PAGE
4
ועדת הכלכלה

13.09.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 68

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, כ' באלול התשס"ו (13 בספטמבר 2006), שעה: 10:15

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 34), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן

אליהו גבאי

יצחק זיו

יואל חסון

ישראל חסון

יעקב כהן

יעקב מרגי

נוגה רובינשטיין – היועצת המשפטית, משרד התקשורת

שריל קמפינסקי – הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

גבי מאיר – הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

אמיר הלר – הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

קרן אלון – משרד התקשורת

דנה נויפלד – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תמר קלהורה – סגן מנהלת מחלקה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ציפי קלינבוים-עזריה – הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

שרון הלוי – מתמחה בלשכה המשפטית, משרד הביטחון

עדי בן ש"ך – רס"ן, יועץ משפטי גלי צה"ל, משרד הביטחון

איתן שטיינר – אל"מ, ראש מחלקת אג"ם אגף התקשוב, משרד הביטחון

אייל בריק – יועץ משפטי אגף התקשוב, משרד הביטחון

ישי יודקביץ – הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

חיים שמולביץ – תנ"צ, יועץ משפטי שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

שי בן שטרית – גנ"מ רמ"ח קש"א, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

יוסי וילנר – סנ"צ, ראש מדור תכנון וחירום, המשרד לביטחון פנים

עודד בריק – סגן היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

הילה צמח – מתמחה בלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

ענת שפי – יועצת משפטית משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

איילת כהן מעגן – עו"ד, בזק

דודו מזרחי – מנהל אגף רגולציה, חטיבת כלכלה, בזק

שרון פליישר – בזק

אפרת אבנט – יועצת משפטית, סלקום

ציקו דורי – מנהל תחום ממשל, סלקום

קובי זכאי – סגן היועצת המשפטית, פרטנר

עדי בירן – סמנכ"ל רגולציה, פרטנר

אבי רימון – יועץ משפטי, מירס

יוליה מרוז – מנהלת אגף רגולציה, פלאפון

מיקי מירו – מנהל רשת ב', רשות השידור

דוד גומבוש – ראש יחידת משדרים, רשות השידור

אבירם ברפי – הלשכה המשפטית, רשות השידור

יוסי לובטון – סמנכ"ל שיווק HOT
שרון רוזנפלד-מור – עו"ד, HOT
אילן נשרי – ארגון יועצי מערכות תקשורת (אימ"ת)

שאול קולמן – ד"ר, מזכיר הארגון

דפנה כהן – לוביסטית, כהן- רימון-כהן

אתי בנדלר




שמרית שקד גיטלין




יניב רוזנאי - מתמחה

לאה ורון

אושרה עצידה

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 34), התשס"ה-2005

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 34), התשס"ה-2005. ב-24.7.2006 אנחנו קיימנו דיון והקראנו את כל סעיפי החוק. לא הצבענו עליהם כי היו מספר מחלוקות ואני ביקשתי ממשרד התקשורת וממשרד הביטחון לנסות להגיע להסכמות. אנחנו קבענו דיון להיום במטרה לסיים את הכנת הצעת החוק להצביע עליה ולהכינה לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה.


נציג משרד התקשורת בבקשה.

אנחנו נקריא את התיקונים ואת ההגדרות החדשות.

כיוון שיש בנוסח די הרבה שינויים אני חושבת שצריך לקרוא את סעיף 3 מתחילתו.

בסדר. אנחנו הבאנו רשימה של שינויים בהמשך לפנייה של הוועדה במספר נושאים, כולל הצורך בהבהרת המונח "משבר תקשורת", ואני תכף אסביר מה אנחנו עשינו שם. ישנן סוגיות נוספות שחלקן הועלו על ידי היועצת המשפטית של הוועדה כמו התקופה שלגביה יחול משבר התקשורת, תקופת מל"ח. הנקודות האלה נמצאות בתיקון ומצורפות בהסבר של עו"ד גבי מאיר שנשלח אליכם ואל המפעילים. אני מתחילה עם הוראת סעיף 3.

אני מזכירה שסעיפים 1 ו-2 גם לא אושרו.

הם לא אושרו, אבל הם לפחות נקראו. סעיף 3 נוסח מחדש ולכן אי אפשר להסתמך על ההקראה הקודמת.

תקראו בבקשה את סעיף 3.

( קורא את סעיף 3.)

תסבירו לנו בבקשה את השינויים שעשיתם כאן.

אנחנו ריכזנו את ההגדרה של החלטה על שעת חירום על מנת שזה יהיה ברור מבחינת הנסיבות באם מתקיימת החלטה על שעת חירום. במקרה הזה אנחנו גם הוספנו הגדרה של אירוע אסון המוני. הגדרה של קיומו של אסון המוני הוגדרה גם קודם במסגרת משבר תקשורת. אנחנו התייחסנו גם לנסיבות של אסון המוני. למשטרה היה חשוב מאוד שבמקרה של אסון המוני שהוא מקרה שמתרחש על פי פקודת המשטרה, תתקבל הסכמה של השר לביטחון פנים טרם פעולה שלנו. תאמינו או לא, פעולת ההרכבה של הצעת החוק הזאת לפני שהגענו לכאן היתה מורכבת בין משרדי הממשלה לעומת הדיונים שקיימנו בחודשים האחרונים עם המפעילים. על מנת שהבירוקרטיה לא תהיה מורכבת יתר על המידה, לנו היה חשוב שאנחנו נוכל לבודד את המקרים שבהם נדרשת הסכמה של שר הביטחון, של השר לביטחון פנים, לפעולות של המשרד. לכן, אנחנו בודדנו את ההגדרה של אירוע אסון המוני כפי שתראו בהמשך. זהו מקרה שאם מתרחש בו משבר תקשורת, מתקיים הליך של פעולה מתואמת בין שר התקשורת לשר לביטחון פנים.


לגבי ההגדרה של "שידורים" שנמחקה מ-13א, לאחר מחשבה נוספת והדיונים שהתקיימו כאן הגענו למסקנה שאין הכרח בקיומה של התוספת הזאת במסגרת 13א ולכן היא נפלה.


