כנסת פתוחה

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול

מישיבת משנה (של ועדת העבודה והרווחה) בנושא שראל

שהתקיימה ביום רביעי, כ"ב באב התשס"ו, 16 באוגוסט 2006, בשעה 11:10

חברת שראל

חברי הוועדה: אריה אלדד – היו"ר

דני לאור, ראש אגף בכיר לשעת חירום, משרד הבריאות

וילמה מאור

הדס דויטש

שלום, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


אני שמח לקבל את הדברים שלך בוועדה, כי את ההיבט הזה של הצטיידותה של מדינת ישראל בשעת חירום, איך היא מצטיידת, מה היא עושה עם הציוד שצריך לרענן אותו, לא קיבלנו עד היום בוועדה. אם תוכל לספר לי בתמצית האפשרית, איך מצטיידת מדינת ישראל במלאים לשעת חירום, ומה משמעות הגוף שנקרא שראל לצורך הניהול השוטף של המשק?

קודם כל, אני מודה לוועדה על שהזמינה אותי להתארח. האגף לשעת חירום אחראי מיניסטריאלית על אחזקת כל מלאי החירום שאושר על-ידי רשות האשפוז העליונה עבור כלל מערכת הבריאות במדינת ישראל, עבור הדלתא שנוצרת כתוצאה ממצבי חירום.

וצריך לומר, לטובת כלל בתי החולים במדינת ישאל, ולא רק הממשלתיים.

אנו משרתים 29 בתי חולים במדינת ישראל, שהם גם הממשלתיים, גם שירותי בריאות כללית, גם התאגידים הציבוריים כמו הדסה, כמו ביקור חולים, כמו בתי החולים בנצרת. אני חושב שהזכרתי את כל בתי החולים במדינת ישראל, ואלמנטים מסומים ברפואת הקהילה, כאשר ההנחיה היא להחזיק את הדלתא של מוצרי מצבי חירום, כלומר אנו לא מחזיקים עבור הטיפול השוטף באזרחים, אם זה תרופות שגרה וכו', אלא תוספת שירותי הבריאות הנצרכים כתוצאה ממצבי חירום.


דוגמה מהחודש האחרון, כתוצאה ממה שהיה היו המון פצועים שהיו צריכים קיבועי גפיים באמצעות מכשור מיוחד מעבר לצריכה הרגילה של עם ישראל. המקבעים סופקו לכל בתי החולים שהיו צריכים להשתיל אותם.

למרות שלא הוכרזה שעת חירום.

שעת חירום משרתת את המדינה כל השנה.

מה ההבדל בין זה, אגב, לבין פיגוע גדול, שבו יש הרבה נפגעי גפיים ויש לקבע אותם?

סך הכל נפגעי הגפיים באירוע גדול מבחינה מספרית, זה נבלע בששים לעומת מה שהיה בלחימה הזאת, למשל מקבעים צריכים להיות בגוף האדם חודשיים-שלושה, וזה נמשך על פני חודש, אתה לא יכול לעשות שימוש מחדש בתקופה הזאת, לכן היה צריך תגבור של ציוד. דוגמה אחרת, שבכלל לא במצב חירום – היו תרופות שהיו חסרות בעולם לפני מספר חודשים, הפרין, היה חסר בכל מדינת ישאל ובעולם למשך חודשיים בגלל פגם בתהליך הייצור של החברה. האגף לשעת חירום סיפק לכלל בתי החולים במדינת ישראל, ממשלתיים ולא ממשלתיים, הפרין, ואחר-כך הושלם לנו המלאי. אנטיביוטיקות נדירות, למשל כדורי סינטו - אנו מהווים הבאפר למדינת ישראל במקרים שצריך את התרופות האלה בכמויות כאלה ואחרות.

הסיבה שהאגף לשעת חירום מחזיק מלאים כאלה, כי בסוגים מסוימים של לוחמה אלה התרופות שמשתמשים בהן.

אנו מחזיקים גם מלאי תרופות וגם מלאי מכשור ניטור והחייאה בגלל התוספת שנדרשת בעיתות מלחמה או בעיתות עימות. למשל, בלחימה האחרונה בית החולים רמב"ם הוריד פגייה למרתף. רוב ציוד הניטור שלו מקובע לקיר. בנו מחלקות באתרים חדשים, היה צריך להחליף את הציוד שהושאר בקומות העליונות, כנ"ל בית החולים פורייה, כל בתי החולים שקלטו מספרים משמעותיים קיבלו מאתנו ציוד.


