כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

4.9.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 57

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שני י"א באלול התשס"ו (4 בספטמבר 2006) בשעה 11:00

בטיחות בהסעות תלמידים.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

זבולון אורלב

חיים אמסלם

זאב אלקין

שמואל הלפרט

אלכס מילר

רותם זהבי – ממונה בטיחות ארצי, משרד החינוך

שוש ימין – מנהלת אגף הסעות והצטיידות, משרד החינוך

יהודה אלבז – מנהל אגף בכיר תחבורה ציבורית, משרד התחבורה

עוזי יצחקי – סמנכ"ל בכיר מנהל תנועה, משרד התחבורה

ירון שילת – יועץ שר התחבורה, משרד התחבורה

פקד רוני לוינגר – קצין תביעות באגף התנועה, משרד לביטחון פנים

יונתן רגב – רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

רות זך - אחות אפידמיולוגית ארצית, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

עמיחי הלוי – מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו – סמנכ"ל השלטון המקומי

יהושע קרני – חבר הנהלת הסתדרות המורים

נועם עזרא – ארגון הורים ארצי

אבינועם טלבי – מנכ"ל ארגון חברות ההסעה בישראל

גבי בן הרוש – יו"ר מועצת המובילים והמסיעים

דוד כוכבא – מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים

יוסף ליזרזון – יו"ר החינוך העצמאי

ישראל נדיבי – סמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות

דן ארצי – קצין בטיחות ארצי, אגד

אלי חזקיהו – מנהל ביצוע באגף התנועה, דן

חיים קוזידלו – קצין בטיחות, דן

עמיר דגני – מנהל אכ"א תנועה, דן

ספי דיין – איגוד קציני הבטיחות והתעבורה

אורנה קליין – מנכ"לית מתונה, ארגון למאבק בתאונות הדרכים

אילן גרודסקי – עמותת אור ירוק

מכיל קליין – ארגון "בטרם"

ניר קיטררו – מועצת התלמידים והנוער הארצית

חזי יהלומי – עוזר מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב ישראלי

יהודית גידלי

שרון רפאלי

בטיחות בהסעות תלמידים

בוקר טוב לכל המשתתפים ולחברי הכנסת. אני יכול לדווח לחברי הכסת שלא הצליחו להגיע לסיור שלנו אתמול שהיו 5 חברי כנסת שיצאו מירושלים לפני השעה 6:00 בבוקר- -

איך אפשר לצאת לפני השעה 6:00 אחרי התפילה?

אפשר.

אולי כבודו יחכים אותנו.

אפשר. גם בעיר הקודש טבריה אפשר להתפלל לפני השעה 8:00.


יש לנו ישיבה אחת היום על נושא הבטיחות ועל התקנות בנושא הזה. מחר יהיו לנו, בעזרת השם, שתי ישיבות: ישיבה אחת ב- 9:30 הרחבה של הישיבה על ההזנה שאמורים לדון בה עכשיו בוועדת הכספים, ואחר-כך צריך אישור סופי של ועדת החינוך.

זה לא הזנה, זה כסף.

כן, כסף להזנה.

שוב כסף מההורים.

פה נותנים לילדים משהו לפחות.

אחרי זה יהיה לנו דיון חשוב, מקיף ולא פשוט בנושא החזקה והובלה של בעלי חיים.

זה נושא שקרוב ללבי. אני ראש הכיפות הירוקות.

בדרך כלל אנחנו פותחים את השבוע בדבר תורה. אחרי כל מה שהיה אני רוצה להגיד רעיון ששמעתי מפי הרב צבי יהודה קוק. הרעיון קשור לביטוי של תחילת הפרשה, וזה רעיון נפלא. כתוב: "והיה כי תבואו אל הארץ" בתחילת פרשת השבוע הנוכחי. הביטוי "והיה" הוא לפי חז"ל, דבר משמח וטוב, כך כתוב גם בגמרא. לעומת זאת יש ביטוי אחר: "ויהי" – "ויהי בימי אחשוורוש", "ויהי בימי שפוט השופטים". אומרים שכשכתוב "ויהי", ובמיוחד "ויהי בימי" זה דבר רע. שאל הרב צבי יהודה למה זה? מה עשתה המילה "והיה" שזה דבר כל כך טוב, ומה עשתה המילה "ויהי" שזה דבר כל כך רע? התשובה היא ש"היה" היא לשון עבר, ו-ו' ההיפוך הופכת את זה ללשון עתיד; "יהי" זה לשון עתיד, ו-ו' ההיפוך הופכת את זה ללשון עבר. מי שמביא את העבר איתו כדי לבנות עתיד – "היה" ל"והיה" – עושה דבר ראוי ומתאים שעליו אפשר לבנות חברה על רקע מה שהיה כדי לבנות עתיד טוב. לכן זה דבר טוב. "ויהי" – מי שרוצה לקחת את העתיד ולשעבד אותו לצרות של העבר עושה דבר רע, הוא לא יכול לקיים כך חברה ולא לבנות עתיד, לא יכולים לשעבד את העתיד לעבר, אלא להפך: לקחת את העבר שלנו ולבנות בעזרתו עתיד. כך, בעזרת השם, נצליח גם בשנת הלימודים הזאת לקחת את העבר, את הרקע של העבר, את הגיוון של העבר את המסורת של העבר, את התורה של העבר כדי לבנות עתיד. בעזרת השם, העתיד כבר פה. יאנוש קורצ'ק אמר שהילדים וחינוך הילדים זה לא עתיד האומה, אלא ההווה של האומה. בכל יום אנחנו מחויבים להווה, ובוועדה הזאת לתלמידים שלנו. זה באמת דבר אדיר.

בכל הש"ס לא נמצאה המימרה ש"אין "והיה" אלא לשון שמחה". "ויהי" – נכון.

נכון. ההפך לא, כי יש תחושה על "ויהי".

זה מדרש, זה לא קיים. זאת מוסכמה, אבל אין לה מקור.

זה מקור בפרשנות על התורה.

במדרשים. תמיד רגילים להביא את שני הדברים על אותו משקל. "ויהי", כן – "והיה", לא.

אני מציע שקודם נקבל הסבר קצר מהיועצת המשפטית שלנו מהי המחויבות, לפי תקנות בטיחות התעבורה, ולפי זה נראה מה אנחנו מחויבים לעשות.

היה תיקון לתקנות התעבורה שנכנס לתוקף ב- 1 בספטמבר 2006. התיקון הכניס הגדרות חדשות להסעת תלמידים ולרכב להסעת תלמידים: הסעת תלמידים היא הסעה בשכר של תלמידים לבית הספר כהגדרתו בפקודה או לפעילות מאורגנת עבור ילדים או חזרה מהם. הגדרה של רכב להסעת תלמידים היא "אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לעניין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה ושצוין ברישיונו שהוא רשאי לשמש רכב להסעת תלמידים". זאת ההגדרה החדשה, ונקבע: "לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים". זה התיקון שנכנס לתוקף ב- 1 בספטמבר. כרגע החיוב הוא להסיע תלמידים ברכב להסעת תלמידים, כפי שהוא מוגדר בהגדרה החדשה. רק לרכב כזה מותר להסיע תלמידים.

ואם תלמידים עולים על אוטובוס מנקודה לנקודה?

מדובר על הסעה בשכר של ילדים בבית-ספר או לפעילות מאורגנת.

גם בתחבורה ציבורית יש - - -

אני לא הלאיתי אתכם בכל פרטי ההגדרה, אבל אם השאלה נשאלה אני אקרא את כל ההגדרה: "למעט בנסיעה בקו שירות או הסעה, לפי חוק הסעה בטיחותית, לילדים ולפעוטות עם מוגבלות". בעצם מדובר על ההסעות המאורגנות בשכר.

אז תחבורה ציבורית לא בחוק.

כפי שאני מבינה את ההגדרה, לא.

התחבורה הציבורית שהיא לא הסעה מאורגנת של תלמידים, וכל תלמיד יכול לעלות על אוטובוס אינה כלולה.

אלא אם כן אגד אומר שהוא מפעיל קו מיוחד כדי להסיע תלמידים מנקודה אחת לנקודה שנייה, והמפקח על התעבורה מאשר את הקו הזה.

יש קווי שירות מיוחדים לתלמידים. זה נקרא "קו תחבורה ציבורית מיוחד לתלמידים".

אבל זה לא יהיה קו שירות.

זה לא יהיה קו שירות, זה גם יחייב חגורות בטיחות.

זה לא יהיה קו שירות, לפי הגדרתכם?

זאת מין "קומבינה" בלשון העם.

היועצת המשפטית אומרת שאז זה כן כלול בהגדרה.

כי הוא צריך לקבל אישור ממשרד התחבורה כי העלות - -

התקנה הזאת חלה רק על החינוך הרשמי או גם על החינוך המוכר?

אני צריכה להסתכל על הגדרת "בית-ספר" כהגדרתו בסעיף 70 (ג)(ד) לפקודה.

יש חוקי בטיחות אחרים לחינוך המוכר?

לא יודע, אני שואל.

- - - אני מנהל בטיחות ארצית במשרד החינוך.

אנחנו צריכים יועץ משפטי.

"בית-ספר": "מוסד חינוך רשמי או מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה או בית-ספר שחל עליו חוק הפיקוח על בתי-הספר", שזה אומר שזה כל בתי הספר.

רותם, אתה תהיה המבשר פה? מה המצב כרגע אחרי שהפקודה נכנסה לתוקף ביום שישי?