ההגדרה של "משבר תקשורת" צומצמה. היא צומצמה באופן שהמילה "לרבות" ירדה ממנה. אנחנו מגדירים את המקרים שלגביהם מתקיים משבר תקשורת. כלומר, למשבר תקשורת יש מאפיינים תוצאתיים של קריסה של מערכות בזק לפי ההגדרה שנמצאת כאן, ונסיבות של אסון טבע, פעולת איבה, או פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו. המשמעות מבחינתנו היתה להבהיר את מה שכבר ביקשנו להבהיר בפעם הקודמת. משבר תקשורת הוא עניין תוצאתי. כלומר, אי קבלת שירות, אי קבלת שירותי תקשור בדרך זו או אחרת ולא משנה מהי הסיבה. אבל מכיוון שהמנגנון להפעלת הסמכויות שונה במקרה של מה שאנחנו קוראים משבר אזרחי לעומת משבר ביטחוני, צבאי, אנחנו ביקשנו להבחין בין הגדרה של משבר תקשורת על רקע ביטחוני ונסיבות דומות, לבין משבר תקשורת על רקע אזרחי.

מה זה על רקע אזרחי?

רקע אזרחי הוא מצב שבו קיים משבר תקשורת משמעותי, ואנחנו תכף נגיע להגדרה, כאשר הנסיבות הן לא נסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או פגיעה משמעותית בשלום הציבור. למשל, אי קבלת שירות בשל תקלה טכנית מאוד מהותית ובעטיה מאות אלפי אנשים לא מקבלים שירות גם אם לא התרחש אסון טבע, לא מדובר בפעולת איבה, או לא מדובר בפגיעה משמעותית בשלום הציבור, אנחנו חושבים שעדיין יש מקום להפעלת סמכויות בדרך קצת שונה. אין הכרח להתייעץ עם שר הביטחון אלא בנסיבות שקבועות שם. לכן אנחנו מבחינתנו פיצלנו את ההגדרה של "משבר תקשורת" לשתי הסיטואציות האלה. לכן ההגדרה של "משבר תקשורת" שעומדת בפניכם היא כרגע מצומצמת יותר. בהמשך נגיע לסעיף 13ב'.

נניח שלמישהו נדמה שבזק לא רוצה לתת שירותים להוט, האם זה משבר תקשורת?

אם רק נדמה לו אז לא. אבל אם הוא מבין שיש 200 אלף אנשים שלא מקבלים שירות והוא גם מוודא את זה ש-200 אלף אנשים לא מקבלים שירות, והם לא יכולים להתקשר למוקדי חירום ולמוקד השידורים שלהם, אז הוא מבין שאולי יש כאן משהו שדומה למשבר תקשורת. אבל זה לא בהכרח, השר יצטרך לשקול האם זה עולה כדי משבר תקשורת, האם אין דרכים חלופיות, האם מדובר בפגיעה משמעותית, האם זה נדרש. כלומר, כל המגבלות שנמצאות עליו במסגרת סעיף 13ב הוא יצטרך לשקול ולקבל החלטה בגינן. בסופו של דבר הפעולה שלו צריכה להיבחן במבחן הסבירות.

אני לוקח דווקא את הדוגמא שעלתה בישיבה הקודמת לגבי השביתה של בזק והאישומים שהושמעו מצד הוט כלפי בזק. בסך הכול מדובר בהוראת חוק מאוד דרקונית שפוגעת בזכויותיהם של מפעילים, ואני מבין את זה כשמדובר במצב חירום לאומי. אבל, אני לא חושב שצריך לפתור כל בעיה שקוראת באזרחות והיא צפויה, על ידי הוראת חקיקה דרקונית שכזו.


טוענת הוט ששביתה של בזק גרמה אצלה לשיבושים, והיא ביקשה להשתמש בתשתיות של מפעילים אחרים כדי לקיים שירות. ראשית, הוט יכלה לדאוג לעצמה ולהשתמש בתשתיות של עצמה, אבל היא לא עשתה זאת. היא יכלה להשתמש אולי בספק אמין יותר.


במצב כזה וכשמשלבים להוראה הזאת גם הוראות אחרות שקשורות בעניין כמו לעניין החסינות שהערתי בישיבה הקודמת, כמו לעניין שיפוי על נזקים שהערתי בישיבה הקודמת, אז תראו מצב שבו יש סכסוך בין שני מפעילים ומפעיל שלישי נדרש להיות המפעיל המסייע, ובסופו של דבר גם התווכחו איתו על העלויות שלו ועל הנזקים שאולי ייגרמו לו כתוצאה מזה שהוא אולץ לספק שירות. הוא אולי גם יתבע על ידי גוף שלישי בתביעה שאינה קשורה בנזיקין על הפרת חוזה, ואין לו בכלל כיסוי לכלום. אני לא חושב שמצב כזה צריך לפתור בהוראת חוק כזו. במצב כמו שהיה בהוט ובזק, אם היתה טענה שעובדי בזק מתוך כוונה לא נתנו שירות, השר יכול היה להשתמש אולי בסמכויות אחרות שלו, כולל עניין סעיף 5, כולל הטלת עיצומים שעכשיו שמענו שהם קפצו עשרות מונים.


במילים אחרות, אני לא חושב שבהצעת חוק שעניינה מצב חירום לאומי שלגביו אין ויכוח שכולם צריכים לעזור אחד לשני ושככולנו בסירה אחת, צריך לפתור בעיות של סכסוכים אזרחיים, כולל שביתה. אני לא חושב שזהו המקום.

ענייני השביתה צריכים לרדת מהפרק, הם גם הובהרו בפעם הקודמת. ככל שמדובר בפגיעה בזכות השביתה, כמובן שהשר יוכל להפעיל את שיקול דעתו רק באופן מוגבל בהתאם לפסיקה הקיימת של בית הדין לענייני עבודה.


העניין כאן הוא תוצאתי. זה לא משנה אם 200 אלף אנשים לא מקבלים שירות בגלל אסון המוני או בגלל משהו אחר. אם ישנה פגיעה בציבור מאוד משמעותי, אז אני חושבת שצריכות להיות לנו סמכויות. בדרך כלל דווקא המפעילים הם יותר קוליגיאלים זה לזה מבמקרה הזה, לפעמים אף יותר מידיי קוליגיאלים.


נניח שהסיטואציה של בזק והוט היתה מתרחשת כפי שהיא תוארה בוועדת הכלכלה הקודמת, האופציה האופטימלית, המתאימה והסבירה מבחינת השר היתה ליתן הוראה לחברת בזק. עו"ד זכאי מדבר כבר על השלב הבא, מה יקרה אם אנחנו נרצה להיעזר במפעילים אחרים להעברת התקשורת. מובן שהפתרון העתידי במקרה הזה שאם היה ניתוק מצד חברה מסוימת אז הניתוק הזה צריך להיות מתוקן על ידי החברה עצמה או על ידי גורם שלישי. כלומר, ישנן אופציות סבירות אחרות לפני שמגיעים לגורם שלישי. ההיזעקות הזאת נראית לי טיפה מוקדמת.

