כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת המדע והטכנולוגיה

26.10.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 24

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, ד' תשרי התשס"ז, (26 בספטמבר 2006), שעה 09:45

סיור בחברה לאוטומציה – פ"ת.

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

איציק כהן – סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר, חשכ"ל, יו"ר הוועדה העליונה למחשוב וטכנולוגיה

יוסי יעקובי – מנהל חטיבת לוגיסטיקה ותקשורת, משרד האוצר, חשכ"ל

משה אלקסלסי – יו"ר החברה לאוטומציה

רון נחמן – ראש העיר אריאל, דירקטוריון החברה לאוטומציה

משה פרין – סמנכ"ל תוכנה ותשתיות, החברה לאוטומציה

אורלי הר-ציון – מנכ"לית קומפלוטו, החברה לאוטומציה

רפי ליטמן – סמנכ"ל כספים, החברה לאוטומציה

רוני סופר – מנהלת אגף פיתוח יישומי אינטרנט כספים ושכר, החברה לאוטומציה

אבי וגנר – מנהל אגף עיריות, החברה לאוטומציה

עמוס רובין – סמנכ"ל שירותי לקוחות ופרויקטים, החברה לאוטומציה

אהובה פיינמסר – יועצת, החברה לאוטומציה

ניצה צמרת – ע' דובר, החברה לאוטומציה

מיכל ברק – ניהול פרויקטים GIS, החברה לאוטומציה

חגי אליאב – יועץ, החברה לאוטומציה

עזריאל בלזם – מנמ"ר, עיריית רחובות

מיכל דביר – מנמ"ר, עיריית חיפה

אשר וטורי – חוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי, אוניברסיטת ת"א

בני שיינין – מנהל תפעול ותשתיות, הכנסת

עמנואל גז – מנמ"ר, הכנסת

שוקי זוהר – עוזר פרלמנטרי ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, כנסת

משה ענבר – דובר ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, כנסת

סימונה ברונפמן – עיתונאית, דיילי מיילי

ענת לוי

רותי וייס


סיור בחברה לאוטומציה – פתח תקווה

בוקר טוב, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שמתקיימת היום בחברה לאוטומציה. למרות שאנחנו פועלים מספר חודשים באופן מצומצם, זיהינו בישיבות הראשונות שיש נושא שאנחנו מעוניינים מאוד לקדם וזה עדכון מחשוב בכלל ועדכון מחשוב ברשויות המקומיות בפרט. לכן הביקור שלנו בחברה לאוטומציה נכלל במסגרת המאמץ שלנו לראות מה ואיך צריך לעשות כדי לקדם את המחשוב ברשויות המקומיות. אני שמח להיות בחברת יושב ראש החברה מר משה אלקסלסי. למען הגילוי הנאות יש לומר שאנחנו מכירים עוד מתקופת עבודתי במשרד החינוך והוא כראש הרשות המקומית בגן יבנה. נקדיש את הבוקר ללמוד מה יש לחברה לאוטומציה ללמד אותנו, תודה משה.

בוקר טוב אדוני יושב ראש הוועדה מר זבולון אורלב, חברי הוועדה המכובדים וידידי עובדי החברה לאוטומציה. אני מאוד שמח על ההיענות שלך אדוני היושב ראש לבוא לחברה לאוטומציה ולראות מקרוב את השינויים הטכנולוגיים ואת העבודה הברוכה שנעשית על ידי עובדי החברה שהם מיומנים ובעלי ידע רב ורחב וזה בא לידי ביטוי בכל אתר ואתר ובכל נקודה ונקודה ברחבי ארצנו. החברה לאוטומציה אני מעריך שהיא החברה הוותיקה ביותר במדינה, משנת 67, ועוד בטרם היה היוודעות של האיש מול המחשב, סמנכ"לי משרד הפנים והאוצר דאז בשנת 67, החליטו להקים חברת אוטומציה שתיתן שירותים לרשויות המקומיות. מבחינת העבר של החברה, ציון הדרך והחזון שטבעו אותו היה לתת שירותים לרשויות המקומיות. תפקידה של החברה היה להביא את המערכות הטכנולוגיות בהתאם להתקדמות השנים בכל הרשויות המקומיות ולהוות גשר אנושי מול האזרח שהוא הנקודה המרכזית שאותה אני מכיר היטב.

כמובן שבהווה יש את התקן של המערכות התפעוליות שעדיין לא נס ליחן וזה כל הנושא של הגבייה, נושא שכר וכוח אדם, נושא ה-GIS ונושא האינטרנט.

מה זה GIS?

מייד עובדי החברה יתנו סקירה כללית, אבל GIS זה הסביבה הגיאוגרפית, זו חברת בת של האוטומציה ודרכם אנחנו משרתים - - -

זה כל מה שעושה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אגף המדידות.

לשי כנעני יש כעת תוכנית שהוא קובע את המיפוי של בתי הספר.

לפי ריכוזי האוכלוסין.

כן, זה אנחנו.

כשלא הייתה לו תשובה טובה הוא תמיד נהג לומר: אבל זה היה ב- GIS.

דרך חברת הבת אנחנו למעשה משרתים את כלל הוועדות המקומיות, הוועדות המרחביות ברחבי הארץ. עם סל השירותים הזה אנחנו מובילים את החברה לרווחתם של תושבי המדינה. כמובן חלים שינויים ותמורות במערכת הסובבת ואנחנו נערכנו בחברה, גם בגלל הנושא של התחרות, התמקדנו במספר נושאים שהתווינו לעצמנו: צמצום בהוצאה, היערכות לשינויים טכנולוגיים והוזלת מחירים. כל אלה התחייבו כתוצאה מהשינויים שנעשו.

צמצמנו בכוח אדם, מתוך 700 שחררנו 200 עובדים ונשארנו עם 500 שמתפקדים בצורה נכונה. הפכנו לחברה רווחית. מדי שנה אנחנו מרווחים כ-15 מיליון שקל שהם באיזון חוזר, זה חוזר כולו לשינוי הטכנולוגי, לרכש של המערכות החדשות כי אנחנו חברה מעורבת, 40% זה המדינה ו-60% זה השלטון המקומי. אנחנו אחת מ-4 זרועות כלכליות של השלטון המקומי.

מה קורה עם החלטת הממשלה לגבי ההפרטה?

החלטת הממשלה לגבי הפרטה – אנחנו במשא ומתן. קיימת נכונות של השלטון המקומי בנושא של הפרטה. המדינה יש לה 40%, אנחנו בשלבים עם מר גבאי, יש לנו ישיבה של השלטון המקומי בנושא הזה כדי לגבש את המבוא לרצונות שלנו ולהגיש אותן למר גבאי. כמובן כפי שאמרתי, יש לנו את העבר, אנחנו אולי משולים קצת לעם ישראל, יש לנו שורשים עמוקים, טובים בכל רחבי הארץ, יש לנו עבר מפואר ואנחנו תמיד שואפים לשמור על העטרה לאורך כל הדרך. בנוסף למצב שמתהווה כיום עינינו נשואות הלאה, קדימה. לשם כך הטרחנו את ועדת המדע על מנת לעמוד מקרוב על כל הפרויקטים החדשים שהחברה בונה כשבאמתחתנו מאות תוכנות שיוצרו על ידי החברה. בחלקן פופולריות מאוד שנכנסו וחלחלו לתוך המערכת המוניציפלית וישנן כאלה שבהחלט בקול ענות חלושה ואותן אנחנו מוציאים מהמערכת.

במגע שלנו מול הלקוחות שהם מאוד חשובים לנו יש הסכמים. יש הסכמים גמישים של החברה לאוטומציה. כלומר כל רשות יכולה לעזוב אותנו אם היא רוצה מהיום למחר, אין כפיה ואין כאן מצב שאנחנו שולטים ביד רמה. את זה הייתי מבקש להוציא מהלקסיקון של החשיבה. אנחנו חברה שמתבססת על טכנולוגיה וזה הקטליזטור שבזכותו אנחנו מחזיקים מעמד.

למה כדאי לרשות מקומית לעבוד אתכם?

במבחן התוצאה, כ-80% מהרשויות המקומיות עובדות איתנו באופן מלא וכ-20% באופן חלקי. לאחר שהם הולכים לבדוק את המערכות האחרות מול המערכות שלנו הם מגיעים למסקנות. אני מדבר על מערכות קיימות, לא על העתיד. אני מדבר על מצב הפקג', הרוחב שלו שהוא מגוון שלא יסולא בפז. זה נושא ראשון, טכנולוגיה. הנושא השני הוא הקשר שלנו עם הלקוח. העובדים שלנו תדיר מופיעים ברשויות המקומיות, בודקים מה חסר, בודקים מה מצב הרשות, אם ניתן לסייע ולהושיט יד, אם זה למנמ"רים ואם זה לגופים אחרים ולכן אנחנו מצליחים להחזיק מעמד מול הרשויות ומקבלים את העדיפות שלהן. לדוגמא: חתמנו במהלך השנה החולפת עם כ-80 ערים ורשויות מקומיות וזו המכסה השנתית כי זה אחת לשלוש שנים, זה חוזר ברוטינה. יש כאלה שמצאו לנכון ללכת עם אחרים וזה לגיטימי. יש כאלה שאחרי שבדקו חזרו אלינו, ראה דוגמא פה בשולחן, בוודאי ידבר על כך רון נחמן.

יחד עם זאת אנחנו לא מתכסים בשמיכה של השבחה עצמית, אנחנו לא יושבים ומהללים את עצמנו, אלא החברים יושבים פה ושוקדים בעבודה יומיומית כדי להביא את המערכת לטכנולוגיה המתקדמת ביותר. ובמה הדברים אמורים? קודם כל מבחינת שפת המחשוב. עברנו ל – GAVA וזה מבחינת התפיסה שלי כראש רשות לשעבר, שכנעו אותי המומחים ואמרו: משה, כשאתה בונה עיר קודם תבנה את התשתיות. על התשתיות אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה אבל אם הבסיס לא יכול לקלוט את המערכות הנוספות אז אנחנו בבעיה. לשם כך הלכנו על ה- GAVA ORACAL - - -

אתה מדבר איתי סינית.

זה שפת מחשוב שמהווה את הבסיס לקלוט כלים נוספים במערכת. אני אתחיל להסביר כלי, כלי כדי שנוכל להבין היכן אנחנו עומדים.

באיזו שפה אנחנו מדברים בכנסת?

אנחנו מבוססים על מערכות של מייקרו סופט ויש לנו גם בסיס נתונים של אורקל ואין ספק שמדובר בטכנולוגיה המתקדמת ביותר.

השפות יכולות לדבר אחד עם השנייה?

בדרך כלל כן.

אני ממשיך להסביר את המוצרים שהם בקדמת הטכנולוגיה והם יהיו חלק מהנוף היומיומי בחברה לאוטומציה. אני מדבר על BTM שזה כלי לניהול תהליכים עסקיים. משרד החינוך קרוב לליבך אדוני היושב ראש, ואנחנו מנהלים רישום של תלמידים. אבל הרישום זה לא רק רישום, זה כולל גם שיבוץ וגם מבחינת העלות כמה זה עולה לרשות המקומית וכמה זה עולה להורה. כל זה ביחידה אחת וזה נקרא תוכנה חוצה מערכות ואתה המנהל שמשתמש בזה מקבל את הנתונים בצורה המהירה ביותר. יש לנו כלים נוספים שיוזכרו אחר כך בהיבטים הגיאוגרפים. בעקבות שני מכרזים גדולים שזכינו בהם השנה, אחד זה מיתב פתח תקווה, זה תאגיד המים של פתח תקווה.

תמורת הנחה באגרה?

תמורת ידע ויכולת אישית ועמידה מול מתחרים אחרים. כמו כן זכינו במכרז נתניה ושם אנחנו מטמיעים את הנושא של בסיס הנתונים שאנחנו עובדים ושוקדים עליו עם לוח זמנים שבדצמבר ינואר נספק את המערכת הזאת. בנושא תאגיד המים של פתח תקווה בנוסף ל – GAVA אנחנו מכניסים גם את ה – ERP. זה אינטגרציה של יישומים ביחידה אחת. המטרה שלנו היא להכניס את הגביה ואת הפיננסים ואת החינוך ואת כל המערכות ביחידה אחת. בסופו של דבר המטרה שלנו מבחינת החזון היא להביא מוצר שהמשתמש יכול להגיע לתוצאות מרוכזות ומשמעותיות במינימום זמן. זו המטרה של החברה לאוטומציה ועם זה אנחנו הולכים ומתקדמים. יש לנו בהחלט נושאים נוספים: CRM זה מערכת ניהול, קשר עם הלקוח. אני אוהב להלהיב ראשי רשויות ולומר להם: תראו, זו מערכת שכשאתה עושה קבלת קהל, היא יכולה לתת לך תשובה כמה פעמים אותו אזרח שמגיע מולך הגיש תלונות והאם התלונות טופלו. האם הילדים שלו במרכז הקהילתי, האם הם מבקרים בבתי הספר, פרופיל של התושב לגבי כל הנושאים ואתה פונה אליו באופן אישי ישיר כשאתה כבר יודע נתוני מצב לגביו.

