כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

29.8.06

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 68

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ה' באלול התשס"ו (29 באוגוסט 2006), שעה 08:45

תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד)(תיקון מס' ), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר

יצחק אהרונוביץ

זבולון אורלב

דוד אזולאי

אריה אלדד

רן כהן

עו"ד שי סומך – מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הרן לבאות – רפרנט עלייה וקליטה, משרד האוצר

עו"ד בתיה הרטמן – לשכה משפטית – סגן בכיר ליועץ משפטי, משרד הרווחה

יעקב עמר – יועץ השר לענייני הביטוח הלאומי, משרד הרווחה

יגאל בן שלום – מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד יצחק סבתו – המוסד לביטוח לאומי

עו"ד אילן כץ – המוסד לביטוח לאומי

רוני שכטר – יושב-ראש מטה מאבק הנכים

נחום גמליאלי – יועץ מס, תנועת המושבים

אבי עמידור – יושב-ראש ארגון נכי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי עבודה

ברוך שמיר – ארגון נכי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי עבודה

עו"ד מאירה בסוק – יועצת מפשטית לדיני עבודה, נעמ"ת

רחל אספיר – יושבת-ראש נעמ"ת ירושלים, נעמ"ת

חזקי ישראל – התאחדות התעשיינים

מנשה דוד-פור – יושב-ראש ארגון נפגעי פעולות איבה

יעל קינן-מרקוביץ – נציגה מטעם הממונה על הכנסות המדינה

חנוך ורדיגר – מזכ"ל הסתדרות פועלי אגודת ישראל

משה בר – עמותת נכים למען נכים

מרדכי רון – הסתדרות עובדים לאומית

עו"ד ורד וייץ – ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

יונה רייטמן – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד)(תיקון מס' ), התשס"ו-2006

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד) (תיקון) התשס"ו 2006.

המוסד לביטוח לאומי זה מוסד שדווקא בימים אלה יש חשיבות עליונה לפעילותו לאור המצב החברתי בישראל. למוסד לביטוח לאומי אין מועצה מכהנת כבר מאוקטובר 2004. התרעתי על כך מספר פעמים ודיברתי על כך עם כל הגורמים שרק רצו לשמוע, החל משרי הרווחה והיועץ המשפטי לממשלה, בכל תקופת כהונתי והמשמעות של אין מועצה למוסד לביטוח לאומי היא משמעות קשה ביותר. לדוגמה – תקציב המוסד לביטוח לאומי מטבע הדברים מאושר על-ידי מועצת הביטוח הלאומי שזה הגוף המפקח על המדיניות. השנה נאלצנו לבוא לוועדת הכספים כדי לאשר את תקציב הביטוח הלאומי פעם ראשונה בהיסטוריה של המוסד לביטוח לאומי.

יש לנו קרנות שפועלות במוסד לביטוח לאומי. אדגיש – המועצה באמצעות ועדותיה, היא גוף שמפקח, מתווה מדיניות ומאשר את פעילות הבטוח הלאומי. יש לנו קרנות בביטוח הלאומי, למשל קרן פיתוח שירותים עבור נכים, אז הקרן הזאת מקבלת החלטות לשיפור, לבינוי, להתקנה של נגישויות לנכים של מעלונים, אז היא מקבלת החלטות ללא מועצה, אי-אפשר לאשרר את ההחלטות הללו. בנושא של טיפול בילדים בסיכון, כל הדברים הללו מתעכבים זמן רב, אם כי אני רוצה לציין שהמוסד לביטוח לאומי, יחד עם חברים יקרים, חברים שאיכפת להם, במועצה הקודמת, ניסינו בכל-זאת לקדם את מרבית הדברים ועובדה שאתם לא שומעים על קטסטרופות בגמלאות, בקצבאות.

לאור העובדה הזאת, שר הרווחה הלך בעקבות המלצות שהיו של שתי ועדות מכובדות, ועדה בראשות זוסמן בזמנו על תאגידים ממשלתיים ו-ועדה בראשות ברודט שהמוסד לביטוח לאומי הקים, ציבורית, לגבי מבנה עתידי של הביטוח הלאומי ואימץ את המלצות הוועדות ושר הרווחה וזו הצעה בעצם שמוצגת.

יש שר רווחה?

ראש הממשלה הוא שר הרווחה, כן. זה תהליך שכבר קורה מספר חודשים, ורק עכשיו זה בא לכלל דיון.

המבנה המוצע של המועצה הוא מבנה שנותן משקל יחסי לגופים, לארגונים, שיש עניין ציבורי שייוצגו במועצת המוסד לביטוח לאומי והוא מורכב מ- 23 חברים ואני מציע שעל המבנה הזה תדבר היועצת המשפטית של משרד הרווחה, בתיה הרטמן.

מי אשם בזה ששנתיים אין מועצה בביטוח הלאומי?

באנו לדון על תיקון, מה שהיה שנתיים, למה לא היה, אנחנו נעשה דיון מיוחד במינו. אין לזה טעם לדוש על דבר שכבר נגמר. אנחנו רוצים שהמועצה שנקבע היום כאן תפעל בצורה מסודרת, ולא לדוש מה היה. על זה נעשה דיון מיוחד ואחר-כך נשמע אשמים, נקים ועדה פרלמנטארית או ממלכתית.

מניסיוני בכנסת, דיון מיוחד לא יהיה, אחרי שהמועצה הזו תאושר.

אני מבטיחך שיהיה דיון מיוחד, אבל לא כדאי עכשיו לפתוח את זה ואז לא נגיע למה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים שזה יפעל.

התקנות האלה בעצם קובעות שמספר חברי מועצת המוסד לביטוח לאומי יהיה 23 לעומת 56, שכמו שנאמר זה גוף גדול מדי, גוף לא אפקטיבי והיה צורך להקטין את מספר החברים ולתת במצב הקיים, במספר הנוכחי של 23, באמת את הייצוג של האינטרסים שהם האינטרסים העיקריים בפעילות המוסד לביטוח הלאומי. כמובן שבכל שלב של הקטנה של מספר נציגים שהיה קודם לעומת מספר נציגים נוכחי, צריך לעשות פשרות.

