כנסת פתוחה

הכנסת השבע-עשרה

PAGE
1
ועדת הכספים

4.8.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"א באלול התשס"ו (4 בספטמבר 2006), שעה 10:00

1. קביעת שיעורי ההשתתפות המרביים של רשויות חינוך מקומיות במפעל ההזנה

חברי הוועדה: יעקב ליצמן-היו"ר

אלחנן גלזר

ראובן ריבלין

יצחק ברוורמן

אבשלום וילן

שלי יחימוביץ

אחמד טיבי

אמנון כהן

חיים אורון

אלי אפללו

ראובן חביב כלכלן, משרד ראש הממשלה

יעל כהן ,עו"ד משרד ראש הממשלה

חזקיה ישראל מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

יעל מרקוביץ ס. יועמ"ש, מנהל הכנסות המדינה

לירן שטרן רפרנט, חשכ"ל

קרן ביטון יועצת שרת החינוך

סמדר אלחנני

טמיר כהן

יפעת שפרכר

קביעת שיעורי ההשתתפות המירבית של רשויות חינוך מקומיות במפעל ההזנה

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. אני קורא עיתונות. אני לא יודע אם מתכוונים לעשות קיצוץ בקצבאות ילדים, בקיצבאות זיקנה, שארים, נכים. אני חייב להגיד לכם, רבותי, שאני, יעקב ליצמן, לא מתכוון להביא לוועדה שום קיצוץ בקצבאות. שיעשו מה שהם רוצים. אני לא חושב שזאת הדרך הנכונה. אני לא שר האוצר. אני גם לא אתן לפגוע במענקים לחיילים משוחררים, בשכר המינימום. אנחנו נעשה את זה יחד.


אני מתכוון לעשות בשבוע הבא דיון על דוח העוני, על הצעות הממשלה. אני מניח שביום רביעי זה עובר בממשלה. ביקשתי ששר האוצר יסביר לנו, לפני שהוא מביא את זה, מה הוא מתכוון לעשות. אני חושב שוועדת כספים היא ועדה שצריכה וחשוב להביא בפניה את הדברים.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להמשיך את מה שפתחת בו באופן טיפה שונה. היות ואני לא יושב-ראש ועדת הכספים ואין לי את האפשרות להגיד שזה לא יעלה על סדר היום, והיות ואני אפילו לא חבר בקדימה שהשרים שלה יכולים לשבת עם שר האוצר קודם ולקבל דיווחים על הקיצוצים, והיות ואני אפילו לא חבר מפלגת העבודה שאני זוכה לשיעור פרטי משר האוצר על מצב התקציב..

שר האוצר, מיד אחרי הפגישה עם מפלגת העבודה..

אני חבר כנסת. אני חושב שאתה צריך לעשות מאמץ גדול לשנות את השיח שמתנהל סביב תקציב 2007. תאמין לי ששר האוצר, שישב בזמנו בכיסאך, יודע שלא יקצצו קצבאות ילדים, שלא יקצצו קצבאות זקנה. הוא עושה עכשיו את התרגילים בשביל שהשרים יציעו לו מה לעשות.

אגב, אחד הפקידים הבכירים באוצר אמר לי שזה לא על דעת משרד האוצר.

תאמין לי, ככה מגיעים לקיצוצי flat. נדמה לי שהוועדה זה המקום היחיד שצריך לנסות לעשות מאמץ גדול לשנות את השיח בנושא הזה. הכניסו אותנו לאיזה מסלול של משחק שסכומו 0, כשכל הבעיה היא איך מזיזים מפה לפה. זה לדעתי לא המשחק. הרגע האחרון לעשות את זה הוא עכשיו, כי אחרי שהממשלה תאשר את המספרים הלא חשובים של גודל התקציב, של גודל הגירעון, כל השאר לא חשוב. שר האוצר התחייב לזה. הוא אמר שהוא ישתף את הוועדה בתהליך קבלת ההחלטות. אני אומר, מעבר למה שהאוצר התחייב, שהכנסת - אם היא רוצה למלא חלק מתפקידה ולא רק להיות חותמת גומי ב31 לדצמבר ב12 בלילה - צריכה לדרוש ששר האוצר יבוא לפה, לא שיבוא הפקיד שאחראי על קיום גודל התקציב. עם כל הכבוד ליוסי גורדון, זה פיקוח מפורש על כיווני הממשלה.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שתקבע תאריך שהשר יופיע. אגב, שישלחו לנו בכתב את המצגת של מה שקורה בעולם. אנחנו רוצים לקיים את הדיון, לא את השיעור למתחילים על השוואות בינלאומיות.