לא אכביר מילים כי יש לנו תוכנית עמוסה ואני רק הפותח אבל המוטו שלנו אדוני הוא שאנחנו מאמינים בחוסנה של החברה לאוטומציה כחברה שיוצרת כ"מעיין המתגבר", ממשיכה ללא הפסק. היא תעמוד בקדמת הטכנולוגיה ותיתן תשובות והמטרה שלנו היא שנהייה ראויים לתת את השירותים לרשויות המקומיות ולהמשיך להוות את הגשר כפי שאמרתי בהתחלה, מול האזרח. האזרח הוא בראש מעיננו. אנחנו כאן עומדים לתת פיתרונות בתחומי אינטרנט, ממשל זמין – כל הנושאים שהממשלה יושבת ומתכננת היום – לנו יש וזו אחת הנקודות החשובות: משקיעים הון עתק בפרויקטים - כשלנו יש את הידע והיכולת. כיום הגענו לבשלות של העשייה ואנחנו יכולים להושיט יד לממשלה. ולמרות שאנחנו 40% ממשלה, אנחנו לא מבקשים עזרה כספית ומעולם לא קיבלנו. הכל תוצר מקומי בעבודה ובזיעת אפיים של עובדי החברה לאוטומציה.

אני מודה לך אדוני יושב ראש הוועדה על הביקור ואני מבקש מהחברים אחד לאחד שיאמרו בהתאם לתוכנית היום את דברם. אני רק אציג אותם בקצרה: משה פרין הוא סמנכ"ל תוכנה ותשתיות, עמוס רובין הוא סמנכ"ל שירותי לקוחות ופרויקטים והוא אחד הטובים ביותר בתחום המים במדינת ישראל. רפי ליטמן שאני יכול לומר לשבחו שהרווחים בחברה והשינויים והעמקת הגבייה ברשויות המקומיות נעשו הודות לו ולשינוי שהוא הנהיג.

קראתי את דוח ביקורת המדינה וראיתי שיש שם בעיה עם הגבייה.

אורלי הר -ציון מנהלת חברת קומפלוט זה ה-GIS שאמרנו. גברת רוני סופר מנהלת אגף יישומי וממשקי אינטרנט, היא למעשה הממשל הזמין ומובילה את כל הנושא. אבי וגנר – מנהל אגף עיריות. אצלנו זה מחולק לאגף עיריות, אגף מועצות מקומיות ויישובים קטנים. מר וגנר אחראי על הערים במדינת ישראל. גברת מיכל ברק – פרוייקטורית של ה-GIS. בבקשה עמוס.

אכנס ישר לסדר היום מבחינת תוכנית המצגות. אני אעביר את תפיסת הפיתרון של מערכת מידע עירונית שאנחנו מספקים היום לרשויות המקומיות. לאחר מכן אורלי הר- ציון תציג את הפתרונות ההנדסיים והגיאוגרפים שמשלימים לפיתרון כולל לרשות המקומית. בהמשך רוני סופר תדבר על הפורטלים האינטרנטיים תוך התייחסות לטכנולוגיה המתקדמת שיש היום וחשיפת שני סוגים שדיברתי קודם, אם זה מערכות תפעוליות לתפעול הרשות המקומית כולל המערכות ההנדסיות, איך זה ייחשף באמצעות עולם האינטרנט לאחרון המשתמשים, ולא חשוב מיקומו בעולם. בהמשך אבי וגנר ידבר על פוטנציאל של שיתופי פעולה בכל מה שקשור במערכות מידע מקומיות עם מערכות מידע ארציות כדי, בסופו של יום, לייעל את התהליך השוטף ולתת את השירות הטוב ביותר לאזרח כי זו בעצם המטרה גם של השלטון המקומי וגם של השלטון המרכזי. בסוף אנחנו ספקי האמצעים למתן שירות הולם לתושב, זה ככותרת, זו מטרת העל של כל הארגון הזה שאנחנו נותנים לו שירות. כמובן רון נחמן יציג, מנקודת מבט של ראש עיר, איך באמת הוא מצפה לקבל את המידע מאותם כלים וטכנולוגיות שאנחנו מספקים.

(הקרנת מצגת)

מה קורה פחות או יותר בשוק הזה נכון להיום ובהתאם למה שקורה פיתחנו את הקונספציה שאציג בגדול. נכון להיום, האזרחים להבדיל מבעבר, מצפים לשירות מהיר, זריז, ומידע זמין מכל נקודה שקיימת. החל מסלולר, דרך אינטרנט וכמובן כשהוא מגיע למגע עם איש קבלת קהל בכל ארגון, ולא חשוב כרגע אם זה רשות מקומית או משרד ממשלתי. כתוצאה מכך דרישות הרשויות המקומיות כיום הן למתן פיתרון כולל וזה חלק מהתשובה למה שמשה אלקסלסי ענה: למה כדאי לרשות המקומית לעבוד איתנו, כי אנחנו מציגים פיתרון כולל לניהול כלל הרשות המקומית מבחינת מערכת המידע וזה נותן 2 יתרונות: האחד, ההפריה ההדדית מרשות לרשות. אנחנו מביאים רעיונות ודרישות של רשות א', מיישמים אותם ברשות א' וגם כמובן ביתר הרשויות, מצד שני כידוע, רשות מקומית מחולקת להמון יחידות משנה. בכל יחידת משנה יש לא מעט תהליכים בין היחידות השונות. היום אנחנו מציעים פיתרון כולל שקושר באמצעות אותם מוצרי אינטגרציה את הפעילויות השונות בין יחידות המשנה ומייעל בסופו של יום את תהליך העבודה. דוגמא שמשה דיבר זה הנושא של מערך החינוך. הקשר בין גביית שכר לימוד לבין שיבוץ ילדים לבין דיווח מבית הספר למערכת העירונית ומהמערכת העירונית למשרד החינוך – מבחינתנו אנחנו יכולים להגדיר את זה כתהליך אחד ארוך שיש בו תחנות שונות. כל רשות יכולה להגדיר את התחנות שלה ובהתאם לכך אנחנו בונים את החליפה המותאמת לאותה רשות.

אחרי שהגדרנו את הציפיות ואת הדרישות של הרשויות הגדרנו חזון שממנו אנחנו מתקדמים קדימה איך ליישם את זה הלכה למעשה. החזון אומר דבר מאוד פשוט. במרכז יש לנו את מערכת המידע של הרשות המקומית שכוללת בתוכה את כל היישומים התפעוליים שמשרתים את כל הפקידות שבאה במגע עם תושבים או בינה לבין עצמה. ארחיב על מערכת המידע הזו בהמשך. מסביב למערכת המידע אנחנו רואים 5 סוגי לקוחות שמבחינתנו אותה מערכת מידע תשרת את כל הלקוחות האלה באותה מידה ולא יהיה מצב של שכפול מערכות מידע ושינוע קבצים וכדומה. ברגע שיש אובייקט מסוים במערכת המידע שמשמש את העובד, אותו אובייקט יכול לשמש את התושב, את הספק, את העובד, את המנהל ברשות המקומית וכמובן את השלטון המרכזי. מבחינתי, ברגע שיש לי נתון בסיס כמו נתוני תושב או נתוני נכס או נתוני תקציב, יש לי אותו במקום אחד פעם אחת וכל מי שיש לו הרשאה מכל 5 המשתמשים בפוטנציאל – יכול לגשת לאותו נתון ללא צורך לשכפל, לשנע נתונים וכו'. זו תפיסת הפיתרון הכולל וזה מוביל אותנו להגדרה מאוד מעמיקה של איך תיראה בסופו של דבר מערכת המידע העירונית. זה צריך להביא אותנו למצב שמערכת המידע תהפוך להמון אובייקטים תפעוליים שבפוטנציאל יכולים להשתמש בטכנולוגיות המתקדמות, ולא חשוב אם זה דוט נט בכנסת או GAVA בחברה לאוטומציה, בסופו של דבר האובייקטים האלה עטופים וניתנים לתפעול מכל סביבה שהיא.

איך עושים את זה הלכה למעשה? תוך התייחסות לכל מה שקורה בהתפתחות מערכות המידע בעולם בכלל ובארץ בפרט. שימוש מתקדם עם כלים טכנולוגיים מבית היוצר של יצרנים עולמיים החל ממערכות הפעלה מתקדמות, הרי אנחנו לא מייצרים מערכות הפעלה ובסיסי נתונים. ההתמחות שלנו זה בייצור התהליכים העסקיים של השלטון המקומי. אנחנו אורזים מוצרים מבית היוצר העולמי – אם זה מוצרי ERP בחלק מהדברים, אם זה מוצרים לניהול קשר עם הלקוח. הרי מערכת לניהול קשרי לקוחות, ולא משנה כרגע אם הלקוח הוא לקוח של סלקום או אורנג' או אוסם או שהוא לקוח של רשות מקומית או של משרד הפנים או משרד החינוך. מבחינתי לקוח נמצא במרכז, סביבו יש לא מעט פעילויות. חלק מהפעילויות אלו פעילויות מוניציפליות. אני כורך את אותה מערכת לניהול קשרי לקוחות עם מערכות הליבה הייחודיות של השלטון המקומי.

בנוסף שימוש בכלים מאוד מתקדמים לאינטגרציה ושילוב תהליכים עסקיים. כמו שהזכרתי קודם, העולם הישן של מערכות המידע תמך באספקת תוכנה לכל יחידה ויחידה. כמו שלמשל בכנסת נניח לכל משרד ומשרד הייתה תוכנה משלו או אפילו בתוך המשרד עצמו – כל אחד בתחום ההתמחות שלו – מי שמתעסק במשאבי אנוש הייתה לו תוכנה משלו ומי שמתעסק בנושאים הנדסיים הייתה לו תוכנה משלו ומי שעוסק בלוגיסטיקה הייתה לו תוכנה משלו – העולם היום מספק מוצרים שניתן לקחת את אותם אובייקטים פעילים. ובאמת, אם זוהה תהליך חוצה ארגון אני יכול לקחת אובייקט מכל תוכנה ותוכנה, לקשור אותו תחת תהליך אחד ולבצע מעקב ובקרה וזה המפתח לייעול התהליכים, כשיש שליטה מעקב ובקרה אחרי ביצוע הפעילויות באמצעות מערכת המידע. אנחנו מתייחסים למערכת המידע ככלי שבאמצעותו מנהלים את הארגון בצורה הרבה יותר יעילה. המטרה שלנו היא לספק אמצעים כדי שהעבודה בארגון אותו אנחנו משרתים תהיה יותר יעילה.

בנוסף – כלים למקבלי החלטות. לא יעזור כלום, בכל ארגון יש הנהלה. ההנהלה חייבת להיעזר בכלים שיקבלו את הנתונים מהמערכות התפעוליות באופן זמין שעל פיהם הם יקבלו את ההחלטות. דוגמא קלאסית, שוב מעולם משרד החינוך. מעת לעת אנחנו מבצעים ניתוחים דמוגרפים על מפות גיאוגרפיות למשל בנושא של מערכות ה-GIS ורואים את התפלגות התלמידים על פני מפות וזה נתון, טוב מראה עיניים, שיכול לתת למקבל החלטה כיוון האם להקים פה גן, לא להקים פה גן וכו'.

אני חייב להזכיר, אהובה פיינמסר נמצאת פה, לאהובה ולי היה מנכ"ל במשרד החינוך, קראו לו אליעזר שמואלי, והוא התנגד מאוד למחשב את שעות ההוראה. למה? הוא אמר: עד עכשיו אנחנו במשרד מחליטים אם לפתוח כתה או לא לפתוח כיתה והאינפורמציה היא רק בידינו. מרגע שיהיה מחשוב, אגף התקציבים יתחיל לראות לנו יותר מדי ויגיד: אין הצדקה לפתוח פה כיתה. ולכן אליעזר שמואלי ממש התנגד ואנחנו הצעירים היינו צריכים להילחם כדי למחשב. לכן, לפעמים לא כדאי למחשב. ככה אני מחליט לפתוח כתה, מי יגיד לי לא? אני פותח כיתה.

דוגמא נוספת מעולם החינוך - - -

אגב, אחרי החינוך הייתי גם שר הרווחה אז תביא גם דוגמא מעולם הרווחה. ועכשיו אוכל להגיד לכם שהייתה לי אכזבה מרה כשבביקורים שלי ראיתי הרבה רשויות מקומיות שעדיין לשכת הרווחה עובדת כמו בתקופת ימי הביניים.

אבי וגנר ייתן סקירה בהרחבה בנושא הזה.

כשמשרד הרווחה היו בעיריית רחובות הראינו את הבעיות של הפונים שלנו על גבי מפה בעזרת ה-GIS, הם אמרו: אולי עוד 30 שנה נגיע לזה.