התקנות האלה מבטאות בעצם את התפישה של מה שהשר חושב שצריך להיות המבנה הנכון, כשיש ייצוג עיקרי לארגוני עובדים ומעבידים, לנציגי ממשלה וגם לנציגים של סקטורים מיוחדים שיש להם Say, למרות שהם יכולים להיות משובצים גם בין העובדים, גם בין המעבידים, אבל חשבנו שחשוב שיהיה להם גם Say במועצת המוסד לביטוח הלאומי.

לכן, המבנה המוצע הוא כדלקמן. במקום 56 חברים יהיו 23, חברי הממשלה שיהיו חברים במועצה, מלבד השר שהוא יושב-ראש המועצה, יהיו – נציג משרד הרווחה, נציג משרד התמ"ת, נציג משרד האוצר, נציג המשרד לקליטת עלייה ונציג השר שהממשלה החליטה עליו לעניין זה, כרגע זה המשרד לענייני גמלאים.

למה ויתרתם על נציג משרד הבריאות?

כי היו צריכים לוותר על נציגים וחשבנו שאם יש משרדים אחרים, למשל משרד הרווחה יכול גם בעניינים שלו לשקף את הנושא של הבריאות כי רווחה כולל גם בריאות בהרבה מאוד היבטים.

איפה כתוב ש- 56 זה לא יעיל, 23 זה יעיל, 25 זה לא יעיל, מה הקדושה במספר 23, השאלה אם פונקציה חשובה,

הוועדה האפקטיבית ביותר צריכה להיות כמה שיותר קטנה ולא יותר גדולה. לא רציתי שיהיה בכלל 23.

אז למה 23? אולי שניים מספיק?

הצעתי שיהיו 15 או 17.

למה זה לא נדון?

כשכאן מעורב גם נושא נציגי העובדים והגיעו להסכמה נציגי העובדים עם נציגי המעבידים וכל זה, לא רציתי לעשות מזה עוד פעם דחייה.

לא השתכנעתי ש- 17 זה יותר טוב מ- 23 או 25, השאלה פונקציות. צריך שם בריאות או לא צריך שם בריאות?

בדקנו את הנוכחות של הנציגים, נציגי משרד הבריאות כמעט בכלל לא השתתפו בישיבות המועצה. יש לנו פרוטוקולים. מבחינה זאת, הנציגים הללו לא היו שותפים פעילים.

צריך לעשות פשרות, צריך לראות באמת מה התוכן העיקרי שאנחנו רוצים שיהיה בתוך התקנות. אנחנו חשבנו שזה ההרכב המתאים והנכון ביותר. כמו שאמר יגאל, אם אין נוכחות אז זה מדבר בעד עצמו.

יש כאן כמה דברים, אל"ף, באמת כמה נציגים, איזה נציגים של איזה משרדי ממשלה, אבל גם היחסיות בין הממשלה, בין נציגי העובדים והמעבידים ובין נציגי הארגונים. זאת אומרת, צריך לראות שהאיזון, איזה שהוא איזון, איכשהו נשמר. למה חשבתם שהאיזון הזה הוא הנכון, כי באופן יחסי יש כאן הרבה נציגי עובדים ומעבידים, 12 ביחד, שישה נציגים של הממשלה, שלושה בסך-הכל נציגים של ארגונים – נציג אחד של ארגוני נשים, אחד של אנשים עם מוגבלויות ואחד של המשק החקלאי, אפשר לקרוא לזה נציג של ארגון, ושני מומחים מתחומים שונים. אז באופן יחסי יש לנו מעט נציגי ארגונים, יותר נציגי מעבידים עובדים ודי הרבה נציגי ממשלה.

יש שישה נציגים של עובדים, של ההסתדרות. אם הם כבר לא מייצגים את זה, אז צריכים למחוק את ההסתדרות בכלל. מה זה נציגי עובדים?

באופן מסורתי, המוסד לביטוח לאומי הוקם בשנת 54 ופעל באופן מסורתי בהסכמה בין שלושת הזרועות המרכזיים במשק, שזה העובדים, שהארגון היציג הגדול שלהם זה ההסתדרות, שזה המעסיקים והממשלה. ניסינו לשמור על איזון שלכל גוף כזה יציג יהיו שישה נציגים, שישה ממשלה, שישה נציגי עובדים ושישה נציגי מעסיקים.

ההיגיון – נציגי מעסיקים כמובן צריכים להיות שותפים, הם המרכיב שמשלם את הביטוח כמובן באופן מרכזי, נציגי העובדים כמובן שהמוסד לביטוח לאומי צריך להיות מיוצג שם כי הם קבוצת כל השכירים במשק, והממשלה כאחת שמובילה את המדיניות. לכן, האיזון נשמר בין שלושת הגורמים המרכזיים במשק וזה מה שחשוב.

כל השנים הארגונים הנוספים הם בעצם תרומה נוספת שאנחנו חושבים שצריך, כדי לתת ביטוי גם במועצה. אבל אני רוצה להגיד שהמועצה היא שליש מעסיקים, שליש הסתדרות ושליש ממשלה, באופן מסורתי. חשבנו לנכון, מעבר לזה, לגורמים כמו ארגוני הנכים שעד עכשיו לא היה להם בכלל ייצוג במועצה ככאלה, לא היה, חשבנו שזה נכון שיהיה נציג אחד של ארגוני הנכים כי הם שותפים שלנו. זה לא אומר שאין הידברות שוטפת אתם.

צריך להבחין בין שני דברים, במועצה. במועצה הקיימת שמונתה לפני שש שנים, לא היו נציגים. זה לפי התקנות של 2004, יש להם ארבעה נציגים.

לנו יש, כביטוח לאומי, הידברות שוטפת עם נציגי הארגונים, נשים ונכים וכו', זאת אומרת זה לא אומר שאין להם פה מול המוסד לביטוח לאומי. ארגוני הנכים, למשל, יושבים פה ארגוני נשים, אנחנו בהידברות שוטפת עם כל הארגונים ויש הרבה ארגונים. המגזר החקלאי, המרכז החקלאי, אנחנו נמצאים בהידברות שוטפת אתם בכל מיני נושאים שמייצגים אותם, לאו דווקא באמצעות המועצה. יש לנו, למשל במסגרת חוק סיעוד – באו הקיבוצים ואמרו, לנו יש בעיה. אנחנו מדברים אתם. אבל הם נציגים שמדברים עם הדרג המקצועי.