חבר הכנסת גו'מס אמר הרבה מאוד דברים שבהם אני תומך. אני חושב שעל דוח העוני צריכים לקיים ישיבות, כדי שנוכל לראות, כדי שנוכל להגיע למסקנות לגבי מה יהיה בעתיד. דוח העוני הזה מראה לנו את התוצאות שהיו לפני כמה שנים. זה דוח עוני שנוצר כתוצאה מקיצוץ וממשבר שהיה. אני לא רוצה שדוח העוני הבא או זה שיבוא אחריו ישקף את אותו מצב.

הוא יהיה יותר גרוע, הוא לא יישאר באותו מצב.

אני לא רוצה שיהיה יותר גרוע ושלא יהיה אותו מצב. אנחנו, חברי ועדת הכספים, אמורים להלחם ולעשות הכל כדי שזה יתוקן. דוח העוני הוא אחד הדברים הקשים ביותר שיש לנו. אם לא נתייחס אליו מצב העוני ילך ויגדל. זה מתפקידנו וחובתנו כחברי ועדת הכספים לעשות הכל בשביל לתקן את זה.


שלחתי לך, אדוני היושב-ראש, בקשה. אני אשלח לך בקשה שנייה לקיים דיון בקשר לרכבת ישראל, לגבי התקציב שקוצץ לצפון, לגבי התאריכים שהתחייבו בפנינו. את ה 24 מיליון שאישרנו הקפאנו עד שלא יהיה סדר עדיפות בתאריכים לגבי התחלה וסוף. היה צריך כבר לגמור את רכבת הצפון ואת רכבת הגליל. לא רק שלא התחילו, הם כבר רוצים לבטל. אני מבקש לקיים דיון דחוף בקשר לנושא הזה.

בוועדת הכספים העלינו את הנושא. אמרתי שנקיים דיון. האוצר הבהיר שזה לא בוטל.

התאריכים השתנו?

לא.

זה לא אומר שמה שהם אמרו נכון.

ב2006 רכבת העמק הייתה צריכה להיות גמורה, ב2008 רכבת הגליל.

הם אמרו שהם לא ביטלו את זה.

הם השאירו את זה על הנייר.

אני רוצה להצטרף לדברים של ידידי ג'ומס. זורקים פה מספרים שאנחנו לא רואים. זה לגבי תקציב הביטחון. יש דרמה בעיתונות. אני בטוח שפתאום יהיה ניצחון גדול ולא יקוצצו קצבאות הילדים. חסרה בדיון הזאת רצינות. תבקש, אדוני היושב-ראש, משר האוצר שיבוא לדון איתנו. הבטיחו לנו ש2007 לא תתנהל כמו 2006. 2007 מתנהלת יותר גרוע מ2006.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על היוזמה שלך לקיים דיון על הנושא של דוח העוני. כל זה יכול להיות רק בהשתתפות שר האוצר. הוא הבטיח שאת הבנייה של 2007 הוא יעשה בדיון איתנו, בשיתוף פעולה איתנו. אל תעשה סתם דיון. תתאם איתו לגבי מתי נוח לו להגיע.

אמנון, המבחן אצלכם יותר מאשר אצלנו. יש כסף.

אני רוצה להזכיר לכם שנכון לרגע זה אנחנו שרויים בענן כבד של דיס -אינפורמציה, כי כל ההחלטות שמתקבלות בעניין התקציב הן תחת צל כבד של אי ידיעת נתוני האמת על תת ביצוע, על עודפי גבייה וכן הלאה.

את לא היית ביום רביעי שעבר. ביום רביעי שעבר אמר קובי הבר שלפי הנתונים של האוצר יש 10 מיליארד שקל עודף גבייה. הוא אמר את זה כנתון רסמי שלו. אני חולק על זה. לדעתי יש 15 מיליארד.

