כנסת פתוחה

ביטול התקן הנפרד ליועצת הרמטכ"ל לענייני נשים

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
26.09.2006
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, ד' בתשרי התשס"ז (26.09.2006), בשעה 09:30

ביטול התקן הנפרד ליועצת הרמטכ"ל לענייני נשים

חברי הוועדה: גדעון סער - היו"ר
זהבה גלאון
שרה מרום–שלו
מיכאל מלכיאור

אלוף אלעזר שטרן - ראש אמ"ש, משרד הביטחון
רס"ן אמיר ודמני - רל"ש ראש אמ"ש, משרד הביטחון
רס"ן יעל וולף - רמ"ד דוברות באמ"ש, משרד הביטחון
מאיה קרני - משרד הביטחון
מרי חדייר - ראש תחום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישה
מרית דנון - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
פרופ' חנה נווה
רינה בר טל - יו"ר שדולת הנשים
עו"ד גלי עציון - ארגון נעמ"ת
עו"ד עירית גזית - אחראית על תחום מערך הייעוץ המשפטי, מעמד
האישה, ויצ"ו
עדי סדוף – כ"ן-כוח נשי לישראל-עמותה לקידום נשים בישראל
סמדר סיני – מנהלת היחידה לקידום נשים, התנועה הקיבוצית

הלית ברק

דלית אזולאי

מיטל בר שלום






ביטול התקן הנפרד ליועצת הרמטכ"ל לענייני נשים

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. הדיון מתקיים ביוזמת חה"כ גלאון, שפנתה בנושא הזה, ושל שדולת הנשים. אני מודה לאלוף אלעזר שטרן שהגיע לדיון. הכוונה שלנו היתה לקיים ישיבה בהשתתפות הרמטכ"ל או שר הביטחון, אבל לא הצלחנו לתאם מועד. אני רוצה להיכנס כאן לרשומון, אבל ברגע זה שר הביטחון מופיע בוועדת חוץ וביטחון. יכול להיות שיש ועדות שיש לו יותר זמן אליהן ויש ועדות שיש לו פחות זמן אליהן. זה מבטיח שאנחנו נעסוק יותר בעניינים שבתחום משרדו. אני מודה לאלוף שטרן שעשה מאמצים להגיע. נשמע את חה"כ גלאון ואחריה את רינה בר טל והאלוף שטרן.

אני שמחה שהאלוף שטרן כאן. אני יודעת שמבחינתו זאת כניסה לגוב אריות במובן מסוים. בדיון הזה היה צריך להשתתף הרמטכ"ל. אני רוצה להביע מחאה על כך שהרמטכ"ל לא מצא לנכון להגיע לישיבה. זאת אחרי שהדבר הראשון שהרמטכ"ל מצא לנכון לעשות אחרי המלחמה, זה למצוא את המקום הזה ששם מקצצים ועושים שיפורים. זה לכאורה מוגדר כאיחוד תפקידים, אבל אנחנו יודעים כי מדובר בביטול של תפקיד היועצת לענייני נשים בצבא. אנחנו לא מתפלאים על כך, כי במהלך השנים אנחנו רואים ניסיון לפיחות מתמשך במעמדה של היועצת לענייני נשים. בהתחלה היה חיל נשים ואחר כך הוא בוטל, ובמקום קצינת חן מונתה יועצת לרמטכ"ל לענייני נשים, ועכשיו בכלל מאחדים תפקידים ומי שאמורה להיות ראש מחלקת הסגל תעסוק גם בענייני נשים. אני מבינה שמי שצריך להתעסק בסגל – וזה תפקיד חשוב, ואני לא מזלזלת בזה - תעסוק בקידום קצינים בצבא. נראה לי כי הנושא של קידום נשים בצבא, אם בכלל יעלה על הפרק, יהיה בתחתית הרשימה.

זה ממש מיותר להכביר במילים לגבי החשיבות של היועצת לענייני נשים לרמטכ"ל. המחשבה הזאת שאפשר בהחלטה מנהלית להחליט שמאחדים את התקנים האלה, כי כאשר אנחנו מדברים על נשים אפשר תמיד לאחד ולכווץ, זאת החלטה פסולה ולא נכונה. אני הייתי קוראת מכאן לרמטכ"ל לחזור בו מההחלטה הזאת, ולמנות מחדש יועצת לרמטכ"ל לענייני נשים, אלא אם כן הרמטכ"ל יבוא לוועדה ויסביר למה הוא חושב שהתפקיד הזה מיותר. יש כאן מומחיות מהאקדמיה וממקומות אחרים שיסבירו, איזו חשיבות יש לכך שנשים תוכלנה לפרוץ את תקרת הזכוכית בצבא, איזו משמעות יש לזה שנשים תשולבנה בתפקידים בצבא, ואיזה קשר יש בין מעמדן של נשים בצבא למעמדן אחר כך בחברה האזרחית. אני רוצה לחזור ולומר, כי אני קוראת לרמטכ"ל לחזור בו מההחלטה. אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה שמצא לנכון לקיים דיון דחוף בפגרה בנושא הזה.

אני רוצה להצטרף לתודות. אני רוצה להודות לחה"כ גלאון וליו"ר הוועדה, על כך שמצאו לנכון לזמן את הוועדה הזאת. הייתי מבקשת לדעת, האם הקצינה החדשה נמצאת בחדר. אני מבינה שהיא לא נמצאת. אני חושבת, שאם הרמטכ"ל היה מוזמן לישיבת חוץ וביטחון או לוועדת כספים או וינוגרט, ודאי היה מגיע. לוועדה שלנו הוא לא הגיע. אני רואה את זה בחומרה רבה.

אני מציע לומר, עדיין לא הגיע, כי אנחנו נחזור ונזמין אותו.

אני מקבלת את התיקון. לעומת זאת, אני מאוד שמחה שהאלוף שטרן נמצא איתנו. האלוף שטרן הוא האדם שיזם את הרעיון הזה. הוא אדם שחשב כבר לפני 3-4 שנים שאין מקום ליוהל"ן, וכי האקט של יוהל"ן מנציח את ההפליה בצה"ל, ולכן אין צורך ביוהל"ן. הוא ניסה לשכנע את הרמטכ"ל הקודם, בוגי יעלון, שאין צורך בתפקיד הזה ולא הצליח. כולנו קיימנו ישיבות כאן ומחינו בעניין הזה. אני מודה לשר הביטחון לשעבר, שאול מופז, שעמד על כך שהתפקיד לא יבוטל. בזכות זה הרמטכ"ל לא היה יכול לבטל את התפקיד הזה. אני מצטערת ששר הביטחון הנוכחי לא התייחס לנושא הזה. הנה הגענו לתכנון הגרנדיוזי של האלוף שטרן, ביטול התקן.