אני בכל זאת חוזר למצב שבו את משאירה את המפעיל המסייע או המציל, חשוף לתביעות ולנזקים, ואף אחד לא פותר לו את הבעיה הזאת. זה נכון גם למצב שבו יש אסון לאומי. אני לא חושב שמפעיל בודד, יהיה מי שיהיה, צריך לשאת על חשבונו בנזקים ציבוריים שהקופה הציבורית צריכה לשאת בהם. זה על אחת כמה וכמה נכון במקרה פרטני שמדובר פה, שמפעיל אחר צריך על חשבונו לשאת בנזקים האלה.

אנחנו נגיע לסעיפי החסינות הנזיקית וגם לסעיפי התשלום. אני חושבת שהסוגיות האלה נפתרות שם בצורה מתאימה.

מר זכאי, יש כאן חשש מאוד כבד. האם אתה יכול לתת דוגמא אחת או שתיים מעשר השנים האחרונות, מלבד מקרה הוט, שלפי דעתך סעיף כזה אם הוא היה מופעל היה גורם לך נזק?

אני לא יודע להגיד לך על אירועים בהיסטוריה, לא חשבתי על זה. אנחנו במצב שבו אנחנו צופים פני עתיד ולא פני עבר.

אני מנסה ללמוד מהעבר. אני מכיר הרבה מאוד מקרים שהריבון הזדקק לחברות והן הפעילו את הסמכות שלהן כחברות מסחריות ולא הקשיבו לריבון, והיה מי שיצא ניזוק מזה. אני יכול לתת עשר דוגמאות כאלה.

יכול להיות. אני מניח שלכל דוגמא יש את האבחנה שלה ואת התשובה. אני מדבר על מצב עתידי שבו מישהו יצטרך לשאת בנזקים של כל הציבור או של מפעיל אחר שלא בצדק. כשנגיע לנושא הפיצויים והעלויות אני אתן לך דוגמא מהאירועים בצפון. כאשר מקבל מפעיל נזק ישיר כתוצאה ממצב של מלחמה, כאשר נופלת לו חלילה על מתקן בזק והוא לא יכול לתת שירות, הוא מפוצה מהקופה הציבורית במישרין על ידי חוק מס רכוש. לפעמים גם על אובדן רווחים. אבל, כאשר נתבקש מפעיל אחר לגבות אותו או לתת לו שירותים אחרים וכתוצאה מההוראה הזאת ייגרמו לו נזקים שאינם רק עלויות, אלא נזקים ממש, הוא לא יפוצה מהקופה הציבורית לפי הנוסח הזה מפני שיש פה רק החזר עלויות על שירות. אבל אם נגרמים לך גם נזקים, אתה לא מפוצה עליהם. אני חושב שבמצב חירום לאומי כמו האירועים בצפון, כאשר המפעיל שקיבל פגיעה ישירה מפוצה מהקופה הציבורית ובצדק, מדוע המפעיל שנחלץ לעזרתו ולעזרת הציבור לא מפוצה על נזקים שאולי ייגרמו לו? אני חושב שזה מצב לא תקין. זה גם יכול לקרות לא רק באירוע לאומי אלא באירוע אזרחי פשוט.

אני מבין את נקודת ההסתכלות שלך, היא לגיטימית בעיניי. אני שואל, כיצד משרד התקשורת דואג לתקלה כזו כפי שהיא היתה, וכאלה שיכולות לקרות? הדאגה של חברות התקשורת ושל המפעילות היא דאגה כלכלית. אני מכיר את הרגישות הציבורית של החברות, אין לי אליהן שום טענה בעניין הזה. הדבר הזה כבר קרה. אבל, מי דואג ל-200-500 אלף צרכנים?

בוא נבחין בין סוגיית מתן ההוראה לבין סוגיית הפיצוי, הכיסוי, השיפוי על הנזקים.

עזוב את השיפוי עכשיו, תיכף נגיע לזה.

אבל זה קשור אחד בשני.

אנחנו נדון בשיפוי ואם השיפוי לא יהיה הולם אז יכול להיות שאני אשאל שאלות אחרות. לגבי השלב הרלוונטי אני שואל, האם צריך שיהיה סעיף כזה כן או לא מזווית הראייה של השולחן הזה?

סעיף כזה יכול להיות סעיף רצוי כשמשתמשים בו באופן מידתי וצר.

בינתיים מי שהשתמש בתמונת הראי של הסעיף הזה, מי שיצר את הצורך בסעיף הזה, הוא זה שמנסה לומר עכשיו שלא צריך.

להזכירך, אני מדבר בשם פרטנר.

עו"ד זכאי, חבר הכנסת חסון שאל האם לדעתך יש מקום לסעיף הזה?

את הנושא הזה צריך לפתור לא במסגרת תיקון של סעיף שעוסק בשעת חירום. יכול להיות שצריך לפתור אותו, אבל בדרך אחרת. יכול להיות שיש מקום לסעיף כזה, אבל אני לא חושב שהוא צריך להיות בניסוח הזה ולא במקום הזה.

איזה ניסוח אתה מציע?

אם תרצה נעשה עבודה על זה.

אנחנו כחברי הכנסת צריכים להחליט באופן עקרוני האם יש מקום שהממשלה תתערב במשבר תקשורת שהוא אזרחי כשהדיון הוא על משבר בזמן חירום. אנחנו חברי הכנסת רוצים לשמוע את עמדתך ואת עמדת נציגי החברות הפרטיות.

אני חושב שיש לזה פתרון קיים בסעיף 5. אם הפתרון הוא לא מלא שם אז זו האכסניה המתאימה.

סעיף 5 לחוק עוסק בקישורי גומלין ובאפשרות לאנבנדליג בשביל פיתוח התחרות כשיש סוג של מונופול טבעי, הוא לא הסעיף המתאים. הסמכויות של שר התקשורת מוגדרות שם בצורה מאוד ברורה. הסעיף הזה נובע מהעובדה שיש תשתיות שונות של תקשורת במדינת ישראל שיש צורך לחבר בינהן באיזשהו אופן, ולכן הסעיף הזה הוא לא הסעיף המתאים מבחינתנו.

אנחנו צריכים לזכור שהסעיף הזה נולד ממשבר שהיה. עו"ד רובינשטיין, אי אפשר להתנתק מהשאלה מאיפה הסעיף הזה בא ומהסיטואציה שנוצרה. באופן כללי, יש לי בעיה עם התפיסה של השימושים בחוקי חירום. המדינה הזו מתנהלת עדיין על כמה חוקי חירום וממשיכים ומאשרים אותם. יכול להיות שבגדול יש צורך בסעיף הזה, יש לו חשיבות. עם זאת, אני הייתי משנה בו כמה סעיפים, ניסוחים ונקודות. אבל, אני חושב שאין לסעיף הזה מקום. הוועדה צריכה להיזהר מיצירת הפרצה הזאת של שימוש בחוק חירום לטובת משהו שהוא לא חירום.