אין לנו תמונת מצב כללית על מערכת החינוך. אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק. אנחנו יודעים שמערכת ההסעות בתיאום עם משרד התחבורה עשתה פעילות ענפה מאוד, כולל בנושא החינוך לחגירת חגורות בטיחות בבתי-הספר.

מה זה פעילות ענפה?

יוכלו לפרט נציגי מנכ"ל משרד התחבורה איך מכינים אוטובוס לקראת הסעת תלמידים לקראת 1 בספטמבר. זה תהליך שלם- -

מה עשיתם כדי להבטיח שכל האוטובוסים היו אתמול עם חגורות בטיחות? או, האם עשיתם? האם אתם יודעים שכל בתי-הספר קיבלו הוראה לא לקבל אוטובוסים שאין בהם חגורות בטיחות?

מי שמנהל את העסק הזה הן הרשויות המקומיות. הן קיבלו עדכונים מהמשרד שלנו וממשרד התחבורה בצורה מתואמת. נמצאת פה מנהלת אגף ההסעות שיכולה להסביר בפירוט- -

אתה יכול לתת תשובה קצת יותר ברורה?

אני מעדיף ששוש ימין, מנהלת אגף הסעות, שמנהלת את כל נושא הסעות התלמידים בהיקפים הגדולים תפרט אילו תהליכים נעשו מטעם משרד החינוך.

אני לא שואל על התהליכים, אני רוצה לדעת האם החוק מקוים בכל בתי-הספר בארץ.

אנחנו מקיימים את מה שמשרד התחבורה מנחה, ואנחנו מנחים את כל המערכת שלנו- -

התקנות שנקבעו מחייבות את החוק במדינה. אתה ממונה על בטיחות ארצית, וזאת אחריותך האישית שהחוק הזה יקוים. אני רוצה לדעת האם זה מקוים, לא האם שלחתם חוזר ועשיתם פעולת הסברה.

למיטב ידיעתי, כן.

יפה. מה טוב. עכשיו נשמע את שוש ימין.

משרד החינוך קיים בנושא תקנת התעבורה את כל הפעילות המתחייבת מתפקידו של משרד החינוך. אכיפת תקנת התעבורה היא לא אחריותו של משרד החינוך, אלא של משרד התחבורה ושל משטרת ישראל. אנחנו תמכנו בפעילות הארגונית שמתחייבת מהתקנה. אבל אין לנו שום אפשרות לעשות את הבדיקה האם אנחנו יכולים להגיד בלב שלם שכל תלמיד שנסע אתמול או היום בהסעה חגר חגורת בטיחות.

היושב ראש התכוון לשאול האם הוריתם למנהלי בתי-הספר לגשת לאוטובוס ולבדוק האם יש באוטובוס חגורות. יש חגורות – התלמידים נוסעים; אין חגורות, לא נוסעים.

זה לא תפקידו של בית הספר.

מי שמבצע את ההסעות ומתקשר עם קבלנים זה הרשויות המקומיות. כבר בחודש מאי הוצאנו הנחיה לכל הרשויות בארץ שמקיימות הסעות תלמידים, שעליהן להיערך מבעוד מועד לתנאים שהתקנה מחייבת. זאת אומרת, אם הם מאריכים התקשרויות עם קבלנים קיימים או יוצאים למכרז, חובתם לכלול את התנאים של תקנת הימצאות חגורה וחובת החגירה.

למיטב ידיעתנו, הרשויות מפרסמות מכרז בנוסח האחיד שמכין להם משרד החינוך יחד עם השלטון המקומי, הן לא צריכות להמציא את הגלגל. משרד החינוך טורח להכין את הנוסח כל שנה, והן מפרסמות לפי הנוסח הזה. בנוסח קיימת החובה של תקנת חגורת בטיחות באוטובוס או בכלי רכב אחר, וכמובן, גם חגירת החגורה. למיטב ידיעתנו, כל הרשויות יצאו במכרזים לקראת תשס"ז בנוסח האחיד, והן פעלו לפי הנחית משרד החינוך.

מה עשיתם כדי לבדוק את זה?

אנחנו לא אמורים לבדוק את זה. הבדיקה היא בסמכות משרד התחבורה ומשטרת ישראל.

אז אנחנו נשמע מהם.

אני סמנכ"ל תנועה במשרד התחבורה. אני הובלתי את פרויקט החגורות מקיץ 2005, עת התקבלה ההחלטה להתקין חגורות בטיחות באוטובוסים שמסיעים תלמידים. אני רוצה לבשר לוועדה הנכבדה שאתמול התחלנו במהפכה שההצלחה שלה היא גדולה. אנחנו מביעים סיפוק רב גם מהבדיקות אתמול והיום על ההיערכות המלאה של הסעות התלמידים.

ההחלטה התקבלה בקיץ 2005. נערכה עבודת מטה מרוכזת ומפורטת מאוד במשרד התחבורה על סוג החגורות שמתקינים ובאילו אוטובוסים מתקינים אותן. פרסמנו הנחיות מפורטות של משרד התחבורה להתקנת החגורות. במקביל תוקנה תקנה ועברה בוועדת הכלכלה של הכנסת בינואר ופורסמה ברשומות במרס. התקנה נכנסה לתוקף ב- 1 בספטמבר.

מבחינה מעשית מרכז המועצות המקומיות הוציאו מכרז להתקנת החגורות בכל האוטובוסים. במכרז זכתה חברת מרכבים. ההיערכות היא מלאה: כבר בראשית חודש אוגוסט הוכנו 250 אוטובוסים במפעל מרכבים. חברת אגד התחילה להתקין בסדרה של 770 אוטובוסים, ואתמול הם התחילו בסדרה נוספת של אוטובוסים, והשקיעו בזה 10 מיליון שקלים. נמצאים פה נציגים מכובדים של אגד שיוכלו להגיד נתונים.

היו אוטובוסים באגד שקיבלו פטור מהתקנת החגורות?

התקנה מחייבת אוטובוסים משנת 95' ומעלה. לאוטובוסים משנת 94' ומטה נתנו שהות של עוד שנה כי ההרכבה היא קצת יותר מורכבת. לכן החליטה ועדת הכלכלה לנסח את התקנה בסגנון הזה.

הדרישות לא מופיעות בתקנה עצמה, אלא השר אמור קובע אותן, וזה עומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה. כך מנוסחת התקנה.

זה מופיע בתקנה עצמה. תקנה 364(א).

הבנתי למה אתה מתכוון.

לאיזה אוטובוסים נתתם דחייה של שנה?

יצאנו מנקודת הנחה שאנחנו נדרשים לכ- 1,500 אוטובוסים ביום להסעת תלמידים- -

מאיפה לקחת 1,500?

זאת העבודה שעשינו, וזאת נקודת ההנחה שלנו. יתווכחו איתי מחר – זה מספר האוטובוסים- -

- - -

אדון טלבי, אנחנו שמענו אותך בשבועות האחרונים- -

סליחה, אתה נמצא בוועדת החינוך של הכנסת. אנחנו מנהלים דיון תרבותי.

הנתונים שלנו הם שבמועצות האזוריות 250 אוטובוסים הותקנו- -

מתוך כמה?

במועצות האזוריות, מלא. היא תשלים את השנתונים של 94'.

לפי הנתונים שלי, למועצות האזוריות יש 350 אוטובוסים.

יש 350 אוטובוסים שחלקם מדגם 2002 שיש בהם חגורות; ב- 240 אוטובוסים שלא היו בהם חגורות בטיחות משרד החינוך – יחד עם המועצות האזוריות – השלים את ההתקנה בעזרת תקציב מיוחד שקיבל בכל האוטובוסים, למעט מספר אוטובוסים משנת 94' שלהם ניתנה הקלה שהם אוטובוסים של המועצות האזוריות.

למיטב ידיעתי אסור להסיע תלמידים באוטובוסים- - -

מועצות אזוריות רשאיות להשתמש באוטובוסים שגילם עד 14 שנה, וקבלנים מורשים להסיע באוטובוסים שגילם עד 10 שנים.

כמה אוטובוסים- - -

אם לוקחים 250 אוטובוסים של המועצות שהותקנו פלוס 770 – והשבוע נעבור את ה- 800 באוטובוסים של אגד – פלוס אוטובוסים של חברות פרטיות, אנחנו מגיעים למצב שאין לנו בעיה, למעט במגזר החרדי בירושלים. עוד מעט ישלים אותי מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה לגבי הבעיה בירושלים.

אנחנו ערוכים בכל האוטובוסים להסעות תלמידים שיש בהם חגורות. אתמול בדקנו כ- 80 אוטובוסים; היום בשעות הבוקר המוקדמות בדקנו עוד 40 אוטובוסים. כל האוטובוסים האלה הם עם חגורות ומוסעים בצורה מלאה ומוסדרת, כנדרש. הורדנו שני אוטובוסים על רקע ליקויים טכניים של צמיגים.

אין אוטובוסים מלפני שנת 94'?

יש. הם קיבלו ארכה בתקנה.

התשובה ניתנה כבר.

משרד התחבורה ומשרד החינוך נערכו בשיתוף פעולה מלא מהאביב האחרון, וצפינו שחודשים יולי-אוגוסט לאחר סיום הקייטנות יהיו החודשים שבהם ייעשו ההתקנות הרבות ביותר, ולמרות הלחימה בצפון וקשיים אחרים, כמו גיוס אוטובוסים, עמדנו במשימה בצורה טובה. אנחנו ליווינו את עבודת ההתקנה גם בפרסומים. כולם ודאי שמעו בשבוע האחרון את התשדירים שקיימה הרשות הלאומית בשיתוף משרד החינוך. הדגשנו את החשיבות לתלמידים גם בעניין שמירת החגורות: החגורה שומרת על התלמידים, תשמרו עליה.