לנתון הזה נחשפתי באותה פגישה של חברי הכנסת של העבודה עם קובי הבר. אני עדיין חושבת שאנחנו בערפל סמיך של דיס-אינפורמציה. אני מציעה להזמין את ירון זליכה לכאן, כדי לשמוע את הגרסה שלו על עודפי הגבייה.

את מביכה אותי, כי אני אצטרך להיכנס למלחמת..

אל תיכנס. בואו נשמע אותו. לא נעשה אימות בין הגרסאות. נשמע מה שיש לירון זליכה לומר.

תעזבי, שר האוצר ישלח לי את דרג ב'.

אנחנו עדים להתנהלות מאוד פרועה ומאוד בלתי עניינית של הדרג הפוליטי - קצבאות ילדים, קצבאות זקנה, הקפאת שכר מינימום. אלה דברים שלא נוכל לחיות איתם . עוד לא ראינו את חוק ההסדרים. מדובר בהתנהלות שהיא פרועה ולא עניינית. בסיטואציה הזאת אני חושבת שוועדת הכספים צריכה להיות המבוגר האחראי בשטח, להיות קצת יותר דומיננטית מדיונים אחרים על התקציב. צריך לראות בעצמנו אי של שפיות. צריך לדרוש דיון מאוד עמוק, מאוד ממצה ומאוד לא אופייני על דיונים בתקציב.

אם כל אחד ייתן יד ויגיד שזה, זה וזה לא, בלי החלפות..

אני לחלוטין איתך בעניין הזה.

לגבי כל מה שהוזכר היום – קצבאות ילדים, חיילים משוחררים, קצבאות זקנה, סטודנטים, שכר מינימום – אנחנו אומרים..

אני מבקשת שחברי האופוזיציה יהיו איתנו ברגע האמת, שלא ייתנו יד לכל מיני משחקים ומניפולציות.

אני מוכן לתת יד לכך שבכל הדברים האלה לא יגעו.
אנחנו מדברים על קביעת שיעורי ההשתתפות המרבית של רשויות חינוך מקומיות במפעל ההזנה.

מפעל ההזנה שהוחל ביישובים בהם מופעל צו חינוך ארוך, פעל לפי מיזם משותף לממשלה, לקרן רשי, לרשויות המקומיות ולהורים. משנת הלימודים הזאת בכוונת הממשלה להפעיל את זה על פי חוק ארוחה יומית לתלמיד. במסגרת החוק הזה נקבעה ועדה מייעצת, שתפקידה להמליץ לראש הממשלה על שיעורי ההשתתפות בין הרשויות המקומיות וההורים ובין הממשלה וקרן רשי. הוועדה עשתה את עבודתה, כולל התייעצות עם שרת החינוך וכל הגורמים הנוגעים בדבר. ראש הממשלה קיבל את ההמלצות.

פה אנחנו רוצים את אישורכם לשיעורים החדשים. השיעורים הקיימים, שעל פיהם פועל המפעל היום, הם שיעורים פחות טובים, הם מטילים יותר עומס על הרשויות. פה אנחנו מטיבים. החוק מחייב - וככה גם הממשלה פעלה במיזם הקודם - לעשות מדרג על פי הדירוג הסוציו-אקונומי של הלמ"ס. עד שנה זו ההשתתפות הייתה כזאת שבאשכולות 1 ו2 הרשויות וההורים היו נושאים ב44% מהנטל, כשהממשלה והקרן נושאים ב56%.

מה לגבי מקומות שיש אינטגרציה?

יש גם השתתפות הורים. השתתפות ההורים נקבעת בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של הפרט.

יש מצב שבו ילדים מאזורים גיאוגרפים קשים מועברים בגלל האינטגרציה ללמוד במקומות טובים. ניקח לדוגמה ילדים שעוברים משדרות לקיבוצים. הקיבוצים נמצאים במצב סוציו- אקונומי יותר טוב, לכן הסיוע לבית הספר ניתן ברמה יותר נמוכה.

השתתפות הורים היא על בסיס של ההורה. לזה יש מבחנים סוציו-אקונומיים. על העניין הזה אני מברך. האם נתתם את דעתכם למצב שבו ילד מטייבה נשלח לכפר סבא ללמוד משום שהוא היה מצטיין, אבל הילד עצמו נמצא במצב קשה ביותר מבחינה סוציו-אקונומית? בית הספר בכפר סבא לא מקבל כי האוכלוסייה נמצאת ברמה סוציו-אקונומית גבוהה. מה לגבי אותו ילד?

