הכנסת השבע-עשרה

PAGE
2
ועדת הכספים

30.8.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ו' אלול התשס"ו (30 באוגוסט, 2006), שעה: 10:00

סקירת שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעילות משרדו והתקציב לשנת 2007

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

אלי אפללו

אבישי ברוורמן

אלחנן גלזר

אחמד טיבי

דוד טל

ישראל כץ

סטס מיסז'ניקוב

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

אביגדור יצחקי

שי חרמש

רוברט אילטוב

שמואל הלפרט

נסים זאב

רן כהן

אברהם מיכאלי

יורם מרציאנו

חנא סוויד

שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון

יעל שאלתיאלי – מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מרדכי נחום – יועץ למנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עליזה כהן – יועצת בכירה לשר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלית פלצור – רפרנטית חקלאות, אג"ת, משרד האוצר

אדוארד קורצנשטיין – ראש הצוות הכלכלי, מחלקת המידע ומחקר של הכנסת

יונתן ארליך – כלכלן, מחלקת המידע והמחקר של הכנסת

אברהם דניאל– מזכיר איגוד מגדלי הפרחים, איגוד לשכות המסחר

סמדר אלחנני

ליאת קרפטי

שושנה מקובר


סקירת שר החקלאות ופיתוח הכפר על פעילות משרדו והתקציב לשנת 2007

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מקדם בברכה את שר החקלאות ופיתוח הכפר. כפי שציינתי בפני השרים הקודמים, אנחנו מנסים ברוב משרדי הממשלה, עוד לפני הדיון התקציבי, לראות אם יש דברים שאנחנו יכולים לשנות. קשה לי לומר שאפשר לשנות דברים, כי מחליפים את האנשים. כבר היום הודיעו לי, אדוני השר, שמפלגת העבודה מחליפה שלושה חברי כנסת.

ענף החקלאות הוא ענף שיורד, לצערי – גם במספר העובדים הישראלים. מאידך, הוא עולה במספר העובדים הזרים. זהו ענף חשוב מאוד, שגם במלחמה עבר טראומה לא קטנה. עשינו כאן הסדר בחוק עם משרד התיירות ומשרד החקלאות. אני לא יודע אם כולם באו על סיפוקם – את זאת אתה כבר תגיד; מה הנזק והיכן, מהו הנזק לעתיד בייצור, אם יש. אני מניח שתתייחס לכך בדבריך.

אני רוצה להזכיר לשר שהשנה הבאה עלינו לטובה היא שנת שמיטה. מי שלא משתמשים במכירה – החרדים בעיקר – משביתים את הקרקעות ולא מעבדים אותם. לפיכך, אני בטוח שהשר יתייחס גם לנושא השמיטה ולכל ההשלכות שיש לכך – ייבוא, פיצוי וכל הדברים הרלוונטיים.

אסתפק בכך. יש לי דברים נוספים לומר, אך נשאיר זאת לשלב מאוחר יותר.

אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת שב-11:30 אנחנו אמורים לסיים את הדיון.

ב-11:30 תתקיים הצבעה?

הבטחתי דיון. קובי הבר יבוא ויסביר לנו.

אבקש לומר שלושה דברים לומר: ראשית, אני מקדם בברכה את השר, ומאחל הצלחה למנכ"לית יעל שאלתיאלי. סוף-סוף יש לנו גם מנכ"לית וגם מאזור הצפון – היא באמת ראויה לכך. אני שמח שהשר בחר מנכ"לית ברמה שלה.

שנית, ההצעה לסדר שרציתי לומר היא להזכיר לחברי הכנסת, לעיתונאים ולכולם שאי אפשר להחליף את חברי הוועדה אלא אם זה בהסכמתם.

ברוורמן שומע? ברוורמן פעם ראשונה, ברוורמן פעם שניה. חבר הכנסת אפללו, אני מציע שתאמר את הדברים כשחבר הכנסת ברוורמן יהיה נוכח כאן.

יש הצעה לסדר, לפיה חבר הכנסת אפללו כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים לא יצטרך לבקש הצעות לסדר, אלא יקבל זכות דיבור כדבר מוסכם על כולנו – בכל עת שירצה. רק שלא יאמר "הצעה לסדר". שלא יישא שם ההצעה לסדר לשווא. אנחנו מסכימים שהוא יקבל בכל פעם זכות דיבור אחרי היושב-ראש, מבלי שהוא צריך לבקש הצעה לסדר.

זה בתנאי שהוא מתחייב שלא ייתן ידו להדיח אותי.

אני כבר מודיע על כך, שבשום מקרה לא אתן ידי לכך.

אל תתחייב.

אתה מקבל את ההצעה?

זאת עובדה, ולכן אי אפשר לקבל אותה: בכל פעם יש לך הצעה לסדר בפתח הישיבה.

דבר נוסף: לא קיבלנו את חוות-הדעת של היועצת המשפטית.

יש לי. אני אחלק את זה עוד מעט.

בסוף הישיבה אני מתכוון למנות ועדת חקירה ביחס לענין – אני עומד להתייעץ עם מבקר המדינה.

לא חלמנו להיכנס עדיין לדיון. זו רק פתיחה לפני הדיון.

אני מבין שאנחנו עומדים לדון בתקציב 2007 של משרד החקלאות. זה נראה לי משונה מאוד.

זה חוזר על מה שקיימנו עד היום: יש משרדים שלא קיימנו דיונים לגביהם ביחס ל-2006. היה רצוי לעשות זאת אז, ולא היה זמן. רצוי גם לפני 2007 – בכדי שלא להיכנס ללחץ אז ובכדי להסביר את הצרכים והנתונים.

מאחר וכולנו יודעים שכל תקציב המדינה יעבור שינוי דרסטי - - -

אתה לא צודק, כי הוא מדבר על צרכים ומסביר את מדיניות המשרד.

רק רציתי לומר שקשה לדעת היום מה יהיה תקציב 2007, כי זה יעבור שינוי גדול כל כך.

אני אדבר בעיקר על היעדים.

אדוני השר, היעדים יכולים להיות אז לא רלוונטיים, כי בעוד שבועיים-שלושה הממשלה שאתה חבר בה תביא לפתחנו קיצוץ נוסף, ובעוד חודש יביאו קיצוץ נוסף. אז היעדים כולם וירטואליים.

אדוני יושב ראש הוועדה, חברי חברי הכנסת, חברי ועדת הכספים. ברשותכם, אשתדל להתייחס גם לדברי הפתיחה של יושב-ראש הוועדה, וגם להציג את יעדי המשרד לשנה הבאה. אם כי גם אני מבין שאני לא יותר מקדימון להצגה הגדולה ב-11:30.

כפי שאמר חבר הכנסת סלומינסקי, אין עדיין תקציב למדינה. הוא עדיין לא אושר בממשלה, וגם לא הונח לפנינו. יחד עם זאת, אנחנו נערכים לשנת העבודה הבאה כבר עכשיו. ללא ספק, היא כוללת מספר מרכיבים. אציג גם את הבעיות המרכזיות שניצבות בפנינו. חלקן קשורות למצב הפוליטי אבל חלקן האחר קשור לנושאים שמצטברים עם הזמן.

המשימה הכללית שלנו היא לעסוק בחיזוק יישובי הצפון. הנזק שנגרם לענפי החקלאות כתוצאה מהלחימה בצפון, אותו אנחנו יודעים להעריך כרגע, עומד על כחצי מיליארד ש"ח. זה נכון לעכשיו, אם כי יהיו בהחלט נושאים שנוכל לראות את השלכותיהם רק במהלך השנה הבאה, כתוצאה מנזקים שנגרמו. למהלכים שלנו יש שני שלבים עיקריים: אנחנו עסוקים בהערכת הנזקים ובהסדרת הפיצוי לכל המגדלים בכל ענפי בעלי-החיים.

אני חייב לציין שכתוצאה מהעבודה המסורה שלכם ושל משרד האוצר, הגענו להסכם שנחשב הסכם טוב לחקלאים, אם בסופו של דבר ייושם. בין השלב שבו אישרתם את הסדר הפיצוי לבין השלב הזה היו הרבה מאוד שינויים, ואני מניח שהם יצטרכו להיות מתוקנים בשבוע הבא, כאשר יובא המהלך של אוגוסט לאישור הממשלה.

הפיצוי על אוגוסט יובא לוועדה ביום שני.

נכון לרגע זה, צוותי משרד החקלאות מסיירים בכל היישובים החקלאיים בצפון – בקיבוצים, במושבים, בחקלאות הפרטית ובחקלאות הערבית – במטרה להסדיר את מילוי הטפסים כדי שהם ייגשו למס רכוש ויקבלו כסף מהר ככל האפשר. צריך לזכור שהנזקים של החקלאים גדולים – זו בדרך כלל שיא העונה – ולכן כרגע אין כסף בכיסם. נשתדל לעשות את העבודה מהר ככל האפשר, כך שעד סוף השבוע הבא כל הטופסולוגיה תהיה במס רכוש כדי שהראשונים יוכלו לקבל את כספם על פי הנהוג במס רכוש לקראת אמצע החודש הבא. אני מקווה שכך יהיו הדברים. נתנו תשובה לכל הענפים כמעט; יש ענפים בודדים מאוד, שאין להם תשובה, והם יצטרכו ללכת על-פי המסלול האדום.

פיתחנו מסלול נוסף ליישובי קו העימות, בעיקר יישובי הגדר, שהוא בין המסלול הירוק לבין המסול האדום, והוא נקרא "מסלול ורוד". הוא אמור להסדיר את כל הנושא עד תומו כמעט.

השלב השני בחיזוק יישובי הצפון הוא הכנת תכנית העבודה במסגרת תכנית השיקום של הממשלה, כדי להניע מהלכים כלכליים שיאפשרו שלושה דברים מרכזיים: (א) פיתוח מואץ בחקלאות; (ב) פיתוח מואץ של המרחב הכפרי, שיכלול גם יזמויות שאינן חקלאות, כולל תיירות; (ג) שיפור התשתיות ביישובי הצפון.