לא מדובר פה בשימוש בחוק חירום, וגם 13ב הוא סעיף הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק או שידורים. ב-13א אנחנו מתייחסים לסיטואציות של החלטה על שעת חירום, הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק התגוננות אזרחית, הכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה, החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל"ח.

סעיף 13 מתחיל במילים: "לא ניתנה החלטה על שעת חירום...". זאת אומרת, את מראש מגדירה שלא ניתנה החלטה על שעת חירום.

גם כשיש הכרזה על אירוע אסון המוני למשל, וגם אם לא ניתנה החלטה על שעת חירום בסיטואציה, אנחנו חושבים שכשיש הכרזה על אירוע אסון המוני יכול להיות ששר התקשורת אחרי שמתקבלת הסכמה של השר לביטחון פנים ובדרך כלל יבוא איזשהו צורך מהמשטרה למתן הוראות בעניין הזה, יצטרך לתת הוראות לחברות התקשורת ככל שיידרש. סעיף 13ב מתקשר הוא מצומצם יותר, הוא מתקשר למשבר תקשורת.

הוא לא מתקשר לאסון המוני, אז למה את מדברת על אסון המוני?

אני מחברת מכיוון שהתוצאה היא אותה תוצאה.

לא, סעיף 13ב מדבר על משבר תקשורתי.

לא, גם 13א. אנחנו לא נמצאים עכשיו ב-13ב, הקראנו רק את 13א.

עו"ד רובינשטיין, השאלה היא עקרונית וחשוב שחברי הכנסת ידעו שהתוספת הזאת נכנסה אחרי קריאה ראשונה. זאת אומרת, זה משהו שנכנס מאוחר יותר, אחר כך. אני לא רוצה להגדיר אותו כנושא חדש. אני רוצה לשמוע את העמדה שלכם כי אנחנו צריכים לדון בזה.

האם נטענה פה טענת נושא חדש?

עוד לא נטענה טענה כזו.

יש פה טענה לנושא חדש.

אני לא מדבר על 13א, אין לי שום בעיה עם 13א. אני שואל על סעיף 13ב, מה מקומו בתוך כל התיקון הזה, למה הוא צריך להיות בתיקון הזה? למה הוא לא יכול להיות בסעיף 11?

תסביר לי למה הוא צריך להיות בסעיף 11.

אני לא יודע, אני לא חושב שהוא צריך להיות בכלל.

כי לשר יש סמכויות. מכוח סעיף 11 השר יכול לתת הוראה.

האם השר יכול לתת הוראה מכוח סעיף 11 שרלוונטי לזה? הטיעון הזה מפתיע אותי מכיוון שבפעם היחידה שניסינו להשתמש בסעיף 11 חברת בזק שאולי ממנה בא הטיעון הזה, טוענת כלפינו בבית המשפט שאין לנו סמכות לעשות שימוש בסעיף 11, אז אולי סעיף 11 לא מתאים. אני הייתי שמחה לשמוע מכם למה סעיף 11 רלוונטי.

הסעיף מגדיר בדיוק מה הסמכויות של השר.

יש לי בעיה עם הגישה שלך.

האם את חושבת שחברת בזק התערבה בדיון והיא דיברה עם איזה חבר כנסת?

אני לא מעלה על דעתי. אני בתור היועצת המשפטית של משרד התקשורת לא מבינה למה סעיף 11 הוא רלוונטי, אני הייתי שמחה לשמוע מכם.

למען הגילוי הנאות אני אומר שאני איש בזק לשעבר, אני גימלאי של בזק. סעיף 11 אומר מתי השר יכול להתערב בכל ההוראות.

הייתי שמחה לדעת שזוהי גם הפרשנות של בזק למקרים הבאים.

אם את רוצה להעביר נושא חדש אז אין לי בעיה. נצטרך לדון בזה.

לא, לא. "בעל רישיון יבצע פעולות בזק וייתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו, ועל פי התקנות והכללים שנקבעו על פי חוק זה."

אני מבין שברור שזה לא עונה לצרכים שלך ולכן את רוצה את הסעיף הזה. אבל, אנחנו אומרים לך שהסעיף הזה לא מתאים למקום הזה. את מנצלת פה תיקון שהוא תיקון לשעת חירום בלבד, ואת בעצמך כותבת שלא ניתנה החלטה על שעת חירום. את מבינה שהסעיף הזה לא עונה על מצב של שעת חירום ואת דוחפת כאן סעיף שהוא לא קשור לשום דבר.

בנוסף, זה נושא חדש שהוא אולי צריך ללכת לוועדת הכנסת, והוא בכלל לא יכול לעלות בדיון הזה. אני חושב שהדבר הזה צריך לצאת. או שאנחנו נאשר את תיקון מס' 34 בלי זה, או שלא נאשר בכלל.

אני כבר מודיעה שלא יהיה תיקון מס' 34 בלי זה.

מה זה "לא יהיה"? את לא קובעת, חברי הכנסת הם אלה שקובעים. מה זה הסגנון הזה? השר גם לא קובע, הוא מביא את זה לוועדה.

חבר הכנסת חסון, השר לא כאן. עו"ד רובינשטיין התכוונה לכך שבסוף בסוף בסוף השר הוא זה שמביא את החוק. אם השר לא ירצה אז הוא ימשוך.

נכון, זו היתה הכוונה.

היא מספיק ותיקה ומנוסה לדעת שחברי הכנסת הם אלו שמחליטים בסוף.

חבר הכנסת ישראל חסון, האם לדעתך יש מקום לחלק האזרחי במסגרת התיקון הזה?

אני באמת לא בקי בהיבט הפרוצדורלי של העניין, וחשוב לשמוע את היועצת המשפטית. אם היא תגיד שאפשר לדון ואפשר לעשות את זה כחלק מההליך, אז אני מציע כן לקיים את הדיון הזה. אם לא, אז היה מאוד נעים להיפגש עם כל הפורום הזה וניפרד בשלב הזה כידידים עד שנעביר את זה בתהליך הרגיל.