החוק קבע את המסגרת ביישובים ובבתי ספר שבהם מונהג צו יום חינוך ארוך. זה בדרך כלל קורה ביישובים שממוקמים באשכולות הנמוכים. יש גם שכונות מסוימות ביישובים חזקים ששם זה מונהג. אפילו בתל-אביב יש כמה אלפי תלמידים.

אפשר לקבל את הנתונים?

המימון התחלק חצי חצי בין הממשלה והרשויות לקרן רשי וההורים. זה היה במדרג סוציו אקונומי די עדין. פה עשינו שיעורים מאוד דיפרנציאליים. באשכול 1 זה יהיה רק 20% הורים ורשויות, באשכול 2 זה יהיה 30%, באשכול 3 זה יהיה 35%. באשכולות 7,8 זה מגיע ל70%.

בכמה תלמידים מדובר? מה התקציב כולו?

בצו יום חינוך ארוך יש בסביבות ה-190 אלף ילדים. על האוכלוסייה הזאת החוק אמור להיות מוחל.

הוא מוחל על כולם?

את זה שר האוצר ושרת החינוך יצטרכו לקבוע. עד היום אכלו 100 אלף ילדים.

האם כלל ההשתתפות הממשלתית לא תעלה על 30 מיליון?

אם התוספת הממשלתית הזאת תאושר במסגרת תקציב 2007..

מה יהיה הסך הכל?

סך כל התקציב יעמוד על משהו כמו 260 מיליון שקל. זה כדי להאכיל 192 אלף ילדים.

מתוכם הממשלה מממנת 80 וקרן רשי 80. נשאר 100 מיליון שקל על הרשויות וההורים. כמה מתוך זה ההורים, כמה מתוך זה הרשויות המקומיות?

שרת החינוך תגיש מחר לאישור ועדת החינוך את העניין של תשלומי הורים. זה לפי מבחנים סוציו-אקונומיים. אם מנה עולה 9 שקלים, אז ההשתתפות הנמוכה ביותר תהיה שקל, שניים או שלושה להורה במצב סוציו-אקונומי נמוך מאוד. כך הבנתי משרת החינוך. שרת החינוך אומרת שתהיה השתתפות מינימאלית לארוחה.

את החוסר העירייה תשלם? לעירייה אין כסף.

אני בעד להקל על ההורים, אבל למה מטילים על הרשויות הדפוקות שאחר כך באות לפה ומתלוננות שאין להן תקציב? אני מניח שה20% יטופל. הבעיה הגדולה שלכם תהיה מאשכול 3 עד אשכול 6, כי שם זה עומס גדול על הרשות. זה לא הגיבורים הגדולים. אשכול 6 זה לא רעננה. היישוב באשכול 6 יבוא לפה ויגיד שיש לו גירעון בתקציב כי הטילו עליו בחוק את מפעל ההזנה.

עבר חוק ההזנה. החוק אומר שהרשויות צריכות להשתתף. אי אפשר לבוא והגיד שזה דבר חדש.

ההבדל בין עשרת הדיברות לחוקים האלה הוא שזה מעשה ידי אדם. עבר חוק שהיה עליו ויכוח קשה. הביאו לפה חוק של רוחמה אברהם. בסוף יוצא שהשפיץ של הפירמידה נימצא ברשויות המקומיות החלשות ואצל ההורים.

בדיון שלי עם רענן דינור שאלתי איפה כל התלמידים של החינוך העצמאי, למה ילד בשדרות לא מקבל. הכניסו את ביתר ואת קריית ספר, שהם במצב סוציו אקונומי 1. לגבי ת"תים מקימים ועדה שתבדוק איך עושים את זה.

מה לגבי רשות שנמצאת במצב סוציו אקונומי 4? האם ילד בכפר ג'ואריש מקבל כמו ילד בשכונה יהודית?

