כנסת פתוחה

הכנסת השבע עשרה

PAGE
9
ועדת החינוך, התרבות והספורט

28.8.06

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 52

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ד' באלול התשס"ו (28 באוגוסט, 2006), שעה 09:00

הערכות לפתיחת שנה"ל ביישובי הצפון ובעוטף עזה

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

זבולון אורלב

זאב אלקין

חיים אמסלם

יצחק גלנטי

משה גפני

שמואל הלפרט

עבאס זקור

נדיה חילו

אלכס מילר

מרינה סולודקין

יוסף שגל

נתן שרנסקי

רונית תירוש

שרת החינוך יולי תמיר

שמואל אבואב – מנכ"ל, משרד החינוך

אדי הרשקוביץ – סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציב, משרד החינוך

יוסף לוי – מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

מיכל סגל חורין – ייעוץ משפטי, משרד החינוך

אברהם צדקה – מנהל אגף בטיחות, ביטחון ושעת חירום, משרד החינוך

מנחם כהן – סמנכ"ל ומנהל מינהל כ"א תאום ובקרה, משרד החינוך

גב' עמירה חיים – מנהלת מחוז דרום, הוועדה המייעצת, משרד החינוך

לאה רוזנברג – סמנכ"ל ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

ד"ר בלהה נוי – מנהלת שפ"י, משרד החינוך

שושנה ימין – מנהלת אגף הסעות והצטיידות, משרד החינוך

ד"ר גד אביקסיס – סמנכ"ל בכיר למינהל ולמשאבי אנוש, משרד החינוך

לבנה אברמוביץ – מנהלת אגף בכיר חינוך מוכר, משרד החינוך

רן קליינמן – קב"ט מחוז צפון, משרד החינוך

ציון שבת – מנהל אגף כוח אדם, משרד החינוך

מיכל צוק – רכזת חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

רונית בראון-קניס – רכזת בכירה ביחידת השכר, משרד האוצר

נצ"מ זאב ולדינגר – ראש מחלקת אבטחה, המשרד לביטחון פנים

אתי בנימין – יו"ר ארגון הורים בירושלים, ארגון ההורים הארצי

ראובן שולב – יו"ר ארגון הורים בנהריה, ארגון ההורים הארצי

ישראל פנחס – ארגון ההורים הארצי

איתן ויינרייך – ארגון ההורים הארצי

יוסי וסרמן – מזכ"ל, הסתדרות המורים

גד דיעי – מ"מ מזכ"ל, הסתדרות המורים

דוד מנצור – הסתדרות המורים

יקי גוב ארי – הסתדרות המורים

חגי אורן – מועצת התלמידים והנוער הארצית

מירה קרני – המועצה לשלום הילד

יעקב אגמון – סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו – מרכז השלטון המקומי

יהודה בן ממן – קב"ט, עיריית שדרות

עו"ד רות דיין מדר – העמותה לקידום ויישום יום חינוך ארוך

רעיה בירן – העמותה לקידום ויישום יום חינוך ארוך

פרח געפר – מרכז מוסאוא

שמואל הר נוי

יהודית גידלי

ד"ר גדעון בן דרור

יונה רייטמן – חבר המתרגמים בע"מ

הערכות לפתיחת שנה"ל ביישובי הצפון ובעוטף עזה

אנחנו פותחים את הישיבה. אנו נמצאים ממש בדקה ה-90 לקראת פתיחת שנת-הלימודים ויש המון נושאים על סדר היום של ועדת החינוך לקראת שנת הלימודים, זה ברור ומובן ויש כל שנה ומעבר למה שיש כל שנה, יש את הדברים המיוחדים שבאו בעקבות המלחמה וההיערכות המיוחדת גם בעוטף עזה וגם בצפון. נדון הבוקר גם בהיערכות הכללית, גם בהיערכות המיוחדת בצפון ובדרום וגם בהיערכות המיוחדת במגזר החרדי. העליתי את זה בעקבות כמה דברים רציניים מאוד ששמענו פה במשך השבועות הללו, על משבר שיש בתחום הזה. לא הכל נספיק בשעתיים הללו, יש לנו המשך דיון על יום חינוך ארוך בשעה 11, יכול להיות שנצטרך בכמה דקות להאריך את הישיבה הראשונה. היון ביום חינוך ארוך זה אישור שאנחנו צריכים באופן פורמאלי לאשר את הצעת משרד החינוך של הרחבה של יום חינוך ארוך לעוד מספר יישובים, במיוחד בנושא גן חובה וזה דבר קצת מסובך חוקית, אם זה היה בפנים או לא היה בפנים. אבל אנחנו נדון בזה ואני מקווה שנקבל החלטה גם היום.