אדוני היושב ראש, למען הגילוי הנאות אני אומר שאני הייתי דירקטור בבזק. הסוגיה שעומדת כאן לדיון היא סוגיה שמשרד התקשורת צודק בעצם העובדה קודם כל שהוא מעלה אותה, ובעצם העובדה שהוא מניח פה הצעה לפתרון. הבעיה פה היא שמדינת ישראל נתנה איזשהי תשתית לאומית בתחום תדרים ורישיון, והיא מתבססת על השירותים שהגורמים האלה אמורים לתת. אני יכול לומר לך מתחומי העיסוק שלי בעבר שאנחנו נתקלנו בלא מעט קשיים מול החברות המפעילות למינהן, לא בזק, ונדרשנו לשינויי חקיקה מאוד רציניים בכדי לייצר פתרונות בתחומים ביטחוניים מאוד מאוד קשים ורגישים. השיקול של המפעילות היה שיקול כלכלי נטו, וזה לגיטימי בעיניי מזווית ההסתכלות שלהם. חובתנו מהזווית שלנו לדאוג שיהיה שיקול שבו השירות ניתן לאזרח. אני לא מתכוון להרחיב בפורום הזה, אבל בזמנו זה עלה בדם, לא בדמים. אני יודע עד היכן החברות המסחריות יודעות ללכת רחוק בדבר הזה. מוכרח להיות מרכיב שמרסן ומשאיר יכולת בידי השלטון לספק את השירות לאזרח. בין אם הדבר הזה מוצא חן ובין אם לא, זה קודם כל חובתנו. לפיכך, אני תומך. הלוואי והתרבות היתה כזו שנותנים שירות בכל תנאי. אבל, החיים הם לא כאלה ולכן צריך לדאוג לזה שתהיה סמכות כזו, ולא תופעל אף פעם.

הצעת החוק הונחה בפני הכנסת, עברה קריאה ראשונה עוד בכנסת הקודמת והוחל עליה דין רציפות. במהלך הדיונים התעוררו שאלות ומשרד התקשורת נדרש, נתבקש, חלק עשה מיוזמתו, והביא תיקונים לנוסח ההצעה המקורי. מטבע הדברים, כאשר ועדה מכינה הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, נכנסים ומוצעים כל מיני תיקונים להצעת החוק שאם לא כן לא היה טעם בדיון בוועדה. דא עקא, יש מגבלה על יכולת השינויים שוועדה רשאית להציע או להכניס בנוסח הצעת החוק, ולכך מתייחס סעיף 120 לתקנון הכנסת שעניינו בחריגה מגדר הנושא, זה הלשון התקנונית למה שידוע בז'רגון של כולנו כנושא חדש. וכך אומר תקנון הכנסת בסעיף 120(א):" הוצע בוועדה תיקון להצעת חוק וחבר הוועדה או נציג הממשלה טוען שהתיקון המוצע חורג מגדר הנושא של הצעת החוק, יביא יושב ראש הוועדה את הדבר לפני ועדת הכנסת ויושב ראש ועדת הכנסת יעמידו כסעיף ראשון על סדר יומה בישיבתה הרגילה הראשונה לאחר מכן. החלטת ועדת הכנסת תהא סופית". יש גם סעיף קטן (ב) לאותו סעיף, אבל הוא לא לענייננו.


מהסעיף הזה עולה שאם חבר כנסת טוען שהצעה מסוימת לתיקון הצעת החוק המקורית היא נושא חדש, היא חריגה מגדר הנושא, הדיון בשאלה אם אכן מדובר בחריגה מגדר נושא או בנושא חדש או לא, לא מתקיים בוועדה שבה הועלה הנושא אלא בוועדת הכנסת. אני מניחה שלגברת רובינשטיין יהיו מייד הסברים שייתכן ויפיסו את דעת חברי הוועדה כאן בשאלה האם מדובר בנושא חדש או לא. ייתכן שאם היא תטען את טענותיה יכול חבר הכנסת שטען את טענת הנושא החדש לחזור בו מאותה טענה, ואז לא יהיה צורך להעביר את זה לוועדת הכנסת. לכן, נדרשת כאן התייחסות. אבל אם חברי הכנסת חסון ויצחק זיו טוענים שמדובר בנושא חדש וגברת רובינשטיין לא תצליח לשכנע אותם עכשיו לחזור בם מהטענה הזאת, הנושא יועבר להכרעת ועדת הכנסת.

אני רוצה להעיר הערה שקשורה לנושא הזה וגם לתקציב הביטחון שאמרתי אותה בעבר. היה לי ידיד שגם היה המנטור שלי ושמו פרופ' פנחס זוסמן. הוא היה גיבור בלטרון בפיקוד של אריק והוא היה מנכ"ל משרד הביטחון שעצר את פרויקט "הלביא". הוא האדם שבשנת 1981 החליט שצריך לעשות תקציב ביטחון חמש שנתי. הוא סיכם את זה עם שר האוצר ושר הביטחון, ומנכ"ל האוצר דאז עזרא סדן הסכים, ומלחמת לבנון הראשונה עצרה את התהליך הכי בריא שהיה צריך להיות בישראל.


כשהוא נבחר לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון הוא אמר מדוע כלכלן עם אופקים רחבים קצת, צריך להיבחר לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון ולא עורך דין. קודם כל, צריך להחליט על עקרונות ואז צריך למצוא את עורכי הדין שיסגרו את הפרטים. אני תמיד אוהב לדבר אחרי חברי ישראל חסון מפני שהוא אמר את הדברים בצורה הברורה ביותר. בסופו של דבר יש פה אנשים שמייצגים חברות ואת הצבא, אבל בסוף יש את האינטרס הלאומי. אנחנו רוצים משק תחרותי שייכנסו אליו חברות. אבל מצד שני, אנחנו צריכים להבטיח שהתחרות תהיה הוגנת ושלא יהיה שימוש לרעה שיזיק למצבה של מדינת ישראל בכלל, ולצרכנים. לכן, שישבו כאן עורכי הדין ויחליטו חברי הכנסת זיו וחסון אם הם רוצים לקיים את הדיון עכשיו או אחרי שוועדת הכנסת לדעתי תחליט בחיוב להחזיר אותו לכאן. זוהי הפרוגרטיבה שלהם האם לעשות פיליבסטר קטן או להחזיר. במידה והם יחליטו לדון בזה, אני אומר את זה ואני בעד הגנה על העובדים. אני מאמין שכאשר יש הפרטות יש להגן על אנשים שבנו את הכול. שמחתי מאוד לשמוע שידידי יורם טורבוביץ שעבדנו שנים ביחד, סוף כל סוף מדבר גם על משק האנרגיה ודברים אחרים. הסיפורים הכלליים שהפרטה היא תמיד טובה ואיך טובה, הם לא בדיוק כך. תראו את מקרה קליפורניה.