איך נאגר הציוד שלנו; אנו מחזיקים מערך מחסנים מאילת ועד צפת, והציוד מחולק לשלוש קבוצות; אחת – מחסנים שמוחזקים על-ידי האגף, מופעלים על-ידי האגף עם רמות מלאי שרשות האשפוז העליונה אישרה לאגף להחזיק, על-פי מתארי החירום השונים, צפי נפגעים, צפי חולים. קבוצה שנייה היא ציוד שהאגף משאיל למחסני חירום, שנועד למקרים של אירועים שבית החולים צריך את הציוד במיידי, למשל אירוע טוקסיקולוגי המוני שיכול להיות כתוצאה מתאונה של משאית שמתהפכת, למשל - צריך תרופות נגד שיהיו ברמת בית החולים, וזה נמצא חלקו בבית החולים, גיבוי נמצא ברמה הלאומית. ציוד שברור שאין לו משמעות לאומית אלא לצורך הפעלת בתי חולים, למשל אלונקות, כיסאות גלגלים, תוספת מיטות, בגדי מיגון ללוחמה כימית ועוד, וקבוצה שלישית של ציוד, שהיא די חדשה, זה מיקור שלנו לספקים להחזקה אצלם, ושתי דוגמאות גדולות – התמיסות לתוך הווריד, הוצאנו אותם ממחסני אגף לספקים, מהסיבה שתהליך הרענון שלהם הוא בעייתי, היות שאורך חיי המדף של הנוזלים הוא שנתיים, ואתה חייב לספק אותו לצרכנים עם לפחות אורך חיי מדף של שנה, כלומר כל שנה אנו מרעננים את כל המלאי. מי שעושה את זה הוא החברה שמוכרת, לכן אמרנו: במקום שהלוגיסטיקה, להכניס ולהוציא - הוצאנו את זה החוצה, זה נצא במחסני טבע, לצורך העניין, ומלאי מסוים של תמיסות נדירות, שאין שימוש, מוחזק אצלנו, ואנו רק מפקחים, שרמות המלאי שנקבע נשמר והרענון מתבצע כסדרו. מיקור נוסף הוא כל המכשור הרפואי, היות שאין לנו כוח אדם לתחזק מקצועית את המכשור, הוצאנו אותו במכרז לספק חיצוני שמתחזק עבורנו את המכשור, ויכול להיות שיעברו שנים רבות עד שנשתמש בו – מכשור הנשמה, מוניטורים, מכונות רנטגן ניידות וכו', כל מה שהוא מכשור רפואי, כמה מאות מכשירים.

את כל הציוד הזה אתם קונים באמצעות שראל?

גם חוזה המיקור נעשה באמצעות שראל. אנו לא גוף שיכול להוציא מכרזים, אין לנו תשתית לכך.

אתם יכולים חוקית, רק אין לכם מנגנון.

בסכומים האלה אני לא רשאי להוציא מכרזים כלל, אין לי גם גוף לבקר את ההצעות שמקבלים. אין לי אנשי מקצוע שיכולים לומר, האם הצעה של חברה X להחזיק את המכשור הרפואי טובה יותר מקצועית מגוף B.

כלומר אם מחר אין שראל, מדינת ישראל תצטרך להקים גוף רכש באגף לשעת חירום- -

עם מומחים רבים בתחומים השונים שבהם אנו מתעסקים, להחליט על תעדוף.

יש לך הערכה, איזה תוספת כוח אדם תידרש לאגף לשעת חירום, אם מחר אין שראל?

להתעסק רק בחלק מהדברים – נגעתי כרגע רק בנושא מחסנים. ההסכם בין האגף לשעת חירום או ממשלת ישראל, משרד הבריאות ושראל, נחתם לראשונה ב-77', וכששראל הוקמה, נחתם ההסכם שוב ב-92' ואז ב-94', והוא מתחדש לפי מה שמתחייב בחוק. הוא מורכב מהסכם רכש ומהסכם רענון. בניגוד לצרכן רגיל, התחלופה של הציוד אצלנו היא קטנה מאוד. אנו מחזיקים את הדלתא מעבר לצריכה של מדינת ישראל לדברים מאוד ספציפיים, אורך חיי מדף של תרופות הוא בין שלוש שנים לחמש שנים, יש דברים שהם שנתיים, המחסנים שלי כרגע - בין 700 ל-800 מיליון ₪, תלוי איך סופרים את הציוד.