היה דיון בימים האחרונים בעקבות המלחמה היה נראה כאילו, אני לא יכול לתאר לעצמי שזה נכון, אולי נשמע את זה מהשרה, כאילו שיש רצון בממשלה לענות לאתגרים שבאו בעקבות המלחמה בזה שמקצצים עוד יותר בחינוך ואני לא מתאר לעצמי ששום ממשלה שפויה יכולה להעלות הצעה כזאת על הדעת. אם יש מסקנה אחת מהמלחמה זה שצריכים יותר להגביר את החינוך ולתת לחיילים שלנו את כל הרקע כדי שייכנסו לצבא מוכנים כמה שיותר.

לא רק בשביל זה.

אבל כשאנחנו מדברים על הנושא הזה, אמרתי – גם לגבי החיים, כל מה שנפגע גם אצל הילדים בתקופה הזאת, מהרבה מאוד בחינות הם הקרבנות, הם יחד עם המבוגרים, אולי נכים, הקרבנות העיקריים של המלחמה. לא יכולה להיות תשובה של הממשלה שבגלל שצריך יותר מאמצים בצבא, אז צריך עוד יותר להרוס את החינוך. זה פשוט דבר שאנחנו לדעתי לא נאפשר, נעשה כל מה שבמאמצים המשותפים של הוועדה הזאת לתמוך במשרד החינוך שאני בטוח שלא יסכים לדבר כזה ואנחנו נעמוד על המשמר. גם ככה, לדעתי, היו צריכים להוסיף תקציבים ניכרים מאוד למשרד החינוך. קיבלנו בין השאר דיווח מהצבא באחת מהישיבות שלנו, שאין להם אנשים בצבא כדי להיכנס לתפקידים של מהנדסים ותפקידים בכירים של מדע בצבא, בגלל הקיצוץ של 36% בחינוך למדע שהיה בחמש השנים הרעות של החינוך בישראל, אני בטוח שלא יכול להיות המשך של הדבר הזה אלא להפך, שיתווספו התקציבים הראויים ויש הרבה מאוד דרכים לעשות את זה ואני בטוח שישקלו את זה היטב בממשלה אבל גם אנחנו נהיה שותפים לדיון הזה.

נתחיל מייד עם הדיווח של השרה. אם את יכולה גם להתייחס לשאלות הספציפיות שעלו. יש הרבה חברי כנסת שרוצים לדבר וגם אורחים חשובים מסביב לשולחן, כך שזה בהחלט דיון ראשוני.

בוקר טוב לכולם. אני שמחה על הישיבה הזאת. אני אשתדל לפרוש בפני הוועדה את ההיערכות שלנו לקראת פתיחת השנה. בפתח הדברים אני רוצה להודות מקרב לב קודם כל לאנשי משרד החינוך שעשו במהלך הקיץ הזה עבודה בלתי רגילה, שאפשרה לנו להיערך בפרק זמן מאוד קצר לפתיחת שנת לימודים ולהמשיך לתפקד גם בימים הקשים של המלחמה. אני יודעת להעריך עד כמה קשה למערכת החינוך שרגילה בקיץ לעסוק בהיערכות, להיערך במהירות כל-כך גדולה, כי רוב הקיץ עסקנו בסיוע לצפון, בפינוי עשרות אלפי משפחות וילדים, במערכות הפעלה, בדברים שבדרך-כלל המערכת לא נדרשת לעשותם בימי שגרה ובכל זאת כשכינסתי את הצוות הבכיר של המשרד בראשות המנכ"ל, ממש ביום האחרון של הלחימה ושאלתי אותם אם אפשר לפתוח שנה, הייתי מאוד גאה לשמוע את התשובה החד-משמעית שלהם שהדבר הזה יקרה ואני מלאת הערכה על הקצב שבו הם עובדים מאותו יום ועד עכשיו, כדי שנחזור כולנו ב- 3 לספטמבר, לשנת לימודים עד כמה שאפשר שגרתית ורגילה.