למיטב ידיעתנו, מוסעים כל יום כ- 300 אלף ילדים. אתה מדבר על 1,500 אוטובוסים, כלומר כל אוטובוס מסיע בממוצע כ- 200 תלמידים. זה לא מסתדר לי.

אני יכולה להסביר. יש לנו אוכלוסייה שלמה, ילדי החינוך המיוחד, שלא נוסעת באוטובוסים, אלא בכלי רכב קטנים. האחרים נוסעים בתחבורה הציבורית עם כרטיסיות.

300 אלף כוללים גם את החינוך המיוחד?

כן.

אבל 300 אלף לא כוללים את אלה שנוסעים בתחבורה ציבורית. זבולון מדבר על מי שמוסע. יש תקנות מיוחד לחינוך המיוחד, ואני מניח שלא מדובר על מספר מאוד גדול.

כ- 280 אלף ילדים מוסעים למוסדות חינוך בתמיכת משרד החינוך, ולא כולם נוסעים באוטובוסים. יש הרבה ילדים שנוסעים בטרנזיטים, במוניות, בכלי רכב קטנים. רובם בחינוך מיוחד.

אם הוא מקבל שכר בשביל להסיע- -

יש לו חגורות, בוודאי. בכלי רכב קטנים הסיפור של חגורות בטיחות מכוסה.

גם אם תורידי את החינוך המיוחד עדיין זה למעלה מ- 150 אלף ילדים בממוצע.

זה 200 ילדים באוטובוס.

במועצות האזוריות, אולי, זאת לא התמונה האופיינית.

אנחנו שבעי רצון והופתענו מההיערכות הטובה גם במהלך המלחמה. אני מוכן לעשות סקר בימים הקרובים שנפיץ בין הרשויות ונבדוק עד כמה החוק הזה הושלם ובאילו מקומות יש עדיין קשיים. בסך-הכול יש שביעות רצון טובה מאוד. הרשויות המקומיות נערכו במכרזים שחייבו שכל מי שמתקשר בחוזה חייב להתקין חגורות. אין ספק, שיש נטל של 20 אלף שקל בכל אוטובוס שצריך לעשות דבר כזה, וזה גם מתגלגל לפתחו של משרד החינוך בייקור המכרזים בנושא.

כולנו הופתענו שהנושא הזה פורסם יפה מאוד, ייתכן שלא בכל המקומות. אני אביא ליושב ראש נתונים האם קיימת עדיין בעיה.

אחרי שתעשו במשך השבוע את הבדיקה תביאו לנו אותה, אנחנו גם רוצים לראות. אנחנו רוצים לשבח אם יש סיבה לשבח. בדיון שהיה אנשים לא האמינו שזה באמת יקרה בפועל. זה רק אומר שצריכים רק להגביר את האמונה ולהודות למי שעשה. אנחנו רק רוצים להיות בטוחים שזה נאכף בכל מקום, ושכל התלמידים מגיעים בבטחה. אגב, זה גם התלמידים החרדים, אני לא יודע למה אמרת שזה מחוץ לירושלים.

אני מהסתדרות המורים. אני רוצה להאיר פן אחר של העניין. צריך לברך על מה שנעשה כי מה שנעשה לא היה קודם.

עדיין יש שני נושאים שלא קשורים לחגורות כי חגורה זה עניין טכני: קודם כל עניין ההשגחה באוטובוס- -

זה לא הנושא עכשיו. יש הרבה דברים שקשורים לזהירות בדרכים- -

אני קורא בעיתון שהנהג צריך להשגיח על התלמידים בזמן הנסיעה. לא יכול להיות מצב כזה לעולם.

אנחנו לא מדברים על זה עכשיו.

הוא מאיר את עניין האכיפה שאסור להתעלם ממנו. מי אוכף את העניין? יש ויכוח בין משרד התחבורה לבין המשטרה – מי דואג שהילדים באמת חוגרים את החגורה?

בכל דבר שאין אכיפה בשטח זאת פרצה. יכול להיות שנעשים מאמצים אדירים של משרד התחבורה ושל משרד החינוך עם הנהגים. אני מביא לכאן עוד כתבה של מפקד מרחב אילון, ניצב משנה אקסול שכותב: "נבצע מארבי פתע לנהגים שמסיעים תלמידים". אני מבקש שזה לא יהיה במרחב אילון, אלא שבכל מדינת ישראל הנוכחות והבדיקות יהיו רציניות ועקביות, לא בגלל פתיחת שנת הלימודים, אלא בדיקות סיסטמתיות. זה יכניס למודעות, וכך נוכל לצמצם את הנושא הזה ולהביא למקסימום.

רב פקד רוני לוינגר, בבקשה.

אני נציג אגף התנועה בדיונים. אנחנו היינו שותפים לדיונים בוועדות הבין-משרדיות בנושא של חגורות בטיחות ובנושא הכללי יותר של הסעות ילדים. עמדת אגף התנועה היא לאכוף ולעשות מבצעים על הימצאות החגורות באוטובוסים ועל תקינותן. הנחינו את השוטרים שאם ייתפס אוטובוס שלא מותקנות בו חגורות, לפי הנדרש, הוא ירד מהכביש ותיאסר עליו נסיעה ל- 48 שעות עד תיקון הליקוי והצגת התיקון בפני המשטרה. כל השוטרים הונחו ויש לנו מבצעים ביומיים הראשונים. בינתיים בבדיקות שעשינו יחד עם ניידות הבטיחות של משרד התחבורה נוכחנו שיש חגורות כמעט באופן מלא באוטובוסים המסיעים שנבדקו.

לגבי חיוב החגירה הודענו בכנסת – וזאת עמדה מסורתית של המשטרה – שהנהג צריך להתעסק אך ורק בנהיגה. אנחנו לא מוכנים שנהג יפחד לקבל דוח, ויהיה עסוק בבדיקה אם ילד בספסל האחורי הוריד את החגורה באמצע הנסיעה. זה מסוכן, זה לא ייתכן, גם משרד התחבורה מבין את זה, וגם הגורמים המקצועיים מבינים את זה. זה עניין תקציבי, אבל נדרש מלווה באוטובוס שיאכוף את אופן החגירה- -

הוא יקבל את הדוח?

יש תקנה בתקנות התעבורה שיכולה לחייב את המלווה באחריות על חגירת הדוח.

מה המצב החוקי כרגע – שוטר תנועה עוצר אוטובוס, יש חגורות, אבל הילדים לא חגורים- -

התקנה היום מטילה את האחריות על הנהג כי יש טבלה שהוסיפו בה אוטובוס. אנחנו הודענו שלא נאכוף את חגירת הנהג. השוטר יעלה ויסביר, ואם יש מלווה הוא יכול להסביר לנהג.

אני לא מבין את זה. יש תקנה שהחוק מחייב את הנהג. אני לא מבין איך המשטרה אומרת שיש חוק, אבל לא אוכפת את החוק. אז תשנו את החוק.

אנחנו באים מדיון בוועדת תיאום בנושא הזה. יש הצעות לשינוי התקנה. פשוט המבנה של התקנה הוא כזה שלא נערכו לעשות הקלה ספציפית להסעות תלמידים. יש טבלה והוסיפו בה את המילה "אוטובוס".

זה מאוד הגיוני, אבל חייבים לאכוף את החוק. כל זמן שזה החוק, זה החוק. אני רוצה להבין מה המצב של מלווים?

אין חובת מלווה.

יש מלווים בדרך-כלל?

אם יש מלווים בהסעות זה על-פי חוק הסעה בטיחותית רק לילדים עם נכויות קשות, וזה לא בהסעות רגילות של תלמידים.

אתם בעצם אומרים שחוץ מהחינוך העצמאי והחינוך המיוחד שדואגים למלווים, לא תהיה אכיפה חוץ מעצם אכיפת קיום החגורות.

אנחנו שמים את יהבנו על חינוך ועל הסברה, כי גם ילדים יכולים להבין. צריך לחנך ילד לחשיבות החגורה.

למה אי-אפשר לחייב כוחות הוראה לעלות על האוטובוס ולוודא שתלמידים יחגרו חגורות?

יש לך ניסיון רב ועשיר עם ארגוני המורים ברגע שננסה להטיל חובה כזאת על המורים.

הבינו שצריך לשלם על כל חגורה שעלתה 400 שקל ועל אוטובוס עם 50 מקומות שעלה 20 אלף שקל. אי אפשר להבין שצריך שמישהו ידאג שיחגרו?

זאת סוגייה מסוג אחר. ברגע שיחליטו על מלווה זה גם עניין של כסף.

יש כאן אבסורד: אתם אומרים שלגבי התקנת החגורות המצב הוא טוב. אני רוצה לברך על זה. בנושא האכיפה אנחנו במצב מאוד חמור כי עד שהתרגלו לחגור חגורות ברכב פרטי הענישה והאכיפה היו מחוברות למסע ההסברתי הכולל. לכן אומר חבר הכנסת זבולון אורלב, לפחות זה שמורה יעלה ויראה שכולם חגורים זה יכניס את זה לתודעה. זה לא פוטר מזה שאחרי כצי דקה הילד יכול לפתוח את זה, אבל לפחות זה המינימום. כשיוצאים מבית הספר גם הנהג יכול לבדוק שכולם חגורים, אחרת הוא לא יוצא.