כולל הדברים שאתה מחזיק במיקור?

מה שאני חתום עליו. הדברים שצריך לרענן הם סדרי גודל של בין 200 ל-250 מיליון ש"ח סך הכל. שליש מהמלאי שלי אני צריך לרענן, זה כולל תרופות, נוזלים, ציוד חבישה. 250 מיליון ₪ אני צריך שיהיה מרוענן. שאר הדברים – אין צורך לרענן אותם, כלומר אני צריך לרענן בין 200 ל-250 מיליון סך הכל.

מתוך האינוונטר שהוא מחזיק למדינה, שליש חייב רענון.

חלקו בתדירות של אחת לשנתיים, חלקו – אחת לשלוש, חלקו – אחת לחמש. יש דברים שהמדינה קונה, ויודעת, שכשיפוג התוקף יש לזרוק ולרענן.

חלק מהציוד ומהתרופות שמדינת ישראל רוכשת ויודעת שלא תוכל לרענן, אך איזה סדר גודל של ציוד המדינה יכולה לרענן?

זה בין 200 ל-250 מיליון ש"ח, שצריך לרענן.

כמה מזה הולך לרענון כל שנה?

התוכנית היא רבעונית. ההנחיה לבתי החולים הממשלתיים לרענן, כי אנו יכולים לאכוף, לקנות רק לבתי חולים ממשלתיים, ולכן חשוב שכמה שיותר בתי חולים ממשלתיים נכנסים לתוכנית הרענון.

לצורך העניין, אם שיבא לא קונה בשראל 90% מהקניות שלו, האם הוא קונה את מה שאתה רוצה לרענן?

יש תוכנית רענון, שאומרת: X פריטים, אנו משתדלים לרענן כשנשארת לפחות עוד שנת מדף אחת, כדי לא להעמיד את בתי החולים בבעיה של קוצר זמן. אנו לא עובדים מול בתי החולים. אנו שולחים לשראל תוכנית רענון שלנו, יש לי פה דוגמה, אתן לוועדה דוגמה רבעונית – X פריטים בעלות מסוימת, שאנו מבקשים משראל לרענן עבורנו. היא כספק לבתי החולים הממשלתיים מוכרת להם, כלומר היא קונה ממני לכאורה הפריטים, מוכרת אותם לבתי החולים ומוכרת לי בחזרה ציוד חדש עם אורך חיי מדף מלא. אני לא מסוגל לנהל מול כל בתי החולים תוכנית רכש.

כאשר יש צורך לרענן יותר מהצריכה הצפויה של בתי החולים, אנו פונים גם לקופת חולים בבקשה לעזור לנו בפריטים מסוימים לרכש, כאשר אנו רואים שהמערכת הממשלתית לא תספיק. כל בית חולים ממשלתי שנכנס תחת ההנחיה שהוציא מינהל רפואה שמחייב את בתי החולים לסייע לנו, ככל שיותר בתי חולים ייצאו מההנחיה הזאת, שוק ההיצע לקבל תרופות עם אורך חיי מדף נמוכים יקצר, ויותר תרופות יגיעו לדד-אנד של חודש-חודשיים לפני שצריך לזרוק אותן, ולא יהיה לנו מה לעשות. זה לא רק אובדן, לקנות חדש, אלא גם ההשמדה עולה הון עתק. זה להטמין ברמת חובב. לפני שנתיים תרופות שאי-אפשר היה לרענן – מיליון ₪ עלה לנו רק תהליך הזריקה.

אחת העמדות שהושמעו כאן על-ידי האוצר היא ששראל יקרה. לצורך העניין, כשאתה קונה אנטיביוטיקה בשראל, אתה משלם יותר ממה ששיבא יכול לקנות את זה אצל הספק כי הוא גדול, אבל ודאי הרבה יותר ממה שקופת חולים כללית, שהיא הקניין הכי גדול במדינה, יכול לקנות. האם אתה יכול לרענן מול קופת חולים, כשמחיר הקנייה שלך מראש הוא גבוה?

למרות שבחוזה עם שראל יש תג מחיר לרענון, בפועל שראל לא גובה ממני אגורה אחת על רענון, היא עושה את זה כחלק מהשירות לעם ישראל.

