PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
4.9.2006
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 70
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום שני י"א באלול התשס"ו (4 בספטמבר 2006) בשעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 04/09/2006
פרוטוקול
סדר היום
תקנות בריאות הציבור (מזון) (אזהרה מסכנת חנק), התשס"ו 2006.
מוזמנים
¶
עו"ד אילנה מישר – משרד הבריאות
פרופ' יונה אמיתי – מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר, משרד הבריאות
אלכסנדרה ארונין – מרכזת תקינה בכירה, משרד התמ"ת
פנחס קוטשר – סגן מנהל מִנהל מוצרי צריכה, משרד התמ"ת
מיכל קליין – מחלקת מידע ופיתוח, ארגון "בטרם"
צביקה גולדשטיין – מנהל איגוד תעשיית המזון, התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל – מנהל מסודר, התאחדות התעשיינים
עו"ד זאב פרידמן – יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות
היו"ר משה שרוני
¶
בוקר טוב. אנחנו ממשיכים בישיבה שהתחלנו בשבוע שעבר בעניין תקנות בריאות הציבור (מזון) (אזהרה מחנק), התשס"ו-2006. הגעתם להסכמה?
אילנה מישר
¶
אנחנו הגענו להסכמה עם שלושה מבין ארבעה גורמים שישבנו אתם בשבוע שעבר, והגענו להסכמה על הנוסח לגבי פיצוחים. האזהרה תהיה אזהרה מפני סכנת חנק לילדים מתחת לגיל 5, כפי שביקשה הוועדה להסביר מה הסיבה לא לתת פיצוחים לילדים. לגבי נקניקיות הגענו להסכמה להוסיף את המילים "לתשומת הלב" לפני ההסבר שיש בחוק לאורך ולא לרוחב. זה יושלם בהדרכה של האחיות בטיפות החלב לאימהות, שיסבירו את הסיבה ואת החשיבות של הנושא.
זאב פרידמן
¶
אותו רציונל שעומד בבסיס של פיצוחים שבו מחויבים להסביר לאנשים מפני איזו סכנה מדובר עומד גם ביחס לנקניקיות. בן אדם שלא מודע לסכנה עלול לחשוב שזאת הצעת הגשה במיוחד כשמדובר בתיאור: "שים לב, יש לחתוך לאורך". זה לא ממחיש לבן אדם על מה מדובר, אף בן אדם לא מודע לדברים האלה, אם כי אנחנו מברכים על כך שמשרד קיבל את ההצעה שהעלינו פה בישיבה הקודמת בעניין הפיצוחים. אנחנו מציעים שהוועדה תקבל את העמדה גם בנוגע לנקניקיות, וגם שם יצוין: "אזהרה: למניעת סכנת חנק יש לחתוך את הנקניקיות לאורך". אין יותר פשוט ומובן מזה, זה לא מפחיד ולא מרתיע.
זאב פרידמן
¶
אנחנו מייחסים פה אינטליגנציה מרובה, ואני מניח שלכולם יש, אבל לדעתי, אם לא אומרים לבן אדם מפני מה האזהרה, קשה להתמודד עם זה. צריך להגיד: "למניעת סכנת חנק יש לחתוך לאורך".
צביקה גולדשטיין
¶
בישיבה בשבוע שעבר היה אתי גם יושב ראש הוועדה לפיצוי ודיברנו על ההבדל בין פיצוחים לבין נקניקיות. פיצוחים זה מוצר שלא מיועד לילדים ולא רצוי שהם יוכלו אותו, זה מסוכן להם. לכן הנוסח גם הועמק בהסכמה בין "בטרם" לבינינו; נקניקיות זה מוצר שמיועד לילדים, כולם אוכלים אותו. כשאתה כותב אזהרה אתה יוצר תחושה שהמוצר אסור, וכשאתה כותב תשומת לב אתה יוצר הדרכה לאורך זמן, ואני מניח שזאת הדרך יחד עם הסברה, וכפי שאמרה עורכת הדין אילנה מישר, תפקידו של משרד הבריאות הוא להדריך הורים.
רן כהן
¶
מה אכפת לכם שהאזהרה תהיה נוקבת וגורפת? מה השיקול? למכור לאלה שיש להם ילדים קטנים גם במחיר הסיכון שייחנקו? מה הבעיה? מה אכפת לכם שהאזהרה תהיה גורפת? אמא שיודעת תדע, אמא שלא יודעת תלמד, וכך כל הילדים יהיו מוגנים. אם עשרות ילדים נפגעים בשנה, להציל ילד אחד זה שווה את כל הוויכוח ביניכם.
