כנסת פתוחה

PAGE
21
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

11.9.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 40
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, י"ח אלול התשס"ה, (11 בספטמבר 2006) שעה 12:00

הנזקים שנגרמו לסביבה עקב המלחמה בצפון.

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר

משה גפני

מגלי והבה

עבאס זכור

דב חנין

נאדיה חילו

גדעון עזרא – השר להגנת הסביבה

ד"ר ישעיהו בר אור – המדען הראשי, המשרד להגנת הסביבה

יוסי ענבר – סמנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

יצחק בן דוד – סמנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

יהונתן רז – רמ"ד מבצעים, צה"ל, פיקוד העורף

נטשה אפשטיין – רפרנטית פנים ואיכות הסביבה, אגף תקציבים, משרד האוצר

עדי מונצ'ז – מנהל תחום הדרכה, משרד הפנים, נציבות כבאות והצלה

אלי אמיתי – מנכ"ל רשות הטבע והגנים

יובל פלד – רט"ג

עו"ד שרה שלום – רט"ג

אלי שדות – רט"ג

מושון גבאי – רט"ג

יצחק גרוסמן – רט"ג

רונית מורן – רט"ג

יצחק אלישיב – מנכ"ל קק"ל

פול גינסברג – מנהל מח' יער, קק"ל – מרחב צפון

שלמה לוי – יו"ר מועצה אזורית מרום הגליל

שגית רוגשטיין – עמותת צלול

עו"ד ראובן לדיאנסקי – מנכ"ל ויועץ משפטי, עמותת "תנו לחיות לחיות"

אתי אלטמן – דוברת עמותת "תנו לחיות לחיות"

ד"ר דני גרא – יועץ לוועדת הפנים ואיכות הסביבה

שי כהן – מנהל הקואליציה לבריאות הציבור

יחזקאל לביא – יועץ לוועדת הפנים ואיכות הסביבה

אורי טל – מחלקת מחקר ומידע, כנסת

שושנה

רותי וייס


הנזקים שנגרמו לסביבה עקב המלחמה בצפון

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לדיון בהשתתפות השר להגנת הסביבה מר גדעון עזרא בנושא הנזקים שנגרמו לסביבה עקב המלחמה בצפון. כידוע לכם ערכנו 2 סיורים. אחרי הסיור הראשון קיימנו דיון עם שר הפנים בנושא הנזקים לאוכלוסייה, למבנים, לרכוש. סברנו וחשבנו שגם נקיים סיור ודיון בנושא נזקים לטבע על כל חלקיהם. זה הזמן להודות לרשות הטבע והגנים ולמשרד לאיכות הסביבה על הסיור המאלף שהיה לנו בצפון. לצערנו ראינו גם דברים שחורים, היינו בטבע כמעט יום שלם אבל חזרנו גם עם כאבי לב על הנזקים לטבע. כמובן שקודם כל הנזקים לרכוש ולאדם ולאוכלוסייה שעל כך דנו בדיון הקודם. אבל הנזקים בטבע הם גדולים ורבים וחלק מהם בלתי הפיכים ולצערנו זה ייקח הרבה שנים, אם כי אנחנו לא מסכימים עם הרשות שזה הרבה הרבה הרבה שנים. אפשר לקצר את התהליך ולהאיץ אותו ולפעול ולעשות ולהחיות את העצים וליזום עשייה בעניין הזה, אבל אנחנו יודעים שזה לוקח שנים. אנחנו מסכימים לסקירה ששמענו שם בשטח ולדברים שראינו. יש לנו גם הערות והשגות על מספר דברים שאנחנו רוצים להשמיע בפני כבוד השר וחברים מהרשות, נמצא איתנו גם מנכ"ל רשות הטבע והגנים אלי אמיתי וגם מנכ"ל קק"ל, ברוכים הבאים, וגם לאנשי המשרד להגנת הסביבה.

מצאנו בסיור רכב כיבוי אחד 4X 4. לא יעלה על הדעת שבמצב כזה של מאות אלפי דונמים, שריפות בסדר גודל כזה, מה זה רכב כיבוי אחד 4X4, לא מתאים למדינה מסודרת כמו שלנו ולמשרד להגנת הסביבה ורט"ג וקק"ל וכל המערכות שאנחנו מכירים ומוקירים. רכב כיבוי אחד? אם בצד כל הדברים שראינו בהערכה גדולה לאנשים שעשו יום ולילה ללא הפסקה כדי לכבות את השריפות, אנשים שרואים בעצים חשיבות כמו בני אדם ונלחמו לשמור על כל עץ ועל כל מטר שלא יישרף, אבל החומר האדום, הכימי, נגמר להם, ואני שואל אם יש עוד במלאי. אם חלילה וחס מחר תהיה שריפה של רשלנות של מעשה ידי אזרח ויישרף איזה יער, יש לנו במלאי את החומר הזה או שאזל לנו וחלילה וחס נעמוד במצב מביך ולא נוכל להסדיר אותו אחר כך?

אני שמח שמנכ"ל קק"ל פה. לגבי קק"ל יש ויכוח, כן עצי אורן, עצי אורן זה דליק, הרשות מתנגדת. אני מציע, מבלי להיכנס לפרטים, אם כי זה המקום, שהרשות וקק"ל תתאמו את העניין הזה איך מחזירים לנו את הטבע במהרה לטובת העניין, ואנחנו רוצים שתשלבו ידיים עכשיו ותפסיקו עם הויכוחים, כן אורן, לא אורן, כן דליק, לא דליק.

סליחה, דווקא אין דוגמא טובה יותר מאיתנו לשילוב הידיים הזה.

אנחנו מאוד מבקשים שאת הויכוח הזה תשאירו בבית.

מי אמר לך שיש ויכוח?

יש, יש.

כבר שנתיים שאין ויכוח.

אני אומר לך שיש ויכוח.

יושב אלי אמיתי לידי ואני אומר לך שאין ויכוח.

יש לי עיניים ואוזניים גם אצלכם.

גאלב יקירי, זה נכון שבעבר היו ויכוחים גדולים. פתרנו את כל הויכוחים, חילקנו בינינו את היערות במדינה והכל בכיף.

אני יודע על שיתוף הפעולה הקיים ואני שמח על כך ואתם משלבים ידיים וגם המחוזות משלבים ידיים אבל אני אומר עכשיו, אחרי המלחמה, אחרי השריפות, נוצר מצב שיש ויכוחים.

איפה? יכול להיות שיש ואני לא מכיר אותם ואלי לא מכיר אותם?

כן. אני שמח שזה דרגה מתחת למנכ"ל.

אין ויכוחים גם לא דרגה תחת המנכ"ל.

תבדקו את זה.

כל מי שרוצה להתווכח נשלח אותו לכנסת, אצלנו צריך לעבוד ולעשות מה שהמנכ"לים אומרים.

מר אלישיב, אני מציע לך להיזהר בלשונך כשאתה מדבר על הכנסת, אתה עוד זקוק לכנסת הרבה.

להיפך, בהערכה רבה אני מדבר על הכנסת.

כאן מתווכחים, זה בית המחוקקים, כאן הדמוקרטיה במרומה, ויכוח זה לא דבר רע, זה דבר לגיטימי וחשוב ואפילו נדרש. לכן יש הבדל בין ויכוח לבין מריבות. אנחנו מבקשים בעניין הזה, לא לדון בזה אפילו כאן, שאתם תיקחו את העניינים לידיים ותעשו מה שטוב לאזרח שמטייל ותשמרו על זה ותעודדו את האזרחים לחזור מהר מאוד לטבע, תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

ישנם כאן הרבה נציגים מהמשרד להגנת הסביבה ומרשות הטבע והגנים. מי שעשה את המסמך על נזקי המלחמה של המשרד להגנת הסביבה היה המדען הראשי ד"ר בר אור ואני מציע שהוא יסקור בכמה מילים את נזקי המלחמה ולאחר מכן ראש רשות הטבע והגנים יאמר את דברו.

הנתונים ברובם ידועים. היו שריפות בסדר גודל של 50,000 דונם כאשר הרוב הגדול זה שטחים סגוליים. עלו באש אלפי דונמים של יערות, חלקם הגדול יערות קק"ל, גם חורשים טבעיים. הדוגמא המפורסמת ביותר היא הר מירון, סדר גודל של כ-1000 דונם שרופים כאשר יערות קק"ל חלק לא קטן אלו עצים שלא יתחדשו, בעיקר אורנים, ולכן קל לדבר על תוכניות העבודה של נטיעה מחדש ואילו בחורש הטבעי גם כיוון שהמדיניות של רט"ג שומרת שלא לנטוע מחדש וגם בעצם העובדה שמדובר בעצים שלפחות חלק גדול מהם מתחדשים מעצמם, לא תהיה נטיעה מחדש, תהיה התחדשות מעצמה. בשני המקרים האלה מדובר על כך שייקח שנים רבות. אבל לא להגזים בשנים הרבות, מי שהיה בצפון רואה שהצפון לא שרוף ולא שחור, לא להגזים, מותר להגיד את הדברים כהוויתם לעם ישראל ושעם ישראל יכול להנות מצפון ירוק רובו ככולו. גם אותם שטחים שרופים ייראו שוב ירוקים, זה סדר גודל של 10 שנים, לא עצים גדולים אבל מראה ירוק בסדר גודל של 10 שנים כבר נראה את רוב השיקום בשטח, ויעידו על כך גם האירועים הגדולים של שריפות עבר. היו שריפות בכרמל, היו שריפות בהרי ירושלים למי שזוכר לפני למעלה מעשר שנים, ועם ישראל חי עם הירוק. לכן לא צריך לגמרי להיסחף, צריך לעשות הערכת נזקים נכוחה ולעשות את הדברים בתבונה.

