כנסת פתוחה

PAGE
6
ועדת הכלכלה

20.9.2006

הכנסת השבע - עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 72

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ז באלול התשס"ו (20 בספטמבר 2006), שעה 12:30

צו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)(תחילת החוק),

התשס"ו - 2006

חברי הוועדה: גלעד ארדן – מ"מ היו"ר

משה גפני

יעקב כהן

רונית תירוש

עו"ד חוה ראובני – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ליאור כרמל – יועץ השר לענייני הקמת הרשות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רב פקד רוני לוינגר – קצין תביעות באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

אריה רוקח – התנועה להגינות שלטונית

חזי משיטה

אתי בנדלר

לאה ורון

יונה רייטמן – חבר המתרגמים בע"מ

צו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)(תחילת החוק),התשס"ו - 2006

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה כאשר הנושא הוא צו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)(תחילת החוק) התשס"ו-2006. אקדים ואזכיר ואומר שעל-פי סעיף 45(א) לחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שאנחנו אישרנו והכנו אותו כאן בוועדה בזמנו, הסעיף ההוא קובע כי התחילה של החוק תהא במועד שייקבע השר בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת והשר גם יכול לקבוע מועדי תחילה שונים לסעיפים שונים בחוק ובהתאם לכך, פנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים לוועדה וביקש באמת בצו להחיל תאריכים שונים לגבי תחולת סעיפים שונים, כפי שיסבירו מייד נציגי משרד התחבורה.

בשיחה הבוקר סיכמתי עם נציגי משרד התחבורה שלבקשת השר לגבי התחולה של ה- 1 בספטמבר 2006, התווסף גם סעיף 4 לחוק שבעצם מאפשר למבקר המדינה לבקר את הליכי ההרכבה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שאלה הסעיפים האחרים שאתם מבקשים כאן.

צו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)(תחילת החוק) התשס"ו-2006. בתוקף סמכותי לפי סעיף 45(א) לחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) התשס"ו-2006, (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. (א) תחילתם של סעיפים 1 ו- 45(א) – ביום פרסומו של צו זה; 1 זה סעיף ההגדרות ו- 45(א) הז הסעיף מכוחו אנחנו עושים את הצו הזה; (ב) תחילתם של סעיפים 2 עד 5, הוספתי למעשה את 4 לעומת הבקשה המקורית, בקשת יושב-הראש מקובלת עלינו, ו- 11 עד 29 לחוק, ביום ח' באלול התשס"ו, אני מניחה שהתהליך הזה הוא כבר פאסה, אז אנחנו 1 באוקטובר. לא מבקשים תוקף רטרואקטיבי. מבקשים לרשום באוקטובר ותאריך עברי בהתאמה, כמובן; (ג) תחילתם של יתר סעיפי החוק, ביום י"א בטבת התשס"ז, 1 בינואר 2007.

המהות כאן שאנחנו מבקשים להחיל אותה ב- 1 באוקטובר הם הסעיפים הדרושים למעשה להקמת הרשות. עצם הסעיף המכריז על ההקמה, בגלל שהיא תאגיד, שהיא תהיה גוף מבוקר ותפעל באמצעות מועצה, מנהל ועובדי הרשות וכן הסעיפים שעוסקים בעניין מינוי המועצה ותפקידיה ואופן פעולתה ומנהל הרשות ועובדיה, סמכויותיהם, תפקידיהם וכו'. אלה דברים שדרושים כשלב א', לפני תחילת פעולת הרשות. כשיש מועצה, יש מנהל, הוא מעסיק עובדים, חותם על שכירת בניין וכיוצא בזה, ב- 1 בינואר כבר כל המנגנון יהיה מוכן להתחיל לעבוד ולמלא את כל תפקידי הרשות לפי החוק. זו בקשתנו.