כל הנושא של איחוד התפקידים זאת פרסה. אין בזה שום אמת. זה לא אמיתי, זה פתרון על מנת לכסות את הסוגיה הזאת. כרגע ראש מנהל הסגל אמורה לתפקד תחת שני הכובעים האלה. אני בטוחה שהיא תעשה את תפקידה בצורה הטובה ביותר, אבל היא תעשה אותה זמנית. ברגע שהיא תסיים את תפקידה, ראש מנהל הסגל כבר יהיה איש ולא אישה. אני מאוד שמחה שבראש הוועדה הזאת עומד גבר, אבל בתפקיד היוהל"ן לא יוכל לעמוד גבר. לכן, אין לבטל את התפקיד הזה. אחרי שנשמע דברים נוספים, אני אשמח להתייחס לגבי הנושא של מעמדן של הנשים בצה"ל היום. אני חושבת שזה חשוב. אם הכל היה בסדר, אם היו מיונים זהים לנשים וגברים, אם היה זמן שהות שווה לנשים וגברים, אם היה קידום שווה לנשים וגברים, אם לא היו הטרדות מיניות בצה"ל במתכונת שבה הן קיימות, יכול להיות שכמו שנתנו את הסכמתנו לביטול הח"ן היינו מסכימות גם שאין צורך יותר ביועצת לענייני נשים לרמטכ"ל. זה לא נכון להיום. מבחינתנו, זה לא יכול להיות וזה לא יהיה.

אני מודה, גם לרמטכ"ל שלא הגיע לוועדה הזאת, כיוון שאני רציתי להגיע לוועדה הזאת. אני רציתי להשתתף בעוד דיונים בנושאים של תחום שירות בצה"ל, אבל בגלל קוצר הזמן סיכמתי עם יו"ר הוועדה שאנחנו נתמקד הפעם בנושא הזה.

אני מודה באשמה, בחלקה. אף פעם לא רציתי לבטל את תפקיד היוהל"ן. זה בכלל לא נתון לשיקול דעתי. יש חוק לגבי גופים שצריכים להחזיק יועץ לענייני נשים. אני חושב, שאי אפשר להגיד שבצה"ל אין מה לעשות בנושא של קידום נשים ולא צריך התערבות נוספת לייצג את המגדר הזה. מרוח הדברים של רינה, משתמע כאילו אני נגד נשים ובגלל זה אני רוצה לבטל את התפקיד. אני שמעתי את זה כבר בכמה מקומות. רציתי להגיד, כי משחר נעורי בצבא אני פורץ דרכים במינוי נשים. כאשר היית מח"ט בצנחנים, זאת היתה פעם הראשונה בהיסטוריה שהיתה קצינת אג"מ אישה. כאשר הייתי קצין חינוך ראשי, זאת היתה הפעם הראשונה שהיתה מפקדת. היתה מפקדת חוות השומר, ממ"ר חינוך בצה"ל בדרגת אלוף משנה. אחרי זה מיניתי עוד אחת שהיתה מפקדת בית ספר למנהיגות. אנחנו יכולים ללכת לדיונים שממש בודקים את הדברים האלה. גם באגף משאבי אנוש, פעם ראשונה מונתה אישה בתפקיד של תת אלוף, לא על כותרת של מיגדר או דרגה אישית. מעולם לא היתה תת אלוף שלא על כותרת של דרגה אישי, או על כותרת של קצינת חן נשים או יועצת הרמטכ"ל לנושא נשים. אני לא מדבר על אחת כזאת, אלא על שתיים כאלה. אני שם את הדברים האלה על השולחן, כדי שניתן לדיון כותרת שמראה באיזה כפיים אני בא לדיון היום, ולמה אני מרגיש נוח כמי שלוקח קרדיט על קידום נשים. המדיניות שלי לקידום נשים כראש אגף משאבי אנוש, היא שאיפה שיש שוויון באיכויות יש עדיפות לנשים. גם על זה אפשר להביא הוכחות מכל מיני דיונים שמתקיימים אצלי. אני חושב שזה מספיק בשביל להעיד על טוהר הכוונות שלי. מי שרוצה להמשיך ולחשוד, זאת לא הבעיה שלי.

אנחנו לא ביטלנו את התפקיד הזה. ביטלנו הרבה מאוד תפקידים אחרים ואחדנו הרבה מאוד תפקידים בכל הרמות, ברמות של אלופי משנה, ברמות של תתי אלופים. יש לנו בצבא דוגמאות של אנשים שממלאים שני תפקידים בו זמנית, עם נפח פעילות לא פחות מאשר בנושא הזה. מפקד קורס מ"פ מג"דים הוא גם מפקד אוגדה במילואים. כאשר אני הייתי קצין חינוך ראשי, הייתי גם מפקד אוגדה במילואים. כאשר הייתי מפקד בית ספר לקצינים, הייתי מפקד של עוד חטיבה במילואים. הפטנט הזה, גם לפני שנדרשנו לקיצוצים האחרונים, הוא פטנט שאנחנו עשינו אותו ויודעים לעשות אותו. לכן, בלי קשר לענייניות של הדברים האלה, אני חושב כי מסיבות שלכן אתן מעמידות את הכותרת של ביטול התפקיד הזה. לא ביטלנו את התפקיד הזה, כמו שלא ביטלנו את התפקיד של מפקד אוגדה 340, וכמו שלא ביטלנו את התפקיד של מפקד קורס מ"פ מג"דים. אף אחד לא העז לחשוב שביטלנו אותם כאשר איחדנו אותם עם תפקידים אחרים.

נכון, כי זה לא דומה.

בוא נחשוב איפה נמצאת היוהל"ן בצבא ואיפה נמצאת רמ"חית סגל. אני לא חושב שאפשר לאחד את תפקיד היוהל"ן עם כל תפקיד. אם נאחד את התפקיד הזה עם מפקד קורס מ"פ מג"דים, אז לא יהיה קשר בין שני התפקידים.

בעיקר בין המגדרים.

