כנסת פתוחה

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 74

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ד בתשרי התשס"ז (16.10.2006), בשעה 11:00

תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לעסקים לא רפואיים בגוף אדם) (תיקון), התשס"ו - 2006

חברי הוועדה: משה שרוני - היו"ר


אריה אלדד

עו"ד חנה מזור - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה


עירית לבנה - ממונה על החינוך לבריאות, משרד החינוך


ד"ר שלום גולדברגר - מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות


ד"ר דרור גוברמן - מנהל המחלקה לשירותי רפואה קהילתית, משרד


הבריאות


עו"ד אילנה מישר - משרד הבריאות


מירי זיו - מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן

גיל לבנה

וילמה מאור

מיטל בר שלום

תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לעסקים לא רפואיים בגוף אדם) (תיקון),

התשס"ו - 2006

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה.

המטרה של התקנות שאנחנו מבקשים להעביר, היא לסגור פרצה.

בצורה הרמטית.

רחוקה מהרמטית. לסגור פרצה שקיימת בנושא של ניקוב חורים בגוף האדם. זאת פעולה שכנציג משרד הבריאות וכאיש מקצוע אני מתנגד לה. זה לא רלוונטי. אנשים רוצים בזה ומותר להם לרצות בזה. תפקידנו כמשרד, זה לוודא שתהיה בפניהם האינפורמציה הרלוונטית על מנת שיוכלו לקבל את ההחלטה, לרבות אזהרות מיוחדות. בנוסף, לדאוג שהדברים ייעשו בצורה שמסכנת במידה קטנה יותר את הבריאות.

האם אלה הם בעלי תעודות?

אין תעודות. זה הוא מקצוע שאינו מוסדר, וקשה מאוד לחשוב על ההסדרה שלו.

מה הסיבה?

מראש מדובר על פעילות שהיא נגד ההיגיון הרפואי. כיצד ניתן להסדיר, איך להזיק במידה יותר קטנה?

אני לא מבין. מצד אחד אתם מתנגדים ומצד שני אתם רוצים לאשר את זה בתנאים מסוימים. למה לא חושבים שאיש כזה שעוסק בגוף האדם, חייב לעבור קורס ומבחן כדי לקבל תעודה.

אנחנו מציעים קורס, אבל הקורס איננו דן בשאלה איך תעשה את החור בצורה טובה, כי אנחנו חושבים שאין צורה טובה. הקורס בא להגיד, איך תמנע העברת זיהומים. אם היינו מתעלמים מהמצב החוקי המקובל בארץ, היינו אומרים כי אנחנו היינו רוצים לאסור בחוק את ביצוע הפעולה. זאת לא המציאות וזאת לא הגישה שלנו. אנחנו אומרים, כי מאחר ואנחנו לא יכולים לאסור זאת בחוק, אנחנו מבקשים שורה של מדדים, שביניהם קורס קצר בנושא של מניעת זיהומים ותנאי הגינה נדרשים.

אתם מסתפקים בזה, בעוד שאני יודע שאפילו פדיקוריסטית ומניקוריסטית צריכה לעבור קורס ולקבל תעודה, וזה פחות מסוכן לעשות מניקור או פדיקור מאשר לעשות את זה.

גם בפדיקור, במניקור, בקוסמטיקה ובכתובות קעקע, אין היום רשיון לעסוק במקצוע. יש לימודי תעודה, אבל לא חייבים תעודה כדי לעסוק בתחום.

העניין לא מוסדר.

תציגו את הפרטים לגבי תנאי התברואה.

אני אציג את חלק מהפרטים בתקנות.

הבקשה שלנו מופיעה בסעיף ב.

למה למעט באוזניים?

כי לגבי אוזניים יש כבר.

יש מזמן תקנה לגבי אוזניים.

למה לא לאחד את התקנה הזאת?

התנאים קצת שונים לגבי אוזניים. יש מכשירים ספציפיים לניקוב חורים באוזניים.

מקריא את 1א. אני רוצה לפרט. לא קיים תקן בריאותי מחייב לתכשיטים מהסוג הזה. קיימים חומרים שיש בהם סיכון בריאותי מסוים. לדוגמא, תכשיטים שמכילים ניקל יכולים לגרום לאלרגיה לניקל. זה גורם משמעותי מבחינת השכיחות שלו בין הגורמים לאלרגיה. לא רצינו לפרט ולתת רשימה של עשה ואל תעשה. אין שום חובת רישום של החומרים האלה כחומרים מותרים. זה לא נמצא בפיקוח. המידע איננו ברשותנו. לכן, החובה היא של מי שמשתמש. קיימים חומרים מוסכמים, והגדרנו כאן חלק מהדרישות. פני התכשיט צריכים להיות חלקים כדי שלא יזדהם המקום, ללא שריטות וגבשושיות, תכשיר מעוקר וכו'. השלב הבא, הוא בסעיף 4 שמדבר על שיטת העבודה בתנאים היגייניים. מקריא את סעיף 4. הדרישות כאן בנויות על היגיון בריא מקצועי.