אני מייצג פה את התנועה להגינות שלטונית. אנחנו הגשנו בג"צ 1345/04 לפני שלוש שנים, הבג"צ דרש שבית-המשפט העליון יחייב את ראש הממשלה לדווח שלוש פעמים בכנסת, זה דבר שלא נעשה עד היום, ולאחר התערבות הבג"צ בשנה שעברה היה דיווח בכתב, דרשנו שיוקם מרכז מידע ודרשנו שרשות הרישוי תפעיל את סמכותה להורדת נהגים מסוכנים מהכביש. לפני שנה קיבלנו צו על תנאי ועכשיו, לפני שבועיים ממש, בעצם בית-המשפט פסק שבעצם אם, בגלל שחוק שיינין נכנס לתוקף, אז במילא הבג"צ שלנו מתייתר. אנחנו הגשנו בעקבות זה בקשה לתיקון טעות, כמו שקראנו לזה, שבו אמרנו שבעצם החוק עדיין קיים, החוק הקודם עדיין קיים וקיבלנו פסיקה לפני כעשרה ימים שבו בית-המשפט דחה את הבקשה שלנו ובעצם אם כך, הבג"צ שלנו בעצם ירד מהפרק.

באתי לכאן בעצם לבקש מהוועדה שבעצם עד כמה שזה יישמע אולי קצת חצוף, אפשר לומר, שהוועדה תדרוש בעצם שראש הממשלה ידווח. השנה עדיין לא נעשה שום דיווח לכנסת. אם חוק שיינין, שאתם מאשרים אותו, יתקבל, הדיווח הבא ייעשה במרץ של 2008 ולפני זה לא יהיה דיווח.

המשמעות של הדיווח היא חשובה כי בעצם כשראש הממשלה בא לכנסת, על-פי החוק הקודם שעדיין קיים, זה היה אומר שבעצם ראש הממשלה צריך בעצם לתת דין וחשבון. יש 500 הרוגים בתאונות דרכים. נניח שה- 500 הרוגים האלה היו 500 הרוגים של חלילה של חללי צה"ל, לא היה נדרש דין וחשבון? ברגע שיש דין וחשבון וחברי הכנסת אולי ישאלו שאלות, יש משמעות לדבר הזה.

בקשתנו מאוד פשוטה. אני פונה ובעצם הגעתי לכל הבג"צ הזה משום שלא עליכם, בתי תחייה ז"ל, נהרגה לפני שש וחצי שנים בתאונת דרכים, בת 17, בעקבות זה הגשתי את הבג"צ, על-מנת למנוע את ההרוגים הבאים. מצד אחד, מבטיחים לנו שחוק שיינין יוריד את התאונות, אבל מי אומר שזה לא יקרה אותו תהליך שקרה פה, שהיה החוק שלא קיימו אותו ואחרי שלוש שנים מחליפים והבג"צ אומר לנו שחזקה עלינו שנמשיך ונעקוב אחרי ההתפתחויות. לי אישית קשה לחשוב כך. אין לנו את עודף הזמן בכל שלוש שנים לרוץ שוב לבג"צ ולהשקיע אין-ספור משאבים. בואו נקיים את החוק.

אני מבקש שהוועדה לא תאשר היום את הצו אלא תתנה זאת בכך שראש הממשלה יופיע לפני הכנסת עוד השנה, כדי לסגור את החוב הזה. ריבונו של עולם, חברי כנסת, שרי ממשלה, ראש ממשלה, לא חייבים בכיבוד החוק? הרי לחוק היתה משמעות על-מנת שהדם, אדם, לא יהיה הפקר, שלא יהיה אדם הפקר.

בתי תחייה, כשהיה לה יום-הולדת 15, היינו פה ואז עוד היתה, היה פה את הלפיד שאני רואה שעכשיו בשיפוצים, היה שם הלפיד עם כתובת נורא מעניינת – ובדמם יעלה הבוקר. ובדמם יעלה הבוקר. אז אני מבקש שבאמת אני יודע שאת תחייה לא נוכל להחזיר אפילו אם ראש הממשלה כאן ידווח לכנסת, אבל לפחות לסגור את החוב של כבוד הזה לחוק שהיה ויבוא לדווח לפני שתאשרו את הצו הזה. תודה.