לצערנו. כאשר בקורס מ" מג"דים יהיו יותר מ"פיות ומג"דיות, אז זה יהיה אחרת. שאף אחד לא יחשוב כי יש לי אמירה סופר נאיבית, שפעם יהיה מספר זהה של מג"דיות ומג"דים. אני חושב שבחיים זה לא יהיה. זה בשביל טוהר הכוונות. אני לא רוצה שיתפסו אותי על אמירה, שאני יודע שהיא לא אמירת אמת. בצבא אף פעם לא יהיו מספר מג"דיות כמו שיש מג"דים. אני חושב, שזאת הטיה במבנה של הצבא, בייעוד של הצבא. גם הבתים של החיילות שלנו לא עוזרים לנו לשים אותן בתפקידים שמהם צומחים מג"דים ומח"טים. זה גם לא יהיה ב-100 השנים הבאות. יכול להיות שזה יהיה, כאשר באולימפיאדה יתחרו יחד נשים וגברים בכדורסל, בקפיצה לגובה או בריצה ל-100 מטר.

אני חושב, איפה באמת נשים יתקדמו יותר. מי היא הדמות שתשפיע על קידום נשים בצבא הכי הרבה? אני חושב שקצינה, שמצד אחד אחראית על כל מערך הקידומים בצבא ועל אישורי הדרגות מרמת סג"ן ומעלה, ומצד שני יושבת בכל אותם המקומות שיוהל"ן לא יושבת בהם – מכל מיני סיבות. אנחנו כבר אחרי 2-3 יוהל"ן שלא ישבו במקומות האלה -

אז אולי צריך להושיב אותן שם.

יכול להיות. העובדה היא שהן היו נשים שזה היה כל תפקידן, ולמרות זאת הן לא הגיעו לאותם דיונים.

לא הזמינו אותן.

אתה היית צריך לדאוג שהן תהיינה שם. תסלח לנו, כל משפט שלך מעלה את הרף.

אני בונה על האיפוק שלכן, כמו שאתן סומכות על האיפוק שלי. אני רוצה להגיד, כי הדיונים, גם בלי שמזמינים אותן – והיום עוד נשים בכל המקומות צריכות להתאחד בשביל להשיג את השוויוניות ולהשמיע את העמדות שלהן - זה בתוך התפקיד של רמ"חית סגל. היא הולכת למקומות האלה, היא משפיעה ומנהלת אותם. עדיין בתוך משאבי אנוש יש שתי נשים בדרגת תת אלוף, כאשר אף פעם לא היתה שם אפילו תת אלוף אחת.

יש מקום שיותר משפיע, וזה ראש חטיבת תכנון כוח אדם. אם הייתי יכול ואם היתה אישה בזמן הזה שבשלה למלא את התפקיד הזה, הייתי שמח. עם יוהל"ן היתה יכולה לעשות את התפקיד הזה, זה היה עוד יותר טוב. אני מרגיש, כי בכל מני מקומות, גם בבניין הזה, אנשים עושים יותר מתפקיד אחד, והם עושים אותו בצורה לא רעה בכלל, גם כאשר אין קשר בין התפקידים. על אחת כמה וכמה כאשר יש קשר בין התפקידים. לא רק שיש קשר לוגי, אלא קשר שמסייע לקידום הנשים. לכן, אני לא יודע את מה האמירה של ביטול תפקיד היוהל"ן נועדה לשרת. אולי עם איחוד קשה יותר להתמודד. ביטול נותן יותר ווליום להתקפות.

עכשיו השתכנענו שזה ביטול. אם קודם היה לנו ספק, עכשיו השתכנענו שזה ביטול.

כנראה שיש לי בעיה עם כושר השכנוע שלי.

עם הרמטכ"ל הצלחת לא רע.

בוא נגיד, שזה פטנט לא ממש מוצלח.

המילה איחוד, היא כיסוי.

בוודאי שמאחדים תפקידים, אבל זה איחוד לא מוצלח. את תפקיד יוהל"ן לא מאחדים עם שום דבר.

את ביקשת ממני לומר לך מה זה תומכ”ל. אני מבקש את הקרדיט הבסיסי. אני לא בטוח שאת יודעת מה זה רמ"ח סגל, כמו שאת לא יודעת מה זה רח"ט תומכ”ל. אני יודע גם מה זה יוהל"ן וגם מה זה רח"ט תומכ”ל. אני מבקש את הקרדיט.

יש לי קרדיט על שכל ישר.

על שכל ישר אני לא מבקש קרדיט. על זה יש לי כל מיני תעודות, וגם את נתת לי פעם.

בגלל זה אני מודאגת כל כך.

יש שכל ישר שמוליך כוונות, שאולי לא תמיד נראות לכולם. הדו שיח הזה שלי עם חה"כ גלאון, הוא הבעיה. אני חושב, שהפורום הזה היה צריך לברך על זה.

יש לנו הרגשה שאנחנו מדברים בשפות שונות.

אני מציע, לתת לאלוף שטרן להשלים את דבריו. העצה השנייה שלי, היא לאלוף שטרן. אל תגיד שהן צריכות לברך. אתה אומר, אני צודק וייקח לכן כמה זמן להגיע לתובנה שאני צודק ואתן תברכו. תצא מנקודת מוצא של אפשרות שאתה לא צודק. אנחנו לא מתכוונים לעזוב את הנושא הזה. בסופו של דבר, הצבא הוא חלק מהרשות המבצעת. הרשות הזאת היא לא רק מפקחת על הרשות המבצעת. יש לה גם סמכויות חקיקה, והיא יכולה להפעיל את האפשרויות האלה במקומות שבעבר היא לא הפעילה אותן. היא יכולה לקבוע בחוק שיהיה תקן נפרד לתפקיד הזה. כך את זה אפשרות לא דמיונית. אל תצא לנקודה שחסמת את כל צירי הנסיגה. תנסה לשכנע, אבל תהיה פתוח גם להשתכנע. אני מבקש לאפשר לו להשלים את הטיעון בצורה מסודרת.

אני סיימתי.

אני הייתי קצינה בצבא קבע, הייתי מפקדת קורס הקצינות בבה"ד 12. הקמתי את תוכנית לימודי נשים ומגדר הראשונה בישראל באוניברסיטת תל אביב, והנהגתי את פורום לימודי נשים באוניברסיטת תל אביב. כרגע אני הדיקן הפקולטה לאומנויות באוניברסיטת תל אביב. אני אגיד כמה נקודות מאוד בקצרה. דומה בעיני שאלעזר - שהוא ידיד ורע ברמה המשפחתית והאישית - וחלקנו מדברים ממש בשפות שונות. אנחנו משתמשים אחרת במילה שוויון, אחרת במילה הזדמנויות, אחרת במילה קידום ואחרת במילים: יש קשר לוגי בין הדברים. זה לא פלא. אנחנו כולנו למדנו מבוא ללימודי מגדר והיסטוריה של מיעוטים בחברה, בשעה שאתה עסקת בקריירה אחרת. זה עניין של קריירות ופיתוח שיח ומנגנוני ביקורת.

