כנסת פתוחה

PAGE
9
ועדת הכספים

18/9/2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ה אלול התשס"ו (18 בספטמבר 2005), שעה: 09:50

(1) תקנות ניירות ערך (עריכת דוחות כספיים שנתיים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006;
(2) תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה) (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006;
(3) תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006;
(4) תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף מבנהו וצורתו) (הוראת שעה), התשס"ו-2006;
(5) תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

רוברט אילטוב

אלחנן גלזר

יצחק וקנין

שי חרמש

דוד טל

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ראובן ריבלין

אבשלום וילן

שי חרמש

פרידה ישראלי – משנה לממונה הכנסות המדינה, משרד האוצר

רבקה לפינר – סגן בכיר לממונה, משרד האוצר

עו"ד יעל קינן – סגנית יועמ"ש, משרד האוצר

צביה דורי – מנהלת מינהל ומימון, משרד התמ"ת

שמשון אלבק – יועמ"ש, הרשות לניירות ערך

משה ברקת – מנהל מח' תאגידים, הרשות לניירות ערך

יהודה אלגריסי – סגן מנהל מח' תאגידים, הרשות לניירות ערך

דניאל רימון – ממונה על חקיקה, הרשות לניירות ערך

מאיה גרטי-גלבוע – הרשות לניירות ערך

חגית נאמן – היועצת המשפטית, הבורסה לניירות ערך, תל-אביב

ראובן שיף – נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

אדיר ענבר – ס' נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

גליה לוי – יועצת קשרי ממשל, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום – יועצת פרלמנטרית, לשכת רואי החשבון בישראל

חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים

אפרת קוצ'ינסקי

טמיר כהן

שושנה מקובר

(1) תקנות ניירות ערך (עריכת דוחות כספיים שנתיים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006;
(2) תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה) (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006;
(3) תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006;
(4) תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף מבנהו וצורתו) (הוראת שעה), התשס"ו-2006;
(5) תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא: (1) תקנות ניירות ערך (עריכת דוחות כספיים שנתיים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006; (2) תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה) (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006; (3) תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006; (4) תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף מבנהו וצורתו) (הוראת שעה), התשס"ו-2006; (5) תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006.

בתקנות שלפניכם חמישה קבצים, וזהו ביטוי של מהלך שהתחיל בו המוסד לתקינה חשבונאית, שקבע בתקן 29 מנובמבר 2005 לאמץ את התקינה הבינלאומית בחשבונאות. ההחלטה הזאת היא ביטוי של גלובליות של החברות הציבוריות בישראל.

מהי המשמעות שלה?

המשמעות היא שהחברות הציבוריות בישראל ידווחו על-פי תקן בינלאומי, שמקובל ביותר ממאה מדינות בעולם. למעשה, יוצרים שפה משותפת עם כל המדינות האחרות, שאימצו את התקן הזה. המטרה היא שרואה-חשבון שיושב בספרד, אנגליה, סין או קניה, יוכל לקרוא את הדוחות ולהבין אותם, כיוון שמדברים באותה שפה.

אבל מהו השוני המהותי בהשוואה לדרך הקודמת?

הדרך הקודמת היתה תקינה ישראלית.

כן, אבל מה התוכן.

מיד ניתן הסבר מדוקדק יותר ביחס לפרטים. אני נותן את הפתיחה.

אלו השלכות של הגלובליזציה צפויות?

אומר משפט אחד נוסף, ואז נציג את התקנות אחת לאחת: התקנות האלה נועדו גם לאפשר דיווחים לפי התקן הבינלאומי – גם לפני 2008 – על-מנת להתחיל את התהליך. בנוסף, הן נועדו להסדיר את התקן הבינלאומי מול התקנות הקיימות היום לגבי דיווחים של חברות ציבוריות.

כל זה נכון ל-2008?

מהיום חברות יוכלו לדווח לפי התקינה הבינלאומית גם לפני כן, והדיווחים שלהן יהיו דיווחים בהתאם לחוק. לאחר 2008, כל החברות הציבוריות יהיו מחויבות לדווח לפי תקינה בינלאומית.

נמצא כאן ד"ר משה ברקת, מנהל מחלקת תאגידים של הרשות, שלמעשה מוביל את המהלך. בנוסף, נמצאת כאן דניאל רימון, אחראית החקיקה, שתתן הסבר מפורט יותר על התקנות.