למשל בצוק מנרה שם זה הר שרוף, הר שהיה ירוק, כמה שנים לפי הערכתך עד שהוא יחזור להיות ירוק?

10 שנים זו הערכה מתאימה. זה לא שונה מאוד מהשריפה בהרי ירושלים ושם השיקום הוא סיפור, אתה מתחיל לראות ירוק בעיניים תוך 10 שנים. עדיין יש קרחות, זה לא צפוף ולא גבוה אבל כבר ירוק.

צמחיה נמוכה אפשר לראות תוך שנה.

בוודאי. לדעת כל המומחים תהיה שם פריצה לא נורמלית של פרחים בחורף הקרוב הבא עלינו לטובה, מי שרוצה להנות מפרחים - -

זאת אומרת, אם נתפלל בימים הנוראים טוב אז יהיו גשמים טובים ויהיו פרחים יפים.

נכון.

זה רעיון לא רע.

ערכנו דיון יחד עם אנשי המקצוע של רט"ג וקק"ל ביחד. אני מוכרח לומר ואני חושב שצריך לברך על כך שהיה פורום ביחד וישבו בצוותא עם אנשי מקצוע בכירים מהאקדמיה, מומחים מהאקדמיה. כולם הציגו את התוכניות המקצועיות שלהם לשיקום. רט"ג פחות הציגו תוכניות שיקום כי המדיניות היא לא להיכנס באופן עמוק, מדובר על פינוי מבוקר, סלקטיבי של חומר שרוף, עוד כמה פעולות קטנות אבל בגדול, אופציית ה do nothing היא העיקר.

בקק"ל הסיפור הוא אחר ואני מוכרח לתת מחמאה. קק"ל באו לדיון הזה והציגו תוכנית מפורטת, מושכלת על בסיס עקרונות מנחים: איך הם רוצים להתמודד עם השיקום. בוודאי לא מדובר על נטיעה מחדש של כל מה שנטעו בשנות ה-60, לפני עשרות שנים. מדובר על הפקת לקחים, על העשרה של מגוון בתי הגידול. מדובר על יציאה למרחב, זו מדיניות שקק"ל קיבלה על עצמה לפני כמה שנים של פנייה לכיוון של מגוון גדול יותר, עצים רחבי עלים וכן הלאה. התוכנית היא מגוונת. היו כמה הערות שנשמעו בדיון הזה, הדיון לקח הרבה שעות, אבל בגדול התוכנית התקבלה כסבירה.

יחד עם זה נקיים בנובמבר יום עיון מקצועי על הפקת לקחים מהשריפות שבעבר - הושקעו כספים במחקר בעניין הזה. בימים אלה אנחנו גם בארגון של קרן משותפת לקק"ל, למשרד לאיכות הסביבה ותהיה גם מניה של רט"ג לקרן למחקרים שתהיה גל שני – מה צריך לעשות כדי שהתוכניות תהיינה לבנות, כי התוכניות גם ברט"ג ובעיקר בקק"ל לא תבוצענה בשנה וגם לא בשנתיים, זה דבר שלוקח הרבה זמן. אחרי שנה ראשונה ושנייה יהיה שוב בידינו סיכום מידע עדכני ביותר איך לעשות את הדברים בצורה הנכונה ביותר. אסיים רק בכך שאסביר דוגמא אחת או שתיים למורכבות של הנושא. השאלה היא האם נכון לפנות חומר שרוף, כן או לא. האם חומר שרוף גורם לכך שיבואו מזיקים לעץ השרוף וממנו יתפשטו לעץ הבריא? האם יש בעיות של סחף קרקע כתוצאה מפינוי החומר השרוף? אלו דוגמאות לנושאים שנעשה עליהם מחקר בעבר, עדיין יש פערי מידע שיצטרכו להתייחס אליהם בעתיד.

תודה, עמותת תנו לחיות לחיות בקשו להציג סרט קצר.

יש בעיה טכנית קלה, ייקח לנו עוד מספר דקות.

בבקשה אדוני ראש המועצה האזורית מרום הגליל שהיה בחלק מהסיור, כיבד אותנו בהשתתפותו, ושמחנו על תרומתו בסיור, בבקשה.

חשבתי שיהיה נכון מאוד וגם מאוד חשוב להגיע לוועדה הזו כי מבחינתנו כמרום הגליל, ואני מניח שלאורך כל הקו, מאוד חשוב מה הולכים לעשות עכשיו כי האזור אצלנו במיוחד במרום הגליל בנוי על תיירות. אני חושב שבמלחמה הזאת נפגענו, מעבר לפגיעות שבוודאי היושב ראש יודע שזה רכוש ונפש, אבל הפצע הזה ביערות ובירוק שיש לנו במרום הגליל ולאורך כל הקו, הוא פגיעה לא קלה וחייבים לעשות את הכל כדי שבסופו של דבר הירוקים למיניהם, איתנו ביחד, עם המדינה ובוודאי עם הרשויות, נצליח להחזיר את הירוק לעיניים. אצלי בכל אופן במרום הגליל, למי שהיה אצלי במשרד, הדופן המזרחית של הר מירון נראית ממש לא טוב.

תזמין את המדען של המשרד לאיכות הסביבה כדי שיראה בעצמו.

אני מניח שהוא היה כי הוא דיבר על הר מירון. כל החלק המזרחי של ההר נראה ממש לא טוב וצריכים לעשות משהו. אני בהחלט שמח על העשבייה או על הצמחייה הנמוכה יותר בעצים, תוך שנה, בגשם הראשון יחזירו את הירוק. אבל לא הבנתי מה אמרת שהולכים לעשות עם העצים השרופים שעומדים שם כתרנים שחורים. וודאי צריך לתת פיתרון לעניין הזה, כי למשל חורשה באביבים, בשכונת הבנים, אני חושב שהשר היה וראה בעיניים, זו שכונה בתוך היישוב עצמו, שרופה לגמרי, אורנים שרופים כולם עומדים. צריך לטפל בעניין הזה ולראות מה עושים. אני ממש מבקש מכבוד השר, מיושב ראש הוועדה ומחברי הוועדה, חייבים לקחת את העניין הזה בשיא הרצינות. אתם בוודאי עושים את זה אבל להתוות ולהביא כספים לטובת הירוקים בעניין כדי שנצליח לשקם את כל המקומות הירוקים שנפגעו.

תודה. מנכ"ל קק"ל, מר אליישיב, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, תודה שהזמנתם אותנו לכאן. אני רוצה קודם כל להבהיר את העניין שמאז שאלי אמיתי מונה למנכ"ל רשות הטבע והגנים הלאומיים, אין יותר ויכוחים ומלחמות בין הקרן הקיימת לבין הרט"ג. ישבנו במשך שנה, פתרנו את כל נקודות המחלוקת, חילקנו את כל השטחים. העיקרון שהנחה אותנו היה: יערות נטע אדם זה קרן הקיימת, יערות טבעיים זה רשות הטבע והגנים הלאומיים. אין נקודות מחלוקת. גם לא צריכות להיות למטה ברמות היותר נמוכות. אבל גאלב, היות ואני מכיר אותך הרבה שנים, אז אם אמרת, לא אמרת את זה סתם ויכול להיות שיש ויכוחים למטה פה ושם. כאשר קורה ויכוח מקומי זה מגיע אלי ואל אלי והעניין נפתר תוך יום.

אני שמח.

דבר שני. לגבי נושא הנטיעות. כולנו כפופים, גם אנחנו וגם רט"ג, אם מותר לי לדבר בשמם, למדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו מקבלים את מרותו. פקיד היערות הראשי הוא עובד משרד החקלאות, הוא גם כן עובד ממשלה. יש לנו צוותים משותפים, אנחנו משתפים גם חוקרים ממכון וולקני, אנחנו ממנים חוקרים גם מהפקולטה, גם ממכון וולקני, יחד עם שייקה, יחד עם אנשי המשרד לאיכות הסביבה, יחד עם רט"ג, צוותים קבועים, כדי להביא את התוצאה הטובה ביותר. הטיפול הוא שונה. על הטיפול שרט"ג עושים ידבר אלי אמיתי. ביערות שלנו כל העצים השרופים, כל הגזעים השחורים שנשארו יוצאו החוצה. הם לא יישארו שם. אנחנו לא סומכים על שיקום טבעי, אנחנו נשקם לבד.

אתם בקטע הזה מוציאים ויש קבלני הסקה, אתם מוכרים את זה להסקה.

כן.

זאת אומרת לתושבי הצפון השנה ירדו המחירים בעקבות השריפות האלה שנגרמו בגלל המלחמה, או שנראה תופעות של לאגור את זה באיזה מקום, סליחה על ההתפרצות.

כבוד חבר הכנסת מגלי והבה, אני מכיר את הבקיאות שלך בנושא ואת הרגישות שלך כי אתה מטפל הרבה מאוד בתחום. אבל תאפשר למנכ"ל קק"ל לסיים את דברו.

שמחתי שחבר הכנסת והבה הגיע לישיבה כי אמרתי, הוא בוודאי יבוא להגיד מילים טובות על הקרן הקיימת כי בשנה שעברה כאשר מחיר הדלק היה יקר מאוד ופנו אלי ראשי המועצות, עשינו נקודות חלוקה בחינם וחילקנו עצים להסקה בחינם, במיוחד לבית ג'אן ולאזורים הגבוהים. המחיר בשוק הוא היצע וביקוש. השנה יהיה היצע גדול אז המחיר ירד. הביקוש נשאר אותו דבר, הביקוש קשיח - המחיר יורד. זה מבוא לכלכלה בסיסי, לא המצאתי את זה.