כלומר אם היא מכרה לך תרופה ב-X ₪, היא מקבלת אותו ממך חזרה באותה עלות, ומחזירה לך תרופה חדשה, מרועננת באותה עלות.

לא אותה עלות. כשאני מתקשר על רכש תרופות, חייב שיהיה רכש ורענון, אחרת מראש אנו אומרים שאנו קונים כדי לזרוק, כי אין לנו דרך לרענן בכוחות עצמנו - לא מבחינת כוח אדם, לא מבחינת תשתית לוגיסטית. זאת אופרציה גדולה מאוד. הרענון היחיד שעולה לי כסף הוא ההסכם עם טבע מדיקל על רענון של כל התמיסות, אבל בפועל הוא לא עולה לי כלום, כי היום הם מחזיקים במחסנים שלהם על חשבונם, ואני משלם את הרענון על-פי נוסחה שנקבעה בדיוק באותו מחיר, כך שזה חוסך את הארנונה, עלות מחסנים, שכירות מחסנים.

תיאורטית, למה כל מלאי התרופות לא יכול להיות מוחזק אצל היצרנים עבור המדינה בלי שהאגף לשעת חירום יצטרך מערך מחסנים ורענון?

שאלה מצוינת. אחת הסוגיות שבדקנו היתה של שפעת, אנו רכשנו מלאי של מאות-מיליונים של תרופות פנדמיה, ואחת האפשרויות היתה להחזיק את המלאי בשוויץ בחברת ראש. אנו מחזיקים אצלנו דברים שבוודאות לא נוכל לקבל בלוחות זמנים שאנו רוצים, ואף אחד בשום הסכם משפטי בין-לאומי לא יוכל להבטיח שנוכל לקבל את זה, כאשר כל העולם צריך אותה תרופה. אף אחד לא מבטיח לנו ששוויץ או גרמניה לא תלאים, אם יהיה פנדמיה גם שם. דוגמה אחרת, כספית, כשהיתה תקופת הכוננות לאנטרקס החזקנו מלאי של זריקה מסוימת בגרמניה. העלות היא הרבה יתר מאשר לקנות ולהחזיק פה, כי אף חברה לא מוכנה להחזיק אצלה רמות מלאי במחסנים ללא תשלום – זה להגדיל שטחי אחסון, זה מערכת בקרה, זה לא יוצא זול יותר כלכלית. לכן הוחלט חלק להעביר לארץ, חלק לבטל. מעבר לרכישה הראשונית של הציפרו שילמנו 600 אלף ש"ח בשנה אחסנה, וזה בערך מה שאני משלם על כל המחסנים שלי בארץ ארנונה.


לגבי רענון מול צרכנים אחרים, אנו עובדים מול צרכנים אחרים, אך לא בצורה שיטתית, אלא על פריטים בודדים ששראל מודיע שהוא לא מסוגל לרענן. הבעיה היא גנריקה ומספרים קטלוגיים. למשל, אנו מחזיקים אקמול. לבתי החולים הממשלתיים לא משנה, אם אני לוקח אקמול מחברה א', ב' או ג'. לקופת חולים זה כן משנה בגלל הסכמי הרכש שיש לה עם אותם יצרנים ובגלל מה שהיא מזינה למערכות המחשוב, כלומר אם יש לי אקמול מטבע והם עובדים עם אקמול מדקסון, הם לא יכולים לרכוש אקמול מטבע, זה תכשיר אחר, אי-אפשר לרענן אותו.

עלינו על זה גם בדברים קריטיים יותר מאקמול, למשל חלק ממכונות ההנשמה שלנו אינם מופיעים ברשימה הקטלוגית של קופת חולים, ואת ציוד העזר שנדרש עבורם – צנרות וכו' - הם לא יכולים להזמין.

מה יקרה, להערכתך, אם שראל תיעלם?

אם שראל תיסגר ותימצא מערכת רכש אחרת עבורי, פתרתי את בעיית הרכש. הבעיה, שאני צריך חברה שעושה רכש ורענון כמקשה אחת. כרגע במבנה הנוכחי ובתקנים הנוכחיים ובתקציב שיש לאגף, אין סיכוי שנוכל ליישם תוכנית רענון מול עשרות ספקים במדינה, כי זה לתפור עבור כמות הרבה מאוד צרכנים. למשל, אוכל להביא דוגמאות מתוכנית רכש- -

אני רואה פה מסמך של חוזר מינהל רפואה לבתי החולים.