מבחינת הייצוג במועצה, כל ההיסטוריה דיברה ואז כדי שהמועצה תהיה יותר יעילה, צמצמנו באופן דראסטי את הנציגות. תראו – ההסתדרות ירדה מ- 12 נציגים לשישה. המעסיקים ירדו מ- 12 לשישה. הממשלה ירדה משמונה לשישה. מהבחינה הזאת, אני חושב שנשמר האיזון היחסי.

לא נשמר. הממשלה הגבירה את כוחה היחסי.

חד משמעית, המתמטיקה.

היו שישה מומחים שמונו על-ידי שר הרווחה שבעצם ייצגו גם את הממשלה, כשהממשלה לא היתה שמונה, היא היתה 17 איש.

נציגי העובדים ונציגי המעבידים המספר כאמור ירד מ- 12 לשישה נציגים. במקום נציגים של המשק החקלאי ונציגי העובדים העצמאיים, אנחנו הכנסנו את נציג המשק החקלאי, כשלבחירה של נציגים יש המלצות של ארגונים שהם ארגונים גם של גורמים עצמאיים. במקום שלוש נציגות של ארגוני נשים, התיקון שהוספנו ב- 2004, כמו שהסברנו – היינו צריכים לצמצם. כאן הצמצום דווקא של ארגוני הנשים הוא הצמצום הכי פרופורציונאלי כי לפי החישוב של 56 היה להם 1.2 אז זה יותר קרוב לאחד אם מעגלים, אבל כאמור חשבנו שמספיק שיהיה ארגון אחד שייצג את האינטרסים כי ממילא האינטרסים של ארגוני הנשים במועצת המוסד לביטוח לאומי הם אותם אינטרסים.

שינינו גם את מספר המומחים. היו שישה מומחים, צמצמנו אותם לשניים, כשהמומחים האלה באמת מתמנים לפי המלצה של המרכז לשלטון מקומי בישראל ולפי המלצה של לשכת רואי-החשבון, שגם הם מייצגים בעצם בהמלצה גופים שיש להם אינטרס ומה לומר במוסד לביטוח לאומי. אנחנו מדגישים שלמומחים צריכים להיות השכלה וניסיון בתחומים הנוגעים לפעילות המוסד והעוסקים בתחומים האלה, כדי באמת שאלה יהיו אנשים שבאים מהשטח, שיש להם מושג על מה מדובר, שיכולים לתרום.

ביטלנו את נציגי מרכז השלטון המקומי כמו שאמרתי, את הנציג של ארגון וולונטארי, כי חשבנו שבמסגרת הצמצום של המספר, הארגון הוולונטארי במבנה הזה לא צריך נציג ויכול להביע את דעתו בכל נושא של עובדים או מעבידים או ארגונים אחרים ואישרנו נציג של ארגון אנשים עם מוגבלות, הוספנו אותם בתקנות הקודמות, המועצה לא הוקמה בתקנות הקודמות לכן חשבנו שיש בכל אופן חשיבות לארגוני הנכים להיות חברים במועצה וגם נתנו להם גוף שיוכל לייצג אותם וזה לפי התייעצות עם נציגת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שכולם באים אתה במגע שוטף ויום-יומי. זה לגבי ההרכב.

תיקון תקנה 3 בעצם מבטא איך ייעשו המינויים. תקנת משנה (א) קובעת למעשה איך ייעשה המינוי. המינוי למועצה נעשה בידי השר. כתוב שהמינוי במקום נציג העובדים יתמנו על-ידי השר ועל-פי המלצת ארגוני העובדים שלדעת השר הם מייצגים את העובדים, כאן קבענו שלפי המלצת ארגוני העובדים שלדעת השר הם מייצגים את העובדים, במקום זה – לפי המלצת הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שזה היום הארגון הגדול ביותר, הארגון היציג.

למה הקיימת יותר נכונה? גם לגבי עצמאים וגם לגבי המעסיקים.

אפשר באמת להגיד את הנוסח הרגיל שאנחנו קובעים שזה באמת הארגון הגדול שמייצג ואפשר גם לקרוא לילד בשמו.

מה שמקובל בחקיקה ומה שנבון לעשות, ארגון שלדעת השר הוא הארגון היציג, גם לגבי המעסיקים וגם לגבי עובדים, יכול להיות שבעוד 20, 30 שנה, הגוף יהיה אחר, אולי יישאר אותו גוף, ולכן ראוי לקבוע את הפורמולה הרגילה שארגון שלדעת השר הוא יציג. גם לגבי עובדים וגם לגבי מעבידים.

במקום תקנת משנה (ב), היות שאנחנו שינינו את ההרכבים אז גם המינויים נעשים בצורה שונה, לכן כתוב שנציגי המעבידים יתמנו בידי שר הרווחה, לפי המלצת לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ונציגת ארגוני הנשים תתמנה בידי השר לפי המלצת ארגון ארצי שלדעת השר הוא יציג ונוגע בדבר. נציג המשק החקלאי יתמנה על-ידי השר לפי המלצת המרכז החקלאי.

גם הנושא של המומחים, אנחנו כתבנו שהחברים שנזכרים בתקנה 2(א)(7) יתמנו בידי שר הרווחה, אחד מהם לפי המלצת המרכז לשלטון מקומי בישראל, כמו שאמרתי – היה לו נציג והוא יצא, אבל אנחנו חושבים שיש לו מה לעשות במועצה, ואחר לפי המלצה של לשכת רואי-החשבון בישראל.

ביטלנו את תקנת משנה (ד), כאמור, הוצאנו את נציג הארגון הוולונטארי, חשבנו שהוא יכול לקבל ביטוי במסגרת הנציגים האחרים ושינינו את ארבעה נציגי הארגונים של אנשים עם מוגבלות וקבענו שזה יהיה באמת נציג אחד של ארגון, לאחר התייעצות עם נציבת שוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות, שהיא בעצם זאת שיכולה לייעץ לנו ולקבוע מי יהיה הגוף שמייצג.

חשבנו שזה נכון לבטל את כל המינויים שנעשו בדרך כשהתחילו לעשות אותם אחרי שחוקקו התקנות הקודמות והתחילו למנות, הגיעו בערך, בקושי ל- 39, 40 חברים, עם הרבה מאוד סיבובים, אבל לא הצליחו למלא את השורות. 40 כתבי מינוי ולכן חשבנו שהיות ואנחנו מצמצמים ומשנים את המבנה של המועצה, מן הראוי לשקול מחדש ולמנות לפי המבנה של המועצה בתקנות הקיימות.