צביקה גולדשטיין
¶
בשבוע שעבר כבוד היושב ראש דיבר על כמה מוצרים שעלולים להיות מסוכנים לביטחונם של ילדים. אנחנו עובדים בצורה מאוד גלויה. יש לנו תעשיינים שאיתם אנחנו עובדים, ואליהם העברנו את הנוסחים. איתם התייעצנו- -
צביקה גולדשטיין
¶
התעשייה חושבת שנקניקיות זה מוצר שאפשר לאכול אותו, אף אחד לא חושב שאסור לאכול נקניקיות.
משה שרוני
¶
רן, מתווכחים על דברים לא מהותיים. פיצוחים מוכרים רק בחבילות? תסלח לי מאוד. בכל הפיצוחיות מוכרים במשקל. כתוב שם משהו?
משה שרוני
¶
ובזה זה נגמר. אני יכול לשים בחנות שילוט: "אזהרה: לחתוך". גם זה יכול להיות, נכון? מה זה שילוט?
רן כהן
¶
אני טיפלתי בזה כשהייתי שר התעשייה והמסחר. אי-אפשר להגיד לא למכור בתפזורת, אבל אפשר לומר שגם כשמוכרים בתפזורת צריך לשים לפני עינו של הקונה את האזהרה. זאת חובה.
משה שרוני
¶
אני לא אומר שלא. צריך להגיע לדבר הגיוני ומשמעותי שאפשר לעזור בו, ולא להתקוטט לא יודע בשביל מה.
יונה אמיתי
¶
אני רוצה להרחיב על משמעות ההסברה בזיקה לדיון שהיה כאן ובוועדה לזכויות הילד לפני חודשיים על משמעות ההסברה לציבור האמהות בישראל. יש מערך הסברה מאוד מובנה ושיטתי של טיפות החלב יחד עם "בטרם" בתוכנת הדרכה מסודרת שכל אמא מקבלת אותה דרך טיפות חלב. לצערנו, זה לא התבצע בהיקף המקסימלי האפשרי. לאחרונה עשינו סקר ארצי בקרב כ- 900 אימהות לילדים בגיל 9 חודשים על היקף ההדרכה. היקף ההדרכה הוא טוב, אבל הוא יכול להיות יותר טוב. הוועדות קבעו כמה נדרש כדי שהיקף ההדרכות יהיה אופטימלי. נושא ההדרכה הוא קריטי כי כתובית אחת שלא באה על רקע הסברה, הדרכה והבנה תחזיק מעמד מעט זמן. אם זה בשל על רקע הדרכה מסודרת לכל האימהות עם הדגמות ועם אילוסטרציות של כל מיני אביזרים אז יש לזה משמעות.
צביקה גולדשטיין
¶
יש החלטה שתוך 6 חודשים יופיע הדבר הזה על האריזה. התעשייה מסודרת, והיא תעשה את זה. אני לא יודע מה עם גופים אחרים, אבל אני מייצג את התעשייה. אני מקווה שמשרד הבריאות יעשה את חלקו וגם ארגון "בטרם" יעשה את חלקו. אני לא מכיר איך כל אחד פועל, אבל על מיליוני חבילות יהיה כתוב הנוסח הזה.
רן כהן
¶
אפשר להבין, אדוני היושב ראש, למה הנוסח שהציעה המועצה הישראלית לצרכנות לא התקבל? הוא מאוד פשוט, מאוד ישיר, לא ארוך: לילדים מתחת לגיל 5 יש לחתוך לאורך לרצועות דקות ולא לטבעות.
אריה אלדד
¶
אנחנו יכולים ללכת עם הרצון להגן ולהגיע עד אבסורד: עגבניות שרי, דובדבנים, סוכריות, לגו, צעצועים, שקיות- על כל דבר אפשר להזהיר. המוות אורב בכל מקום. המפתח הוא לא רק להפחית.