מבחינת השלכות על המשק הישראלי: לאחר שמאה מדינות ויותר אימצו את התקינה הבילנאומית כתקינה החשבונאית הקובעת במדינתם--

למה חיכינו למאה מדינות?

אנחנו תמיד מחכים. בנוסף, מדינות אחרות, כמו סין, יפן וארצות-הברית מצויות בתהליך של התכנסות לתקינה הבינלאומית. הארגון הבינלאומי של רשויות ניירות ערך – IOSCO – נותן מאז שנת 2000 את האימוץ והתמיכה שלו לתקינה הבינלאומית. אנחנו נכנסים כאן למשפחת העולם. מבחינת המשק, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות מאוד. כפי שציין שמשון, יושב משקיע בסין, ולאחר שאנחנו מאמצים גם שפת דיווח אלקטרונית בשם XPRL, שמתרגמת דוחות מכל שפה שנערכו לשפה שמובנת לכל משקיע בעולם בשפתו שלו, יש כאן גם שפה חשבונאית, שתהיה אחידה בכל העולם.

אם אתם מכירים את חשבונאות האינפלציה שהיתה כאן וכל החשבונאות הישראלית, כאשר מנהלי כספים היו צריכים להסביר חשבונאות אינפלציה למשקיעים בחו"ל ולבנקים בחו"ל, זה היה שיקול חשוב מאוד.

מהי חשבונאות אינפלציה?

חשבונאות מתואמת - - -

זה נומילני או לפי התאמה - - -

אני אומר שבעבר היתה לנו חשבונאות אינפלציה. זה היה אחד המאפיינים הייחודיים לחשבונאות הישראלית, לפני שנכנס תקן 12, ועברנו לחשבונאות נומינלית.

האם שנת מאזן תתחיל בכל העולם באותו תאריך? זה לא שייך לזה?

זה לא שייך לזה.

אז תן דוגמה למה זה כן שייך.

הרעיון הוא שהדוחות הכספיים שייערכו עכשיו בישראל יהיו לפי אותה שפה חשבונאית כשעורכים את הדוחות--

תן דוגמה איך זה לא באותה שפה עכשיו. תן דוגמה מה היה עד היום, וממחר יהיה אחרת.

אתן דוגמה לתקנים, שאנחנו עומדים לאמץ כבר ב-2007. כך למשל: נדל"ן להשקעה. נדל"ן להשקעה נמצא היום בעלות היסטורית. בהתאם לתקינה הבינלאומית, אפשר לשערך את הנדל"ן להשקעה ולרשום אותו בשווי - - - כדי להבין את התהליך, צריך להבין שהוא לא התחיל אתמול, אלא במשך שני עשורים החשבונאות הישראלית--

מה הביא אתכם להביא את זה עכשיו? מה לחץ עכשיו?

מהלך משולב של הרשות לניירות ערך, המוסד לתקינה – מדב ספיר נבצר להגיע, אך הוא נותן את ברכתו – ולשכת רואי החשבון. כל מקצוע רואי החשבון מבין את החשיבות של המעבר--

יש היום חברות שכבר רוצות להתחיל לדווח לפי תקן בינלאומי – כי הן נסחרות בבורסות שונות בעולם, כמו אנגליה – והן רוצות להגיש דוחות ולא דוחות כפולים. בנוסף, יש לנו אינטרס שיתחיל להניע את התהליך - - -

רכשתי בית בנחלת אחים בירושלים תמורת 10 אלפים דולר, והיום הוא שווה 200 אלף דולר.

אתה לא חברה ציבורית.

אני שואל: אם אשערך אותו היום לצורך זה בתוך המאזן ל-200 אלף דולר, איזו השלכה יש לכך? האם אצטרך לשלם מס?

זה משנה את הדוחות הכספיים בצורה משמעותית מאוד.

הדוחות הכספיים ישתנו בצורה מהותית. לכן רואי החשבון עושים הכשרות לענין הזה. יש היערכות.

רואי החשבון הוכשרו לכך?

יש שלב של היערכות. בשבועות האחרונים, הצגתי בפני רואי-החשבון ולקוחותיהם בחמש המשרדים הגדולים. רואי-החשבון נערכים יחד אתנו. המעבר לתקינה הבינלאומית יהיה אכן מ-1 בינואר, 2008.