אני חייב לומר שנכון לרגע זה, אין הלימה בין התפיסה של משרד החקלאות לבין תכנית העבודה של הממשלה. אנחנו מקווים שנצליח להגיע להסכמות לגבי המהלכים שאנחנו מנסים להוביל בשלושת הנושאים שציינתי. נכון לרגע זה, אנחנו לא מצליחים להגיע לנקודות העיקריות של תכנית כלכלית, שתסייע ליישובים החקלאיים בצפון. אני מקווה שעד אישור התכנית בממשלה נצליח להתמודד אתה. כשאני מדבר על יישובי הצפון, אני מדבר גם על היישובים בעוטף עזה באותה הכללה. זה הנושא הראשון שבו אנחנו עוסקים כרגע.

מהם הפערים העיקריים ביניכם לבין התכנית הממשלתית?

נכון לרגע זה, תכנית העבודה של הממשלה בנתה שלושה צוותים. היא הקצתה להם סכום מסוים, ובתוכו צריכים להסתדר כל המשרדים. זה לא בהכרח תואם את מה שלדעתנו צריך להיות. אנחנו רוצים להניח כלים כלכליים, שהמשמעות שלהם היא שגם בעת לחימה האוכלוסיה תישאר יציבה, תהיה מסוגלת להתפרנס ולא תתפנה מהמקום אם היא לא חייבת. לכן אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לשדרג את הענפים החקלאיים בצפון ברמה כזאת שתאפשר להם להיות חזקים ויציבים די הצורך, ויאפשרו לאוכלוסיה להתפרנס, כולל ההגדלה הצפויה ביישובים - - -

אנחנו מדברים על שחרור חסמים בנושא התשתיות – גם בנושא של מינהל וגם בנושא של היכולת להרחיב את היישובים. אנחנו מדברים על הנחת מפעלי העוגן לכל היישובים החקלאיים בצפון כדי שיהיה מפעל שיחזיק את הקהילה, את שירותי הקהילה. אנחנו מדברים על שידרוג ענף הלול בצפון.

זו ההצעה שלנו.

בסדר גמור – מותר להעתיק, לא?

דברים טובים מעתיקים בחקלאות.

זו התשובה לשאלה לגבי הפערים. גם תוכנית העבודה של הממשלה מדברת כרגע על שנה וחצי, ואנחנו לא חושבים שאפשר להרים שיקום בטווחים כאלה, בוודאי לא על-פי הגשת תכניות, מינהל, מרכז ההשקעות וכל הליכי הבירוקרטיה הדרושים.

הנושא השני שנעסוק בו בשנה הבאה הוא מתן פתרונות חקלאיים למפוני גוש קטיף. זו נקודה כאובה מאוד. במהלך השנה הבאה, ננסה להגביר את היכולת להניע פתרונות שכבר הוחלטו על ידי הממשלה הקודמת.

האם תוכל לפרט ביחס למצבם של החקלאים מפוני גוש קטיף?

נכון לעכשיו, המצב לא טוב. שתי סיבות עיקריות גורמות לכך, וצריך להחליט באיזשהו שלב אם חוק פינוי-פיצוי דורש תיקון והשלמה, או שמוצאים פתרונות מחוץ לחוק.

ועדת החריגים לא יכלו לפתור בעיות? כמה בעיות יש?

יש המון. אסביר: הפיצוי לאדם שהיתה לו יחידה חקלאית בגוש קטיף בשטח של 40 דונם מאפשר לו להגיע לקצת יותר מחצי ממה שהיה לו. צריך לתת לו השלמה ליתר. ההשלמה יכולה לבוא בהשלמת תיקון החקיקה או באמצעים אחרים שהמדינה תעמיד לטובת הענין. נכון לרגע זה, למי שהיו 40 דונם חממות יכול להגיע במקרה הטוב ל-20-25 דונם. זה אומר שמדינת ישראל לא מעמידה לרשותו את מה שהיה לו קודם. זאת עובדה.

מעבר לצרכים הבירוקרטיים האחרים, שקשורים לקרקע, התיישבות ונושאים אחרים, המשרד מתכנן להקים יחידה מיוחדת, שתעסוק בנושא הפתרונות למפוני גוש קטיף. אנחנו נמצאים בהתדיינות עם מינהלת סל"ע, מתוך כוונה ליצור את המסגרות הנכונות, ולנסות להגיע להסכמות עם משרד האוצר, בהנחה שהכנסת לא תתקן את חוק פינוי-פיצוי. אם שואלים אותי, אני אומר את זה ברמה העניינית ולא הפוליטית: חוק פינוי-פיצוי דורש תיקון במה שקשור לחקלאות.

האם משרד החקלאות יבקש תיקון בחוק ביחס למה שאתה אומר עכשיו? אתם מגישים את זה בחוק ההסדרים הבא?

לגבי חוק ההסדרים אני לא יכול לומר – זה ענין של האוצר, כידוע לך. אנחנו הנחנו הצעת מחליטים לממשלה, שמאפשרת להסדיר את השלמת הענין מעבר לחוק פינוי-פיצוי. האוצר לא אוהב אותה, וצריך להימצא לכך פיתרון.

אבקש לשאול את נציגת האוצר: האם משרד האוצר מוכן לשקול להכניס את זה בחוק ההסדרים?

כן.

יפה. היא אומרת "כן". אני לא רוצה לשמוע את ההמשך. אז אני מבין שגברתי אומרת שמבחינת משרד האוצר לא תהיה שום בעיה להכניס תיקון ולתקן את העיוותים הקיימים בחוק ההסדרים הבא כדי לעזור לחקלאים של גוש קטיף.

כלומר, אם חברי כנסת יגישו הצעת חוק פרטית, אתם בוודאי לא תתנגדו.

לא אמרתי זאת. לא להיסחף. אומר לך את האמת: אני חושב שההצעה של השר שמחון היא חשובה, ואני לא חושב שזה צריך להיכנס לספר החוקים בדרך של חוק - - - ואני לא יודע כמה זמן זה ייקח. יש את חוק ההסדרים כרגע – בואו נכניס את זה לחוק ההסדרים. זו טובת המפונים. זה נכון, נציגת האוצר?

במקרה שנגיע להסכמות - - -

זה בלוף.

סליחה, זה לא. יש לנו נכונות - - -

אנחנו נעזור לה להגיע להסכמה.

ראשית, משרד החקלאות התנגד גם בזמן אמת, גם לגבי לוח הזמנים הבלתי אפשרי. השר שמחון היה שותף להסתייגויות שלי, מאחר והוא היה שר בממשלה בתפקיד אחר. לוח הזמנים היה בלתי אפשרי מראש – גם לאפשר את הפינוי, גם לאפשר למתיישבים להתאים את עצמם, וגם התנאים.

החקיקה חייבת להתבצע על ידי הכנסת, כי גם החלטות שהתקבלו על ידי הממשלה צומצמו על ידי המערכת המשפטית. כלומר, כשאתה מדבר על חוק ההסדרים, המערכת - - -

יש הצעת חוק על השולחן?

כן.

אין בעיה לאחד אותה.

אם זה הגיע, ואם אני אהיה יושב-ראש הוועדה אז, אני מוכן ואפשר להכניס - - - כבר העברתי כאן בחוק ההסדרים - - -

כיוון שהכנסת כפופה לייעוץ המשפטי שלה בלבד, הסבירות שחוק שיוכן כאן יוכל לעבור גבוהה בהרבה מאשר ניסיון לעשות את זה דרך הממשלה בחוק הסדרים או בדרך אחרת.

בואו נגיש כולם, מי שרוצה.

כדי לסכם את הענין, אומר שני דברים לגבי מפוני גוש קטיף.

אולי תסביר לנו דבר אחד. בסופו של דבר, האוצר יסכים או לא יסכים לא בגלל שאלות משפטיות אלא שבגלל שאלות של כסף. השאלות המשפטיות נוגעות להשלכה אפשרית על מצב שיהיה בעתיד, חלילה. לכן אני שואל: כאשר אנחנו מאמצים את כל אותם שינויים שמשרד החקלאות רוצה בהם כדי לתקן עיוותים שנגרמו כתוצאה מחוק פינוי-פיצוי, מהו התרגום התקציבי של זה?

אני לא יכול לומר לכם כרגע מהו התרגום במספרים. אני יכול לומר לכם שמדובר בתוספת של 20%-30% מענק על גובה הפיצוי שהיה מהגיע להם.

אם יורשה לי לאמר: יש גם בעיות משפטיות.

אני יודע. לאוצר יש בעיות משפטיות, שנוגעות לתכניות אחרות, חלילה. אבל פשוט שאלתי כדי להבין. משרד החקלאות רואה את החקלאי, ומבין שיש כאן עיוות נוראי. הוא בא ואומר שהוא רוצה לתקן את העיוות הזה. אני לא מתייחס לחקלאי שבא מפה או משם, לחקלאי כתום, צהוב או כחול; אני רוצה לדבר על חקלאי כחקלאי, ואני רוצה לתקן את העיוות. העיוות הוא ענין של תוספת 20%. זה קודם כל ענין תקציבי. לכן אני חושב שחבר הכנסת כץ צודק במאת האחוזים.

אתייחס לדבריו של חבר הכנסת כץ: בגוש קטיף היתה חקלאות מפוארת. הייצור החקלאי עמד על כ-120 מיליוני דולר, שזה קצת יותר מ-10% מהייצור החקלאי בכלל. היו שם חקלאים נפלאים. היו שם 165 נחלות חקלאיות פעילות. בסך הכל מדובר ב-400 נחלות. סביר להניח, שהמהעבר אחרי הפינוי היה מאפשר להגדיל את כמות החקלאים שעזבה את גוש קטיף, ולהפוך גם את החלק שלא היה פעיל לחלק פעיל. לכן ייתכן בהחלט שהמספרים קצת יותר גדולים. בכל מקרה, נכון לרגע זה אפשר לומר שנעשה להם עוול.

חמור מאוד.

