן ביטחוני בלי שמירה.
אברהם בורוחובסקי
רציתי להוסיף שהתירוץ היום, כביכול, להחליף את האנטנות –נאמר שאנטנה אחת נרקבה והיא עומדת בסכנת נפילה. בשטח – האנטנות בריאות וחזקות והאנטנות שהגיעו כתחליף, באופן פיזי הן הרבה יותר כבדות. זה משהו עצום – כל חלק של האנטנה היו צריכים להביא עם מנוף . בזמנו, כשהקימו את זה, לא היה מדובר באזור מאוכלס. היום זה אזור שמאוכלס בצפיפות, (ואפילו אני, שגר במרחק של 100 מטר משם - גם הטלפונים שלי שרים גלי צה"ל, והטכנאים של "בזק" התייאשו ואמרו שאין מה לעשות בנושא.
דוד אזולאי
באיזה שנים הותקנו האנטנות האלה?
אברהם בורוחובסקי
לפני שנים רבות. אבל אז כנראה גם לא עשו שום פעולה למען הבטיחות. עשו את זה בצורה פרימיטיבית.

היום יש תחליף. הבעיה היא קצת צינית. לדוגמה – באזור התעשייה שנמצא 500 או 700 מטר מערבית משם, ישנו בניין BSR, בניין תעשייתי גדול. אפשר להעמיד שם אנטנה קטנה על הגג, שתהיה גבוהה יותר , ותיתן את אותם שירותים. יש תחליף. הבעיה היא ששם אולי יצטרכו לשלם שכר דירה לבעל הבניין וכאן פשוט השתלטו על גינה עירונית, ללא היתר בניה, מבלי לשלם לאף אחד כסף.
מגלי והבה
הבעיה, אדוני, זה לא האנטנה, אלא המיקום שלה?
קריאות
- - -
מגלי והבה
זה הדיון המהותי פה. אם הבעיה היא של המיקום, אני טוען אחרת - אני טוען שאיפה שיש אנטנה יש סכנות.
אברהם בורוחובסקי
האזור שם הוא אזור תעשייתי, זה לא אזור שגרים בו אזרחים.
היו”ר גאלב מג'אדלה
אין דבר כזה – בכל מקום תעשיה עובדים אזרחים.
אברהם בורוחובסקי
כן, אבל אם יעבירו רק את אותו קטע - - ואת גלי צה"ל יבטלו מהאזור שלנו, אז אני חושב ששני הצדדים ייצאו נשכרים.
היו”ר גאלב מג'אדלה
זו לא חכמה להעביר את הצרה.
משה גפני
אין גם צורך להציע פתרונות. זה לא התפקיד שלכם.
היו”ר גאלב מג'אדלה
לגישתך - אין צורך להעביר נזק מסביבה מסוימת לסביבה אחרת - - חוץ מזה, פתרונות צריכים לתת מי שיצרו את העניין. אז את זה תשאיר להם.
מגלי והבה
אחת הבעיות שמעיקות על כל האוכלוסייה בעצם זה מיקומן של אנטנות, שהוכח שאיפה שיש אנטנות יש סכנת קרינה, ואיפה שיש סכנת קרינה- יש תוצאות הרסניות על האוכלוסייה. זה הוכח. אני יודע על הבעיות בעיר הכרמל, אני יודע על אזורים שונים - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
זה עדיין לא הוכח. תתפלא לשמוע. היה דיון כאן עם כל חברות הסלולר.
מגלי והבה
לפני שאני מסיים אתה יודע כבר מה שמעת. אתה ממחקרים יודע שכלום לא הוכח. אני יודע שבעיר הכרמל, בעוספיה, מספר חולי הסרטן לפני שהיו אנטנות היה פחות. אחרי תקופה ארוכה שהאנטנות נמצאו שם, אחוז חולי הסרטן - גם בקרב אוכלוסייה צעירה וגם בקרב המבוגרת -גדל. אתה הרי מכיר את זה היטב. התפקיד שלנו הוא לא רק להעיר ולהתריע. גם המשרד לאיכות הסביבה, זו בדיוק היום הנקודה: שבמקום לפקח ולדאוג שיבואו עם החלטות קונקרטיות של אלה שקובעים איפה תמוקם האנטנה, קובעים שהיא לא מזיקה למי שנמצא שם.
היו”ר גאלב מג'אדלה
שאלה לראש העיר, אם אפשר, בשביל שתהיה קצת אינפורמציה. היה דיון כאן עם כל החברות הסלולריות. הם טוענים שעדיין לא הוכח, מדעית - -
מגלי והבה
החברות הסלולריות טוענות את זה? הם חיים על הכסף.
היו”ר גאלב מג'אדלה
מומחים אובייקטיביים ששייכים לא להם אומרים שעדיין לא הוכח בוודאות. דבר נוסף –

אנחנו לא דנים באנטנה סלולארית. הם גם טוענים שככל שיש יותר אנטנות – הנזק לאזרח הוא קטן יותר.
רחל כרמל
זה לגבי הסלולאריות. גל"צ זה משהו אחר לגמרי.
היו”ר גאלב מג'אדלה
הם אומרים יותר מזה- שככל שיש יותר אנטנות מידת הקרינה וההשפעה השלילית שלה הן פחותות.
משה גפני
ביהדות – אצלנו, כשיש את היום הכי קדוש, יום כיפור, אם יש ספק הכי קל של פיקוח נפש – מחללים את יום הכיפורים. לגבי אנטנות יש ספק? יש מחקר כזה ויש מחקר הפוך. רוב המחקרים הם הפוכים.
קריאה
וניתן לומר שזה פחות קדוש מיום כיפור.
משה גפני
בדיוק. ולכן, אין ספק מבחינת היהדות, ואני מניח שגם מבחינת כל הדתות, שצריך לסלק את האנטנות של גלי צה"ל משם. ספק - יש.
היו”ר גאלב מג'אדלה
חבר הכנסת אזולאי, אני הצעתי שניתן להם לדבר.
דוד אזולאי
אין בעיה. אני רק רוצה לשאול את ראש העיר, כדי לקצר דרך – האם הוגשה בקשה להיתר להעמדת האנטנה, ואם כן – אני מבקש לדעת האם יש להם היתר וממתי.
היו”ר גאלב מג'אדלה
ותאמר גם מה שיש לך לומר לעניין הזה בכלל.
ישכר פרנקנטל
תודה. קודם כל –אני ממש מתייחס בחיוב גדול לנושא ששמענו כאן היום. אני חושב שזה מאד חשוב, גם לבני ברק ובפרט לתושבי השכונה. אני נכנסתי לתפקידי לפני 3 שנים בערך. מאז שאני בתפקיד אין כמעט שבועיים שעוברים בלי פניות שפונים אלי לגבי האנטנות של גלי צה"ל. זה מאד מפריע להם. לפעמים זה מפריע לא רק כתוצאה ממחקרים. זה מפריע גם באופן מעשי, לא צריך מחקר. מספיק שאתה נמצא שם – למשל בערב יום הזיכרון. יש שם אנדרטה לחללי העיר שנפלו במלחמות ישראל – 530 חללים. אתה נמצא שם רבע שעה וחוטף כאב ראש. אני גר שם במרחק של יותר מ- 50 מטר. זה משתלט על כל החיים מבוקר עד ערב. זה פשוט מזמזם. כל הטלפונים. אתה לא יכול לשמוע שום רשת אחרת. הכל גלי צה"ל. לכן זה מאד ממוחש. אני מצדיק את התושבים. מכניסתי לתפקידי לפני שנתיים אמרתי שצריך לסלק את המפגע הזה מבני הברק . זה לא אנטנה סלולארית קטנה. זה משהו גדול שמעיק על כל הסביבה. יכול להיות שבעבר, לפני 50-60 שנה היה שם שטח פתוח ונוח. היום זה בלב שכונת מגורים עמוסה וצפופה. מעבר לזה- יש שם גן ילדים. בבני ברק אין הרבה מקומות שילדים יכולים לשחק בהם. העיר מאד צפופה. אחד המקומות היחידים שיש זה שם, הגן העירוני. אנחנו מפתחים את זה עכשיו כדי שיהיה לילדים איפה להיות. אז הם יהיו בצילה של כזאת אנטנה?