אני רוצה להתחיל ולהגיד משהו על השגרה שמצאתי כשבאתי למשרד, כנתוני הפתיחה וגם אמר יושב-ראש הוועדה בצדק, נתוני הפתיחה שלנו השנה הם הלא נתוני הסיום של השנים הקודמות. המשרד מרושש ואני תכף אדבר על הקיצוץ הנוכחי. חסרות לנו שעות, חסרים מבנים בצורה, אמרתי אתמול בישיבת הממשלה, המרד העממי הבא יבוא מאותם מקומות שלא בונים להם כיתות ואם לא יחשבו על זה מראש ואנחנו מתריעים על זה בצורה ברורה וחד-משמעית, הדבר הזה יקרה.

אנחנו כבר מצפים לוועדת חקירה ממלכתית בנושא.

למה לך לחקור? אני אגיד לך את התוצאה מראש. התוצאה היא שלא מקצים לבנות כיתות במהלך עשרות שנים, נוצר פער, אני קיבלתי חוב של כיתות של 6,000 כיתות ו- 1,000 כיתות גן. עם כל הרצון הטוב וגם אם נעבוד בשיא היעילות ובשיא המרץ, לא נוכל לכסות על הפערים האלה.

קיבלנו החלטה עקרונית. תראו, אפשר היה מאוד בקלות לא לפתוח שנה ואם אתה רוצה, אני אתן לך רשימה של 1,000 סיבות למה לא. אבל ההחלטה שלנו, יחד עם ארגוני המורים, ותכף אני אגיד, אני באמת אסירת תודה להם על ההתנהלות שלהם, אנחנו החלטנו שטובת הילדים במדינת ישראל עולה בחשיבותה על כל מאבק פוליטי צודק, שאפשר לעשות היום בנושא חינוך. כי יש מאות אלפי ילדים בצפון, שבשבילם לחזור לבית-הספר זה ממש קרש הצלה. הם זקוקים לשגרה, הם זקוקים למקום המוכר, הם זקוקים לחברים, הם זקוקים למורים ולכן למרות שאפשר היה לנהל מאבקים על עשרות דברים, כולם יחכו כדי שהשנה הזו תיפתח בצורה מסודרת לטובת הילדים. זה לא אומר שבעיות היסוד נפתרו.

אצביע על שתי בעיות שהתעוררו רק ביומיים האחרונים, בעצם אחת מהן אני אשמור לישיבה הבאה, אבל אתמול בניגוד לדעתי, אני הצבעתי נגד, לבד לצערי, החליטה הממשלה לאשר לשר לביטחון פנים לקחת את ההגנה ההיקפית שהיתה לבתי-ספר, בתהליך שמבחינתי ופה יושב צדקה שהוא מבחינתי היועץ שלי לענייני ביטחון, כשאנשים אמרו לי שזה תהליך מסוכן. אז אני מרגישה שאנחנו נעדרים את היכולת להשפיע באופן נכון על איך צריך החינוך בישראל להתנהל ואיך צריך להגן על הילדים ואני אומרת את זה בכלל באופן כללי – לצערי, מערכת החינוך מוצאת את עצמה עם מצב של היעדר כלים מתאימים לנהל את מה שאנחנו חושבים שצריך להיות חינוך נכון ואיכותי לכל ילדי ישראל.

אז מה יעשו בנושא הבטיחות?

בנושא הבטיחות התחייבה המשטרה, לא על דעתי ולא לטעמי, ביטחון פנים, סליחה, ובניגוד לשיקול דעתי, שהם ייתנו הגנה היקפית באמצעות ניידות משטרה כלליות, לא תהיינה יותר ניידות.

גם לא נכון.

סליחה, אתי, אני אומרת מה הם התחייבו, אני מספרת. שאל אותי הרב מלכיאור מה היה, אני מספרת מה היה. לא אמרתי לרגע שזה על דעתי, הדגשתי לפי דעתי שלוש פעמים שזה לא על דעתי.

בכל בית-קפה צריך מאבטח.

גם גובים כסף בבתי-קפה.

תנו לי לדווח, אינני מסתירה שום דבר וגם אם יש משהו שהוא לא לטעמי, אני אומרת אותו, אני רק יכולה להגיד שהצביעו נגדי בממשלה ואני לא הצלחתי בעניין הזה לשנות את ההחלטה של השר לביטחון פנים.