אני לא נגדך אבל התושבים צריכים את העצים.

למען האמת ההיסטורית, הקרן הקיימת לא התאהבה בעצים המחטניים. בזמנו כאשר נתבקשנו לטעת במה שיותר שטחים גדולים כדי לצבוע את הארץ בירוק, האורן הוא העץ הטוב ביותר שנקלט בקרקעות הגרועות ביותר שקיבלנו לצורך נטיעה. אבל מזה 10 שנים תמהיל הנטיעות בקרן הקיימת שונה ובנוסף למחטניים שהם בערך 40% מכל שטח, גם חזרנו לתקופת התנ"ך ואנחנו נוטעים עצי פרי, לא לצורך הפרי אלא לצורך הנוי ותמהיל הנטיעות שונה לחלוטין לרחבי עלים וזאת הצלחה בלתי רגילה של היער המעורב עם עצים כמו תאנה, חרוב, אלה, אלון וזיתים.

וזה מנוצל?

בוודאי,אזרחי מדינת ישראל מוזמנים לקבל חינם אין כסף את הפירות.

אתה יודע כמה זה בריא לקחת חרוב ולשים אותו במים ולהרתיח אותו ולשתות את מי החרוב?

אני שומע על כך פעם ראשונה.

אני מציע לך לנסות את זה, יש בזה הרבה בריאות. אם אבוא עכשיו לטייל שם ואוריד חרובים מהעצים, לא יאסרו אותי ויגידו עשית דבר לא בסדר? אם אני אוריד לי קצת זיתים ואקח הביתה לעשות מזה שימורים, זה מותר? יש נהלים?

זיתים אתה לא יכול לקחת אלא להצטרף לתוכניות של מסיק זיתים שהקרן הקיימת עושה לתושבי המדינה. אבל שאר הפירות גאלב, אני אתן לך פתק ותוכל לקטוף מתי שאתה רוצה וכמה שאתה רוצה.

למשל אם חברת הכנסת נאדיה חילו מטיילת להנאתה ביערות - - -

אפשר לטייל ביערות ישראל ששייכים לקרן הקיימת, ואני לא מדבר בשם הרט"ג, חינם אין כסף וגם לאכול את הפירות בהנאה רבה.

כל הכבוד.

לגבי הנזקים. לקרן הקיימת היו נזקים בערך של 20 מיליון דולר כתוצאה מהשריפות שהיו שם. בתקופת הקרב, הכבאים היו עסוקים באזורים העירוניים ומי שנלחם בשריפות זה אנחנו והעובדים של רט"ג שהצטרפו, 130 עובדים במשמרת שנלחמו כל הזמן באש. שאלת לגבי החומר מעכב הבעירה, אל תדאג, ישנה רזרבה מתאימה כפי שנקבעה על ידי המשרד לאיכות הסביבה. הייתה תקופה שהיה קצת מחסור כי זה חומר שמיוצר בצרפת ואז ביקשנו ממשרד הביטחון והם נתנו לנו הרקולסים שטסו לצרפת והביאו את החומר. לא היה חסר חומר, לא חסר היום וגם לא יהיה חסר בעתיד. דרך אגב שילמנו עבור החומרים מעכבי בעירה בערך 8 מיליון ₪ ו-4 מיליון ₪ שילמנו לטייסים שעבדו יום ולילה וכיבו את השריפות. לכן נשרפו ביערות שאנחנו נתנו רק 12 אלף דונם. אלמלא העבודה המסורה של העובדים גם שלנו וגם של רט"ג, הנזק היה גדול הרבה יותר.

אמר ד"ר בר אור שבשבוע הבא יהיה כינוס מדעי כדי למצוא את הדברים הטובים ביותר. אנחנו כבר התחלנו לעבוד בנושא של השיקום. השנה ניטע כ-2000 דונם. מי שחושב שיש לו נוסחת קסם שאפשר להחזיר את הירוק, את העצים, את היער, תוך זמן קצר, מוזמן. אנחנו מוכנים לשלם מחיר גבוה מאוד על העצה. כמו שישעיהו אמר, תוך 10 שנים נראה בחזרה יער עם עצים גבוהים. בגליל למזלנו הטוב יורד יותר מים כי יש יותר גשמים ולכן הצמיחה תהיה יותר מהירה מאשר בהרי ירושלים. דיברתי עם שרת החינוך, אני רוצה שזה יהיה מבצע של ילדי ישראל לבוא ולטעת את הירוק. אני לא יכול להכריח את הילדים לבוא. יתחילו להגיע מהחודש הבא קבוצות של מתנדבי קק"ל מכל העולם לטעת ולסייע בשיקום היער. שרת החינוך הבטיחה לי בישיבת הממשלה שהיא עושה תוכנית כדי שיהיה מבצע נטיעות גדול של ילדי ישראל. אני מקווה שהמשרד יעמוד בזה וניתן לעם היושב בציון יער יפה, חדש וגליל ירוק מאוד.

לטובת כל אזרחי המדינה

לטובת כל האזרחים וחינם אין כסף שזה עיקרון קדוש אצלנו. לגבי החורשה שנפגעה באחד המושבים אצלכם במרום גליל, שלמה לוי, יושב פה נציג מחוז הצפון ואני מבטיחך נאמנה שיבקרו אצלך, יראו את הנזקים ונסייע לך לפתור את העניין.

אדוני המנכ"ל, אמרת ששילמתם 8 מיליון שקל ועוד 4 מיליון שקל לטייסים, סה"כ 12 מיליון שקל, האם זה כלול ב-20 מיליון דולר של הנזקים?

כן.

תודה רבה, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, אלי אמיתי, בבקשה.

ראשית כדי לשמור על טבע הארץ, ערכיה, נופיה, מוכרחים לשלב ידיים. כך גם עשינו עם הקרן הקיימת לישראל ועם עוד גופים כולל מועצות אזוריות כי בסופו של דבר השמורות והגנים הם בתוך שטחי שיפוט של מועצות. היערות, קשה מאוד לעשות את ההבדלה אבל אנחנו בשכנות. כמו שנאמר על ידי אלישיב, אימצנו את האסטרטגיה הזו של שיתופי פעולה, אי אפשר בלעדיה כאשר כל צד יודע מה יתרונו היחסי והמוחלט של הצד השני. דבר שני, קיימת הלימה בין תגמולים מאתרים כלומר הכנסות לבין שמירת הטבע משום שברשות אנחנו יודעים להשיג תקציבים גם לשמירת הטבע. במקרה הזה, במלחמה הזו נוצרו הפסדים כתוצאה מאובדן של הכנסות, גם מתגמולים באתרים וכמובן גם בפגיעה בערכי קבע. מה שנאמר על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, סך הכל 20,000 דונם חורש טבעי. האזורים העיקריים באזור הגליל, באזור הגולן – אזור יהודייה וגמלה, במרכז אזור החולה, בעיה קשה מאוד הייתה שם כולל לכיוון חורשת טל. וכמובן עד אזור אלוני אבא. מה הבעיה העיקרית? אנחנו כמובן לא נוטעים מחדש עצים אבל אותם עצים שנשרפו כולל השורשים שלהם הם בדרך כלל באזורים שבהם מטיילים ולכן היינו צריכים לפנות את הדרכים. הייתי צריך לפנות את עצים – זאת בעיה בטיחותית למטיילים. דבר שני - אותם שורשים שנשרפו בעצם ייצבו את הקרקע. ברגע שהם נשרפו הקרקע לא מיוצבת ועל כן בחורף הקרוב, וכאן אני נכנס למימד של הזמן כמה שזה דחוף, הקרקע לא יציבה, יהיה סחף והכל ייגרר למטה. לכן פעולות השיקום צריכות להיות כאלו שאנחנו יוצרים בידוד, חסימה על ידי אבנים, גזעים וכדומה כדי למנוע את ההידרדרות של הקרקע שלא תיסחף. על מה שלא דובר כאן וגם לזה צריך להתייחס, דיברנו הרבה על העצים, 20,000 דונם חורש טבעי זה דבר מאוד יקר ערך במדינת ישראל, במיוחד בצפון. אבל אני מתייחס כרגע לבעלי החיים. רשות הטבע והגנים הצליחה בשנים האחרונות - - -

ברשותך תגיד מילה על נושא מדבר האורנים.

אני אגע בזה אחרי בעלי החיים. הצלחנו להשיב לטבע בעלי חיים שנכחדו והיו קיימים בתקופת התנ"ך, למשל היחמורים בצפון. אני לא מדבר על הראם בדרום אבל כאן מדובר באוכלוסייה ששוקמה, שהשיבו אותה לטבע באזור נחל כזיב, אוכלוסייה שמונה 100 פרטים, הגדולה ביותר במזרח התיכון. סיפור ארוך מאוד איך הצליחו להשיב אותם לטבע. כתוצאה ממה שקרה בצפון, אוכלוסיה שנעלמה, התפזרה מהשטח של נחל כזיב, אנחנו כרגע בחיפושים. חלקם כנראה נפגעו אבל צריך לומר ביושר: גם בעלי חיים חוטפים טראומה כתוצאה מירי, הם מפוחדים וגם מגיבים אחרת. אולי הם לא בורחים ונטרפים ואחת הבעיות הרציניות שהיחמור עושה בצפון זה נזקי חקלאות. הוא גם פוגע באותן טפטפות וגם פוגע בעצים של החקלאים. כשמדובר על הנשרים, באזור גמלה ויהודיה יש לנו אוכלוסיה של מספר פרטים, השנה מתוך 40 זוגות נפגעו כ-20 כתוצאה מההדברות של החקלאים ושימוש בחומרים לא חוקיים כמו טמיק ועוד. בירי שנעשה הם כמובן עברו למקומות אחרים. חלקם לא הצליחו להגיע למצב של הטלות ביצים וטיפוח גוזלים כי כולם נמצאים בשוק. וזה לא רק ירי של קטיושות אלא הרבה מאוד יחידות פרסו בתוך הארץ. הירי שלהם הבריח את היחמורים, בידרנו באזור חורשת טל, מי שמכיר, קדרה שבתוכה יהיו 40 פרטים של יחמורים והם נמצאים כרגע במצב של שוק - מפוחדים, לא אוכלים ודברים נוספים.