הקשר הלוגי שאתה מציין בין תפקיד היוהל"ן לתפקיד רמ"ח סגל, הוא קשר שניתן היה לקשור בין כל תפקיד ותפקיד בצה"ל. היה מעניין שפצ"ר יאוחד עם ראש מינהל הסגל. יש היבטים חשובים, וחשוב שיישב שם פצ"ר ויראה מה קורה במינהל הסגל. היה מעניין גם שקמצ"ר יישב במינהל הסגל. לדאבוני, יש היבטים מרתקים בעברם של חלק מקציני צה"ל שיש להם קידום, ולא נוראה שמשטרה צבאית תשב שם. יוהל"ן דווקא צריכה לשבת שם? בלי קשר לעניינים טקטיים, לוגיסטיים ותקציביים, עדיף היה להזמין את יוהל"ן באופן קבוע לשבת לצד הרמטכ"ל כיועצת הרמטכ"ל במושב אלופיו, באופן קבוע מבלי להידחף – כמו שאתה אומר – לצד ראש מינהל הסגל ולצד כל מיני מקומות שבהם היא תממש את תפקידה כיועצת. הרי נשים הן לא מקרה בצבא, למרות שהן מקרה מצער.

למען הגילוי הנאות, אני נגד גיוס חובה של בנות לצבא, ואני בעד תיקון חוק שירות ביטחון שיחול רק על בנים כחובה. היוהל"ן לא צריכה זכות הצבעה בכל מקום. בהרבה מקומות יש משקיפים למיניהם. היא לא צריכה 1,000 תפקידים. היא יכולה לעשות כל כך הרבה, אבל בוודאי היא יכולה לשבת שם. גם לקצץ, גם לאחד וגם לחסוך, ואז גם לגלות שיש קשר לוגי. הקשר הלוגי ישנו גם במקומות אחרים ועוד אנשים היו יכולות להיות שם, וודאי יוהל"ן.

אני באה מהמקום הגבוה ביותר. איחוד המשרות במקרה הזה, הוא צעד פוליטי גרוע ממדרגה ראשונה. זה שיקול דעת כל כך גרוע, שקשה לי להעלות על הדעת מי יעץ לרמטכ"ל לעשות זאת. אלף איחודים היה יכול לאחד, כמו שכבר איחד, ולא את האיחוד הזה. המצב של הבנות במדינה, החל מנשיא המדינה ועד למטה, הוא לא טוב. האם צה"ל הוא בועה של שוויון? נדמה לי שדוברת צה"ל מעולם לא קראה את 24 הדוחות של צוות ההיגוי המגדרי, שבו יושבות 5 פרופסוריות בהתנדבות אחת לחודשיים משעה 09:00 עד 21:00 וחוקרות ללא תמורה, מלבד אישור כניסה למחנה מטכ"ל, שאני לא יודעת אם להתגאות בו או להתבזות בו. לא מדברים ולא יודעים בשביל שדוברת צה"ל תבוא ותגיב על האירוע המסעיר הזה של איחוד התפקידים. הרי הכל הסתדר בצבא. היא לא קראה מילה. היא לא יודעת שעובד צוות היגוי כזה. לא זה העניין. העניין הוא, שהמצב במדינה הוא חמור. צה"ל מפנים ועוד יותר, כי הוא ארגון גברי מעצם עניינו, כמו שאתה אומר. החברה לא מארגנת לנו שהבנות תרצנה להגיע לתפקידים כאלה. מי רוצה להיות מג"דית? אי אפשר לקחת את העין הצופייה, המפקחת, המתריעה, הקוראת חמס, דווקא בנושא של נשים. שום דבר עוד לא הסתדר שם. המצב רע, והאוזן איננה קרויה לשום התרעה.

אנחנו בצוות המגדרי חשבנו, כי אחד ההישגים המדהימים שלנו הוא הפסקת נהלי הקפה. כל כך התגאו בצוות היוהל"ן, הפסקנו את נוהל הקפה. השבוע שמעתי, כי לא נפסק נוהל הקפה. כל הישג שמאיים על משהו או מתקדם לאיזה כיוון של שינוי חברתי מיד מקבל סתירה במקום אחר. הסתירה היום נקראת איחוד התפקידים. איחוד התפקידים הוא צעד גרוע מבחינה פוליטית. זאת בחירה לא נכונה של הרמטכ"ל ויועציו, לא כי הוא לא פופולארי אלא כי הוא הולך נגד ההבנה של מה שקורה. הם מנותקים ממה שקורה. הנתק הזה בין שכבה שיושבת ועושה צעדים כל כך משמעותיים ורציניים בשביל חצי מעם ישראל ואף יותר. לבנות האלה יש אבות, ולפעמים שהם חושבים לא כגבר אלא כאב של בת, אפשר להגיע אתם למחשבות חדשות.

אם עברייה יודעת היום, כי עדיף לה כל ערוץ חתחתים רק לא לשלוח את הבת שלה לצבא. מה יודעות האמהות העבריות של הבנים? גם בזה עברנו טלטלה רצינית. כאם של בת, האם העברייה הזאת עושה ותעשה, ועוזרת לחברותיה הצעירות יותר עם בנותיהן הצעירות יותר לא להתגייס לצה"ל. מה שעשיתם היום, אומר לי כי עליתי על הסוס עוד לפני שפתחו את הדלת של האורווה. זאת שגיאה בכל הקשר ובכל רובד.

כדי שלא ישתמע כי יש הסכמה על הדברים שאמרת בסוף דברייך, אני רוצה להסתייג מהם, ולהפריד בין הנושא שבו הזדהיתי עם דברייך לבין המסקנה לגבי גיוס בנות לצה"ל.

להסביר כמו שהחברה הסבירה, אני לא יודעת. עברו הרבה מאוד שנים מאז שאני הייתי בצה"ל. אנחנו יודעים טוב מאוד כי בצה"ל תמיד נשים נלחמו על תפקידים. בצנחנים לא רצו אותנו ולהיות טייסות לא רצו אותנו. בכל אופן נלחמנו והשגנו את מה שהשגנו. היום להוריד את מה שהשיגו, זה מעשה מאוד לא נכון ולא נבון. במקום לקדם את הנשים בצה"ל, רוצים להוריד אותן. אם אנחנו נראה שזה לא הולך, נצטרך להגיש הצעת חוק. אנחנו מעל 50% מתושבי המדינה. צה"ל יקר לנו, אבל לא צריך לקחת את החלק של הנשים ולהזיז אותו הצידה. לא צריך לדחוק אותה בשום מקום.