יש כאן בעצם ביטול של כל המינויים שיצאו עד עכשיו.

ביטול של כל המינויים, כן.

והכוונה היא למנות מועצה חדשה לגמרי, לפי התקנות האלה.

נכון, לפי התקנות ולפי הכישורים הנדרשים ולפי ההמלצות הנדרשות.

תוך כמה זמן את מעריכה שזה ייעשה?

אנחנו נשתדל לעשות את זה מהר מאוד, כפי שיגאל אמר, המועצה לא פועלת וזה מאוד חשוב.

לא תהיה מועצה.

חלק מהנציגים של המעבידים וגם של העובדים, חלקם אני מניחה שגם יהיו חברי המועצה הנוכחית וחלקם הגדול עבר. נעשה אתם הסדר לעשות זאת במהרה.

אדוני המנכ"ל, צריכים להיות ערים שאם התקנות מאושרות, המוסד נשאר בלי מועצה.

עד המינויים, נכון. גם היום הוא בלי מועצה.

או שהמציעים לא כל-כך מבינים מה זה המוסד לביטוח לאומי, מה שמאוד קשה לי לדעת, או שיש כאן כוונה, לא נעים להגיד, כמעט זדונית, בקביעת המועצה את המוסד לביטוח לאומי. צריך להבין, המועצה של המוסד לביטוח לאומי זה כמו מועצת המנהלים שאחראית גם על ניווט דרכו של המוסד לביטוח לאומי וגם זאת שאחראית על הפיקוח עליו, היא המוסד העליון, בעצם, משום שמעל למנכ"ל יש באופן פורמאלי שר שהוא שר הרווחה, אבל המוסד הציבורי שמנווט את המוסד לביטוח לאומי מימים ימימה, זו המועצה. ולכן אני חייב לפתוח גם בעוד הערה. היעדר מועצה שנתיים זה פשע נגד המוסד לביטוח לאומי וזה פשע נגד הציבור שנזקק למוסד לביטוח לאומי.

עם כל הכבוד, ב- 1954 הוקם המוסד לביטוח לאומי, לא על-מנת שהוא יהיה זרוע של הממשלה. במכוון לא. זה הוקם על-ידי כנסת ישראל, כדי שיהיה ביטוח לאומי לכלל הציבור הישראלי, כמוסד ציבורי. לא כמוסד ממשלתי. צריך להבין, ברגע שבו מביאים לנו הצעה שמחצית מחברי המועצה, בעצם אנשי ממשלה או ממונים על-ידי הממשלה, מאותו רגע, הממשלה השתלטה על המוסד לביטוח לאומי. או הממשלה והמעסיקים – בוודאי. שישה נציגי ממשלה באופן ישיר, שני מומחים ממונים על-ידי משרד הרווחה, עוד שישה מעסיקים, ברגע הזה – המועצה הזאת נשלטת על-ידי רוב של הממשלה ושל המעסיקים. זה דבר שהוא לא נסבל משום בחינה. עוד לא היה מצב של השתלטות טוטאלית, וברור לי לגמרי גם מי עומד מאחורי זה ממשרדי הממשלה, זה לא משרד הרווחה, זה משרד אחר לגמרי, שרוצה בעצם להשתלט על הביטוח הלאומי, זאת ההשתלטות.

כנציג משרד האוצר, אני אשמח אם זה לא יעבור.

אני יודע שאתה תשמח שזה לא יעבור כדי שלא תהיה מועצה.

הוועדה הזאת, עם כל הכבוד, היא לא חותמת גומי של האוצר ולא של גחמותיו, אבל גם לא של הממשלה. זה הכל. ולא יהיה מצב, הוועדה הזאת מאז ומעולם היתה מחסום לניסיונות ההשתלטות על הביטוח הלאומי, ואסור לאפשר את העניין הזה. לכן חייבים לשנות את הפרופורציות, בין נציגי הממשלה והמעסיקים לבין הנציגים האחרים.

אבקש להדגיש שתי נציגויות שהן לא נסבלות במצב הזה, העניין של נציגות של ארגוני הנשים בלתי אפשרי, כל בר-דעת, הרי גם צריך בכל-זאת לדעת באיזה חברה חיים. בחברה הישראלית יש שלושה או ארבעה ארגוני נשים גדולים, שלושה מרכזיים, מה יקרה פה? אני רוצה להבין – יבחרו ברוטציה? על-פי החשק של השר? מי יחליט? תעשו הצבעה?

גם קודם זה היה ככה.

ממילא במוסד לביטוח לאומי חייבת להיות נציגות לפחות של 40% - 50% נשים, זאת דעתי. אז מה אתם מקטינים את זה לאחד?

בתוך התקנות כתוב שבין חברי המועצה, לאו דווקא בארגוני הנשים, צריך להיות ביטוי הולם לנשים. ביטוי הולם זה לא אחד מ- 23.

נדרוש מההסתדרות 50% נשים, נדרוש מהמעסיקים 50% וזה הכל, אז יהיה רוב.

אני עומד על כך שנבקש ממגישי ההצעה הזאת להגדיל את מספר ארגוני הנשים בייצוג לשלושה. דבר שני, אני חושב שזה יהיה לא סביר משום בחינה רציונאלית, בוודאי מוסרית, כאשר יש עשרות ארגונים של אנשים עם מוגבלויות, שמייצגים עשרות אלפי אנשים, שהם הקליינטים העיקריים של המוסד לביטוח לאומי, שייצוגם יהיה על-ידי אדם אחד. איך הוא ייבחר? אם הוא במקרה לגמרי לא יהיה יציג אז הנציגות של ארגוני הנכים תהיה לוקה בחסר. הדבר הזה גם הוא, לדעתי, חייב לגדול בעוד שניים. אז לא יהיו 23, יהיו 27. מה קרה? זה מה שאני מציע.

אפשר לברך את הממשלה על המגמה לצמצם מועצה גדולה ומסורבלת ולפיכך אני מציע מועצה של שבעה חברים או תשעה חברים, ומי שמתנגד אומר שהוא בעצם נגד הניסיון שלי להפריע לאוצר להשתלט על הביטוח הלאומי. נציג ממשלה אחד מספיק, שלושה נציגי עובדים, שלושה נציגים מעבידים, נציג ארגון נשים, נציג ארגון אנשים עם מוגבלות. מועצה קומפקטית, תשעה אנשים, עובדים מצוין. למה שהאוצר יתנגד לזה?