במגעים שלי עם משרד הביטחון הם הסבירו לי שיש להם כוונה ארצית, כללית, לפנות. הם מכירים בעניין הזה שה מזיק. הם מבינים שהם לא יכולים להמשיך ולשים את האנטנות במרכזי ערים. יש להם תוכנית מרכזית, רב שנתית, מערכתית, וכמובן שדרוש לזה תקציב – שבתוך 10 שנים כל האנטנות במרכזי הערים יוסרו. הם מוכנים להכניס ת בני ברק בסדר עדיפות למקום הראשון או השני בכך שתוך שנתיים הם יסירו משם את האנטנה.
יעקב מרגי
-- -אנטנה חדשה.


ישכר פרנקנטל;


במשך שנה וחצי הם ביקשו ממני היתר לחזק את האנטנות הקיימות. לחזק, ותו לא. לא נעתרתי לבקשה, ואמרתי שלא אתן. אני פועל כדי להסיר אותה, למה שאתן לחזק? עד שהם הבטיחו לי, עד שקיבלתי מכתב בחתימתם שהם הולכים לסלק את האנטנה תוך שנתיים. אמרתי שאם אני יודע שמה שלא עושים 30 שנה בבני ברק – אנחנו יודעים שתוך שנתיים מסירים את זה, ואני אתן אישור רק לחזק את זה. ולמה לחזק.? כי היה שם עניין שהמהנדסים שלנו בדקו קודם וזו סכנת נפשות, בנושא הזה, כי האנטנה היא כבר ישנה, היא לא מחוזקת, וחייבים לחזק אותה. אבל לחזק אותה על מקומה, במתכונתה, לא להרחיב את הבסיס. נודע לי מהפיקוח שלנו וכן מתושבים במקום שבמהלך ההיתר שאנחנו הוצאנו לחזק את האנטנות, ותו לא – מרחיבים את הבסיס, מחליפים אנטנות וכל מיני דברים שלא היו בכוונה של ההיתר שלנו. הוצאנו צו מניעה, צו הפסקת עבודה. אחרי זה התגלגל העניין עם התושבים – בית המשפט וכן הלאה.
דוד אזולאי
מה עם צו הפסקת העבודה? הם כיבדו אותו?
ישכר פרנקנטל
הם כיבדו אותו. מצד שני הם הוכיחו לנו - - אנחנו לא יכולנו להוציא הפסקת עבודה על זה שיש אנטנות. יש אנטנות, זה הוויכוח. אבל יכולנו להיצמד לדברים טכניים שם- שהם מרחיבים את זה מעבר לבסיס, וגם מה שאמרנו - - בבית משפט. כרגע זה נמצא מצב של דיונים אתם לפחות כדי להגיע לתוצאה של כמו שנתנו את ההיתר – רק חיזוק ותו ולא. לא החלפה, לא הרחבה, ועוד דברים.