עלתה הצעה שיחד עם משרד התחבורה נתקין שלט אלקטרוני באוטובוס.

מישהו מכם דואג לכסף? אתם כולם מתמוגגים פה ומתקינים- -

אני לא זוכר שאדוני קיבל זכות דיבור.

אני רואה שאתם מתלהבים וממליצים, ובינתיים אנחנו משלמים את הכסף.

אני רוצה להדגיש שצריך לברך על התהליך שקרה בשנתיים האחרונות. אנחנו בתהליך תרבותי חדש שבו הילדים שהיו רגילים לנסוע בלי חגורות עושים שינוי בתודעה.

בימים אלה אנחנו מסיימים במשרד החינוך תוכנית שלמה של הסברה פנים בית-ספרית שתגייס את המורים יחד עם נאמני בטיחות בהסעות בתוך בתי-הספר כדי לתת אחריות לבית הספר כיצד להתנהג באוטובוס.

זה עדיין לא נותן את האחריות לאכיפה. אתה יודע שיש הבדל. גם אם אנחנו המחנכים הכי טובים ומצליחים בהסברה – ואני מאוד בעד הג'ינגלים שהיו בשבוע האחרון ברדיו. עם כל זה צריך גם כלים כדי להיות בטוחים שזה נעשה.

מדובר ב- 4,000 אוטובוסים שמסיעים תלמידים. יש חלוקה של האוטובוסים האלה שנעשתה במשרד התחבורה בוועדת אלבז המוכרת. יש 1,000 אוטובוסים של אגד, 280 אוטובוסים של המועצות האזוריות וכל השאר – 2,800 אוטובוסים של החברות הפרטיות. צריך לדעת את זה, זאת המציאות- -

אלה לא הנתונים שהם אומרים, הם מדברים על 1,500.

יש כאן טבלה שהועתקה מדוח ועדת אלבז אחד לאחד. כתוב כאן: 3,900 אוטובוסים מסיעים תלמידים, חוץ מהזעירים.

- - -

אז שמשרד התחבורה יעשה סדר.

הנתונים האלה לא עדכניים.

בשיטה שאנחנו מתקצבים את הרשויות אין חובת דיווח באיזה סוג של רכב הרשות המקומית מבצעת את ההסעה.

אולי כדאי להוסיף.

אבל זה לא רלוונטי לביצוע.

יש דוח של משרד התחבורה ושל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי שנות ייצור של אוטובוסים. בקבוצת השנים 1995-2002 היו 2,863 אוטובוסים רק בחברות ההסעה. זה מספר שאושר בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הוא מדבר על 4,000, ואלה על 1,500 אוטובוסים. זאת אומרת שב- 2,500 אוטובוסים לא מותקנות חגורות.

הם לא יסיעו תלמידים, זה בדיוק מה שאנחנו אומרים: אוטובוס בלי חגורות לא יסיע תלמידים.

כרגע התקנה בתוקף.

אדוני, אנחנו לא מדברים בהכרזות, אנחנו מנסים לברר עובדות. יכול להיות שלא יסיעו. אם יש 2,500 אוטובוסים, אז יש לך בעיה.

אין לי בעיה.

לך אין בעיה, אז לנו יש בעיה.

גם לכם אין בעיה כי אוטובוס ללא חגורות לא יסיע תלמידים.

התקנה בתוקף, ואנחנו לא מסתכלים אחורה, אנחנו מסתכלים קדימה.

מתוך 2,500 אוטובוסים אצלנו התקינו כמה מאות. עכשיו תשאלו את השאלה על הבדיקה. אין בעיה, זה היה בסדר. בתוך החברות יש גם מודל 2003, ועשו ויסותים והגיעו למצב שהאוטובוסים שהסיעו את התלמידים היו כולם עם חגורות. הבעיה היא שמשרד התחבורה הצליח לארגן לנו בשנה האחרונה סך-הכול 3 חברות מתקינות- -

5.

עד 16 באוגוסט היו שלוש. ב- 16 באוגוסט קיבלנו מכתב על עוד שתיים. כלומר, היום יש 5 מפעלים שמתקינים חגורות. מרכבים – סתום בגלל המועצות האזוריות - -

- - -

נכון, עכשיו אנחנו נתחיל להתקין, זה בסדר.

- -פלטכניקה התקין לאגד, ועד היום הוא סתום, אין מקום; יש עוד שלושה קטנים באזור לוד-רמלה, וזהו. אמרנו, תאשרו עוד חברות ומפעלים – אבל לא.

אתה מספר לי שיש מספר גדול מאוד של אוטובוסים שלא מותקנות בהם חגורות- -

4,000 בסך-הכול.

רוב האוטובוסים מתוך 2,500 אוטובוסים שאתה מדבר עליהם שהם לא מועצות אזוריות ולא אגד אינם מותקנים עם חגורות. זה מה שאתה רוצה להגיד לי?

בין 95' ל- 2002, כן.

על זה אנחנו מדברים, אנחנו מדברים על האוטובוסים שמותקן בהם. אתה אומר שלא מותקנות בהם חגורות, ופירושו של דבר שעוברים על החוק; ואתה גם אומר שאין גם אפשרות להתקין כי אין מספיק מתקינים. זה נתון אחר לגמרי, אני יכול להבין פער של 50 אוטובוסים, אני לא יכול להבין פער של אלפי אוטובוסים.

זה מה שקרה בפועל. החברות שהסיעו תלמידים באוטובוסים מדגמים ישנים שלא היו בהם חגורות מחליפות היום באותה חברה אוטובוסים שמיועדים ליעדים תיירותיים או אחרים. הם מציבים אוטובוסים כאלה להסעת תלמידים, ואוטובוסים ללא חגורות לא משמשים יותר להסעת תלמידים. זה קרה בירושלים, ושמענו היום שהילדים התפעלו מאוד כי הגיעו אוטובוסים מפוארים מאוד שלקחו את הילדים לבית הספר. זה נפלא. שדרגו את רמת השירות.

שדרגו עד שיותקנו חגורות. איך אנחנו יכולים לדאוג שלא תהיה בעיה כזאת של כל הרכבים שלא מתקינים בהם חגורות?

שיהיו יותר מפעלים מורשים.

אני רוצה להדגיש שלא סתם מאשרים מתקין מורשה. לצערי הרב, היום בבוקר איתרנו מתקינים לא מורשים. יש 5 מתקינים מורשים- -

אז כנראה היה צורך להגדיל את המספר.

- - המתקין צריך לעמוד במבחני בדיקה במכון התקנים וצריכים להיות לו אישורים של משרד התחבורה- -

אף אחד לא אומר שאתה לא צריך לבדוק אותם.

- - ואם אנשים שיושבים פה לא היו מתכתשים אתנו ועוסקים במאבקים, אלא היו נערכים כנדרש מפברואר-מרס לתקנות ולא היו מחכים לנסים שאולי יקרה משהו ויבטלו את התקנה הזאת ב- 1 בספטמבר, הם היו נערכים.

היום יש מלאי מספיק של חגורות, ויש 5 מתקינים מורשים. נכון שאנחנו שומעים על עומסים במקומות מסוימים, אבל בשבועיים הקרובים אפשר יהיה לקבל את כולם. אנחנו בשלבי אישור של מתקינים מורשים אם יעמדו בדרישות של מכון התקנים ושל מעבדות מוסמכות וניתן מענה לכולם.

אנחנו נתקין בחודשים הקרובים את החגורות בכל האוטובוסים. יש רק בעיה אחת קטנה- -

אתם לא מסיעים תלמידים שאין להם חגורות- -

שמעתי, היו ביקורות, ואני שמח לשמוע שמאה אחוז מהמקרים נבדקו והיו בסדר.

הוא לא אמר שתהיינה בדיקות, הוא לא אמר שהיו.

יש רק בעיה אחת: ההתקנה בכל אוטובוס כזה עלותה בין 15 ל- 20 אלף שקל במקרה הטוב. בחלק מהאוטובוסים צריך להחליף את כל הכיסאות כמו במקרה של אגד שיש שם 600 אוטובוסים שאי-אפשר להתקין להם חגורות כי הם אוטובוסים עם שלדת כיסאות דקה. חלק מהאוטובוסים שלנו הם גם עם שלדה דקה וצריך להחליף להם את הכיסאות, וכך המחירים מאמירים. לא חשבו על הכמות, לא חשבו על הכסף, לא חשבו איך לממן את זה, לא חשבו אולי לתת לנו הלוואות או מענקים ולעזור קצת בנושא; אולי לעדכן את המכרזים – שום דבר, הכול נפל על חברות ההסעה לאחר שארבע שנים משרד החינוך לא שילם שקל אחד עד היום.

זה בוועדת הכלכלה.

זה טוב לדעת, ואנחנו מעריכים את התרומה שלכם לעניין.

חבר הכנסת אורלב שאל לפני-כן איך יכול להיות שעושים סבבים של 200. במועצות האזוריות מסיעים 110 אלף תלמידים- -

140 אלף.

- - מסיעים אותם בין 900 ל- 1000 אוטובוסים, חצים אוטובוסים צהובים וחצים אחרים. האוטובוסים האלה עושים 2-3 סבבים של הסעות. מחצית התלמידים במדינת ישראל הם מהמועצות האזוריות, ובהן מסיעים בין 900 ל- 1000 אוטובוסים אז מספר האוטובוסים צריך להיות בין 1,500 ל- 2,000. אני מצטער שאני צריך להכניס את הראש שלי לוויכוח הזה.