אני אשיב לפנייתך, מר רוקח. לפני מספר חודשים, כאשר החוק של הרשות הלאומית הונח לפתח הוועדה ואני ניהלתי את דיוניה בנושא, סברתי שיש פער מאוד גדול בין המלצות ועדת שיינין לבין מה שיצא בסופו של דבר מתחת ידי הממשלה כהצעת החוק הממשלתית. ניסיתי כמיטב יכולתי לקרב את התוצאה לתוצאה שאני חשבתי שצריכה להיות, קרי – כמה שיותר להמלצות ועדת שיינין. הצלחנו לעשות מספר שינויים. בין היתר היה ההתעקשות של הוועדה כי הצעת החוק הממשלתית ביטלה לחלוטין את חובת הדיווח של ראש הממשלה לכנסת, כיוון שאני עדיין חשבתי שיש חשיבות גדולה לכך שראש ממשלת ישראל יבוא וידווח לכנסת על ביצועי ממשלתו, על העשייה הממשלתית בתחום המלחמה בתאונות הדרכים, התעקשתי שהסעיף הזה ייכנס, הממשלה שקלה להגיש הסתייגות בנושא, בסוף ההסתייגות הזאת נמשכה וזה נכנס לחוק.

דרך אגב, חשבתי שפעם אחת זה יכול להיות אולי אפילו יותר טוב משלוש פעמים כי פעם אחת שעושים אותה עדיף משלוש פעמים שלא עושים אותם וכשמישהו בא פעם בשנה, יכול להיות שיתייחסו לזה בצורה יותר מכובדת או זה יהיה אירוע יותר יוצא דופן בכנסת, שבאמת ימשוך יותר תשומת לב ציבורית וייתן את האימפקט שכולנו מקווים לו.

חשוב לי גם לספר פה לוועדה שאני הגעתי לבג"צ שהגישה התנועה שמר רוקח מייצג, התנועה להגינות שלטונית, והופעתי בפני בית-המשפט העליון בנושא הזה, כי גם אני חשבתי שזו בושה גדולה שראש הממשלה לא, ולא משנה מאיזה תנועה, לא מקיים את החוק בטח ובטח חוק כל-כך חשוב כמו חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים.

ועכשיו אני רוצה להגיד לך את עמדתי, גם לגבי חוק הרשות הלאומי וגם לגבי הבקשה שלך ואני מאוד מעריך את העשייה שלכם ואני כואב את כאבך, אבל צריך גם להבין קצת בפוליטיקה. לראש הממשלה ואני אומר זאת בצער, זה לא כל-כך ישנה אם אני לא אאשר פה הבוקר את הצו. אז אני לא אישרתי הבוקר את הצו, אז שר התחבורה לא יתחיל להרכיב את הרשות והרשות לא תצא לדרך. יכול להיות שזה איכפת לו, אבל בתוך כל הדברים שהוא עוסק בהם, יש לו עוד דברים שכנראה איכפת לו מהם יותר והוא, זה לא מה שיגרום לו כרגע לבוא ולדווח, מה שזה יגרום בעיני, זה לעיכוב בהקמת הרשות שכולנו כן רוצים שהיא תקום ותתחיל לפעול וזה גם היתה הדילמה שלי בזמנו, האם לאשר את חוק הרשות הלאומית או לא לאשר אותו ולהתעקש על כל סעיף וסעיף. כל אחד מהם, לדעתי, חשוב, אני עדיין חושב שהם חשובים, אבל בדילמה ההיא, בסופו של דבר רציתי שהרשות הזאת תצא לדרך.

לכן, אני מפציר בך להסיר את הבקשה הזו. אני חושב שאפשר לעשות מסלול אחר. אנחנו נצא היום בקריאה במסגרת החלטת הוועדה לראש הממשלה לא להפר את החוק, לא להמשיך ולהפר את החוק, כי שלוש פעמים הוא כבר לא ידווח השנה, הוא הרי לא דיווח אף פעם, אבל לפחות פעם אחת, כי כנראה החוק הקודם עדיין חל, לפחות פעם אחת אנחנו נקרא לו לבוא ולדווח. נוציא מכתב אל ראש הממשלה של ועדת הכלכלה, אני מאמין שהוא ייעתר לפניה הזו ובמידה ולא, ותחליטו שוב לפנות לבג"צ, אני מוכן להצטרף לעתירה כזו, אבל אני מניח שהוא ייעתר לפנייה.

האם הפניה תהיה שהוא ידווח עוד השנה, עוד ב- 2006?