מצד שני, אין לי ספק שאנחנו צריכים לדאוג שכשיש משבר, לא ניתן לחברה זו או אחרת להשתמש בכוח מונופוליסטי כלשהו ולפגוע בתחרות שיכולה להזיק למשק. זה האינטרס של בזק, של פרטנר, סלקום וכל החברות האחרות, ושל כל אזרח.

האם זהו המקום לדעתך?

אני לא עורך דין, אני אומר איפה הגוף שצריך לדון בזה. ברור לחלוטין שצריך לתקן את הדבר הזה. עם כל האהבה לעובדים, מה שהיה פה בפעם שעברה לא מקובל עליי. דבר כזה לא יכול להיות וצריך לפתור את זה. אדוני היושב ראש, תחליטו אתם האם צריך לפתור את זה כאן ועכשיו או יותר מאוחר. לא נבזבז את הדיון. אבל, הדיון הזה חייב להיות מהר כדי שלא תחזור פרשה כזו.

אולי אפשר לנצל את הפיליבסטר שאנחנו יכולים לעשות כאן לכך שמשרד התקשורת יחשוב בינו לבין עצמו, ואולי בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הכלכלה יחשוב איך ניתן למצוא לסעיף הזה מיקום יותר נוח, ולא להשתמש בתיקון הזה שהוא תיקון של שעת חירום.


אני כן אשתמש ביכולת הזאת ואני אבקש שזה יעבור לוועדת הכנסת. אני עומד על טענתי שזהו נושא חדש. הגברת רובינשטיין, אני מבקש אם אפשר לנצל את הזמן הזה כדי למצוא פתרון כך שהדבר הזה לא יהיה בתיקון מס' 34, אלא במקום אחר. זוהי התעקשות מיותרת. אני הבנתי ששינתם קצת את הסעיף הזה. אולי אפשר לעדן אותו במובן מסוים ולהגביל כאן סמכות השר. אולי אפשר לדבר על אפשרות שזה יהיה באישור מיוחד של ועדת הכלכלה.

הבנתי, במשבר חירום.

את קוראת לזה משבר חירום, אבל אין משבר חירום. זה לא חירום.

יש כאן אישור ועדה איפה שנדרש. אני יכולה להגיד לך שעמדת שר התקשורת מאוד ברורה בעניין הזה.

אנחנו מדברים על 13ב.

חבר הכנסת חסון, הדיון נמשך למעט אותו סעיף שלגביו נטענה טענה של נושא חדש.

חבר הכנסת זיו, האם אתה מצטרף לטענת נושא חדש?

אני חושב שלצורך העניין במקרה הספציפי הזה אנחנו נלך על הנושא החדש רק אם אפשר לאשר את ה- - -

יש לנו קושי להמשיך בהקראה. אנחנו פיצלנו את הגדרת משבר תקשורת לנסיבות במקרים שמתוארים ב-13א לבין הנסיבות המתוארות ב-13ב, כאשר ב-13ב הוספנו עוד כבלים ומגבלות על שר התקשורת. ככל שאנחנו ממשיכים בסעיף 13א כאשר אם אנחנו הגענו היום עם הנוסח הרזה של סעיף 13א בגלל שעשינו את הפיצול עם 13ב, אני חושבת שיש בזה קושי.

למה לחבר את זה עם החירום?

אפשר לשנות כאן את הוראות הכותרת של הסעיף ולא לקרוא לזה הוראות לשעת חירום אם זה מה שמפריע לך.

אם את משנה את זה אז יתר הדברים לא יתאימו.

יש כאן ארבע הגדרות וזה יתאים מאוד. אני לא חושבת שאנחנו נוכל להמשיך עם נוסח רזה של 13א כאשר 13ב נמצא בצד, וזה מעבר לעמדתו הכללית של שר התקשורת שסבור ש - - -

מה זאת אומרת? האם את מגיעה לכאן על תנאי?

אני בכלל לא מגיעה לכאן על תנאי. אני מסבירה שמבחינה משפטית יש קושי. אנחנו בנינו את המודל שיש לפנינו עכשיו בהנחה שסעיף משבר התקשורת מפוצל לשני סעיפים ל-13א ול-13ב. אתם אומרים שנשים לרגע את סעיף 13ב בצד ונחכה שוועדת הכנסת תקבל בזה החלטה, ובינתיים נמשיך לדון בסעיף 13א. אני רוצה לנסות להבין מה המשמעות של ההחלטה הזאת, מכיוון שאם אנחנו נשארים כרגע רק עם סעיף 13א אז אולי נחזור למתכונת הקודמת של 13א כאשר מבחינתנו ההגדרה היא רחבה יותר, לחזור למילה לרבות ולהבהיר אילו סיטואציות נכללות בזה, כולל כל הדברים שעליהם דיברנו בדיון הקודם. אני הייתי רוצה לקבל את התייחסותכם לעניין הזה.

זה הרי נושא חדש, מדוע לא הכנת את עצמך לעניין?

מבחינתנו הנושא הזה הוא לא נושא חדש. אני גם אזכיר לך שהיו שלושה חברי כנסת שביקשו באופן מפורש שהנושא הזה יחודד ויובהר.

נכון.

אם אתה זוכר, אתם ביקשתם להעלות הסתייגות מפורשת. לבקשתכם, אנחנו באנו עם הנוסח המסוים הזה בהמשך לדיון הקודם.

חבר הכנסת חסון, אני לא מבינה את הטיעון כיוון שחברי הכנסת שדיברו בדיון הקודם ביקשו בעצמם לפצל את הסעיפים.

לא לעניין הזה.

בדיוק לעניין הזה, אני יכולה לתת לך את הפרוטוקול. מדובר בחבר הכנסת ארדן, בחבר הכנסת כהן, ולדעתי גם חבר הכנסת יושב ראש הוועדה גם העלה את העניין הזה.

אני לא יודע אם העלאתי את העניין, אבל גם אם העלאתי את הדבר, אם הנושא מוגדר כנושא חדש - - -

אבל הנושא הוא לא חדש, זו בדיוק הטענה שלנו.

אתם אמרתם שם: לרבות. הכנסתם משהו בסעיף סל גדול, ואנחנו אמרנו תפצלו ותחדדו את זה.

נכון, זה מה שחידדנו.

זה דרישת הוועדה.

בואו נצא מנקודת הנחה שזה נכון והנושא הוא נושא חדש, וחבר הכנסת טוען שזה נושא חדש, ולכן צריך ללכת עם זה לוועדת הכנסת. אני חושב שאנשי המקצוע שלכם היו צריכים להיערך לעניין הזה.