אבל יש פה ניסיון שאינני מבין אותו. מדברים בזמן האחרון – הפרטה, הפרטה, ועושים הלאמה, הלאמה. אנחנו בוועדה הזאת נתקלים בחודשים האחרונים בניסיון אחרי ניסיון להלאים גופים שעובדים בסדר, פחות או יותר, ויש פה ניסיון של האוצר להשתלט עליהם, להחליט על הכספים שלהם. זה כסף של אנשים שעובדים כל חייהם, משלמים מה שהם יודעים בתור ביטוח לאומי ועכשיו ממנים גוף או רוצים למנות גוף שלממשלה יהיה גרעין שליטה בו והוא יוכל לקבוע כל גרוש לאן הוא הולך, כדי למנוע מה שהם תופשים כניסיון לעזור לאנשים שבאמת שילמו כל חייהם.

אנחנו צריכים היום להתנגד לניסיון הזה במתכונת הזו, להחזיר אותם הביתה שיעשו שיעורים, שיחזרו אלינו עם הצעה שבה הארגונים שמייצגים את אלה שאמורים לקבל את הכסף הזה, את הציבור, יהיו מיוצגים ברוב.

קודם כל, אני מברך באמת שאחרי שנתיים זה הגיע לשולחן וצריך לקבל החלטה שתהיה ועדה, יהיה דירקטוריון, שתלווה באמת את הפעילות של הביטוח הלאומי. הפסדנו שנתיים, אנחנו מדברים כרגע באמת מה צריך להיות לגבי ההמשך. לדירקטוריון יש את החשיבות של פיקוח, של בקרה וכמובן של הנחיה והתייעצות שלך מולם וההפך.

אני גם מסכים בעיקרון, צריך לצמצם. אנחנו מספרים אדירים, אי-אפשר לעבוד עם דירקטוריונים כאלה, עם כמות כזאת של אנשים, כל אחד יש לו את הדעה ובאמת קשה לנהל את זה וצריך לצמצם את זה. גם אני אינני מבין – איך המספרים האלו הגיעו? למה המספרים האלה ולא מספר אחר, למה 23? אני מבין שהיה פה פחות או יותר, לקחו מה שיש, כל אחד צמצם בחלק היחסי שלו, ואמרו מה החשיבות של כל גורם כזה או אחר והכניסו אותו פנימה. אז אל"ף, לגבי המספר, יש לי הרבה מה לומר, אבל אני מסכים בעיקרון שצריך לצמצם ואני אומר – יכול להיות ש- 23 זה המספר, יכול להיות שהגיעו למספר הנכון. יכול להיות שצריך להוריד את זה לשבעה או עשרה. אני מתרעם מגודלה היחסי של נציגי הממשלה, זה לא תופש את החלק היחסי בכל הוועדה.

אם יש החלטה או שצריך להגיע להצבעה, הגורם הממשלתי פה יהיה די דומיננטי ולכן אני אומר – בעיקרון, צריך ללכת, צריך לאשר. לגבי המינון, לגבי המספרים בתוך הוועדה, בתוך המועצה הזאת, צריך לשנות את המינון, לקבל, לצמצם אולי את כמות האנשים שהם חברי ממשלה ולהכניס יותר נציגי ציבור או לצמצם לגמרי, כלומר במקום 23, זה יכול להיות 21 או 19 או כל דבר אחר.

אני מבין שמבין חברי הכנסת שיושבים פה, היתה לי הזכות להיות חבר המועצה, אפילו יושב-ראש, ולכן הרשיתי לעצמי להשתתף בישיבה וקצת להעביר לכם מניסיוני.

כמו שוודאי יודעים, המועצה בראשיתה, בנויה על שלושה מרכיבים – על הממשלה, על העובדים ועל המעסיקים, כשבתוך העובדים והמעסיקים, נכנסו גם הסקטור ההתיישבותי, כי אולי גם בגלל היסטוריה, לסקטור ההתיישבותי היתה נציגות יחסית מכובדת וגם ארגונים נוספים שהם רלוונטיים, כמו ארגוני נשים וכדומה.

המספר שהגיעו אליו, מספר 56, בפועל בכל ישיבות כמו בכל גוף ציבורי, מופיעים בערך 60%, הופיעו 30, 35 אנשים, כשהם שיקפו את כל המגוון שקשור בביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי הוא מוסד ששייך לכולם, הוא שייך לעובדים בדיוק כמו שהוא שייך לממשלה, הוא שייך למעסיקים בדיוק כמו שהוא שייך לעובדים ולכולם יש אינטרס לפחות לעובדים ולמעסיקים, שהגוף הזה יהיה חזק. לממשלה יש לפעמים אינטרסים אחרים וגם בתוך הממשלה יש ניגודי עניינים. בדרך-כלל משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד העבודה, החלק של העבודה בתמ"ת, הם ייצגו יותר את החלק החברתי מול משרד האוצר והיו קונפליקטים בתוך הממשלה.

לפי ההצעה הנוכחית, החלק הממשלתי, החברתי, מוחלש. כי משרד הבריאות, אני מבין, מוצא, משרד החינוך מוצא, משרד הרווחה – מצומצם ב- 50%, משרד התמ"ת מצומצם ב- 50%, כלומר האוצר היה אחד וכך נשאר, אך כל החלק האחר, החברתי, הוא מקוצץ. זה דבר לא מתקבל על הדעת. לא ייתכן שהביטוח הלאומי יהיה קופה ב' של האוצר. יש ניסיון גורף לעשות את הדבר הזה גם בהלבשת חשב שהוא בעצם יאשר כל הוצאת כספים, היה ניסיון נואל בחוק ההסדרים האחרון שלשמחתי נבלם, שאפילו הביטוח-הלאומי לא יוכל למכור אף נכס ואני היום באופוזיציה, אין לי כאן עניין אישי, אני רוצה שהמוסד לביטוח לאומי יהיה עצמאי ויוכל לשרת את המטרות הסוציאליות האמיתיות של האוכלוסייה במדינת ישראל. לכן אני אומר, ההרכב הממשלתי הוא בלתי מתקבל על הדעת בשינוי הפרופורציות.