כן. אני חושב שבכל-זאת, הדיווח שלו הוא חשוב. אני רוצה גם לשאול באמת את ליאור, שהוא היועץ לענייני הקמת הרשות, הסיכום שבסופו של דבר לא נכנס לחוק היה שעוד ב- 2006, הרשות הלאומית תקבל 360 מיליון שקל. השאלה שלי מחולקת לשני חלקים – 1. האם אתם עומדים לקבל את הסכום הזה; 1. האם אתם חושבים שתוכלו להוציא את הסכום הזה, בין ה- 1 לאוקטובר עד ל- 31 לדצמבר.

שתי השאלות במקום. אכן קיבלנו אישור תקציבי ל- 360 מיליון שקל, אחרי עיכובים רבים מאגף התקציבים של משרד האוצר. יחד עם זאת, פילחנו את הכסף כך שאנחנו נעשה את המקסימום כדי לממש את 99% ממנו. הבוקר קיימתי דיון עם נציגי משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים,לבחון היכן אנחנו עומדים. ייתכן מאוד שתקציבים שרצינו לעשות תקציב פעולה שאם היינו מקבלים את הכסף במאי לא נממש אותם, נפנה את הכסף לתשתיות בטיחות כבר ל- 2006, כך שכל ה- 360 מיליון שקל, אם במזומן ואם בהרשאות להתחייב, ימומשו בשנת התקציב הזו.

אם טרם קיבלתם החלטות בנושא, אני חושב שכדאי שתשקלו כיוון שתשתיות בטיחות, אני מכיר מאוד מקרוב את עבודת מע"צ ומעבר,

דו"ח שיינין דיבר רק על רשויות מקומיות.

אתה מדבר בתוך הרשות. אני גם בספק. אני מציע לכם לשקול גם את עניין אגף התנועה ותגבור האכיפה. זה לא 360 זה הדלתא שבין 360 ל- 160 שזה תקציב הרשות שממילא יש להם. אנחנו מדברים על תוספת של 200 מיליון שקל. אני מציע שתשקלו גם את עניין תגבור האכיפה, כי יש תחושה כללית בציבור שלא מנותקת מהמציאות, וכולנו מכירים אותה, שחוקים אנחנו מחוקקים יופי ומוסיפים עוד ועוד, אבל הטיעון בדרך-כלל, שכשאני בא למשטרה ואומר להם או לדוגמה, הנושא של טרקטורי המשא, הרי ברור שאם היתה אכיפה על אותם בני-נוער בהרצלייה, לא היינו מגיעים בכלל לצורך הזה לבוא ולדון אם להוריד בכלל את האיסור, לאסור על כל מדינת ישראל לנסוע בטרקטור משא על הכביש. אז כולנו יודעים את בעיות האכיפה של משטרת ישראל ואם אתם יכולים לעזור בנושא הזה בגלל הנסיבות, אז כדאי שתשקלו.

שמח לדווח לכם שאתמול קיימנו ישיבה, מקסמנו את הפוטנציאל והיכולות של משטרת התנועה ל- 2006. כלומר, גם ניתן להם תוספת תקציבית, ב- 2006 הם לא יוכלו לממש אותו ולכן אנחנו כבר עובדים אתם על תוכניות 2007 והוספנו להם אתמול 15 מיליון והם אמרו שהם יעשו את המקסימום, לממש אותו.

אני רוצה להזכיר שבהצעת החוק יש פערים בין הדו"ח של שיינין לבין החוק שבסופו של דבר עבר ובדבריו של השר, בישיבה המורחבת, כשהיתה הצבעה ראשונה על החוק, נאמר שיש פערים שהוא מתחייב על כל ההסתייגויות של הח"כים שהוגשו, כולל שלך ושל חברת הכנסת תירוש, ועוד חברי-כנסת אחרים, שהוא מתחייב פעם שנעביר את חוק הרשות כדי שהיא תצא לדרך והוא יתקן את החוק, בצווים ובתקנות שיידרשו, על-מנת באמת להשלים את הפערים והפערים הם גדולים. הרשות החדשה יכולה לצאת לדרך כפי שאתם תחליטו פה וב- 1 לינואר אני מקווה שבאמת היא תוקם על כל האגפים שלה, אבל ההבדל בינה לבין הרשות הקיימת אינו גדול. עדיין חסרים לה היכולת לפקח על הגופים שמקבלים ממנה כספים, על דיווח, על יעדים, על מדדים. עדיין התקציב לא מופיע שם במפורש, גם השאלה עכשיו, לשאלה של 2006, האם התקציב ניתן, הערפל יותר גדול לגבי התקציב של 2007, אין שום הבטחה תקציבית בתוך החוק הזה, שמחייב.