הנושא השלישי שאני רוצה לגעת בו הוא נושא הרפורמה בשירות ההדרכה והמקצוע. חוק ההסדרים הקודם החליט על צמצום דרסטי של יחידת ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות. הגענו לסיכום – לא סופי עדיין – לפיו שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות אכן יצומצם. אמנם לא בקנה מידה עליו דובר קודם, אלא בקנה מידה קטן בהרבה: מהלך שיצמצם את מספר העובדים מ-200 ל-150 עובדים, וישלב מהלך של הדרכה פרטית והדרכה ציבורית.

השינוי בשירות ההדרכה והמקצוע הוא שינוי מתחייב כדי לרענן את שירות ההדרכה בכוחות חדשים, ולאפשר לו להתחדש עם הזמן – גם על פי השינויים שהתרחשו בחקלאות הישראלית. התכנית המקורית של האוצר לירידה ל-33 עובדים ומעבר דרסטי להדרכה לא אפשרית משני טעמים: (א) צריך לזכור ששירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות נחשב לבין הטובים בעולם. הוא עושה עבודה יוצאת מן הכלל בתוך מדינת ישראל ונחשב בנוסף חלון ראווה של מדינת ישראל בפני מדינות העולם השלישי.

הגענו לסיכום, שאנחנו מקווים שיבוא לידי ביטוי בתיקון החלטת הממשלה ביחס למה שהיה קודם. לכן אנחנו מתכוונים לבצע במהלך השנה הבאה את הרפורמה בשירות ההדרכה והמקצוע – גם צמצום של 25% מכוח האדם, וגם מהלך שבמסגרתו נעשה מעבר להדרכה פרטית.

אני רוצה לומר שני דברים: יש מספיק גופים במשק הישראלי, שנהנים מהשירות הממשלתי – אני מדבר בעיקר על החברות העסקיות. אין שום סיבה בעולם שחברות ייצוא – חברות זרעים ותשומות – לא יממנו חלק מההדרכה שמגיעה לחקלאי עבור התשומות שהחקלאי קונה מהן. בפירוש מדובר כאן בין היתר גם על מהלך כלכלי שצריך להיעשות כדי שכל הגורמים הכלכליים במשק הישראלי יהיו שותפים, ולא רק מדינת ישראל תשמש פרה חולבת.

הנושא הרביעי הוא הרפורמה במשק המים. הוועדה הזאת הביאה לאישור הכנסת את הרפורמה המתוכננת במשק המים לחקלאות. זהו מהלך שנביא להחלטת ממשלה בחודש הקרוב, אחרי שהכנסת אישרה אותו. הוא יפורק למסגרות עבודה בכל אזורי הארץ כמעט, בעיקר אזורים שהם נעדרי חלופה, במהלך רב שנתי, וייצא לדרך רק כאשר תיבחנה עלויות ההפקה של מקורות. רק אז תהיה העלאת מחירי המים הראשונה, כאשר הכסף יחזור לחקלאים במהלך חמש השנים הראשונות של ההסכם. זאת התוכנית.

זה משנה את מבנה משק המים בחקלאות הישראלית, ויזרים לחקלאות הישראלית בחמש השנים הבאות כ-600 מיליוני ש"ח, כי הם יקבלו את התמורות מייקור מחירי המים בחזרה. אנחנו מעריכים שעל אף ההסכם, מחירי מי השפד"ן כמעט לא יעלו בעשור הקרוב, ויגיעו בעוד עשר שנים לשקל אחד. זאת על אף שיש הקפאה של השנתיים הראשונות. על אף ההסכם הזה, סביר להניח שבאזור ההר ובאזור הגליל – דווקא באזור שאני גר בו – עשויה להיות בעיה, ונידרש לחזור לממשלה באיזשהו שלב כדי למצוא לה תיקונים. אני עדיין לא יודע באיזה שלב, ואני עדיין לא יודע להעריך מה יהיו ההשפעות של מחירי המים באזור הגליל בעתיד הנראה לעין.

יחד עם זאת, הכנו במשותף עם משרד האוצר את מה שיקרה למחירי המים בגליל. אם יידרש, נבצע את התיקונים. על כל פנים, זו רפורמה מקיפה מאוד, שמסדירה את משק המים בחקלאות הישראלית להרבה מאוד שנים, ונותנת תשובה גם לכמויות המים וגם למחירי המים באופן הסביר ביותר שאפשר.

יצטרכו סבסוד מיוחד לגליל?

ייתכן שיידרש. אסביר: לגליל אי אפשר להעלות מי קולחין.

שבעא לא יכול להשפיע על כל בעיות המים של מדינת ישראל.

הנושא נדון גם בעבר, בתקופה שבה ליברמן היה שר התשתיות. לגליל אין אפשרות להעביר מי קולחין, לכן סביר להניח שבשלב מסוים נידרש לתת לכך פתרון. לשם כך יש ממשלה וכנסת, ותמיד ניתן להגיע לאן שצריך.

במהלך השנה הבאה, אנחנו מתכננים להסדיר גם את מערך החלב, בשני מישורים: אנחנו מתכוונים להגיע לממשלה עם עסקת חבילה, שמשמעותה להסדיר בחוק את מחיר המטרה עבור החקלאים. נכון לרגע זה, מחיר המטרה לא מוסדר בחקיקה אלא בהסכמה בין משרד החקלאות לבין משרד האוצר. אנחנו מתכוונים להכניס את מחיר המטרה לחקיקה כדי להבטיח את החקלאים מצד אחד וכדי לדרוש הוצאה של חלק מהמחירים המפוקחים החוצה לתוך מחירי החלב בכלל. נכון לרגע זה, מדובר בכ-18 מוצרים מפוקחים. הוצאנו אחד לאחרונה - את הקוטג' – ונשארנו על 18. עיקר הענין הוא שבסופו של דבר יישארו ארבעה מחירים מפוקחים בכלל.

זאת לא תהיה פגיעה בשכבות החלשות בהעלאת המחיר?

אומר מה נשאיר: את חלב השתיה, את החמאה ושני סוגי גבינה בסיסיים.

אדוני, האם בעקבות הורדת המע"מ הורידו את המחיר של המוצרים האלה?

מחירי החלב עלו - - -

בתאריך אחד ועדת הכספים אישרה חצי ואחר כך אחוז.

מחירי החלב עלו ב-2.28%. המע"מ ירד באחוז. אם תקזז אחד מהשני, תמצא את העליה האמיתית של מחיר החלב.

האם אדוני לא מוצא פגם בכך שבחנות רגילה לא מורידים אחוז אחד. את אותה שאלה שאלתי את שר התחבורה ביחס לתחבורה הציבורית. כלומר, החלשים לא נהנו מהורדת המע"מ כהוא זה, כי לא הורידו בקוטג', בלחם, בחלב ובתחבורה הציבורית. למרצדס זה משמעותי - שם הורידו.

אדוני היושב-ראש, היתה תקופה אפורה, שנמשכה כשבועיים וחצי-שלושה, במסגרתה לא היה סיכום בין משרד החקלאות למשרד האוצר על ייקור מחירי החלב. באותה תקופה רשתות השיווק אכן הרוויחו, כיוון שהן לא שינו את מחירי החלב אלא את נושא המע"מ בלבד. על-פי בחינה מדויקת של אנשי משרדי, סדר הגודל של מה שהרוויחו הרשתות והחנויות בתקופה הזאת הוא כ-10 מיליוני ש"ח. בינתיים מחירי החלב תוקנו, המע"מ תוקן והכל הסתדר.

אדוני היושב-ראש, הפיקוח על המחירים הוא לא של שר החקלאות אלא של שר התמ"ת, וזה עניינו של אלי ישי.

לא באתי בטרוניה לשר החקלאות. העליתי את הנושא כי אני אומר את זה בכל מקום. אני חושב שזה עוול גדול.

השר שמחון, האם לפני שאתם עומדים להוריד את הפיקוח מ-14 מוצרים, אתם עושים בדיקה לאיזו רמת מחיר צפוי המחיר לעלות?

אומר מה יקרה בטווח הקצר ומה יקרה בטווח הארוך: נכון לרגע זה, על פי ההסכמים הנוכחיים שקיימים בין המחלבות לבין משרד החקלאות ומשרד האוצר – והן לא פורמליות, כידוע, אלא נובעות מתוקף של שנים – שיעור הרווח שלהם צריך לנוע בין 6%-12% תשואה להון. נכון לרגע זה, זה עומד על כ-6%. בטווח הקצר, ייתכן שזה יטפס קצת מעבר ל-6%, אבל בטווח הארוך מחירי החלב יירדו, ולהערכתי זה יעמוד על פחות מ-6%, כיוון שתיווצר תחרות שקיימת במילא כרגע.

מהו אחוז מוצרי החלב המיובאים?

בין 10%-20%.

אני צריך לומר שני דברים לגבי מה שקורה כרגע ביחסינו עם הפלסטינים. אתן שני נתונים: בתקופת הלחימה היתה עליה בצריכת החלב בישראל בכ-20%: 70% באילת ו-20% בממוצע הארצי. ההסברים אומרים שזו תוצאה של נדידת האוכלוסיה מהצפון דרומה, והרצון למצוא פתרונות לאוכל קל ומהיר. זה מה שאומרים המומחים, אבל אני לא יכול לומר שזהו הסבר מקצועי. אם העליה בצריכה תימשך חודש-חודשיים נוספים, נעלה את מכסות החלב למגדלים.

הדבר השני שצריך לומר הוא מה שקורה לנו כרגע מאז התחילה הלחימה בדרום, בעזה: אנחנו נתקלים במצוקות גדולות מאוד. השוק הישראלי בנוי זמן ארוך בכל הקשור לתוצרת חקלאית על הכנסה מאסיבית של תוצרת חקלאית לעזה וגם על יציאה של תוצרת חקלאית מעזה. אנחנו מעבירים כ-80 אלף טון פירות וירקות, ואלה סדרי גודל שהמשק הישראלי התארגן להם במשך זמן. כתוצאה מסגירת המסופים והמעברים, יש בעיית אמת בשיא עונת הפירות עכשיו – גם בבננות, בתמרים ובפירות הנשירים של כניסה לעזה. זה עשוי לגרום נזק גדול למדיי לחקלאים בישראל אם המעברים האלה לא ייפתחו. הצבא מעלה את הדרישות שלו כל הזמן.