בנושא רווחה משתמשים במחשוב או באי מחשוב כתירוץ בגלל צנעת הפרט, שמים את כל המידע במקום אחד, אף אחד אין לו נגישות אבל היום בעולם המתקדם יש שיטות - - -

אני לא שמעתי על התירוץ של צנעת הפרט, אני שמעתי רק על בעיות כספיות.

בכל אופן, בפורטל ארגוני הרעיון הוא שכל היישומים האלה, ולא חשוב כרגע אם זה יישומים מבית היוצר של החברה לאוטומציה או שילוב של כלים קיימים, משולבים תחת מה שנקרא: ממשק משתמש אחיד, ולא חשוב כרגע מי אני. האם אני ספק או האם אני תושב מהבית – מפעיל את אותם יישומים תחת מתן פיתרון מושלם לכל מה שקשור כמובן לאבטחת מידע וכו'. כי בלי זה חבל על כל העבודה. ככל שהטכנולוגיה יותר מתקדמת גם מפתחים סביב זה הרבה מנגנוני אבטחה כדי למנוע את המצב של הגעת מידע לא נדרש ליעד.

האזרח שניגש לקבל מידע, מאיפה הוא מקבל את המידע?

על כך תרחיב מייד רוני סופר אבל התפיסה המקורית היא שאנחנו עובדים על אותם אובייקטים כלומר שגם העובד וגם האזרח מפעילים את אותו שירות. בנוסף אנחנו מתייחסים למה שקורה במגזר הציבורי בארץ - הפעלת מערכות ERP. כמובן שאנחנו חייבים לקחת בחשבון את כל מה שקורה בארץ, במיוחד למערכות משיקות למערכות המוניציפליות. התייחסות לנושא ה-ERP שקיים כמובן גם במשרדי הממשלה, במערכות הבריאות ובאוניברסיטאות.

הוא לא נמצא במשרדי הממשלה, אי אפשר לעשות הצגה, פסדה. איןERP במשרדי הממשלה, שלא יספרו סיפורים. אין בכלל בשירותים. ERP יש בתעשייה. במגזר של הרשויות המקומיות, בכל העולם, אין ERP, מפתחים את זה היום. זה מה שנקרא פיתוח תוכן. מנסים באמצעות המרכבה לעשות את זה. משרד העבודה והרווחה לא מחובר בכלל ל- ERP.

אחרי שהצגנו פחות או יותר איך אנחנו משלבים גם מוצרים וגם מערכות, אגיד מה היה בעבר. כמו שציינתי קודם, היו לנו הרבה מערכות תפעוליות ששימשו את כלל הפקידים בכל השלטון המקומי. יושב ראש החברה, משה אלקסלסי, הציג את התפיסה הכוללת, 15,000 משתמשים, מעל 200 רשויות שתפעלו את כל המערכות האלה כאשר יש מערכות כוח אדם בשכר, מערכות פיננסיות, הכנסות אבל הדיבור ביניהן היה באמצעות ממשקים או באמצעות העברת קבצים כאלה ואחרים בין מערכות וכמובן ממשקים למערכות חיצוניות ולגורמים חיצוניים. זה מה שהיה בעבר. תפיסה החדשה שלנו היא תפיסה שאומרת: אני נותן פיתרון כולל לרשות המקומית כאשר הפיתרון הכולל הזה מתחיל מממשק משתמש אחיד שמשמש גם את תיק התושב, שעל כך רוני סופר תסביר, איך התושב מהבית יכול לקבל נתונים מתוך אותן מערכות תפעוליות. כמובן ניהול קשרי לקוחות – אותה מערכת ניהול קשרי לקוחות, בסוגריים CRL- וכמובן פורטל ארגוני שקושר את כל היישומים האלה. במרכז יש לנו את כל המערכות התפעוליות, ופה יש רק דוגמא של כל המערכות התפעוליות כאשר מבחינתי זה לא משנה אם המערכת התפעולית היא פרי תוצר של החברה לאוטומציה או שילוב של מוצר חיצוני. הדבר החשוב ביותר הוא שיש לי פה מוצרים לביצוע אותה אינטגרציה בין כל היישומים השונים לניהול התהליך העסקי.

למשל, במיתב פתח תקווה הצענו פיתרון שחלק מהיישומים האלה הם מבוססי ERP, לא לקחנו את כל ה- ERP, בדיוק כמו שרון נחמן אמר. אין היום ERP שנותן מענה לכלל התפעול השוטף של רשות מקומית או של הממשלה בכללותה. לקחנו אובייקטים מסוימים שהם מבחינתנו מוכנים לתפעול בתאגיד מים, שילבנו אותם באמצעות אותם מוצרי שילוב, מוצרי אינטגרציה, עם מערכות הליבה שלנו כמו למשל מערכת גבייה וצרכנות, מערכת גיאוגרפית והנדסית. לקחנו מוצרים כאלה יחד עם יישומים בודדים מה – ERP בשילוב תשתיות התוכנה האלה יצרנו פיתרון כולל לתאגיד המים. אותו דבר נתנו פיתרון כולל לעיריית נתניה רק שחלק מהיישומים הם לא ה – ERP של סל המוצרים שלנו כי אנחנו מאמינים שבנושא פיננסים, לוגיסטי, תקציב וכו' – המערכות שלנו יותר בשלות מאשר ERP לתת מענה לרשות מקומית. מתחת לזה, ניתן לראות בשקף, יש את היישומים התשתיתיים שמשרתים את כל היישומים. אם זה מערכות לניהול מערכות מידע למנהלים, מערכות גיאוגרפיות, מערכות לניהול מסמכים.

אתם יודעים שבעבר כל מערכת היה לה אובייקט של ניהול מסמך צמוד, אם היה בכלל. היום התפיסה היא שמסמך אחד יכול להוות בסיס לכמה יישומים שונים. למשל אם קיבלתי מכתב תודה בנוגע לעובד מסוים בצרכנות מים, אז אני אצטרך להצמיד את המכתב הזה גם למד המים שהוא קיבל עליו את מכתב התודה וגם למשאבי אנוש. כלומר המכתב הזה צריך להיות צמוד גם למערכת הזאת וגם למערכת הזאת, וזה מכתב אחד. זה אובייקט אחד שמשולב לכמה יישומים תפעוליים, ולא שיהיה מצב שיש כל מיני שכפולים וציונים וכו'. וכמובן – ניהול הרשאות מאוד מוקפד. מתחת כל זה או מעל כל זה, לא משנה כרגע איך מסתכלים על העיגול, הדבר החשוב ביותר, ועל כך אבי וגנר ירחיב בהמשך – זה שילוב מערכות חיצוניות בתוך המערכות המקומיות. כבר עכשיו אנחנו מממשים שילוב מתוך מערכת אכיפת הגבייה, הפעלת אובייקט במשרד התחבורה לרישום ועיקול של רכב. מי שלא שילם בזמן ארנונה או דוחות חנייה, באמצעות החץ הזה אנחנו פונים למשרד התחבורה ועושים עדכון מיידי. הפוטנציאל הזה צריך לדעתנו להתרחב להרבה תחומים כי מבחינתי – האזרח נמצא בראש מעיננו והוא צריך לקבל שירות, ולא חשוב כרגע אם השירות הוא על ידי גוף מקומי או פה צריך להשתמש ברקע בגופים אחרים וכמובן האינטראקציה של התושב עם הרשות המקומית היא הרבה יותר אינטנסיבית.

לסיכום אמחיש הלכה למעשה איך בעצם העסק הזה עובד. כאן אתם רואים דוגמא של מה שאנחנו מיישמים בפתח תקווה. יש לי ברקע מוצר CRL של סף. מוצר ניהול קשרי לקוחות של סף ובמרכז יש לי את אותו אובייקט, זה אובייקט שמבחינתי הוא אובייקט תפעולי שמופעל על ידי מערכת חיצונית או שמופעל על ידי פקיד באופן יזום ואותו אובייקט יכול להיות מתופעל על ידי האזרח מהבית, שעל כך רוני תרחיב בהמשך. בעצם זה הצגת דוחות מצב החובות שלו לרשות המקומית. דוגמא נוספת זה הפעלת מערכות גיאוגרפיות מתוך מערכת ה- CRL, מתוך מערכת ניהול קשרי לקוחות. אם אני נמצא היום על תיק של נכס מסוים אני יכול לראות בדיוק איפה הוא ממוקם במפה על ידי הקלטת כלי בתוך מערכת ה- CRL. בתוך מערכת של סף שילבתי אובייקט גיאוגרפי וזו בעצם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של הפיכת האובייקטים האלה לאובייקטים עטופים שניתנים לתפעול מכל מקום בכל זמן. עד כאן. כעת אתן את רשות הדיבור לאורלי שתרחיב את נושא ה- GIS.

בחרתי להתחיל את ההרצאה בסיפור קצת אחר, קצת ברמה מקרו עולמית, אסון התאומים. לא מזמן צוין 5 שנים לאסון התאומים. מה שלא מתואר בעיתונות זה ניהול כל המשבר מאחורי הקלעים שבעצם הוצל לא מעט בעזרת ה- GIS. מה זה GIS? מה מנהלים איתו?

(הקרנת מצגת)

המונח עצמו כפירוש זה geographic information systems – זה בעצם טכנולוגיה שמאפשרת לראות נתונים במרחב. היא נותנת תמונת מבט לעומק של מידעים שונים. המידעים יכולים לבוא מתחומים שונים, הן גיאוגרפיים והן לא גיאוגרפים. כלומר גם בתחומי החינוך, גם בתחומי ההנדסה וגם בתחומי הרווחה, ואתן לא מעט דוגמאות בהמשך. ה – GIS זה בעצם טכנולוגיה ולא המידע עצמו שמאפשר לראות את המידע על גבי מפה, החל ממידע שיכול להיות לא נראה לעין, מתחת לאדמה, כשמדובר על תשתיות, דרך מידע שהוא על פני האדמה עד שאתה עולה לגובה ומקבל אספקט נוסף. זה בכמה מילים כדי לחבר את כולנו למה זה GIS.

באסון התאומים ניהול כל המשבר בוצע על ידי תחום ה- GIS. הוקם מרכז חירום שעבד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. היו שם אלפי מתנדבים שפעלו בליקוט ואיסוף של מידעים כאלה ואחרים מגופים שונים שזה יכול להיות רשות מקומית, זה יכול להיות כיבוי אש, משטרה, מכל גוף שהוא שהיה לו איזשהו מידע שיכול היה לעזור בניתוח האסון, בפינוי ובנתונים כאלה ואחרים שיכולים לעזור בניהול המשבר. אחת הבעיות הקשות שהייתה בניהול האסון בעזרת ה – GIS הייתה כל האחידות של המידע הזה. ואנחנו ראינו אותו גם בארץ, במלחמה האחרונה, בפרסום האחרון של המלחמה כשלצורך העניין, הדוגמא של צילומי אוויר כאלה ואחרים ששירתו את כוחות היבשה שהיו שונים מהצילומים ששירתו את כוחות האוויר. זאת אומרת, אין אחידות במידע עצמו ואנחנו עדים לשוני הזה דווקא בזמן משבר. אותם גופים עשו אינטגרציה בניתוח מידע כללי כזה בעזרת הטכנולוגיה של ה – GIS.

תמונות נוספות כדי לקבל מושג מה היו התוצרים של ה – GIS באותה תקופה. מיפוי של אזורי הקביעה וההשפעה מהם. איפה נהרסו בניינים ממש, איפה נופצו זכוכיות, כלומר מיפוי לפי אזורים מסוימים של עומק הפגיעה שזו דוגמא אחת לגבי תוצר. דוגמא נוספת זה כל המידע על המבנים ודרכי הגישה לכל צוותי החירום למיניהם. איך נכנסים למבנים האלה, מה דרכי הגישה הנוחים, היכן המעליות שם. כל הנושאים האלה שהיו מפוזרים אצל גופים שונים.

עוד תשואה שהובאה דווקא למנהלים ולמקבלי החלטות זה כל הנושא של האסון בראייה של תלת מימד. כלומר מעבר לראיית המפה ועליה נקודות - קצת להסתכל על זה מזווית תלת ממדית, גבהים, מה יכול לקרות. זה העולם.

עכשיו אנחנו נכנסים אלינו פנימה לתוך הארץ הקטנה שלנו שגם פה נעשה לא מעט גם ברמה הטכנולוגית פה בחברה לאוטומציה בפרט, בכלים שיכולים לתת תוצרים. אתחיל מהדוגמאות של התוצרים ואחר כך אחדד על הטכנולוגיה. עיר לדוגמא היא נצרת עילית שעשינו ניתוח לגבי איזשהו אזור שנוצר בעיר בראייה תלת ממדית. התעמקנו בכל הנושא התכנוני, מה אפשר לבנות, איך אפשר, גבהים, שכונות חדשות. עיר נוספת לדוגמא היא עיריית אריאל. כפי שאתם רואים, כל הנושא התכנוני, ועדות לתכנון ובנייה, GIS עירוני, שימושי קרקע, מה בונים? מה מותר לבנות. כלומר, אתה רואה מה קיים היום בשטח לעומת מה מתוכנן, מה שימוש הקרקע הייעודי.