אני רוצה להצביע על איזו מגמה שאני רואה. במדינה המערכות שעוסקות בקידום מעמד האישה הולכות ומשתדרגות כל הזמן. יועצת ראש הממשלה למעמד האישה עד שנת 1998, הפכה לרשות. אני מניחה, שזה מתוך ראייה שהנושא של מעמד האישה הוא נושא עם חשיבות לאומית וצריך להיות מטופל בצורה כזאת. בנציבות שירות המדינה יש מזה מספר שנים אגף לקידום ושילוב נשים, מערכת משומנת ביותר, שעוסקת בראשותה של רבקה שקד, ז"ל, בנושא של קידום ושילוב נשים וגם בנושא של הטרדה מינית, מתוך הכרה של מעסיק מאוד גדול בסוגיות האלה. מוקמת בימים האלה, ביוזמתה של שדולת הנשים, נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, מתוך הכרה בחשיבות הנושא. משנת 2000 קיימות על פי חוק יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות מכוח החוק. אנחנו רואים במדינה מגמה של הכרה בחשיבות הנושא, והנושא הולך ומשתדרג, לפחות מבחינת המבניות שלו.

בצה"ל יש תהליך בדיוק הפוך. קצינת חן ראשית הפכה ליוהל"ן, ויוהל"ן הופכת למשהו לא מוגדר. מתוך הניסיון שלי עם כפל תפקידים כזה ברשויות המקומיות של היועצות, אני יכולה לומר כי העניין הזה הוא עלה תאנה. כאשר יועצת ברשויות המקומיות שעושה כפל תפקידים ליד תפקיד אחר תובעני וגדול, הנושא של מעמד האישה נדחק לקרן זווית והוא קיים רק על הנייר. אני רואה את זה כל יום. מבחינתי, זה מה שיקרה גם בצה"ל.

זה לא ייתכן שצה"ל, המעסיק הכי גדול של נשים, ירשה לעצמו דבר כזה. המועצה המקומית הכי זניחה בארץ יכולה לשריין לתפקיד הזה משרה מלאה, עם תקציב ועם כוח אדם. איך זה יכול להיות שגוף כל כך גדול, שבו נשים נמצאות בשנים הכי קריטיות של החיים שלהן, שבהן האישיות שלהן מתעצבת והתדמית שלהן בעיני עצמן מתעצבת, נוהג כך. איך אישה כזאת שיוצאת לאזרחות מסתכלת על עצמה אחר כך בשוק העבודה? איך שוק העבודה מסתכל עליה? אני רואה בזה דבר חמור ביותר. אנחנו כל הזמן מדברים פה על השאלה, עם מה לשלב את זה. מבחינתי, זאת לא אופציה. אין לשלב את זה.

יש לנו פרוייקט אות המעסיק המתקדם, בשילוב של נציבות שירות המדינה ושדולת הנשים, שמחלק מדי שנה אות הוקרה למעסיק שקידם במהלך השנה בצורה הכי יפה נשים. אני חושבת שאם אתם נכנסים לתחרות, הייתם מקבלים את הציון הכי גרוע.

זה לא היה הדיון. אם היינו צריכים להראות נתונים, אני לא בטוח שהיינו מקבלים ציון גרוע.

כאשר אני שומעת על ביטול משרת היוהל"ן, אני מבינה שהבעיה נפתרה ואנחנו יכולים לנוח על זרי הדפנה.

לא דובר על ביטול.

מבחינתי, זה עלה תאנה. אני קוראת בתקשורת את הדיווח על הדוח שהגישה דבורה חסיד, ואני מבינה שהמצב לא מזהיר. יש פחות אלופות משנה היום, נשים לא משתלבות כמו שהיו צריכות להשתלב, תנאי המיון הם לא אותם תנאים ותפקידי הפקידות שירדו עולים חזרה.

זה לא נכון.

אני רוצה להביא דוגמא אישית שלי. יש לי בת בת 24 שהשתחררה לפני 4 שנים בצבא. היא היתה חובשת קרבית בגדוד תותחנים בצפון. יום אחד הגיעו בני ישיבה לגדוד ולא רצו להיות ביחד עם הבנות, ומיד הוציאו את כל הבנות האלה. הבנות האלה עשו מהומה. הן פנו לרמטכ"ל והנושא הזה הגיע לוועדת חוץ וביטחון. נעמי חזן היתה מעורבת, אבל בסוף הושתקו פיות וכל אחת קיבלה פרס קטן. אחת הלכה לקורס כזה ואחת לקורס אחר. הבת שלי הלכה לחפ"ק מג"ד. סתמו לכולן את הפיות.

זה קורה גם עכשיו כל הזמן. גם במלחמה האחרונה.

צה"ל משקיע בהן כסף במסלולים שלמים, ובסופו של דבר הן נשלחות למקומות אחרים.

צה"ל, מבחינת התדמית שלו בחברה, לא יכול להרשות לעצמו ללכת אחורנית בעוד שהשאר מתקדמים קדימה. אני פניתי לשר הביטחון עם הנושא הזה לפני כעשרה ימים, וביקשתי לבוא אליו עם נציגות ארגוני הנשים. לא היתה פגישה, אבל הבוקר היתה התייחסות. דיבר איתי מייק הרצוג, ואמר לי כי שר הביטחון דיבר השבוע על הנושא הזה עם הרמטכ"ל, וכי כל העניין הזה של הצמדת התפקידים אחד לשני הוא זמני לשנה. בתום השנה התפקידים יופרדו ויהיה רמ"ח סגל נפרד ויוהל"ן בנפרד.

כעולה חדש, אני לא יודע גם מה זה תומכ”ל. אני לא באתי לפה עם עמדה נחרצת. אני רציתי לשמוע את הדברים, ידידי אלוף שטרן, אבל אתה לא אמרת שום דבר. תמיד יכול להיות שזה טוב שאדם אחד ממלא שני תפקידים. אם ראש אכ"א הוא גם היועץ לענייני נשים, זה יכול להיות דבר טוב. לראש אכ"א יש המון השפעה.

או הרמטכ"ל.

זה הדבר הכי טוב. הרי יש סיבה לכך שנתנו תפקידים שונים לאנשים שונים. ראש אכ"א כשלעצמו הוא תפקיד גדול. לא מאחדים אותו עם תפקיד אחר.

יש תפקידים יותר עמוסים שכן אחדנו ביניהם.

כי שם אולי יש קשר לוגי.