נקודה שניה נוגעת במה שקורה בתוך עזה. צריך להבין שאין אמנם רעב בעזה, והמזון מסופק באופן סדיר. עם זאת, ממה שמשרד החקלאות רואה בהיערכות לעונה החקלאית הבאה ברצונת עזה – היא כנראה הולכת ונגמרת. זה אומר שאם לא יימצאו כאן פתרונות, סביר להניח שיהיה פחות כסף בעזה, כיוון שחלק גדול מהאוכלוסיה עוסק בחקלאות. אם יהיה פחות כסף בעזה, יהיה להם קשה יותר לרכוש מאתנו תוצרת חקלאית ואחרת. זו נקודה שצריך לתת עליה את הדעת בשלב כזה או אחר.

אנחנו רואים בעין שיש ירידה לרמה של כ-12% בהשוואה למה שהם היו רגילים לעשות כל שנה. זו ירידה מ-100% ל-12% בייצור החקלאי. אתן דוגמה: ברצועת עזה מחיר העגבניות גבוה מזה שבישראל. אם ברצועת עזה אפשר לרכוש 3 ק"ג ב-10 ש"ח, בישראל זה 5 ק"ג ב-10 ש"ח.

אז למה לא לייצא לשם?

לא נותנים להכניס – זה בדיוק מה שאני אומר.

זה חסום רק בכניסה אלינו; זה לא חסום בכניסה אליהם.

ההסבר של האנשים שלי הוא ששר החקלאות שם מקבל את ההוראות שלו מדמשק, ולא מחמאס מקומי.

בכל מקרה, עשויה להתעורר בעיה במהלך השנה הבאה אצלם, ואצלנו היא מתרחשת כבר עכשיו. היקף הפירות שאין להם שוק עשוי להיות גדול מאוד, ויכול להשפיע על כך שבמשרד החקלאות יצטרכו לעקור שטחים נרחבים כתוצאה מאי פתיחת המעברים וחוסר בכסף כיס ברצועת עזה.

יש לי שאלה לגבי ההסדרים: כל ההסדרים שקיימים ביננו לבין עזה, מעטפת המכס והחקלאות – למה צריך לקיים אותם? אני מניח שאי אפשר יהיה לייצא לעזה. אז צריך להיות גבול בינלאומי. היתה אז סוגיה האם לבטל את הסכמי פריס מול עזה, שהם תיאורטיים, ולהתייחס אליהם כאל גבול בינלאומי. אין לנו מה לחפש שם. אם אנחנו רוצים למכור, נמכור אם הם רוצים לקנות, ואם הם רוצים למכור לנו, אנחנו נקנה. משרד החקלאות עובד היום למעשה לפי הסכמים תיאורטיים, שלא מופעלים, ואנחנו אחראיים כביכול על מה שקורה בעזה. הם הרי יכולים לייצא דרך מצרים – למה הם תלויים בנו בייצוא. למה כשהם לא יכולים לייצא את ההדרים זה תלוי בנו; למה כשהם לא יכולים לייצא פרחים זה תלוי בנו.

נכון לרגע זה, מתקיימת עבודת מטה במועצה לבטחון לאומי על הסכם מכס חדש עם הפלסטינים. עם זאת, צריך לזכור מה קורה לנו כרגע. כפי שאמרתי, נכון לרגע זה היקף כניסת התוצרת החקלאית מישראל לעזה גדול במאות אחוזים, והמשק הישראלי בנוי על כך. 20% מהתוצרת החקלאית נכנסת לשטחים. כלומר, אנחנו כ-150% ממה שמדינת ישראל צריכה.

שנית, הבעיה האמיתית של משרד החקלאות היא העובדה שהגבול עם מצרים נפתח.

זה היה צפוי. אמרתי את זה.

זו הבעיה האמיתית שלנו, ומשם באות עיקר המחלות – שפעת העופות.

הרי צבי אלון התריע כבר אז, ודרש לשנות את הענין ולא הלכו על זה כי לפרס היה חזון שהוא הולך להפוך את עזה למעצמה חקלאית.

אני טוען שמצד אחד הגבול פרוץ, ומצד שני אתה נמצא בהסכם תיאורטי מול הפלסטינים על השגחה, כביכול. הטוב ביותר הוא לנתן את זה ולהפוך את זה לגבול בינלאומי. אם הם רוצים לקנות מאתנו, נמכור להם. זה לא סותר.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להכניס כמעט כל תוצרת ללא גבול לרצועת עזה, ולחשוב שמשם לא ייצא שם דבר. יש כמה סוגי מוצרים שיוצאים מרצועת עזה לירדן ולמדינות ערב אחרות, ויש גם מה שיוצא אלינו. מה שיוצא אלינו, למדינת ישראל, לא יהיה קיים כפי הנראה בעונה הבאה. אנחנו רואים שאין להם כסף לפתוח את העונה החקלאית הבאה. זה יהיה שולי שבשולי. הם יירדו מ-80 אלף טון לכ-10 אלף טון. זה לא לטובתנו.

הבעיה השניה היא שאנחנו לא מאפשרים להם להעביר את התפוזים, את תפוחי האדמה ואת הבטטות – שהם לא מייצאים אלינו בכלל אלא למקומות אחרים. ההגבלות של מערכת הביטחון נוראיות בסופו של דבר. שנדע את זה. אין מה לעשות. אי אפשר להחזיק את זה בשני הקצוות.

למה לא נותנים להם לייצא דרך מצרים?

לקחת לירדן דרך מצרים?

כן. יותר טוב שיירקב?

שיעבירו את זה למצרים במשאיות ויטיסו במטוסים לירדן?

בדרך כזאת או אחרת.

חבר הכנסת כץ, גם אתה מכיר את זה: התפוזים מבחינת העזתים הם האבא של הסמל. אסור לפגוע להם בדבר הזה.

העמדה שלי היא שצריך לבצע הפרדה אזרחית מעזה בהסכמים שביום-יום. זה שתיאורטית הם קונים את הבננות – ברגע הקריטי הם לא קונים, ואתה אומר שהם גם לא ייקנו. אם יהיה רעב בעזה בשנה הבאה, אנחנו נהיה אחראיים כי יש לנו הסכמים.

אתה צודק: אם יהיה רעב בעזה, אנחנו נהיה אחראיים.

הבעיה המרכזית של משרד החקלאות היום היא הנושא של העובדים הזרים.

פתרנו את זה.

חוק ההסדרים הולך להחזיר הכל בחזרה.

אני מדבר על משהו אחר: בחוק היו בעיות, ופתרנו את זה.

אסביר בקצרה למה לא פתרנו, ולמה הבעיה לא יכולה להיפתר לעולם: נכון לרגע זה נעשתה הקצאה שתואמת את מצב הייצור בחקלאות לשנת 2004. אין לה שום קשר למציאות של סוף שנת 2006. זה אומר שישנם חקלאים רבים שלא מקבלים את ההקצאה האמיתית המגיעה להם. כשבאתי למשרד החקלאות, ביקשתי לבטל את ההקצאה הזאת, ונאמר לי שאי אפשר לעשות אותה משפטית, כי רציתי לעשות אותה מחדש.

נכון לרגע זה, הדרישה היא ל-42 אלף עובדים בחקלאות הישראלית. כל טכניקה אחרת, שבה יהיו פחות עובדים ממספר זה, תמיד תיצור בעיות. במשך שנה שלמה אנחנו כבר מושכים עם הקצאה פחותה מה-26 ב-5,000 עובדים, ואתה אדוני יושב-ראש ועדת הכספים עשית עבודה ענקית כדי להגיע אליה. אבל היא לא יכולה להיפתר אם לא תתבצע הקצאה.

זה משהו אחר.

אני מדבר עכשיו על העתיד. צריך לתקן את ההקצאה ולאפשר לפתוח אותה, כך שהיא תתאם את המציאות של 2006. שנית, צריך לעשות הסכם עם החקלאים – וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות – שיימשך חמש-שש שנים לפחות, כך שחקלאי יידע שלא לוקחים לו עובד או מחזירים לו עובד מדי שנה. שלישית, צריך להגדיל את ההקצאה באופן מיידי בכ-4,000 עובדים לפחות.

הממשלה הזאת לא מעודדת ישראלים לעסוק בחקלאות.

אבל הם עובדים. בשנה האחרונה נוספו לענף החקלאות 2,000 עובדים ישראליים. זה על פי הנתונים שיש בידינו. אני לא מכיר ענף אחר במשק שנוספו לו כל כך הרבה עובדים. אתה לא יכול לצמצם – כל הייצור בנוי בסופו של דבר על עובדים ומים.

אתה הורג את החקלאים: אם אין לו מי שיקטוף - - -

- - -

חבר הכנסת כהן, על ה-26 הגעתי אתם להסדר.

אני יושב-ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים, והם לא מקיימים את זה.

רבותי, הבטחתי בראשון מעקב. זה ייקח עוד יום. בשבוע הבא - - -

- - -

חבר הכנסת חרמש, אני מציע שנפסיק לחשוב שהחקלאים והחקלאות בישראל הם שפן הניסיונות של כניסת עובדים ישראליים לענף. זה הופך לבלוף הגדול ביותר בעולם. כל מי שבא מנסה את ההתנסות הזאת. היא לא עובדת. היא גם לא יכולה לעבוד. זה לבלף את עצמנו ולאפשר לאנשים לומר שאין פיתרון. מה עשתה הממשלה? היא הגדילה את כמות ההיטלים על החקלאיים בסדרי גודל בלתי אפשריים, זהו מס בשיעור של 200-250 מיליוני ש"ח בשנה, שלא חוזר לחקלאות.

זה מעל כל המסים האחרים.

זהו היטל בלתי אפשרי, שלא ניתן לעמוד בו. הוא הופך למשהו בלתי מאוזן.

היום קראנו בעיתון שהם רוצים להגדיל את זה עוד יותר.

אם היו אומרים לחקלאי שכל ההיטל שלו יחזור אליו בחזרה בתנאי שיכניס טכנולוגיה מתקדמת להתייעלות בידיים עובדות – הייתי מבין את זה.

