ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 18/09/2006

החלטת האוצר לביטול הפטור ממכרז שניתן לחברת שראל הרכישת תרופות לבתי החולים הממשלתיים

פרוטוקול

 
PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

18.09.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 10

מועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לנושא ביטול הפטור ממכרז שניתן לחברת שראל

יום שני, כ"ה באלול התשס"ו (18.09.2006), בשעה 10:30
סדר היום
החלטת האוצר לביטול הפטור ממכרז שניתן לחברת שראל לרכישת תרופות לבתי החולים הממשלתיים
מוזמנים
משה שרוני – היו"ר



אריה אלדד



מרינה סולודקין
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
רשמת פרלמנטרית
מיטל בר שלום
החלטת האוצר לביטול הפטור ממכרז שניתן לחברת שראל לרכישת תרופות לבתי החולים הממשלתיים
היו"ר משה שרוני
בפתח דברי אני רוצה להודות לחה"כ אלדד על העבודה המעמיקה, שנותנת אותותיה בנושא זה.
אריה אלדד
אדוני היו"ר, ב-19 ביולי קיימת דיון במליאת הוועדה בנושא שראל. כיוון שקיבלנו את הרושם שהנושא הוא סבוך ויש צורך ביתר העמקה ודיון בו, מינית אותי ועוד מספר חברים למלא ועדת משנה. ועדת המשנה קיימה 8 ישיבות. פגשנו את פרופ' אבי ישראלי, ד"ר זיידס מתל השומר, פרופ' גבי ברבש, מבקר הפנים של משרד הבריאות אריה פז, מר אבי גבאי וגברת סיגלית סייג מהמשרד החשב הכללי באוצר, ד"ר דני לאור מהאגף לשעת חירום במשרד הבריאות, מר משה נתיב ומשה מודעי משראל. הסתמכנו על הפרוטוקולים של הדיון שאתה קיימת ב-19 ליולי, בו השתתפו גברת רות רלבג, ד"ר שמעון שרף מברזילאי, ד"ר מאיר אורן מהילל יפה, ד"ר דוידזון מאסף הרופא. קיבלנו תמונה כוללת ביחס לבתי החולים הגדולים, הקטנים והבינוניים, שירותי החירום של משרד הבריאות ואגף החשב הכללי באוצר, שהוביל את המהלך.צריך לזכור, כי בצעד חד צדי החליט האוצר לבטל את הפטור ממכרז שהיה לחברת שראל, ברכש של תרופות וציוד רפואי מבתי החולים.

החברה הזאת הוקמה, כיוון שבראשית שנות ה-90 הסתמן כשל רב מערכתי ברכש תרופות וציוד רפואי של בתי החולים הממשלתיים. המערכת היתה לא יעילה, מסואבת ואיטית מאוד בפעולות שלה. ההחלטה של משרד הבריאות והאוצר, שתורגמה להחלטת ממשלה, היתה להקים עמותה של בתי החולים הממשלתיים, והעמותה תקים חברה פרטית שתעסוק ברכש ציוד רפואי. המבנה הזה הוא אנומלי של עמותה ציבורית שכל פעילותה היא החזקת החברה הפרטית שבבעלותה. המבנה האנומלי הזה גרם לכך ששראל לא כפופה לרשם העמותות, ולכן לא ניתן לעשות בקרה מטעם רשם העמותות. הוא יכול לעשות בקרה רק על עמותת בתי החולים, אבל לה אין שום פעילות מלבד להחזיק את החברה. שראל היא גם לא חברה ממשלתית, ולכן היא לא כפופה לאותם גופים ממשלתיים שעושים בקרה על גופים ממשלתיים בנוסח חברות ממשלתיות. זה עומד מאחורי הטענה של האוצר לחוסר שקיפות בפעילות של שראל. הם גם טוענים לראוותנות, לבזבוז ולמחירים גבוהים של תרופות. השאלה שעלתה היא, למה בתי החולים מוכנים למחירים גבוהים כאלה. האוצר עונה, כי בתי החולים הם ממשלתיים ובסוף האוצר ממילא יכסה על הגירעונות שלהם ולכן לא איכפת להם.