אני לא יודע למה מתפלאים שעד היום לא הספיקו. לי זה היה ברור בחודש מרס. כשאישרו לנו את התקציב של 15 מיליון שמשרד החינוך והעמותות השיגו דרך מפלגת שינוי אנחנו רצנו ועבדנו כמו חמורים כדי שנספיק להתקין ב- 250 אוטובוסים חגורות עד חודש אוגוסט. לא היה לי ספק שלא יכולים להיכנס אוטובוסים אחרים, זה היה ברור לי שזה מה שיקרה. אני מתפלא שאנשים אחרים לא הבינו שאם מרכבים הצליחה להתקין ב- 250 אוטובוסים ממרס עד היום שיתר החברות לא יצליחו עד היום ב- 2,500. אני נדהם מהוויכוח הזה היום.

זה לא רק מרכבים, יש עוד מתקינים.

כולם היו אחרי מרכבים. מרכבים הם הגדולים, ולכן הלכנו אליהם. קיבלנו כסף והייתה לנו היכולת, אז עשינו את זה ראשונים.

בתהליך התקנת החגורות באוטובוסים הצהובים משרד החינוך עמד על כך שיקבל מפרט טכני רשמי ממשרד התחבורה כי היו כבר יוזמות פרטיות שהתקינו אצל חאפרים.

אין מפרט היום.

יש.

בהמשך לדברי הפתיחה שלך בדברי תורה אני ארשה לעצמי גם. זה לא ממש דבר תורה, אבל משהו שקשור לתורה.

אפשר גם דבר תורה, אנחנו לא מתנגדים.

חבר הכנסת אורלב שהיה יושב ראש ועדת החינוך בוודאי זוכר שבחוק החינוך של חבר הכנסת לשעבר אמנון רובינשטיין התקבלה הסתייגות שלי המחייבת ללמד את תורת ישראל בכל מוסדות החינוך בארץ ישראל, פרט למוסדות של מיעוטים.

ערב דרישת הקואליציה שאמשוך את החוק בחזרה, כי ההסתייגות עליה התקבלה, סירבתי כחבר קואליציה למשוך את החוק.

אני מעלה עכשיו את הנושא מאחר שאנחנו נמצאים בתחילת שנת הלימודים. אני רוצה להזכיר לכולנו שזה חוק במדינת ישראל. יכול להיות שאכיפת החוקים במדינת ישראל היא מאוד סלקטיבית: יש חוקים שאוכפים אותם, ויש חוקים שלא צריך לאכוף אותם. אני פונה אליך, אדוני היושב ראש, שתפעל בכל כוחך בתחילת שנת הלימודים כדי שהחוק יתקבל בכנסת בשלוש קריאות - חוק המחייב ללמד תורת ישראל בכל מוסדות החינוך. אני לא צריך לומר לך, אדוני יושב ראש ועדת החינוך, שהבורות בקרב חלק גדול מהנוער ממש חוגגת. לתלמידים אין מושג בדברים המינימליים ביותר: אין להם מושג מה זה 9 באב, אין להם מושג מה זה סידור. כששואלים תלמיד מה זה סידור הוא חושב שמדובר בסידור עבודה.

אני מתחייב שגם אני אישית וגם אנחנו בוועדה נעבוד על הנושא הזה- -

זה גם דבר תורה, זה קשור לתורה.

בוודאי: "ושיננתם לבניך", "והגדת לבנך"- אלא אם כן אתה חושב שהמלווה של האוטובוס צריך ללמד את השיעור היומי.

הרב הלפרט חושב שזה קשור לבטיחות לא פחות מחגורות בטיחות.

אני מתכוון להתחיל בדבר תורה- -

אנחנו לא מטפלים בכל שאלות הבטיחות.

זה קשור ל"ובלכתך בדרך", אדוני היושב ראש.

נכון, "ושיננתם לבניך".

לעצם החוק: כל חוק שאמור להגביר את הבטיחות הוא חשוב מאוד. אבל יש לי הרושם שלא נתנו מספיק את הדעת על אכיפת החוק המסובך הזה, וגם לא נתנו מספיק זמן להיערכות. חלק מהחוק הזה אומר שאסור להסיע על שני מושבים יותר השני ילדים 3 ילדים על שני מושבים. היה מקובל במשך כל השנים שישבו 3 ילדים בשני מושבים.

טוב שתיקנו את זה.

אבל זה מצריך תוספת של 50% כלי רכב

לא כולם נסעו כך.

כולם. רצו לחסוך כסף. כשאומרים שבמקום 4 ילדים צריך רק 2 ילדים, אתה צריך להוסיף 50% על ציי האוטובוסים. מישהו חשב מי יממן את זה? כמה זמן צריכים את זה?

אנחנו לא נמצאים בשלב קביעת החוק והתקנות.

משרד החינוך קיבל תוספת תקציבית בגין ביטול התקנה, וכבמקביל פיצינו את כל הרשויות המקומיות. אולי אם הייתי מטפלת, גם הם אנחנו היינו מקבלים.

הרב שמואל הלפרט, חבר הכנסת זבולון אורלב אומר- - -

חוק חגירת החגורות הוא חוק חשוב מאוד. אנחנו שומעים שאגד השקיעו כבר 10 מיליון שקל בזה ועוד ישקיעו; אבל מי יאכוף את החוק הזה בתוך האוטובוס? הנהג לא יכול לאכוף את זה. זה בלתי אפשרי, ולא יעלה על הדעת שהנהג יתעסק עם 50 ילדים- -

זה מה שאמרה המשטרה.

אז מי יאכוף את זה? מוציאים כסף, משקיעים עשרות מיליונים בלי לתת את הדעת שזה יהיה קודם חוק שיהיה מלווה שיבצע את זה. אחרת, מה שווה כל החוק הזה?

אפשר להגיד שזה לא מושלם, אבל אי-אפשר להגיד שזה לא שווה.

מה עם תלמידים שנוסעים בעמידה?

אין דבר כזה.

כבוד היושב ראש, יש תלמידים שנוסעים בעמידה. חלק מקווי ההסעות הופכים לקווי שירות. בקווי השירות מחולקות כרטיסיות, ובאוטובוסים האלה מותר להסיע בעמידה עד 70-80 תלמידים, וחוק החגורות לא חל עליהם.

איזה מין חוק זה, שאלה שיושבים צריכים להיות חגורים ואלה שעומדים לא? אגב, מניסיוני כשהייתי במשרד התחבורה הגיעו אליי תלונות שנדחפים באוטובוס דו-מפרקי 200 תלמידים. בחודש אחד היו 6 מקרים של התעלפויות של תלמידים. מדוע לא נותנים על זה את הדעת? חשוב מאוד לתת את הדעת להסעת תלמידים בעמידה.

בשביל זה אנחנו פה.

זה רק בתחבורה הציבורית. יש עשרות אלפי תלמידים שנוסעים- -


עושים סקר.

אני מדבר על קווים שהם רק תחבורה ציבורית.


הרב הלפרט, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל אתה מוכן להגיד לנו מה המצב בהסעות של החינוך העצמאי, ושמענו שיש במיוחד בעיה בירושלים. יש חגורות בכל האוטובוסים של הילדים בחינוך העצמאי?

אנחנו חגורים היטב. באוטובוסים הבינעירוניים זה מסודר יותר; בעירוניים זה עדיין אל מסודר. לא רק בירושלים, גם באשקלון ובתל-אביב.

אני מאיגוד קציני הבטיחות. אני עובד במועצה האזורית 22 שנים כקצין בטיחות בתעבורה. במועצה שלי אנחנו מפעילים 10 אוטובוסים צהובים כל בוקר שמסיעים בהם כ- 4,000 תלמידים. נוסף לכך אנחנו לוקחים 20 אוטובוסים מחברות הסעה פרטיות ועושים 3-4 סבבים כל בוק, וגם את הפיזורים עושים ב- 3-4 סבבים. על כן אנחנו מסיעים 250 תלמידים באוטובוס אחד ביום בבוקר.

10 אוטובוסים שלכם פלוס 20 אוטובוסים פרטיים על 4,000 תלמידים – אתה לא צריך להסיע 200 תלמידים.

בסדר, כל פעם 50 ילדים.

כל פעם 50 ילדים, ובסבב של החברות הפרטיות הם לא עושים 4 סבבים, אלא 2-3. האוטובוסים מרושתים בחגורות בטיחות כבר מלפני חודשיים-שלושה. יצאנו למכרז בחודש הגדול. על-פי הנוסח האחיד שמשרד החינוך הנפיק לנו חייבנו את כל חברות ההסעה הפרטיות שנכנסות למכרז להיות עם חגורות בטיחות. היום בבוקר לפני שהגעתי לכאן הייתה לנו ביקורת של המשטרה עם משרד התחבורה וגם איגוד קציני הבטיחות. במשך שעה לאחר האיסוף האחרון בדקו 40 אוטובוסים בקריית חינוך "דרור" בשרון שיש בה 200 תלמידים. לא היה אוטובוס אחד שלא היה עם חגורות.

לא בדקתם עם התלמידים אחרי- - -

לא.

אתה מצייר תמונה שהכול בסדר.

אנחנו רישתנו את כל האוטובוסים, אבל לא ייתכן שנהג האוטובוס יהיה אחראי לחגירת הילדים. הנהג לא יכול לעצור את האוטובוס באמצע הדרך, הוא לא יכול להיות עסוק בראייה מה קורה באוטובוס. הוא צריך להתעסק בדרך ובכביש. האחריות עליו מסכנת את משתמשי הדרך ואת התלמידים יותר מאשר מגנה עליהם כשיש חגורות.