הדבר הנוסף – נושא המומחים. המומחים היה חלק מהחלק היפה שהיה במוסד לביטוח לאומי. אנשים עצמאיים, מהאקדמיה, מהחלק הציבורי, בהתנדבות, שבאו ונתנו את החלק היפה בתוך המוסד לביטוח לאומי והיתה להם השפעה. יש שם אישים ואפשר לתת את הרשימה. אם הם מקצצים, למה לקצץ אותם משישה לשניים? זה בלתי מתקבל על הדעת. אחרי זה – נציגי העובדים. ההסתדרות, אין לה מונופול במדינת ישראל. יש הסתדרות חדשה, יש הסתדרות עובדים לאומיים, יש הסתדרות הפועל המזרחי, יש הסתדרות פועלי אגודת ישראל. כל אחד במשבצת שלו. הולכים ומוחקים כאן את כל ההסתדרויות האחרות. נותנים מונופול להסתדרות. למה?

לי יש על זה חשבון עם לשכת ראש הממשלה, שר הרווחה שעוד פגיעה בציונות הדתית, מוחקים את הסתדרות הפועל המזרחי עם עשרות אלפי העובדים שלה, כאילו היא לא קיימת, מוחקים את תנועת ההתיישבות, ארגון המושבים של 104 מושבים, מוחקים את הקיבוץ הדתי עם 30 קיבוצים, לא קיים, כאילו הם לא קיימים פה בכלל במדינת ישראל. זה דבר איום ונורא.

אבל אני לא בא לומר רק מנקודת מבט ציונית דתית שפשוט כואבת לי מול הגישה המתנשאת והיהירה הזאת של לשכת ראש הממשלה ואני אומר זאת באמת בכאב גדול מאוד. אבל העניין הוא העניין הממלכתי, ולכן אני מציע לכם לדחות את ההצעה שמונחת בפניכם ולנסות ולהידבר ולהרכיב, לא יהיה 23, יהיה 35, זה לא גוף ביצועי. זה גוף מייעץ שצריך להעשיר את המוסד לביטוח לאומי ועיקר עבודתו בוועדות השונות. המועצה מתחלקת לוועדות. יש ועדת כספים. בוועדת כספים, יש ועדות מקצועיות. בוועדת כספים יושבים שבעה, 11 אנשים, אלה ועדות ביצועיות. יש ועדה לשיקום, בה יושבים מיטב המומחים במדינת ישראל, זאת ועדה של שבעה, תשעה, 11 איש. אלה הוועדות הביצועיות. המועצה זה סך-הכל, היא לא מנהלת, זה לא דירקטוריון שעוסק בניהול. הוא עוסק בייעוץ. הביצוע הוא בידי הוועדות. אם תקטין את זה ל- 23, אתה מקטין גם את הוועדות המקצועיות, אתה זורק מתוכו חלקים שיכולים לחזק את הביטוח הלאומי, אתה זורק מתוכו ארגונים, אתה זורק מתוכו מומחים בלתי תלויים שלא יהיו במוסד לביטוח לאומי. לאט לכם, אל תאשרו את ההצעה הזאת.

ההצעה באה ומוציאה מתוך המועצה הקיימת הסתדרויות עובדים המיוצגות על-ידי נציגים במסגרת המועצה. זבולון אורלב דיבר בשם הסתדרות הפועל המזרחי והזכיר את הסתדרות פועלי אגודת ישראל אשר בשמה אני מדבר. אין טעם לראות בהסתדרות הכללית בפרט במצבה הנוכחי, כמייצגת בלעדית של כלל העובדים בישראל. העובדים הדתיים בישראל והסתדרות העובדים הלאומית שלא מייצגת דווקא עובדים דתיים, מונים לא פחות, כולם ביחד, מאשר הסתדרות העובדים הכללית ולכן אין טעם לראות בהסתדרות הכללית, כזו המייצגת את כלל העובדים ויש טעם לקבוע בחוק שלצד הסתדרות העובדים הכללית, ההסתדרויות האחרות שמעוגנות במסגרת החוק וקיימות כאיגוד מקצועי מייצג, יהיו גם הן כאלו שיהיה להן נציג במסגרת המועצה.

השינוי מאתמול להיום בנוסח התיקון, שבמקום המלצת ארגוני עובדים או ארגון עובדים להסתדרות הכללית החדשה, עומד אפילו בסתירה למה שהצהירו כאן מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי והיועצת המשפטית, על חשיבות עליונה לאור המצב החברתי, חשיבות לתת משקל יחסי לגופים וגורמים, ייצוג האינטרסים העיקריים, חשיבות לנציגי עובדים, מעבירים. סליחה, הסתדרות עובדים לאומית היום אינה נופלת בגודלה מההסתדרות הכללית החדשה, לא נעשה שום מפקד. הקביעה שלך, אדוני המנכ"ל, שהיא הארגון הגדול, זה קביעה שרירותית שאין לה שום בסיס. לא עשיתם מפקד, לא בדקתם את הנושא הזה, מי קבע שהם הארגון הגדול? על-סמך מה הדברים האלה נאמרים? במגזר של העסקים הקטנים שמאוגדים באיגוד לשכות המסחר, אין כלל ספק שההסתדרות הלאומית היא הארגון היציג. אנחנו היום מבחינת גודלנו לא נופלים מההסתדרות הכללית החדשה, ולחזק את מה שאמר קודמי – שיחד עם הסתדרות הפועל המזרחי והסתדרות אגודת ישראל אנחנו יותר גדולים מהם. איפה הייצוג? יש כאן אפליה בוטה, קביעה שרירותית, מתוך אינטרס זר ואנחנו מתנגדים בכל תוקף ועומדים על כך שלכל ההסתדרויות יינתן הייצוג ההולם.

הדבר החשוב ביותר לי, כנציג האוצר, זה קודם כל להגיד שאנחנו לא תמכנו בהצעה הזאת, היא לא באה מבית מדרשנו, היא אף פעם לא היתה על סדר היום, שינוי הרכב המועצה. אין לנו גם יד להחליט מי ומה, זו החלטה בלעדית של שר הרווחה, מה יהיה ההרכב או איך הוא ישרת. מבחינתי, אם המועצה תהיה 23 או 56, זה לא משנה כלל. אני כן חושב, אישית ואצלנו חושבים, שאם היא תהיה מצומצמת, יהיה לה יכולת להתכנס, כי אפילו את זה לא היתה לה יכולת, פעם בשנה בקושי, שזה דבר חיובי, כמועצה מייעצת. זה דבר ראשון.