פתיחת השנה, כפי שמובן לכולכם, היא שונה מכל מה שהיה יכול להיות על סדר יומנו אם לא היתה המלחמה. הצגתי לכם את התוכנית שלנו לפני המלחמה, אני אומרת לכם היום שאנחנו נאלץ לעשות מהלכים שבצידם השקעה כספית מאוד גדולה כדי שנוכל לפתוח את השנה באופן רגיל. המהלכים האלה יהיו עבורנו חלק לא קטן מההשקעות שלנו השנה. לעומת זאת תכף אציג בפניכם, הצגנו לממשלה את הבקשה שלנו לחיזוק החינוך בצפון ואמירה פה אז אני כבר אומרת – ועוטף עזה, כי אני נוסעת היום לעוטף עזה עם אמירה כי אני חושבת שאסור לנו לשכוח את עוטף עזה. זו תהיה טעות אסטרטגית להסתכל רק צפונה.

עוטף עזה זה כולל גם את ילדי גוש קטיף שעדיין לא מסודרים?

מי שהצבא מגדיר כעוטף עזה.

כלומר, זה לא כולל את ילדי גוש קטיף.

מי שנמצא שם.

אין ספק שכתוצאה מהמלחמה, אנחנו מצויים גם בהוצאות כספיות שלא חשבנו שתהיינה לנו. למשל, אם אנחנו מסתכלים על הפגיעות שהיו לנו במהלך המלחמה, נתון כללי על המערכת שנדמה לי הוועדה מכירה אותו, מי חוזר ללימודים, מה סדר הגודל של מערכת החינוך, אבל זה נתון שאתם מכירים, כשאנחנו חוזרים השנה ללימודים, אנחנו חוזרים במצב שיש לנו 40 בתי-ספר שנפגעו במהלך המלחמה, 144 כיתות שנפגעו במהלך המלחמה, 20 כיתות גן ועוד כמה עשרות בתי-ספר שבהם שהו חיילים שזקוקים לשיפוץ. המערכת, ושוב אני צריכה לשבח גם את שי כנעני וגם את המנכ"ל שבאמת עשו מהלך של שיפוץ והכנה מאוד מהירה של בתי-הספר. זה עלה לנו הרבה מאוד משאבים, אבל כל בתי-הספר יהיו ערוכים בצורה סבירה, אני לא אומרת שזה האופטימום, אבל בצורה סבירה לקלוט תלמידים. נכנסו גורמים מקצועיים, אנחנו הפעלנו אך ורק גורמים מקצועיים, גם את עמידר וגם את עמיגור, הם משפצים היום בכל בתי-הספר בצפון בקצב מאוד גדול ואני מקווה שכל בתי-הספר יהיו ערוכים, אם כי יהיו בתי-ספר כאלה שנפגעו קשה, עם אגפים סגורים, כי לא בכל בית-ספר אפשר יהיה להשלים את כל התיקונים בזמן.

בהתייעצות בדרך-כלל עם העיריות ועם ועדי ההורים והמנהלים, כמובן, והמורים של בית-הספר, אנחנו החלטנו איך נערך בבתי-הספר שנפגעו ולמיטב הבנתנו אנחנו נמצאים במצב שמאפשר, סליחה, לא אמרתי שבכפרי הנוער שלנו שהו 13,000 אנשי צפון, גם שם היה צריך להיערך באופן מיידי לשיפוצים. השיפוצים הם בתהליך מתקדם. זה אומר שחלק ניכר מכספי השיפוצים שלנו הלך השנה לכיוון אחד – לכיוון של להחזיר לכשירות את בתי-הספר ולתת תנאים שמאפשרים פתיחת שנה.

לא קיבלתם תקציב לזה?

חלק קיבלנו, אבל זה לא מספיק כי כשאתה בא מס רכוש ויושב פה ראובן אז הוא מכיר את זה, הוא אומר – החלון הזה נפגע, תחליפו אותו, אבל פה יש גם חלון שבור, אז אני לא אכניס גורם חיצוני ואגיד לו – אתה תתקן את השמונה חלונות האלה, זה מהקטיושה, אבל הארבעה האלה זה מכדורגל, אל תתקן. זה לא עולה על הדעת, נכון?

זה ממילא היו צריכים לתקן.

אין לנו כסף, כידוע לך, לעשות שיפוצים בכל בתי-הספר. כל בית-ספר שנכנסנו אליו, אנחנו כבר מנסים לפחות לסייד, לתקן, משקיעים את הכסף הנדרש שבית-הספר הזה ייראה ויוכל לתפקד. דנציגר בקריית שמונה, בא ראש הממשלה ואמר – תראי, דנציגר נראה נורא. בית-הספר מוזנח, לא מטופח ויש לו חור בקיר. אמרתי לו – אדוני ראש הממשלה, דנציגר נראה ככה שנים, חוץ מהחור בקיר. וכל שנה שאני באה או בתפקידי כחברת-כנסת וגם עכשיו כשרת חינוך, אומרת צריך לשפץ – אומרים אין כסף. אז את דנציגר, את החור בקיר סותם מס רכוש, וזה ייקח הרבה זמן, אבל את שאר בית-הספר אנחנו משפצים כי התלמידים שלא ילמדו בחלק הזה, לפחות בחלק האחר יהיה להם קצת יותר מרווח ונקי ויפה ומסודר.