לכן, לאוכלוסיית בעלי החיים נגרמו הרבה מאוד בעיות כתוצאה מהמלחמה. אם דיברתי בהתחלה על יערות ולאחר מכן בעלי חיים, הרשות בתקופת המלחמה פעלה בעוד שלושה מאמצים. המאמץ הראשון הוא כניסה לתוך כל המקלטים בצפון, ראשי הערים וראשי המועצות מכירים את זה היטב. הגענו לשם עם בעלי חיים, עם הדרכות, אפילו שיפוץ של מקלטים. דבר שני: קלטנו את כל בני הנוער, למעלה מ-15,000 שהיו אמורים לעשות קייטנות בצפון וכתוצאה מהמלחמה קלטנו אותם במרכז. דבר שלישי, הקמנו עיר אוהלים באזור פרק אשכול. קלטנו שם כ-7000 אזרחים מהצפון, משפחות, חלק הן נשים שהבעלים יצאו לצו 8. בשבוע האחרון גם קלטנו אנשים מעוטף עזה והצלחנו ליצור פעילות, זה היה המאמץ השלישי.

אומדן הנזקים מתגמולים באתרים. זה 24 מיליון שקל. כל מה שנוגע לפגיעה בערכי טבע זה כ-3 וחצי מיליון שקל ואחת הבעיות הרציניות היא למשל אותם אמצעים לכיבוי שריפות שאנחנו לא משופעים בהם כמו קרן קיימת. לנו יש אביר אחד קטן בכל אזור הגליל עם 600 לליטר. יש לנו עוד אביר אחד בגולן ויש למספר פקחים גרוריות של מיכל מים. הבעיה העיקרית היא שהפקחים לא יכולים להגיע כמו הכבאיות להר מירון והם צריכים לעלות ברגל עם מרססים על הגב. המים נגמר מהר והם יורדים שוב וכדומה. אני חושב שהוועדה מוכרחה לראות את זה בשטח ולהבין כמה הדבר זועק ומחויב בטיפול מהיר ומיידי משום ששריפות יכולות להיות כמו כל שנה, לא רק מקטיושות אלא מבעירות של מטיילים, סיגריות ועוד. השיקום שלנו צריך להיות מיידי במה שנוגע לשיקום הקרקע לפני שיבוא הגשם הקרוב וכן קנייה מחדש של כל ציוד הבלאי שנפגע לרשות כמו הגרוריות, הצינורות ועוד. לכך כרגע אין לנו כספים. לכן, בקשתי מהוועדה שתשפיע על ועדת כספים כדי להתכנס ולטפל בעניין.

תודה רבה, סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, יוסי ענבר, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לדברים שלא קשורים ישירות לטבע אלא לנושאים אחרים שעלו. ראשית נושא החומרים המסוכנים. לשמחתנו היו מעט פגיעות קלות בלבד בעיקר במיכלי גז לבישול ביתי בהרבה מבנים בהם היו קטיושות. לא היה שום אירוע משמעותי להוציא אירוע שהסתיים מהר מאוד של פגיעה בצנרת אמוניה בבית קירור באזור קריית שמונה במפעל עוף הגליל. כל שאר הפגיעות הן באמת מינורית, אם היו, יחסית היו מעטות למרות החשש והאיום. נערכנו בהתאם בתיאום מלא עם כל כוחות ההצלה האחרים, אם זה פיקוד העורף, אם זו המשטרה וכיבוי האש. נושא אחר שהיה אולי יותר משמעותי כלפי האזרח זה נושא פגיעה בגגות אזבסט או במבנים שהיה בהם אזבסט, בעיקר גגות. עם תחילת האירועים הוצאנו הנחיות לכל כוחות ההצלה כיצד להתנהג ואכן הם התנהגו בהתאם בכל מקום שבו הייתה פגיעה במבנה אזבסט. פסולת הבניין – המשרד נערך לסייע לאותן רשויות אם זה ישירות או דרך מס רכוש, ונתן הנחיות כיצד לא נמצא את אותם מבנים מפורקים אלא הם טופלו בצורה מוסדרת. נושא נוסף, היו מספר בעיות של טיפול בשפכים. חלק ממכוני טיהור שפכים בעיקר מכון טיהור נהריה שהיה מטווח היטב, התרנו לתקופה מצומצמת להזרים חלק מהבוצה לים. מייד עם שוך הקרבות הנושא הופסק. אלה עיקרי הפעילויות שלנו בתחומים האלה, ברשות היו"ר והסמנכ"ל אם יהיה לי זמן אוכל להוסיף בנושא צער בעלי חיים.

אדוני השר, יושב ראש הוועדה. ראשית אני רוצה לברך אותך על כך שאני בכל אופן חש את השינוי מאז שנכנסת כבוד השר למשרד, כל החשיבות של הנושא של איכות הסביבה והגנת הטבע וכל מה שנעשה באגפים השונים שלך וזו ההזדמנות שלי לציין את זה ואני עושה זאת.

אני רוצה להתייחס כתושב הצפון שראה את המלחמה ואת תוצאותיה מקרוב, לפעילות המיוחדת והענפה של מנכ"ל קק"ל, ראיתי אותך כמה פעמים עם החברים - - -

מודה באשמה.

שבגופם ניסו לכבות את האש, ואלו היו מראות שמוכיחים שבתקופה הזאת האנשים האלה שראו את הנזק והשריפות של היערות נלחמו כאריות, וצריך לשלוח באמצעותך אליהם מילה טובה. נבצר ממני להצטרף לסיור שעשיתם כי אז הייתי בשליחות אבל אני מכיר את המקומות האלה. כמובן גם רשות שמורות הטבע והגנים - כל מה שהיא עושה בשילוב הזה בין השמירה על הטבע והטיפול באוכלוסייה ואנחנו צריכים לזכור שהקו העדין הזה, שמירת הטבע ושמירת חיי אדם, בתפיסת עולמי אני נוטה לצד האדם ופחות הטבע.

זה לא סותר.

ראיתי מקומות שיש סתירה ולכן אני אומר שצריך לשמור על האיזון הזה ולטפח אותו. וההערה הקודמת שלי הייתה רצינית שאם יש השנה עודף של עצים, כל תושבי הצפון, אנחנו יודעים מה מחירי הדלק. צריך לראות איך אפשר שהקבלנים יתחשבו במחירים לתושבים ואני מבקש שזו תהיה תרומתכם ותרומתנו לנושא. אני מציין שאנחנו צריכים לעמוד לרשותכם בכל מה שקשור לאיסוף תרומות, כספים לשקם את הטבע. אם זה של קק"ל או רשות שמורות הטבע כי זה בנפשנו. כל פינה שנשרפה שם כואבת לאלה שרואים זאת יום יום ופתאום רואים משהו אחר. אנחנו נעשה כל מה שמוטל עלינו גם כאן בוועדה, אני מודה לך אדוני היושב ראש על הדיון והיוזמה והתרשמתי שלא רק בישראל אלא גם בעולם מוכנים לתרום וצריך למצוא את הדרכים, והאנשים של קק"ל ורט"ג יודעים לעשות את זה היטב, איך לאסוף תרומות לשיקום הטבע והוצאות הטבע. נקווה שנצליח לשקם את היערות בלי שיקרו שוב דברים כאלה שישרפו אותם מחדש. אני שוב רוצה להודות לך ולהתנצל שאני נאלץ לעזוב כי יש לי ישיבה נוספת.

תודה לחבר הכנסת מגלי והבה. סמנכ"ל אכיפה וצער בעלי חיים במשרד להגנת הסביבה, מר יצחק בן דוד, בבקשה.

ראשית אני רוצה לברך את עמותת תנו לחיות לחיות על הפעילות הקדושה שהם עשו במהלך הקרבות בכל מה שקשור לחילוץ בעלי חיים. אנחנו במשרד פתחנו ביחד עם עמותת נו"ח שהיא עמותת הגג של ארגוני בעלי החיים, מוקד טלפוני אליו פנו אנשים והודיעו על בעלי חיים שנמצאים במצוקה ושצריך לחלץ אותם. עמותת נו"ח הפעילה באמצעות עמותות אחרות חילוצים וטיפול בבעלי חיים. אנחנו במשרד העברנו תקציב גם למשרד החקלאות לצורך אחסון של בעלי חיים שחולצו במהלך המלחמה וכן עבדנו בשיתוף עם המשרד לפיתוח אזורי לפיתרון הנושא.

תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין בבקשה.

כבוד השר, כבוד יושב ראש הוועדה, אני רוצה לברך על הפעילות שלך ושל הוועדה בנושא הזה, הוא מאוד חשוב ואני חושב שהיוזמה גם שלך וההובלה של הוועדה לעיסוק בנושא הזה יכולים לתרום רבות בנושאים שעל סדר היום.