אני יהודה אלבז, מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה.

אתה ועדת אלבז?

כן.

יש מקומות מסוימים, בדרך כלל במגזר העירוני שבהם הרשויות המקומיות אינן מארגנות הסעות לתלמידים, כמו בעיריית ירושלים. במקרים כאלה הרשות המקומית קונה כרטיסיות לילדים הזכאים ואומרת לאחרים שיקנו בעצמם ושיסתדרו ויגיעו לבית-הספר בתחבורה ציבורית. זה קורה בהרבה ערים, לא רק בירושלים. יחד עם חברות ההסעה נאלצנו לתגבר את קווי התחבורה הציבורית במסלול אל בתי-הספר כי הילדים סותמים את קווי השירות לפעמים לשלוש תחנות. לפעמים אפילו נוסע אחד לא יכול לעלות במשך 3 תחנות על קו שנוסע 10 קילומטר. כי ילדים צריכים להגיע לבית-הספר בשעה מסוימת. לכן נאלצנו לתגבר את קווי השירות כדי להקל על העומס בשעת שיא.

מה אתה רוצה להגיד בזה?

הוא רוצה לתרץ את עניין קווי השירות המיוחדים.

נוסף לכך, בהידברות עם הרשות המקומית ועם בתי-הספר על שעות תחילת הלימודים הצלחנו לארגן מספר נסיעות של קווי שירות שמסתיימות בבתי-ספר, ומכיוון שהיעד הוא בית-ספר רוב המשתמשים הם ילדים. הקווים האלה רוב הזמן עמוסים כי מדובר על מספר מועט של נסיעות. זאת התשובה שהתחבורה הציבורית נאלצת לתת במקומות שאין יוזמה מארגנת של הסעות תלמידים.

מה זה משנה אם הרשות המקומית ארגנה הסעה בתשלום מנקודה א' לנקודה ב' לבין אותו קו שירות מיוחד שגם מסיע תלמידים מנקודה א' לנקודה ב'? מה ההבדל הבטיחותי? למה אלה מחויבים בחגורות ואלה לא?

ההיבט הוא לא רק בטיחותי. הרשות יכולה לארגן בהתאם למספר הילדים שהיא יודעת שיש, בהתאם לשעות הלימודים כשמפעיל התחבורה הציבורית צריך לנחש את זה.

הוא יודע מהעירייה כמה כרטיסיות נתנו לתלמידים.

כן, היא קונה אותם פעם ברבעון. היא יודעת שהעירייה קנתה 20 אלף כרטיסיות, אז מה אפשר לעשות עם זה?

אתה יודע איפה אותן שלוש תחנות עמוסות, יש לך ניסיון.

זה מה שאנחנו עושים. זאת תשובה טובה לתלמידים? לא.

הוא לא שואל על התשובה לתלמידים, מה לגבי הבטיחות?

בעיית הבטיחות היא לא בעיה של קו שירות. קו השירות נוסע.

שוש קראה לזה קומבינה. בפועל זה קו להסעת תלמידים, אתה בעצמך מודה. אתה אומר שאם הם ישתמשו בקו השירות הרגיל זה יסתום את קו השירות, ולכן עשיתי קומבינה, פתחתי עוקף קו שירות לתלמידים שלוקח אותם מהתחנות של התלמידים עד בית-הספר, והוא לא נוסע את כל המסלול של קו שירות.

זה עולה לעיריות חצי מחיר.

לא, זה עולה יותר. זה לא חדש, זה קיים 40 שנה.

אבל כל תקנת הבטיחות של החגורות היא חדשה. השאלה היא למה זה לא חל על קווי השירות המיוחדים.

קווי שירות הם קווי שירות.

למה אתה מאשר אותם? לולא היית מאשר את קווי השירות זה היה מאלץ את העירייה או מישהו אחר. או שתכריח את אגד להפעיל קווי שירות מיוחדים שמחויבים בחגורות.

גם נוסעים אחרים עולים גם לקווי השירות האלה?

בוודאי.

לכן היועצת המשפטית אומרת שזה כמו חור- -

הבעיה היא שאם הרשות הייתה לוקחת אחריות ומארגנת הסעות לתלמידים זה לא היה קורה. אנחנו נאלצים לתת תשובה, זה הכול.

אני אסע אתך מחר בבוקר בקווים בירושלים לכמה מוסדות חינוך שאני מכיר, ואני אראה לך שלא עולה אף אחד. וזה לא קו שירות, זה קו מיוחד שהתלמידים נוסעים בו עם כרטיסיות. מה כל הסיפורים האלה?

מה אתה מציע?

שגם עליהם יחולו התקנה.

איזו תקנה? באוטובוס עירוני אי אפשר להסיע בחגורות. אז שאגד לא יסיע?

למה אי-אפשר לשים חגורות?

מפני שהוא מיועד להסעה בעמידה.

למה תיקנו תקנה אם אי-אפשר להתקין באוטובוסים חגורות?

מה אתה מציע, שאגד לא יסיע אותם?

אני מציע שהאוטובוסים המפוארים ישמשו אותם.

גם אני מציע את זה, אבל מישהו צריך לקחת אחריות ולעשות את זה.

ידידי, פה לא ועדת הכלכלה, אנחנו אחראים לתלמידים. אותנו מעניינת בטיחות התלמידים- -

נכון.

· - אנחנו לא מסוגלים להבין למה הם קוראים לזה קו שירות- -

כי זורקים את התלמידים לתחבורה ציבורית במקום לטפל בהם.

אתה רגולטור של התחבורה, תדאג שלא יזרקו אותם. תגיד: "אין כזה דבר".

משרד התחבורה אינו אחראי לחינוך הילדים.

את הוועדה צריך באותה מידה להטריד אותו ציבור תלמידים שנוסע בקווי תחבורה ציבוריים לא מיוחדים לתלמידים. עשרות אלפי תלמידים במדינת ישראל עולים בכרטיסיה לאוטובוס רגיל עם 100 נוסעים, ואני לא רואה שמישהו פה יוצא מגדרו. זאת אומרת, שם זה בסדר?

ההערה שלך נכונה ומובנת - -

זה מה שאמרתי, שמאפשרים ל- 200 תלמידים לנסוע באוטובוס דו-מפרקי אחד.

הבנתי את זה מיד, זה נכון.

זה עשרות אלפי תלמידים, והרשות אפילו לא מעורבת בזה.

אנחנו לא רוצים להגיע למצב שמכיוון שאי-אפשר להגיע למושלם אי-אפשר לעשות גם את המיטב. יש פה מין "קומבינה" כמו שקראתם לזה. יכול להיות שיגיע יום שגם בתחבורה הציבורית כל אדם יהיה חגור, אבל זה כרגע לא המצב ולא ההצעה. קווי השירות זה משהו בין זה. כנראה, יש פה קצת הפקרות שיש יותר מדי אנשים וילדים נוסעים בעמידה, ואין חגורות בטיחות. זה משהו שלא נתנו עליו מספיק את הדעת.

אני יושב ראש מועצת המובילים. אני התבטאתי לפני מספר חודשים, שלצערי, ועדת הכלכלה היא ועדה שמקדמת מכירות. משרד התחבורה פרסם אתמול בעיתונות את החגורה המפוארת ואת הבטיחות שהיא מקנה. רבותיי, זה לא נכון. מי שראה את החגורה יודע שהיא כמו חגורת מכנסיים. בבלימת חירום הכוונה היא שהגולגולת לא תתנגש באדם או בגוף- -

לא- -

חד משמעית, כן.

גם אני מסיע את הילדים שלי, ואני יודע שזאת לא בטיחות, אלא גימיק. לצערי, אחרי האוטובוס המפורסם שהתהפך רצו לעשות תקנה בלי לחשוב האם זה אכן יציל חיי אדם. מה אני שומע ממשרד החינוך וממשטרת ישראל? לעשרות אלפי תלמידים מנפיקים כרטיסיות כדי לנסוע באוטובוסים בלי חגורות. לחלק גדול יש חגורות כביכול, ולחלק אין חגורות. אני לא רוצה לדבר על ונדליזם שעושים באוטובוסים אחרי טיולים, ואני לא מדבר על מה שיהיה בבתי-הספר, אני רוצה לדבר על הבטיחות. פעם אחת מסיעים בלאו הכי. בבני ברק ובירושלים אי-אפשר להתקין בקווי השירות, וגם אם רוצים לא יכולים, ונוסעים גם 3 תלמידים בכיסא. עשו פה תקנה שלא נותנת בטיחות, מעוררת הרבה סימני שאלה, ואנחנו הוצאנו מיליונים. אדון עוזי יצחקי, בשבוע שעבר הגיעו חגורות מירדן לחאפרים שיתקינו אותן- -

ממצרים. ותפסנו אותם.

- -חגורות תוצרת סין. אז מה אנחנו עושים את עצמנו, בת יענה? הושקעו מיליונים כאן. אני ביקשתי בוועדת הכלכלה כשבאו הילדים עם ההמצאה מבית-ספר עזריאלי להמציא לעזוב אותי מהחגורות, שיהיו בלמים לאוטובוסים. קודם כל שתהיה תקינות לאוטובוסים - -

מה פירוש שתהיה תקינות?

לצערי, המצב בחברות ההסעה מאוד קשה. אוטובוסים יורדים מהכבישים כשהמשטרה עושה ביקורת כי יש אוטובוסים בלי בלמים ומחליפים צמיגים לפני טסט בגלל מצב כלכלי קשה. בואו נתמקד בבטיחות האמיתית, לא בגימיקים.