קשה מאוד לתקן דברים שנולדים בחטא. שמעתי אתמול בטלוויזיה שפתחו את שנת הלימודים עם מיליון 800. אני זוכר ראש ממשלה שקם במליאת הכנסת ואמר: אנחנו נעשה במשך כמה שנים מפעל הזנה לכל ילדי ישראל. לא רק ליום לימודים ארוך, לא רק בחתכים מסוימים. אנחנו כרגע מחבקים את ה190. מפה מתחיל החטא הראשון. החטא השני הוא במבנה הזה. השלטון המקומי מתנהג באופן מאוד נחמד. בכל מיני הסדרים חלקיים הם מרוצים ממה שהם מקבלים והם לוקחים את זה, לגבי החבילה כולה הם באים לפה ואומרים שזאת קטסטרופה. עדי אלדר יבוא ויגיד שצריך עוד מיליארד שקל למענקי איזון כי השלטון המקומי קורס.

לא בגלל זה.

אני מבין את העניין שלך בסעיף הזה. אנחנו נותנים יד למערכת מעוותת שיש בה 3 דברים לא תקינים. אי אפשר לקיים מערכת הזנה כשסלע היסוד ממערכת החינוך מבוסס על כסף פרטי. השנה הmatching של 80 80 ישנו, בשנה הבאה איננו. אם ההורים לא משלמים הרשות המקומית צריכה להביא את הכסף. הם אמרו פה שהמדינה לא עומדת בהתחייבויות שלה וזה יופיע בגירעון של הרשות המקומית. הכבאים זה אותו סיפור. המועצות הדתיות זה אותו היגיון. מה אומרים לך? המדינה בסדר, היא העבירה לעיריית עכו עבור הכבאים במלחמה, רק בעיריית עכו לקחו את הכסף למפעל ההזנה ולכבאים אין משכורת. כל פעם זה מגיע אלינו מנקודה אחרת. בסוף זה מגיע כשהם מופיעים פה בתור יחד עם שר הפנים ואומרים שצריך לתת עוד 2 מיליארד שקלים. אנחנו פה נצביע בעד זה. בהנחה שזה מאושר פה, איך מתקזז העניין באשכול 4,5? כמה ההורים וכמה העירייה?

תלוי במצב העירייה.

יש 20 ערים שהם במצב קטסטרופאלי. דרכן אי אפשר לפתור את הנושא הזה. אני לא מדבר על 20 הרשויות הכי חלשות, אלא על אותן 120 רשויות שאיכשהו מתגלגלות. אני לא בטוח שמה שמונח עליהן פה עכשיו זו לא תוספת הוצאה שהן לא יוכלו לעמוד בה, או שההורים לא יעמדו בה.

היה פה ויכוח גדול מי אחראי לplug number, האם הרשות המקומית או הממשלה. אמרו שאם רשות המקומית לא תהיה אחראית למספר החסר, אז היא גם לא תגבה את הכסף. הכל בנוי על הרעיון שזה חצי פרטי. זאת צריכה להיות מערכת ממשלתית שיש השתתפות עירונית, שיש תביעה מההורים לשלם את חלקם. בהזנה אני בעד השתתפות הורים. כמובן שהשכבה החלשה יכולה לקבל את זה בחינם או בשקל אחד. אני בעד הזנה לכל הילדים בבית ספר, לא רק לחלשים. מוצדק שמהמשפחות החזקות ייקחו כסף. פה הכל בנוי על הראש. המדינה צריכה להיות אחראית ולשתף את העירייה שתגבה מההורים. אנחנו לא מאשרים את שיעורי ההשתתפות, אנחנו מאשרים מבנה עקום.

אני במצב מאוד מביך, כי אני חושבת שאסור לנו לאשר את הדבר הזה. לא יכול להיות שאוכל לילדים ימומן בידי קרן פרטית. שוב אנחנו חוזרים לדבר הזה. על מה דיברנו כל המלחמה? על זה שהמדינה נסוגה לאחור ונכנסות עמותות צדקה כדי להאכיל את האנשים. מה פתאום שקרן רשי תאכיל את הילדים? היום זה אופנתי, בעוד שנתיים זה לא יהיה אופנתי וקרן רשי תרצה לתרום לייעור הנגב. למה שנאשר את המבנה הזה? מה פתאום שקרן פרטית תאכיל לנו את הילדים? לא יכול להיות שתרומות, קרנות ועמותות חסד יהיו חלק ממימון של מפעל שהוא מפעל ממלכתי וחינוכי ממדרגה ראשונה. אנחנו מתייחסים לזה כאילו זה מובן מאליו, כאילו זה חלק מהחיים שרשי תאכיל את הילדים.