במהלך המלחמה ואחריה הסתובבתי כמה פעמים באזורי הצפון וראיתי כמה מהפעילויות שנעשו שם גם בכדי להגן ולשמור על השטחים הירוקים והפתוחים. אני רוצה אדוני השר להביע קודם כל הערכה עצומה לאנשים שעבדו שם, פגשתי כמה מאנשי רשות הטבע והגנים, אני בטוח שגם בקק"ל, אנשים שבאומץ ובמסירות, ולמרבית הצער לא תמיד עם התנאים המתאימים מבחינת הלוגיסטיקה, נאלצו להתמודד עם הנזקים שהתרחשו שם. בסך הכל התמונה היא תמונה שמחייבת אותנו להתייחסות. צודק המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה שהגליל הוא לא שחור, הגליל הוא עדיין ירוק, אבל נגרמו בהחלט נזקים משמעותיים בכמה נקודות ולנזקים האלה יש אפקטים מצטברים. אלי דיבר למשל על סחף קרקעות, זו בעיה שקשה לראות אותה אבל כאשר היא נוצרת האפקט שלה הוא לטווח יותר ארוך. דובר כאן על אזורי המחייה של בעלי החיים. כאשר נשרף חורש טבעי נפגעים בעלי החיים שנמצאים שם והנזק הוא הרבה יותר ארוך טווח מאשר מה שאנחנו רואים בעין.

אם כבר אני מזכיר את נושא בעלי החיים אני רוצה להתייחס גם לבעלי החיים ביישובים החקלאיים, לא ארחיב בנושא הזה, אבל גם להם - כמו לבני האדם ביישובים החקלאיים וביישובים העירוניים – נגרמה מצוקה קשה בתקופת המלחמה. יש גם את הבעיה של בעלי החיים ביישובים העירוניים, גם זה חלק מהנושאים שאנחנו צריכים לחשוב עליהם ולהתעסק בהם. השיקום יהיה כמובן הדרגתי ואני מבין שיש צרכים מאוד מעשיים – גם לקק"ל וגם לרט"ג ולא מדובר פה בתקציבים פנטסטיים. מדובר פה בתקציבים די מינימליים שנדרשים בכדי לאפשר היערכות יותר סבירה למצבים כאלה. אני מקווה שלא נגיע למלחמות נוספות אבל גם במצבים של שלום יכולות להתרחש שריפות יער או כל מיני אסונות אחרים והם מחייבים התמודדות והתייחסות.

אנחנו מדברים פה על ציוד, אתה הזכרת את רכב כיבוי האש של רשות הטבע והגנים, זה באמת מצב שהדעת איננה סובלת - שכל הגליל מכוסה על ידי רכב אחד מהסוג הזה וכפי שאלי אמיתי אמר קודם, ביתר המקומות אנשים צריכים להגיע עם המנשאים, לרוץ בתוך השריפה ואחר כך לרדת למטה כדי למלא את המיכלים במים שוב. יש פה כמה צרכים מעשיים שנצטרך למצוא את התשובה התקציבית להם יחד עם המשרד ויחד עם ועדת הכספים כדי לראות שאנחנו נערכים למצבים כאלה גם בעתיד. מלחמה היא תמיד דבר רע, היא רעה לבני אדם, היא רעה גם לסביבה אבל אנחנו מדברים על דברים שיכולים ומתרחשים, כפי שאתה אומר, לא רק במלחמות אלא גם בתקופות שלום ולכן ההיערכות אליהם חשובה וצריך לעשות אותה כמה שיותר מהר.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאנחנו נפגשים איתך אדוני השר בוועדה ולהרחיב קצת בנושא שדווקא יוסי ענבר התייחס אליו והוא הנושא של החומרים המסוכנים והאיומים הסביבתיים. אני חייב לומר בוועדה בגילוי לב שעם כל האסונות והדברים המצערים והקשים שקרו לנו במלחמה, היו לנו גם כמה מקרים בהם המזל שיחק לטובתנו. אני מדבר דווקא על סוגיות של חומרים מסוכנים והאיומים הסביבתיים. יש לזה הרבה מאוד דוגמאות. דוגמא אחת שזכתה להרבה מאוד התייחסות היא הדוגמא של מיכל האמוניה במפרץ חיפה. מיכל האמוניה שאם הייתה פגיעה בו והיו משתחררים 100 עד 400 טון אמוניה, לפי מחקר של עמוס נוטע ויצחק סגל מהטכניון, הנתונים הם מאוד מדאיגים - - -

השאלה היא אם הם נכונים.

זה המחקר, אני מוכן לנהל אתך דיון על המחקר הזה אבל לא נעשה אותו כרגע בוועדה.

חבר הכנסת חנין, בסיור שנבצר ממך להשתתף בו, עלה הנושא ואמרו שהיו פעולות פינוי של החומרים. הייתה דאגה מראש לנושא. לא העלינו את זה היום כי כבר קיבלנו על זה תשובה ואני שמח שקיבלנו תשובה ואני שמח שהקדימו תרופה למכה וכל החומרים המסוכנים באזור פינו אותם והם לא היו שם.

הייתה אמוניה, מה שהוא אומר זה נכון, רק יש לנו ויכוח על הכמות ועל הפיתרון.

דני גרא

ועל התוצאות.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר לך בצער רב שהתשובות שאתה קיבלת ושגם אני קיבלתי אותן בשלב מסוים, כנראה לא היו מדויקות. אם אנחנו מדברים על מיכל האמוניה שאלוף פיקוד העורף אמר ש-90% ממנו - - -

אז בוא אני אציע לך משהו, אם באמת המצב הוא כזה ויש מחלוקת ויש גם אי דיוקים, אני מציע שנקים צוות מהוועדה שיעסוק נקודתית בחומרים המסוכנים.

מצוין.

ואנחנו נפיק לקחים לקחים לעתיד. כולנו לא רוצים מלחמה אבל מי יודע מה יהיה מחר. אז בוא לא נקלקל את החגיגה שדיברנו על עצים וצמחים ובעלי חיים. אני מציע שנקים צוות של מספר ח"כים על דעת חברי הוועדה שגם יצא לשם, ישמע סקירה מדעית והערכות מצב. נשמע אנשי מקצוע, מדענים, אנשים שעוסקים בזה. אם דעתי מקובלת עליך - אני מודה לך מאוד.

מקובל בהחלט, אני מאוד שמח על ההצעה הזאת אדוני היושב ראש, אני חושב שזה רעיון מצוין וזה יכול לאפשר לנו לעשות עבודה מקצועית ורצינית בשיתוף פעולה גם עם המשרד וגם עם הקהילה המדעית וגם עם הארגונים שפעילים בשטח הזה כדי לתת תשובות כי השאלות הן מאוד מדאיגות, אני מקווה שתהיינה תשובות מרגיעות. גם פה אני חייב לומר שפגשתי אנשים מצוינים, אנשים מקצועיים של המשרד להגנת הסביבה שעשו שם עבודה קשה ומסורה ועבדו בצורה אחראית ורצינית ואני מקווה שאנחנו ביחד איתם נוכל לתת מענה לשאלות, לפתור את הבעיות ולהרגיע את הציבור.

תודה לחבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת נאדיה חילו, בבקשה.

זה לא סוד שהנושא של איכות הסביבה מקבל בשנים האחרונות נפח ציבורי הרבה יותר רציני. אני חושבת שיושב ראש הועדה עושה בעניין הזה עבודה מאוד טובה, על אף שאני לא תמיד משתתפת בדיונים אבל אני ערה ועוקבת אחרי הנושאים שעולים שהם נושאים שקשורים לאיכות חיים. אני רואה את הנושא של הפגיעות שהיו בצפון קשור ל-3 אלמנטים. גם הנושא הבריאותי, וזה צוין, הנושא הבטיחותי שגם הוא מאוד חשוב וגם הנושא היפה, החזותי של הירוק ולכן השיקום הוא מאוד חשוב. בנושא של השיקום הייתי מציעה, אחרי ששמעתי שממדי העבודה הם מאוד גדולים ורציניים שזו תהיה תוכנית רב שנתית שגם תישלח לוועדה. כלומר הפריסה של התוכנית שאמורה להיעשות, אני מניחה לא בשנה ולא בשנתיים, גם מבחינת ביצוע וגם מבחינה תקציבית. הייתי מציעה שבעבודות השיקום תהיה עדיפות לאנשי הצפון. כלומר בתוך עבודות השיקום שזה יהיה הנתח שתינתן עבודה לאנשי הצפון.

הסכמנו לקבל 60 מובטלים לעבודה, אנחנו במו"מ עם משרד העבודה והרווחה, זה ממילא כך. אנחנו לא מסיעים אנשים מאזורים אחרים לצפון.

זה חשוב לשיקום הכלכלי של האזור וזו תהיה התרומה הייחודית לאנושיות ולהון האנושי שנמצא שם. האלמנט הנוסף שציינת מנהל הקק"ל שהוא מאוד חשוב ולא התעכבת עליו, ואני רוצה להתעכב עליו במשפט הוא הנושא של הרתמות מערכת החינוך לשיקום.

זה לא כל כך תלוי בי, זה יותר ממה שהפרה רוצה להניק, העגל צריך לבוא לינוק.