אני, כראש עיר שצריך לדאוג לתושבים, ודאי שהייתי שמח לו זה היה מוסר משם. לא הייתי אומר לשים את זה בבסר או במקום אחר כי מה העדיפות של התושבים האלה על האחרים? אם זה מזיק, זה מזיק גם כאן וגם כאן. במיוחד כאשר הם אומרים שיש תוכנית להוציא את האנטנות ממרכזי הערים בכלל. למה אנחנו צריכים להכניס אותם לחלופה לא טובה? אם באמת הם כנים וכל מה שהם צריכים זה חיזוק, בגלל הסכנה של האנטנות, ותו לא, ויש התחייבות מפורשת שהם מסירים את זה, ואנחנו בסדר עדיפות, אני אומר בדיעבד, שבדיעבד שבדיעבד, בשביל להסיר את המפגע הזה מבני ברק הייתי מצביע. אבל כמובן שהייתי מעדיף שהם יעשו את זה מה שיותר מהר, וישימו שם את האנטנות.
היו”ר גאלב מג'אדלה
נמצא כאן נציג של המשרד לאיכות הסביבה? נמצא. אתם נכנסתם למתקן? בדקתם? יש לכם הערכות לגבי הנזק? אתם מעורבים בעניין?
ליאור אלוביץ
בהחלט. אני אענה ואסביר מה רמת המעורבות. קודם כל – לעניין ספי החשיפה. ספי החשיפה בנושא הרדיו בתחום תדרי הרדיו האלה שמשדרים לציבור הרחב – מחמירים בסדר גודל של פי שניים מאשר בשידורים סלולריים. הסף נמוך יותר פי שתיים מאשר בסלולר. בוצעו המדידות שלנו לאורך כל השנה - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
הנזק הוא כפול?
ליאור אלוביץ
זה לא עניין של נזק. סף החשיפה שבחר ארגון הבריאות העולמי מחמיר בפי שניים.
משה גפני
יש קרינה כפולה.
ליאור אלוביץ
זה לא שיש קרינה כפולה. יש ספי חשיפה שקבע ארגון הבריאות העולמי. בתדר מסוים מותר לך להיחשף לכך ובתדר אחר – לאחר. לכן אני אומר שאם אתה רוצה להשוות לדוגמה – סף החשיפה שמותר להיחשף לאנטנות שמשדרות בתדרים שאנטנות סלולריות משדרות –סף החשיפה של שידורי רדיו נמוך פי שתיים מזה.
משה גפני
למה?
ליאור אלוביץ
כי ארגון הבריאות העולמי החליט - -
משה גפני
למה? יש אפליה לרעה של האנטנות האלה?
ליאור אלוביץ
לא, לא. יש לזה הסברים פיסיקליים.
משה גפני
תסביר בעברית קלה, שאני אבין למה.
ליאור אלוביץ
ההשפעה של הקליטה בגוף - -
משה גפני
זאת אומרת – שיש חס וחלילה סכנה כפולה לגוף? אסור לך להגיד את זה, אז נקרא לשר?
ליאור אלוביץ
במהלך השנה האחרונה בוצעו מדידות במספר פעמים על פי פניות תושבים, כולל לפני החג, ורמות הקרינה היו נמוכות מאד. אני רוצה להזכיר שהמחוקק קבע בסעיף 31 לחוק שמשרד הביטחון וצה"ל בפרט פטורים מהחוק, והחוק לא חל עליהם.
משה גפני
נגמר הסיפור הזה. תרשמו לעצמכם שזה נגמר. יש היום יושב ראש ועדה חזק, לא כמוני.
ליאור אלוביץ
מניסיוננו בשנים האחרונות – בכל מקום שאין פיקוח יש חגיגה.
ישכר פרנקנטל
את זה שכחתי להגיד: גם בתוך השטח שלהם –הם טוענים שזה שטח אקס טריטוריאלי.
ליאור אלוביץ
אני רק רוצה לסיים ולהגיד שאתם מסתכלים על המקרה של בני ברק כמקרה פרטני. אנחנו רואים את המקרה שקרה בפלנורד, בבני ברק ובנען, אני יכול להגיד לכם שכל הפניות שלנו למשרד הביטחון כל פעם – אנחנו מגלים מהציבור יותר מהר מה קורה לפני שמשרד הביטחון יודע מה קורה. זו תוצאה של היעדר פיקוח. מעבר לזה אין לי מה להוסיף כי זה לא תחת הפיקוח שלנו. רמות הקרינה שם נמוכות מאד.
דוד אזולאי
כשאתם רוצים להגיע לאינפורמציה - דרך הציבור אתם מגיעים לאינפורמציה?
ליאור אלוביץ
לא, לא דרך הציבור. הציבור פנה למבקר המדינה כמה פעמים ואז קיבלנו מידע.
שגיא קריספין
ואז נעשתה הבדיקה, והבדיקה מעלה שוב פעם שרמות הקרינה נמוכות מאד.
ליאור אלוביץ
עומדים בתנאי החוק. על אף שהפיקוח לא נעשה אל ידיכם, נעשה על ידי מערכת הביטחון – כאשר אתם בודקים את זה -
שגיא קריספין
כלומר, אנחנו עומדים בדרישות החוק.
ליאור אלוביץ
נכון.
היו”ר גאלב מג'אדלה
אם אני לא טועה, אתה הופעת אצלי גם בדיון על נען.
חנה כרמל
אני מבקשת להוסיף. אני קראתי מחקרים שגם רמות קרינה הכי נמוכות שיש – הנזק שלהם הם נזק מצטבר לאורך שנים. אי אפשר להוכיח נזק לטווח של חצי שנה, אבל ברור שזה נזק שמצטבר לאורך שנים. הקרינה הכי נמוכה שיכולה להיות, בעוד 10 שנים היא תשפיע. זה לא אומר שברגע זה אפשר, עכשיו, לבחון את זה.
היו”ר גאלב מג'אדלה
על מה את מתבססת?
חנה כרמל
מחקרים שקראתי. אין לי אותם כרגע מול העיניים, אבל זה המידע שקיבלתי ממחקרים שקראתי.
היו”ר גאלב מג'אדלה
המשרד להגנת הסביבה לא מודע לזה?
חנה כרמל
השאלה היא האם הם מעוניינים להיות מודעים לזה או לא.
היו”ר גאלב מג'אדלה
זה התפקיד שלהם, לדאוג ל - -. הם צריכים להיות מודעים עוד לפני האזרח.
חנה כרמל
אפשר להתעלם ממחקרים, ואפשר – לא. זה בכל דבר. נוסף לזה - היתה החלטה של בית המשפט העליון לגבי שכונת אלמוגי בחיפה שגם שם יש בדיוק אותו סיפור כמו שלנו: אנטנות שהיו שם לפני שהוקמה השכונה ועכשיו יש שם שכונת מגורים צפופה. הם נלחמו כבר 10 שנים, ועכשיו בית המשפט החליט שיש לפנות את האנטנות, אפילו שאין נזק מוכח, אלא על סמך נזק משוער בלבד.
היו”ר גאלב מג'אדלה
למה לא לקחתם את ההחלטה הזו כתקדים?
שגיא קריספין
אני אעדכן שבית המשפט לא החליט. בית המשפט קיבל את העמדה שלנו שאנחנו מזיזים את האנטנות. בית המשפט אמר שהוא מוכן לקבל את זה שמזיזים את זה. אני מעדכן אתכם כמי שהיה בדיון.
משה גפני
עזבי את המחקרים- מה זה עושה לך? מה זה עושה למשפחה שלך?
חנה כרמל
יש אנשים חולים, יש הרבה שנפטרו מהמחלה באזור שלנו. בלי כל ספק – זה בדיוק ברדיוס של האנטנות האלה. זה לא צריך הוכחה בכלל. מעלינו יש משפחה וברור שהמקרה שהיה שם הוא כתוצאה מזה. הוא היה חולה במשך 15 שנה. יש עוד כל מיני בסביבה שלנו שהיו חולים וכל מיני תופעות לוואי בריאותיות מאד משונות וזה לא נורמלי לגבי כל מקום אחר בעולם.
חיים ולדר
פנו אלי אנשים, ואתה רואה את זה, שכולם מתגוררים שם: אחד אמר לי:אשתי נפטרה, אחר אמר - הבן חולה אנחנו רואים את הדברים מהבניין שלנו בלבד, אפילו.
אמנון דובדבני
אני ראש תחום קרינה אלקטרומגנטית בחיל רפואה. אני רוצה להקדים ולומר שכל הנושא של העתקת האנטנות וכו' הוא לא בסמכותי. אנחנו אחראים על הגנה על בריאות החיילים בצבא ובמתקן בפרט. במסגרת כל הדברים האלה אנחנו מבצעים מדידות קרינה. ישנה תוכנית מאד גדולה שדיברנו עליה. ישנו פיקוח טוב. אני מוחה על הדברים שנאמרו על ידי המשרד להגנת הסביבה. נאמרו דברים אחרים על ידי ראש האגף בישיבות הקודמות ועל סמך זה - -. ישנה תוכנית מאד רחבה, עושים בדיקות תוך פגיעות באתרים - -
משה גפני
סליחה, למה אתה אומר שראש האגף אמר אחרת?
אמנון דובדבני
אני אתייחס לזה.
משה גפני
אבל היינו בדיון, שמענו אותו. הוא דיבר יותר חיובי, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון. כדי להיכנס למתקן שלכם - הוא אמר את זה, ראש האגף - -
שגיא קריספין
אין מחלוקת שהמשרד להגנת הסביבה אינו מבצע פיקוח על המתקנים בבית החולים. מה שמנסה לומר אמנון דובדבני זה שהוא מוחה על זה שהמשרד להגנת הסביבה - - שאין פיקוח בכלל, לכאורה.
משה גפני
הוא לא אמר את זה.
קריאות
- - -
משה גפני
- - דיבר פה והוא אמר בפירוש, שמי שעושה את הפיקוח זה אתם, והעידן הזה עומד להסתיים. אני אומר לכם.
אמנון דובדבני
מתבצע ניטור תקופתי לאתרים - -, בכללם לאתרים של גלי צה"ל בכל הצבא. אנחנו עושים בדיקות באתרים עצמם וגם מבחוץ כיוון שהחיילים נמצאים גם בחוץ, יש גם רגישות בגלל התיאום עם המשרד להגנת הסביבה – אנחנו בודקים גם במעגלים יותר חיצוניים, גם אצל האזרחים. הניטור מתבצע באופן תקופתי וגם לאחר שינויים. באנטנה הזו בוצעו שינויים, להבנתי-מכניים. מה שנמסר לי שלא בוצעו שינויים בפרמטרים של האנטנות עצמן. כלומר- הספקים, עוצמות וכו'. למרות זאת, כמתחייב מהוראת קצין רפואה ראשי, לאחר שינויים כלשהם עושים ניטור. כך בוצע לאחר השינוי באתר, ודו"ח המדידות מצביע על - -
חנה כרמל
מתי היה הדו"ח האחרון?
אמנון דובדבני
מייד לאחר ביצוע השינויים. מה שנמדד זה רמות של אחוזים בודדים מתקן החשיפה של ארגון הבריאות העולמי. התקן עצמו לוקח מקדם הגנה של פי 50 לעומת סך השפעות הבריאות שידועות היום, ידועות ומוכחות לדעת ארגון הבריאות העולמי. אנחנו עומדים גם בתקן של ארגון הבריאות העולמי וגם בהנחיות של המשרד להגנת הסביבה.
ליאור אלוביץ
אני רוצה רק לעדכן את הוועדה שאנחנו עשינו בדיקות בעקבות פניות התושבים והשינויים התחילו בסביבות יוני. צילמו את זה לאורך כל הדרך. תחילת השינויים היו ביוני ורק עכשיו, לאחרונה, הוצב התורן השני - -
שגיא קריספין
לא הוצב שום תורן.
קריאה
היום, במציאות, יש שתי אנטנות במקום.
קריאה
הם היו גם קודם.
ליאור אלוביץ
דיברו פה על שינויים שהסתיימו במאי, וכיום יש עוד שינויים.
ישכר פרנקנטל
האנטנות הרי לא נשארו במתכונתן. זה כמו להגיד שלוקחים מכונית שנכנסים בה 4 נוסעים ועכשיו מביאים אוטובוס וטוענים שגם נוסעים שם 4 נוסעים וזה המצב.
משה גפני
האנטנות גדולות יותר?
שגיא קריספין
נתחיל עם מה שאמר חבר הכנסת גפני לגבי מתקנים ביטחוניים. אני לא הייתי שותף לדיונים על חוק הקרינה הבלתי מייננת. אני לא יודע מה נאמר שם. אם נאמרה שם הבטחה כזו או אחרת של שנתיים או משהו אחר - אפשר להוציא את הפרוטוקולים ונראה אם מי שנתן שם את ההבטחה מוסמך לתת כזו הבטחה.
היו”ר גאלב מג'אדלה
לא מקובל עלי. אנחנו פה לא בטיול. אתם צריכים לבוא מוכנים
שגיא קריספין
רק כשישבתי כאן היום ראיתי את מכתבו של מר גפני - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
לפה באים מוכנים. הזמנו אתכם לדבר על מקום נקודתי. הייתם צריכים לבוא מוכנים עם כל ההיסטוריה של המקום הזה מהיום שהוא נולד. אני שוב אומר – כל מי שפתח פה בנושא הזה ממשרד הביטחון, אתם הייתם צריכים לדעת מזה. אתם לא יכולים ולבוא ולהגיד – לא ידענו מה הוא אמר, כי הוא, בדיוק כמוך, מייצג את משרד הביטחון. כל מה שאמרתם בעניין הזה, איפה שאמרתם, אם זה לבית משפט או לוועדה – הייתם צריכים לבוא עם זה, כי התושבים עוקבים אחרי כל דבר שאתם אומרים. אתה לא יכול להגיד לי – אני לא יודע.
משה גפני
כמו, למשל – מה שכתבתם לראש עירית בני ברק.
שגיא קריספין
אז אני אתקן את דבריי – לי לא ידוע, מהבדיקות שאנחנו עשינו לא ידוע לנו שניתנה הבטחה כאן במהלך הדיונים על חוק הקרינה המייננת שהאנטנות יצאו משם תוך שנתיים. מה שכן נאמר, ומה שהציגו פה החברים לחבר הכנסת גפני, זה מכתב שנשלח על ידי מערכת הביטחון אל ראש העיר, ובו נאמר: בהמשך לדרישתנו אנחנו מייעדים לפינוי גם את מתקן הקשר בבני ברק, ולהערכתנו, ניתן יהיה לפנותו בטווח של שנתיים שכן הדבר מותנה בסיכום תקציבים לנושא. זו האמירה שכן נאמרה .
היו”ר גאלב מג'אדלה
זו אמירה שיש לה משמעות.
שגיא קריספין
לא אמרתי שלא. האמירה הזו נאמרה באפריל 2006. אנחנו עומדים עדיין מאחורי האמירה הזו, וכמו שאמר כאן ראש העיר, כוונתנו היא בהחלט לפנות את המתקן, כמו שאר המתקנים שנמצאים במרכזי הערים. גם נאמר שתינתן למתקן הזה בבני ברק עדיפות.
היו”ר גאלב מג'אדלה
מי חתום על המכתב ממערכת הביטחון?
שגיא קריספין
ראש חטיבת נכסים במערכת הביטחון. אריה לב.