דוגמא נוספת זה התמרורים. צמתים, מיפוי של קווי שפה למיניהם. בנושא החינוך: מיפוי עיר, חתך גילאים, עולים לכיתה א', בתי ספר, גם ברווחה עובדים יחד עם משרד הרווחה. דוגמא נוספת: מיפוי לפי שכבות אוכלוסין. מפה שמסמנת את כל התושבים שגרים במקום מסוים. מפה לפי מרשם אוכלוסין, כל המידע, אם זה חירום ואם זה לא חירום – מי הם האנשים שנמצאים שם. הכל בהתאם לחתך הגילאים. נושא טכנולוגי נוסף זה שילוב כל הנושא של ה – GIS יחד עם מערכות טכנולוגיות שזה איזשהו פיתרון שאנחנו נותנים.

אבקש שמיכל דביר ממנמ"ר חיפה תציג בקצרה את פעילות העירייה במלחמה האחרונה בשילוב המערכות הטכנולוגיות.

בעיריית חיפה הקמנו אתר חירום שאותו לא הצליחו להפיל. בזכות ה- GIS, בנוסף למערכות המידע שהיו לנו, חלק בעזרת החברה לאוטומציה, היה בחמ"ל מידע פעיל וכל נפילה של טיל היו לנו את כל העזרים הנדרשים לתפקוד מיידי. למשל, קובץ אוכלוסין - כל הגופים של העירייה יוכלו לדעת מה קרה, אם נפל טיל במקום מסוים ויש פגיעות - אצלנו יודעים להעלות את המקרה על המפה תוך שנייה. קובץ אוכלוסין - יכולים לדווח למשרד הפנים, יודעים מקובץ ארנונה. על פי הקבצים יודעים מי בעל הבית ומי התגורר שם. אצלנו בחמ"ל ישבו הנציגים של פיקוד העורף והמשטרה וגם הם קיבלו נתונים. בקרת הרמזורים - חלק מהצילומים העלינו באתר. גורמי ההצלה מכירים די טוב את חיפה - - -

בנושא קשישים, חשוב לדעת אם יש אדם זקן במבנה מסוים שנפגע - - -

במיוחד במבנים מאוד גדולים. הייתה נפילה ביום שישי בצהריים במבנה ענק שיש בו מאות דיירים. הוצאנו את כל הנתונים במחשב כדי לראות מה קורה איתם, מי גר בבניין הזה, למצוא את מספרי הטלפון, לדעת את שכבת המבנים, שכבת הדרכים, תוכניות מפורטות, מיקומים, דרכים לחילוץ. בכוונת העירייה להמשיך ולאסוף מידעים רבים ככל האפשר לכל מקרה ובמיוחד למקרה של מלחמה וזאת ביחד עם שילוב של מערכות מידע נוספות.

לסיכום דברי, המטרה היא לממש את הקשרים בין כל השחקנים הקיימים פה, להשקיע רבות בכל אינטגרציות המידע, לתת את מקסימום המידעים לתושב, לאזרח ולכל מי שצריך. כפי שאתם רואים במצגת, מטרתנו ברמה אופרטיבית היא לגרום לשיתוף הידע הקיים לטובת ניהול המידע ולנו כחברה יש מקום לא קטן בנושא זה עם כל השונות הגדולה של הלקוחות שלנו, ליצור מנוף מוגבר לשיתוף פעולה בין כל הגורמים, תודה.

(הקרנת סרט של החברה לאוטומציה)

אחת השאלות המהותיות בכל הנושא היא איך כל המידע מגיע לאזרחים שאין להם גישה למחשב? קשישים, מוגבלים, עניים - איך הם מגיעים לאינפורמציה הזאת?

זו לא בעיה של החברה לאוטומציה, זו שאלה לממשלה.

החזית היא דרך הטלפון ומאחורה. אצלנו בעיריית חיפה יש "קול סנטר" פעולות שמתבצעות באמצעות הטלפון – תשלומי ארנונה וכן אמצעים נוספים עבור המוגבלים.

יש לנו לדוגמא את רון נחמן. ראשי רשויות צריכים להתארגן בנושאים האלה. אתמול ישבו ניב אחיטוב עם עוד כמה אנשים ודנו בנושא. אי אפשר לפתור את הדברים אם זה לא יתחיל מלמטה, מהתושב ויגיע לרשות.

כעת נשמע את רוני סופר – מנהלת אגף הפיתוח של יישומי האינטרנט בחברה לאוטומציה.

(הקרנת מצגת)

כפי שאתם רואים - התושב שהוא לקוח הרשות נמצא במרכז. ברגע שיש את נושא חוק חופש המידע – זכותו של כל תושב לקבל את המידע ולקבל שירותים משופרים וכמובן הנגישות למידע משפרת את איכות השירות. כפי שאתם רואים במצגת, כך נראית רשות זמינה. יש חלוקה של תשלומים: מאפשר שירות תשלומים עבור הרשות המקומית. נושא חניה, ארנונה, ביוב.

יש לנו ידע מאוד רחב בנושא של תשלומים. אנחנו יכולים לעזור בנושאים האלה וכדאי לכם לשתף פעולה עם הצוות של תשלומים במשרד האוצר.

לנו יש את שירות התשלומים שלנו.

כדאי שתבדקו את הנושא.

אנחנו מוכנים להושיט יד.

פורטל התשלומים שלנו נותן שירות, משלם מול המערכת התפעולית. מול 104 רשויות. מאחורי המערכות האלה יש מערכות שליטה ובקרה של הקווים, תשתיות בסיס הנתונים, מערכת מרומזרת.

הפורטל עובד מול 100 ומשהו רשויות. יש נתונים כמה אזרחים מנצלים את זה?

הפורטל מאפשר לתושב להיות מנוי. כרגע יש כ-20 אלף מנויים בפורטל. מאחורי התשתית נמצא מוקד אנושי. מי שאין לו אינטרנט, בכל מקום ובכל זמן יוכל להיענות על ידי המוקד - - -

מה אחוז האזרחים שמשלמים ארנונה?

800 אלף טרנזקציות.

למעלה מ 400 מיליון שקלים.

מכיוון שאנחנו מכירים את התושב אנחנו יודעים היום לא רק לאפשר לו לבצע את התשלום אלא מאפשרים לשלוח לו את שובר התשלום.

בשביל זה צריך חוק.

חברי הכנסת יעזרו לנו - - -

יש את הנושא של חתימה אלקטרונית וכרטיס חכם - - -

הנושא עדיין לא מוסדר בחוק, אם את שולחת דרך המחשב ולא קיבלתי - - -

קבלה דרך הדואר האלקטרוני זה לא דואר רשום, זה דבר דואר שאינו רשום. בנושא החינוך והרישום לבתי הספר. הרישום יכול להתבצע דרך המחשב. לתושב יש את היכולת לקבל גם את השיבוץ בחזרה אליו, במידה ורשות מאפשרת את השירות הזה וגם לבצע בקשה של העברה בין מוסד למוסד. יש את הנושא של ספק, כמו שאמרנו ספקי הרשות. יכולת לראות את מצב החשבון, לראות את מצב הצ'ק. חשוב להתרכז במצגת במידע האישי של התושב. עד היום ראינו שירותים שהתושב נותן את הפרטים שלו אבל הוא לא צריך להיות מנוי על השירות הזה כי הוא למעשה נותן את המידע ויוצר תהליך. הפעם נוצרת סביבה אינטרנטית חדשה שלאחר אימות וזיהוי - מאפשרת לו להיכנס לתוך המידע שלו במערכות התפעוליות. גם כאן זה מבוצע באון ליין, כלומר, בכל רגע נתון. אם תרצה לחוות את זה ולראות איך זה עובד מול נצרת עילית, אריאל וכדומה – בבקשה. התושב יכול לראות את מצב החשבון שלו, יכול לעשות reas down לתוך מצב החשבון שלו ולראות את היתרה. יכול לראות את רשימת החובות שלו, לבחור איזה מהחובות הוא רוצה לשלם ולבצע את ריכוז החובות האלה בבת אחת מול הטכנולוגיה של מה שראינו קודם של התשלומים. הוא יכול לראות את הסדרי התשלומים שלו שהוא ביצע דרך האתר בחיתוך של נושאים, בחיתוך של חודשים, באיזה חיתוך שהוא מבקש. הרשות נותנת את מרשם האוכלוסין.

גם ביישובים נוספים.

הוא יכול לראות את נתוני צריכת המים שלו, אם זה ברמה חודשית שזה נראה כך או אם ברמה של השוואת תקופות. אנחנו לוקחים את 12 התקופות האחרונות שזה אומר למעשה שנתיים ומבצעים השוואה תקופתית בין תקופה לתקופה וכך מאפשרים לו לראות את צריכת המים שלו בהשוואה לשתי התקופות המקבילות. יש רשות שבחרה לבצע למשל גם את דיווח קריאת המים באמצעות האינטרנט. נושא החוגים. הרשות יכולה לתת לתושב את המידע לגבי החוגים, לבצע רישום לחוג דרך האינטרנט.


בעל עסק יכול לראות את תהליך רישיון העסק. הוא יכול בכל רגע נתון לראות את הסטטוס של הבקשה, מי הגורמים המאשרים. במידה והגורם המאשר רוצה לתת איזשהו דיווח לקבלת מסמך נוסף הוא נכנס לכאן, כפי שאתם רואים בשקף, ויכול לראות מייד מה החוסרים על מנת להשלים את התהליך מול הרשות.

דבר נוסף שחיברנו זה הנושא של הטפסים. אריאל היא הרשות הראשונה שעובדת איתנו בנושא זה. ברגע שאנחנו מאפשרים לתושב לראות את המידע שלו אנחנו יוצרים איזה שהם טפסים שמהם הוא יכול לנהל בקשות מול מה שעמוס רובין הראה עם כל המערכות האלה שהן מערכות שמאפשרות ניהול תהליכים גם מול הרשות. אנחנו יכולים ליצור את הטופס הזה כטריגר לתהליך הזיהוי למשל, בבקשה להנחה. אז זה לא טופס שהוא שקוע אלא טופס שאנחנו, כיוון שאנחנו מכירים את התושב, אנחנו מלבישים את הקבצים שלו ולמעשה זו שליחה של הטופס הזה מול הרשות, מול המערכת התפעולית – אנחנו יוצרים ומניעים תהליך של כל הנושא של בקשה להנחת ארנונה. בתוך התהליך הזה, בתוך המערכת של הרשות יש כבר את כל התהליכים ואבני הדרך.

למרות שרוני מתעלמת פה מפרויקט משותף של ממשל זמין - - -

לתושב יש יכולת גם להיכנס ולראות את מערכות ה- GIS כלומר, אנחנו מאפשרים לו כבר לראות את הסביבה שלו ואם הוא רוצה כל נתון אחר בתוך הרשות המקומית. נקשור את זה לחינוך, הוא יכול לראות אילו מוסדות חינוך קרובים למקום מגוריו. יש רשויות שכבר יישמו גם את כל נושא של יכולת לראות את מסלולי ההסעות של התלמידים, לראות את המסלולים הקצרים, המסלולים הארוכים. הוא יכול לראות את כל דוחות החנייה, שלו, לבחור גם אילו מדוחות החנייה הוא רוצה לשלם בצורה מרוכזת.


פנייה למוקד - למעשה התושב יכול לפנות למוקד העירוני באמצעות הפורטל שהטרנזציה של הפניה היא לא במייל אלא ישירות לתוך מערכת המוקד. אנחנו עובדים מול מערכות המוקד העירוניות של הרשות וברגע שהוא מכניס פנייה הוא יכול לראות מה הסטטוס שלה והוא מכניס אותה ישירות לתוך המערכת האמיתית של הרשות. יש את הנושא של איתור בקשות בנייה שהתושב יכול לבדוק סטטוסים של מבנים, להיכנס פנימה ולראות גם מול המערכות ההנדסיות שמתנהלות מול ה – GIS. הוא יכול לראות את זה בכל מיני רמות: לפי גושים, חלקות, כתובות וכדומה. דבר נוסף, אנחנו מחברים את המידע המקומי לפורטל האישי שלו. זה אומר שבפורטל העירוני אנחנו מקיימים את כל הנושא של המידע הכללי שהוא יכול לראות. אם זה הודעות רשות, אם זה אירועים שקורים ברשות – פרסום חוגי עזר, תביעות משפחתיות – כל מה שמתנהל במידע הכללי של הרשות, כאן אנחנו מאפשרים לו לראות בחתך של אם זה שבועי, חודשי, יומי, איך שהוא רוצה, את כל הפעילות שהרשות מציעה.

מה קורה עם השפה הערבית?

אנחנו תומכים גם בשפה הערבית.