לשאלתו של היושב-ראש: שנה אחת בלבד התקנים האלה תקפים בעולם, נכון להיום. השנה הראשונה היתה 2005, ועכשיו אנחנו במחציתה של שנה שניה. אין יותר משנה אחת בשום מדינה בעולם. לכן אנחנו ממש בהתחלה.

היתה למשק הישראלי ייחודיות של הדוחות המותאמים לתנאי אינפלציה. אולי הם לא היו דומים לשום דבר אחר בעולם, אבל כשקראת אותם הבנת כלכלית מה היה. הרווחים היו יותר ריאליים – לא היו רווחים נומינלים אלא ריאליים. היתה בכך ייחודיות ישראלית, כי גם האינפלציה היתה קצת ייחודית ישראלית. היתה לכך איזושהי מהות כלכלית. כשאתה עובר לתקינה הבינלאומית, והיא נומינלית, אתה אומר שרק שנה אחת של השוואות בין זה לזה, כדי שאפשר יהיה להבין.

לחברת החשמל בייחוד יש בעיה עם המעבר בין הנומינלי לריאלי, ואני שואלת אותך ספציפית איך זה ישפיע על חברת החשמל.

לגבי סביבה אינפלציונית: גם תחת התקינה הבינלאומית, אם יש סביבה של היפר-אינפלציה, כפי שהיא מוגדרת בתקינה הבינלאומית, אפשר וצריך לתאם את הדוחות לאינפלציה. היום אנחנו לא בסביבה אינפלציונית.

כמה זה היפר-אינפלציה?

לא אכנס לכך – יש גם נתונים כמותיים וגם נתונים ערכיים. הנתון הכמותי בשלוש שנים, אם האינפלציה מצטברת מעל 100% - - - אנחנו לא נמצאים שם. בואו נחזור בחזרה לתקנות.

התקנות האלה מקבלות את התמיכה של המקצוע, והן יביאו לכך שהנגישות של חברות ישראליות לשוק העולמי תהיה גבוהה יותר. זה ישפיע הוזלת עלויות ה - - - שלהן, וישפיע על כך שלמשקיעים זרים יהיה קל יותר להשקיע בחברות ישראליות. זה תורם אוד לשכלול המשק.

מה עם חברת החשמל?

שמי ראובן שיף, נשיא לשכת רואי-החשבון.

אפשר לברך אותו על בחירתו.

שיהיה בהצלחה.

מה שאומרים כאן הוא בשם כל חברי הוועדה. בהצלחה.

תודה על הברכות. אני מצטרף לדברים שאמרו נציגי הרשות לניירות ערך. אני חושב שזהו שינוי תרבותי עמוק מאוד, שמצריך גם נחישות וגם אומץ לב ציבורי, כי בסך הכל זו מהפכה. האימוץ של התקינה הבינלאומית הוא באמת מהפכה, כי אנחנו עושים אספרנטו – שאמנם לא תפסה – אבל כאן כל העולם ידבר באותה שפה. זה יצריך אותנו ללימוד, ואנחנו באמת התחלנו לעשות זאת בעזרתה של הרשות. החל משנת 2007 גם לשכת רואי-החשבון תנחיל את זה תנחיל את זה לכל החברים והחברות.

אני חושב שזו תהיה תועלת רבה לכלכלה הישראלית כי כל נושא ההשקעות יהיה יותר קל. גם משקיע זר שירצה להשקיע כאן בארץ ידבר באותה שפה. בכל העולם ידברו באותה שפה, וזה יגדיל את רמת הוודאות ויקטין את עלויות בדיקת ההשקעה. גם חברה ישראלית שתרצה להנפיק בבורסות בינלאומיות תעבור גם היא תהליך הרבה יותר קל.

אתה רוצה לומר שמשקיעים זרים נמנעו מלהשקיע בישראל בגלל התקן הישראלי?

יש תקנים אמריקאיים, תקינה בינלאומית, תקינה ישראלית, ולפעמים כשבאה חברה הולנדית, לצורך הענין, היא התנהגה לפי התקנים ההולנדים. עכשיו נדבר בשפה אחת. אני חושב שזה יגדיל את רמת הוודאות.

הייחודיות היא בכך שהשוק ההון הישראלי יתחבר לקהיליה הבינלאומית. יחד עם זאת, צריך לזכור שאנחנו בתחילתו של התהליך – לא אנחנו כמדינת ישראל, אלא כל העולם. אגב, האמריקאים עדיין נמצאים אחורה. הם יישמו את זה מאוחר יותר, אבל לקראת 2011 כל העולם ידבר באותה שפה.