הייתי ממליצה גם לכבוד השר וגם ליושב ראש הוועדה לבוא בדברים עם שרת החינוך בעניין. זה הרבה מעבר לאלמנט של לבוא ולעבוד. יש בזה אקט חינוכי מדרגה ראשונה של חינוך גם לאזרחות טובה, חינוך לשייכות ומי שנותן יד ותורם לאיכות הסביבה ולנוף ולרשות הטבע גם ידע לשמור על העניין הזה. יש בזה המון מסרים, הרבה מעבר לבוא יום אחד ולעבוד. אם זו תהיה תוכנית במסגרת המשרדים שמשרד החינוך ייקח אותה כתוכנית רוחבית השנה בצפון, אני עוד לא יודעת איך זה יעובד לפרטי פרטים אבל מבחינת הרעיון, נראה לי שכולם יפיקו מזה תועלת.

נאדיה, לפי מה שאני יודע את ביחסים טובים מאוד עם השרה, תפעילי את השפעתך.

תודה לחברת הכנסת נאדיה חילו. יצחק, שיקום הצפון זה לא עניין של מערכת יחסים זו או אחרת ולא מצבי רוח אלו או אחרים. את הצפון צריך לשקם ברצינות כפי שצריך ואנחנו כוועדה נעשה כמיטב יכולתנו לסייע בכל דרך אפשרית. זה חלק מחובתו של כל אחד מאיתנו היכן שהוא נמצא. כבוד המנכ"ל והיועץ המשפטי של תנו לחיות לחיות, ראיתי את ההתכתבות כאן בקשר למכשיר להצגת הסרט שהבאתם, אני אבדוק את זה.

אולי נעשה מגבית לקנות לוועדה מכשיר להצגת הסרט.

סלח לי שאני לא בקי במכשירים האלה, העלות היא 600 שקל?

אפשר גם ב-200.

אני מניח שוועדות נוספות משתמשות בזה, אני מופתע שאין כאן מכשיר פשוט שכזה. אני מבין שלא נוכל לראות את הסרט מכל מקום תעביר לי דיסק ואני אנצל את ההזדמנות הקרובה להראות את הסרט הזה כאשר המכשיר יעמוד לרשותי בהקדם האפשרי, בבקשה.

ברשותכם אגע קצת בסביבה האורבנית. רבות דובר ונכתב על הבלגן, בלשון המעטה, שהיה עם פרוץ הקרבות בכל מה שקשור לבני אדם. מה שקרה לבעלי החיים שם זה שהם התפזרו לכל עבר. זה כלבים משוטטים, בעלי חיים אחרים, מורעבים, בעלי חיים קשורים לבתים שאנשים נאלצו לנטוש ולרדת למקלטים ולא היה מי שיטפל בהם. אנחנו בתור עמותה שמנסה לעשות ככל יכולתה למען בעלי חיים, הצלחנו והקמנו מוקד טלפוני לבעיות וקבילות של אזרחים. קיבלנו מדי יום עשרות פניות של אזרחי הצפון שסיפרו על בעלי חיים שעברו תאונות, בעלי חיים נטושים, בעלי חיים שנפגעו ממכוניות, רכבים וכו'. שלחנו את האמבולנס למען בעלי חיים שיש לנו שהגיע ושהה במהלך המלחמה ימים ארוכים באזור הצפון ונתן סיוע ועזרה ראשונית לבעלי חיים. פינינו חלק מהכלבים הנטושים בעיקר לפנסיונים באזור המרכז. מימנו כמה פנסיונים, בעיקר פרטיים וחלק מבעלי החיים הגיעו לבית המחסה שלנו. נתנו חסות לפנסיון להבות הבשן של גברת יקרה בשם ג'נט שנאלצה להתמודד עם עשרות רבות של בעלי חיים נטושים שהגיעו לפנסיון שלה. הקמנו מוקד מציאת בתים אומנים בתל אביב. 300 כלבים וחתולים הועברו על ידינו לבתים אומנים במרכז הארץ, פשוט בעלי חיים שננטשו הבאנו אותם ומצאנו להם בתים אומנים. העברנו לצפון קרוב ל-2 טון מזון, זו הייתה אחת הבעיות העיקריות שבעלי החיים הנטושים שם לא היה מי שיאכיל אותם, לא היה להם מזון. בעקבות כתבה שלנו על הפעילות שלנו באזור הצפון ששודרה בפוקס ניוז, הגיעו לארץ שתי מתנדבות ממיאמי עם ציוד ומזון ותרופות והן נמצאות כאן בצפון עד היום.

גם אחרי המלחמה כשהיה צריך למצוא פיתרון לאותם נטושים שלחנו צוותים שלנו ששהו שם שבועיים ימים. אבל עדיין יש מאות רבות של כלבים נטושים שאין להם פיתרון בכל אזורי קו העימות, בכל היישובים, בכל הערים שבאיזשהו מקום מישהו, אם זה המשרד להגנת הסביבה או משרד החקלאות, המדינה צריכה למצוא פיתרון. אני מנסה להעביר את המסר לכבוד השר כי ברשות המשרד להגנת הסביבה יש את הקרן למען בעלי חיים.

קרן להגנה על בעלי חיים.

נכון, שנותנת מדי שנה תקציבים לעמותות. אבל הפעם יש לנו בעיה אקוטית שאף אחד לא לקח אותה בחשבון והיא המלחמה. מה שאנחנו מבקשים זה לנסות ולפנות למשרד האוצר ולמשרד רוה"מ ולעגן מספר משרדים שיכולים לתת מענה לעניין ולהגדיל את הסכום של הקרן כדי שתוכל לחלק יותר כספים לאותם ארגונים למען בעלי חיים.

מה התקציב של הקרן?

מיליון ו-700,000 שקל.

התקציב השוטף היה מיליון ו-700,000 אלף שקל, כתוצאה מכל מיני הסכמים של שינוי עוד בקדנציה הקודמת קיבלנו שני מיליון שקל תוספת. מתוך זה מיליון ו-600,000 שקל חולקו לעמותות ומיליון שקל חולקו לרשויות המקומיות. הכסף מועבר בימים אלה.

אני רוצה להעיר לגבי מה שבנדה אמר, הכספים האלה חולקו ונלקחו בחשבון לפני נזקי המלחמה. זאת אומרת שצריכים לחשב את הנזקים שנגרמו ולהוסיף כספים נוספים על מנת לפתור בעיות אקוטיות שקרו במלחמה.

תודה, שי כהן מהקואליציה לבריאות הציבור, בבקשה.

ראשית רציתי לברך על ההצעה שעלתה כאן להקים צוות של הוועדה שיבדוק את נושא החומרים המסוכנים, אני רוצה לומר משהו גם על התפקוד המצוין של אנשי המשרד להגנת הסביבה בנושא הזה בזמן המלחמה. יחד עם זאת אני רוצה להעיר שהנתונים שבידינו, ואני יכול להגיד את הדברים רק באחריותי הצנועה כמי שמנהל ארגון לא ממשלתי בתחום, לא 90 אחוז ולא 50 אחוז מהחומרים המסוכנים פונו. לא ניתן גם מהניתוח שלנו ועל פי דעתם של אנשי מקצוע, גם במשרד, לא ניתן לפנות את כמויות החומרים שנמצאות בעיקר במפרץ חיפה ובריכוזים אחרים, בוודאי לא ניתן לפנות תחת אש. אין אפשרות כזאת וגם אין תוכניות שתורגלו לפינוי של חומרים כאלה. אני מתנצל על כך שאני מעכיר את האווירה של שיחה שהיא חשובה מאוד על הירוק ועל בעלי החיים אבל אני חייב לומר שחוות דעת, ביניהן חוות דעת שהוזמנו על ידי גורמי מקצוע ממשלתיים - מראות סדר גודל של אסון שיכול היה להיגרם, היה פוגע כמובן גם בצומח ובחי אבל היה גובה עשרות אלפי קורבנות בנפש. גם במקרה של מיכל האמוניה, גם במתקנים אחרים כמו מיכל אטילן שבאזור סמוך וגם מתקנים אחרים שכולם מפוקחים באופן שלא מספיק ולא באשמת הגורמים המפקחים אלא בגלל חלוקה בעייתית בסמכויות. יש בעיה אמיתית בחלוקת הסמכויות בחירום. ראינו תקופה שבה מדינת ישראל עמדה קצת המומה מול מציאות חדשה שהיא לא חירום ולא שגרה אלא מצב מיוחד או מה שאנחנו סבורים שצריך לכנות "שגרת חירום" שבתוכה חייבים להפחית את כמות החומרים המסוכנים במפרץ חיפה ואולי בצפון בכלל.

מילה נוספת לגבי הסכנה האפשרית. מדובר על מקרים בהם גם כשהתקנות ניתנות וההנחיות ניתנות, והדוגמא שאני חייב לציין היא נמל חיפה. אם מכולת פוספין שנמצאה בנמל חיפה בזמן הלחימה, בניגוד לתקנות ואחרי הערות קודמות של המשרד להגנת הסביבה ופיקוד העורף, אם מכולה כזאת הייתה נפגעת, היו נפגעים אלפי תושבים בחיפה וגם כמובן חורש וצומח ובעלי חיים, אבל אלפי בני אדם בחיפה היו מתים כתוצאה מפגיעה כזאת. מדובר על חריגה מהתקנות וצריך לחזק את המשרד להגנת הסביבה גם בסמכויות שלו, גם בתקציבים ותקני האכיפה שיש לו למצבים האלה כי את אנשי המקצוע והנכונות יש. ולכן תבורך הוועדה אם תבדוק את העניין.