אנחנו נמצאים היום במצב שכל בתי-הספר התחילו כבר מה- 15 באוגוסט להיערכות עם המורים והמנהלים, היערכות של הכנת שנה רגילה אבל גם היערכות לקראת התמודדות עם הבעיות המאוד ייחודיות שהשנה הזאת מזמנת. אנחנו תגברנו את הפסיכולוגים ואנשי הייעוץ החינוכי ויושבת פה בלהה נוי משפ"י שדרך אגב אנשי שפ"י, אני מוכרחה להגיד את זה בציבור, עשו עבודה יוצאת מן הכלל. במהלך המלחמה הגעתי למעלות ואני לא זוכרת, אני מתנצלת, איך קוראים לעובדת של שפ"י במעלות. היא היתה שם בתנאים הכי קשים, עובדת ומתרוצצת מצד לצד. אני אומרת לה – תגידי, מה, למה את כל-כך מתרוצצת? היא אומרת לי – תראי, נהרגו עכשיו, זה היה מייד אחרי שנהרגו בתרשיחא שלושה בחורים ערבים ואני רוצה ללכת לשם עם מישהו שמדבר ערבית אז אני הולכת לסדר שיבוא יועץ שמדבר ערבית ולהביא אותו הנה ולסדר את הרכב ששנינו ניסע לתרשיחא, שנוכל ביחד לתת את הייעוץ. ומסביב מהומת אלוהים וקטיושות וכולם מתכנסים במקלט והיא מתרוצצת בחוץ. תאמינו לי, אנשים כאלה, המערכת צריכה להיות גאה בהם ואנחנו צריכים לחשוב בתור מערכת עוד איך לתגמל אותם והיא לא היתה היחידה.

המערכת של בלהה נוי עובדת ועושה את כל המאמצים כדי לתת את כל הכלים לתמיכה בתלמידים וגם במורים ואני אומרת לכם בכנות, גם המורים וגם חלק מהמנהלים, תראו – כל המנהלים בקריית שמונה, עוד פעם אני אומרת את זה כי אומרים שאנשי השירות הציבורי ברחו. מי שניהל את הרובעים בקריית שמונה, היו אנשי מערכת החינוך, המנהלים של קריית שמונה ניהלו את הרובעים. באתי לשם אחרי המלחמה, אמרו לי – יש לך מנהיגות חינוכית שאת יכולה להתגאות בה.

קיבלנו במלחמה דיווחים גם על זה וגם על זה.

אם אומרים שצריך להעלות את המעמד של אנשי החינוך, אז צריך קודם כל לדבר על מה שהם עשו ואיך הם עבדו וזה ממש מעורר גאווה.

אנחנו רוצים לפתוח את השנה במועד וכבר אמרתי – להחזיר מערכת רגועה, מוכרת לכל התלמידים. אנחנו ניתן תמיכה, כמו שאמרתי, גם בכלים פסיכולוגיים וגם בכלים חינוכיים לכל מורה ולכל תלמיד, כדי להתמודד עם האירועים. אנחנו נאתר מורים ותלמידים שזקוקים לסיוע מיוחד. אני חושבת שצריך להגיד פה דבר מאוד חשוב – אני גם מציעה לכולנו לא ליפול לטרמינולוגיה שכולם פוסט טראומטיים. היה משבר קשה, אנשים עברו חוויות מאוד קשות, אבל אני לא רוצה שמערכת החינוך, מעל ילדי הצפון, יהיה איזה ענן כזה של פוסט טראומה. יש, היה קשה, דרך אגב לכולם היה קשה וצריך לתת לגיטימציה לזה שהיה קשה. בן-אדם נורמאלי במצב הזה, קשה לו. זה סימן לנורמאליות, לא לשום דבר לא נורמאלי. צריך לתת את התמיכה הזאת, אם יש אנשים שזקוקים לסיוע מיוחד – נאתר אותם.