או לעידוד עבודה ישראלית

לא משנה – או לעידוד עבודה ישראל. מה עושים במקום זאת? בחוק ההסדרים מורידים את העידוד של עבודה מועדפת בחקלאות, בבניה ובמקומות נוספים.

זה גם יוצר מצב שבו החקלאים ממומנים על-ידי גורמים אחרים. הם מזמינים את העובדים, והעובדים עוברים לענפים אחרים שיכולים לשלם את זה. זה דבר נורא.

שני משפטים לגבי שנת שמיטה. אני נמצא בהידברות עם יושב-ראש ועדת הכספים תקופה ממושכת להיערך בזמן לשנת השמיטה. אנחנו עומדים להקים במשרד החקלאות צוות בינמשרדי, שייערך לשנת השמיטה כבר בתקופה הזאת. הייתי שמח אם גם יושב-ראש ועדת הכספים יקים ועדת משנה לשנת השמיטה כדי שנעשה את העבודה באופן מתואם ומשותף.

בלא ספק, אנחנו צריכים למצוא את הדרך שבה החקלאים והמגזר הדתי-חרדי יחיו בשלום בשנה הזאת, שמציבה בפנינו לא-מעט קשיים בדרך אם לא נדע לעשות את זה נכון. כדי שזה יקרה, דרוש תקציב, כמו בפעם הקודמת. בנוסף, נדרשת עבודה מתואמת מאוד כדי למנוע מלחמת אחים במהלך השנה הזאת, וזהו הדבר האחרון שהייתי רוצה שיקרה.

בהחלט אעשה זאת – אקים ועדת משנה בימים הקרובים בנושא הזה.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, נעים לי לשמוע אותך, ואני רואה את כוונותיך. עם זאת, יש לי כמה שאלות תמוהות בענין הזה. אתה מייצג כאן את הממשלה, ואתה מקבל כעובדה החלטות שמתקבלות בממשלה. אבל אני מצפה ממך להילחם באמת על שלושה דברים עיקריים. הרי החקלאות מזמן הולכת והופכת חקלאות תעשייתית. לא מדובר רק בחקלאות הקונבנציונלית הרגילה שהכרנו בשנים הקודמות, כשלכל אחד היו כמה דונמים ואפשר היה להתקיים מזה; מדובר היום בתעשיה שלמה.

ראיתי דברים, ושיניתי את תפיסת עולמי לחלוטין בענין החקלאות. אני אומר לך: אם לא ניתן עזרה לחקלאים, כך שיהיה תקציב ממשי במטרה לעודד את החקלאים להפוך מחקלאות קונבנציונלית לתעשייתית, לא נוכל לעשות שום דבר. לא נוכל לעודד אותם לצמצם כוח העבודה הידני.

אתן לך נתון: תקציב משרד החקלאות ב-1996 עמד על 1.6 מיליארד ש"ח. אם יהיה נס, הוא יעמוד בשנה הבאה על 700 מיליון ש"ח.

זה להרוג את החקלאות. מצד אחד לקצץ בעובדים הזרים – להטיל עליהם קנסות - ולהעלות את מחיר המים. מה המדינה רוצה? להפסיק את החקלאות במדינת ישראל, ולהידמות לאירופה, שם כשאתה קונה עגבניה או מלפפון אחד אתה מקבל את זה בשקית ניילון, עם מחיר של יורו? אם אנחנו עוזרים לחקלאים, זה בעצם לעזור לשכבות החלשות, כי זה בדיוק הפוך: מחירים זולים של ירקות ופירות הם עזרה לשכבות החלשות. אני אומר לך שזה באמת הדבר החשוב ביותר. מדברים על סדר עדיפות לאומי חדש מבחינה חברתית – כאן הענין. החקלאים צריכים לקבל את האמצעים להתייעל, ומצד שני כדי שיוכלו לקטוף את הדברים שלהם, ולא להטיל עליהם עוד מס ועוד מס. הרי הם מגלגלים את זה בסופו של דבר על הציבור. מיהו הציבור העיקרי שרוכש? מבדיקה שערכתי, רוב הציבור שנפגע הוא באמת השכבות החלשות.

הייתי בהולנד, וראיתי חממה ענקית של עשרות דונמים. הכל טכנולוגי – לקטוף, לארוז; זאת לא החקלאות שאני מכיר. זאת תעשיה. שם עובדים אולי עשרה עובדים על שטח חקלאי ענק, ואנחנו לא לומדים מהם שום דבר. כדי להפוך את זה, אני חושב שצריך להיות מרכז השקעות, לעודד ולתת מענקים. אנחנו גם מייצאים וגם מוכרים כאן לשוק במחירים זולים מאוד.

אדוני השר, אני מבקש להציג את זה בסדר עדיפות שונה. כי אם המדינה באמת רוצה לעזור לתושביה ולשכבות החלשות – רק דרך הדבר הזה, ולא לתת מעמסה נוספת בנושא המיסוי של העובדים הזרים. אדוני השר, בשונה ממי שמבטיחים ואחר כך יוצאים, אני אומר לך ברמה אישית שלא אתן לכך יד.

בכל אופן, תגיד בלי נדר.

עם נדר. נדר מוחלט.

מופר לך.

כקודמיי אנחנו רוצים לברך אותך. נדמה לי שאתה אחד השרים שזוכה לאהדה על חברי האופוזיציה והקואליציה, אז תמשיך בדרך הזאת.

למרות שאתה לא משרד החינוך, חשוב שכשר החקלאות תפעל ככל האפשר להחזיר בחזרה את הערך של החקלאות. פעם חקלאות היתה גם ערך, ולא רק פרנסה. נסה להחזיר את זה, כי זה חשוב מאוד, ויש לכך הרבה מאוד השלכות עתידיות.

הנושא השני הוא הנושא של גוש קטיף: אם נראה שזה לא הולך ואתה מתחיל להסתבך עם האוצר, אנחנו מוכנים על דעת הוועדה לנסות ולאמץ את מה שאתם אומרים – אף שעדיין לא ראיתי זאת - ולנסות לקדם את זה דרך הכנסת.

אני מציע לך לעשות את זה שעה אחת קודם, כדי שלכל הפחות זה יהיה במקביל.

הנושא השלישי הוא הדילמה הקבועה בין החקלאי לצרכן-הציבור. החקלאי רוצה לקבל כמה שיותר על התוצרת שלו. המשמעות היא שאם הוא יקבל הרבה, הצרכן והשכבות החלשות ישלמו הרבה. אם כן, הציבור רוצה לשלם מעט ככל האפשר. יש כאן תמיד את הדילמה, כשמצד אחד לבנו עם החקלאים ואנחנו רוצים לעזור להם, אבל המשמעות היא פגיעה בצד השני שלנו, שרוצה לעזור לציבור הרחב.

הפתרון שנאמר כאן הוא סבסוד על ידי המדינה. אבל אני חושב שזהו פתרון גרוע, כי כך התחילה המדינה בסבסוד של דברים רבים, בסופו של דבר היא תפשוט את הרגל. בנוסף לכך, יש שני פתרונות שצריכים לעשות: פתרון אחד הוא השכלול והייעול. נכון שהיום בחקלאות אנחנו צמודים למה שהיה פעם בעבר – הארגונים, הקיבוצים – ולא יוצאים מזה. לכל אחד יש שם גם את האינטרסים האמיתיים וגם את אלה המקומיים של כל אחד כדי לשמור על הקיים. כתוצאה מכך, הכל מסובך.

לעומת זאת, אם היינו יכולים לשכלל ולייעל, אפשר היה לחסוך שהתוצרת לחקלאי עצמו היתה עולה הרבה יותר – כי הוא היה עושה את זה בעלות נמוכה בהרבה – וכתוצאה מכך יכול להיות שחקלאי אחד היה מייצר הרבה יותר מזה שהוא עושה היום, ואז היינו נמנעים מהדילמה הזאת. זה דבר אחד שצריך להצביע עליו. כשם שבכל התחומים והמיגזרים מי שלא עובד על תחכום, שכלול והתייעלות בסופו של דבר נופל, גם החקלאות חייבת לעבור מהר ככל האפשר לדבר הזה, וזה עשוי לפתור את הבעיה.

נקודה שניה היא פער התיווך. בתוך הפער הזה נמצא כל העולם התחתון. ראינו את המשמעות כשרצו להזיז את השוק בתל-אביב. את פער התיווך לא מרוויח החקלאי ולא הצרכן – שניהם מפסידים. מי שמרוויח מזה הוא העולם התחתון או כל מני גופים וארגונים.

אלה הרשתות. לא צריך עולם תחתון; זה עולם עליון.

לכן אני אומר שאתם חייבים עם המשרדים האחרים והמערכות האחרות להיכנס ולצמצם את זה. כתוצאה מכך, לצמצם את הדילמה בין החקלאי והצרכן, כך שאפשר יהיה לתת מחירים טובים שיאפשרו לחקלאי להרוויח ולצרכן לשלם פחות.

הציבור לא תמיד מבין את המשמעות. אנחנו הולכים לקטסטרופה בנושא השמיטה. הרבנים הראשיים נבחרו כשהנקודה המרכזית שגרמה לכך שזה ייבחר ולא אחר, היתה השמיטה. הרב יעקב אריאל נפסל על-ידי מי שנפסל, וכתוצאה מכך העלו מועמד אחר – אך ורק בגלל הענין של השמיטה. כי הרב אריאל היה בתפיסה של הציונות הדתית, לפיה אפשר למכור את הקרקע ולמצוא פתרונות גם בשמיטה לחקלאים ולחקלאות, בעוד אחרים אמרו שלא. על הרקע הזה נפסל הרב יעקב אריאל, והם נתנו את כל הקולות שלהם למישהו אחר. ממילא, הרבנות הראשית מחויבת היום שלא ללכת לפתרון הזה.