סליחה, אתם אחראים לבטיחות באוטובוסים שלכם?

אני לא יודע מי זה "אתם". אל תברח מאחריות, אתה משרד התחבורה, אל תרוץ לי בתקנות, עשה אכיפה מסודרת, תסגור משרדים רשלניים כמו שתפסתם כבר. אתם לא עושים כלום, רק גימיקים. מי שבסדר ורוצה להתיישר עם החוק אוכל אותה. אבל פה לא נתנו שום בטיחות לתלמידים.

למה אתה אומר שזה לא בטיחותי?

זה לא נותן שום דבר?

מכיוון שבבלימת חירום האיש עף עם הגולגולת ומתנגש- -

- - התחילו עם חגורות אגן. מטרת החגורה היא קודם כל למנוע העפה החוצה. לכן החגורה נותנת משהו. נכון, זה לא מושלם, אבל זה נותן משהו.

מניסיון של 35 שנה אני אומר לך שבתאונות של משאיות כבדות וגם של אוטובוסים השמשות עפות החוצה מכיוון שהן תפוסות בגומיות. בהתהפכות כמו שהיה באוטובוס של יולזרי עם ה- 17-18 הרוגים אני אומר לך שאם היו נוסעים חגורים היו נהרגים 50 איש. כי באופן טבעי כשאוטובוס מתהפך אתה נפלט החוצה; פה אם האוטובוס מתהפך או עולה באש האיש חגור. גם בעולם לא ראיתי שמישהו נוסע עם חגורות בטיחות.

- - -

יש בטיחות, זה לא נכון.

אני לא רוצה לחזור שוב אחורנית, בואו נתקדם קדימה. זאת תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה. בשביל פרנסה רצו לשים חגורות ואלתורים לא תקינות שחאפרים עשו. אבל לא יכול להיות שחלק מהתלמידים נוסעים בעמידה וחלק עם חגורות בטיחות, ואלה שנוסעים עם כרטיסיות לא צריך חגורת בטיחות. דבר אחרון שאני רוצה להגיד כי זה יגיע לדיונים משפטיים, ולא יעזור למשרד התחבורה – לא יכול שנהג שצריך לנסוע יתעסק- -

זה כבר נאמר הרבה פעמים.


עשיתם מספיק בדיקות לפני שהותקנו התקנות?

בקיץ 2005 עשינו עבודה מאוד מקיפה, אני אשאיר לחברי הוועדה המכובדים את הבדיקות ההנדסיות שלפיהן פורסמו ההנחיות. נקבעו בדיוק אלו חגורות, והכול בצורה מקצועית. כל מה שאמר גבי בן הרוש נבדק מבחינה טכנית בידי מהנדסי רכב - -

אתה טוען שחגורת המותניים זה הבטיחות הטובה?

בהחלט, זה מה שנמצא, ולפי הנחת העבודה הזאת של המומחים עבדנו.

אני מעמותת "מתונה". אני מלווה את החוק הזה מתחילת דרכו וארגנו קואליציה די רחבה של עמותות שעסקו בנושא. אני מוכרחה לציין שמשרד התחבורה אמר בישיבת ועדת הכלכלה שלא צריך לרדת מ- 3 ילדים במושב ולא צריך חגורות בטיחות. אחר-כך הם שינו- -

אחר –כך הם חזרו בתשובה. זה דבר טוב.

מה זה רלוונטי?

אני לא אומרת את זה כדי סתם להתווכח, אלא מכיוון שזאת שיטה. המשרדים האלה לא קובעים מה צריך, אלא מה אפשר וכמה כסף יש לפני כן. הם לא אומרים מה צריך, וכל פעם זה חוזר על עצמו. אותו דבר לגבי הנושא הזה - -

אבל פה את צריכה להיות שמחה שחזרו- -

כבוד היושב ראש, אני מביע תמיהה ופליאה על עמדה כזאת. במקום לברך שזה נעשה- -

תן לי לסיים, ואני אברך.

לכל אחד מותר להביע את עמדתו בחופשיות.

אני מברכת על החוק. אנחנו הארגונים הבאנו ממפלגת שינוי את ה- 15 מיליון האלה למועצות האזוריות ועשינו עבודה מאוד חשובה כדי שהחוק הזה ייצא לפועל. אבל אם נתעלם מנושא הליווי לא עשינו שום דבר. אני פונה אליכם כדי שיהיה משהו מעשי בעניין הזה- -

מה את מציעה?

ועדת החינוך וועדת הכלכלה יישבו יחד ויבינו שנושא הליווי יפתור את הבעיה כולה, כי זה לא רק ישיבה באוטובוס, זה גם עלייה לאוטובוס וירידה ממנו וגם התנהגות ילדים באוטובוס. זה נושא חינוכי פרופר, זה לא נכון להגיד שהילדים ילמדו מעצמם דרך שלטים שיתלו להם. אם נעביר את זה כך, נפתור את כל הבעיה.

ועדות בין-משרדיות וועדות מומחים במחקרים של הטכניון הראו שרוב הנפגעים בהסעות ילדים הם מעלייה לאוטובוס ומירידה ממנו. זה נבדק אמפירית. מלווה ייתן פתרון לתאונות האלה.

אני רוצה להעלות את נושא ההסברה והחינוך, איך אנחנו מקנים את זה במשרד החינוך ובמערכת החינוך, כמו למשל בשיעור חובה וכדומה- -

יש תוכנית לימודים מפורטת.

כל שנה נכנס משהו חדש. מ- א' עד י"ב לומדים על חשיבות החגורות.אני יודעת שכל שנה לומדים משהו אחר. צריך לראות איך זה נכנס.

בכל אוטובוס כזה יש וידיאו. שימו כמו במטוס- -

מדברים על זה.

מה זה "מדברים"? למה לא הכנתם?

כל אחד אומר שהוא לא יעשה את האכיפה כרגע – אבל לפחות לבדוק מה קורה כדי שיהיו לנו נתונים לדעת אם כן חגורים או לא חגורים, משהו כזה כדי לחשוב מה עושים עם זה. אז בואו נעשה את זה לפחות בינתיים כדי שלא נגיד שלא ידענו.

בנושא המלווה אני רוצה להזכיר שיש אביזרים מיוחדים שבאמצעותם אפשר לראות את העלייה והירידה מהרכב- -

מה זה אביזרים מיוחדים?

מראות ומערכות התראה שמאפשרות לנהג לראות את כל סביבת הרכב – את הצדדים וגם מאחור. זה מאוד יכול לסייע כמו בנושא העלייה והירידה שהוא הנושא המרכזי. אני שמחה לדעת שיש על זה דיון כי עד היום דובר על חגורות ולא על הבעיה הזאת שהיא מאוד קריטית וחשובה. אני אשמח לדעת מתי הדיון הזה, אם הוא אכן קורה.

אני התקנתי באוטובוס של המועצה האזורית 4 מצלמות וידיאו שרואים דרכן את הילדים שעולים ויורדים מאחורה ומקדימה, ורואים את חזית הנסיעה – את כל הדרך: רמזור אדום, תמרור עצור. זאת מערכת ששמנו כפיילוט, ואני מחפש משקיעים

כמה זה עולה?

זה עולה כ- 1,700 דולר לאוטובוס אחד. לאוטובוסים החדשים שקיבלנו ממשרד החינוך קיבלנו כבר את ההקצבה, אבל בישנים אין לנו.

כמה עולה אוטובוס?

1.2 מיליון.

אז יחסית לזה 1,700 דולר זה לא כל-כך הרבה.

יש לי שאלה למשרד החינוך ולמשרד התחבורה בהמשך לדברים שנאמרו כאן, האם מישהו עושה סקר על מידת השימוש בחגורות? אם יתברר שבגלל היעדר ליווי 70% מהילדים- -

זה מה שאנחנו מדברים כל הישיבה.

השאלה היא האם יש סקר.

איך אתה יכול לעשות סקר?

זה רק יומיים.

השאלה אם נערכו לזה. כמו כל נושא אחר אנחנו יכולים לתקצב סקר ולבדוק את זה.

זאת שאלה טובה, האם אתם נערכים לעשות את הבדיקה הזאת?

אני מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אנחנו נערוך סקר מלווה כמו שעשינו בכלי רכב פרטיים. בעוד חצי שנה עד שנה יהיו לנו נתונים מה שיעור החוגרים, כמה לפני, כמה אחרי.

לרב אברמוביץ' מאגודת ישראל הייתה הזכות להביא את החוק- -

הוא היה יוזם החוק.

אפשר ללמוד דברים טובים מאתנו.

גם בנושא המלווים אנחנו אולי היחידים שההורים מממנים את המלווים. אנחנו מודעים למאבק בין אגד לבין משרד התחבורה בנושא החגורות. נתבקשנו גם להיות שותפים להגנת אגד משום שאנחנו משתמשים יום-יום במאות אוטובוסים. אני מציע שוועדת החינוך תקיים ישיבה גם בקשר למבוגרים בנושא הזה. אנחנו מדברים כאן רק על הנוער. דיברו כאן כל-כך הרבה על אכיפה. אדם מבוגר לא חוגר מתוך מודעות, אלא רק בודדים מכלל אזרחי המדינה- -

באוטובוסים או על רכב פרטי?