אקרא מה שכתוב פה: על-מנת להבטיח שהמלאי הנמצא במחסני שעת חירום יהיה תקף ותישמר הכוננות, פועל האגף לרענון מלאים. לאגף הסכם רענון עם שראל, באמצעותה מתבצע רענון שוטף.

היות שלא כל בתי החולים עובדים עם שראל, כתוב: לאור הקשיים שנתקל האגף ברענונים וכדומה, פונה מינהל רפואה לבתי החולים וכו'.

לצורך העניין, זאת פנייה של משרד הבריאות גם לבתי חולים כמו שיבא, שכמעט בכלל לא קונה בשראל, או רמב"ם, שקונה 50% בשראל, שגם הם ישתתפו במאמץ הזה וירכשו אותם פריטי ציוד שהאגף לשעת חירום צריך לרענן באמצעות שראל.

יש לי כאן דוגמה של רענון רבעון אחד, זה כמויות אדירות של פריטים. יש פה עוד דוגמאות, מ-2004, מ-2006.

ניקח את המסמכים האלה ונצרף אותם לפרוטוקול הוועדה.


בימים האחרונים לאור ההנחיה של משרד האוצר לבטל את הפטור מחובת מכרזים, אני מבין שכבר נתקלת בקשיים לרענן מול שראל.

הבנתי ששראל לא חתמה על המסמך, היא לא יכולה להחזיק מלאים ולבצע את השחלוף, חדש תמורת ישן, דרכי. אני חושש שתוכנית הרבעון הנוכחי תידחה.

קיבלת הודעה משראל?

לא קיבלתי הודעה רשמית משראל, אך אני יודע דרך הנהלת המשרד, שהודיעו שהם לא חותמים, ועלולות להיות בעיות. אני יודע, זה, כנראה, לא בא לידי ביטוי בגלל המלחמה, ובאמת, הם מאוד קואופרטיביים- -

נכון גם לומר שבזמן המלחמה יש לך פחות בעיות רענון, כי יש לך יותר צריכה של המלאים שלך?

פחות צריכה. תפישת אחזקת הציוד לשעת חירום אומרת שקודם כל משתמשים במה שיש בבתי החולים ובשראל. אנו לא גיבוי לבתי החולים, אלא גיבוי לספקים, כלומר אני גיבוי לשראל ולשירותי אספקה של קופות חולים, כלומר אני לא מוכר ישירות לבתי החולים. זה חייב לעבור בצינור האספקה הרגיל. כל עוד יש במערכת במלחמה מוגבלת שאין צריכות גדולות, המערכת מסתדרת עם מה שיש בבתי החולים ובשראל או בשירותי אספקה או בכל גורם אחר שמספק לבתי החולים. למה יש לי פחות - היות שהפעילות השוטפת, שהיא האמצעי העיקרי לרענון, היא פחותה, היכולת לרענן היא עוד יותר פחותה, כלומר היקף ההזמנות משראל הוא קטן יחסית לעומת - אם בבית חולים רמב"ם היו 50% תפוסה בזמן מלחמה, מטבע הדברים, הוא צרך פחות תרופות שהוא יכול לרענן מולי. בתי חולים מזמינים משראל לפי מה שהם צריכים. הם אם צרכו פחות, הם יזמינו פחות. אני לא מוכר ישירות לבתי חולים, אלא במקרים מאוד נדירים. אנו הגיבוי של הספקים.

יש הערכה, באיזה היקף שנתי אתם מרעננים ציוד?

בין 40 ל-50 מיליון ש"ח מדי שנה.

ויש חשש שבהיעדר גוף שראל או דמוי שראל, ילכו לפח.

או לבנות מערכת חלופית.

אם אין לנו שראל או דמוי שראל, יכול להיות ש-40 או 50 מיליון במלאי החירום של מדינת ישראל יצטרכו להיזרק מדי שנה.

אמת, והיות שעלות ההטמנה של הכמות הזאת היא בערך 10% מזה, תעשה חשבון, אם המדינה מוכנה כל שנה לזרוק 50 ולהשקיע 50 פלוס 5 הטמנה, זה תענוג יקר, לצורך העניין.

האם אי פעם במגעים שלך, ואני מדבר על דברים שעלו בין השורות או בביטוי מפורש, קיבלת את הרושם שהביקורת של משרד האוצר על שראל הוא כי הוא גוף יקר, לא יעיל, מנופח או מושחת?