צריך להביא עוד מרכיב אחד במשוואה הזאת של שראל. האוצר טוען, כי שראל הפך להיות הבנק של בתי החולים. באמצעותו בתי החולים מגלגלים אשראי. בית חולים לא יכול ללכת לבנק ולקחת ממנו 100,000,000 שקלים, אבל הוא יכול לגלגל חובות עבור תרופות, אם יש חברה שמוכנה לדחות את התשלומים לחודשים ארוכים. בתי החולים מצדם אומרים, האוצר ומשרד הבריאות לא מלאו את תפקידם ולא דאגו לתזרים מזומנים נכון לבתי החולים. הם לא כופים על קופות החולים לשלם בזמן לבתי החולים. אין להם כסף לשלם עבור תרופות, ולכן הם מוכרחים לגלגל את התשלומים באמצעות שראל. שראל מעלה את המחיר במידה מסוימת, כי היא משלמת את הריבית עבור הכסף שהיא לוקחת מהבנק. עד כאן תמונת המצב והטענות של שני הצדדים.

אני הבנתי מתוך הפגישות הממושכות שקיימנו כאן עם כל הנוגעים בדבר, ששראל היום היא שחקן ראשי בשוק התרופות בישראל. רק גורם הרכש של קופת חולים כללית גדול ממנה. אם אנחנו נסגור אותו או נבטל אותו במתכונת הקיימת, אנחנו בכל מקרה מזעזעים את שוק התרופות. האוצר טוען שזה יוריד את המחירים, אבל רוב המומחים שהתייעצתי בהם אומרים כי אם שראל תתבטל מחירי התרופות לבתי החולים הממשלתיים יעלו מאוד. צריך להבין, שאין לשראל היום תחליף בתחום רענון התרופות של האגף לשעת חירום. האגף הזה אוגר תרופות וציוד רפואי לישראל לזמן מלחמה. אם אתה קונה 10 טון אנטיביוטיקה למקרה שיתקיפו אותנו באנטרקס, אם לא תשתמש בזה בעוד 3-4 שנים תצטרך לזרוק ולהשמיד את זה. העלויות של הדבר הזה הן עצומות. שראל בין השאר עוסקת במכירת הציוד, כדי לרענן אותו, לאותם לקוחות שלו שפטורים ממכרז. את זה מבטל היום האוצר, ולכן עלול להיגרם נזק חמור מאוד בתחום רענון הציוד לשעת חירום.

בעיה אמיתי שקיימת במערכת, היא העדר סטנדרטיזציה ברכש הציוד בבתי החולים הממשלתיים. לצורך העניין, האוצר אומר כל מנהל בית חולים או מנהל מחלקה קונה מה שהוא רוצה ואין סטנדרטיזציה, ולכן אין גם יכולת למקסם את יתרון הגודל של הרכש. אם כל בתי החולים הממשלתיים היו קונים מקבע מסוים לעצמות, אז היינו קונים הרבה מהסוג הזה והיינו מקבלים הנחה, כמו שמתרחש בקופת חולים. משרד הבריאות אומר, שהוא עובד על הסטנדרטיזציה. למרות ההודעות החוזרות והנשנות שלהם שהם עובדים על הסטנדרטיזציה, עדיין לא סיכמו רשימה של ציוד ותרופות שמהם יכולים בתי החולים הממשלתיים לקנות. אם ננסה לתקן את העניין הזה של סטנדרטיזציה ברכש של בתי חולים ולחייב את בתי החולים כולם לקנות מאותה חברה, אנחנו נגיע למקסימום התועלת בהורדת מחירים על ידי רכז מרוכז, כפי שקופת חולים עושה ואכן המחירים שלה הם הנמוכים ביותר בשוק התרופות בארץ.