יכול להיות שיש קשר לוגי בין התפקידים. זאת לא הנקודה. אם הצבא זקוק לתפקיד הכי מרכזי כמו ראש אכ"א, לא יאחדו אותו עם שום תפקיד אחר. כולם מבינים שזה תפקיד מרכזי, מלא. זה דבר כל כך חשוב שעומד בפני עצמו, שלא ניתן לאחד אותו עם דברים אחרים. יש דברים שמובן שצריך לשדרג אותם ולתת להם כמה שיותר כוח. המצב של הנשים בישראל הוא באמת קשה. אני עצמי עבדתי עם שילוב בנות דתיות בצה"ל. יש כל כך הרבה מה לעשות. כאשר מאחדים, אומרים שיש פחות מה לעשות. אני ציפיתי לשמוע ממך, למה זה ישדרג את מעמד הנשים בצבא. זה שאתה יכול לאחד בין שני התפקידים כי הם מתאימים אחד לשני, אני בטוח. אפשר לאחד הרבה מאוד דברים. למה לא זקוקים לאדם מלא שזה יהיה תפקידו? יש המון מה לעשות בתחום הזה. אנחנו נמצאים בפיגור איום במצב בין המגדרים במדינת ישראל. זה רק הולך ומתרחב, וצריכים לשחות פה נגד הזרם. בשביל זה צריך להציב אנשים בתפקידים מרכזיים בכל מקום במדינה. צה"ל זה אולי המקום הכי חשוב. למה לא צריך אדם אחד מלא? אם האדם הזה לא מגיע לגופים הכי טובים שאליהם מגיע היועץ, אז תדאג שהוא כן יגיע. זה היגיון הפוך. תן לאדם הזה את מלוא הסמכויות, מלוא ההשפעה בכל פורום רלוונטי. אז יהיה הרבה מאוד לעשות בשביל אדם אחד. יצטרכו להביא עזרה לאדם הזה. אם באמת היו נותנים את המעמד הראוי, היו רואים כי מדובר בתפקיד מלא. בכל עירייה שבה יש 2 וחצי אנשים מועסקים צריך שיהיה אדם במשרה מלאה שיעסוק בנושא. האם צה"ל הגדול לא צריך את זה? לא אמרת טיעון אחד שמסביר את הדבר הזה.

פרופ' נווה דיברה ושאלה למה לא פצ"ר או קמצ"ר. הרב מלכיאור גם הוא ביקש להסביר את הקשר. פצ"ר וקמצ"ר לא מתעסקים בכלל בקידום. רמ"ח סגל מתעסק בקידום כל הזמן. זה לב העניין של התפקיד. חלק מרכזי מתפקיד היועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, זה לדאוג לקידום הנשים ככל האפשר בצבא.

יותר נכון לאחד את התפקיד עם תפקידו של ראש אכ"א, שהוא בכלל עוסק בקידום הכללי בצה"ל.

אפשר לאחד את זה עם כל דבר. זה לא נכון שאין אף אחד שמתעסק עם זה. גוף יוהל"ן נשאר אותו גוף. למרות שקיצצנו בהרבה מאוד מקומות אחרים, נשארת מפקדה, מנהלת יוהל"ן, שעובדת באותו מקום עם אותם אנשים וכותבת את אותם חומרים. חנה, אני מודה שגם אני מאוד לא נהניתי מהשכנוע שלך שנשים לא יתגייסו לצבא. זה נראה לי מאוד בעייתי שתהיי יועצת שלנו פה.

זה לא רלוונטי.

אני חושב שזה כן רלוונטי. כל אחד אומר מה שהוא חושב.

אם היתה לי היום בת לפני גיוס, הייתי חושבת פעמיים לאן לשלוח אותה אחרי ששמעתי אותך.

אלעזר, הצבא הוא לא שלך. דעות הפוכות, זה דבר מאוד מאתגר ומאוד מפרה. דעות רדיקליות לעיתים קרובות מייצבות, מסדרות את הרציונל, מביאות טיעונים יותר מסודרים. זה לא צבא שלך.

אני לא חשבתי שזאת דעה. כשאת אומרת שאת תשכנעי ותעזרי לכל אחת מחברותיה של בנותייך לא להתגייס, זה לא עניין של דעות, זה עניין של מעשים. אני חושב – וזה לא יעזור כל מה שתגידו לי - שיש לך בעיה להיות יועצת שלנו כשזאת העמדה הבסיסית שלך. אני יודע, שזה לא נוח לכם.

מה זה לא נוח לכם?

מה זה לא נוח לכם? היתה פה עמדה של פרופ' נווה, ומיד לאחר שהיא סיימה לומר אותה אני חלקתי עליה. זאת לא דעה קולקטיבית, ולהיאחז בזה כחלק מהארגומנטציה שלך בסוף הדיון, זה כמו להיאחז בקש לטובע.

לא מקובל עלי, שאפשר לומר למישהי שאם זאת דעתה יש בעיה עם זה שהיא תהיה יועצת של הוועדה. רק במדינות טוטליטריות אפשר לחשוב כך. אני מציעה להוריד את הדבר מסדר היום.

אני מקבל את הצעתך.

חה"כ שליו, שאלה האם חשבנו שאין יותר מה לעשות. אני מבקש לבדוק את ההישגים בשנים האחרונות. פרופ' נווה דיברה על היותה מפקדת קורס קצינות בבה"ד 12. היום אין עוד בה"ד 12. הנושא של קורסי הקצינות היום הוא הרבה יותר שוויוני ממה שהוא היה בעבר.

ביליתי 3 ימים בבה"ד 12 בקורס האחוד, ויצאתי מזועזעת. אף אחד לא קרא את המחקר.

הוא הרבה יותר שוויוני. יש לי 2 בנות שעשו קורס קצינות. יש לי גם בן שעשה קורס קצינים ביחד עם בנות. אני מכיר את הדברים האלה גם בתור אב. בנוגע לפקידות, מ-30% ירדנו ל-16% ועכשיו גם ל-14%. אצלי במשרד אני לא יודע אם יש יותר פקידות או יותר פקידים.

למה אנחנו לא מצליחים להתרגש מכל מה שאתה אומר?

אני לא באתי פה לרגש מישהו.

באת לשכנע אותנו, ואתה יורד למקומות שהם לא רלוונטיים. האם אתה רוצה שנדבר על גיוס בנים ובנות לצה"ל?

אני יורד למקומות שהם רלוונטיים. אני רוצה לומר לרב מלכיאור, כי אפשר להגיד שכל אחד יהיה בכל מקום. גם הרבצ"ר יכול להיות בכל מקום. כאשר הרבצ"ר ירד מדרגה של אלוף לתת אלוף, הכנסת לא הזדעקה לקיים דיון על כך. יש חיילים דתיים בכל מיני מקומות, והרבצ"ר לא נמצא בכל המקומות האלה.