יחסי העבודה שלי עם שראל הם יחסי עבודה פרופר. ברור לי שכגוף מתווך הם לוקחים שכר תיווך. לא חשתי באף אחד מהדברים שהזכרת. יכול להיות שבחלק מהדברים הם יותר יקרים, בחלק הם פחות יקרים. לגבי נושא מושחת – קטונתי מלומר. לא נתקלתי. אני רק יכול לומר שבכל נושא שפניתי לשראל בדברים דחופים, רכש של מכרזים במהירות, לבדיקת איכות ביצוע, לא היתה פעם אחת שהתאכזבתי מהשירות שקיבלתי.

אתם קונים 100% בשראל?

כן.

האם ייתכן, שאם היו מרשים לך, לצורך העניין, להתנהג כמו בית החולים שיבא – לקנות בשראל במקום שכדאי, להתייחס למחירון שראל כאל בייס ליין, ולקיים משא ומתן עם ספקים ולקנות בזול יותר, האם ההוצאות של מדינת ישראל לצורך מלאי שעת החירום היו קטנות יותר?

האם הגוף שאני קונה ממנו גם מבטיח רענון – זאת השאלה, וזה רענון לאורך זמן, כלומר זאת חתונה כמעט קתולית, כי כל עוד אני מחזיק מוצר מסוים והמדינה החליטה להחזיק מוצר מסוים, צריך לרענן את זה כל שנה.

האם ניסיתם אי פעם לבוא בדברים עם איזהשהו ספק של תרופות ולומר לו: אני קונה ממך ציוד, ובלבד שתסכים לרענן?

ניסינו להגיע להסכם עם שירותי אספקה של קופת חולים, כספק של שליש מבתי החולים במדינה. העסק הזה הוא הרבה יותר בעייתי בגלל שיטת העבודה שלהם, חוסר-הגמישות לעומת הגופים הממשלתיים, שיכולים לצרוך הכל ברגיעה, קופת חולים לא צורכת הכל ברגיעה. בחירום כולם יצרכו כל מה שניתן להם, אך ברגיעה יש מגבלות שאנו לא יכולים לעמוד בהן.

לצורך העניין, מה אכפת לך לקנות את האקמול של קופת חולים למלאי החירום?

הם לא יכולים להתחייב לי שאת האקמול שהם קנו הם יצליחו להחזיק מרוענן 20 שנה.

כלומר אתה אומר שניסיתם לבדוק את זה מול מנגנון הרכש של קופת חולים, ולא הצלחתם.

זה לא התקדם בגלל כל מיני בעיות טכניות, לדעתי. היו שם גם בעיות משפטיות ובעיות לוגיסטיות שלא הצלחנו להתגבר עליהן.

אם המדינה תשיג לקופת חולים כללית פטור מהמגבלה הזאת, יכול להיות שתצליחו לקנות את מלאי החירום בזול יותר?

אם הם נותנים לנו אותו סל של רכש ורענון והתחייבות לשנים רבות קדימה לכל הסל שאנו מחליטים לקנות, למשל אם תרופה X, קופת חולים תחליט שבשנה הבאה היא לא משתמשת בה, אבל אנו כמדינה החלטנו שאנו כן משתמשים בה, תהיה לה בעיה טכנית לרענן אותה.

אבל זה נכון, כנראה, גם לשראל, כי אם בעוד שנה בתי החולים מאיזו סיבה יפסיקו להשתמש בתרופות האלה כי הגיע דור חדש, אבל אתה עדיין זקוק לתרופה הישנה, שראל לא קונה אותה ממך.

יש לנו תוכנית לירידת בלאי מהירה. יש פריטים שאנו מחליפים מקבוצה א' לקבוצה ב'. יש תוכנית כזאת, שמתבססת עדיין על שרידי צריכה בארץ וגם אספקה לגורמי חו"ל במחיר מופחת יותר. הכוונה היא למנוע זריקה של תרופות.

הכנסת תרופה חדשה זה לא מעכשיו לעכשיו, זה לוקח שנים, וכשמתחיל הטרנד הזה אנו מפסיקים לרכוש מדור א', עוברים לדור ב', וגם אז שראל מוכנה לקנות מאתנו דור א' ולהחזיר לנו בדור ב', ואני לא בטוח שכל אחד יהיה מוכן לעשות את זה.

יש עוד משהו שאתה רוצה להוסיף בנושאים שדיברת עליהם?

נראה לי שכיסינו הכל.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.