קרן רשי הייתה פקטור גדול מאוד.

אני לא מסוגלת להצביע בעד הדבר הזה. עם כל הערך שלו, עם כל היתרון שלו שהוא פותר בעיות לילדים במיידי, אנחנו פה מכשירים שרץ.

המבנה הוא מבנה עקום. גם כשאני באופוזיציה ואני יכול להרשות לעצמי להצביע איך שאני רוצה, אני רוצה לדעת מה טובת ילדי ישראל. המצב הזה משפר את המצב שקיים היום. אם לא נאשר את זה אנחנו ננציח את המצב האחר. נכון, צריך לטפל בזה טיפול שורש, כי כל פעם זאת לידה לא בדרך הטבע. זה דבר לא נורמאלי. קרן רשי זה לא אדם שיכול לבוא ולמשוך את ידו ברגע שלא מוצא חן בעיניו משהו.

למה לא?

קרן רשי היא קרן יותר רצינית.

אם לא יאשרו את זה היום זה לא יהיה.

קרן רשי היא קרן ציבורית בהשוואה לאחרים שיכולים לבוא ולהזדמן לשעה למטרה שלשמה הם פועלים. אני לא מדבר על מישהו ספציפי. אני לא לוקח דוגמאות מהחיים. לא יעלה על הדעת שמישהו ייתן כסף על מנת לקבל פרס. גם כשנמצאת בידי האפשרות להצביע נגד אני לא יכול לראות למה להצביע נגד.

אני חושב שאנחנו כמדינה איבדנו את המושג של מדינת רווחה. אני בעד לסגור את כל העמותות. מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות על אזרחיה. בנושאים של פיתוח ותשתיות זה מקובל, אבל בנושא רווחה המדינה צריכה לקבל אחריות מתוך המשאבים הקיימים.

הפרוייקט הזה מאוד חשוב. אני פשוט מכיר את זה מקרוב גם מהעיר שאני גר בה. ראיתי ילדים שלוקחים את הסנדביץ' שהם מקבלים הביתה כדי לתת להורים, או לשמור את זה לערב כי אין להם ארוחת הערב. הפרוייקט לא בנוי נכון, הוא לא נותן לכל הילדים, אבל..

זה דבר שגובש עוד לפני המלחמה כשהיה הרבה כסף. הרעיון לא היה חוסר כסף, אלא חוסר רצון של המדינה לקחת אחריות.

האם יש מצב ברשויות המקומיות שכתוצאה מזה שההורה לא יכול להשתתף הילד לא יוכל להיכנס לפרוייקט של ההזנה? רציתי לדעת את אחוז ההשתתפות של ההורה.

החוק הזה נולד בחטא. החליטו לרצות את רוחמה אברהם. היו הסדרים קודמים. קרן רשי כבר הרבה שנים בתוך העסק הזה. רצו בזמנו מודלים. אני לא חושב שהבעיה היא קרן רשי, הבעיה היא המודל העקרוני כשהעבירו בכוונה את המודל הזה כדי לרצות את רוחמה אברהם ששימשה שופר של האוצר. במקום ללכת למדיניות רווחה אמיתית על כלל המערכת, עשו את זה בצורה של מחטף.

יולי תמיר תתקן את זה.

אני ממליץ לא להעביר את זה, אלא להיכנס לדיון רציני על שינוי החוק. אם לא תעשה את זה עכשיו אתה גם לא תעביר שינוי חוק בעתיד.

מפעל ההזנה הזה משפר את המצב בהשוואה למה שהיה קודם, אבל לא בכל מחיר צריך לאשר או להצביע בעד. יש לי שתי הסתייגויות, כשהאחת היא לגבי זה שמדובר בקרן פרטית. יש מחויבות של המדינה כלפי אזרחיה. יש הרגשה כאילו מישהו בורח מהמחויבות. הנקודה השנייה היא שיעור ההשתתפות של הרשויות המקומיות באשכול הנמוך. יש רשויות מקומיות שלא יכולות לשלם משכורת למועסקים שלהן. מחר יתפתח משבר סביב הנושא הזה והתלמידים ישלמו את המחיר. יש לשנות ולהפחית כמה שאפשר את שיעור ההשתתפות של הרשויות המקומיות באשכול הנמוך.

