כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

29.8.2006


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 69

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ה' באלול התשס"ו (29 באוגוסט 2006), שעה 10:15

תקנות בריאות הציבור (מזון) (אזהרה מסכנת חנק), התשס"ו 2006

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר



אריה אלדד



דוד אזולאי



אחמד טיבי

עו"ד אילנה מישר – משרד הבריאות



פרופ' יונה אמיתי – מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר משרד



הבריאות



ענת כאביה-בן יוסף – משרד הבריאות



יובל פרידמן – משרד האוצר



עו"ד טלי שטיין – ממונה בכירה בייעוץ וחקיקה משרד המשפטים



פנחס קוטשר – מנהל תחום מזון משרד התעשייה המסחר



והתעסוקה



מיכל קליין – מח' מידע ופיתוח, בטרם – המרכז הלאומי לבריאות



ובטיחות ילדים



צביקה גולדשיין – מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות



התעשיינים



זאב פייקובסקי – טכנולוג מזון ראשי, תנובה תעשיות מזון



חזקי ישראל – התאחדות התעשיינים



עו"ד זאב פרידמן – המועצה הישראלית לצרכנות

עו"ד גיל שבתאי

וילמה מאור

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה בנושא תקנות בריאות הציבור (מזון) (אזהרה מסכנת חנק) תשס"ו-2006. בבקשה.

אדוני, התקנות הן מכוח סעיף מסמיך שנחקק לפני שנתיים ביוזמתו של חבר הכנסת טיבי, נציג לכם את התקנות של משרד הבריאות.

התקנות האלו באות להשלים את המתבקש הנדרש משר הבריאות על פי התיקון לחוק שמחייב את הסימון אזהרה מסכנת חנק על מזון, אז כאן אנחנו קובעים את הפרטים לצורך סימון האזהרה, גודל של האותיות, הרקע וכן הלאה.

מאז שהחוק עבר עד היום עברו שנה וחצי, שנתיים, אני אודה לנציגי משרד הבריאות אם יגידו לוועדה כמה מקרים של חנק היו מאז בגלל דברים שהחוק מתייחס אליהם וכמה מקרי מוות.

יש סטטיסטיקה כללית בשנים האחרונות, אני לא בטוח שאני יכול לתת לך נתון של 2006 דווקא, יש להניח שזה לא שונה בהרבה. מדובר בסדר גודל של כמה עשרות מקרים, בין ששים למאה מקרים שמגיעים לחדרי מיון, ושניים עד ארבעה מקרי מוות בשנה. זה בערך הטווח השנתי.

התקנות האלה היו צריכות להיות מותקנות מייד לאחר שהחוק עבר.

אתה היית חבר כנסת, אני לא הייתי אז, מה אני יכול לעשות.

זו הסיבה שהבאנו אותך.

אילנה, תוכלי בבקשה להסביר שני עניינים ששונים בנוסח שמונח לפני הוועדה לעומת נוסח הטיוטה שצורף בזמנו לסעיף המסמיך בעניין האזהרה בעל פה ובעניין האזהרה בשפה שאינה עברית?

אנחנו הורדנו את הדרישה לאזהרת פרסומת ברדיו שהיתה בנוסח הקודם משום שזה היה, קיבלנו פנייה לבטל את זה שזה היה מכביד מידי, וקיבלנו את הבקשה.

אני חושב שצריכים לעשות איזו אבחנה בין פרסומת שמכוונת לקטנים או לילדים ואומרים לילדים חמם לעצמך ארוחת צהריים, שאז כן צריכים להכניס את התקנות האלה, בפרסומת שמכוונת לילדים כן צריך להזהיר שזה לא מדובר לילדים קטנים, לא שילד בא מבית הספר ומחמם לאח שלו במיקרוגל נקניקיות והוא לא יודע שצריך לחתוך. אני חושב שבמקרים כאלה כן יש מקום לעשות שימוש, לפחות לתת להורים מודעות שאם הם משאירים נקניקיות לילדים שהילדים הקטנים יודעים לחתוך אותם או שיחתכו את זה מבעוד יום. ולכן יש להבדיל בין פרסומת שמכוונת לילדים לבין פרסומת כללית, שאני יכול לקבל את העמדה של משרד הבריאות.