דבר שני, השתלטות של האוצר, נציג אחד מתוך 23, כמו שחבר-הכנסת אורלב אמר שגם היה שר הרווחה והוא יודע את זה טוב יותר ממני, מניסיונו, שבתוך הממשלה לא כל הקולות הם אותם קולות וסביר להניח שאם נציג האוצר חושב X, אז כל שאר נציגי הממשלה יחשבו X פלוס או Y, ואם הוא יירצה ליצור קואליציה כזו או אחרת, סביר להניח שהוא גם לא יצליח. אז אני ממש לא מבין איך הגענו לעניין הזה.

כשנקבע הרכב המועצה לפני 30 או 30 שנה, היתה מציאות אחת והיום אנו במציאות אחרת. קודם כל, נציגי הממשלה מייצגים את מה שהממשלה קובעת, מה שהשרים מחליטים, כל החלטה לשינוי חקיקה עוברת דרך לשכת השר הרלוונטי וכשהיא מובאת למועצה, היא מובאת דרך שר הרווחה בדרך-כלל, הצעה לתזכיר חוק כזה או אחר, וזה עובר דרך השרים והשרים, עם כל הכבוד, אינם הפקידים והם מחליטים מה יגיד הפקיד במועצה ומה הוא ייעץ, על-פי דעתם, כך שכל העניין הזה הוא ממש לא ברור.

אני מסכים לחלוטין שקביעה בחוק שנציג הסתדרות או נציג הארגונים הכלכליים, הארגון המייצג זה לא הארגונים הבלעדיים הקיימים וצריך להיות ייצוג הולם גם להסתדרות הלאומית וגם לארגון העצמאים.

באתי לדבר בשם הנכים. עד הקדנציה הקודמת של המועצה, לא היה בכלל נציגי נכים במועצת המוסד לביטוח לאומי. באו ועשו אפליה מתקנת, הכניסו ארבעה נציגים. לא עברה שנה, והנה מורידים חצי מהם. הרכב האוכלוסייה הנכה, המוגבלת, במדינת ישראל הוא כ- 12% אנשים עם מוגבלויות, שייתנו לנו 12% בהרכב של מועצת המוסד לביטוח לאומי. אם מקטינים אותה ואם משאירים אותה במתכונתה הנוכחית, קרי גם אם מורידים ל- 23, מגיע לנו שלושה לפחות.

אני גם חברה בוועדות המועצה, גם בוועדת אימהות וגם בוועדת ילדים. כולם נגעו באוכלוסייה הבוגרת ורציתי לשים הדגש לגבי ארגוני הנשים שעוסקים ואנחנו מטפלים בעשרות אלפי ילדים, מתוכם ילדים בסיכון, מתוכם במעונות וזה הגיל הרך שאף אחד לא הזכיר. אם בוועדות המוסד לביטוח לאומי, שלמיטב ידיעתי מספרן 12, אישה אחת תייצג את הנשים, באיזה ועדה היא תהיה? ועדת ילדים? ועדת אימהות? בוועדת סיכון? מ- 23 ל- 25 חברים, לא יהיה דרמטי, תהיה נציגות, ואז אין נגיעה פוליטית. אם יהיה שר רווחה מטעם כמו כב' השר, אני עוד קוראה לו שר כי בימי, אני עוד הייתי בביטוח הלאומי, תהיה אמונה, ואם שר אחר – תהיה ויצ"ו, ואם שר אחר, תהיה נעמ"ת. רק המועמדת של ארגוני הנשים תיבחר על-ידי השר. כל מועמד אחר יישלח על-ידי הארגון שלו. אבל מועמדת הנשים תהיה על-ידי השר.

נעמ"ת לא שייכת להסתדרות החדשה?

לא, נעמ"ת זה נעמ"ת, זה לא ההסתדרות החדשה.

אני רוצה להבהיר באופן ברור לנציגי ההסתדרויות המכובדות האחרות שהסתדרות העובדים הכללית החדשה היא ארגון העובדים שמייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינת ישראל, ואין על כך עוררין ולא נכון לעורר על כך מחלוקת. קיימות, כמובן, הסתדרויות עובדים אחרות ונציגיהם יושבים כאן.

הנוסח המוצע איננו משנה גם את המצב הקיים. אם אינני טועה, במועצה הקיימת, במועצות הקודמות שהיו, מי שהיו הנציגים היו נציגי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, גם בשמותיה הקודמים, זה לא משנה, זה אותו דבר. אין מניעה שכאשר יהיה, אם יהיה, ואני מניחה שזה לא יקרה, שיהיה ארגון עובדים אחר שהוא ייצג את רוב העובדים במדינת ישראל, ניתן יהיה לתקן בהתאם. הנוסח המוצע איננו פוגע בשום זכות של שום ארגון, בוודאי לא בזכויות של מי מן העובדים, ההפך מזה הוא נכון.

אין לנו הידברות עם הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי מנחית ואנחנו מדברים ואולי אם אנחנו נהיה חלק מהמועצה, אז גם תהיה לנו אפשרות להידבר. בעניין מינוי נציגים בביטוח-הלאומי, של נציגי נכים, המינוי הזה נעשה בזמנו של חבר הכנסת אורלב בזמן שהוא היה שר הרווחה, ובהמלצת יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה דאז, כשהיו פה דיונים בחדר והסתבר שהנכים, אין להם מעמד של הידברות בביטוח הלאומי אלא מעמד של מונחתים ולכן יש כאן בעיה ובכל הכבוד, נציגות שוויון לאנשים עם מוגבלות היא חלק מהממשלה, היא נציגות של הממשלה. האם הממשלה צריכה לקבוע את הנציגות של הארגונים הוולונטאריים? זו שאלה.

לכן, אני חושב ובכל הכבוד, ואולי אני מייצג הרבה מאוד נכים, אינני בטוח שאני יכול לייצג את האוכלוסייה של מר עמידור שיושב פה, של נכי תאונות עבודה, שהמקום שלהם בביטוח לאומי הוא שונה לגמרי או של נפגעי הטרור. לכל סקטור כזה יש עניין אחר בביטוח הלאומי. בטוח שיש לו עניין משותף כאנשים עם נכויות, אבל בביטוח הלאומי הוא צריך להיות שותף גם לקביעת המדיניות ולא רק להנחתות שאנחנו מקבלים.