אנחנו נערכנו במובן הזה שלדעתנו זה לא נושא חדש. גם שמחתי לקבל העתק ממכתבה של חברת בזק שנשלח לוועדה ולא נשלח למשרד התקשורת. היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה הואילה לשלוח אליי עותק מהמכתב הזה. זה באמת יחסי עבודה תקינים.

זה לא עניין של יחסי עבודה, זה עניין שאני חייבת לקבל את התייחסות המשרד המציע לטענות של כל אחד מאלה שטענותיהם נשמעות בפני הוועדה. זה דבר בסיסי.

אנחנו בדקנו את הנושא, בדקנו את הפרוטוקולים הקודמים ואת הנוסחים הראשוניים, וראינו שמלכתחילה הגדרת משבר תקשורת כוללת את המילה לרבות, ומבחינתנו זוהי הגדרה רחבה יותר כי בלרבות נכנסות כל הנסיבות האפשריות כי משבר התקשורת הוא עניין תוצאתי, האם בתוצאה ציבור משמעותי נפגע ולא מקבל שירות. לכן, בסופו של יום מבחינתנו וגם בהמשך למה שהיה בוועדה ומה שהתבקש על ידי חברי הכנסת, אנחנו לא סבורים שמדובר בנושא חדש. אכן בשלב מסוים היכולת שלנו להשפיע על השאלה האם זה נושא חדש או לא, היא יכולת מוגבלת. זו החלטה שלכם.

התקנון מאפשר לנו לטעון את זה וטענו את זה. זה מצב קיים. אני רוצה להבין, למה את מתעקשת שהסעיף הזה יהיה בתוך תיקון מס' 34?

אני חושבת שהמאפיינים של הסעיף הזה והנושא שהוא רוצה לטפל בו, הוא בדיוק המקרה של תיקון מס' 34. שר התקשורת לא מעניין אותו אם מדובר בשעת חירום או באסון טבע.

חבל שלא מעניין אותו, היה ראוי שיעניין אותו.

חברי הכנסת יואל חסון ויצחק זיו, אנחנו כרגע תלויים בכם. חבר הכנסת יואל חסון, אין לך התנגדות שתהיה השפעה לשר במקרה של משבר אזרחי. אתה רק טוען שזה לא צריך להיות בסעיף הזה.

כן, והייתי מתקן פה ושם.

אם אתה מדבר על משבר אזרחי, אז אני לא יכול לחבר אותו עם משבר חירום. המצב שהיה לא מזמן במדינה היה מצב חירום,וזה לא אותו הדבר כמו משבר אזרחי.

עברו ארבעה חודשים מאז ה-36 שעות שבהן למעלה מ-200 אלף אזרחים לא יכלו להשתמש בשירותי הטלפון. אנחנו פנינו למשרד התקשורת בבקשה לעזרה, אבל אמרו לנו שאין להם דרך לעזור לנו. אנחנו פנינו לפרטנר ולסלקום שיכלו לפתור ולעזור לנו מהר מאוד, והסכמנו לשפות ולפצות אותם, אבל הם התחמקו מאיתנו. חברה אחת לא החזירה טלפונים וחברה שנייה אמרה: מצטערים, לא יכולים לעזור לכם. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה הזאת, זה לא יכול לחזור שנית. בזק אמרה: היתה תקלה, מצטערים. פתאום בזק עכשיו מתנגדת לתיקון מנימוקים פרוצדורליים.

המהות היא שמשרד התקשורת מבקש כלים להגן על מאות אלפי לקוחות במקרים כאלה שייקרו פעם שנייה. אתם רציתם להגן עליהם. חבר הכנסת ברוורמן קרא לזה פיליבסטר, אני לא אקרא לזה כך. יש פה נימוקים פרוצדורליים שהם לא מן העניין.

אני מציע לך לא להיכנס לפרוצדורה, ולא בפיליבסטר. חברי הכנסת הם לא נציגי בזק אלא נציגי הציבור.

חברי הכנסת יואל חסון ויצחק זיו, אני רוצה לשאול בפעם האחרונה האם אתם מתעקשים שזהו נושא חדש ומבקשים שזה יעבור לוועדת הכנסת?

נושא חדש.

עו"ד רובינשטיין, האם אנחנו יכולים להמשיך בנושאים אחרים או שאת רוצה לעצור פה את ההקראה?

אני מבקשת דקה להפסקה. נמצאים כאן חבריי ממשרד הביטחון ומהמשרד לביטחון פנים. יש כאן צורך שכל משרדי הממשלה ערים לו. התיקון הזה בא לא רק ממשרד התקשורת אלא גם ממשרד הביטחון ומהמשרד לביטחון פנים, ומשרד המשפטים גם היה שותף לו.

גם המשבר האזרחי?

גם המשבר האזרחי מוסכם.

נציגת משרד הביטחון, בבקשה.

אנחנו בנינו את הצעת החוק כמכלול אחד, ולכן אנחנו לא יכולים לחלק פה את הצעת החוק. משרד הביטחון ליווה את משרד התקשורת לאורך כל הצעת החוק.

איך הסעיף הזה קשור למשרד הביטחון?

יש לו נגיעה לכוחות הביטחון.

סעיפים 13א ו-13ב מדברים על זה שהשלטון לא יכול להסכים לתוצאה שמאות אלפי מנויים ולקוחות יתנתקו משירות חיוני של תקשורת. צה"ל הוא אחד מלקוחות חברות התקשורת כמו גם בתי חולים ומשטרה. סעיף 13א מדבר על סיטואציות של חירום, וסעיף 13ב מדבר על משבר תקשורת בסיטואציה של שלום סקנדינבי, וגם בשלום סקנדינבי יש סיטואציה שמאות אלפי מנויים מתנתקים משירות, ובהם יכול להיות גם צה"ל. במהלך הדיונים עם משרד התקשורת נציגי צה"ל היו מאוד מוטרדים ממצב בו צריפין מתנתקת יחד עם ראשון לציון, האם זה נופל במסגרת סעיף 13א או ב-13ב? אין מצב מיוחד בעורף, אין מצב על תקופת הפעלה של מל"ח, אין רעידת אדמה.

מר יודקביץ, אנחנו מתעסקים כעת בפרוצדורה. אתה יכול לנסות לשכנע את חברי הכנסת.

אם אנחנו מורידים את סעיף 13ב אז זה לא נותן מענה להינתקות של צה"ל במצב של שלום סקנדינבי. אם אנחנו מורידים את 13ב צריך למלא שוב בתוכן את סעיף 13א, הא בהא טליא.

אני עוצר את הדיון רגע, ואני פונה שוב לחברי הכנסת יצחק זיו ויואל חסון כי התקנון עומד פה לצידם. האם אתם עדיין עומדים בתביעה שלכם להציג את זה בוועדת הכנסת כנושא חדש?