במדינת ישראל נמצאים בשגרה כ-350 עד 400 כבאים בכל מרחב מדינת ישראל. במהלך המבצע הזה הגברנו את הכוחות בצפון בסדר כוחות יחסית גדול, גם באמצעות מקורות מאגר הכבאות על ידי הפניית כבאים מהמרכז, גם באמצעות הפנייה של כבאים ירוקים, זה אותם חיילי המילואים שמקבלים אצלנו הכשרה בסיסית בכיבוי והצלה. כמו כן שלחנו כלים רבים של כיבוי והצלה לאזור הצפון. כל הכוחות האלה עסקו חלק ניכר מהזמן גם בנושא של לחימה באש בשדות ובשטחים פתוחים. כמובן שהיו נקודות מסוימות כמו קריית שמונה בהם עומס הפעילות של הפגיעה באזורים הבנויים חייבה להפנות את המשאבים לאזורים הבנויים. בשטחים פתוחים נתנו קדימות לנושא של לחימה באש באותן שריפות שאיימו על שטחים בנויים או התקרבו לשטחים בנויים. אבל בהחלט היה נפח גדול מאוד מהפעילות שלנו גם ביערות ובמקומות אחרים.

אנחנו נכנסים לחודש של הפקת לקחים ויש מספר היבטים שאנחנו מתכוננים לטפל בהם. הוזכר הנושא של רכבי כיבוי מיוחדים לשריפות יער, זה נושא שנמצא בשלב פיתוח. אנחנו מקווים להצטייד ב-6 רכבים כאלה, אם מתוך מקורות של תקציבי פיתוח ואם באמצעות תרומות ומקורות אחרים. נושא חשוב אחר שצריך לקבל תגבור משמעותי זה נושא של כיבוי מהאוויר.

מטוסים.

כמו כן גם בדיקת חומרי כיבוי אחרים מעבר לאותם חומרים שהשתמשנו בזמן המבצע. יש לנו קושי גדול בנושא של נקודות אספקת מים. זה נושא של תקציבים יחסית קטנים אבל התחמושת העיקרית שלנו איננה צנרת שמביאה מים בקרבת היערות והשטחים הפתוחים, אין איפה למלא את המיכליות וליישם מים לאותן שריפות שפורצות. שיפורים נוספים שנזדקק להם הם בנושא של כוח אדם - דבר שיצטרך לקבל ביטוי מהותי.

רק להוסיף בנושא החשוב הזה. דו"ח גינוסר לאחר השריפה הגדולה אמר וציין בפירוש את הנושא של הקמת נקודות מים למילוי כבאיות. הטילו את זה על משרד הפנים, אנחנו היינו שם שותפים זוטרים. עשינו אחד בעמק חפר ועוד נקודה על יד כרם מהר"ל אבל משרד הפנים התחמק. האיש שהיה ממונה על זה האחראי על המים - יצא לפנסיה. ותדע לך גאלב, יש שם בדוח שהממשלה קיבלה שחייבים להקים 20 נקודות ברחבי הארץ עם סימונים של מקומות שמשרד הפנים בורח מזה ואיננו עושה את זה.

זה לפי דוח גינוסר?

כן.

דוח גינוסר אצלכם?

כן.

אנחנו יכולים לקבל את מה שאומר מר אליישיב?

יש את זה לוועדה.

אני רוצה להעיר הערה בנושא. אחד הכשלים שראינו בעיניים ממש זה היכולת שלהם לתפקד במקומות שהנגישות אליהם קשה יחסית, כמו כל המדרונות של הר מירון, וזאת בגלל העובדה שאין להם את הכלים המתאימים. החבר'ה שם עשו את המקסימום, נצמדו כמו קמיקזים להרים, אבל הבנתי שיש מטוס שתוך 10 שניות ממלא מים בגיחה מעל הכנרת תוך כדי טיסה, מגיע מעל השטח ומזרים מים ואז ממזערים את הנזק כי עד שהמטוסים מגיעים, עד שהם מגיעים למחניים, שווה להשקיע בדבר כזה.

יש מטוסים כאלה רק שהקושי איתם הוא שהם לא מיועדים לעבודה ביחד עם חומרים מעכבי בעירה שהם אלה שנותנים את התרומה המשמעותית בנושא של מניעת התפשטות האש למוקד הראשוני. אנחנו בהחלט צריכים מטוסים עם נפחים יותר גדולים אבל לפיתרונות אחרים.

גם בתקופה שצ'רנסקי היה שר הפנים וגם בתקופה של אלי ישי שהיה שר הפנים בדקו את הנושא הזה עם חברה קנדית והמסקנה הייתה שהמדינה מדי קטנה בשביל ההיקפים של המטוס הזה. יש שם בעיה של מילוי המים ובעיקר - אנחנו משתמשים בחומרי עיכוב בעירה והמטוס לא יכול גם לשאוב מים מהכנרת וגם לצבוע את הכנרת עם מעכבי בעירה, אין לו את המנגנון הזה וגם האחזקה יקרה מאוד. בעבר השתמשנו במערך המסוקים של צה"ל, המצאנו מיכלים מיוחדים, אבל באיזשהו שלב הצבא הודיע שהוא לא נותן יותר מסוקים.

לא, הוא אמר שיש לו בעיה של הרמת - - - לא שהוא לא רוצה לתת אלא אין לו יכולת - - -

מה זה חשוב איך מגדירים, אין הליקופטר צבאי. אבל הנושא של קים אוויר, הם עשו יופי של עבודה, יש להם 8 מטוסים שיש לנו קרן משותפת שלנו ושל הכבאים ושל הרשות שאנחנו מממנים אותם ומזעיקים אותם בכל ימות השנה. מדובר על מטוסי ריסוס כך שגם האחזקה יותר זולה. בבוקר הם מרססים אבל הם בהיכון גם לנושא הזה.

יחזקאל, אני מציע שיהיה לנו נייר מסודר בנקודה הזאת איך אנחנו משלבים ידיים עם כל הסתירות שנמצאות, שנכניס את זה להמלצות שלנו.

בהחלט.

לפני שנאפשר לאדוני השר להתייחס לסיכום, רציתי לשאול את גברתי, נטשה אפשטיין ממשרד האוצר, איך אתם נערכים לתת מענה לכל הנזקים כאן, להוצאות ולעבודה היפה שהם עשו בהצלה.

בזמן המלחמה נתנו מענה לקרן לכיבוי אש מהאוויר.

במה זה מתבטא?

הם העבירו 75% מ-4 מיליון, הם העבירו כ-3 מיליון, הם היו בסדר גמור.

הם העבירו בפעמיים, בפעם הראשונה הם העבירו 5 מיליון ואחר כך 3 מיליון.

זה תוך כדי?

תוך כדי המלחמה כדי לקנות חומרים מעכבי בעירה וכדי לממן את שעות הטיסה. בקשר לטיפול בנזקים, בימים אלה פועלת ועדה של משרד המשנה לרוה"מ שמארגנת תוכניות לכל המשרדים ובין היתר את התוכנית של המשרד להגנת הסביבה לשיקום הנזקים בצפון. אני חייבת לציין שאנחנו עובדים מאוד בשיתוף פעולה עם התוכנית הזאת. לכשהיא תגובש כולם יוזמנו לעיין בה ויש בה מגוון תוכניות.

לעיין זה לא מספיק. כדי שניתן תשובה כפי שצריך אנחנו מבקשים לקבל מה שנוגע לנו.

למשרד להגנת הסביבה יש את התוכנית, התוכנית היא בתיאום איתנו, יש שם מגוון סעיפים שמטפלים בהיבטים שונים של הפעילות בצפון ועידוד התיירות.

כדי שלא ישאלו אותנו שאלות ונעמוד בספקות וסימני שאלה, אנחנו גם עושים כאן אצלנו את האומדנים ואת הערכים לפי מה שהם אומרים וגם בדרכים שלנו דרך היועצים שלנו שנמצאים כאן, יחזקאל לביא ואורי טל ממכון המחקר והמידע של הכנסת. אם יגידו לכם 10 מיליון ויסתבר לנו 8 מיליון או להיפך, גם לנו יש מה להגיד. אנחנו מבקשים לקבל מכם מסמך מסודר למה שנוגע למשרד לאיכות הסביבה איך אתם נותנים מענה כספי וכמה ובאיזו צורה, ואת הסעיפים למיניהן. גם קק"ל, גם הרשות וגם המשרד, גם כל הנושא של חיות ועצים, מסמך מסודר. אם תרצו אחר כך לתת את זה למשרד להגנת הסביבה שהם יעדכנו את זה ויכינו אותו מקצועית - - -

זה מסמך שנעשה בשיתוף פעולה איתם, הם הגורם המקצועי מבחינתנו, אנחנו לא ממציאים נושאים לטיפול.

לא, אתם נותנים את הכסף, הם רואים איפה הנזקים וכמה ובאיזה תחום, וחורש טבעי זה שונה מקק"ל, קק"ל שונה מנזקים לחיות וכל מה שנאמר כאן, זה מורכב. אנחנו כבר מכירים את זה. אנחנו רוצים לקבל מכם באוצר מסמך מסודר, החלק שלכם בנוגע למה שקרה בצפון בנושא של המשרד להגנת הסביבה על כל ההיבטים שנאמרו כאן ועוד חלק לא נאמר שנאמר אותו בצוות המשנה. בסדר?

בסדר גמור, ברגע שהמספרים יגובשו נעביר לכם את המסמך.

אני מודה לך מאוד, בבקשה אדוני השר.

קודם כל אני רוצה להתייחס לנושא התקציבי. ממש הבוקר היה דיון בקבינט הכלכלי חברתי ובו הגישו את הצעת התקציב שלהם שהייתה מבוססת על שנת 2005. התקציב לשנת 2006 שמבוסס על 2005 אושר אבל לגבי תקופת המלחמה, הפסדים בזמן המלחמה ושארית התקציב עד סוף 2006, אמר שר האוצר שהנושא יידון באותה מסגרת שאת מדברת עליה. צריך להבין דבר אחד, המסגרת שכולנו מדברים עליה זה פיתוח הגליל והנגב כולל חיפה. חיפה הגליל והנגב לפי הסדר הזה. אני בספק אם נגיע לרזולוציות שאנחנו מדברים עליהם פה בוועדה. לא יודע מה נצליח לתת ומה לא. אני יודע רק דברים בסיסיים שאני יכול להגיד וכאן אני רוצה להגיע לנושא השני.