וטוב שכך.

אבל לא ביטלת את התפקיד או איחדת אותו עם ראש אכ"א.

רמ"ח סגל ורח"ט תומכ”ל הם ממציאים תפקידים, הם אחראים על מסגרות המינויים בצבא, הם מסתכלים כל יום על הסטטיסטיקות ומאשרים ולא מאשרים. הם נמצאים במקום שיש לו זיקה הרבה יותר גדולה מאשר לזו שיש לפצ"ר.

אני מקבל את דבריך.

אמרתי שמערכת היוהל"ן נשארת כמו שהיא.

איך היא יכולה עם חצי משרה?

אם אפשר היה אפשר לשים תפקיד נפרד בדרגה של אלוף, היו עושים זאת.

למה אי אפשר?

אני חושב שזה לא נכון. גם תפקיד של רמ"ח סגל, היה תת אלוף קודם ועכשיו זה אלוף משנה.

בזכות התפקיד המאוחד היא נשארה תת אלוף.

איחדנו תפקידים שבהם המחירים הם הרבה יותר קשים מאשר במקום הזה. הקשר הוא הרבה יותר לא נראה. איחוד התפקיד הזה בזמן הזה, זה יקדם את מעמד הנשים בצבא ולא יפריע. אני חושב, שמעמד הנשים בצבא צריך התערבות. אני חושב, שיש עוד הרבה מה לעשות. אם היום פתוחים בצבא 88% מרשימת המקצועות, והן באות ל-67%, זאת התקדמות עצומה. אם בין 20% מהנשים בצבא יש רבי סרנים, זאת התקדמות. האמירה שהצבא הולך אחורה, היא לא נכונה. אני לא רוצה לתת כותרות. אני יודע רק למדוד דברים. כשאני מודד את חלק מהפרמטרים שאנחנו יודעים למדוד בנוגע למעמד הנשים בצבא, בדברים המדידים אנחנו יכולים להעיד על התקדמות לא רק מהזמן בו היתה חה"כ שליו חיילת, אלא גם מהזמן שבו הבת שלי היתה חיילת.

הסברת למה יש זיקה. אני מקבל את זה. אם צריך לאחד, זה הכי טוב. לא הסברת למה צריך לאחד.

הוא ניסה.

הוא לא ניסה.

כי אין סיבה. לא תמצא טיעון טוב, כי אין טיעון טוב.

בניגוד לחה"כ מלכיאור, באתי מהבית עם דעה מוצקה. דעתי מוצקה שבעתיים אחרי ששמעתי את הטיעונים שהועלו כאן. אני מסכימה איתך שבודקים הכל בצורה מדידה. אנחנו מודדים. הדבר הזה הוא מדיד. אתה עכשיו ביטלת את תפקיד היוהל"ן. אין דרך אחרת להגיד את זה. לכן, אני פונה אליך ומבקשת להעביר לרמטכ"ל את התביעה שלנו - זאת לא תחושה, זאת לא אי נוחות - להחזיר מחדש את תפקיד היוהל"ן ולשדרג אותו באופן הזה שתפקיד היוהל"ן יהיה מצוי בכל אותם מקומות שאתם אחר כך מודדים אותם. לפי ההנהונים כאן, אני יכולה לומר זאת בשם כולם.

להחזיר אותה כתפקיד נפרד.

נפרד. בלי זיקה.

תודה לאלוף שטרן. אני אעדכן אותך לגבי ההחלטות בסוף הישיבה.

אני המייצגת של אותם 51% מהתנועה הקיבוצית. אני רוצה להזכיר לכולנו, כי תחילתנו ותחילתו של הצבא הישראלי היתה בשוויון בין לוחמים ולוחמות, שחלקם היו מגויסים פורמלית וחלקם לא. לפי הבנתי, אנחנו הולכים כל כך רחוק וכל כך אחורה. אני עדיין סבורה, כי השירות בצבא הוא כרטיס כניסה לחברה הישראלית. אם אנחנו מדברים על הנושא של שוויון הזדמנויות, אז לבנות שלנו – ואני יכולה לדבר באופן אישי, כי הבת שלי עדיין משרתת בתפקיד קרבי בצבא - זה לא נותן שוויון הזדמנויות. לכן, התפקיד של יוהל"ן הוא אותה עין מפקחת וכתובת לאותו נושא שבחברה הישראלית הוא כל כך משמעותי. אני לא רק חושבת שזה נורא שרוצים לבטל את התפקיד הזה, אלא גם שצריך לשדרג אותו. היוהל"ן עדיין לא הגיע לבתי הספר. הכל מתחיל ונגמר בחינוך. הוא לא הגיע לבתי הספר ולא דיבר עם המתגייסים ומתגייסות לפני הגיוס. אני יודעת, עי אנחנו בתנועה הקיבוצית עושים את זה. אנחנו הולכים ומדברים עם הבנים והבנות באופן נפרד על שוויון ההזדמנויות. הבת שלי משרתת כמ"כית ושומרת בגבול הירדני והמצרי, אבל חלק מהבנות מהמחזור שלה הן מגישות קפה. איפה שוויון ההזדמנויות? היא התנדבה. היא רצתה להיות קרבית, אבל איפה כל השאר. אל תגידו לי שהמנילה משקפת היום את כל ההזדמנויות שיש בצבא. לכן, ככרטיס כניסה לחברה הישראלית מנקודת המוצא של שוויון הזדמנויות, זאת צריכה להיות אחת מזוויות הראיה שלנו. אסור לבטל את התפקיד, אלא להעצים ולשדרג אותו.

אני לא חשבתי לדבר היום, אבל אני לא מצליחה להתאפק. אצלי בבית זה 50%-50%, יש לי שתי בנות ושני בנים, ואני רוצה שכאשר הם יגיעו לצבא הם יצאו בסופו של דבר עם אותה תחושה של שוויון. אני הולכת להיות מליץ יושר של ראש אכ"א, הוא פשוט לא הבין מה הוא רוצה להגיד. אני חושבת שהוא מדבר על גנדר מינסטרים, שהוא חשוב מאוד. באמת חשוב שברמ"ח סגל תהיה התייחסות ספציפית לשוויון ומיקום של נשים בצבא. זה לחלוטין לא קשור לקיום או אי קיום של תפקיד היוהל"ן. חשוב מאוד שתהיה התמקדות ברמ"ח סגל ובצמתים החשובים בנושא השוויון וקבלת תפקידים לנשים. אני חושבת, שצריך גם לקיים דיון מיוחד לגבי הדו"ח של היוהל"ן היוצאת. אם לאחר שקוראים אותו המסקנה שאליה מגיע הצבא הוא לבטל את התפקיד הזה, זה עצוב. צריך להכפיל את התקציב שם. אנחנו מדברים על מעסיק ענק של נשים. האלוף שטרן התבלבל.