יש 400 מיליון.

יש 400 מיליון לא במסגרת החוק. אני לא יודע אם זה יתממש, יצטרכו כנראה לעשות מאבקים כל פעם מחדש על התקציבים לטובת המאבק הזה, כדי להפסיק את הקטל בדרכים, אני מסכים עם הדובר הקודם. אם זה היה 500 הרוגים בפיגועי טרור או במלחמה, כנראה שהיה רעש גדול גם במשכן הזה. זה לא קורה כשהתאונות האלה הורגות באזרחים, כל שנה כ- 500 הרוגים והפערים שהובטחו שיתוקנו, אני חושב שהוועדה הזאת צריכה לעמוד על כך שמה שהשר אמר, וזה גם מצולם וזה גם מוקלט, באמת יתקיים ומוקדם ככל האפשר.

חזי, צריכים גם להכיר את הליכי החקיקה. יש דברים שעם כל הכבוד, גם אם השר אמר דברים מסוימים, אני גם צריך לבדוק אם יש לו יכולת בעניין הזה. יש יכולת אולי בצווים ובתקנות לחזק כל מיני סמכויות של הרשות הלאומית הזו. השר לא יכול בצו או בתקנה לעגן את התקציב של הרשות, זאת אומרת, אין, יש תקציב המדינה, זה חוק ואין צו או תקנה שגובר על זה. עם כל הרצון הטוב של כולנו. אני לא מבין, האם יש לך איזה שהיא הצעה כרגע, בעניין, זאת אומרת, האם אתה מציע לא לאשר כרגע את הצווים.

אני מציע כן לאשר כדי לצאת לדרך. אני מבקש מהוועדה שתעמוד על כך שיהיו את התיקונים הנדרשים ואני לא מכיר את המנגנונים, כדי להבטיח גם את התקציב הרב-שנתי, אבל זה צריך להתקיים על-מנת לאפשר,

כיוון שבסיכום שלי עם יו"ר הוועדה, אני מנהל פה את דיוני ועדת הכלכלה שעוסקים בתחום התחבורה, יש לי כוונה לפקח מקרוב מאוד על פעילות הרשות, הרשות תוזמן באופן סדיר לוועדה להציג את תוכניות הפעולה שלה, יש הרי בחוק גם חובה שלה גם להעביר לפה דיווחים כתובים. אם נחשוב ביחד ואתם מוזמנים להציג לנו רעיונות שלכם, כיצד אפשר לחזק או שוב, לסייע לרשות הזו להתקרב ביכולות ובסמכויות שלה למה שהתכוונה ועדת שיינין, אז, אבל צריך פה להיות קונקרטי, זאת אומרת מעבר להגיד את זה כאיזה שהיא אמירה, בסדר. אני מקבל את האמירה הזאת ואני אנסה לממש אותה כמיטב יכולתי.

מכיוון שביקשת, אני מסיר את הבקשה שלנו ואני סומך על כך שבאמת תצא הודעה חריפה שנוזפת בראש הממשלה שפשוט לא קיים את החוק. אני מבקש ממך, חבר הכנסת גלעד ארדן, שבאמת תעלה לדוכן הנואמים בכנסת, כמו שהיית אתנו בבג"צ ואני מוקיר את מאבקך, ותגיד באמת מילים כדרבנות, שלפחות יצילו את הכבוד שבסוף שנת 2006, ראש הממשלה ייתן דיווח מעל בימת הכנסת.

אני מעלה להצבעה את אישור צו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)(תחילת החוק) התשס"ו-2006, בהתאם לנוסח שהגיש משרד התחבורה ובתוספת סעיף 4. תחילה ליום 1 לאוקטובר, התיקונים שהוצגו. מי בעד?

ה צ ב ע ה
אישור צו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – התקבל פה אחד.

אושר פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים.

תודה, הישיבה נעולה, חג שמח, חתימה טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:57.