אני שומע שיש את החוק הטוב ואת החוק הרע. רציתי להבין מה ההבדל בין שני החוקים.

החוק הזה משפר מאוד את מה שהיה עד עכשיו. הבעיה הגדולה שאנחנו צופים זה שלרשויות לא יהיה כסף. אם המשמעות היא שברגע שהרשות לא משלמת אין מפעל הזנה לאותו ילד, אז אנחנו למעשה מצביעים על חוק שלא יתממש. צריך להיות פתרון של המדינה לתת את הכיסוי במצב שהרשות המקומית בבעיה.

החוק הזה אומר במפורש שילד בתלמוד תורה שנמצא באותו עיר ובאותו מצב סוציו-אקונומי לא מקבל. עשו טובה והכניסו את החינוך העצמאי. בכל מקום יש גם תלמודי תורה. מדובר באותו גיל, באותו ילד, באותו בניין. הוא לא מקבל. עשו לי טובה שאמרו שיקימו ועדה שתבדוק איך מתקנים את המצב. נכון שהכניסו את בית"ר ואת קריית ספר בגללי. זה היה משווע. אנחנו מדברים על מצב סוציו אקונומי אחד.

לא מעניין אותי אם הילד חרדי, ערבי או משהו אחר.

למה אני בעד? כי זה ללא ספק משפר. אם לא יביאו את זה עכשיו זה לא יהיה ב2007. דוח העוני התפרסם ביום רביעי. ביום שישי האוצר הציע לקצץ בקצבאות זקנה, בשכר המינימום ובקצבאות ילדים. אם זה לו עזות מצח, אז מה זאת עזות מצח? מדובר ב3 ימים אחרי שהודיעו ש55 אלף ילדים נוספו מתחת לקו העוני בגלל הקיצוץ בקצבאות. אם זה לא עזות מצח, אז מה כן? מה שאפשר להוציא מהאוצר צריך להוציא.

החוק המקורי התייחס למפעל ההזנה כחלק ממערכת חינוך, כחלק מאחריות הממשלה. יש גם על פי הצעת החוק שלנו תשלומי הורים כמו אגרות חינוך גבוהות ונמוכות. הביצוע שלו היה על פי קצב של 5 שנים או 7 שנים. הוא יחול על כל האוכלוסייה. הוא לא יהיה סלקטיבי. גם פה זה לא סלקטיבי. הייתה הצעה לעשות אבחנה בין הורים כאלה לאחרים. כולם הסכימו לא לעשות את זה ולא להישאר צמודים רק ליום לימודים ארוך, אלא לעשות תוכנית ארצית. החתכים הסוציו-אקונומיים לא חותכים רק בין ערים, הם חותכים בתוך הערים. הייתה טענה של פוליטיזציה. הכוונה הייתה לחוק יותר כולל.

הייתה פגישה בין מרכז השלטון המקומי למשרד החינוך ומשרד ראש הממשלה. המנכ"ל שלנו הסכים על תוכנית כזאת כיוון שהיא משפרת את המצב לעומת שנים קודמות. אנחנו חושבים שתוכנית ההזנה זה דבר מבורך. אנחנו מאוד שבעי רצון מאיך שהיא הייתה מופעלת עד היום. נכון שיש קשיים ויש בעיות, אבל בסך הכל יש שביעות רצון מההורים, מהמורים, מהרשויות. אנחנו חושבים שזה דבר מבורך. אנחנו תמיד רוצים יותר כי הרשויות לא נמצאות במצב הכי טוב, אבל זה הסיכום שהגענו אליו עם משרד ראש הממשלה. זה משפר את המצב לעומת שנה קודמת.

אני לא חושב שאתם צריכים להתחרט שהסכמתם.

נכון שביקשנו יותר, אבל הגענו לפשרה מוסכמת.

מי בעד קביעת שיעורי ההשתתפות המירבית של רשויות חינוך מקומיות במפעל ההזנה?

ה צב ע ה

בעד - 5

נגד - 1

נמנע - 2

אושר