אין לי ספק, שאם נפרק את שראל ייפגעו מאוד בתי החולים הקטנים שתלויים ברכש שלה. האגף לשעת חירום, כספי המדינה, בוודאי. גם בתי החולים הגדולים, כמו שיבא, שכמעט ולא קונים בכלל בשראל, גם הוא ייפגע, על פי עדותו שלו, כי הוא מתחיל את משא ומתן עם חברות התרופות אחרי שיש מחירון של שראל. מכאן הוא מצליח להוריד את המחיר, כי הוא גדול. על פי עדויות המומחים, צפויה עליית מחירים של 10%-15% ברכש התרופות של בתי החולים הממשלתיים, במידה ושראל תפורק.


היה תהליך, שבו בגלל המתח ההדדי שבין האוצר ומשרד הבריאות בנושא בתי החולים הממשלתיים ושראל, החליטו להקים ועדה משותפת למשרד האוצר ולמשרד הבריאות. הוועדה המשותפת הזאת סחרה חברה בשם “עדליא”, שהגישה בחודש אוגוסט דוח ביניים ואמורה להגיש תוך מספר שבועות או חודשים דוח סופי. למרות זאת, האוצר הלך במהלך חד צדד וביטל את הפטור, צעד שמאיין את כל הפעילות של הוועדה המשותפת לשני המשרדים ושל החברה שנשכרה בכספי ציבור כדי לבדוק ולהציע חלופה.


מכאן אני מגיע להמלצות של ועדת המשנה. אני חשבתי שנכון לסכם ולומר, כי האוצר נתבע להשעות לאלתר את ביטול הפטור מהמכר שהוא הודיע עליו. זה מתערב בתוך התהליך של הוועדה המשרדית המשותפת ושל חברת “עדליא”. לא נכון לנקוט בצעד חד צדדי כוחני במישור הזה של עבודה בין שני משרדי ממשלה, כאשר כבר נגרמים נזקים כתוצאה מביטול הפטור הזה, והנזקים הם ברורים ומוכחים בנושא רענון התרופות של האגף לשעת חירום.

האוצר אומר, אני כמדינה לא מצליח להשפיע על מה שקורה שם בהיעדר שקיפות, אבל האוצר נמנע מלאייש את המשרה שיש לו בדירקטוריון של החברה. ההצעה שהועלתה, היא שהאוצר יאייש נציג בדירקטוריון של החברה ויציב נציג בוועדת הביקורת של שראל. אני פוסל מכל וכל את הדרישה של האוצר, כי נציג האוצר יהיה יו"ר ועדת המכרזים. אם האוצר יו"ר ועדת מכרזים הוא יכול להחליט בכלל לא לגשת למכרז מסוים. בית חולים יכול להגיד כי הוא צריך אנטיביוטיקה מסוימת, אבל האוצר אומר שיש לו בעיות תקציב והוא מחליט לא להזרים תקציב לבתי החולים הממשלתיים או למערכת הרפואית הממשלתית והוא בכלל לא מציע מכרז. הרצון הזה של האוצר לשלוט בוועדת המכרזים, דינו כדין הלאמת החברה. אם הם רוצים להלאים, זה בסדר. שיהפכו את זה לחברה ממשלתית, שישנו את החלטת הממשלה מ-1993. זה לגיטימי. אי אפשר גם לעשות ממנה חברה פרטית על פי החלטת הממשלה וגם להציב נציג מדינה בעמדת מפתח שיכולה לנטרל לחלוטין את הפעילות.

לעניין הסטנדרטיזציה – משרד הבריאות יכול לגמור את הסטנדרטיזציה הזאת ולחסוך כסף רב למדינה בתוך 30 יום. זה לא שהוא צריך עכשיו לכנס 100 ועדות כדי לעבוד יום ולילה בתקופת החגים. יש מסמך סטנדרטיזציה מוכן לקופת חולים כללית. החולים הם אותם חולים. הם לא סובלים ממחלות אחרות. אפשר לקחת את הסטנדרטיזציה של קופת חולים כללית ולהפוך אותה לסטנדרטיזציה של בתי החולים הממשלתיים. אם רוצים לתקן ולהחליף פריט זה בפריט אחר זה בסדר, אבל אפשר לצאת לדרך עם סטנדרטיזציה שנמצאת כבר על המדף והיא רשימת הקניות של קופת חולים כללית.