אני מנהל את איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. אנחנו רואים את התקנות האלה וגם בעדן, זאת אומרת הנוסח אנחנו הולכים איתו. דרך אגב לד"ר טיבי חלק מהתעשייה התחיל ליישם את זה עוד לפני התקופה משום שחיכינו לתקנות והן לא הגיעו אז אתה יכול לעבור בכמה מוצרים כבר, טירת צבי וגם זוגלובק, ואני לא רוצה לציין שמות אבל בסך הכל התחילו ליישם את זה.


ברשותכם רק הערה אם אפשר, אנחנו יודעים שלפחות ההיסטוריה התחילה מנושא של פיצוחים, ואחר כך הגיעה גם לנקניקיות. לגבי ממרחים, ההגדרה פה ממרחים על בסיס שומני המכילים חתיכות פיצוחים קלופים היא לא מספיק בהירה וברורה, ולכן אנחנו שואלים האם אפשר להגדיר איזה שהוא גודל שחלקיק זה דבר לא ברור, וחלקיק יכול להיות גם מיקרומטר או לא יודע איזה גודל, לא ברור על מה מדובר. התעשייה דרך אגב היא לא מייצרת, אבל פשוט שיהיה ברור מה רוצים בדיוק. אני לא בטוח שממרחים בכלל רלוונטיים, אבל אם אפשר לכתוב משהו יותר ברור שיהיה ברור לנו למה מתכוונים. האם הממרחים צריכים להיות כלולים בתקנות, משום שהממרחים כפי שכתובים פה, ממרחים על בסיס שומני המכילים חתיכות פיצוחים קלופים ההגדרה שלהם מאוד רחבה והיינו רוצים יותר להגדיר איזה שהוא גודל מסויים מינימלי שיתן אפשרות להתייחס לנושא הזה בצורה יותר ישירה.

לא, כי גם למשל ממרח כמו נוטלה של אגוזים, פיזיקלית יש שם חלקיקים. זה שגודלם פחות מחלקיקי, אנחנו מכירים לפעמים אנשים שנתפסים לדברים כאלה ואומרים יש שם חלקיקים שגודלם אפס נקודה אפס משהו מילימטר, אבל זה חלקיק.

אני רוצה להבהיר לא לצד המקצועי שפרופ' אמיתי התייחס אבל לא מדובר על חלקיקים כאן בהגדרה, מדובר על חתיכות. וזה כבר נשמע לי שאי אפשר להבין שמדובר משהו בגודל כזה,

אני רוצה לברך את משרד הבריאות על הבאת התקנות, אני חושבת שכמו שחבר הכנסת טיבי אמר מה שחשוב לאשר את התקנות מכיוון שכבר עבר זמן וילדים נחנקו מאז מנקניקיות ומפיצוחים ומתו מזה. זה לקח הרבה זמן וכדאי לאשר את זה. ובנוסף אנחנו קוראים למשרד הבריאות,

אני פה נע בין שני קטבים. אחד צריך להוסיף פה שוקולד עם אגוזים, שיש בו חתיכות, יש בו לפעמים אגוזים שלמים. אבל אני מפחד שאם אנחנו נכניס את התיקון הזה זה ייקח עוד שנתיים. אני מציע לאמץ את התיקון כאן ועכשיו, לקבל אותו, לתמוך בו, אבל לבקש מהמשרד להוציא תיקון לתיקון, להכניס בו גם שוקולד עם אגוזים.

מי בעד הצעת התיקונים, הנוסח?

אני רוצה רק להעיר ברשותכם, יש לי בעיה עם הנוסח, נוסח האזהרה שאמור להופיע על האריזות. רבים מהציבור, ואנחנו יודעים את זה, לא קוראים ממש את מה שכתוב על האריזות, וגם אם קוראים לא תמיד מפנימים. אנחנו צריכים לנקוט במשהו שיהיה מספיק בולט ומסב את תשומת הלב לבוא להגיד לאנשים רבותיי, כאן יש משהו מסוכן. אם אנחנו קוראים לתקנות סימון אזהרה מסכנת חנק אנחנו לא יכולים לתת הוראות שימוש: תשומת לב, לא לתת לילדים מתחת לגיל חמש. זה הוראות שימוש. אבא יכול לחשוב שהוא יותר חכם מהיצרן. הוא לא מבין שמדובר כאן באמת בדבר מסוכן.

אם אנחנו מדברים על סיגריות, שזה לא דבר שגורם לסכנה מיידית בסיגריה אחת, אנחנו כותבים את המילה אזהרה, אסור להשתמש, פוגע בבריאות, בצורה גדולה ובולטת, אנחנו לא יכולים במקום שיש סכנה להתעלם מזה. אנחנו צריכים לומר אזהרה – מסוכן לילדים מתחת לגיל חמש.

אדוני, עם האזהרה הזאת על הסיגריות בכל זאת מעשנים, עם כל האזהרות האלה.

לפחות אנחנו יודעים שעשינו את שלנו ומסרנו אזהרה. כאן זאת הוראת שימוש. כאן כתוב אין לתת לילדים מתחת לגיל חמש. אין כאן שום אזהרה כמו שכתוב בכותרת התקנות לגבי הסכנה שקיימת. אם צריך לכתוב מלה בגדול סכנה, לפחות, לא לתשומת לב, מסוכן לילדים, אני גם לא בטוח שאזהרה מספיק להקנות לצרכן פשוט את המודעות שאכן מדובר כאן בדבר שמסוכן מפני חנק.

אם כתוב אזהרה, במקום זה, זה מספיק רציני.

אז אזהרה למה, שאין לתת לילדים מתחת לגיל חמש, צריך לכתוב לו שזה מסוכן.

כשאני כותב אזהרה זה נקרא שזה מסוכן כבר.

אנחנו כתעשייה לקחנו את הנושא הזה מאוד ברצינות, העברנו את זה לכל התעשייה, זה הנוסח שעמד לפנינו בחודשים האחרונים, ופה, הנוסח הזה לתשומת לב, אין לתת לילדים מתחת לגיל חמש, כבר נמצא בתקנות כבר הרבה זמן, כבר חלק התחילו לסמן. זה הנוסח שאנחנו מכירים, וזה נותן לפחות לדעתנו את המידע המספק. ומצד שני אם רוצים לשנות שינוי כזה מהותי משרד הבריאות היה צריך לקבל את ההערות. העברתי את זה לכל התעשייה, אני מניח שיש גופים שקיבלו את זה ולא הגיעו לפה, אני לא יודע למה, אבל משרד הבריאות הציג את זה כבר לפני כמה חודשים, המועצה היתה יכולה לבוא כבר לפני כמה חודשים ולהציג את ההערות, כמו שאנחנו עשינו למשרד הבריאות. חלקן התקבלו, חלקן לא. אבל אנחנו באים פה עכשיו, אחרי ששנה וחצי התקנות האלה כבר רצות, כבוד היושב ראש, ופתאום עכשיו לשנות ברגע הזה, כשאין לנו אפשרות בכלל להתייחס,

זה לא שינוי מהותי. זה שינוי שאני חושב שבסך הכל לתשומת לב, אנחנו חושבים, באנו בגישה חיובית, אמרנו אנחנו בעד, אנחנו חושבים שילדים מתחת לגיל חמש כתוב פה לא לקבל, אז אמרנו שזה בסדר, אנחנו רק חושבים ששינוי כזה היה צריך לבוא,

ואז היינו דנים ומתווכחים אולי בדיונים הרבה יותר ארוכים עם משרד הבריאות ומנסים להגיע לנוסח אחר. אי אפשר בשנייה אחת לעשות שינוי דווקא בנוסח שהוא הכי מהותי על האריזה.

אני לא חושב שזה שינוי מהותי, אני חושב שזה קצת קשה להתנגד למשהו שמזהיר מישהו מפני חנק.

אני מבין את נציגי התעשיינים, אם אני הולך בסופרמרקט ורואה שקית שכתוב עליה סכנת חנק אני תיכף הולך לקנות אקונומיקה, כלומר אני לא נעצר ליד המדף הזה, כי זה נראה לי מדף מאוד מסוכן חס וחלילה להתעכב דקה ליד המדף. אבל אנחנו פה באמת מדברים בדיני נפשות. ונדמה לי שמי שרוצה לקנות פיצוחים ויראה שעל כל הפיצוחים כתוב סכנת חנק, אז הוא יבין שזה לא המוצר הספציפי הזה אלא יש פה סכנה, ומי שרוצה לקנות גרעינים שחורים חזקה עליו שיקנה גרעינים שחורים. אני חושב שצריך להיות כתוב במפורש כי המלים "אין לתת לילדים מתחת לגיל חמש", אדם לא מבין למה, אדם לא מבין מה הסכנה. הוא עלול לחשוב שלילדים עד גיל חמש אין אנזים מסויים שיכול לפרק או לעכל את החומר הזה, ומכיוון שהילדים שלו כבר אכלו ולא מתו וכו'. נדמה לי שצריך להיות כתוב במפורש שיש סכנה בדבר הזה. הניסוח המדוייק יכול להיות, שוב אני מתלבט, כי אני מפחד שעכשיו זה ייכנס לטלטלה של עוד שנתיים, ויהיו דיונים בין התעשייה ומשרד הבריאות. אני מציע לקבל את זה כמו שזה, ומייד להתחיל לעבוד על הנוסח הבא, עם השוקולד ועם הסכנה, ולהגיע לניסוח הבא, כי אני מפחד שאם עכשיו יעצרו את זה אז זה ייתקע להרבה זמן.

לא לעצור את זה, להוסיף את השוקולד בהמשך, לא נראה לי בעייתי. אבל התפיסה שאנחנו נתקין את התקנות, התעשייה תתחיל להתארגן לסימון אזהרה או לתשומת לב כפי שזה ואחרי עוד שנה לשנות את הנוסח זה בעייתי. עדיף לגמור היום מה יהיה כתוב שהתעשייה יכולה להתארגן עם הנוסח הסופי. באמת רצוי את זה היום ולא לחשוב שנתקן את הנוסח בעוד זמן מה.

מה דעת הוועדה, זה כן מסוכן לילדים או לא מסוכן לילדים? זה כן מסוכן לילדים. לכן צריך לכתוב שזה מסוכן להם. עם כל הרגישות, כמו שאמר פרופ' אלדד, והדאגה השיווקית,

אני אומר עוד פעם, היו לנו פה דיונים ארוכים מאוד על נוסח כזה, ולכן אנחנו מתייחסים אליו כנוסח שכבר עבר את כל השלבים, אנחנו כבר התחלנו לסמן,

יש פה ניגוד עניינים בין אלה שרוצים למכור כמה שיותר לבין אלה שרוצים להגן כמה שיותר. האמת היא שהמילה סכנה היא עלולה להרתיע במידה מסויימת,

יותר משמעותי אזהרה מאשר סכנה.

אם יש חוט חשמל גלוי באיזה שהוא מקום או עמוד חשמל, כתוב עליו סכנת התחשמלות, לא כתוב רק אין לטפס מתחת לגיל חמש.

בסך הכל אנחנו מדברים על אזהרה דרך מישהו, דרך הורה.

אני מציע בשבוע הבא נעשה ישיבה ועד אז תגיעו לאיזה שהוא נוסח שייתן מענה, גם זה יהיה שבע וגם זה יהיה שבע.

מכיוון שמשרד הבריאות הסביר לנו שהפיקוח על התקנות האלה ייעשה במסגרת פקחי המזון הקיימים אין לנו התנגדות להצעה.

נקודת התורפה של התעשיינים שהם באו לכאן עם דוגמאות.

אני רוצה לבקש להוסיף לדיון גם את הנושא של סוכריות שלא נכנס, שהוא גם מאוד מאוד בעייתי, ואנחנו לא הצענו את זה קודם כי לא רצינו לעכב. אבל אם זה בכל אופן מתעכב אז כדאי להכניס גם את הנושא הזה, של סוכריות קשות .

אם אנחנו נתחיל עם סוכריות נצטרך גם בשוק לכתוב על דובדבנים.

כל מזון שיש לו קשות מסויימת מישהו שנוגס בו יכול להיחנק.

הדובדבנים יותר מסוכנים מסוכריות לידיעתך. בשבוע הבא, אני מבקש, כדי שנוכל להעביר את זה כמה שיותר מהר. מוסכם על ידי כולם? טוב, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:39