החקלאי לבד לא יכול למכור בלא לעשות את זה, ורק המדינה כמדינה יכולה לעשות, והיום על-פי חוק המדינה נתנה את הסמכות הזאת לרבנות הראשית. הרבנות הראשית לא תלך הזה, כי זה ה"מצע" על בסיסו היא נבחרה, כביכול. זו תהיה קטסטרופה מבחינת החקלאות.

אם לא תהיה קטסטרופה בהצבעה על הקיצוץ, לא תהיה קטסטרופה בחקלאות.

ברגע שלא תוכל לעבוד שנה שלימה ולא תוכל למכור את התוצרת – כי זו עבודת שמיטה – החקלאות תמוטט. לא מדובר רק בתוצרת של שנת השמיטה, אלא גם בזו של השאה שאחרי – עם ספיחין והכל. זה סיפור שלא נצא ממנו שנתיים-שלוש. אני אומר שוב שהחקלאות תתמוטט. להערתי, הרבנות לא תעשה אף שהיא היחידה על-פי החוק היום שיכולה לעשות זאת.

לכן חייב לבוא תיקון לחוק, שתאפשר --

מי זה "לכם"?

לממשלה. אתם חייבים להבין את הנקודה, ולמצא פיתרון לסיטואציה הזאת.

מה אתה מציע – חוק עוקף תורה?

חבר הכנסת סלומינסקי, אתה יודע שבבחירות היו מפלגות שהבטיחו למגזר הערבי שיעשו פעמיים שמיטה בשבע שנים?

השמיטה היא לגבי העובדים או הקרקע? בתורה זה על הקרקע. אולי המפד"ל שינו את זה.

על הקרקע.

הקרקע צריכה לנוח, ולא העובדים.

חבר הכנסת ריבלין, אולי אתה צוחק, אבל אני אומר לך שאנחנו הולכים לקטסטרופה שאתה לא מבין. שלוש שנים לא תוכל למכור תוצרת חקלאית.

כבר עשו את זה בהתנתקות - - -

יש הצעות - - -

הכל בוועדת המשנה שאקים.

חבל הדבר שנושא כל-כך כבד נדון במשך 30-40 דקות.

נוצר כאן בשנה האחרונה מצב בלתי אפשרי – המס על העובדים הזרים נשאר מס שעומד להלוך. שכר המינימום העלה את שכר העובדים הזרים. זה בא צל מול צד. מפלגת העבודה של השר שמחון רצתה להעלות את שכר המינימום, והצליחה. זה פוגע גם בחקלאים, אלא אם כן יפעלו עם האוצר להרדת המס של 10%. אחרת, זה מגדיל את עלות העבודה ומקטין את כושר התחרותיות. אני לא הסתובבתי בהולנד אלא בתענכים: החקלאות נוסעת לאתיופיה, והידע עובר למרוקו. זאת התוצאה. אנחנו מייצרים ידע בארץ ומייצאים אותו לשם. קיבלנו סקירה איך עובדים שם בעלות מים אפס ובעלות קרקע אפס. ברגע שהחקלאות כאן תצטמצם, התוצאה תהיה גידול באבטלה בכוח העבודה הישראלי, וצמצום התוצרת החקלאית וייקור התוצרת החקלאית. המדד יגיב על זה בצורה מיידית. לדעתי, נראה את זה כבר עם תוצאות המלחמה בצפון, כאשר בעונה הקרובה לא יהיו פירות בגלל המלחמה.

תקציב הפיתוח של משרד החקלאות קטן מתקציב של מוסד אקדמי קטן בנגב, בראשו אני עומד, בשם "מכללת ספיר". למכללת ספיר יש תקציב פיתוח של 25 מיליוני ש"ח לשנה. זו מכללה שלומדים בה 7,000 סטודנטים. תקציב הפיתוח של משרד החקלאות עומד על 17 מיליוני ש"ח.

חבר הכנסת כץ, היית שר החקלאות. מי שנותן תקציב פיתוח לחקלאות בסכום של 17 מיליוני ש"ח, שלא יצפה שיהיו כאן ניסים ונפלאות. אם צריכה לבוא ביקורת מכאן, זה גם לאוצר. אי אפשר לפתח חקלאות ב-4 מיליוני דולר בשנה.

אני יכולה לומר לך - - -

- - - שנית, היו סכומים שנתנו אד-הוק, לא בבסיס התקציב.

נושא נוסף: זרוע ביצועית לפיתוח הגליל והנגב נמצאת בחטיבה להתיישבות. החטיבה להתיישבות נמצאת באחריותך, אדוני השר. ועדה בראשותו של אילן כהן, שדנה בנושא - - -

אפשר לקבל את זה בכתב?

זה מופיע בתקציבך.

כחבר חדש בוועדה, כדי שתדע ששני המשרדים היחידים שצמחו בעשור האחרון הם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. קח את הנתונים שלהם. הם הפכו מפלצות, וכל המשרדים האחרים קטנו.

בעקבות דו"ח טליה ששון, הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהגישה את המלצותיה וראתה בחטיבה להתיישבות מנוף לפיתוח הנגב והגליל. דובר שם על תקציב קבע שעומד על כ-200 מיליוני ש"ח לשנה. התקשרתי אתמול למנכ"ל החטיבה להתיישבות, והתקציב המאושר עומד על 54 מיליוני ש"ח, וזה 24 מליוני ש"ח תקורות. מי שחושב שב-28 מיליוני ש"ח אפשר לפתח את הנגב והגליל באמצעות החטיבה להתיישבות - - -

אבל יש את המשרד של פרס.

אל תשכח שגם זה לא היה לפני שעמדתי על הרגליים כדי להשיג את התקציב הזה. לא היה שקל אחד.

האם אדוני אומר שהמשרד של המשנה לראש הממשלה לא מטפל בנגב ובגליל?

זו זרוע נוספת.

לשם מה צריך זרוע נוספת?

אני מציע שלא נתבלבל: משרד המשנה הוא משרד מטה, ולא משרד ביצועי. הוא צריך לדאוג שהמשרדים האחרים יבצעו.

אדוני היושב-ראש, השר, המנכ"לית. בסיור שקיימתי לפני כחודשיים בתחום החקלאות, עמדתי על הפער התהומי שקיים בין ההישגים האדירים של החקלאות הישראלית לבין התדמית שלה. זה נושא שאתם חייבים לטפל בו. לפי מה שהבנתי, התוצר החקלאי מתקרב היום ל-20 מיליארד ש"ח.

2 מיליארד דולר לייצוא, כולל ייצוא עקיף.

אפשר להמשיך?

נכנסים חברי כנסת רבים שמחליפים.

כל מי שמחליף צריך לומר לפני שהוא מצביע את מי הוא מחליף, ומה היו עיקרי הדיון כאן בקשר לתקציב. זאת כדי שנדע שהוא מצביע על מה שהוא יודע. עם חבר הכנסת זאב אין לי בעיה.

השר שמחון, הייתי רוצה לשאול אותך שלושה דברים: (א) מהן תוכניות הצמיחה של המשרד, שאותן אתה מייעד. לאיזה היקפי תוצר אתה מתכוון להגיע, מהי רמת ההכנסה של החקלאים שאתם מייעדים, והאם למשרד יש איזשהו חזון קדימה, לאן אתם הולכים; (ב) בתוך זה, אין צמיחה ולא תהיה לעולם צמיחה בלי מחקר ופיתוח, ואני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת חרמש. השאלה היא מהם התקציבים של משרד החקלאות בנושא מחקר ופיתוח; (ג) האם המשרד יהיה מוכן לעודד, בנוסף להסדרת העובדים הזרים, שאני קרוב אליו, גם את הנושא של עידוד הישראלים לעבוד בחקלאות.

אני רוצה לקוות שהקיצוצים המתוכננים בתקציב – גם של השנה וגם של השנה הבאה – לא יהפכו את התכנית שהשר מציג כאן למסגרת ריקה מתוכן.

לגופו של ענין, אני רוצה להזכיר שני תחומים, שאני מניח שהשר מכיר: פרוייקט בית נטופה.

- - -

אדוני הסדרן, אם הוא ימשיך לדבר, אל תשאל אותי; תוציא אותו מיד.

- - -

סדרנים, אני אומר לכם: מי מבין חברי הכנסת שידבר – לא משנה מי – תוציאו אותם. אני קורא לכולם: פעם ראשונה, שניה ושלישית. בבת אחת – כולם. את מי שמדבר, תוציאו.

- - -

תוציא.

הזכרתי את הענין של בקעת בית נטופה. מדובר באדמה חקלאית ששטחה כ-30 אלף דונם. מדי שנה, בשל הצפות בצפון, נמנעת כל אפשרות לעשות גידולים שם, וזה גורם להפסדים גדולים בחקלאות ולחקלאים. זה שייך למספר יישובים ומועצות אזוריות. כבוד השר מכיר את הבעיה, ואני רוצה לשאול אם המשרד מתכוון להוציא לפועל ולו חלק מהפרוייקט הזה. אזכיר שמדברים על הפרוייקט הזה מאמצע שנות ה-60. טיפלו בכך קצת באמצע שנות ה-90, אבל מאז שום דבר לא נעשה. אני חושב שזה אחד הנושאים שכבוד השר צריך להתייחס אליהם.

הנושא השני הוא עץ הזית. זהו תחום חקלאי קונבנציונלי, אך מבוסס. מדובר במשק של כמיליארד ש"ח בשנה. התחום הזה סובל הרבה בשל היתרי ייבוא של שמן זית מכל רחבי העולם.

יש הצבעה בוועדת החינוך.

רבותי, ועדת הכספים היא ועדה לא פחות מכובדת מוועדת החינוך. יש לנו דיון. נסיים את הדיון בנושא החקלאות, נקיים הפסקה בת 5 דקות, ואחר כך נתחיל את הדיון הבא. אני חייב לסיים את הדוברים כאן.

בקצרה: אני מבקש מכבוד השר שהענין של עץ הזית יקבל שימת-לב מיוחדת, קצת תכנון וקצת הגנה על התחום המבוסס הזה שחבל להפסיד.

אדוני השר, גברתי המנכ"לית, ברשות היושב-ראש.