כן, ובבקשה ובציפייה שינצלו את הזמן הזה כדי לחשוב ולהביא את זה בצורה אחרת.

אני מוכרח להגיד פה בפורום הזה שכנראה מפלגה שהתרגלה להפקיר שני מיליון איש במלחמה, אין לה שום בעיה להמשיך בקו הזה.

אני מניח שאתה מתכוון לקדימה.

חבר הכנסת יואל חסון, איך אתה מגן עכשיו על 200 אלף איש שיהיו מנותקים בגלל תקלה כלשהי?

אין לי ויכוח עניינית, אני רק טוען שזה לא המקום וזה לא הדרך. אין פה שום עניין פוליטי וגם לא נעשה את זה עניין פוליטי. העניין המרכזי הוא שיש פה התעקשות מצידה, היא אפילו לא מוכנה לפתוח את העניינים. היא מתעקשת שזה יהיה בתוך הסעיף הזה ובתוך התיקון הזה כאשר היא יכולה להביא את זה לתיקון אחר. אני לא נגד היכולת, אני לא חושב שלחבר את זה עם מצב חירום ולנצל חוק חירום לעניין הזה הוא דבר נכון.

זה לא חוק חירום.

התיקון הזה במהותו הוא חירום.

אני אגיד לכם מה מפריע לי פה מבחינה פרוצדורלית, וזה קורה גם בוועדת הכספים. מתחיל להיות פה דיון בין חברי הכנסת לבין פקידים נאמנים. אני מצפה ששר התקשורת יבוא לכאן אם הנושא הזה חשוב. המצב הזה לא תקין, כי היא עושה את עבודתה נאמנה במאה אחוזים, ולכן לא צריך להתקיף אותה. שר התקשורת צריך לשבת פה ולשים את משקלו. הוא בקואליציה יחד איתך ואז אתה תתנהג לפי מה שהוא רוצה. אם שר התקשורת שהוא חבר בקואליציה לא רוצה לתמוך בזה אז שיגיד את זה בריש גליי.

אני מקבל את ההמלצה של חבר הכנסת ברוורמן, וקורא בהזדמנות הזאת לשר התקשורת להיות נוכח בדיון הבא.

אני רוצה להבהיר כי תיקון החקיקה איננו תיקון של שעת חירום אלא תיקון תוצאתי. הנסיבות שהובילו לתוצאה הזאת משפיעות על הגורם שאיתו מתייעץ שר התקשורת בשעה שהוא נותן את הוראותיו. אבל ככל שמדובר על תיקון החקיקה, מדובר בתיקון תוצאתי שבמקרה כזה חצי מיליון איש מנותקים מתקשורת.

החקיקה היא לעניין משבר, לטיפול במשבר. משרד התקשורת ושר התקשורת הוא זה שעומד מאחורי התיקון כולו, מאחורי תיקון מס' 34. אני כמובן אעביר את בקשת הוועדה לשר התקשורת. שרים ככלל לא מגיעים לכל דיוני הוועדה. במקביל, יש היום ארבעה דיונים בענייני תקשורת בכנסת.


הצעת החוק הזו מטפלת במשבר, ולשר התקשורת לא צריך להיות עניין מסוים אם הוא מעוניין שמנוי יקבל את השירות. אם יש צורך, אם הוא חושב שפלח אוכלוסייה של 200-400 אלף תושבים לא יכולים להתקשר ל-100 או ל-101 או ל-102 אז זה לא משנה האם זה נובע כתוצאה מאסון המוני או כתוצאה מניתוק של חברה אחת לחברה אחרת ולא משנה מה יהיו טעמיה.

אני מבקש שתסבירי עכשיו לפרוטוקול מדוע את מבקשת להפסיק את הדיון?

אני קודם כל רוצה להודות לוועדה שהתכנסה בפגרה. אני יודעת שזה לא דבר של מה בכך, יש תור ארוך. אנחנו ביקשנו את הדיון בתיקון מס' 34, ואנחנו מודים לכם.


אנחנו מבקשים להפסיק את הדיון מכיוון שאם אנחנו נותרים ללא סעיף 13ב אז אין טעם בהותרת סעיף 13א על כנו בנוסח המוצע. אנחנו נשארנו עם סעיף 13א רזה במיוחד אחרי הדיון הקודם אחרי שהשמטנו את המילה לרבות, ועל בסיס זה בנינו את סעיף 13ב. אנחנו נרצה לחזור לנוסח הקודם בהנחה שסעיף 13ב יישמט. אנחנו לא נוכל לאלץ את הוועדה לחזור ולדון בנוסח שונה מהנוסח שהוועדה תדון בו או אמורה לדון בו בסעיף 13א היום. מכיוון שאנחנו לא יכולים להעביר את הוועדה בשני דיונים בשני נוסחים, אנחנו מבקשים להפסיק כרגע את הדיון עד שתתקבל החלטה בוועדת הכנסת.

האם את מודעת ללחצים העצומים של חברות מסחריות על השר בכל משבר ברגע שהסעיף הזה יעבור איכשהו? בכל משבר תהיה התלבטות האם מדובר במשבר גדול או קטן, האם זה משבר כן או לא.

אני עובדת במשרד התקשורת מזה תקופה ואני מודעת עד כמה חברות תקשורת יכולות להפעיל לחצים.

ומעמידה את השר בעוד לחצים.

ברור שלא יכול להיות מצב שבו האזרח מכל סיבה שהיא לא יקבל את השירות הזה, ולא משנה אם זו מצב ביטחוני או סכסוך בין חברות. אסור שהאזרח יסבול או יפסיד. אנחנו צריכים לקבל החלטה לפי רוח זו.

חבר הכנסת כהן, אני מתרשם שיש רוב בוועדה להעביר את העניין הזה. עם זאת, התקנון מאפשר לחבר כנסת לטעון נושא חדש, ולעצור את הדיון ולהעביר את החלק הזה לוועדת הכנסת. נציגת משרד התקשורת טוענת שללא הסעיף הזה אין טעם להמשיך בדיון, משום שהיא מתכוונת לחזור בדיון הבא לסעיף הקודם שאין צורך לטעון בו נושא חדש. אנחנו נקיים את הדיון מהר ככל האפשר.

ההערה האחרונה של היושב ראש שנקיים דיון מהר ככל האפשר היא חשובה.

אני מאוד מודה לכם, הדיון הזה הסתיים. הדיון הבא בנושא ניידות מספרים יתחיל בשעה 12:30 כי אני חייב להיות בוועדת הכנסת לנושא נשיא המדינה.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.