הוא לא התבלבל. הוא יותר מתוחכם. הוא יודע בדיוק מה הוא אמר.

העמותה שלנו פועלת לקידום מנהיגות נשים לפוליטיקה. אנחנו חושבים שהנשים צריכות להגיע למוקדי הכרעות. האיחוד של התפקיד הזה עם רמ"ח סגל, יגרום לכך שאנחנו הנשים, וגם מי שתישא בתפקיד, לא יגיעו למוקדי החלטות. מוקדי החלטות משמעם, משאבים, תקציבים וחלוקת תפקידים למי שצריך. ברגע שאנחנו לא נימצא שם, אנחנו מפספסים משהו חשוב, שאנחנו חושבות ש-52% מהאוכלוסייה זכאיות לו. לכן, אני מסכימה עם מה שפרופ' נווה אמרה על כך שאפשר לאחד את זה עם תפקידים אחרים. אסור לנו כנשים לוותר על היכולת הזאת להיות במוקדי קבלת החלטות. מספר הנשים הוא זעום במוקדי החלטות, והתפקיד שלנו לגרום לכך שמי שכבר הגיעה למוקדים האלה שתישאר שם וגם תתקדם.

אני מציעה, שאנחנו לא נטעה ולא נפול לאיזו נקודה לא טובה. היוהל"ן היא לא רק כלב שמירה ולא רק כתובת. אני מבקשת להפנים היטב את הסוגיה הזאת. היא הפונקציה הבכירה ביותר של נשים בצה"ל. החלטנו והסכמנו לבטל את קצינת החן. יש 3-4 סוגיות בתוך הצבא שקשורות לגיוס בנים-בנות, הטרדה מינית והשירות בצה"ל. זה מבחינתנו הליבה של התפקיד שלה.

הדוח של דבורה חסיד מבוסס על 24 פגישות מחקר רציניות. יש שם כרכים שלמים של ממצאים מדידים. מול מדיד לא עומד הצהרתי, אלא סוג אחר של מחקר איכותני. גם במדיד, צריך לשאול מי מודד מה. במספרים שהוא נתן פב, הוא לא יודע לציין או שכח לציין, מה אחוז הבנות שנכנסות לאותם תפקידים. אחת בעיר, 2 בכפר ואחת מאי נידח. הן מאכלסות את 66% מהתפקידים, אבל כמה בנות יש שם? הן לא רוצות להגיע לשם. הן מקבלות מהר מאוד את התשדורת. על זה יש מחקר. לא 2-3 דברים, אלא אוסף של נקודות שהם נושאי המחקר. אני מציעה לבקש מדבורה את החומר. היוהל"ן היא מרכז מידע, מרכז להפקת מחקרים בנושאים מאוד מגוונים, שצוות אקדמי של חוקרות מכוון אותה אליהם מדי פעם על ידי שאלות.

אני מסיימת בזה, שאני לא רוצה לרדת לעניינים אישיים. אני רוצה להגיד, כי יש התקדמות קטנה בנושא של נשים בקורס טיס. יש לי הרבה ידע אישי בתחום הזה. מה עשו? כאילו המיון של בנים ובנות זהה עכשיו. מראש, מזמנים כמות הרבה יותר קטנה של בנות, כי רוצים פחות בנות. כל הדברים האלה מסתתרים באיזשהו מקום. יוהל"ן היא זאת שצריכה להוציא את הדברים. לפחות בינינו אנחנו נבין את החשיבות של התפקיד הזה.

המיקוד צריך להיות במאבק למניעת ביטול התפקיד כתקן נפרד. כל ההגדרות הן נכונות כאמצעי עזר להבנה, האם יש התקדמות בצה"ל או אין התקדמות בצה"ל. אלה כל מיני שאלות פילוסופיות שאנחנו יודעים את התשובות עליהן. אני אציע, שתצא מפה החלטה שקוראת לרמטכ"ל לחזור בו. אני מציין, כי אנחנו רואים את אחריותו של שר הביטחון כשר הממונה. מי שממונה צריך להתערב בזה, אלא אם כן הרמטכ"ל עצמו יחזור בו. אי אפשר להתעלם מהשאלה, מה יקרה בשלב הבא, כאשר גבר יעמוד בתפקיד של רמ"ח סגל. זה איזשהו מדרון שברור איפה הוא נגמר. ציינתי, כי לכנסת יש סמכויות חקיקה. אני חושב, שאנחנו צריכים לנסות לקיים דיאלוג שיביא לשינוי עמדה. אם זה לא יקרה, אנחנו נעשה זאת.

נאמר על ידי מרית, כי זה לשנה בלבד. אם זה לשנה, אז אפשר לקצר את זה לחודש. אם זה כבר תחום בזמן, אז הזמן יכול להתקצר. לבוא ולומר כי אנחנו מאחדים את התפקידים כי זה הנתיב של קידום, זה כמו להגיד כי ראש ועדת רביבי, שהיא הנתיב של כל המינויים בשירות הממלכתי ועכשיו גם מונתה שם אישה, יאוחד עם תפקיד מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה.

אם הייתי חושד, זה הדבר הכי ציני שיכול לעשות. זה לעשות מהלך ולעטוף אותו בעטיפת צלופן, כאילו מקדמים את הנושא. אני מציע, שנוציא הודעה בשם הוועדה, שקוראת לרמטכ"ל לחזור בו מהמהלך של ביטול תפקיד היוהל"ן כתקן עצמאי ונפרד. אנחנו רואים בקיום גוף עצמאי דבר שיש לו גם ערך מעשי וגם ערך סמלי. הקיום שלו גם מעביר מסר, מעבר לחשיבות המעשית, של חשיבות ומחויבות שהצבא מייחס לנושא הזה ולכל הנושא של הקשיים הייחודיים שיש בשילוב נשים בצה"ל. אנחנו קוראים גם לשר הביטחון, בתוקף האחריות המיניסטריאלית שלו, להידרש לנושא הזה.

מה אכפת לך לשדרג את הדברים?

אני רוצה קודם כל שיחזרו בהם מהמהלך הזה. אם הם יחזרו בהם, אנחנו נבוא לפה ונראה מה אנחנו יכולים לתרום לשדרוג, ומה חסר. כולנו פה באותה סירה ובאותה דיעה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00