צריך להבדיל בין נקניקיות לבין פיצוחים מעוד היבט: התגובה של דרכי הנשימה למאכלים מן הצומח – גרעינים, אגוזים, שקדים – היא שונה מהתגובה לחומרים שבאים מן החי. יש סוג של תגובה אלרגית מהירה מאוד של דרכי הנשימה כאשר אגוז נתקע בהם. הבצקת שמופיעה שם גורמת ותורמת במידה רבה לחנק. לכן החשיבות הגדולה היא בנוגע לגרגרים, כמו שעועית, אפונה, פיצוחים, אגוזים וכיוצא בזה. נכון שהיו גם מקרים של חנק מכני כאשר ילדים קטנים בלעו נקניקיות, אבל זה קרה גם כשהם אכלו זיתים וגם כשהם אכלו דובדבנים, סוכריות וגזר. יש מקרים טרגיים, אנחנו לא יכולים לסחוב את ההגנות עד סוף כל הדורות. ההשלמה להמלצה שיש על האריזה של הנקניקיות היא בוודאי בחינוך, וחשוב להעלות את רמת התודעה. מי יודע מהו חומר הקריאה בשעות הבוקר במדינת ישראל? אתם בטח חושבים שזה עיתוני הבוקר – אתם טועים, זה הקופסאות של הקורנפלקס. רוב הציבור קורא קופסאות קורנפלקס בדבקות רבה. אם היינו יכולים שם לעסוק בחינוך לבריאות זה היה מצוין.
הצעת החוק במתכונת הנוכחית היא טובה, ונמשיך לעקוב אחרי זה. דיברנו על כך שאנחנו רוצים לתקן בהמשך עוד כמה דברים – הזכרנו את האגוזים בשוקולד. נוכל לאמץ את זה כמו שזה מוגדר עכשיו ונמשיך לעקוב, ואם צריך נוסיף.
זאב פרידמן
¶
התקנות שאנחנו מדברים עליהן הן תקנות אזהרה מפני חנק. אם לא נכניס את האזהרה מפני חנק בנקניקיות לכאורה לא נמלא את התפקיד שהתקנות אמורות למלא, ולכן אני רוצה שהוועדה תשקול בכל זאת להכניס את המילים "אזהרה מפני סכנת חנק" גם בנקניקיות.
צביקה גולדשטיין
¶
אני רוצה להזכיר שהחוק התחיל בפיצוחים. כשאנחנו קיבלנו את החוק בפעם הראשונה זה היה לפני שנתיים המהות הייתה פיצוחים, ואחרי זה נוספו עוד כמה דברים. לכן אני מציע להשאיר את זה כמו שזה.
רן כהן
¶
אנחנו יודעים בדיוק מה יקרה. בשנה הבאה נבוא עם סטטיסטיקה שרק 50 ילדים נחנקו מזה, ואז נחריף את האזהרה.
יונה אמיתי
¶
בדיון היו שתי הערות חשובות מאוד: האחת של כבוד היושב ראש על תפזורת הפיצוחים שההתראה ניתנת בנקודת המכירה, והיא לא מלווה את המוצר לפני השימוש; והאחרת היא אבחנה כל כך חדה ומהותית בין שני סוגי המוצרים. ההבדל נובע מכך שגוף זר ממקור צמחי נוטה לתפוח. לכן כשפיצוחים מגיעים לדרכי הנשימה הם סופחים מים בסביבה הלחה ונתקעים כמו פקק. לכן זה גם שכיח ביותר וגם מסוכן ביותר. לכן צריך להמשיך את האבחנה החשובה הזאת שעשה פרופ' אלדד בין פיצוחים לבין דברים אחרים.
אריה אלדד
¶
זה נכון בדרכי העיכול, אבל בדרכי הנשימה הוא מחליק, אבל הקוטר הולך ונעשה קטן עד שהוא סותם.
מיכל קליין
¶
אני רוצה לחזק את נושא ההסברה. ההסברה היא מאוד חשובה וצריך לדרוש ממשרד הבריאות שתצא מפה קריאה שתהיה לא רק בטיפות חלב, אלא גם בגני הילדים ובמעונות היום ששם נותנים את הדבר הזה. בלי הסברה יקרה מה שקורה בחוקים אחרים: יש חוקי בטיחות שעברו, הם קיימים, אנשים לא יודעים עליהם בכלל, וזה לא עוזר.
יונה אמיתי
¶
השבוע מוציא משרד הבריאות לציבור תדריך מאוד מפורט לגבי הזנת תינוק והבהרות על היבטים תזונתיים, ומיד הכנסנו גם את האזהרה הזאת כחלק מההדרכה הכללית.
אריה אלדד
¶
אני לא יודע מה מנחים בתוכניות הפעוטות בטלוויזיה. מאות אלפי תינוקות רואים אותם, אז אני לא חושב שאני צריך ללמד את התינוקות לחתוך את הנקניקייה, אבל זה הפורום לחנך אימהות שיושבות עם התינוקות לראות את התוכניות האלה.
משה שרוני
¶
למשרד הבריאות יש הרבה דברים לעשות בנושא הזה. אני מקווה שהם יעשו את זה.
מי בעד ההצעה? 2.
מי נגד?