האם זה סטנדרט בינלאומי או סטנדרט ישראלי?

לא קיים סטנדרט בינלאומי בנושא הזה, אבל אלה דברים מקובלים. הלכנו על הקו הפשוט ביותר, לא מסובך וסביר.

הלכתם על סטנדרט עממי בלבד.

זה לא עממי. זה סטנדרט מקצועי מבחינת ביצוע פעילות חודרנית בעור. לפי זה הלכנו. הדבר הנוסף, הוא נושא השילוט. הרצון המקורי שלי - ובילינו שעות בדיונים בנושא הזה עם עו"ד מישר והמשנה למנכ"ל - היה שיהיה כתב הסכמה מודעת לביצוע הפעולה. כאשר הסתבר לנו שאנחנו לא יכולים לעשות זאת במסגרת התקנות הקיימות, הבקשה המינימלית היא להזהיר את הציבור באמצעות שלט, שבו יהיה כתוב שקעקוע או ניקוב חורים בגוף אינם רצויים מבחינה רפואית, שכן הם עלולים לגרום לכאבים, זיהומים, צלקות, הפרעה בתפקוד ולבעיות בריאות אחרות, כגון תגובות אלרגיות. אין לבצעם באנשים הסובלים ממחלות כרוניות, בפרט בלוקים בבעיות במסתמי הלב או בנשים בהריון. זה מבחינתנו המינימום הנדרש.

איך תעשו את הפיקוח? האם יש לכם צוותים לפקח על זה?

רישוי עסקים הוא חובה של הרשות המקומית.

מי זאת הרשות המקומית?

העירייה.

מה יש לעירייה?

יש לה סוכן של לשכת הבריאות.

כמו מספרה, חנות של קצב או של מזון. יש להם תנאים מקבילים תברואתיים לרישוי עסקים.

הגורם המקצועי המייעץ לעירייה הוא לשכת הבריאות המחוזית.

עד כמה שידוע לי, לעיריות אין את הכלים הללו. אני הייתי בעירייה 35 שנה מנהל אגף לפיקוח כללי. אנחנו משלים את עצמנו. לעיריות אין את הכלים לדברים האלה.

למסעדות יש כלים לפיקוח?

גם כן לא.

אז אנחנו יכולים לפטור את העיריות מכל חובותיהן.

השאלה המרכזית היא, איזה סנקציות תנקטו נגד העבריינים בנושאים אלה.

יש פיקוח על מעל העיריות שעושה לשכת הבריאות המחוזית. יש מחלקה לבריאות הסביבה עם מספר לא מספיק של מפקחים.

השאלה היא, האם יש מספיק תקנים ללשכת הבריאות.

התשובה היא לא. ככל שחובת הפיקוח הולכת וגדלה, כוח האדם הולך וקטן.

בגלל שאנחנו עושים כל הזמן רפורמות.

הערה בנושא השילוט. התייחסתם כאן לנושא הצלקות. כל חור בגוף גורם לצלקת. זה חלק מהמנגנון הריפוי הטבעי. יש תופעות טרגיות, ואנשים לא כל כך מודעים להן. הן נקראות צלקות היפרטרופיות או כלואידים. אנשים שכתוצאה מפציעה קלה יחסית או מניתוח קטן מפתחים צלקות ענקיות. חלק מהאנשים לא יודעים אם הם עברו פעם ניתוח תוספתן והצלקת של ניתוח התוספתן היא גדולה ומכוערת, הם עלולים לפתח באזור הנחיר גוש בגודל האף אם יעשו נקב באף. לכן הייתי מציע לצרף לשילוט הערה שאומרת: "אם אתה פיתחת בעבר צלקת בולטת נוקשה לאחר ניתוח או פציעה (צלקת היפרטרופית או קלואיד), אתה עלול לפתח תופעה דומה כתוצאה מהניקוב או מכתובת הקעקע. מומלץ כי תיוועץ ברופא המשפחה". זה סוג של אזהרה כדי ליידע את הציבור בסכנות.

מקובל לחלוטין.

אני רוצה רק לדבר על הניסוח של המשפט הזה.

אפשר לנסח אותו בדרכים שונות, אבל לצרף אזהרה שתיידע את הציבור בסכנות.

האם יש סנקציות כלפי העבריינים?

כן. התקנות האלה הן לפי חוק רישוי עסקים, ומי שמפר אותן, זאת עבירה.

מה היא הענישה שם?

הענישה שם היא ענישה חמורה, עד 18 חודשי מאסר או קנס עד 67,000 שקל.

אנחנו חיים רק על כסף.

יש גם מאסר.

אבל על פי רוב הכסף יותר חשוב לנו מאשר המאסר.

אני רוצה לשאול לגבי הגבלת גיל לילדים ובני נוער. האם זה קיים?

כתוב שם שזה עד גיל 16. צריך אישור מההורים.

את זה צריך להדגיש בשילוט מאוד ברור.

זה נמצא כבר בשילוט.

האם יש מישהו שמתנגד? זה אושר.

אני לא אאשר עד אשר תעבירו לנו בצורה מסודרת את השינויים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30