להבנתי, חייבים לאפשר לחברת “עדליא”, שהיא חברה מסחרית בלתי תלויה, להשלים את הבדיקה שלה ולהציע את השינויים המבניים בחברת שראל. אם יהיה צורך להחליט החלטת ממשלה שתתקן את ההחלטה משנת 1992-1993, תתכנס הממשלה ותקבל החלטה אחרת. בכל מקרה, צריך לחייב כבר עכשיו את משרד הבריאות לדרוש מבתי החולים שלו לקנות יותר מחברת שראל, על פי הפטור ממכרז, כדי למקסם את יתרון הגודל שברכישות הללו, ללכת לסטנדרטיזציה, לתת ל”עדליא” לגמור את העבודה ולהציע את השינויים המבניים, לכנס את הוועדה המשותפת של אוצר ומשרד הבריאות, ולקבל שם החלטות על פי ההמלצות של “עדליא”. אנחנו ביקשנו לקיים דיון מעקב בתוך חודש ימים אחרי שההמלצות האלה יתקבלו על ידי הוועדה ויופצו לכל הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות, בבתי החולים הממשלתיים ובאוצר.
היו"ר משה שרוני
למה עד עכשיו לא היתה סטנדרטיזציה?
אריה אלדד
יש הרבה דברים במשרד הבריאות שהיו אמורית לקרות, ולא קרו. זה לא מחמת ההתנגדות. זה נכון שמנהל מחלקה אורטופדית בהילל יפה רוצה מברג אחר ממנהל מחלקה אורטופדית בשיבא. מנהל מחלקה אורטופדית בבלינסון רוצה מברג אחר מבית חולים אחר שהוא של קופת חולים, ובכל זאת קופת חולים הצליחה לכפות סטנדרטיזציה על בתי חולים שלה. זה נכון שזה קצת קשה, אבל זה אפשרי. משרד הבריאות יכול לעשות את זה. כנראה שזה לא היה בראש מעיניו, או שלא הקצה לזה את כל המשאבים שיכול היה.
מרינה סולודקין
אני חושבת שכדאי לפנות לשר הבריאות. כיוון שהוא חדש ואיש רציני, הוא יכול לקבל את הנושא הזה של הסטנדרטיזציה.
אריה אלדד
כל זה מופנה אליו.
מרינה סולודקין
מה התירוצים של האוצר?
אריה אלדד
האוצר אומר שהם בזבזנים וראוותנים. הם לא אומרים שחיתות בשום לחץ. הם אומרים שהמחירים שלהם גבוהים ולבתי החולים לא איכפת כי לבסוף האוצר מכסה את הגירעונות. העובדה שהם לא שקופים לביקורת, גם היא מאוד מפריעה לאוצר. הצעתי מנגנון לכך שהם יהיו שקופים לביקורת.
מרינה סולודקין
אני ואתה יודעים כי מאחורי כל סיפור של ביטול, יש סיפור של חברה אחרת. האם יש מישהו באופק?
אריה אלדד
אני לא זיהיתי מישהו אחר באופק. יש אמירה של האוצר, כי לא צריך את שראל וכי הם יכולים לקנות תרופות. זאת זריית חול בעיניים. אם האוצר ירצה לקנות חיסונים למדינת ישראל, הוא יצטרך להקים את שראל בתוכו. צריך מומחים שיכירו את שוק התרופות.
היו"ר משה שרוני
אנחנו נאמץ את ההמלצות של חה"כ אלדד, ואנחנו נפנה לכל הגורמים והגופים לפי ההחלטות האלה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים