כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

05.09.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 59

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ב באלול התשס"ו (05.09.2006), בשעה 09:30

אישור תשלומי הורים לפי חוק ארוחה יומית לתלמיד.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור - היו"ר


זבולון אורלב


יואל חסון


עבאס זקור


שמואל הלפרט


חיים אמסלם


אלכס מילר


יואל חסון


זאב אלקין

חה"כ סילבן שלום


חה"כ נאדיה ח'ילו


חה"כ ישראל חסון


חה"כ עתניאל שנלר


ד"ר חגית מאיר - מפקחת מתאמת במינהל, משרד החינוך


שולה מור - מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך


עו"ד דורית מורג - יועצת משפטית, משרד החינוך


ראובן חביב - יועץ כלכלי, משרד ראש הממשלה


יונתן רגב - רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד החינוך


אילן בהירי - הסתדרות המורים


עו"ד פזית קלומר - כלכלנית, מרכז שלטון מקומי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

מיטל בר שלום


אישור תשלומי הורים לפי חוק ארוחה יומית לתלמיד.

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. היום לפני שלושים וארבע שנים נתפסו הספורטאים שלנו במינכן. אני מבקש מחבר הכנסת מילר להגיד כמה מילים על הנושא הזה.

לאור ההתגברות של האנטישמיות בחו"ל, אנחנו בוועדת החינוך, הספורט והתרבות חייבים להזכיר את אותו טבח שהיה במינכן לפני 34 שנה. זה אחד מהדברים שאנחנו כעם מאוחד צריכים להגיד בנוגע לכל מה שקורה כלפי המשלחות שלנו בחו"ל. זה חשוב שהנושאים האלה יעלו בבתי הספר ובשאר המקומות שמתעסקים בחינוך וספורט. צריך להזכיר את זה לילדים, כי זה היה משהו שכל העם שלנו היה עד לכך. אפילו בספורט, שבו לא אמור להיות צעדים פוליטיים, זה קרה. היום אנחנו גם כן שומעים כל מיני אמירות על כך שלא רוצים לערוך פה משחקים. אני חושב, שכדאי לנו להזכיר את זה לכל מי שמתעסק בתחום. צריך לומר, כי בספורט ובתרבות לא צריך להביע עמדות פוליטיות.

זה לא הנושא שקשור לזכר הספורטאים שלנו שנרצחו בצורה הכי מבזה ופחדנית. זה נושא אחד שראוי שתמיד נעלה. השאלה, כמה צריך לערב פוליטיקה בספורט, ראויה לדיון נפרד. כפי שאתה יודע, גם אנחנו כמדינה החרמנו כמה פעמים אירועי ספורט. אני מאמין, שדרך הספורט אפשר לקרב מאוד בין בני אדם. זה נכון לגבי האזור שלנו, שהיו ניסיונות של משחקי ספורט בינינו לבין שכנינו הפלסטינים. אני חושב, שאנחנו צריכים פה בארץ לעבוד קשה, כדי שמשחקי הספורט, במיוחד הכדורגל, יהיו מוקד לדו קיום. אולי כדאי לעשות פעילות יותר אינטנסיבית כדי שזה יהיה כך ולא יהפוך למוקד התנגשות. לצערי, אין לנו עכשיו את סכנין בליגת העל עכשיו. אני יכול להגיד לך שאני עבדתי בשביל הקבוצה גם בביקורי בקטאר. אני חושב, שיש הרבה מאוד קבוצות בארץ בהן משחקים בדו קיום מצוין יהודים וערבים, כולל בנבחרת שלנו. כוועדת ספורט, אנחנו יכולים לחשוב איך אנחנו יכולים לעזור לדו הקיום מול כל אלה שרוצים לעזור. אנחנו נעבור לנושא של היום, הזנה בבתי הספר. אני רוצה שנציג את המסגרת המשפטית.

אנחנו דנים בבקשת שרת החינוך לפי חוק ארוחה יומית לתלמיד, לאשר תשלומים של ההורים בנושא ההזנה בבתי הספר, לפי סעיף ד לחוק ארוחה יומית. רשות חינוך מקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד חינוך שתלמידיו זכאים לארוחה יומית על פי הוראות חוק זה - שזה בתי ספר שנמצאים ביישובים של חוק חינוך ארוך - רשאית באישור השר לגבות מההורים תשלומים, בשיעורים שייקבע השר, למימון חלק מחלקה בתקציב, כאמור בסעיף (ב), שזה החלק של הרשות המקומית שנקבע אתמול בוועדת הכספים. התשלומים שייגבו מההורים כאמור, ייקבעו על ידי השר בהתאם לאמות מידה כלכליות וחברתיות, ובמסגרת התשלומים הנקבעים לפי סעיף 6ד לחוק חינוך חובה, שזה אומר אישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

לאחר שהוצגה המסגרת החוקית של העניין, אני רוצה להזכיר כמה דברים. בשלב ראשון, לפי החוק, מציעה ועדה מייעצת במשרד ראש הממשלה, שהיא ועדה ציבורית, ועדה שבה נוכחים נציגי המשרדים ונציגים ציבור, את שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות בעלות ההזנה לעומת שיעורי ההשתתפות של המדינה. הצעה זאת אושרה אתמול בוועדת הכספים של הכנסת.


השנה יש חידוש עקרוני. החידוש הוא, שאנחנו פועלים מכוחו של חוק ארוחה יומית לתלמיד, בעוד שבשנה שעברה ובשנה שקדמה לה, התקיימה הזנה מכוח החלטת ממשלה. ישנו שינוי מאוד גדול. הרשויות החלשות באשכולות 1,2 ו-3 משלמות הרבה פחות בחלקן בהזנה מאשר שילמו על פי החלטת הממשלה. ההצעה הזאת, כאמור, אושרה. עכשיו אנחנו באים לקבוע את ההתפלגות מאותו חלק של הרשות.

אני רוצה שתסבירי, מה החלק של המדינה, מה החלק של עמותת רש"י ומה החלק של הרשות עם ההורים.

העמותה והמדינה יחד ממנות באשכול אחד 80% מעלות ההזנה והרשות וההורים 20% מעלות ההזנה.

זה חדש.

זה חדש ואושר אתמול בוועדת הכספים.

אנחנו דנו בזה בנושא של רהט ועוד יישובים, ואז זה בהחלט לא היה כך.

אז זה היה 56%, וכיום זה 80%. באשכול 2 הממשלה והקרנות מממנות 70% מעלות ההזנה. באשכול 3 65% ממנות המדינה והקרנות ו-35% ההורים.

בשנה שעברה זה היה 50%- 50%.

אני מסבירה, מה אישרה אתמול ועדת הכספים.

ואנחנו אמורים לאשר את החלק של ההורים בתוך האחוזים שנשארו מהמאה אחוז.

מתוך אותם 20% של רהט כמה ישלמו ההורים. באשכול 4 הרשויות וההורים יחד ישלמו 40% והמדינה והקרנות 60%. באשכול 5 ישלמו 50%-50% , ובאשכול 6 60% הרשויות וההורים ו-40% המדינה.

כמה זה היה בעבר?

בעבר המדינה השתתפה בשיעור של 55%.

הכבידו פה על אשכול 6.

באשכולות 7-8 שמשלמים 70%, נכללים 4 יישובים בלבד. ישנם 4 יישובים שחל עליהם החוק, והם משלמים 70% והמדינה 30%.

כמה זה היה בעבר?

בעבר זה היה אותו דבר.

מה קורה אם יש שכונת עוני בתוך עיר שהיא באשכול 7?

בשכונת העוני ישלמו ההורים לפי הכנסתם, בין שקל ל-3 שקלים, והרשות תשלם את כל היתר.

כלומר משפחה עם רמת הכנסה מסוימת שגרה ברשות מקומית באשכול 2, ומשפחה אחרת באותו מצב סוציאלי שגרה בעיר שהמדרג שלה הוא 7 ישלמו אותו דבר.

לא. תשלום המשפחה ייקבע היום, והוא על פי הכנסת המשפחה לנפש.

כלומר, בהצעה שלכם אין מדרג של הרשויות. המדרג הוא אישי.

ההצעה היום היא מדרג ההכנסה לנפש.

מבלי קשר באיזו עיר מדובר.

בלי קשר. היום אנחנו מחליטים כמה הרשות תישא יותר. מה שנשאר הוא הרשות. בפועל הילדים ישלמו אותו דבר, בין אם הרשות שלהם היא חלשה או חזקה.

אם יש משפחה ברמה סוציו-אקונומית מסוימת תשלם אותו דבר בין אם היא תגור ביישוב הנכלל באשכול הראשון או השמיני. המשפחה עצמה תשלם אותו דבר. מה שנשאר לקבוע, הוא כמה תשלם הרשות. אם במקום בו צריך לשלם 70% המשפחה משלמת 5%, זה אומר שהרשות צריכה לשלם 65%.

כאשר יש רשות חזקה, המדינה תשתתף פחות. זה כבר נקבע אתמול בוועדת הכספים. אנחנו מדברים עכשיו על השתתפות התלמיד.

מה אחוז ההשתתפות של אותה משפחה במצב סוציו אקונומי מסוים ששייכת לבעלי ההכנסה הנמוכה ביותר ונמצאת באשכול 1,.

אנחנו מציעים שמשפחה כזאת תשתתף בשיעור של שקל ליום לילד.

כמה זה אחוז מתוך השתתפות הרשות?

147
כאשר הרשות משלמת 20%, זה יוצא בערך 2 שקלים. ההורים ישלמו שקל והרשות תשלם שקל. עלות מנה היא כ-9 שקלים.

לנו נמסר על 130 יום בשנה.

זה היה בשנה שעברה. הוועדה הזאת קובעת היום שלב נוסף כדי שנוכל לצאת לדרך. ככל שיתאחר האישור, לא נוכל לצאת לדרך עם תהליך ההזנה. בעיקרון, יש בשנה הזאת 147 ימי הזנה שנספרו כימים ארוכים. הם המקסימום. אנחנו מאשרים פה את המחיר המרבי, שהוא יגבה לפי שקל ליום, לפי מספר הימים בפועל.

כלומר, המקסימום הוא 147 ימים. בגלל שהפסדנו שבוע, כי רק היום הגישו את הבקשה לטיפול אצלנו, אז יהיו פחות 4 ימי הזנה.

פחות 4 ימים. יש רק 4 ימי הזנה בשבוע. אנחנו מדברים על הימים הארוכים של יום חינוך ארוך על פי החוק.

צריכים להבין, כי אנחנו מדברים רק על כשליש מכלל ימי השנה. בשנה יש 365 ימים. אנחנו מדברים על 130 יום. בנוסף, הילד חולה ולא מגיע. אנחנו יודעים גם שיש חופשות ושישי-שבת. סך ימי הלימוד הוא 180.

לשון החוק, היא שההזנה תתקיים בימים הארוכים לפי חוק חינוך ארוך.

מדובר על 4 ימים בשבוע בתקופות רגילות, שאין כל כך הרבה.

מספר הימים נספר ידנית על פי לוח הלימודים של משרד החינוך לשנת הלימודים.

השנה החגים נופלים בשבת, אז אולי יש פחות.

כמה רשויות החליטו שלא להפעיל את ההזנה. האם מישהו יכריח אותם להפעיל זאת?

הנושא נמצא היום בבג"צ. לשיטתנו, החוק מחייב את הרשויות להפריד את ההזנה. לכן, הדיפרנציאציה שנקבעה אתמול בוועדת הכספים קבעה כי רשויות שנמצאות באשכול 1 יקבלו את השתתפות המדינה וקרן רש"י בשיעור של 80%. הרשות עצמה תצטרך לשלם שקל אחד עבור תלמיד, שזה בסדר גם לרשויות חלשות.

והיא חייבת להפעיל.

היא חייבת להפעיל כל עוד היא נכנסת לגדר החוק. כל רשות שנכנסת לגדר החוק, חייבת להפעיל זאת.

ארוחה עולה כ-9 שקלים, כאשר העיקרון הוא שהורים ישתתפו בשקל.

הטבלה מצד אחד צמצמה את הדרגות של ההכנסה החודשית מ-10 ל-3, שזה טוב מבחינתנו. מצד שני, יש פה הרעה עם השכבות החלשות, עם 2 דרגות ההכנסה התחתונות. בעלי ההכנסה בין 0 ל-1,039 שילמו בשנה שעברה 45 אגורות בעוד שהשנה הם ישלמו שקל. לעומת זאת, יש הטבה עם השכבות היותר חזקות. מבחינת השלטון המקומי מדובר בהרעה שמסתכמת ב-10,000,000 שקלים. לזה אנחנו נתנגד. זה אומר שביחס בין השלטון המקומי להורים, השלטון המקומי צריך לספוג יותר.

בשנה שעברה היו רשויות שסגרו את מפעל ההזנה באמצע השנה, כי זה לא היה כלכלי. היה להן בעיה קשה לממן את ההורים שלא יכלו לממן. אם זה יהיה השנה, זה יקרה גם השנה.

החלוקה בין המדינה לרשויות נדונה בוועדת הכספים. היתה הצבעה בוועדת הכספים. ההשתתפות הזאת לא עומדת היום לדיון בפני הוועדה, כיוון שהצביעו כבר על הנושא והסכימו עליו. אנחנו מביאים זאת לפניכם כנתון לאחר שוועדת הכספים כבר החליטה.

האם אנחנו חייבים לאשר זאת אוטומטי?

לא.

זה לא הגיוני.

אתם ודאי לא חייבים לאשר זאת אוטומטית. אתם צריכים להבין מה עומד היום להחלטת הוועדה.

אם אני מבין נכון, החליטו אתמול על החלוקה בין היחידה שנקראת המדינה פלוס רש"י, לביו היחידה של הרשויות פלוס ההורים. אנחנו מחליטים היום כמה ההורים ישלמו וכמה הרשות תשלם.

למה בדרגה השלישית מ-1,000 שקלים ומעלה, ההכנסה היא לא פי 3 מהדרגה הנמוכה ובתשלום זה פי 3?

זאת הכנסה לנפש. יש הבדל עצום. במשפחה של 2 נפשות אתה מתחיל להכפיל את זה.

זה נכון גם למשפחה של 2 נפשות.

בדרגה הראשונה היא משתכרת 2,400 שקלים, ובדרגה השנייה היא משתכרת 3,200.

זה לא פי 3.

זה לא פי 3. הטבלה של שנה שעברה היתה טבלה זהה לפיה כל שנה מאשרים שכר לימוד מדורג בגני ילדים קדם חובה. גם שם היחס הוא לא יחס ישר. היחס הוא מדורג. ישנו שיפוע מסוים.

אצל המשפחות בעלי ההכנסה הנמוכה בדרך כלל אין מספר בעלי הכנסה. בדרך כלל יש אחד שמפרנס.

לכן כולם ישלמו את התשלום הנמוך ביותר. ככל שעולה מספר הילדים במשפחה, הם משלמים פחות.

איך נבדקת ההכנסה? מי בודק את ההכנסה?

הרשות המקומית. ההורים מביאים אישורים על הכנסה.

איזו הכנסה נלקחת בחשבון? האם מדובר בהכנסה רק משכר, או שזה כולל גם קצבאות?

זה אותו מנגנון שפועל בגני הילדים.

מגישים תלושי משכורת, והרשות מחשבת את זה פר נפש.

האם הקצבאות נכללות בתוך ההכנסה?

כן.

באשכול 2, אני מבין שהרשות המקומית צריכה לממן 2 שקלים.

30% מ-9 שקלים. הרשות פלוס ההורים צריכים לממן 2.5 שקלים.

אנחנו מדברים על סכום של 10 שקלים.

עלות מנה היא בין 9 ל-10 שקלים.

נניח שבאותה רשות יש משפחה שצריכה לשלם 3 שקלים לפי הכנסתה, האם היא משלמת יותר ממה שהרשות צריכה לשלם? האם הרשות המקומית לא משלמת בכלל?

בטבלה החדשה יש מקסימום 3 שקלים.

אני שואל לגבי רשות מקומית מסוימת שנמצאת במדרג הסוציו אקונומי באשכול 1 או 2. נניח שהחלק של הרשות הוא 3 שקלים, ויש שם משפחה שמרוויחה מעל 1,865 שקלים לנפש שצריכה לשלם 3 שקלים עבור כל ילד.

רשות באשכול 2 משלמת 30% ביחד עם ההורים. במקרה של משפחה חזקה, ההורים יישאו במלוא העלות, אבל לא מעבר ה-3 שקלים.

במקרה כזה הרשות המקומית לא תשתתף.

אין מצב בו בית ספר שלם ישלם. יש משפחות כאלה ויש משפחות כאלה.

אני דיברתי על כך שיכול להיווצר מצב בו מטילים את העול המקומי רק על המשפחה.

זה היה בשנה שעברה.

אני מתנצל שלא הייתי חבר בוועדה. האם אנחנו יודעים בכמה ילדים מדובר ובאיזה מדרג? בכמה כסף מדובר פה?

באשכול 1 יש לנו 16,000 תלמידים. באשכול 2 יש לנו 3,000 תלמידים. באשכול 3 יש 7,000 תלמידים. באשכול 4 יש 39,000 תלמידים. באשכול 5 20,000 תלמידים. באשכול 6 יש 6,000 תלמידים וב-7 אין בכלל. באשכול 8 יש 2,000 תלמידים.

האם יש לנו מידע לגבי כמה משפחות יש הכנסה לנפש שהיא עד 1,200. האם יש לנו מידע לגבי כמה ילדים ישלמו שקל וכמה ילדים ישלמו 2 שקלים?

זה מידע שמתקבל רק לאחר שהמשפחות ממציאות אישורים על הכנסתם.

יש לכם את המידע משנה שעברה.

השנה הם שינו את הדרגות. אנחנו קיבלנו את הטבלה החדש רק אתמול בלילה, ואנחנו מאוד הופתענו לגלות שהם שינו את הדרגות. אנחנו נשב ונחשב את זה בדיוק.

האם יש לך את הנתונים של שנה שעברה? כמה כסף המדינה משקיעה? האם מקבלים פה החלטות באוויר?

ידוע לנו כמה המדינה משקיעה.

בשנה האחרונה היה תקציב של 50,000,000 שקלים לנושא ההזנה.

האם הכל נוצל?

כמעט הכל. 35.000.000-40,000,00 מתוכם נוצלו. לקראת השנה הבאה יש רצון להגדיל את התקציב בעוד 30,000,000 שקלים.

האם יש נתונים על מספרי ילדים? הכוונה היתה שיוזנו 220,000 ילדים השנה.

לפי נתוני משרד החינוך, יש היום בצו חינוך ארוך 192,000 תלמידים.

כמה הוזנו בשנת תשס"ו?

קרוב ל-100,000 תלמידים.

104,000 תלמידים.

קרוב למחצית מהתלמידים שלומדים במסגרת של יום חינוך ארוך לא הוזנו.

כן. לאו דווקא מסיבות תקציביות, אלא גם מסיבות של היערכויות של הסכמה של רשויות. מאחר והממשלה חייבת להפעיל את זה משנת הלימודים הזאת, על פי החוק שעבר ולא על פי מנגנון התנדבותי, ובהנחה שהחוק ייושם, האוכלוסייה תגדל.

בשנה שעברה הופעלה ההזנה על פי החלטת הממשלה. על פי החלטת הממשלה השתתפות הרשות היתה וולונטרית. רשות מקומית רשאית היתה להחליט שהיא לא מעונינת להצטרף למפעל ההזנה. מרגע שאנחנו מפעילים את זה על פי חוק, הרשות חייבת להצטרף.

אם לא נדע מה הן הסיבות שבגלל 100,000 תלמידים לא הוזנו למרות שהיה תקציב, כי שמענו ששליש מהתקציב לא נוצל....

מה פתאום.

אני מציע לא ללכת כמו עיוורים, ולהבין למה הם לא הוזנו. אני חושב שהתשובה היא מאוד ברורה. בהשתתפות של הרשויות באשכול 4-5, ששם עיקר המשקל, יהיו עיקר הבעיות.

האם אתם ישבתם כבר בוועדה במשרד ראש הממשל.

ודאי. אתמול ההמלצות שלה אושרו בוועדת הכספים.

אנחנו רוצים לברך על זה שהקמתם כבר את הוועדה. ציפינו לזה מאוד בוועדת החינוך. קיבלנו כמה החלטות ודרשנו שזה יקרה. אנחנו שמחים ורוצים לברך אתכם על כניסתכם לתפקיד.

נעשתה עבודת מטה שהתחילה עוד לפני מספר חודשים. אתמול היה השלב האחרון, וזה אושר בוועדת הכספים. לשאלתו של חה"כ זבולון, היו סיבות תפעוליות בכל רשות ורשות. יכול להיות שאחת הסיבות היתה, היא שנטל העלות על הרשות וההורים גם יחד היה גבוה מדי. אתמול ועדת הכספים, על פי אישורה של הוועדה המייעצת, נתנה לזה פתרון. היא הורידה את שיעורי ההשתתפות המשותפים ביחס למה שהיה שנה שעברה. אני מקווה שזה ייתן פתרון.

לפי מה קבעתם את ההכנסה החודשית לנפש המחייבת. הרי אין לזה קשר לדוח העוני.

אלה הכנסות שמקורן בלמ"ס, שעל פיהן נקבעים כל מיני תשלומים. הגבולות האלה משמשים גם את שכר לימוד מדורג בגני ילדים, שהוא מאושר מדי שנה. זה הולך לפי רמות ההכנסות מהסוגים האלה. זאת קביעה שמקורב בלמ"ס ובה משתמשים.

האם שקלתם להיעזר בדוח העוני ולעשות קורלאציה?

אני רוצה לברך את הממשלה, משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך, על ההיערכות ביצוע החוק הזה. מפעל ההזנה הוא דבר חשוב וחיוני לחברה הישראלית. כאשר אני רואה את הטבלה, אני חושב שהיא נכונה וראויה. חה"כ אורלב, צריך לזכור שגם מי שמשלם את מלוא התשלום השנתי עבור ארוחה, חוסך בבית. הם היו אוכלים בבית אם הם היו אוכלים בבית הספר בצורה פחות מזינה. זאת טבלה נכונה, וזה גם חוסך למשפחות ועוזר בהרבה מובנים.

מה שאותי מטריד, זה כל הניהול הטכני של הפרוייקט הזה. ראינו את זה בשנה שעברה ואנחנו יכולים לראות את זה השנה גם בצד של הרשויות המקומיות וגם בצד של בתי הספר. אני רוצה להבין, איך יהיה הפיקוח על התפעול היומיומי של הדבר הזה. קודם כל צריך לוודא שהרשויות אכן מבצעות את זה. איך מתבצעת גביית תשלומי ההורים, איך מתנהל התפעול בבית הספר, ההגשה, איכות המזון. שמעתי שעלותה של מנה היא 9 שקלים. מעניין אותי לדעת, מה מאכילים את ילדי ישראל בסכום של 9 שקלים. 9 שקלים נראה לי סכום נמוך. אני כן מתייחס לאיכות המזון. צריך לשים לב גם לאיכות המזון. אני רוצה לדעת על הפיקוח על האוכל, התזונה והניקיון. זה נושא משמעותו מאוד בעיני.

קביעת התפריט והדיאטה, על פי חוק, היא באחריות משרד הבריאות. התזונאים מטעמו קבעו, מה יהיה התפריט, מה יהיה הרכבו ומה הוא אמור להכיל. כמו כן, נקבעו התנאים של ייצור המזון, אספקתו והגשתו.

האם יהיו מפקחים בבתי הספר.

כן. משרד החינוך הקים מערך בקרה על מפעל ההזנה באמצעות מכרז. הוא יפקח הן על המזון, איכותו, אופן הגשתו, ודרכי הגעתו, והן על בתי הספר, איך מוגש המזון ואיך מטופל המזון. גם על דרכי המימון ודרכי הגבייה הוא יפקח. הוקם מערך שתפקידו לבקר שהדבר הזה יתנהל כשורה.

האם יש התייחסות לצמחונים?

כן. גם לבעלי הכשר מיוחד. יש גם בתי ספר, שבהם האוכלוסייה דורשת הכשר מהודר וגם לזה ניתנה התייחסות.

אבל כל הארוחות האחרות הן גם כשרות.

כל ארוחה שהמדינה מספקת, היא לעולם כשרה. יש גם מענה לדורשים הכשרים מהודרים.

לא התייחסת לנושא הטכני מול הרשויות. איך מוודאים שהדבר הזה עובד מבחינה טכנית ושהרשויות מבצעות את זה.

יש לנו מערך בקרה שבודק מה קורה בבתי הספר וברשויות.

מה תעשו אם רשות אומרת שהיא לא מתכוונת לבצע זאת?

החוק מחייב אותה.

יש דרכי אכיפה של השלטון המקומי כלפי הרשויות, כמו בכל נושא. אני רוצה לשאול משהו. יש פה משהו שלא מסתדר לי. אתם חילקתם כמה יש בכל אשכול. אם תעשו את החשבון של הכל ביחד תגיעו ל-100,000, בעוד שאמרתם שיש 200,000 תלמידים.

אלה המוזנים. זה המידע שיש לנו לגבי התלמידים שמגיעים הזנה כיום.

שהוזנו בשנת תשס"ו.

כלומר, בשנה הבאה החלוקה תהיה אחרת לגמר.

בשנה הבאה כוונתנו לשמור על האוכלוסייה המוזנת ולהגדיל אותה על פי בסיס סוציו-אקונומי, להתחיל בחלשים ביותר.

אמרת שהחוק מחייב הזנה מלאה של 192,000 תלמידים, שלומדים יום לימודים ארוך.

מירב תסביר.

החוק קובע שההזנה תינתן בבתי הספר שנמצאים ביישובים של יום חינוך ארוך, כאשר האוכלוסייה של התלמידים נקבעת בנפרד על ידי השר. שר החינוך בהסכמת שר האוצר יקבע את אוכלוסיית התלמידים הזכאים לארוחה יומית על פי חוק זה, במוסדות החינוך, ביישובים ובשכונות שחל בהן יום חינוך ארוך. כלומר, האוכלוסייה של התלמידים נקבעת בנפרד על ידי השר, והוא אמור להרחיב אותה כל שנה לפי האמירה של משרד החינוך.

כלומר, שיש פוטנציאל של 200,000 תלמידים שלומדים ביום חינוך ארוך. מתוכם השר קובע. לפי מה הוא קובע?

לפי קריטריונים סבירים.

האם יש טבלה מוכנה לבתי הספר הנכללים בתוך זה?

האם יש חלוקה לפי יישובים?

כן.

תתני את זה לחה"כ זכור.

יש לי שאלה לנציגת השלטון המקומי. האם זה נכון, שהיום אנחנו לא יכולים לשנות את הטבלה. אנחנו יכולים רק לאשר או לא לאשר.

אתה יכול גם לשנות.

הטבלה קובעת את שיעור ההשתתפות של השלטון המקומי.

יש מדינה וקרן רש"י ויש רשויות והורים. אתמול הגדרנו את היחסים בין מדינה לרשויות. היום אנחנו מסדירים את היחסים בין הרות להורים.

בשנה שעברה ההבדלים בין האשכולות לא היו גדולים. אני מנסה לשאול, האם ההורה ששילם חצי שקל יצטרך עכשיו לשלם שקל?

האשכולות מתייחסים ליחסים בין המדינה לרשויות. זה מה שאושר אתמול. היום אנחנו מדברים במונחי הכנסה חודשית לנפש.

אתם נתתם טבלה לשנת תשס"ו של דרגת תשלום באחוזים. אלה אחוזים מהחלק שנפל על הרשות ביחד עם ההורים. זה לא 10% מעלות הארוחה, אלא 10% מחצי העלות. זה אומר שההורה באשכול שהחלוקה היתה חצי-חצי, שילם 0.45 בשנה שעברה.

לפי האשכולות, זה בין המדינה לרשויות. אנחנו עכשיו מדברים לפי הכנסה לנפש.

אני הבנתי. ברוב האשכולות החלוקה היתה חצי-חצי. אני לקחתי את זה כבסיס וניסיתי להפוך את האחוזים שרשומים כאן למספרים בפועל, כדי להשוות אותם לטבלה שאתם מציעים. כדאי להשוות פה מספר למספר, ולא אחוז למספר אבסולוטי. אני מצאתי, כי השנה יש קפיצות מאוד מוזרות לעומת שנה שעברה. הקבוצה הראשונה והשנייה מפסידות, השלישית מרוויחה, הרביעית מפסידה, החמישית מרוויחה וכו'. יש שכבות חלשות יותר שמפסידות ויש שכבות חזקות יותר שמרוויחות. מה ההגיון?

זה ברור, שכאשר מאחדים את זה מפשטים את זה. מה שלנו קשה, זה שההורים הכי חלשים ששילמו 45 אגורות בשנה שעברה, צריכים היום לשלם שקל. זה הדבר הכי צורם. מה ההגיון של זה.

לעומת זאת, היו הורים ששילמו 4.5 שקלים והיום ישלמו 3 שקלים. זה הצד השני של הטבלה הזאת.

כמה היה עולה להם להאכיל את הילד בבית? פי 5 או פי 6.

לוקחים מהמשפחות הכי חלשות.

ההורה שהוא במעמד טוב מאוד, ששילם בשנה שעברה 4.5 שקלים, היום צריך לשלם רק 3 שקלים. ההורה הכי חלש צריך לשלם שקל במקום חצי שקל.

השאלה האחרונה שלי היתה, למה זה נעצר בהגבלה של 3 שקלים.

מדובר בסבסוד של הרשות.

קודם היה לזה היגיון. 100% שנפל באשכול הספציפי שילמה המשפחה האמידה. בשיטה החדשה, הרשות העמידה מרוויחה מהמשפחות העמידות.

משרד החינוך העביר את הנתונים ועשה את המבחן לפי המקצועיות שלו. אני רוצה להתייחס לנושא של השקל, כי זאת היתה החלטה שמנכ"ל משרד ראש הממשלה עמד מאחורה. הוחלט שזה סכום מינימלי ראוי מתוך עלות של 9 שקלים למנה, שגם כך היא מסובסדת בגלל אותו יתרון גודל שהמפעל הזה משיג. הגיוני שהעלות המינימלית של השקל תהיה, ואפילו ההורה החלש צריך לשאת בה.

למה לא חצי שקל? מה הבסיס להחלטה הזאת?

בשנה שעברה נקבע מבחן שחולק ל-10 רמות. אני לא יודע איך זה בוצע מבחינת הישימות שלו.

הסבירו לך שכך זה נוהג גם בתשלום לגני הילדים. הרשות המקומית מתורגלת בחינוך לקבוע לפי 10 דרגות.

חלוקה ל-10 רמות באחוזים מהשתתפות הרשות ולא מסך עלות, מגיעה למספרים מאוד עדינים.

גובים פעם בשנה. לא כל יום גובים את ה-45 אגורות.

עדיין ההבדלים הם מאוד עדינים.

בחישוב השנתי מדובר בהפרשים של 100 שקלים.

אני חושב שזאת טבלה פשוטה.

השאלה היא, למה את מחיר הפשטות ישלם הרובד החלש ולא הפוך.

ללא קשר למה שהיה שנה שעברה, אנחנו חושבים שהשתתפות של שקל למנה, היא השתתפות ראויה מאוד.

יש לי הצעה שתהיה לשביעות רצון כולם.

תאמרי אותה כאשר חה"כ מילר יסיים.

זה טוב שיש פה פן של המדינה. כך אם נאשר או לא את ההשתתפות של ההורים. חבל שאין הסדר עם השלטון המקומי, הצד השלישי שמשתתף בכל המפעל הזה. לישיבה הזאת הייתם צריכים להגיע עם הסכמה. ברגע שאדם יושב ואומר שהוא לא מקבל את זה, אז מה שאנחנו רוצים לאשר לא שווה. הצד השלישי לא הולך לקיים את זה. בפעם הבאה כדאי לכם עם משהו שסגור גם עם הצד השלישי.

רציתי לומר גם, שחשוב מאוד שתתחשבו באותם אנשים שקשה להם. צריך לבוא לקראתם ולהוזיל להם את העלות. על ידי חשבון של 2 דקות, ראינו כי יש אשכול שמשלם פחות. אם אפשר לאזן את זה, תאזנו את זה.

אני מציע שנעשה חישוב, ואולי נוכל לאזן את העניין הזה. אנחנו צריכים לדבר על מקסימום 130 שקלים בשנה. בכל זאת, אתה שומע פה את הרתיעה. אפשר להישאר באותה מסגרת ולהחזיר לחלשים את החצי שקל, ולהגיע לזה שסך כל החלוקה בין הרשויות לבין ההורים תהיה אותה חלוקה. אני מציע לכם להציעה פשרה בעניין הזה.

אני מבקשת להוסיף רמה רביעית, של בין 1,586 שקלים עד 1,774 שקלים, ודרגה של מ-1,774 ומעלה, שישלמו 4.5 שקלים במקום 3 שקלים. זה כמו שהיה בשנה שעברה.

אנחנו לא נתנדב להכביד על הורים. כאשר הממשלה לא מציעה זאת, הוועדה לא תתנדב להכביד על הורים.

אנחנו מדברים פה על בעלי הכנסה גבוהה. אנחנו לא מדברים על הורים חלשים. אין שום סיבה שהרשות תסבסד אותם.

את זה הייתם צריכים לסגור בוועדת הכספים. אני לא רואה את הוועדה הזאת מכבידה על הורים עם תשלומי הורים נוספים.

זה כמו שהיה בשנה שעברה.

תלכו לוועדת הכספים.

זה לא עניינה של ועדת הכספים.

זה לא קשור לוועדת הכספים. זה מסמכותנו.

אני רוצה לשאול, איזה מוסדות זכאים להזנה? האם כל ילדי ישראל או רק מוסדות ספציפיים? האם מוסדות החינוך העצמאי, אל המעיין והת"ת זכאים גם כן, ואם לא מדוע לא?

לפי החוק, מדובר על המוסדות הרשמיים. מאחר ויש הוראה בסעיף 3א בחוק יסודות התקציב, שמשווה בנושאים התקציביים את שתי הרשתות, יהיו זכאים לארוחה יומית גם שתי הרשתות.

אני רואה ברשימה את בית ג'אן ואת הרשות הבדואית וכפר מנדה. האם את יתר הילדים צריכים להרעיב. האם צריך להרעיב את ילדי ת"ת שלומדים מגיל 6-7 יום לימוד ארוך.

אנחנו פועלים לפי חוק.

אני מציע שהוועדה תתנגד לכל הנושא הזה. עד שלא יאושר כי כל ילדי ישראל יקבלו הזנה, בלי יוצא מן הכלל ובלי איפה ואיפה, לא נאשר את הצו. לא יעלה על הדעת שיש ילדים שיקבלו הזנה ויש ילדים שירעיבו אותם. לא יעלה על הדעת דבר כזה. אני מציע לוועדה, שלא תיתן בשום פנים ואופן יד לדבר כזה.

אני רוצה להבהיר, כי אנחנו מבקשים כאן אישור לפי חוק ארוחה יומית. אנחנו הולכים לפי חוק שעבר בכנסת ישראל.

תעזבי את כל החוקים וכל הנהלים, כאן מדובר על ילדים רעבים ואי אפשר לעשות איפה ואיפה בקרב ילדים רעבים. לא מעניין אותי שום חוקים ושום נהלים.

חה"כ הלפרט, הפקידים שנמצאים פה, גם פקידים בכירים, הם רק פקידים.

אנחנו נחליט שלא יאשרו שום תוכנית הזנה, עד שזה לא יחול על כל ילדי ישראל בלי יוצא מן הכלל.

הם מחויבים לפעול לפי החוק.

התקבל חוק מעוות שצריך לתקן אותו.

יכול להיות. בינתיים יש לנו 200,000 ילדים שיקבלו הזנה, וזה כולל את כל הילדים, גם של הרשתות, גם של החינוך העצמאי, גם של ש"ס, גם של הציבור הערבי, גם של הציבור היהודי הדתי והלא דתי. זה לגיטימי להציע חוק, שכל ילדי ישראל יקבלו הזנה. אני אתמוך בחוק הזה. לא זאת השאלה שעומדת בפנינו היום. אני חושב, שלהגיד כי ה-200,000 הילדים האלה, שרובם נמצאים במצב קשה, לא יקבלו בגלל שלא כל הילדים מקבלים, זה לא נכון.

האם אני אומר שה-200,000 הילדים האלה לא יקבלו?

כן. זה מה שאתה אומר.

שכולם יקבלו. אנחנו צריכים לומר, שאנחנו דורשים לתקן את העוול הזה ושכל ילדי ישראל יקבלו.

כאשר אתה תציע הצעת חוק, אני אתמוך בזה ואעשה הכל כדי שזה יתקבל.

אני רוצה להביע את דעתה של הסתדרות המורים בנושא. בכל המקומות בהם יתקיים מפעל ההזנה, אנחנו תובעים כי המורים יתוגמלו כפי שהם מתוגמלים ב-34 יישובים. זה דבר שאנחנו עומדים עליו בכל מקרה.

מה היה השנה? מה היה ביתר היישובים?

אני אומר מה אנחנו רוצים כרגע. אני מדבר על מה יהיה ולא על מה היה. ב-34 יישובים סיכמו עם המורים על 55 שקלים לחצי שעה. אנחנו תובעים שהם יתוגמלו בכל המקומות בהם יש מפעל הזנה.

אם הם לא יתוגמלו?

אני מודיע את זה כאן.

אני בעד שכל ילדי ישראל יקבלו את האוכל הזה. כאשר הרב קרא את שמות הכפרים הערביים, זה כאילו למה מגיע לבדואים ולא מגיע ליהודים. גם הערבי הוא תושב מדינת ישראל, ומגיע לו לאכול כמו לכל הילדים.

אתה לא הבנת אותי. אני רוצה שהילדים שלנו יקבלו את הזכויות שמקבלים הילדים במגזר הערבי.

קראת שמות 5 יישובים ערביים ואל קראת את 50 היישובים היהודיים. בנוסף, לא מדובר על חצי שקל אלא על 400 שקלים, כאשר לרוב המשפחות באשכול 1 יש הרבה ילדים, לפחות 3-4 ילדים. כאשר מוסיפים חצי שקל לכל יום ויש 5 ילדים, מדובר על 750 שקלים במקום 350 שקלים. ההפרש הוא של 400 שקלים ולא של חצי שקל. אנחנו מקשים על המשפחות החלשות.

אני תושב עכו, ואני יודע כי עירית עכו החליטה שלא להפעיל את מפעל ההזנה השנה הזאת, כיוון שהמשפחות לא שילמו. אנחנו מעמיסים על הרשויות. רוב הרשויות המקומיות בצפון לא שילמו משכורת שנה כמעט. איך הם ישלמו את השקל הזה עבור כל ילד? אנחנו מקשים על הרשויות ועל המשפחות החלשות.

אני מדבר על אלה שנמצאים במצב הסוציו-אקונומי הכי קשה. לא מדובר על 65 שקלים נוספים, אלא על 65 שקלים נוספים על כל ילד. אנשים לא יכולים לשלם את זה היום. אני מציע לכם, תציעו לנו פשרה שתפתור את הדבר הזה. למשפחה שלה 5 ילדים בבית הספר מדובר על סכום של 130 שקלים כפול 5, שאנחנו מטילים כתשלום חובה על ההורים האלה. זה המון. תציעו משהו. אני רואה, כי משרד האוצר בא לקראתנו.

אתם משווים למה שהיה בשנה הקודמת. בשנה הקודמת היתה פונקציה של אחוזים ממחיר המנה. 10% ממחיר המנה זאת השתתפות מאוד מינימלית ומאוד ראויה, גם להורה החלש ביותר. קרה ש-10% היה רק מהחלק של הרשות פלוס ההורים, וזה לא תקין.

תדברו ביניכם.

אני אתייעץ עם הממונה עלי.

תתייעץ עם האוצר ותציעו משהו.

אני רציתי להתייחס להצעה הזאת. אני עובדת סוציאלית ואני באה מהתחומים החברתיים. כצעד חינוכי, לא צריך ארוחות חינם לגמרי. אני טיפלתי בעברי במשפחות מצוקה קשות, שלמדו לשלם את החצי שקל והשקל עם הזמן. זה ערך של צריכת שירותים וחינוך נכון.

על אף שלא היתה כוונה, אני מסתייגת מדבריו של חה"כ הלפרט. כך זה נשמע, כאשר מנית רק את היישובים הערבים. אני בעד פרמטר אחיד לערבים ויהודים. לא זה על חשבון זה. גם בקרב היהודים וגם בקרב הערבים יש אנשים עניים. צריך שיהיה פרמטר אחיד לכל היישובים.

החישוב המינימלי מכביד כאשר מדובר על יותר ילדים. צריך לחשוב על ועדת חריגים, כך שבמשפחה שבה יש מעל 4 ילדים בבית ספר יעשו הנחה נוספת על ארבעת הילדים ביחד. הייתי מציעה להרחיב את הרשימה של האשכול. צריך לאשר את הרשימה, זה לא אמור לפגוע במסלול ההמשך. כן צריך ללכת במקביל על הרחבה.

אני רואה שמופיעה העיר תל אביב. בתל אביב יש גם את יפו. אני מניחה, שמי שעשה את הטעות לא התכוון לכך. יפו אמורה להופיע, כי בחתך סוציו- אקונומי מבחינת זכאות, הפרמטר הזה מאוד חשוב. מאוד חשוב שיתוקן פה השם. מדובר על תל אביב-יפו. הזכאות לארוחות בבתי הספר ביפו היא מאוד חשובה.

השכונות שבתוך הצו של יום חינוך ארוך כוללות גם את השכונות שביפו. ההורים משלמים לפי המס שלהם ולא לפי הרמה של העיר.

זה לא מופיע. זה חשוב שזה יהיה מוגדר ומסודר, גם אם זה נעשה כטעות טכנית.

האם מדובר רק על בתי ספר אזוריים?

לא. מדובר על בתי ספר יסודיים באותם שכונות או אזורים שבהם חל צו יום חינוך ארוך.

מה קורה עם גני ילדים שעליהם חל צו יום חינוך ארוך?

אנחנו מדברים על מקומות עליהם חל החוק. חוק ארוחה יומית לא חל, אלא על בתי ספר.

כלומר, מה שהחלטנו פה בשבוע שעבר לגבי גני ילדים בגן חובה, זה חוק אחר. ההזנה היא רק בבתי הספר.

כך קובע חוק ארוחה יומית. כרגע אנחנו נמצאים במסגרת חוק ארוחה יומית לתלמיד.

אבל השנה מחוץ לחוק, בתוקף החלטת ממשלה, נתתם הזנה בבתי ספר יסודיים. מדוע אי אפשר לבוא לממשלה ולהגיד כי הרחבנו את הצו, יש 1,200 גנים ולהחיל זאת גם עליהם בתוקף החלטת ממשלה ולא בתוקף החוק?

המנכ"ל פועל היום לגייס את התקציב, על מנת לטפל בגני הילדים.

האם החינוך המיוחד גם נכלל פה?

הארוחות בחינוך המיוחד מתוקצבות מכוח החינוך המיוחד. הם מקבלים מראש ללא קשר לחוק הזה.

אני אתמוך בבקשה, כי אני חושב שהיא נחוצה והיא לטובת כלל ילדי ישראל. כבר בשבוע שעבר בדיון לגבי יום לימודים ארוך בגני ילדים, נוכחנו לראות שיש שיטתיות של קיפוח לגבי ילדים מהמגזרים החרדים. אז היו סיבות שהשרה הסבירה, עמו עמותות. היום אנחנו נתקלים ברשימה סלקטיבית. היא בוחרת במקומות מסוימים, כאשר נראה כאילו יש פה מגמה. אני מבקש ממך, אדוני היו"ר, אל תיתן ידך לשיטתיות המקפחת. אני מבקש, שהוועדה שבראשותך תקיים דיון מעמיק לגבי מרבית המקומות הללו, והשינויים המתבקשים ברוח ההצעה של נאדיה. אני רוצה להאמין, שתעשה זאת בהקדם.

זאת תחושה קשה שיש גם לי לגבי הרשימה של יום חינוך ארוך. פה נעשה דבר שלא עומד במבחן ציבורי נאות. זה לא נעשה על ידנו וגם לא על ידי משרד החינוך הנוכחי. קבעו את הרשימה הזאת כבר לפני 8 שנים. המגמה שלי, שנעשה את זה לפי קריטריונים אובייקטיבים, עד שנגיע לאשכול השישי. לפי זה אנחנו נעשה את העבודה שלנו בצורה אובייקטיבית נאמנה. אני לא יודע אם מישהו מהאשכול הרביעי בעיר נצרת או צפת שהיה מגיש בג"צ נגד הרשימה של יום חינוך ארוך, לא היה זוכה. זה לא מה שאנחנו דנים בו היום. אנחנו היום דנים בשאלה, איך אנחנו מחילים את מפעל ההזנה. זה חוק חשוב, וההרחבה היא חשובה. יש לי הרבה השגות לגבי החוק הזה, אבל זה הכי טוב שיש לנו כרגע. לכן, אני מציע שנצביע בעד.

אולי הוועדה תמליץ, כי האישור היום הוא חלק מהתחלת תהליך של הרחבה והוספה של יישובים לפי פרמטר סוציו-אקונומי. היום יהיה צעד ראשון. הפרמטר אמור להיות סוציו- אקונומי. תוך כדי התהליך של ההרחבה, צריכות להתקיים עוד ישיבות. הצעד הראשון הוא היום.

אני מבקש להתנות את אישור הוועדה בכך שיכללו גם ילדי הת"ת, שלומדים באותם המקומות בהם אישרו את תוכנית ההזנה. כמובן, אלה שלומדים ביום חינוך ארוך.

האם לא כולם לומדים יום חינוך ארוך?

לא. יש ילדים בני 5-6 שאין להם יום לימוד ארוך. להתנות את האישור בהכללת הת"ת, כי לא יעלה על הדעת שמגזרים של עשרות אלפי ילדים יסתובבו רעבים בגלל קפריזה של איזה פקיד.

אין כאן חבר בוועדה שלא רוצה שיהיה מפעל הזנה בשנת תשס"ו. הממשלה שמה לנו נייר ואומרת תאשרו על מנת שיהיה מפעל הזנה, אבל תכפילו את ההשתתפות של שתי הקטגוריות בעלות ההכנסות הנמוכות ביותר. אתם מעמידים אותנו במצב בלתי אפשרי. אם אנחנו נצביע נגד, יגידו שאנחנו מחבלים במפעל ההזנה וכי 200,000 ילדים לא יקבלו הזנה. אם נצביע בעד, אני עושה דבר נגד מצפוני. אני מכביד במאות שקלים על משפחה, שיש לה הכנסה נמוכה. אגב, יש קשר בין הכנסה נמוכה לבין מספר ילדים במשפחה. זה דבר בלתי אפשרי. לא מדובר פה בכספים גדולים. לפי חשבוני, מיליון שקל מכסה את הפער ל-15,000 ילדים. גם אם מדובר על 30,000 ילדים, מדובר על שני מיליון שקלים מתוך תקציב שבשנה הנוכחית לא נוצל במלואו. אמר נציג משרד ראש הממשלה ביושר, ואני מכיר אותו, הוא אדם הגון וישר, כי מתקציב של 50,000,000 שקלים נוצלו 35,000,000 שקלים. עם תקציב כזה להתעקש על דבר כזה, זה לא נכון.

בנוסף, אנחנו מבקשים הבטחה יותר מחייבת בעניין גני הילדים. ילד בכיתה א שלומד יום חינוך ארוך יקבל הזנה, אבל אותו ילד בגן חובה לא יקבל זאת. אני מבין את עניין החוק, אבל עדיין יש את הכלי של החלטת ממשלה. צריך לזכור, ששרת החינוך הגישה בקדנציה הקודמת חוק הזנה שונה לחלוטין. על פי הצעת החוק שלה, היה צריך להיות חינם לכל הילדים. אנחנו מבינים, שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. לא יכול להיות שנשב עם ידיים בכיסים. צריך להתקדם. לא קיבלנו רשימה, לאן זה יורחב. אין לנו ידיעה, האם מעבר ל-104,000 ילדים שלומדים ביום חינוך ארוך יהיו עוד תלמידים. אין לנו התחייבות מצדכם, לא לגבי מספר הילדים ולא לגבי הסכום. לאן אנחנו הולכים, רק להכביד על בעלי ההכנסות הנמוכות? זה בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו מבקשים את שתי הבקשות האלה. התחייבות ברורה יותר לגבי גני הילדים. תתחילו בגני ילדים עם יישובים מסוימים. תתחילו עם 10,000-20,000 ילדים. לא מדובר בסכומים בשמים. צריך גם לפתור את הבעיות של בעלי ההכנסות הנמוכות. אם שתי הבעיות האלה יפתרו, יהיה פה פה אחד בהצעה לתמוך בעניין.

אנחנו נצא להפסקה של 10 דקות ואז נצביע.

הפסקה של 10 דקות

בזמן שהפסקנו את הישיבה, קיבלנו שינוי מצד הממשלה. הם היו מוכנים לבוא לקראתנו, לא לכל הדרך שהייתי רוצה אבל כמעט מה שרצינו. ההצעה שונתה, כך שמי שנמצא בדרגת התשלום הכי נמוכה ויש לו שני ילדים ומעלה, ישלם רק חצי מהסכום, חצי שקל. על הילד הראשון הוא ישלם שקל, ומהילד השני הוא ישלם חצי שקל. אנחנו נעשה דיון מחדש, רביזיה, על הרשימות של היישובים, כדי שהדברים ייעשו על בסיס שוויוני לכולם, כולל אוכלוסיות מרובות ילדים ואוכלוסיות שבמבחינה סוציו-אקונומית יותר קשה להן. לדעתי, לא נעשה צדק איתן. אני מתחייב, שאנחנו נקיים דיון מעמיק בוועדה בנושא הזה.

האם אפשר לקבל הסבר למה?

אני רוצה לברך את הממשלה ואת כולנו על כך שמפעל ההזנה יוצא לדרך. יש לזה משמעות עצומה. אני מקווה, שזאת התחלה של מפעל שרק ילך ויתרחב בקרב ילדי ישראל. אני רוצה גם להודות ליו"ר הוועדה, על כך שבפעולה משותפת הגענו לפתרון ולפשרה משותפת לכולנו שיכולה להוביל את מפעל ההזנה בצורה יעילה השנה.

אני ממש מצטער שהממשלה מביאה הצעה כזאת לגבי הילד הראשון מהמשפחות העניות ביותר במדינת ישראל. הן צריכות להכפיל את התשלום עבור ההזנה. זאת התעקשות מיותרת. זה לא עניין תקציבי. לפי חשבוני, מדובר במאות אלפי שקלים או במיליון שקל לכל היותר, מתוך תקציב הזנה שהממשלה הולכת להשקיע בו 80,000,000 שקלים, כפי שנמסר לי על ידי נציג משרד ראש הממשלה. זה נכון שזאת תוספת לרשויות המקומיות. השנה השקיעו 50,000,00 ואמרת שהשנה הולכים להוסיף עוד 30,000,000 שקלים. לא נמסרה פה הודעה רשמית לגבי תוספת תלמידים. אנחנו נצביע נגד. הממשלה מדברת גבוהה גבוהה מבחינה חברתית, אבל מעשית היא מענישה את המשפחות העניות ביותר במדינת ישראל.

אני מבקש להביא להצבעה את ההצעה שלי, שהוועדה מתנה את האישור בכך שהממשלה תממן את כל ילדי הת"ת. אני מבקש להביא את ההצעה הזאת להצבעה.

מה ההתעקשות על החצי שקל הראשון. למה להרע את המצב שהיה בשנה שעברה. מה ההיגיון? האם מישהו רוצה להסביר את זה? מה אתם רודפים אחרי המשפחות הכי עניות במדינת ישראל? למשפחות האלה יש הרבה ילדים. אם מדובר ב-5 ילדים, זה עוד 400 שקלים. למישהו יש הסבר? המפלגות החברתיות, האם אתם הולכים להצביע בעד? חה"כ אמסלם, האם אתה הולך להצביע בעד? המשפחות הכי עניות במדינת ישראל ישלמו יותר לעומת שנה שעברה. למה? למה?

מה שאמר חה"כ אורלב נראה כאילו זה משודר בטלוויזיה.

אני מבקש ממך, תפסיק עם הלשון המשובשת שלך. זה לא בגלל הטלוויזיה. כל הפוסל, במומו פוסל. אתה מדבר למען הטלוויזיה. אנחנו מדברים פה דברים אמיתיים.

חצי שקל לאדם אחד, הוא לא שקל ל-5 ילדים.

עבור כל ילד הוא צריך לשלם.

ההצעה של הממשלה מדברת רק על הילד הראשון. הרי כל השאר נשאר כמו שהיה עד היום. רק על הילד הראשון הוא משלם עוד חצי שקל. זה לא על כל החמישה ילדים שקל. זאת דמגוגיה.

אתה מטיל תשלום נוסף על המשפחות העניות.

זבולון אתה יודע שזה לא נכון. הערך היחסי של התשלום הוא שולי מאוד. אל תהיו דמגוגים פה. אל תראו כאילו אתם מגינים על המשפחות העניות. מפעל ההזנה הזה הוא התרומה הכי חשובה למשפחות החלשות, והוא צריך לצאת לדרך.

זאת כנסת ישראל פה, ועדת חינוך. אנחנו לא מדברים בשפה הזאת פה. יש פה מפעל אדיר שיוצא לדרך. אני חושב שזה דבר חשוב ביותר. מי שחושב שהוא לא צריך לצאת לדרך ורוצה להצביע נגד, זה בסדר.

אתה מטעה. אל תתעה. על פי החוק הוא ייצא לדרך בכל מקרה.

תשמע ליועצת המשפטית בבקשה.

לפי החוק, צריך לחלק את העלויות בין הרשות המקומית לבין הגבייה.

זה לא תנאי לביצוע החוק.

ההחלטה הזאת כאן היא העדר גבייה מההורים. בהעדר גבייה מההורים, הרשויות המקומיות לא יוכלו לעמוד בזה.

זה פוליטי מה שאת אומרת. חוקית, זה לא מותנה. אי אפשר להתנות פה דברים.

אני חושב, שהפשרה היא חשובה. אני מודה ללשכת ראש הממשלה שבאה לקראתנו. הייתי רוצה שיבואו לקראתנו עוד. בזה אני מסכים עם זבולון. הם באו 90% מהדרך, ואני שמח על כך.

יש לנו כאן חצי כוס מלאה וחצי כוס ריקה. אין ספק, שמפעל ההזנה הוא מפעל לאומי. אין ספק, שכולנו רוצים לתמוך בו ולתת לו לצאת לדרך. אני רוצה לציין לשבח את מנכ"ל ראש הממשלה. הוא הלך לקראת היו"ר בדבר מסוים. אני מדגיש, כי אני רוצה להאמין לכנותו של היו"ר ולרצונו הטוב, לקיים פה דיון מעמיק לגבי כל הפרמטרים לפיהם ייקבעו המקומות בהם יהיה מפעל הזנה. אני מצפה לכך, אדוני, ואני מודה לך.

בואו נעבור להצבעה.

אני מבקש להביא קודם את ההצעה שלי להצבעה.

אני לא מביא את זה קודם להצבעה.

זאת זכותי הלגיטימית שיצביעו על ההצעה שלי. אם יצביעו נגד, יצביעו נגד.

קודם כל אני מצביע על זה ואחר כך על מה שאתה אומר.

אני מציע הצעה, ואתה לא רוצה להביא אותה להצבעה.

האם ההצבעה נגד עוצרת את מפעל ההזנה?

לא. על פי החוק, לא. תשאל את היועצת המשפטית של הוועדה.

יש פה את העניין המשפטי ויש פה את העניין העובדתי. לפי החוק, הממשלה צריכה לשאת בחלק, הרשויות צריכות לשאת בחלק, כאשר הן רשאיות לממן חלק מהתשלום שלהן מתרומות ומכספי הורים. זה המצב המשפטי. הן יכולות לממן את כל החלק לבד, אך השאלה העובדתית היא האם זה באמת יקרה בפועל.

אני רוצה לשאול שאלה.

לא. אם אדוני היה רוצה היה משתתף בדיון. היה לנו פה דיון מאוד ארוך.

אתה שם לב שכל מי שהשתתף בדיון לא היה בקיא בתשובה לשאלה הזאת עד הסוף.

אנחנו בזמן של הצבעה. לנו התמונה היא ברורה מאוד. לנו ברור, שאם אנחנו לא מאשרים את זה, זה מעכב את כל הסיפור. בואו נעבור להצבעה.

ה צ ב ע ה

בעד - 7

נגד - 5

נמנעים – אין

ההצעה עברה. לחה"כ הלפרט יש הצעה, שכל הת"ת יכללו במסגרת ההזנה. זאת ההצעה שלא מכוח החוק.

השאלה היא, אם זה יעבור אז מפעל ההזנה לא ייצא לדרך? צריך להבין מה זה אישור מותנה?

האם אתה מציע את זה כאישור מותנה?

כן, כאישור מותנה.

זה לא החוק.

בואו נצביע על זה. מותר להצביע גם על דברים שהם לא החוק.

זה אומר שאם זה יעבור, כל עוד הממשלה לא תתחייב שהיא מממנת את הת"ת, אז אין אישור.

זאת המשמעות. מי מצביע בעד ההצעה של חה"כ הרב הלפרט?

ה צ ב ע ה

בעד - 5

נגד – 5

נמנעים - אין

זה אומר שאין אישור.

ההצעה התקבלה.

מי מצביע נגד ההצעה של חה"כ הלפרט?

ההצעה התקבלה.

האם אתם רוצים שמפעל ההזנה לא ייצא? זה מה שאתה עושה.

ההצעה שלי התקבלה.

משפחות לא יקבלו אוכל.

מי מצביע נגד ההצעה של הרב הלפרט?

אדוני היו"ר, כבר הצביעו. הייתם במיעוט.

לא הצבענו.

ה צב ע ה

בעד – 5

נגד - 5

נמנעים - אין

ההצעה נפלה.

היתה מקודם הצבעה והייתם במיעוט.

לא היינו במיעוט.

כן הייתם במיעוט. קראת לכאן לעתניאל שנלר. ההצעה שלי התקבלה. אני עומד על כך.

היו 5 שהצביעו בעד ו-5 שהצביעו נגד.

קודם הצביעו 3 נגד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45