מעט להיסטוריה של המתקן עצמו – הוא הוקם כמתקן ביטחוני, ועמדתנו היא שמתקני גלי צה"ל הם מתקנים ביטחוניים לכל דבר. נאמר פה שזה רדיו אזרחי, וכל מיני דברים כאלה. לא. זו יחידה צבאית והמתקנים הם ביטחוניים, וככך הם מוקמים. המתקן הוקם בסוף שנות ה- 70 במסגרת היתר שניתן לנו על ידי הוועדה למתקנים ביטחוניים, בהתאם לחוק התכנון והבנייה. לכן, גם אין צורך בהיתרים של הוועדות המקומיות, אין צורך בהיתרים של העיריה. הוועדה למתקנים ביטחוניים שנמצאת ליד הוועדה מקומית היא זו שנותנת היתר. הוועדה למתקנים ביטחוניים נותנת היתר ל- 5 שנים להקמת מתקן. כלומר, בטווח של 5 שנים שניתן לה היתר צריך להקים את המתקן. אם לא הוקם המתקן בתוך אותן 5 שנים – פג תוקפו של ההיתר, ועלינו לחזור שוב לוועדה ולקבל היתר מחדש. המתקן הוקם בתוך טווח השנים האלה ולכן כיום הוא נמצא במתקן ביטחוני עם היתר. הוא פטור מהוראות כל מיני פרקים הוראות בחוק התכנון והבנייה, ולכן אין סיבה ואנחנו לא אמורים לחזור אל העיריה כאשר אנחנו עושים שינויים מבניים או שינויים כאלה בתוך המתקן הביטחוני – עלינו לחזור אל הוועדה למתקנים ביטחוניים שהיא זו שנותנת את ההיתר על פי החוק.
היו”ר גאלב מג'אדלה
אז למה נזקקתם לאישור של העיריה?
שגיא קריספין
אני אגיע לזה. לפני זה אני פשוט אסביר למה אנחנו רוצים בכלל לעשות עבודות כאלה. יש לנו דו"חות של מהנדסים שקבעו שהמבנים האלה הם מבנים מסוכנים. האנטנות עצמן, שקיימות היום בשטח – התרנים, אם לדייק במינוח, התרנים שנמצאים בשטח הם תרנים מאד דקים שמונחים על תושבות ומעוגנים כל מיני נקודות עיגון. חלק מנקודות העיגון שלהם נמצאים על מדרון הגבעה והם בסכנה פיזית ממשית לקריסה. יש לנו דו"חות של מהנדסים שבדקו את המבנים המסוכנים והם בסכנה לקריסה. במשך תקופה ארוכה אנחנו ביקשנו להיכנס ולבצע – השטח עצמו הוא שטח של גן הבנים, שטח של עירית בני ברק, מבחינה נכסית, מבחינה קניינית. לכן, כדי להיכנס לשטח הזה היינו צריכים את רשותה של העיריה כדי להיכנס ולבצע שינויים כאלה ואחרים, מה גם שהשטח נסגר בפנינו על ידי שער, ולא רצינו לפרוץ אותו כדי להיכנס ולעשות את העבודה.
היו”ר גאלב מג'אדלה
מי סגר את זה בשער?
שגיא קריספין
עירית בני ברק. אשר על כן – פנינו לעיריה.
ישכר פרנקנטל
הם קיבלו מפתח כשהם היו צריכים להיכנס.
משה גפני
העיריה סגרה את השערים? אבל אם זה מתקן ביטחוני – הייתם יכולים להביא טנקים ולהיכנס.
שגיא קריספין
יכולנו לפעול עם טנקים אך מאחר ו - - בבני ברק - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
מר פרנקנטל – מה שאומר עורך הדין שגיא קריספין - -
ישכר פרנקנטל
לא חסמו את השערים, לא ידוע לי.
רחל כרמל
מה פתאום חסום? זה לא - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
גלי צה"ל היום יכולים להיכנס למתקן בלי מכשול של סגירה ושערים?
ישכר פרנקנטל
בהחלט.
שגיא קריספין
היום – כן.


פנינו אל העיריה וטענו בפניהם שמדובר במבנה מסוכן שצריך לעבור תיקונים וחיזוקים. הבדיקה שלנו, גם מתוך רצון לצמצם את ההשפעה של התרנים עצמם על הסביבה. נמצא שאי אפשר את התרנים החלודים שנמצאים בשטח לחזק. בגלל שהתרנים נמצאים בסיכון כזה, במשך תקופה ארוכה אסור היה לעלות עליהם ולבצע עבודות אחזקה כאלה ואחרות מחשש שהם יקרסו. מה שנמצא, בעצם, על ידי מרכז הבינוי אצלנו, זה שבתרנים עצמם – אי אפשר לחזק אותם, לכן צריך פשוט להחליף את אותם שני תרנים שנמצאים היום בשטח בתרנים אחרים. במהלך אותה החלפה של התרנים בתרנים אחרים גם נבדקה האפשרות של להימנע מעיגון של התרנים במורדות הגבעה, ופשוט לשים תורן אחד שאינו צריך להיות מעוגן מסביב. לכן התורן הוא הרבה יותר מסיבי, ואני מדבר על התורן עצמו על האנטנות שנמצאות עליו. לכן נמצא שצריך להחליף את אחד התרנים שם בתורן יותר מסיבי, יותר גדול, רק שהוא לא מעוגן בעוגנים מסביב, אלא הוא תורן אחד יציב שתקוע בקרקע.
היו”ר גאלב מג'אדלה
כל זה קשור אך ורק לחיזוק התרנים?
שגיא קריספין
לחיזוק התרנים שעליהם ניצבו האנטנות. אין שום שינוי, אני מדגיש, וגם אמר את זה כאן סגן אלוף דובדבני – שתוכנן להיעשות בצד הטכנולוגי. נאמר כאן שגם כשמשנים את התרנים עשויה להיות לזה השפעה כזו או אחרת על הקרינה, או דברים כאלה. יכול להיות, והדברים האלה ייבדקו. רמת הקרינה תישמר בהתאם למה שהיא היום, והיא נמוכה בהתאם למה שנאמר כאן.