מה בסדר עדיפויות שלי כשר להגנת הסביבה. עם סיום הלחימה ביקשתי שהמבקרים הפנימיים גם של המשרד שלי וגם ברט"ג יעסקו בהכנות לקראת מה היה המצב לפני הלחימה, מה היה בלחימה ומה צריך להיות בעתיד, והעבודה הזאת תוגש. במקביל מנכ"ל המשרד התחיל יום אחרי הלחימה בעבודה של הפקת הלקחים. הדבר שהכי מטריד אותי זה לתת מענה בנושא הדאגה לחיי אדם, קרי חומרים מסוכנים. זה הנושא שהכי מטריד אותי ועליו אני צריך לתת מענה בראש ובראשונה ולהזים או לאמת את הדברים שנאמרו פה, ונאמרו פה הרבה דברים וזה לא כצעקתה לדעתי. יש הרבה מה להגיד ואני מברך אותך אדוני יושב ראש הוועדה על הקמת צוות הבדיקה בנושא מיכל האמוניה ולא אכפת לי שתבדקו גם נושאים נוספים.

שבוע וחצי לפני המלחמה היינו במקרה בתרגיל אמוניה עם פיקוד העורף וגם אני השתתפתי בתרגיל הזה. ביום בו פרצה המלחמה יצאנו לצפון וביקשתי לראות את כל המקומות בהם יש חומרים מסוכנים, כמובן ברום לא היה, אי אפשר בלי אמוניה ואין מקום אחר לאמוניה ואי אפשר להעביר אוניה עם 100 טון ולהביא אחר כך אוניה עם עוד מאה טון.

השאלה אם אנחנו צריכים את המפעל הזה אצלנו, אדוני השר.

מי שבא בהצעה תביא כל פעם מאה טון, זה לא רציני וזה בעיקר הדבר שמטריד אותי. לגבי שיתוף הפעולה בין הרט"ג לבין קרן קיימת לבין כב"א לבין פיקוד העורף, אני לא ראיתי שהיו חילוקי דעות. מה שאני יודע זה שהיה חוסר הגעה למים זמינים לכיבוי השריפות. אני יודע שראש הרט"ג נפגש עם ראש כב"א גם בנושאים הללו ממש לפני המלחמה והנושא הזה בהחלט מעניין וחשוב.

בנושא החינוך, מי שלוקח את נושא החינוך והגנת הסביבה על גבו זה המשרד שלנו. מי שנתן את הפרסים זה המשרד שלי. יש עבודות נהדרות בבתי ספר אבל זה תמיד קשור למשוגע לדבר. יהיה קשה מאוד להניע את התלמידים מהדרום לצפון לנטיעות. אני בהחלט מברך על כך אבל האמת היא שאפשר לטעת בכל הארץ, לא צריך לטעת רק בצפון. לטעת צריך תמיד, כל הזמן, כל החיים אבל אני לא בטוח שכדאי לשנע את תלמידי כתה א' לצפון. אגב, בעוד יומיים אנחנו עושים מבצע ניקיון של הכנרת. המשרד הגנת הסביבה פותח במבצע לניקוי קבע של הכנרת המזוהמת. אין לי כל ספק שבזכותך אדוני היושב ראש, במידה רבה, כל נושא הגנת הסביבה הולך ותופס מקום יותר חשוב וכך צריך להיות גם בהמשך. זה מה שהמדינה היום זקוקה משום שאנחנו נמצאים בנסיגה בכל נושא הגנת הסביבה מאחר ויש יותר אוכלוסייה ופחות שטחים פתוחים ויש התחממות וכיוצא בזה. אנחנו נמצאים בעידן של הגנה על הסביבה שבה אנו חיים וכל עזרה תבורך, ותודה רבה שהזמנת אותי.

בנושא הכנרת הייתי לוקח את משרד הפנים - - -

כל ראשי הרשויות איתנו.

כדי שישלבו ידיים כי יש שם כמה קטעים שזה משרד הפנים.

יש לנו דיונים עם משרד הפנים להעברת סמכויות ממשרד הפנים אלינו בנושא החופים, לאו דווקא בכנרת.

אני מוכן שבעניין הזה גם נלך לחקיקה על דעת 2 המשרדים לטובת האזרח ולטובת העניין. בקדנציה הקודמת עשינו, אדוני השר, 3 דיונים - - -

אני הייתי במשטרה.

והמשטרה שלך דווקא שילבה ידיים איתנו. בכנרת אלוהים ישמור מה שקורה - - -

אדוני היושב ראש, אולי כדאי באמת שנעשה עוד סיור - - -

זה על סדר יומנו. אני רוצה לברך את המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, קק"ל, על שילוב הידיים בשעה קשה בימים קשים במלחמה. כל מה שאמרו החברים כאן ראינו את זה גם בסיור וראיתי את זה גם בטלביזיה. גם המשטרה הפעם כל הכבוד, יישר כוח, אפילו לקחו על עצמם תפקידים שלא שלהם. ראינו שכולם מגויסים. אנחנו רוצים להמשיך ולהיות מגויסים כל השנה, בשעת שלום ולא רק בשעת חירום ובשעת מלחמה. אני מציע שחברי יחזקאל לביא, ואורי טל ממחלקת המחקר והמידע, יסייעו לנו בהכנת המסמך של הדיון הזה עם כל ההמלצות שעלו.

ועדת הפנים תמשיך לעקוב אחרי כל הנושא שנוגע לשיקום הצפון בכל התחומים שנוגעים לנו כוועדת הפנים ואיכות הסביבה. סיכמנו את זה גם בדיון הקודם בעניין הרשויות המקומיות בכל מה שקשור באזרחים ובשלטון מקומי וכו' ונעשה את זה גם בנושא של הגנת הסביבה על כל המשתמע מכך. אנחנו נסתייע בכם מדי פעם אבל יהיה לנו מעקב מסודר ממש ונקבל את כל מה שקשור בתקציבים והחלטות של הקבינט החברתי לשיקום הצפון ונראה איפה אנחנו - כמי שמופקדים על פיקוח על פעולות הממשלה, איך אנחנו עושים את זה על הצד הטוב ביותר לטובת הצפון על כל אזרחיו.

דבר נוסף, נקים את צוות המשנה ונתאם את זה עם המשרד להגנת הסביבה ועם הגורמים הנוספים, גם המקומיים בשטח. אגב, שבוע לפני המלחמה היינו צריכים לדון לפי בקשת חבר הכנסת כחלון בנושא מפרץ חיפה על כל המשתמע, מפגעים סביבתיים וחומרים מסוכנים, ממש שבוע לפני המלחמה. הדיון נדחה מסיבה טכנית ואחר כך פרצה המלחמה ולכן הדיון נדחה.

אני מברך את 2 המערכות על שילוב הידיים, גם קק"ל וגם רט"ג. קיבלתי מכם את התוכנית שהכנתם איך משקמים כל מוסד, כל מערכת בפני עצמה. דבר נוסף, נזקי המלחמה מבחינתכם כהגנת הסביבה נקבל את זה בסעיף אחד במה שנוגע לרשות הטבע והגנים ובסעיף אחר הנזקים שנוגעים לכם קק"ל - - -

הגברת מהאוצר אמרה שלנו היא לא מתכוונת לתת לא פיצויים ולא כסף.

סליחה, היא אמרה את דעתה, אנחנו נגיד את דעתנו, נבוא ונאמר, בקק"ל אלה הנזקים, אלה הערכים, זה האומדן. ברט"ג אלה הנזקים, אלה הערכים, זה האומדן - - -

רק שלא יצטטו אותי, אני לא מתקצבת את קק"ל - - -

אנחנו מכבדים את נטשה בתור רפרנטית, אנחנו נבוא לאוצר כפי שצריך בדרך הראשית. זה התפקיד שלנו. הנושא של דוח גינוסר, אתם מבקשים שזה יהיה חלק מהעניין, ולעניין כל מה שאמרתם על כיבוי אש מהאוויר ותגבור, נבדוק את זה בדרכנו. דבר האחרון אני רוצה להודות לכל הגורמים, הגופים והמוסדות מנו"ח ועד עמותת תנו לחיות לחיות, ברצוני להודות לכולם, לגופי ההצלה למיניהם. בסיור הקודם היינו בעכו, במכבי אש גליל מערבי, היינו בעוד כמה מקומות, החולה ואחרים. אני רוצה גם להודות לצוות הוועדה, ליועצים ולכל הגופים והגורמים שבמלחמה הזאת שילבו ידיים לטובת האזרחים, הרכוש, הטבע והגנים. לך אדוני השר אני רוצה לומר, תמיד תמצא לימינך ועדה מגויסת לטובת הגברת התודעה והתמיכה בכל מה שנוגע להגנת הסביבה, לא רק משאבים אלא גם בנושאים מעבר לזה.

הייתי מבקש מאדוני אולי לציין בסיכום את עניין הקרן להגנת בעלי חיים. אם אפשר שוועדת הפנים תעשה פנייה לאוצר להגדיל את התקציב.

רשמנו את זה.

תודה, כי במשרד להגנת הסביבה יש נכונות אמיתית לסייע לנו.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45