כלומר כל זה קיים גם בשפה הערבית, אם רשות מקומית ערבית מעוניינת - - -

אנחנו תומכים בממשק ערבי אבל הנתונים המשתנים לא תמיד מצויים במערכות. אבל למשל אתר האינטרנט שלנו, אנחנו מאפשרים בו ריבוי שפות. יש רשויות שיישמו בצרפתית, ברוסית, בערבית, אפשרנו תרגומונים - - -

אנחנו ארץ קולטת עלייה. למשל עיריית עכו האתר שלה הוא גם בערבית, ברוסית - - -

גם באשקלון, ועיריית חולון למשל נתנו גם באתר דף בספרדית. כמו שאתם רואים במצגת את יומן האירועים, באתר העירוני של הרשות מוזן חומר רב במשך כל השבוע. הרשות המקומית יכולה לאפשר לתושב לבחור קטגורית אילו מהנושאים מעניינים אותו. למשל נושא של ילדים ונוער או ספורט. לפי בחירת הרשות כל יום חמישי אנחנו שולחים מין עיתון וירטואלי לתושב ובעצם אנחנו מסננים את כל המידע שעניין אותו באותה קטגוריה. הוא לא צריך לקבל את כל המידע שנשטף ברשות אלא קטגורית – רק את המידע שמעניין אותו. זה פחות או יותר במהירות הנושא של רשות זמינה. אם יישאר זמן ותהיה מעוניין, אפשר להראות לך בשמחה כיצד זה מתבצע באון ליין, באינטרנט.

זה מאוד מעניין אבל לצערי אנחנו בפיגור זמן.

אני מציע שהדובר הבא יהיה ראש עיריית אריאל, ידידי היקר רון נחמן שיש לו הרבה מה לומר בנושא, בבקשה.

ראשית אני רוצה להודות לראש ועדת המדע והטכנולוגיה חבר הכנסת זבולון אורלב על הביקור שלפי דעתי הוא היסטורי פה. אינני יודע מתי הייתה ועדת המדע של הכנסת אי פעם בחברה לאוטומציה. אני חושב שזה חידוש מרענן שוועדת המדע מגיעה לשטח וחבל שלא באו חברי כנסת נוספים אבל הפרוטוקול לפחות יהיה כאן, וזה בהמשך למדיניות שאתה קבעת, אדוני היושב ראש, שאתה רוצה להיות מעורב בדברים הללו מהיסוד עד הטפחות ועד הגג ולהקיף את כל הדברים. במדע זה לא רק המחשוב, יש דברים נוספים, יש חממות טכנולוגיות, פיתוח ועוד. כמי שישב בכנסת אני חייב לומר שאני מאוד מעריך את העבודה הזאת ושבאת ובחרת להיות כאן.

לצורך הגילוי הנאות אני מכהן לא רק כראש עיריית אריאל ולא רק כמי שדוחף את הנושא של ה smart city או מה שנקרא בעגה המקצועית, "city caryer". יש מפ"א - מפעיל פנים ארצי, כמו הבזק, כמו הכבלים שמפעיל את כל נושא התקשורת ברמה לאומית. יש מפעיל מקומי – זה נקרא "סיטי קרייר" לא "נשיונל קרייר" – זה דבר שהולך ומתפתח בכל העולם והתופעה הזאת תיתן לרשות המקומית בסופו של דבר גם את התשתיות בטכנולוגיה החדשה שמוצגת גם בפני הוועדה – ה – Y-MUX למשל - טכנולוגיה אלחוטית שאתה יושב בבית ומקבל את הצינור של האינטרנט ברוחב איזה פס שאתה רוצה ותוכל אחר כך באמצעות התוכן והתוכנה שתפתח להפעיל את כל המערכות העירוניות והאחרות. הנושא של ה – Y-MUX אצלנו באריאל זה אתר ניסוי עם חברת נורטל העולמית. הייתה לך הזמנה אדוני היושב ראש, והייתם אמורים להיות בהשקה של הטכנולוגיה הזאת אצלנו ואז פרצה המלחמה. סיכמתי איתם שזה יהיה ביום חמישי ה-19 לאוקטובר, אחרי סוכות. אתם תראו את הטכנולוגיה שמה שהציגו פה גם רוני וגם אורלי, אתה תקבל שליטה במערכות עירוניות כמו גם בתעשייה גדולה על בסיס ה-GIS זאת אומרת התוכנה הגיאוגרפית על בסיס התוכנה של האנשים. התושב עצמו או הלקוח עצמו או העובד עצמו או הכלב שמסתובב ברחוב ויש לו ציפ שנושך וכל מיני דברים כאלה, יגיעו בדרך של תמסורת אלחוטית און ליין. אתה מקבל את זה ישר ואתה שם מצלמה, אתה רואה ישר את המפגע הבטיחותי או המפגע התברואתי או כל דבר כזה שישר משדר לך למוקד. על התשתיות האלה אתה יכול לקבל את השיפור, כמו שראית את צה"ל מפגיז עם הטיל המונחה – הוא יודע בדיוק להיכן ללכת, וגם זה אלחוטי – גם פה את אותן מערכות והשאיפה שלי במשך שנים היא להביא את זה. אלא מה? אני רוצה שתדע, אתה בתור ועדת המדע צריך לדעת את המגבלות שיש לנו. אחד זה הרגולטור, זה משרד התקשורת על התדרים. יש נושא של ה – Y-MUX, 5.8 זה התדר שלו שהצבא אומר שהוא צריך אותו וזו מגבלה. דיברתי על כך עם שר התקשורת אריאל אטיאס, אני צריך להיפגש איתו ועם חברת נורטל כדי להסיר את המגבלה של הצנזורה הצבאית. כמו שהיה עם הבלוטוס ואחר כך ה – Y- FI – זה שאתה הולך עם הלפ טופ, ואמרו שהטכנולוגיה הזאת תשבש את המערכות הביטחוניות, הכל קלנפדי, אין שום דבר. ואני אומר לך גם פה: בנושא של הוועדה שאתה צריך לטפל בה לפי דעתי, אחד הסעיפים זה נושא התדרים במדינת ישראל. זו תהיה לדעתי ישיבה סגורה משום שהנושא של הספקטרום של התדרים הוא מאוד צפוף אבל בלעדיו אתה לא יכול ללכת לגישה אלחוטית ולפי דעתי זה חייב להיות אחד הנושאים של ועדת המדע.

לגבי הדברים שרציתי להציג פה, הדבר הראשון: הייתה תדמית רעה מאוד של החברה לאוטומציה. תדמית קשה. נורמות של עבודה שלא מקובלות במחוזותינו, התנהגויות קשות מאוד בין הנהלה וועד, תרבות ניהולית וכל מה שאתה לא רוצה, וישיבה שהנה, אנחנו מספקים שירותים בכל הרשויות במדינה, אנחנו מונופול, הכל בסדר. עד שקמה תחרות בארץ. אני הייתי הראשון ששבר את המונופול של החברה לאוטומציה והלכתי למל"מ. הלכתי למל"מ כי רציתי ליישם את הדברים שאיציק כהן היום אומר: התושב הוא המלך. התושב או האזרח. אני כבר 10 שנים עובד על זה. התושב, אתה אני - כולנו המלך. אנחנו צריכים לקבל את השירותים מהטכנולוגיה ולא אנחנו צריכים להיות אלה שעושים את העבודה עבור הטכנולוגיה. הטכנולוגיה באה לשרת אותנו ולכן נקודת המוצא שלי זה האזרח.

החברה לאוטומציה עבדה בצורה מיושנת. אני רואה פה את התמונות של האנשים. אני יושב בכל מיני מקומות, 4 מנכ"לים הוחלפו כאן בחברה. ועד העובדים לקח את אלקסלסי ואת כולם לוועדת ביקורת המדינה. התלוננו - - -

קראתי את הדוח.

קראת את הדוח, ואני אומר לך כמי שישב גם בכנסת, קלנפדי, זה הכל ריק מתוכן. מדוע? לקחת חברה שצריכה להיות עתירת ידע ועתירת טכנולוגיה שבמשך 30 שנה לא עשו שום דבר, בשנתיים האחרונות, אני יו"ר ועדת הפיתוח פה, ודחפתי את העסק הזה בדירקטוריון - - -

אתה גם חבר דיקרטוריון?

כן ואני יושב ראש ועדת הפיתוח של החברה הזאת והדבר הראשון שדחפתי, קודם כל בוועדה הזאת ואחר כך כשהבאנו את זה לדירקטוריון, עם כל המנהלים. כמו שאמר משה אלקסלסי בהתחלה, אם אין לך תשתית אתה לא יכול לנהוג, אתה לא יכול לנסוע. אם התשתית מיושנת אתה לא יכול להלביש עליה את כל הטכנולוגיות. בחודש ינואר 2007, החברה עומדת עם תשתיות שהיא יכולה להתממשק עם כל הטכנולוגיה הכי טובה שיש בעולם. חשוב מאוד שאתה תדע את זה כיו"ר ועדת המדע.

למה אין מנכ"ל?

יהיה מנכ"ל, יש ועדת חיפוש. היו 350 מועמדים. כשחברה כושלת יש 350 מועמדים. גם איציק כהן רצה להיות היושב ראש.

לך הוא אמר יושב ראש, לי הוא אמר מנכ"ל.

אמרנו שעכשיו הולכים לעשות הגדרה בין היושב ראש והמנכ"ל, זה יהיה בסדר. אני שמח שיושב כאן איציק כהן ידידי הטוב. שר האוצר נתניהו ביחד עם ירון זליכה החשב הכללי קיבלו החלטה אחרי ששגעתי אותם, ללכת לעשות פיילוט באריאל. הפיילוט של הממשל זמין. עכשיו אני ואיציק שותפים, אנחנו עושים השלמה, ויחד עם זה יש לנו ניו אנסים שונים.

אני שומע.

ההבדל בינינו הוא רק שלו יש 500, 600 מיליון שקל עם דוח מבקר המדינה ולי יש קדחת. לא 500 ולא בטיח. כתבתי בזמנו תוכנית איך להקיף את כל מדינת ישראל מלמטה בעיר חכמה, מה שאיציק כהן עושה, ממשל זמין, שהתושב יקבל את כל היכולות, גם האינפורמטיביות, התקשוריות והתקשוביות. הגשתי לשמעון פרס תוכנית כמה צריך לעלות למחשב עיר. איפה הבעיות? יש ערים שלא משלמות משכורת. 51 רשויות לא שילמו. יש רשויות שהן קטנות, לא יכולות להחזיק מנמ"ר כמו חיפה עם 350,000 תושבים. איפה הבעיות שאני רואה במקרו, לא בנקודה מסוימת. לקחתי את עצמי כדוגמא בנושא של העיר החכמה לדחוף את העסק. החשב הכללי נתן לממשל זמין 3 מיליון שקל ב-3 שנים. לא קיבלנו, חוץ ממשרד האוצר שקיבל את הכסף, אפילו אגורה אחת. הגשתי תביעה למשרד הפנים, זה פרוייקט לאומי, התקציב הוא 250,000$ . אני צריך לקנות שרת, אני צריך מחשבים, אני צריך לקחת אדם שיעשה את הפורטל. אני צריך איש קשר שיישב מולו. איך אתה יכול לעשות דבר כשאין לך mashing, דברים של ממשל מרכזי וממשל מקומי. איפה האחריות של הממשלה כלפי הממשל המקומי? לכן דרשנו משר הפנים בישיבה, אני הצעתי את הדרישה הזאת, איציק ישב בפגישה, תיקן אותי. אני ביקשתי 150 מיליון בשלוש שנים, אמר איציק: לא, זה צריך להיות 500 מיליון. אמרתי: אני מסכים. הממשלה צריכה לתת 150 מיליון שקל למחשוב של הרשויות המקומיות. עיריית תל אביב לא זקוקה לזה. תקציב המחשוב של עיריית תל אביב: 120 מיליון שקל בשנה. מנהל המחשוב של עיריית תל אביב הוא איש שהיה הפרוייקטור בפיילוט שלי.

עיריית תל אביב הולכת על ארנונה בלבד ב-100 מיליון שקל - - -

שתבין זבולון, עיריית ראשון לציון לא צריכה אף אחד, יש לה את הכסף שלה וכן אותן 15 רשויות עשירות שמחזיקות גם את חברת האוטומציה ועובדות איתה. איפה הבעיה? אתה בתור ראש ועדת המדע צריך להסתכל בפרספקטיבה הרחבה. יש 265 רשויות. איך עוד 240 רשויות מתקדמות לעידן של המאה ה-21 ולא נשארות במאה ה-19? פה הבעיות הן סבוכות וכאן נקראת הממשלה לתת סיוע וכאן ברמה של כנסת וכאן ברמה של תקציב מדינה וכאן ברמה של תוכנית העבודה לשנת 2007 שתבוא אליכם לאישור בוועדת הכספים בכנסת. והשאלה פשוטה: האם מישהו מוועדת הכלכלה בכלל יושב בדברים האלה ושואל: איפה אנחנו הולכים לשלטון המקומי והמחשוב ומה המעמד והתפקיד של חברת האוטומציה ש-40% היא ממשלתית ו-60% זה של השלטון המקומי – ביחד 100% של השלטון במדינת ישראל. איפה היא פועלת? במקום שכל הזמן יגידו מונופול שהוא מפעיל את העוצמה המונופוליסטית שלו, במקום זה קחו את זה, תמנפו את זה, שדרגו את מדינת ישראל. אני לא רוצה לדבר על המתחרים אבל הייתי אצל המתחרים וחזרתי בחזרה לכאן. הייתי במל"מ וחזרתי לחברה לאוטומציה ולקחתי על עצמי להיות ראש ועדת הפיתוח ולהיות חבר דירקטוריון לנוכח הפעילות שלי בנושאים האלה, כולל הוועדה הלאומית לחברת המידע.