אז שוב – אנחנו פועלים שם היום בתוך מתקן ביטחוני. אנחנו עושים את העבודות בתוך המתקן הביטחוני.
דוד אזולאי
אני רוצה הבהרה כאן – האם מדובר פה באנטנה של גלי צה"ל או מתקן ביטחוני? זה חשוב מאד, הנתון הזה.
שגיא קריספין
אני אגיע גם לזה.
היו”ר גאלב מג'אדלה
גלי צה"ל מוגדר כמתקן ביטחוני. התחנה כולה גם מוגדרת כמתקן ביטחוני. זו ההשלכה של מתקן ביטחוני.
משה גפני
זה חלק מהמחדל שלנו, כחברי כנסת.
היו”ר גאלב מג'אדלה
זה המצב הנתון, כנראה.
משה גפני
אנחנו אשמים בזה. אני מתכוון להגיש הצעת חוק
חיים ולדר
השאלה היא האם לכך התכוון המשורר כשהוא אמר – הוועדה ל - -
משה גפני
זה לא רלבנטי כרגע. זה החוק.
שגיא קריספין
לגבי העתירה – אני לא רוצה להתייחס לגופו של עניין להליך שנמצא כרגע בבית המשפט. אני רק אומר שבמסגרת העתירה עתרו התושבים להפסקת העבודת באופן מיידי, כי אנחנו חורגים מהיתרים. אז כמו שאמרתי פה, בהתחלה: אנחנו פועלים על פי דין, ולכן, מה שהסכמנו בשלב המקדמי - - במסגרת העתירה הם גם עתרו לצו מניעה זמני שיאסור עלינו את העבודות מחר בבוקר.
היו”ר גאלב מג'אדלה
בית המשפט אישר את המשך העבודה?
שגיא קריספין
בית המשפט לא הוציא צו על תנאי. כלומר, מבחינת בית המשפט אין צו, ואפשר להמשיך לעבוד.
היו”ר גאלב מג'אדלה
בהתחשב - -
שגיא קריספין
בהתחשב בעובדה, כמובן, שאם יוחלט על ידי בית המשפט שצריך להסיר את האנטנות – כמובן שנכבד את ההחלטה.
היו”ר גאלב מג'אדלה
ומה אתה אומר לגבי התקדים בחיפה. למדתם אותו?
שגיא קריספין
אנחנו מעורבים בתהליך כל הזמן. בחיפה, להבדיל מפה – היה לנו כבר תחליף לאנטנות גלי צה"ל באותו מתקן, מיידי. האנטנות מועתקות מהלך נובמבר למתקן אחר שנמצא מספר קילומטרים משם. אמרנו לבית המשפט שאנחנו מתכוונים להעתיק את זה במהלך נובמבר. בית המשפט אמר שלאור הודעת המדינה שבכוונת גלי צה"ל להעתיק את האנטנות בחודש נובמבר – אז נחכה שמשרד הביטחון יעדכן אותנו על כך שהאנטנות הועתקו, ונקבע דיון לתחילת שנת 2007. זו היתה ההחלטה של בית המשפט.
יעקב מרגי
והוא לא נזף בכם על אי דיוקים, במהלך הדיונים, כמה פעמים?
היו”ר גאלב מג'אדלה
אנחנו לא דנים כרגע בחיפה.
שגיא קריספין
לגבי צו הפסקת העבודה שהוצע על ידי עירית בני ברק –העיריה הוציאה צו הפסקת עבודה מנהלי, היות וחלק מהעוגנים של אותם תרנים, וזה נודע לנו רק בדיעבד,נבנו בשגגה מחוץ לתחום המתקן הביטחוני. אחד מתוך שלושה העוגנים נבנה בחוץ. כמובן שמרגע שקיבלנו את צו הפסקת העבודה, הופסקה העבודה, הוצאה הוראה ברורה למרכז הבינוי להרוס את העוגן שחרג, לעשות תכנון מחדש על מנת שכל העוגנים וכל הבניה שנעשה תהיה בתוך המתקן הביטחוני. מייד לאחר שייהרס אותו עוגן שחורג – אני לא יודע - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
אתה צריך לבוא לוועדה מעודכן, אתה לא יכול להגיד שאתה לא יודע.
שגיא קריספין
מבחינת הוועדה ומבחינתי העוגן עדין לא נהרס, ולכן יש עדיין צו הפסקת עבודה, כי פשוט – טרם קיבלתי הודעה אחרת. ברגע שתתקבל הודעה אחרת נוכל גם להודיע לוועדה הנכבדה שהעוגן נהרס, והעבודות בתוך המתקן הביטחוני יימשכו והחלפת התרנים תימשך. במקום תרנים מסוכנים יוצבו תרנים אחרים, תקינים. מייד לאחר שיותקנו התרנים החדשים ועליהם יוצבו האנטנות הישנות, תתבצע בדיקה חדשה, והתוצאות יוצגו גם בפני הוועדה, על מנת להבטיח שאין שם קרינה שחורגת מההוראות.
היו”ר גאלב מג'אדלה
מה קורה עכשיו? מה אתה יכול למסור לוועדה וגם לתושבי ופרנסי העיר בני ברק לגבי המכתב שנתן ראש חטיבת הנכסים? יש כוונה לעמוד בלוח הזמנים הזה? מאז שהוא נתן את המכתב ועד היום יש איזושהי התקדמות בעניין? יש איזושהי בשורה בעניין הזה שיימצאו המתקנים או המקומות החלופיים שאתם מתכוונים לעשות?
צבי קרמן
המכתב הזה נכתב ובכוונתנו לעמוד בו, בהינתן אותם תנאים כפי שמצוינים פה – וזה גם הקצאת אותם תקציבים לנושא. אני לא יודע היום מתוך העבודה שנעשתה שיש אתר חלופי לאותו אתר בבני ברק. הגבעה הזו מאד ייחודית בכל גוש דן. המקום הוא רם ונישא מעל פני האזור. לא יהיה פשוט למצוא לו תחליף.
יעקב מרגי
במתכם הבורסה ברמת גן יש הרבה בנינים גבוהים. יותר גבוהים מאותה גבעה.
צבי קרמן
אמר קודם יושב ראש הוועדה שלהעביר את הבעיה למקום אחר זה לא פתרון. אני יודע שמתבצעת עבודה במחלקת תקשוב על מנת למצוא מענה ופתרונות לכלל האנטנות שנמצאות במרכזי ערים.
היו”ר גאלב מג'אדלה
כמה כאלה יש?
צבי קרמן
יש בפלנורד, שהמתקן של גלי צה"ל ייפתר שם – מתבצעת עבודה על מנת להוציא אותם משם.
היו”ר גאלב מג'אדלה
ומה לגבי נען.
צבי קרמן
קודם כל – הורדנו שם את עוצמת השידור ב- 50%. בוצע שם ניטור רציף לאורך כל השנה האחרונה, על פי דרישת התושבים. הממצאים הראו שאין חריגות. מתבצעת עכשיו עבודה מול רשות השידור על מנת להביא אותם לוותר על משדר בתוך חווה קיימת של בזק, על מנת שנוכל להעביר את אנטנת ה- AM משם.
יצחק אהרונוביץ
האם יש כוונה להוציא את האנטנות מהמקום? זו היא שאלה פשוטה, ותנסה גם להגיד לי האם באמת יש כוונה ומה לוח הזמנים להוצאתן, אם כלל. לפי מה שאני מבין – מעגנים את האנטנות, מקבעים את הדברים. יש כוונה או אין כוונה? ואם יש כוונה – מתי עושים את הדברים?
צבי קרמן
יש כוונה להוציא. אני לא יכול היום לערוב לשנתיים האלה, כי זה מותנה בתקציבים לצורך ביצוע העבודה. לגבי קיבוע האתר, כיוון שקיימת שם סכנה בטיחותית – אנחנו לא יודעים לבנות את זה - -
יצחק אהרונוביץ
- - אם מקבעים, זאת אומרת, זה לזמן, לזמן ארוך יותר, ואין כוונה להוציא את האנטנות.
היו”ר גאלב מג'אדלה
לא. לא. השאלה הנשאלת – מה שהם עושים עכשיו זה כדי שלא תהיה יום אחד התמוטטות, וייפגעו אנשים. זה שייך לחיזוק המערכת, כדי שלא תיפול יום אחד ותפגע באנשים. אין לזה שום קשר ל - -
יצחק אהרונוביץ
אבל בנושא ההוצאה- אתה אומר שאם לא תהיה בעיה כספית.
דוד אזולאי
אל תדאג. תהיה בעיה כספית.
יצחק אהרונוביץ
כלומר, אם אין בעיה כספית, אפשר להוציא את האנטנות מחר בבוקר?
היו”ר גאלב מג'אדלה
אנחנו רוצים בפתרון, אבל אל תכניסו להם מילים לפה. הם לא אמרו רק בעיה כספית. הם אמרו שהם מחפשים מקוום גבוה אחר, אתר מתאים. הוא דיבר במפורש ובכנות. יש בעיה תקציבית ומחפשים מקום גבוה, כי כרגע יש להם מקום שהוא גבעה גבוהה. אבל אנחנו צריכים להתמודד עם האמת. הם אומרים את האמת ולע זה צריך לברך אום. אנחנו לא צריכים לחפש את התשובה שתהיה נוחה. אנחנו נצמדים למה שנאמר. אנחנו רוצים שתכבדו את המכתב הזה שניתן על ידי ראש חטיבת נכסים, גם אם הוא התחלף.
יעקב מרגי
אני , קודם כל מעריך את דבריו הכנים של סגן אלוף דובדבני. הוא הגדיר בהגדרת תפקידו שהוא דואג לבריאות החיילים. אולי תרגישו את הדאגה שלהם לחיילים לגבי רמת חובב בנגב. הוא דואג לבריאות החיילים. אני לא יודע כמה חיילים שוכנים בתחנת הממסר הזאת. אני איש חיל הקשר. זו תחנת ממסר שלא מביישת שום תחנת ממסר רדיו בעוצמות שפזורות בערים, של חיל הקשר. אני חושב שיש פה דברים שבכלל חבל לדבר עליהם . ישנו מצב באמת של סכנה לציבור. גם אם אין סכנה – זה מפריע לאיכות החיים של הציבור. אנחנו כל כך רגישים לכל מיני דברים פה. זה ייחודי. תחפשו לכם פתרון טכנולוגי. אני אומר לכם: בינואר – בג"ץ יכריע. התחנה הזו לא תהיה שם. כדאי לכם לעבוד היום על אתר חלופי.
היו”ר גאלב מג'אדלה
הנבואה לא ניתנה לנו עכשיו.
יעקב מרגי
לפי כל ההערכות וכל הנתונים - בג"ץ יכריע להוציא את התחנה הזו משם.
דב חנין
אני פונה גם לנציגי הצבא. אני חושב שיושב ראש הוועדה, בדבריו הקצרים אליכם, שם את האצבע על הנקודה שאתם צריכים לשים אליה לב היטב. כאשר אתם מופיעים בפני ועדה של הכנסת וכאשר אתם מציגים התחייבות, כפי שנעשה כאן, הציפיה שלנו, כגוף שמבטא את הריבונות של מדינת ישראל, היא שהדברים האלה יילקחו במלוא הרצינות . אנחנו לא מצפים שאתם תבואו אלינו לכנסת, תגידו דברים, ומחר תספרו לנו שלא התכוונתם, ושיש כל מיני סייגים