שלוש הערות: ראשית, אני בעד. שנית, אולי בגלל שאני חדש כאן, אני רוצה לקחת את הדברים באופן מקצועי. אם אפשר היה להעביר חומרים כאלה להעביר אלינו כמה ימים קודם, כך שאתה בא עם חומר מוכן. אני אומר את זה פשוט לרמת הדיון כאן.

ראשית, המטרה היא שלא תבין. שנית, גם אם תקבל לא תבין. שלישית, זה מופיע באתר האינטרנט, לכן אפשר לקבל את זה בקלות. בנוסף, בדרך כלל אנחנו מחלקים את זה בוועדה ביום שבו מתקיימת הישיבה, ואפשר לקבל את החומר.

טמיר אומר שברגע שבו מתפרסם סדר היום, מופיעים כל החומרים. העובדה שמעולם לא פתחתי את האתר היא משהו אחר, אבל עובדה שזה מופיע.

שאלה שלישית: מה זה אומר מבחינת השקעה של החברות עצמן בהתאמה לתקן הזה? הרי מבחינת לשכת רואי-החשבון ברור לי בדיוק מהי השמחה – זה גם תקן בינלאומי וזה גם נותן קצת פרנסה. אבל בואו נשאל מה זה אומר מבחינת הצד השני, שצריך להתאים את עצמו. זה מערכות, תוכנה, לוגיסטיקה?

המון.

זה מצריך תהליך למידה ארוך – גם של החברות וגם שלנו כציבור רואי-החשבון. אבל לכל דבר יש התחלה.

מר ברקת, דיברת על שינוי מהותי בדוחות הכספיים נוכח העובדה שיהיה חישוב שונה של הנדל"ן. האם זה רק לגבי הנדל"ן?

לא רק נדל"ן. זו רק דוגמה.

אם כך, אני רוצה לשאול שאלה קונקרטית: האם בדוחות הכספיים יירשם אחרת גם שכר הבכירים בחברות הציבוריות? למשל, אם יש להם חוזה מיצנח זהב, גם זה יהיה כתוב ומחושב?

היא לא הוסיפה את המילה אנרון.

כפי שאתם יודעים, הבעיה היא יותר גילוי, ואת זה אנחנו מסדירים בתקנות שלנו.

לא קיבלתי תשובה.

אומץ תקן בשנה שעברה, שמאמץ את התקינה הבינלאומית לגבי הקצאת אופציות למנהלים ועובדים – כל מני מכשירים שקשורים - - - צריך להבין שהתקינה הבינלאומית לא מתקבלת בבת אחת. יש כאן תהליך הדרגתי, כאשר אימצנו תקנים בינלאומיים תקן אחר תקן, וכאן אנחנו משלימים את המהלך באופן שלם.

אבל הדבר הזה כן יהיה קיים בתקנות האלה באופן ספציפי, בבוא היום? שכר הבכירים הוא חלק מאותו מערך של התקינה הבינלאומית?

בוודאי. שכר הוא חלק מהוצאות שכר - - -

בעקבות ההצעה שלך, מאחר שהשינוי הוא באמת רחב היקף ורחב יריעה – ובוודאי אי אפשר לגעת בכל הפרטים; זה נוגע גם לעלויות פרישה ולכל דבר – רציתי להציע, אם היושב-ראש ימצא לנכון ובעת הנכונה, שהגופים שמיוצגים כאן נשמח לתת לכם סקירה מלמעלה - - -

בתנאי שתעשו את זה בהוואי.

אוכל להשיב על השאלות, אבל אני רק רוצה להבהיר מבחינת הוועדה שהתקן עצמו הפך עובדה מוגמרת. הוא הפך מחייב מ27 ביולי.

זה מה שהוא אמר קודם.

באמצעות התקנות, אנחנו רק דואגים שלא תהיינה סתירות ואי-בהירויות ביחס שבין תקנות הגילוי לבין מה שקבוע בתקן.

נצביע על הכל ביחד. מי בעד אישור (1) תקנות ניירות ערך (עריכת דוחות כספיים שנתיים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006; (2) תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה) (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006; (3) תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה) (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006; (4) תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף מבנהו וצורתו) (הוראת שעה), התשס"ו-2006; (5) תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006?

ה צ ב ע ה

בעד אישור התקנות – פה אחד

התקנות אושרו.

אושר. תודה רבה, הישיבה נעולה.

ישיבה ננעלה בשעה 10:00.