ראשית, אני רוצה לומר שאחד מליקויי המאורות של המדינה שלנו הוא ההתייחסות לחקלאות. החקלאות היא קודם כל נושא ערכי בתנועה הציונית, שתוצאתה היא גם מדינת ישראל. כך צריך לראות את זה, ולכן אנחנו נמצאים כאן – כדי לעזור, ללא הבדלי השקפות, בכל הנושאים.

לצד הנושא הערכי קיים גם הנושא התועלתי. אנחנו מדינה שיכולה להימצא כהרף עין במצב של מצור בשל נושאים פוליטיים בינלאומיים, אם לא נשמע לדרישות בלתי צודקות של העולם, כמו דרישות לפיהן אנחנו צריכים לאבד את עצמנו לדעת. לכן החקלאות כל כך חשובה לקיומה של המדינה הזאת. ההתייחסות לחקלאות כאל דבר שאנחנו רואים בתפיסה הכלכלית – שהכל ביזנס – הוא דבר לא נכון. היו גם ויכוחים בממשלה, כשזכיתי לכהן כשר לצדו של השר הנכבד, ראינו בנושא החקלאות באותה תקופה נושא ערכי שבצדו התפיסה התועלתית גם בחיים ובזמן שבהם הכל כלכלה. כל מדינות אירופה מסבסדות את החקלאות.

לכן אני אומר את הדברים. אני לא רוצה לדבר על נושאים ספציפיים, אבל אנחנו עומדים לרשותך. ראיתי את התפתחות משרד החקלאות בזמן שישראל כץ היה שם, ואת היכולות – גם ברמה התעשייתית, כפי שציין חבר הכנסת אפללו. אנחנו צריכים לדאוג קודם כל לפלח, לאיש האדמה, לאותו אדם שעושה את מלאכתו מתוך אהבה אמיתית ומתוך רצון בלתי מתפשר להיות חקלאי. זו דרך חיים. זהו זרם. לצערי הרב, הייתי ירושלמי. התפללנו שתצליחו – עובדה שהתפילות שלנו כאן הועילו, והחקלאות יצרה את המדינה.

אנחנו עומדים כאן לרשותכם. ראיתם בחודשים האחרונים שוועדת הכספים עומדת מאחורי הרעיון החקלאי. תנו לנו, תכינו אותנו ותקימו כאן לובי חקלאות חוצה שולחן – אנחנו נשתדל לעזור לכם, שכן הוועדה הזאת היא בעלת יכולת לעשות זאת.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי המנכ"לית – ברכות לתפקיד החדש. אדוני השר,
בסיורים שקיימתי באזור הצפון טרם המלחמה הזאת, נוכחתי ביישוב שתולה, שסמוך למושב של סוזן. לכן אני רוצה לומר שלמדתי מאחד התושבים שם על המצוקה, ואני מוטרד מעליית מחירי המים לחקלאים הללו, משום שהעלויות על כל דונם הולכות וגדלות. תוסיף לכך את כל הנושא של העובדים הזרים. אומרים "תשועה ברוב יועץ" – אני חושב שבכוחות משותפים אפשר לסכל את הכוונה של האוצר בנושא הספציפי הזה, ולמנוע את זה מהם. ראשית – בהחלטה קואליציונית אפשר לסגור את זה. אם נקבל סיוע מהאופוזיציה, זה בוודאי יסייע.

ידידי חבר הכנסת אפללו דיבר על כך שאם יעלו את המחירים והעלויות יעלו, יטילו את זה על הצרכן. יש לי הרושם שעוד מעט לא יהיה להם מה להטיל על הצרכן. כל זמן שהם עדיין יכולים לשאת בנטל, הם יכולים לספוג חלק ולהטיל חלק על הצרכן. אבל מתח הרווחים כה מזערי במקרים מסוימים. נוסף לכך, בעקבות המלחמה הזאת, הם ספגו מכה אנושה – אני רוצה להודות בהזדמנות זאת על ההסכם הטוב. שמעתי גם מחקלאים מיישובי הצפון, כמו שומרה, יערה, זרעית והאזור הזה, שבירכו על ההסכם הזה. אם כן, אני חושב שהדבר יעזור להם במשהו. בכל מקרה, יש לך כאן את התמיכה של רוב חברי הוועדה, אם לא כולם, בכל הנושאים הספציפיים שהעלית על סדר היום.

שתי הערות: ראשית, אני מחזק את ידידי משכבר הימים שלום שמחון ואת יעל. ניהלתי לפני 20 שנה את הכלכלה והחקלאות של הבנק העולמי. למרות כל האהבה של כולנו לתפוזי יפו, היה ברור לחלוטין שבכל התהליכים ההיסטוריים מדינת ישראל צריכה לבנות חקלאות יעילה, מיוחדת וחלק מהדברים לצערנו יעברו למרוקו ולמקומות אחרים. זו דרכו של עולם. מה שלא עשינו נכון בחקלאות הוא שאת אותה חקלאות מיוחדת, התחומים בהם החקלאים הישראלים מיוחדים בעולם – כפי שאמר חבר הכנסת חרמש – לא גיבינו די הצורך במחקר ופיתוח. זאת למרות שחלק גדול מהמחקר והפיתוח קשה מאוד לשמר בחקלאות, ולכן הוא עובר למקומות אחרים, להבדיל מתעשיה.

עם זאת, אני חושב שמה שקיים כרגע הוא מדיניות שלא מקובלת עליי. כי מה אנחנו עושים בדיוני ועדת הכספים? אנחנו באים לקבל מה שנקרא אצל הרב ליצמן באידיש "קניפלאך" – נותנים כאן דבר קטן, וכל אחד יוצא עם תאוותו בידו.

אל תכניס כאן; אני לא מקבל כלום.

מכיוון שאנחנו הולכים לתקציב שאתייחס אליו מאוחר יותר, וגם לעתיד בשנים הקרובות, שיכול להיות הרסני גם לחלשים וגם לחקלאות, אנחנו צריכים לבחון עכשיו תקציב חמש-שנתי רציני, ובו נבחן מה ביטחון, חקלאות והתחומים האחרים. אם לא נעשה את הדברים האלה, השר שמחון ומשרדו יקבלו את מה שלצערי יושב-ראש ועדת הכספים הנצחי איננו מקבל – רק "קניפלאך". לכן הדיון הזה היה עקרוני, אבל לא מספיק ברמת העקרונות. אני מציע שלאחר סיום 2006, נשב בצורה יסודית יותר על התקציב.

אני רוצה לחזור לנקודה שהעליתי קודם ביחס לעזה – הנושא של ההפרדה האזרחית, לא מדינית ולא צבאית. יש כאן אבסורד שלא מודעים לו לא ברמת הכנסת ולא ברמת הציבור. לפי ההסכמים, ישראל אחראית מבחינה אזרחית על כל הגבולות של עזה ועל כל מה שקורה בתוכה. כל תופעה שתהיה שם, כולל רעב, - אנחנו אחראיים לה. מנגד, עומד הצורך למכור פירות לעזה.

ראשית, למכור אפשר גם לירדן, למצרים ולכל גורם אחר. בדרך כלל, המצב הבטחוני כבר מטרפד את זה ברגעים הקריטיים. מאחר ומשרד החקלאות הוא זרוע מרכזית בכל הקשור להסכמי הווטרינריה והגנת הצומח, צריך לשנות את הדברים ולא לעצום עיניים. ציר פילדלפי פרוץ, התוצרת ממצרים זורמת לשם, והם מעבירים את מה שהם רוצים בלא פיקוח. אם כן, צריך להתנתק מאידיאולוגיות בענין הזה. ההחלטה האידיאולוגית היתה לצערי לפנות את ההתיישבות היהודית. אבל היום אתה עומד מול אוכלוסיה, שאתה אחראי – ואין סיכוי שתעשה את זה טוב. אז לשמעון פרס היה חזון שהוא יבנה להם 50 אלף דונם חממות או יותר ל-50 אלף משפחות. זה היה חזון לא ריאלי, והמציאות הפריכה אותו. אדוני השר, צבי אלון, סמנכ"ל המשרד, שעמדתו היתה עוד קודם בדיונים הקודמים להפריד את הדברים האלה ולגשת לכיוון הזה. מעבר לתחום החקלאות, אני מציע להרחיב את זה לחשמל ולמים. לתת התראה מספקת על מנת שיוכלו להיערך. הם יכולים לחבר את עצמם עם מצרים ועם כל גורם אחר, כי האבסורד הגדול ביותר הוא שאנחנו אחראיים. זה כמו משקולת שמושכת אותנו, ומונעת מאתנו להצטייר בעולם כמי שאין לנו אחריות לכל הדבר הזה.

אני יכול לאמר באופן כללי ביחס לשלוש השנים האחרונות שהחקלאות נמצאת בשיחה, וזה מתוך הדוח שהמשרד הוציא. התנאים אמנם קשים מאוד, אבל כפי שאמר חבר הכנסת כהן, היקף הייצור גדל בצורה דרמטית – בין 19-20 מיליארד ש"ח. הרווחיות עלתה – למעט תחום אחד של חלק מפירות הקיץ, בגלל היקף השטחים שכל אחד נוטע – זה שוק חופשי – נוצרים רווחים. נאסרללה "עזר" לחקלאים בכך שמשלמים להם פיצויים במקום הפירות שיציפו את השוק. אבל באופן עקרוני, זה התחום הכמעט יחיד שצריך לטפל בו.

אני מקווה שחבר הכנסת חרמש יצמיד את שמי גם להישגים בפעם הבאה.

לפרוטוקול, קיבלתי.