וכל מיני תנאים. לכן אני מציע לכם שגם בדיונים הפנימיים, שאני בטוח שאתם תקיימו בעקבות הדיון הזה, לקחת במלוא כובד הראש את דבריו של יושב ראש הוועדה. הם באמת מתמצתים את העיקר שאתם צריכים לחשוב עליו כרגע.


ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס, מעבר לשאלה הקשה של מה שקורה בבני ברק עם האנטנה הזו, ל- 3 בעיות עקרוניות שמתגלות מהסיפור הזה, ואנחנו צריכים לשים אליהן לב. שאלה ראשונה היא השאלה של הבריאות. אמרת, אדוני היושב ראש, וזה נכון, שהחברות הסלולריות מציגות מחקרים שהאנטנות מועילות לבריאות. למרבית הצער, ישנם מחקרים, כולל מחקר מהטכניון, אצלנו, מחקר שהתפרסם לא מזמן – שמצביע על תוצאות אחרות לחלוטין. זה לא מחקר אפידמיולוגי. זה מחקר שלוקח את הקרינה הזו מול תא חי, ומראה שינוי ברמת התא החי. התמונה מעוררת לפחות שאלות קשות -- גם לגבי קרינה סלולרית, גם לגבי קרינת רדיו. אני חושב שאנחנו בוודאי במצב יותר חזק מאשר המצב שחבר הכנסת גפני דיבר עליו, שהוא מצב של ספק. יש לנו יותר מספקות קשים לגבי האנטנות האלה. לכן, השאלה הראשונה היא שאלה של בריאות. אני מציע שאולי נקיים אפילו יום עיון של הוועדה הזו. נזמין כל מיני מומחים – גם הביקורתיים וגם המומחים הממסדיים, נשמע מה קורה וננסה לברר לעצמנו איפה עומדים הדברים האלה, כי אני חושב שהגיע הזמן לפעולה מאד תקיפה של הכנסת בסוגיה הזו.


השאלה השניה היא שאלה של דמוקרטיה. אני מבין דמוקרטיה כיכולת של בני אדם להשפיע על הדברים שהם חשובים בחיים שלהם. בנושא של האנטנות הסלולריות יש לנו איזושהי בעיה גדולה בדמוקרטיה שלנו, כי בכל מקום אני שומע אנשים שהם חסרי אונים. מקימים מולם, על הראש שלהם, ליד הבית שלהם – אנטנות, הם לא רוצים אותן ואין להם שום יכולת לפעול. אחר כך אנחנו באים בכנסת בטענות על כך שלציבור אין אימון בדמוקרטיה. כנראה שמשהו בדמוקרטיה לא עובד, אם האנשים לא יכולים להשפיע על דברים שחשובים בחיים שלהם, אז בשביל מה להם דמוקרטיה? אני חושב שזו שאלה מאד רצינית שאנחנו צריכים לשקול מאד ברצינות, והיא מחייבת שינוי בהסדר. משום שאם יש דעה לעיריה, ויש דעה לתושבים – שהדעה הזו לפחות תלקח בחשבון, ויהיה לה משקל.


מעגל שלישי הוא מעגל בנושא ה - -. הנשיא הקודם של בית המשפט העליון היה ידוע באמרתו :"כל הארץ – משפט". עכשיו אנחנו שומעים מפה אמירה אחרת: "כל הארץ –צבא". כל דבר הוא מתקן ביטחוני. זו תחנת רדיו שאני דווקא מחבב – תחנה צעירה ותוססת, אבל תחנה כזו זה מתקן ביטחוני? אם כן, אז כנראה אין גבול למתקנים הביטחוניים. אני מאד תומך ברעיון שחבר הכנסת גפני העלה כאן, שהגיע הזמן לעשות חקיקה מתקנת. לא ייתכן שמשרד הביטחון ינהג כאילו הוא מדינה בפני עצמה. ודאי שיש שיקולים ביטחוניים, וצריך לקחת אותם בחשבון. אף אחד לא מציע לזלזל בהם. אבל השיקולים הביטחוניים צריכים להילקח בחשבון יחד עם שיקולים בריאותיים, סביבתיים, חברתיים וכלכלים. הגיע הזמן שנבטל את המדינה בתוך מדינה. יש מדינת ישראל אחת, זו שהוקמה בשנת 48. בן גוריון אז ביטל את הצבאות הפרטיים, והגיע הזמן שנבטל גם את הממלכה הפרטית שנקראת "משרד הביטחון", בוודאי בנושאים סביבתיים ובריאותיים. מבחינה כללית ברור שכל מקום שאין בו את אור השמש של הביקורת הציבורית – מצטברות בו בעיות. אפילו אם יש את האנשים הכי טובים, ואני יודע שבצבא יש אנשים טובים מאד, ואנשים מסורים לתפקידם ועבודתם – גם בתחומים שלכם. אבל ככל שאין ביקורת ציבורית, למרבית הצער מצטבר ריקבון. התרופה לריקבון היא רק אור השמש של הביקורת הציבורית.
יצחק אהרונוביץ
אני חושב שהנושא הוא באמת מאד חשוב כי הוא עולה אחת לכמה זמן – לא משנה, באמת, אם זו אנטנה של גלי צה"ל או אנטנה סלולרית או כל דבר אחר. כל מה שקורה סביב לאנטנות – אני נחשף לזה, ואני מניח שגם חברי הוועדה נחשפים לדברים האלה. כל מה שקורה באזור האנטנות תמיד משייך לרמת הקרינה. לא מקבלים הסברים של רמת קרינה נמוכה. מביאים את המודדים ובודקים את הרמות. אני מכיר את זה מכמה אזורים אחרים. אותי, לפחות, ואני מסתכל על התושבים שגרים בבני ברק – כל מה שיקרה באזור מקושר לרמת הקרינה, לאנטנה. אולי זה יותר בפן הפסיכולוגי יותר, ולא בפן הבריאותי, אבל אין מה לעשות. אנחנו חשים את תחושות הציבור, וצריכים לתת לה מענה. אני מאד שמח שיש כיוון שהולכים להוציא את האנטנות משם. אני מסכים. יש הסכמה, וצריך להוציא. נתנו לזה פתרון בטיחותי וצריך לחשוב מתי מוציאים אותן. יש כאן כרגע deadline לשנתיים. נאמר כאן בצורה הגונה: הבעיה היא כספית. מקום אחר הוא לא בעיה – בנין כזה או אחר, רק צריך לאתר אותו. לאתר מקום, לעניות דעתי, זו לא הבעיה. הבעיה היא יותר כספית. אני גם לא יודע כמה כסף זה עולה. מאחר ומדובר במיקום ומאחר ומדובר בבעיה כספית, הפתרון הוא לא בשנתיים אלא בחודשיים, או שלושה או ארבעה. יכול להיות שבג"ץ כרגע צריך לקבל את ההחלטה כפי שאומר חבר הכנסת יעקב מרגי. ויכול להיות שההחלטה תהיה אחרת. אי רק אומר – בואו ננסה לקדם את הדברים האלה, לא להאריך אותם. כסף? – בואו נמצא סעיף תקציבי. אם צריך, נפנה אנחנו למשרד הביטחון, נמצא אנחנו את הסעיף התקציבי למצוא את המימון הכספי. אני מניח שאנשי משרד הביטחון ימצאו איזה אתר. לא משנה כרגע על איזה בנין הם ישימו את זה. בואו נשחרר את התושבים מהתחושה, מההרגשה - - כי כולם מרגישים שזה צריך לצאת משם. אז בואו נקדים את זה. במקום שנתיים – שלושה חודשים. נביא בשורה לתושבים ולראש העיר בבני ברק.
דוד אזולאי
אני רוצה קודם כל להודות לך ולחבר הכנסת גפני על היוזמה לקיום הדיון החשוב. אני מניח שזה ישליך גם על מקומות אחרים, גם בחיפה, שם אני מעורב, אבל נניח לזה עכשיו. אנחנו עוסקים בבני ברק. אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת אהרונוביץ בכך שבעצם קיימנו כאן דיון, נאמרו כאן דברים רציניים, אבל המציאות היא שהתושבים הולכים מכאן הביתה וממשיכים מחר בבוקר כפי שהיה היום. הדברים לא משתנים, ואני לא יודע מתי הם ישתנו. לכן אני חושב שטוב יעשו אנשי משרד הביטחון אם יקיימו דיונים פנימיים ויחשבו על פתרונות. אל תחכו לתוצאות של הבג"ץ. אנחנו מציעים לכם לקחת יוזמה, ולתת פתרון כמה שיותר מהר לאותם תושבים שסובלים, כפי ששמענו כאן.