אני יושב-ראש ארגון נכי תאונות עבודה, ארגון יציג על-פי חוק הביטוח הלאומי, ארגון שקיים משנת 56. הייתי 16 שנה חבר מועצת המוסד לביטוח לאומי, מכהן כיום ברוב ועדות המוסד לביטוח לאומי ואני פשוט תמה לשמוע חלק מהאנשים שיושבים פה שביקשו להיות נציגים במועצה. במשך 16 שנה שישבתי במועצה, חלק ארי מהאנשים שיושבים, חלק גדול מהאנשים שיושבים פה, לא פקדו בכלל את הישיבות של המועצה. אנחנו היינו קבוצה קטנה של אנשים שהיה לנו איכפת באנו, פקדנו, נתנו כתף, בגלל האנשים האלה ההידרדרות של המוסד לביטוח לאומי, אני לא מדבר על המנכ"לים הקודמים, שתרמו לכך. כל נושא של המוסד כמוסד סטטוטורי כמוסד חזק ויציב מול הממשלה, כל הדבר הזה התחיל להיות תהליך של כרסום בכל מעמד המוסד לביטוח לאומי.

קיבלנו מינוי של ראש הממשלה הקודם, אריאל שרון, לנציג שלנו, ארגון נכי תאונות עבודה, שמייצג למעלה מ- 26,000 נפגעי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי עבודה, אנחנו מבקשים להיות נציגים במועצה ושתרמנו את תרומתנו במשך 16 שנה, ממשיכים לתרום את תרומתנו במוסד לביטוח לאומי, ואני חושב ששיתוף הפעולה בינינו לבין המוסד לביטוח לאומי עולה בצורה יפה ביום-יום במשך כל ימות השנה.

אני שומע שיש כוונה לצמצם את המועצה של הביטוח הלאומי בגלל הסרבול של המועצה. אז קודם כל, אני חושב שזאת לא הסיבה, מפני שאנחנו מכירים הרבה גופים במדינת ישראל שהם גופים גדולים והם מתפקדים. מדובר פה בגוף לא ביצועי. יחד עם זאת, כולנו מכירים את זה, מנהלים מאבקים לקבל ייצוג בכל מיני גופים ובסופו של דבר לא מגיעים ומצד שני – מתקבלות החלטות. עובדה, אנחנו יושבים כאן בוועדת העבודה והרווחה, נדמה לי שיש 17 חברי כנסת שהם חברי הוועדה, נמצאים פה שלושה, ארבעה, חמישה חברי כנסת, מקבלים החלטות.

אם בכל-זאת רוצים להתייעל, הייתי מציע, כשם יש תקנות בכל מיני מקומות למשל, במועצת עיר, חבר מועצת עיר ושם הוא לא מתמנה, הוא נבחר, לא מופיע שלוש פעמים, באופן אוטומאטי מודיעים לשר הפנים – הוא מפסיק לכהן כחבר מועצה. גם פה צריך לעשות את אותה מתכונת. לא יעלה על הדעת למשל לבוא ולפגוע, משרד החינוך, בכלל לא מיוצג. זה גוף לא קטן, שמייצג מאות אלפי תלמידים, באים ומוחקים אותו, או מרכז השלטון המקומי, שזקוק לחסדי השר או מישהו אחר שימנה אותו. למה שלא ימונה על המשבצת של מרכז השלטון המקומי? נציגי ההסתדרויות – אותו סיפור. עם כל הכבוד להסתדרות החדשה ואנחנו מכירים בגוף הזה שהוא גדול, מכובד, יש עוד נציגויות אחרות, למה שגם הם לא יהיו מיוצגים?

לכן אני חושב, קודם כל הסיבה הזאת שזה גוף מסורבל ושלא יתכנס, זאת לא סיבה. אם יש רצון של גופים שונים להיות מיוצגים וצריכים להיות מיוצגים, נכים שלא יהיו מיוצגים בצורה ראויה, לפחות על-פי האחוז שהם מייצגים? לא יעלה על הדעת.

הצעתי היא להחזיר את זה לביטוח הלאומי, שהנושא הזה ייבדק, יכניסו את התיקונים ולהביא לדיון מחודש בוועדה.

אינני יודע איזו המלצה תקבלו, אך בכל מקרה המצב הנוכחי שאין מועצה כרגע הוא בעייתי מאוד. כל שנה במהלך השנים האחרונות, בשלב הזה כבר התחלנו לדבר על התקציב לשנת 2007.

שנתיים כך, לא יקרה כלום אם עוד חודש.

לפי כל הדברים והמומחים והיועצים והנציגויות כאן וגם חברי-כנסת, אני מציע לדחות ולקבוע ישיבה חדשה, כשמנכ"ל הביטוח הלאומי יחד עם הרווחה יחד עם כולם, ישבו וייקבעו באמת מי הנציגים האותנטיים שצריכים להיות במועצת הביטוח הלאומי. להוריד מהממשלה, להוריד מזה וגם מזה, וגם בנושא ההסתדרויות אינני רוצה שיריבו כאן, צריכים לתת לכל אחד נציגות בתוך זה שאנחנו חיים במדינה בה יש גם הסתדרות חדשה, גם הפועל המזרחי, גם לאומי וכל זה, וצריכים לתת לכל אחד את הנציגות שחייבים לתת ולא לקפח אף אחד, לא לקפח את הנשים ולא לקפח את נעמ"ת ואחר-כך יהיו בעיות, אני מבקש לדחות.

אני האיש שמתעסק עם זה כבר שנתיים וחצי, יש לי הצעה. קודם כל, לבחינת ההצעה. אנחנו בהתדיינות שנתיים עם המועצה ואינני רוצה לפרוט פה אשמות או לא אשמות, אבל יש חוות-דעת של היועץ המשפטי שאנחנו יכולים להקים את המועצה על בסיס ה- 40 הקיימים עכשיו כדי שהיא תמשיך לעבוד, בינתיים ימשיכו לעשות את הדיונים הרלוונטיים שצריכים. בשבוע הבא אפשר לבוא לעשות דיון ולגמור את הסיפור ואז המועצה תתחיל לעבוד.

שהיועץ המשפטי יכתוב לי את חוות-הדעת, אני אדון בזה.

הוא יושב כאן. יש חוות-דעת כזאת, הנה, היועץ המשפטי פה.

אני מסכם. המנכ"ל, יחד עם רווחה, יביאו הצעה חדשה, יותר משמעותית ויותר מתקבלת על הדעת ונקיים את הישיבה בתחילת אוקטובר. תודה, הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:49