לגבי האוטומציה, ופה חייב להיות דבר מאוד בסיסי: חייב להיות שיתוף בין האוטומציה לבין איציק כהן ממשל זמין. אנחנו צריכים לתפור כאן דברים. הרבה דברים ממה שעושה כאן רוני סופר או אצלנו כפיילוט מבוסס על מה שעושה הצוות של איציק כהן. החברה לאוטומציה עבדה על פיתוח תיק תושב בנפרד מהפרויקט שנקרא ממשל זמין. הפרויקט של איציק כהן עבד על הקטע של הקישור עם האזרחים בנפרד מהאוטומציה. אם היינו עושים כאן "inter face" כמו שצריך - העוצמות האלו של שילוב כוח אדם, כסף ממשלתי וכסף פרטי מהחברה הזאת, יכול להביא תועלת למדינת ישראל. בכל ישיבה וישיבה גם עם משה וגם עם איציק אני מנסה לקשור את הדברים ביחד. אני לא חושב שזה תפקיד של ועדת המדע של הכנסת אבל בכלל, כל המגזר העסקי שהוא מפתח מתממשק איתנו עם החברה. הוא מתממשק ביחד עם איציק כהן בממשל זמין, במקרו במה שהוא עושה שם.

אי אפשר לקדם את נושא המחשוב במדינת ישראל אם לא יפתרו בעיות יסוד – הרשויות המקומיות והחברה לאוטומציה, אני לא רוצה להרחיב למחוזות נוספים. אבל אם אתה זוכר את ההרצאה שנתן אודי שני על לקחי המלחמה, ואם ראינו את השליטה מרחוק שהלך המפקד הצבאי בשטח אבל ישבו מול המסכים, מבחינת הטכנולוגיה שלנו, היום ניתן לעשות הכל. מה שהצבא ומערכת הביטחון קידמו, צריך להביא למערכות האזרחיות. אם אני כראש רשות, ואני מייצג פה 255 ראשי רשויות כי אני בא כוח של השלטון המקומי, אני ראש ועדת "העיר החכמה בשלטון המקומי" וועדת המחשוב של השלטון המקומי, ביחד עם רוממיה, ויש לנו כתובת אחת שרובה, בגלל השירותים ההוליסטיים זה החברה לאוטומציה. החברה עברה רביזיה שלמה לא משום שמשה ואני נמצאים כאן אלא בגלל שנעשתה עבודה מאוד רצינית, גם מצד העובדים והמנהלים שתפסו שאם הם לא יעשו את זה הם פשוט יתפרקו. אני הצעתי לסגור את החברה. כשראש ועד העובדים עשה בלגנים, ביקשתי לתבוע אותו בבית משפט על הוצאת לשון הרע ולסגור את החברה. פשוט. לא משחקים משחקים. והדירקטוריון כאן רציני מאוד והוא תומך גם בעובדים, גם במנהלים וגם בכל המערכת והתוצאות מדברות בעד עצמן.

מהנקודה הזאת צריך ללכת קדימה. הדבר הראשון: תקציב לרשויות המקומיות, אלה שאינן יכולות לתת את המינימום התשתיתי ואז הן כולן גם לקוחות של החברה לאוטומציה. אז אורלי ורוני ורפי וכולם פה ומל"מ ונס וכולם - יכולים לבוא להתממשק. אם אין תשתית מי היה יכול לדבר עם איציק כהן אם הוא לא היה מקבל את הכסף לעשות את התשתית של מרכבה בשביל ממשל זמין. לא יכול להיות שממשלה רק מדברת על שלטון מרכזי, היא צריכה לדבר על שלטון מקומי.

דבר שני זה ריכוז מאמצים ופה אני גם לוקח על עצמי חלק מהדבר הזה - בקשר, באמצעות המנמ"רים. פה יושבים שלושה מנמ"רים, גם מראשון לציון וגם מחיפה ומרחובות. בזמנו המנמ"רים היו כאן והחברה לאוטומציה הייתה שם. אני הבאתי אותם לוועדת הפיתוח ואמרתי: אנחנו באותה סירה, אם הסירה שוקעת כולנו נופלים. לא יכול להיות שהמנמ"רים, המומחים של השלטון המקומי לא יבואו לידי ביטוי. זה גם בוועדה שלך זבולון, דיברתי אתך על זה בזמנו. לא יכול להיות שהמנמ"רים לא יהיו שותפים לעשייה או שותפים להתוויית דרך כי הם מכירים את הדברים מלמטה. אף אחד לא מכיר את הדברים כמוהם מלמעלה. לכן זה אלמנט חובה של שיתופי פעולה בין הרשות המרכזית, הרשות המקומית ואנשי המקצוע של שני הגופים האלה – המנמ"רים כאן והמנמ"רים במשרדי הממשלה.

אחרון חביב מבחינת החזון שלי. לא יעזור למדינת ישראל עצם זה שלא נותנים כסף - העולם לא עומד מלכת. אם בארה"ב היום הולכים על הפרוייקט שאני קורא לו "עיר חכמה" city caryer ואם זה עובד בטייוואן ואם זה עובד בארה"ב בעשרות רשויות וראש העיר יקבל את התשתית, אני לא צריך להיות תלוי לא בבזק ולא בכבלים ולא באף חברה אחרת. אני רוצה שכמו שיש כביש ששייך לעירייה, מדרכה שאתה הולך עליה שייכת לעירייה. החשמל היום זה המונופול של חברת החשמל, הולכים לפרק אותו, בזק כבר הפריטו אותו, הכבלים מתוך 5 נשארה החברה הוט והרשות המקומית אין לה חלק בעניין הזה. יגיד לך משה אלקסלסי כראש רשות לשעבר: אם אני אהיה בעל התשתית אני בא כוח של התושב לא של החברה ההיא. וכשעושים שכונה חדשה צריך מייד להכניס את התשתיות וצריך לשים את הפילרים את התאים בתוך האדמה ואת השרוול כדי שאפשר יהיה להשחיל את הקו של הסיב האופטי. ועל עמודי החשמל ניתן לחברת נורטל לשים את ה- Y MUX ולא צריך לחפור. אבל אז העירייה תקבל את הדברים הללו ובשביל זה היא תקבל גם ערוצים של שידור והעירייה תהיה בעלת ערוצים משלה. חיפה לא צריכה לא את בזק ולא את הוט ולא שום דבר. ראש העיר נותן לחיצה על כפתור ושולט במעגלים האלה כמו בפלורידה. והדברים האלה צריכים ללכת בצורה חקיקתית. יש הרבה עבודה שצריכה להיות חקיקתית ובזה אני מסיים כשהתחלתי עם בעיות רגולטור. לא רק תדר 5.8 אלא כל מערכת משרד התקשורת. אי אפשר לקדם שום דבר במדינת ישראל עם התקנות והרגולציה הזאת, זה בלתי אפשרי. כשפעם ראשונה באתי לעשות צירוף של הקובץ של ה-GIS שאורלי עשתה, ביחד עם מרשם התושבים, ישבתי בכנסת, התחילו להסביר לי על חיסיון שאם ייקחו את קובץ ה-GIS וייקחו את קובץ משרד הפנים ויפגישו אותם אז זה יהיה כמו הקג"ב – עינו הפקוחה של האח הגדול. אמרתי: איך זה יכול להיות? אין מגבלות אין שום דבר. צריך להביא את זה לוועדה בכנסת ולראות האם יש, האם אין. אתה לא יכול לנהל מדינה כשאתה לא יודע את המצב הגיאוגרפי שלה, מי גר על האדמה הזאת, אנשים, חיות הכל. שפעת העופות – מה אתה עושה? אתה צריך GIS אתה צריך לקבל ממשרד הבריאות כל מיני נתונים. אלו דברים בסיסיים שחייבים לבוא לידי ביטוי בדיונים אצלך אדוני היושב ראש בוועדה.

בכוונה העדפתי לא לדבר כאן יותר מדי על נושא העיר החכמה שהוצגה בוועדת המדע, היא הוצגה בכל מיני מקומות, גם אצל מלי פולישוק. אני רואה את העתיד של מדינת ישראל והוא בא לא דרך השלטון המרכזי. שם יש כסף שם הכל מגיע. בסופו של דבר העתיד מגיע מלמטה, מהאזרח, מהתושבים. מהילד בבית הספר והסבא שצריך ללכת למושב זקנים או שצריך לקבל טיפול רפואי, מההורה שדואג לעבודה שלו. בשירות התעסוקה צריך להפגיש – חגי ישב שם ויודע בדיוק איך אתה מפגיש היצע וביקוש של כוח אדם. איך אתה מוצא היכן המוקדים של היצע של מקומות עבודה ושל עודף מובטלים. איך אתה עושה את הדברים האלה? מי מנהל את זה? ההוא שיושב במשרד האוצר, ההוא שיושב במשרד החינוך? לא, ראש העיר, אליו באים: תסדר לי עבודה, תעזור לי, אין לי אפשרות לטפל בילד שלי, הילד הזה צריך הסעה כי הוא לומד בחינוך מיוחד שיש רק בפתח תקווה. כל הדברים האלה מבוססים על אינפורמציה וצריך לפתח אותם בשלטון המקומי, בראש ובראשונה שני משרדים: חינוך, ואתה זבולון היית שם ורווחה וגם שם זבולון אתה היית. יש פרויקט שח"ר שהתחלנו לעשות אותו לפי דעתי גם כשאתה זבולון היית שם במשרד ביחד עם איציק כהן. אם לא תהיה רביזיה שתעזור לאיציק כהן להתגבר על משרדי הממשלה בשלטון המרכזי, להתגבר על הדברים האלה ולחבר אותם איתנו – אי אפשר יהיה להזיז שום דבר.

אני כבר פעם רביעית כאן, כמענה לנושא הגבייה חברת הדואר והחברה לאוטומציה עשו פעולות לייעל את המצב. בחברת הדואר ממשיכים בשלוש מערכות ויכול להיות שם כאוס רציני מאוד. אחד הוא הנושא של דואר רשום שאנחנו הולכים לשפר מהממשל לכיוון האזרח. השני הוא אשרת תשלומים שקורם עור וגידים והשלישי הוא כל מערכת כספת שאנחנו בונים עבור האזרחים עצמם. חברת הדואר נמצאת במצב שמבחינה טכנולוגית יש לה בעיות חמורות. אותו כנ"ל יכול לקרות עם החברה לאוטומציה. הנושא התקציבי, מה שרון נחמן אמר זה נכון, עזבו את המנטרות, רוצים הרחבה, זה 600 מיליון שקל. הפרוייקט עד 2010 הוא כזה. לא פחות מזה צריך להיות כל פרויקט האנלוגיה בין מרכבה מורשתית לבין מרכבה מוניציפלית – אותו ערך מוסף, אותו החזר השקעה. לדעתי זה סדר גודל של 500 מיליון שקל. יכולים כאן לדבר – אז הגיחון הלך ל – ERP של ICP חברת נס, עיריית תל אביב עם ארנונה הלכה עם נס ב-100 מיליון שקל פרויקט. עיריית ירושלים הולכת עם מל"מ, העיריות הגדולות הולכות ונמסות. יישארו אלה שאין להם או מתוך 102 50 רשויות שאולי חייבות כסף לאלקסלסי כי אין להן במה לשלם וה-50 הנותרות אין להן כסף אפילו עבור התחזוקה או דברים של שיפורים שצריכים עכשיו. לבוא ולפתח את זה אי אפשר.

מה שרון נחמן אמר זה נכון: זו צריכה להיות מדיניות, ואני לא מדבר כאיש האוצר, אני איש של טכנולוגיה כאן. לבוא לקובי הבר ולהגיד לו: כמו שהיה אי פעם הנושא של רוחבי בממשלה צריך לעשות את זה בנושא של רשויות מקומיות ולראות מה הנתח הממשלתי, מה הנתח של החברה לאוטומציה, מה הנתח של הרשויות עצמן. אם לא – כולם יסבבו סביב הדבר. למה אני אומר את הדברים האלה? כי אם כאן החברה לאוטומציה לא תהפוך את התושב, אזרח, לאותה רמת שירותים שמתחילים לקבל היום בממשל זמין - תהיה להם בעיה. אנחנו עושים את הפיילוט באריאל ובעוד 4 ערים נוספות – לא נמשיך לעשות את הפיילוט הזה כי אין לנו כסף לדברים האלה, לא נמשיך. אם הם לא ייקחו את הנושא הזה ואת המעטפת לפחות ואת האזרח עצמו במרכז כדי שלא יאבדו את הרשויות עצמן, ואם לא תכנס, אתה אדוני היושב ראש, ועדה מיוחדת לנושאים האלה – זה לא ילך כי אנחנו נסתובב כל פעם סביב עצמנו. זה פרויקט לאומי ממדרגה ראשונה שצריך להגדיר אותו. אני לא יודע מי צריך להגדיר אותו, משרד האוצר, משרד הפנים אבל אם לא יעשו את זה, כל יום שעובר אנחנו מסתובבים סביב עצמנו ושום דבר לא יתקדם.