יחד עם זה, אני אומר לחבריי, חברי הכנסת - יש לי הרושם שתחת הכותרת " הוועדה למתן היתר למתקנים ביטחוניים "– נעשים כנראה כל מיני דברים, וכנראה גם ראש הרשות לא מוזמן לאותה ועדה, או נציג הרשות המקומית או נציג התושבים, כמקובל בוועדה לתכנון ובניה שמגיעים תושבי המקום, הרשות המקומית, נציגי ארגוני בריאות וארגונים ירוקים להביע דעה. שם יש כותרת, ושם נעשים כל הדברים האלה. התפקיד שלנו הוא לשנות את הדבר הזה. לא יעלה על הדעת שתחנת גלי צה"ל תהיה תחת הכותרת של "מתקן ביטחוני". עם כל הכבוד, לא יעלה על הדעת. אולי פעם גלי צה"ל היתה מתקן ביטחוני, אבל לא היום. פה אנחנו חייבים ליזום חקיקת תיקון בנושא הזה. והשאר – אני מאד מקווה שאנשי משרד הביטחון יקבלו החלטות בעקבות הדיון הזה, וכמה שיותר מהר, על מנת לפתור את הסבל והמצוקה של התושבים במקום
מגלי והבה
אני לא רוצה לחזור על דברי חבריי, שאני מזדהה עם רובם. מה שרציתי להגיד – טוב שהנושא עלה על השולחן. הנושא הוא חשוב מאין כמותו, ואני לא מדבר כרגע רק על תושבי בני ברק. ציינו את זה שבכמה מקומות אנשים סובלים מהימצאותן של האנטנות – אם זה סלולריות, אם זה של הצבא ואם זה אנטנות אחרות. אנחנו צריכים קודם כל לתת פתרונות לתושבי בני ברק. צריך לתת פתרון. הנושא התקציבי לא צריך לעניין את התושבים. צריך למצוא פתרון איך להרחיק את האנטנות האלה. אנחנו לא צריכים לחכות עד שיהיה רעש יותר גדול. אנחנו צריכים לפנות מכאן לשר הביטחון ולמי שאחראי שם שימצא את המסגרת לאנטנות האלה, לפנות אותן. במיוחד כשעכשיו תקציב הביטחון הוכפל – אפשר להקצות לנושא הזה פתרון.
יעקב מרגי
הרזרבות – הולכים לוועדות.
מגלי והבה
אנחנו נדאג שזה יגיע לאיזשהו מקום.


הנושא השני, לא פחות חשוב , זה התפקיד של המשרד להגנת הסביבה. לא יכול להיות שהוא יגן רק על חלק, ועל חלק-לא. אם צריך שינוי חקיקה, אנחנו פה נתארגן ונעשה אותו. אני שמעתי את נציג המשרד להגנת הסביבה שטען שכדי לדעת מה מצב בריאות העם הוא הולך לשמוע מה העם אומר. אין דבר יותר חמור מזה שאין לכם היום את היכולת, ואתם שני משרדי ממשלה שבהחלט יכולים לדבר ביניכם ולהגיע להבנות מה מותר ומה אסור. אם בסוף היום, בהחלטה שלך, אדוני היושב ראש, נגיע לפתרון הסוגיה, ואם לנו חשוב מאיכות חיי התושבים - צריכים לבוא ולדון בתופעה הזו. אני מבין שיה פה דיון על האנטנות ובעיות הקרינה שלהן, אבל צריכים לראות איפה אפשר עוד להוציא – ועדיף שעה אחת קודם.
אמנון דובדבני
אני רוצה לומר לעניין התיאום – פנה אלי נציג המשרד להגנת הסביבה, שנמצא כאן, כאשר נערכו השינויים באתר של גלי צה"ל. באותו זמן אני מבקש להגיד שמסרנו לו - הוא שאל אותנו שאלה ישירה האם בוצעו שינויים באתר, והאם ישנם שינויים ברמות הקרינה. אני מסרתי לידיו את הנתונים שהיו לי באותו זמן, שהשינויים הם מכניים בלבד. באותה זמן גם בוצע ניטור קרינה באתר. התוצאות מראות על כך שרמות הקרינה הן באחוזים בודדים מתקן הצפיפה, כלומר- הרמות עומדות גם בתקן וגם בהנחיות של המשרד להגנת הסביבה. גם לאחר שייערכו השינויים הסופיים ויתייצב המצב באתר, נעשה שוב מדידה של קרינה. אבל אין כאן שום בעיה של תיאום. הדברים נעשים בשקיפות מלאה. מסרנו את כל הדברים למשרד להגנת הסביבה – גם ברוח החוק שעומד להיכנס לתוקף בשנה הבאה.
שגיא קריספין
שתי נקודות -נאמרו כאן הרבה דברים על הבג"ץ הזה. הבג"ץ לא דן בעניינם של התושבים בבני ברק. הבג"ץ דן בעניינם של תושבי חיפה.
משה גפני
טוב, מה זה משנה?
היו”ר גאלב מג'אדלה
אנחנו מודעים לזה.
שגיא קריספין
דבר שני –מה שנאמר על ידי אנשי מערכת הביטחון זה מה שנאמר כאן במכתב, כלומר: שלהערכתנו ניתן יהיה לפנות את המתקן בטווח של שנתיים. אנחנו עושים את העבודה, עבודת המטה ממשיכה גם היום, במטרה לפנות את זה גם לפני כן, אבל זו ההערכה שלנו שמדברת על שנתיים.
היו”ר גאלב מג'אדלה
חבר הכנסת גפני רוצה לומר דבר מה, בטרם נלך לסיכום - -
משה גפני
זו אחת הישיבות שהפעלתי את כל תעצומות הנפש שלי, מבחינתי, כדי לא להתעצבן. דבר כזה כבר לא ראיתי. כשאני באתי לכנסת, והגיע איש מקצוע לוועדה – ישבתי בשקט. אם בא משפטן – בכלל, התחלחלתי. הגיעו אנשי משרד הביטחון? – כמעט הצעדתי להם. עד שלאט לאט ראיתי שהדברים הם לא כאלה. אני אומר לכם: אין לכם מושג איזה נזק עשיתם היום למשרד הביטחון. פשוט אין לכם מושג. אני חוזר על מה שאמרתי: אני אמור להיפגש עם שר הביטחון בהקשרים אחרים. אני הולך לדבר אתו על העניין הזה. אני אעשה הכל לשבת פה – כשיש את רשות השידור וכשיש תחנות רדיו חוקיות אחרות וכשיש טלפונים סלולריים – אם הם רוצים להקים מתקן הם לא מקבלים איזושהי ועדה מיוחדת שאף אחד לא יכול להתערב בזה. רק אתם מקבלים. אתם מחללים את שמו של משרד הביטחון. למי אתם מספרים פה סיפורים? יושבים פה תושבים ואומרים לכם שהם לא יכולים לחיות. יש להם זמזומים כל הזמן. אנשים נהיים חולים. אז מה אתם מספרים פה עכשיו סיפורים שמישהו ייתן לכם תקציב להעתיק את זה? לכם אין עניין להעתיק את זה. הגבעה היא גבעה מסודרת. רואים אותה מרחוב ז'בוטינסקי ומהרבה מקומות בגוש דן. למי אתם מספרים את הסיפורים האלה? אתם הרי תלכו מפה ותצחקו.