בכלל, גם ברכב פרטי. כשרואים בפינה שוטר או שוטרת מיד חוגרים חגורה. הפחד מהדוח - אם אין פתרונות ואין מי שיקבל את הדוח – אי-אפשר להטיל את כל הכובד על הילדים. היו פה הערות לעניין, שנהג צריך להסתכל קדימה ולא אחורה ולא להסתכל גם במצלמות ובמראות, זה לא התפקיד שלו. זאת הבעיה של המנהיגים שלנו, שהם מסתכלים רק אחורה, לא קדימה. אי-אפשר בבת אחת הכול. אמר פה מישהו שזה יותר טוב ממה שהיה קודם. זאת תקנה מורכבת עם בעיות תקציביות. לנו יש בעיה עם משרד החינוך על הסעות בכלל. יש לנו עוד בעיות. בהסעות יש הרבה בעיות.

תודה. ארגון ההורים, בבקשה.

הוועדה צריכה לבקש שצריכים להיות מלווים בהסעה. דבר שני, שוש ימין מאשרת למועצות מקומיות ולעיריות לפטור עצמן מהסעות ולעבור לתחבורה הציבורית. כלומר, אין היום בבתי הספר קווי שירות. זה באישור של שוש ימין. אם היא לא תאשר להם להשתמש בתחבורה הציבורית, אלא בהסעות לא הייתה הבעיה הזאת. היא זאת שנותנת להם פטור מהסעות ושיעברו לתחבורה הציבורית. היא גם מממנת את זה פעמיים.

זה לא עניין של פטור או לא. שירותי התחבורה הציבורית הם אחד האמצעים שילדים מגיעים לבית הספר.

אבל את פוטרת אותם מהסעות בגלל זה.

אף אחד לא פסל את התחבורה הציבורית.

אחרון הדוברים ניר קיטררו ממועצת התלמידים.

נאמר בהתחלה שהכול גמור וסגור וכולם מאושרים. זה לא מתחבר לי עם דברים אחרים שנאמרו: לא מתחבר לי עם הקומבינה שעושים עם קווי השירות כי לא כולם ממוגנים, ואני גם לא מדבר על הסעה פרטית, שתלמיד נוסע לבית הספר בכוחות עצמו. אם מחליטים שעושים קווים מיוחדים לא יכול להיות שישחקו עם זה. אז איך יכול להיות שהכול בסדר? מה קורה? זה לחלוטין לא ברור. הדיון כאן לא יכול להיות סגור כי הוא פתוח לחלוטין. איך משהו סגור אם הוא פתוח? זה מין היגיון מוזר כזה. השאלה היא האם יש מיפוי של זה. אם יש מיפוי שיבוא בפני הוועדה, אבל הוא לא הובא בפני הוועדה. יש מיפוי של הקומבינות שיש, ואני בטוח שמאוד פשוט לעשות את זה כי את אמרת שאתה מודע לזה- -

היא מאשרת להם את זה, זה עובר בוועדות של משרד החינוך. היא מאשרת לעשות את הקומבינה. היא מאשרת 200 ילדים בהסעה של בית יעקב.

אנחנו שומעים בכובד ראש דברים רציניים. זה נכון, החוק אפשר את זה, וזה לא אומר שזה טוב. אתה מציין דבר נכון.

גם לאוטובוסים המפוארים לא הייתה חגורה. לכן אני שואל האם האוטובוסים המפוארים והופנו - -

מ- 2003 כל אוטובוס צריך להיות עם חגורות בטיחות.

אז גם אוטובוסים ששימשו תיירים היו עם חגורות?

נכון.

דבר נוסף: חגורות המותן זכורים לנו מהמושבים האחוריים באוטובוס המושב האמצעי. הם שונו על פי נוהל, היום לא נמצא כבר חגורות מותן במושבים אחוריים. יש לזה התייחסות בתקנים שלכם? אם ברכבים פרטיים היה השינוי הזה, למה לא בהסעות?

זה משהו אחר.

- - -

אם לא יהיה מי שידאג שיחגרו את החגורות ויישארו חגורים, לפחות בשנה-שנתיים הראשונות, זה יתמסמס. כשהמערכת לא משדרת רצינות התלמידים רואים את זה- -

למה לא מתייחסים ברצינות? תראה כמה משרד התחבורה מתייחס- -

הוא מדברים על התלמידים שלא יתייחסו לזה ברצינות.

לא התכוונתי שלא מתייחסים לכל המערך ברצינות. אמרתי שכשאין מישהו שבודק, מסתכל ודואג זה משדר חוסר רצינות. לא משנה מה הכוונה, זה משדר חוסר רצינות, וזה בעייתי מאוד, ובוודאי בשנתיים הראשונות כשמנסים להחיל מהלך חדש.

קווי שירות הם מקור כספי בלתי נדלה לעיריות. זה עולה להם חצי מחיר, והדבר הזה הולך ותופס מקום כמו סרטן ללא פיקוח - -

זה רע או טוב?

זה רע.

דבר שני, יש הנחיה חדשה של משרד החינוך משנת תשס"ז שחובה להסיע פעוטות מתחת לגיל 3. קחו את זה בחשבון.

פעוטות זה באחריות משרד הרווחה, כבוד היושב ראש מכיר את החוק הזה שחל גם על פעוטות עד גיל 3. בחוזר שלנו אפשרנו שילוב במקרה שבאותו יעד יש גם פעוט וגם תלמיד במערכת החינוך. מה פסול בזה?

מה יהיה אתו באוטובוס?

מי מסיע פעוטות באוטובוס?

מסיעים.

אין דבר כזה.

אני רוצה להתחיל עם החיוב: אנחנו מברכים גם על ההיערכות וגם על הביצוע. נראה שעשו כברת דרך בחיזוק הבטיחות של הילדים שלנו בהתקנת חגורות הבטיחות במרבית האוטובוסים בארץ אף על פי שלא כולם האמינו. אנחנו מברכים על כך, זה צעד חשוב שיגביר במשהו את בטיחותם של הילדים באוטובוס.

אנחנו מצפים לקבל את הדוח של המועצות המקומיות וגם של משרד התחבורה ושל גורמים אחרים על היקף הביצוע ועל היקף היישום בפועל של חגירת חגורות. אנחנו רוצים גם להמליץ ולדחוק ולהתחנן בפני משרד החינוך, משרד התחבורה ורשות השידור שימשיכו לעשות פרסום, הסברה וחינוך עד שזה ייכנס לתודעה גמורה. ברור שיש בעייתיות כי זה חל רק על חלק מהילדים. רוב הילדים לא נוסעים בהסעות מאורגנות שהתקנות הללו חלות לגביהן. יש בעיה גם עם הילדים שנוסעים בתחבורה הציבורית וגם אלה שנוסעים בהסעות מיוחדות. אגב, זה שזה יותר זול זה לא רע כשלעצמו. זה רע אם כך עוקפים את הדרכים הבטיחותיות. אני לא רואה שכרגע אנחנו יכולים לשנות את המצב הזה, צריך לבדוק אם אפשר לשנות את המצב הזה בחקיקה. יהיה מצוין אם אמצעי בטיחות נוספים יותקנו באוטובוסים החדשים כדי שתהיה אפשרות גדולה יותר לדעת לא רק כשתלמידים יושבים במושבים, אלא גם כדי לדעת מה קורה אתם בעלייה ובירידה מהאוטובוסים.


מה שנשאר פתוח בסימן שאלה מאוד גדול הוא עניין הליווי. אני לא רוצה להמליץ שיהיה ליווי בכל אוטובוס כי לא יהיה מזה כלום, מדובר באלפי אנשים שצריכים לקבל עבודה. אני לא רואה שזה יקרה. זה ראוי לבדיקה וראוי שייעשה כל מה שאפשר, למשל לקבוע שהנהג יהיה אחראי כשעולים לאוטובוס ולא ייצא עד שכולם חגורים.

אסור לו לקום ממושב הנהג כשיש ילדים באוטובוס. זה חוק.

אני מציע להגיד בסעיף הזה שדעתנו לא נוחה בלשון המעטה עם סוגיית האכיפה. לכן אני דורש ממשרד התחבורה, ממשרד החינוך וממשטרת ישראל לבוא אלינו בעוד חודש או 60 יום כדי להגיד איך הם מציעים לפתור את בעיית האכיפה.

אני מוכן לקבל את הניסוח הזה. תבדקו את כל הדברים: אם אפשר להביא מורים- -

יש הסעות שאנחנו מממנים , שאליהן עולים ילדים בוגרים, בודקים ויורדים.

הם יכולים לקבל דוח ולשלם קנס? אני מדבר בלשון אכיפה. מישהו חייב להיות אחראי משפטית על העניין הזה.

גם אם אנחנו לא נגיע לזה שמישהו אחראי משפטית, זה שיהיה ממונה זה בכל זאת טוב יותר מכלום. אתם אומרים שאתם דנים בזה עכשיו, ומה שיש היום בתקנות ומחייב את הנהג לא טוב. כולנו מבינים למה זה לא טוב. תחזרו אלינו בעוד חודשיים עם המסקנות. יכול להיות שאנחנו צריכים לשקול חקיקה בעניין האכיפה. מישהו צריך להיות אחראי. לא יכול להיות שאין אכיפה. המשטרה גם לא יכולה לעשות שום דבר, היא יכולה להיכנס לאוטובוס ולראות שיש חגורות, אבל אף אחד לא חגור בהן, ואז השוטר יכול להגיד "נו-נו-נו", אבל לא מעבר לכך. תבדקו את זה לעומק, ואנחנו נתכנס שוב. תודה רבה.

הישיבה ננעלה ב- 12:50