במקום שהמטרה תהיה להסביר את הטכנולוגיה החדישה שהיא נחלת החברה לאוטומציה – המטרה פה שהוועדה המכובדת בראשות זבולון אורלב, כמו שאמר ידידי רון, תמיד זורקים אלינו בליסטראות שבהחלט לא מגיעות לנו. כמו שפיטרת 4 מנכ"לים, מבחינת הדימוי. אנחנו שועטים בחברה בקדמת הטכנולוגיה וראינו כאן, ומי שהקשיב למערכות שלנו אנחנו משקיעים פה במהלך השנתיים הקרובות כ-50 מיליון שקל לפיתוחים, דבר חסר תקדים בחברה לאוטומציה. הפיתוחים האלה שאנחנו מדברים עליהם יהיו קדמת הטכנולוגיה על מנת להחזיק מעמד ברשויות. אנחנו גם זכינו במכרזים, מר איציק כהן, ויש רשויות רבות בהמתנה לראות את ההתפתחויות שלנו על מנת שנוכל להביא אותן לרשויות המקומיות. ולכן, זו הבקשה שלי - להתרשם קודם כל מההיבט המקומי כי על מנת להגיע לאוכלוסיות אין טוב מהשלטון המקומי.

הבעיה היא איך אנחנו מתממשקים איתו, איך סוגרים את העסק.

אני רוצה שוב להגיד – תחת ימי השגרה אבל גם ימי המלחמה שעברנו – לא משרדי הממשלה, בחיפה לפחות, ולא שירותים מחשובים – כך שאם איזשהו תושב היה צריך להזדקק למשרד החינוך או למשרד הפנים הם פשוט לא סיפקו שירותים.

איזה שירותים משרד החינוך היה צריך לתת בקיץ?

קייטנות לא היו והעירייה מצאה פיתרונות. משרד הפנים לא היה ואנשים לא יכלו לקבל שום שירות. אפילו סופרמרקטים פתוחים ובתי מרקחת פתוחים שבדרך כלל העירייה לא נותנת את השירותים האלה, במלחמה אנחנו נתנו את השירותים האלה לתושבים.

גם במקום פיקוד העורף.

פרסמנו את זה באתר האינטרנט שלנו. אבל זו לא צריכה להיות בעיה של העירייה דווקא איפה יש סופרמרקט פתוח או בית מרקחת או קופת חולים.

למה זה לא בעיה של הרשות המקומית?

מפני שהעירייה בדרך כלל לא אחראית על סופרמרקט.

משרד החינוך אחראי? מי אחראי להגיד לאזרח איפה פתוח הסופרמרקט במצב חירום?

בתור ראש רשות אני רוצה להגיד. יש מטה מל"ח, יש פיקוד העורף יש הכל אבל בעצם אין כלום. כשביקשתי מראשי הרשויות לדרוש ועדת חקירה איך ראשי הרשויות צריכים לעמוד במצבי חירום, אם זה ב-91 במלחמת המפרץ וצבי בר ברמת גן וצ'יץ בתל אביב כשכולם ברחו, ואיך הרשויות בצפון צריכות היו לתפקד.

זה יהיה המאבק שלנו להכריז מצב חירום. במצב חירום יש מכונה משומנת של מל"ח ופס"ח אבל פה היה פרטצ'.

אפילו מערכות המידע בזמן חרום עבדו כולל החברה לאוטומציה 24 שעות סביב השעון. חברות פרטיות לא רצו לבוא. היה עימות בטלביזיה בין מנכ"ל העירייה למנכ"ל HP כי אנשים של חברתHP לא רצו להגיע לצפון. בדרך כלל בגלל אבטחת מידע הם לא מוכנים לשלוח לנו את החומרים של קובץ אוכלוסין במייל, הם שולחים לנו את זה עם שליח. בזמן חירום הם הסכימו לשלוח במייל כי הם לא רצו להגיע, אף אחד מהם לא הגיע. זה במסגרת הכללית של הנושא הזה של מי עובד.

המסר בסיכום הוא שהכתובת הראשונית לאזרח היא הרשות המקומית.

דובר על מערכת פס"ח שבחברה לאוטומציה היא באחריותה של רוני – היא לא הופעלה כי משרד הפנים לא נתן את ההנחיה להפעיל אותה. אני רק אוסיף בקצרה כי רוב הדברים נאמרו. רון אמר יפה מאוד – חסר קשר בין המערכות.

למה אין ממשק מרכזי אינטראקטיבי?

אנחנו מבקשים את הממשק האינטראקטיבי למערכות.

מי צריך לעשות את זה?

לדעתי זה שיתוף פעולה בין 2 המערכות. אחת הבעיות שאנחנו עומדים בפניהן היא שאין ממשק מרכזי אינטראקטיבי בין המערכות המרכזית והמקומית. יש הרבה מידע באוויר, מידע שנמצא במשרדי הממשלה, מידע שקיים בכל משרד ומשרד כאשר יש לו השקה מקבילה ברשות המקומית. לדוגמא: דבר שכולנו מגיעים אליו בכל רשות מקומית – תקציב. איך מועבר התקציב למשרדי הממשלה בדוח? יש בעיה בתהליך זרימת המידע. דוגמא אחרת, נושא קובץ האוכלוסין. אנחנו לא מגיעים אליו בצורה ישירה.

אי אפשר לקבל אותו. משרד הפנים עם השטויות שלו, אי אפשר לקבל אותו.

תוקף המכרז פג השנה. בשנה הבאה יהיה מכרז חדש למרשם אוכלוסין והוא לא יתנהל בצורה שזה היה עד היום.

הייתה בעיה במשרד הפנים, אני אישית פעלתי כדי לעזור לאיציק כהן בזמנו בסיפור של מרשם התושבים שם. אי אפשר על רגל אחת לתת תשובות. מוכרחים לבחון בטבלה מה הם המוקשים בכל משרד ומשרד.

היה מכרז בזמנו, הם בנו את המערכת זה היה זיכיון למספר שנים. החשב הכללי החליט להקדים את קריאת החוזה שלהם - - -

כל שנה הגיע לרשות המקומית קובץ הילדים שעתידים להיכנס לגילאי 3, 4, 5. בשנה שעברה משרד הפנים גילה שמשרד החינוך מעביר את הקובץ לחברה והוא עצר את זה, לא הסכים להעביר. משרד החינוך עלה על כך שאנחנו מקבלים את הקובץ בלי רשות.

בסופו של דבר היעד של כולנו, ורון אמר את זה נכון, זה שיפור השירות לתושבים. לזה כולנו רוצים להגיע. מדברים על שירות ישיר, על שירות זמין, אינטראקטיבי. אנחנו מגיעים היום לרבים מהתושבים באמצעות המערכת שנקראת תיק תושב. אותה מערכת שמגיעה לאזרח הביתה עם כל האפשרויות שיש לו מבחינת קבלת שירות ברשות המקומית. ממשל זמין – באמצעות תיק תושב תגיע גם היא לאותו אזרח בבית. אנחנו למעשה אותה כתובת שמגיעה כמעט לכל אזרח במדינת ישראל.

(הקרנת מצגת)

מה הדרך להגיע לזה? שאלת איך, מה הפיתרון? לשלב את החברה לאוטומציה כגורם מרכזי באינטגרציה בין השלטון המרכזי והמקומי – זו מילת המפתח לעניין. אנחנו נמצאים במקום הזה, בואו נשתף פעולה ונגיע לאותם מקומות.

בוא נעשה ונשמע.

אני מרים את הכפפה. יש לנו זרימת מידע דו צדדי ואנחנו מבקשים מוועדת המדע לאפשר את הקשר בין מערכות השלטון המרכזי לקבל מידע, להעביר מידע לרשויות. מיכל נתנה דוגמא לגבי חיפה בזמן חירום. העברת הקבצים, קובצי אוכלוסין. המידע נמצא ברשות המקומית, בואו נעביר אותו למשרד הפנים. דיברנו על תהליך, דיברנו על הליכה במשותף, דיברו על טכנולוגיה מתקדמת, משה התחיל כאן את הפגישה היום וסיפר על מה אנחנו משקיעים. אנחנו עובדים על טכנולוגיה מתקדמת ביותר ואמרו את זה גם המנמ"רים של הכנסת. ניסיון של 30 שנה של החברה לאוטומציה לא הולך ברגל. בסופו של דבר אנחנו מכירים את כל התהליכים. חלק גדול מתהליכי העבודה בחברה הוגדרו על ידי המשתמשים שלה וזו הגדלות של המערכת.

אתם צריכים להחליט אם רוצים להתקשר, אתה לא צריך לשכנע אותי. אתה לא מצפה שתהיה החלטה ממשלתית או החלטת חקיקה שהחברה לאוטומציה תתקשר - - -

שלא ישמעו טענות - - -

לפי החוק אגב, זה לא נותן שום יתרון.

הפוך.

אם תעשה 60 אחוז ממשלה, תעשה 51 אחוזי ממשלה ואז החברה ממשלתית - - -

המילה האחרונה של השקף הקודם הייתה התוצאה. כלומר מה התוצאה של פעילות מהסוג הזה במידה ונקשור בין המערכות בדברים משותפים.

אני מרגיש שטוחנים מים. הרי הכל מובן - - -

אנחנו מעמידים את התושב במרכז, גם ברשות הממשלתית וגם במוניציפלית, התושב חייב להיות במרכז. אם יהיה לו את כל הנתונים והאמצעים, תהיה לו גישה מרכזית אחת, הוא יעבוד מול מקום אחד - - -

אתה שם לב שעברנו ממונח של לקוח למונח של אזרח ותושב. אני חולק על המונח לקוח. לקוח זה יחסים עסקיים. היחס בין רשויות שלטוניות לאזרחים הוא לא עסקי - - -

התושב הוא המרכז, 10 שנים אני נלחם על התושב.

המונח לקוח פירושו: אם כדאי לי אני כך ואם לא כדאי אז כך וכך - אלו יחסים עסקיים. המחויבות המוסרית האתית של מדינה כלפי תושביה שונה מהיחסים של חברה מסחרית כלפי לקוחותיה.

מה היתרונות הגלומים בקשר של העברת אינפורמציה, מידע הדדי משני הצדדים? נושא של כניסה למערכות הטאבו. עובד ברשות המוניציפלית יושב עם מערכת הגבייה שלו. אם היה לו קשר ישיר לתוך מערכת הטאבו, אותה מערכת ממשלתית, גישה לקבלת אינפורמציה מתוך מערכות הגבייה של החברה לאוטומציה – זה היה משפר את העבודה, מונע טעויות. דיברנו על עדכון מרשם האוכלוסין, דיברתי על נושא המעבר הדו צדדי מהמערכות המוניציפליות - - -

מי מעדכן היום נתונים? מי אחראי על כך?

משרד החינוך מחייב להעביר קובץ תלמידים מקובץ מעגל בית ספרי למשרד החינוך. אנחנו אמורים לקבל את הנתונים האלה מבתי הספר ולעדכן את הקובץ המרכזי שלנו. זה אבסורד מכיוון שהורה בא לבית ספר, משקר על מיקומו, לבית הספר אין שום אפשרות לבדוק את הנתון. בית הספר רושם את הילד, מקבל את הילד, יש לו אינטרס לקבל את הילד מכיוון שהוא מקבל תקציב פר תלמיד. הוא מעביר את הנתונים למשרד החינוך, אנחנו מקבלים את הנתונים האלה וגורסים את קובץ התלמידים שיש לנו שהוא מעודכן עם כתובות מעודכנות עם הקובץ של הנתונים השקריים.

נו באמת, כמה נתונים שקריים יש? 2 אחוז?

דווקא יש יותר. אנחנו צריכים לרשום את התלמידים אצלנו ברישום מרכזי ולא בבתי הספר.

בואו נעלה את הרמה. אני מציע, יש כאן פוטנציאל אדיר, גם של ממשל זמין והצוות של איציק כהן וגם של חברת האוטומציה שהיא הוותיקה והגדולה בארץ. מה שצריך לעשות לפי דעתי זה להושיב את הצוות של איציק כהן יחד עם הצוות של החברה לאוטומציה לסידרה של סיעור מוחות ולעשות את זה באופן סיסטמטי, יום אחרי יום. נראה מעבר להצהרות מה יש לנו במצאי ואיך ניתן לקדם את זה. אם תצליח זבולון לדחוף את 2 הגורמים האלה - עשית את זה.