מה הרגיז אותי הכי הרבה? – חבר הכנסת מרגי. למה?- כיוון שרבים מחברי הכנסת פה סבורים שהגוף החזק ביותר במדינה, שצריך להיות, במשטר דמוקרטי – זו הכנסת. היא צריכה לדאוג לתושבים. לשם כך היא נבחרה. אני מתחיל לחשוש מהעניין הזה. חבר הכנסת מרגי, שהשקפת עולמו היא כהשקפת עולמי, אמר "מכאן לא תצמח הישועה. הישועה תצמח מהבג"ץ". אני חולק עליו. אני אומר שמהבג"ץ לא תצמח הישועה. גם באלמוגי, וגם בדיונים על מקומות אחרים. בסופו של דבר, משרד הביטחון נכנע לתושבים. התושבים הפעילו שם לחץ, וכאן היו דיונים על זה. בסופו של דבר, משרד הביטחון העתיק את זה, ובא לציון גואל. אני לא יודע מה בית המשפט היה פוסק מלבד לנזוף בכם, ואת זה אתם מסתירים. בבני ברק, יכול להיות שהלחץ של התושבים הוא קטן יותר. הרי אם היה מדובר בתושבים ממקום אחר, הצעקות עליכם היו אחרות.
יעקב מרגי
ממה עדיף למות – מקרינה, או מאנטנה שנופלת על הראש?
משה גפני
אתם מנצלים את האינטליגנציה של התושבים שם. חבל שלא הייתם בדיון על עוספיא. חבל שלא הייתם בדיון על אלמוגי או על נען. יושבים פה אנשים ומדברים בשקט, כאשר הבריאות שלהם ושל הילדים שלהם עומדת על כף המאזניים. אני מתחייב בפני הוועדה להביא חוק ומהר, להוציא אתכם מהפריבילגיה הזו שאתם יכולים לשבת פה מול העיניים שלנו ולהגיד לנו שזה מתקן ביטחוני. כאילו שאף אחד מאתנו פה לא יודע על מה מדובר. מדובר על מצעד הפזמונים. אז זה נושא של משרד הביטחון? אחרי זה פלא שיוצאים למלחמה בלבנון ומתברר שמחסני החירום שם הם משנת 90? ככה מנהלים את משרד הביטחון? למי אתם מספרים את הסיפורים האלה? כאן, הבית הזה יחליט. לא בית המשפט ולא אתם, עם כל הכבוד לכם. אני הולך להגיד את זה השבוע, לשר הביטחון. אם לא תסלקו משם את האנטנות – יהיה לכם עסק אתנו, ואז תראו מי חזק : אנחנו או אתם.
היו”ר גאלב מג'אדלה
ראשית, אני דורש ממך, ליאור אלוביץ – לבצע בדיקות תקופתיות בתדירות יותר ומבקש שתאפשרו לו בכל פעם שהוא פונה להיכנס באופן מסודר.
צבי קרמן
הבדיקות שמבצע המשרד לאיכות הסביבה מתבצעות מחוץ למתקן. הוא לא צריך אישור שלנו לבצע בדיקות – בכל שעה משעות היום ובכל מקום.
היו”ר גאלב מג'אדלה
אני לא נכנס לצד המקצועי. שהוא יבצע בתדירות יותר גבוהה את הבדיקות. יצטרך להיכנס למתקן? – את זה הוא יחליט. אני רק אומר שהוועדה מחליטה לאפשר להורות לו לבצע בדיקות בתדירות יותר גבוהה.
רחל כרמל
צריך ניטור של 24 שעות, ולאורך כמה ימים.
היו”ר גאלב מג'אדלה
כאן זה קיים – אנחנו צריכים לבצע בתדירות גבוהה יותר, כדי לוודא מה קורה.
רחל כרמל
אבל זו בעיה כי יש שעות, זמנים –שהעוצמה היא גדולה יותר. השאלה מתי הם יבואו.
היו”ר גאלב מג'אדלה
אתם מתבקשים, כאזרחים, ליצור קשר עם המשרד להגנת הסביבה כדי לספק להם את האינפורמציה הזו, כדי שהם - -
רחל כרמל
לנו אין אינפורמציה, אין אפשרות - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
את אומרת עובדה מקצועית – שבשעה מסוימת - -
רחל כרמל
צריך להציב מתקן של 24 שעות, אחרת אין שום משמעות.
היו”ר גאלב מג'אדלה
יש משמעות. מהניסיון שלי כאן – יש משמעות לכל בדיקה. המתקן שנמצא בשטח, של בדיקה מתמדת, 24 שעות, זה במקרים מסוימים. אני לא יכול לבקש מהם לעשות דבר כזה, כי אני לא רוצה לעשות צחוק מהוועדה. לשים מתקן ניטור תמידי של 24 שעות זה לא סיפור פשוט, אנחנו ביקשנו. יתאפשר להם דבר? אני אשמח - -
רחל כרמל
כאשר היה הסיפור בצורן דיברנו עם ראש המועצה שם, והוא אמר שבתחילת המאבק שלהם הם דרשו לשים מתקן ניטור של 24 שעות. בלי זה – כל הבדיקות המדגמיות לא עזרו כלום. ברגע ששמו, אז ראו את התוצאות - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
מה שאת אומרת הוא עדיף, אבל מה שאנחנו מציעים – יש בו גם משהו.


דבר שני – אנחנו מבקשים לקיים אצלכם דיון ולהביא לנו תוצאות לגבי המסמך שנתתי לך, ולתת לנו לוח זמנים יותר סביר. יש דיון בבית המשפט ב- 22 בינואר. אז אני מצפה מכם ומציע לכם שאתם תהיו במצב הרבה יותר עם היד על הדופק, לפני הדיון הזה. כי גם אנחנו נעביר לבית המשפט את מה שאנחנו - -, כי לנו חשוב שיהיה פתרון לאוכלוסייה. אני לא רוצה להיכנס לכל הנושאים שהעלו כאן חבריי, בעניין המתקן הביטחוני, אבל אנחנו מכם מצפים להיות רגישים יותר לרחש הלב של האוכלוסייה ולהתמודד עם הבעיה בכנות וביושר ובלוח הזמני ה - -
משה גפני
לוח זמנים של מה?
היו”ר גאלב מג'אדלה
של פינוי המתקן. יכול להיות שהם, במאמץ מסוים, יגידו שזה יהיה עוד לפני השנתיים, אלא תוך חצי שנה.
משה גפני
עד מתי אתה מבקש מהם את ה - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
לפני הדיון בבית המשפט.


אני גם מציע שבזה אנחנו נסתפק.
דוד אזולאי
אני מציע גם שחבר הכנסת גפני ידווח לנו על הפגישה שלו עם שר הביטחון.
משה גפני
יש דברים סודיים שאני אדבר אתו, ויש את העניין של האנטנות של גלי צה"ל.
היו”ר גאלב מג'אדלה
אנחנו נפעל, במסגרת הסיורים שלנו, עד ה- 21 בינואר, 2007 – נשתדל באחד הסיורים שלנו, שאנחנו מקיימים אחת לשבועיים, שגם נגיע למתקן. נשתדל להגיע למתקן כדי לעמוד מקרוב על הדברים.
משה גפני
אם אפשר לבקש מהמשרד להגנת הסביבה לשים שם מכונת ניטור. אפשר לעשות את זה.
היו”ר גאלב מג'אדלה
ביקשתי ממנו בדיקה תקופתית יותר בתדירות, אם יש להם יכולת.
משה גפני
יש להם יכולת.
היו”ר גאלב מג'אדלה
אתה לא יכול לתת תשובה במקומו.
אם יש להם יכולת להעמיד שם תחנת ניטור ברוח הדברים שאתה מעלה, שהם יהיו קבועים שם - - אבל אני לא יכול לבקש ממישהו יותר מהיכולת שלו.
שגיא קריספין
אם הוועדה מתכוונת לקיים סיור במתקן – אנחנו מבקשים גם - -
היו”ר גאלב מג'אדלה
לנו יש סיורים מסודרים אחת לשבועיים, בימי א'. אנחנו נבדוק את זה, ואם זה מסתדר, נשמח ליידע את כל הגורמים הנוגעים בדבר.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20

קוד המקור של הנתונים