אני אומר את הדברים שכן אני מוטרד מאוד. ראשית, אני שמח על כך שמינו שר, שהוא בין הבודדים שגם מתאים ובא מהתחום. אנחנו רואים שצריך להקים היום ועדות חקירה על מינוי שרים שלא מתאימים לתפקידים שמונו להם. אז יש שר שמתמצא, אבל אני חושב שהמשימה גדולה מכוחותיך. אם תהיה כאן תבוסה במאבק הזה, כל החקלאות יכולה לקרוס. אני יודע אלו מאבקים קשים היו בשנים הקודמות ואיך גזירות נמנעו ממש בצפורניים. אני חייב לומר שחבר הכנסת אפללו דיבר בצורה משכנעת מאוד על המתוורה הזה ועל העקרונות הללו בנושא העובדים ובנושאים אחרים. פעמים רבות, הממשלה בורחת מאחריות, ומשאירה את זה לרמת הפקידים. ההחלטות כאן צריכות להיות עקרוניות – איזו חקלאות אנחנו רוצים לראות, איזה היקף שטחים ומהם האמצעים שניתנים. החקלאים עצמם מעולים. הם מתגברים על כל הקשיים ומתייעלים. הייצוא זינק בצורה דרמטית בשנים האלה – כ-70% גידול בייצוא. קראתי עכשיו בעיתון שרוצים להעניש אותם כמו בכל תחום שיש בו יותר מ-20% ייצוא ולהציף אותם גם לייבוא – דברים מהסוג הזה שלא קיימים באף מקום בעולם.

אני מקווה שלא תתנו להעביר את זה כאן בוועדת הכספים.

אני רק אומר באופן כללי שמשרד החקלאות הוא - - - שמנווט מחזור גדול מאוד של דברים. כי מעבר לאותם 20 מיליארד ש"ח, יש את החברות שעוסקות במוצרי החקלאות, מתנובה ועד שטראוס – והמון חברות אחרות. כפי שאמר חבר הכנסת חרמש, הייצור החקלאי הישיר והעקיף עולה בהיקפו על הייצור הבטחוני. כלומר, יש כאן מערכת שהיא בהחלט ראויה. היא גם שידרגה את עצמה בכך שהיא עובדת לפי פרמטרים כלכליים, מלבד מקרים קיצוניים של פריפריה. לכן צריך באמת לגבש איזושהי תכנית, כי מספיק שתפסיד באחת המערכות – אם זה בנושא העובדים או נושא אחר – וכל החקלאות תקרוס.

מחמם את הלב לשמוע אתכם, אבל במציאות זה מעט שונה. תקציב משרד החקלאות הוא בעיקר תקורה; אין כאן מענקים. הסיפור הזה חלף מהעולם. אפילו את ההדרכה רוצים לקחת מאתנו. בואו נשים את הדברים באופן חד וברור על השולחן.

לקחת את ההדרכה ולבטל אותה, או להפריט?

זה להפריט. הממשלה מעבירה את התשלום אליי. כמה חקלאים נשארנו? 6,000-7,000 חקלאים, שבאמת חיים מהחקלאות ועברו לתיעוש במשקים שלהם. אם תמשיכו להתנהג אלינו כך, פשוט ניעלם ולא נוכל להמשיך ולהתקיים. כחקלאי, במסים ובאגרות שמטילים עליי אני לא יכול להתקיים. אי אפשר להתקיים. אנחנו מתחילים לחשוב על אלטרנטיבות של לברוח לאתיופיה ולמרוקו – זה נכון.

חברי רפי איתן ראש מפלגת הגימלאים יסביר לך איך הוא עושה עם קסטרו חוות כאלה עם כל הידע הישראלי.

הוא נגד ההפרטה של שה"מ – שתדע.

הענין של המיסוי חייב להיות מבוטל לאלתר. אני שומע אתכם: כולכם מתאחדים, ואין לי ספק שיש לכם גם את הכוח להעביר את זה. אחנו שומעים את הדיבורים במשך שנים, ואנחנו הולכים ונסוגים אחורנית. הדבר הזה לא יכול להתקיים. כל אחד מאתנו מעסיק היום הרבה ישראלים - הרבה עורכי-דין – אבל לא מי שיקטפו את הפרחים או את הפירות. זאת האמת. כל אחד מסתובב עם עורך-דין צמוד בכל נושא. אי אפשר. הבירוקרטיה הורגת אותנו. אנחנו כל הזמן עוסקים באיך לרמות אחד את השני.

תם הדיון. אני רוצה לומר שני דברים, ואחר כך השר יענה בקיצור על הערותיהם של חברי הכנסת. ראשית, על דעת כל חברי הכנסת, אנחנו אומרים שתקציב של 700 מיליוני ש"ח לחקלאות זה אפילו לא peanuts. לכן, על דעת כל חברי הכנסת – גם המוחלפים – אנחנו אומרים שצריך להוסיף כסף לתקציב החקלאות בכדי שלא לחסל את ענף החקלאות בארץ.

קשה לי להיכנס לכך, ויש גם ועדה מיוחדת לענין העובדים הזרים. אבל אני חושב שאת הבעיות של הקיימים פתרנו פחות או יותר, ובשבוע הבא נעקוב לראות שאין בעיות נוספות. אם אין בעיות, לא אקיים דיון, אבל אם יש – אקיים דיון נוסף, בלי נדר.

הבנתי שביקשת - - -

תוספת של 4,000.

חשבתי 14 אלף. לא משנה – 30 אלף. הייתי שמח אם היו נותנים את זה לעובדים מקומיים, אבל אם אין, כדי שלא להפסיד את החקלאות, אני בהחלט חושב שכן.

שלישית, כפי שאמרתי קודם, נקים ועדת משנה בוועדת הכספים לנושא השמיטה.

רביעית, אני רוצה לפנות לשר בנוגע ללולבים ממצרים. לפני שנה היה קרטל והיה משפט – העמידו אנשים לדין. המחירים הרקיעו שחקים וזה היה פי שלוש וארבע. אנחנו בחודש אלול. אני יודע שהמשפט הסתיים והרשיעו אנשים. אדוני, אני מבקש שהמשרד כבר יפקח על הנושא הזה כדי לראות מה צריך לעשות בנושא הלולבים.

אני מוכרח לומר לאדוני שאני לא מקבל את הנושא הזה של אחוז וחצי מע"מ שלא הושת על ציבור הקניינים. אני חייב לגלות שפניתי למבקר המדינה כדי שהוא יבדוק את זה. אני חושב שזה חמור. לא יכול להיות שגם בתחבורה וגם במוצרי היסוד יורידו על פי חוק את המע"מ ושם לא יורידו מחירים, במיוחד המוצרים שבפיקוח.

השר הציע לי שוועדת הכספים תקיים סיור בשוק הסיטונאי החדש בבאר שבע. לאור המדיניות החדשה לערוך את דיוני יום חמישי במקומות אחרים, אני מקווה שנעשה את זה ונקיים את הסיור הזה, בעזרת השם.

חברים, תודה רבה. התבקשתי לענות, ואעשה את זה קצר מאוד.

אני רוצה להודות לחברי ועדת הכספים. החקלאות היא אכן ערך, ואני שמח על כך, חבר הכנסת ריבלין, שאתה מייצג את התפיסה הזאת מאז ומתמיד, מאז שהכרנו בכנסת. אני חושב שהיא נכונה וחכמה, וצריך לומר שאחרי הלחימה בצפון, התפיסה ההתיישבותית של מדינת ישראל – של הגעה עם החלקות עד הגדר – היתה נכונה והוכיחה את עצמה. תארו לעצמכם מה היה קורה בלי מרגליות, אביבים, דובב, גוש חלב, עראמשה, חניתה, משגב עם ומנרה, אם לא היינו שם. אני חושב שזה היה נכון, וזה הוכח הפעם מעבר לכל ספק. לכן התמיכה ביישובים החקלאיים – גם במקומות האלה וגם במקומות אחרים – היא נכונה.

תקציב הפיתוח והמחקר של משרד החקלאות לא קטן. אמנה אותו במהירות, כדי שנדע ממה הוא מורכב: 165 מיליוני ש"ח מתוך ה-700 מיליון ש"ח של מינהל המחקר החקלאי. 30 מיליון ש"ח למו"פים האזוריים, 20 מיליוני ש"ח למדען הראשי, ו-47 מיליוני ש"ח נוספים למדריכי - - -

20 מיליוני ש"ח למדען הראשי כולל תמיכות?

כולל תמיכות במחקרים חיצוניים, לא מה שקורה במכון.

זה מעט מאוד.

תגדילו לי – אני אשמח לעשות את זה.

אני מכיר את הפרוייקט של בית נטופה מקרוב, ונמשיך לטפל בו גם בעתיד. עיקר הבעיה היא היכולת לחלק את השטחים בין החקלאים, היכולת להסתדר ביניהם, כיוון שתכנית הניקוז דורשת לקחת שטחים מחקלאים – אתה לא יכול לנקז אתה שטח הזה בלי לקחת אדמות מחקלאים. בפעם הקודמת, למרות שהעמדתי פרוייקטור לטובת בית נטופה, התקשיתי להגיע להסכמים בין החקלאים על שטחי הניקוז המשותפים שצריכים להיות מופקעים.

יש פתרונות.

אם יש פתרונות, נמשיך לטפל.

יש פרוייקטור?

הוא זכה במכרז. בוודאי. זה לא דבר שהשתנה.

תקציב הפיתוח של משרד החקלאות בשנה הבאה – בעזרת השם, אם לא יהיו פנצ'רים – יעלה מ-17 מיליוני ש"ח ל-109 מיליוני ש"ח.

בבסיס התקציב.

צריך לזכור: אם אכן לא יהיו פנצ'רים זאת הכוונה בשנה הבאה, ואנחנו מתכוונים להניע תהליכי צמיחה גדולים.

אני מאוד מודה לכם.

לא ענית לי על השאלה שלי.

חבר הכנסת אפללו דיבר על שלושה דברים: המשקים הקטנים מול המשקים הגדולים. אמרתי במפורש שלדעתי יש מקום גם למשקים הקטנים, ונתתי את הדוגמה של מה שקורה ביישובי הצפון. לצד הענין, תקציב הפיתוח יאפשר לנו לחזק גם את המשקים הגדולים בשנה הבאה.

דיברת על תקציב המשרד, ואמרתי שתקציב הפיתוח של המשרד יגדל בשנה הבאה. הנושא השלישי שהעלית הוא נושא השטחים הפתוחים, שגם אליהם התייחסתי.

על שטח פתוח לא שאלתי.

רבותי, הישיבה נעולה. נצא להפסקה בת חמש דקות. תודה לכולכם.

11:05