מה שאיציק כהן מבטיח הוא גם מקיים. הוא הצהיר שהוא מוכן לתת את שירות הטפסים הממשלתי לרשויות. רציתי לבדוק את זה, ניסיתי את שירות הטפסים הממשלתיים. יש לנו קשר עם המנמ"ר הקודם של עיריית אריאל, שמוליק רפאלי. שלחתי לו טופס שקשור לרווחה, אחרי זמן קצר הטופס הגיע מוכן.

אני חוזר ואומר, שיתוף של מנמ"רים, איציק כהן ואוטומציה זה שילוש מנצח.

שילוב בין הדברים, העברת מידע, אנחנו הרי מגיעים לכל השלטון המוניציפלי, אם השלטון המרכזי יעבור דרכנו יש לזה רק יתרון. דוגמא אחת: החברה לאוטומציה פרוסה על פני יותר מ-250 רשויות מקומיות. הרשת של החברה פרוסה בכל הארץ. דיברו על נושא שעת חירום. באמצעות החברה אפשר להעביר כל מה שרוצים באמצעות מל"ח פס"ח, פיקוד העורף. הדוגמא של חיפה היא דוגמא שעבדה בצורה מדהימה במהלך כל ימי המלחמה. שילוב של GIS שאורלי דיברה עליו. יש לנו את התשתית, יש לנו נתונים. לא הראינו דוגמאות אבל תוכל לראות בצורה חיה לאחר מכן. אתה לוקח את הנתונים, אתה מלביש על ה – GIS. מפות מקלוט שעשינו להג"א. רק לחשוב איזה מערכות, איזה כמויות של נתונים יש כאן שאפשר להשתמש בהם לכל דבר במדינת ישראל. עם המערכות הממשלתיות, עם המערכות שלנו אנחנו מגיעים לכל תושב בארץ ובסופו של דבר זו אוכלוסיית היעד. משפט לסיום: שיתוף של שתי המערכות הוא ההגדרה האמיתית של סינרגיה.

אני רוצה להדגיש שוב, ושיהיה רשום בפרוטוקול שאני מציע ליושב ראש הוועדה לקחת על עצמו להושיב את האדון ממשל זמין ממשלתי, החברה הגדולה בארץ – האוטומציה - ביחד עם המנמ"רים שזה אפיון צרכי התושבים ובצורה כזאת לעשות את אותה מקבילית כוחות עם 3 הראשים האלה ולרוץ קדימה. יש את הכל ובזמן קצר ניתן לעשות את זה.

אני רוצה לסכם את הישיבה. ראשית אני רוצה להודות ליושב ראש החברה לאוטומציה משה אלקסלסי ולחבר הדירקטוריון רון נחמן שהוא גם יושב ראש ועדת הפיתוח, ולמנהלים על הסקירות המאוד מעניינות ומרתקות שלמדתי מהן רבות ויש דברים רבים שצריך עדיין ללמוד. אני יוצא מכאן עם רושם שיש נחישות בחברה לעבוד קשה כדי לתת פיתרונות טכנולוגיים מתקדמים. אני חושב שגם יש הבנה וידע, ככל שאני יכול לשפוט, ושיש רצון, מסירות ודבקות במטרה וזה בהחלט חשוב ואני מעריך ומוקיר את הדבר הזה.

פתחתי את הפגישה כאן ואמרתי שהביקור כאן הוא במסגרת מהלך שאני רואה אותו חשוב מאוד שקשור לכל סוגיות השירותים המקוונים, המחשוב של הרשויות המקומיות. מתוך הניסיון הקודם שלי בממשלה אני יודע שבממשלה יש איציק כהן, יש החלטות ממשלה, יש מבקר המדינה, יש יועץ משפטי יש הכל אבל המהלך הוא מהלך שיוביל אותנו להיות ממש בקדמת החזית הטכנולוגית העולמית מבחינת השירותים המקוונים ושירותי המחשוב וממשל זמין ומרכבה שאנחנו נותנים לאוכלוסיה. מתוך ההבנה שלי ראיתי שיש פער גדול מאוד בין מה שנעשה ברמה הממשלתית לבין מה שקורה ברשויות המקומיות. איך אמרנו: 600 מיליון מול אפס. ולכן חשבתי, בישיבה הראשונה שאיכשהו נגענו בעניין הזה, הנושא הזה חשוב ולכן היה חשוב לי במיוחד לבוא לחברה לאוטומציה שהעובדה היא שהיא בעלת הניסיון, בעלת הוותק ובעלת הקשרים והיא גם הדומיננטית בשלטון המקומי - להבין ולהתרשם ולראות מה ניתן לעשות.

אנחנו מתכוונים לעשות עוד שני מהלכים. דבר אחד יהיה ביקור נוסף של הוועדה באריאל כדי לראות את הדברים פנים אל פנים. בנוסף נכנס ישיבה נוספת של ועדת המדע שכבר מתוכננת עם מנכ"ל משרד הפנים. אני אנסה להביא לשם גם את הממונה על התקציבים.

כבר מאוחר, תקציב 2007 נסגר היום.

אלה סכומים שאתה יכול גם אחרי זה - - -

מהרזרבות.

שנינו יודעים מה קובי הבר שומר - - - הפעם הוא יצא בזול, רק אני - תמיד הייתי עולה לו יותר, רק אני הייתי עולה לו 800 מיליון כדי להרים את האצבע בעד. מתוך 3 תקציבים בממשלה, שניים התנגדתי, רק אחד הרמתי את היד בעד. אגב, אז התקבלה החלטה עקרונית של קיצוצים בקצבאות, עכשיו מה הוא עושה? הוא עושה הקפאה, פטנט חדש. על כל פנים, זה המהלך שצריך להסתיים בתוך חודש וחצי שבסופו אנחנו אמורים לגבש הסכמות והמלצות מה עושים.

בשלב הזה אני כבר מאוד נוטה לדברים שנאמרים כאן על ידי החברים המקצועיים וגם על ידי איציק כהן וגם על ידי רון נחמן שצריכה להיות תוכנית לאומית מסודרת שתרחיב את הפרויקט הממשלתי המצוין שמוביל איציק לפרויקטים גם בתוך השלטון המקומי וצריך להסתדר באשר להקצאת המשאבים איך צריך לעשות את זה. לא בטוח שהכל פה ממשלה, וברור שבעניין הזה אני רואה בחברה לאוטומציה את מרכז העניין כי היא הגדולה והמובילה בסוגיה של השלטון המקומי ובסופו של דבר צריך לראות באמת את האזרח והתושב, אתם עוסקים גם בתושבים, לא רק באזרחים, וההבדל בין אזרח לתושב שתושב גם מצביע ברשות המקומית. הוא לא מצביע לי אבל אני בכל זאת אתחשב בו ואדאג לצרכיו. צריך לשים את התושב במרכז העניינים כדי שהוא יוכל לחיות חיים נוחים יותר, טובים יותר וגם הרשות המקומית תוכל להתייעל. תוך כדי הדברים קיבלתי פתק מאיציק כהן שבו הוא אומר: למה לחכות לישיבות שלכם, הוא כבר מוכן אם יהיה mashing של החברה, להשקיע 2 וחצי מיליון ₪, אם החברה תשקיע את אותו סכום. השיטה צריכה להיות back to back. הראיתי את הפתק הזה ליושב ראש החברה, למשה אלקסלסי והוא אמר לי שהוא לא מקבל החלטות מהשרוול, כל דבר בשיקול דעת, ההצעה נמצאת על השולחן. המלצתנו היא לקיים צוות משותף לפתור את בעיות הממשקים אם קיימות, ברכתנו נתונה לעניין הזה ותשתדלו לעשות את הדברים האלה.

אנחנו גם לוקחים איתנו את הבקשות והשאלות שעלו כאן לפרוטוקול ונכין את הדיון עם עוזרי המחקר שלנו ממחלקת המידע והמחקר של הכנסת לקראת הדיון שיהיה בעוד חודש וחצי ועל פי זה נביא גם את אנשי הממשלה שאמורים לתת את התשובות ואת הפתרונות.

כמו שאמרתי כשציינתי בתפקידי במערכת החינוך, לא נתתי את ליבי כל כך למה שנעשה ברשויות המקומיות. מטבע הדברים מנכ"ל הוא בעל תפקידים אחרים ועוסק יותר במה קורה בתוך המשרד. כשהייתי במשרד החינוך עבדתי יחד עם אהובה פיינמסר שהייתה פה קודם, בתקופה שאני הייתי מנהל אגף כוח אדם בהוראה, אגף המורים, היא הייתה סגנית החשב ובתקופה שהייתי מנכ"ל משרד החינוך היא הייתה יועצת המנכ"ל למחשוב של מערכת החינוך ועברנו שם מהפיכת מחשוב. מי שזוכר פעם היה בורוז, תקופת ידלין, הוא היה מאוהב בבורוז - אהובה ואני אחראים להוצאת בורוז ממשרד החינוך ולקידום המערכת בכמה דורות קדימה.

כשהייתי שר הרווחה ממש נדהמתי לבוא למחלקות לשירותים חברתיים ולראות שפשוט אין כלום. אני לא חושב שהסיבה העיקרית היא סיבה מנטלית שעובדים סוציאליים אומרים, יש פה סודות, לא זה הרושם שלי. כמעט בכל ביקור הבקשה הראשונה של אנשי המקצוע בלשכה לשירותים חברתיים הייתה מחשוב.

עד היום.

אלא מה, שירותי רווחה, לעניים נותנים שירותים עניים, ככה זה נראה. באתי ממערכת החינוך שהיא מערכת יחסית עשירה, אין מחלקת חינוך במדינת ישראל שהיא לא ממוחשבת, אין דבר כזה, ואז התברר לי שבמשרד הרווחה אין שקל אחד לסייע לרשויות המקומיות למחשב את המחלקות לשירותים חברתיים. נדהמתי והגעתי להסכם עם האוצר שיהיו 3 מיליון ₪ למחשוב המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בתקציב 2005. אבל התפטרתי באוקטובר 2004

ומאז הכסף עוד לא הגיע.

לכן אני רואה חשיבות גדולה מאוד, אני רואה את מרכז העניין כמו שנאמר כאן, את האזרח או התושב וכולנו, הוועדה, הרשויות המקומיות, החברה לאוטומציה, כולנו סובבים סביב אותו מרכז וצריך לשים אותו במוקד. יש כמובן עוד נושאים מעניינים שלא נכנסנו אליהם. הנושא של מי אחראי להגנה על התשתיות. היו עכשיו התקפות, היינו במלחמה, אנחנו יודעים מי אחראי. יש נושא אחריות לאומית והגנה. מי נושא באחריות להגנה על התשתיות? יש שאלות של חקיקה שנגענו בהם שגם אותם נאסוף מתוך הפרוטוקול ונראה איך אנחנו מתמודדים. אם נכנסנו לעומק העניין, גם באותה ישיבת סיכום של המחשוב בשלטון המקומי צריכים לגעת גם בסוגיות של החקיקה או לפחות לתת הסמכה לשלטון מקומי, יש הרבה חוקים שהם חוקי הסמכה - - -

האצלת סמכויות.

האצלת סמכויות לרשויות המקומיות ושרשות מקומית שמעוניינת על פי החלטות הרשות המקומית יכולה לפעול כי יש שונות גדולה מאוד באוכלוסייה במדינת ישראל. יש שונות גדולה גם באופי של השלטון המקומי, הרשויות המקומיות. לא הרי רשות כזאת כהרי רשות כזאת ואני לא רוצה לנקוב בשמות.

אני שוב רוצה לחזור ולהודות על המאמצים. עבורי החברה לאוטומציה היא משהו היסטורי. הייתי עובד מדינה וכשחזרתי להיות בממשלה שמחתי שיש עדיין חברה לאוטומציה ואני שמח על ההתחדשות שמתרחשת פה ואני בהחלט מעודד אתכם להמשיך בהתחדשות הזאת.

אני מחר בבוקר צריך להתחיל לעבוד. אני שם את בועז דולב בתור אדם שיישב בין כסה לעשור, אין הרבה זמן, ואיש מומחה שלך שיישבו - - -

אני נותן לך היתר לא רק בין כסה לעשור אלא בין כסה ל-3 עשורים.

תודה.

תודה ליושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. היו לי הבוקר כמה שעות של נחת להיות בחברתך ולזכור גם ימים עברו. אני מאמין שהכוח, העובדים, שזה הנכס החשוב ביותר בחברה לאוטומציה העבירו את המסר בצורה טובה ועניינית. אני מודה למר איציק כהן על הרעיונות הטובים שיבחנו בהמשך. אני מודה לכל הצוות שהגיע והטריח את עצמו מירושלים לכאן על מנת להאזין לנו, תודה לכולכם, גמר חתימה טובה ושנה טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40