אנחנו רוצים לתת תמיכה לימודית לתלמידים שזקוקים לכך, יהיו הרבה ילדים שבקיץ הזה היו לוקחים שיעורי העשרה ושיעורי חיזוק ומתכוננים לבגרויות, הם הפסידו את הקיץ הזה ואנחנו רוצים לתת להם תמיכה. לא נשכח את שאלת הסטודנטים בצפון והמוסדות להשכלה גבוהה בצפון, שזקוקים לסיוע. ביקרתי בכל המכללות בצפון, יש בעיה קשה, יש ירידה קשה בהרשמה, 20% פחות נרשמו למוסדות להשכלה גבוהה בצפון ואנחנו צריכים לתת על זה את דעתנו ולספק להם תמיכה.

העניין התקציבי עומד כך – אנחנו בקיצוץ הנוכחי כמעט ולא נפגענו ואני אסביר במדוייק. הקיצוץ הוריד ממשרד החינוך 115 מיליון שקל והחזיר לו שני סכומים – סכום של 65 מיליון שקל. ה- 115 מיליון שקל ירדו מקיצוץ רוחבי של פעולות. יושב פה אדי, יכול לתת את הרשימה המדויקת, אבל של כל פעולות המשרד, לא היתה לנו ברירה.

כמה אחוז זה בפעולות?

תלוי כמה ביצוע היה בפעולה ולכן זה משתנה מפעולה לפעולה.

מה- 100% תקציב של הפעולה, כמה?

משהו כמו 22%, אדי?

11.4.

על כל השנה או לארבעה חודשים?

לא, על כל השנה.

על הבסיס – 11.4.

כלומר, השליש האחרון.

ה- 9% נהפכו ל- 11.4.

כלומר זה כפול שלוש לארבעה חודשים אחרונים.

אם לוקחים את זה לארבעה חודשים אז זה נכון.

כמה קוצצו הפעולות בשנים האחרונות? שלוש-ארבע שנים אחרונות?

מאז שנכנסתי לתפקיד, זה הקיצוץ שעשינו. יושבת כאן המנכ"לית הקודמת, אתה יכול לשאול אותה.

בארבע השנים האחרונות קוצץ 3.2 מיליארד שקל, שזה בתקציבים של היום חמישה מיליון.

השאלה היתה לגבי כמה קוצץ מתקציב הפעולות. הפעולות אני לא יודעת לפלח נכון בתקופה טרם בואי. רונית תירוש, אם היא תרצה, תסביר כמה הם קיצצו.

תרשו לי להסביר. המערך הוא כזה – קוצץ סכום של 115 מיליון. הוסף לנו 65 מיליון לפסיכולוגים ויועצים חינוכיים ונוספו לנו עוד 70 מיליון שחוזרים לבסיס עכשיו. זאת אומרת, מבחינת מערכת החינוך, הקיצוץ הזה לא היה. קיבלנו יותר ממה שלקחו לנו.

אני מניח שההוספה זה על הוצאות מיוחדות. לדוגמה, הפסיכולוגים.

לא. ה- 65 היה להוצאות מיוחדות, ה- 70 היה לבסיס, לדברים שאנחנו נזדקק להם עכשיו לפתיחת שנה. ה- 70 לא היו מיועדים למשהו מיוחד. נאמר לנו מאיפה לקצץ, ה- 70 חוזרים אלינו לבסיס, אנחנו נגיע להחלטה לאור הצרכים לאן זה מגיע, וה- 65 יועדו לפסיכולוגים וייעוץ חינוכי. סך-הכל 135 מיליון. אני לא אומר לכם שאני אוהבת את דרך ההתנהלות הזאת, אני אגיד גם בישיבה הבאה הרבה על מה שיש לי להגיד על דרך ההתנהלות מול האוצר, אבל אם אני צריכה להגיד בשורה התחתונה קוצץ או הוסף, בסיטואציה הזאת קיבלנו את התוספת בצורה כזו או אחרת ולכן ב- 2006 אנחנו לא נמצאים עם תקציב יותר קטן ממה שהיה לנו. זאת גם הסיבה היחידה שאני הסכמתי לזה, היה מאבק מאוד ארוך עם האוצר.

זה הצגה מאוד לא נכונה. את נאלצת לקצץ בטיפול בסמים, בטיפול באלימות, הכל בפעולות, במתנ"סים, בתנועות הנוער,

לא, לא נגעתי לא במתנ"סים ולא בתנועות הנוער.

זה פעולות, לא?

לא כל הפעולות. לא נגעתי.

קיצצת בפעולות?

בפסיכולוגים נגעתם?

לא.

בתוכניות לימודים פגעתם?

בתוכניות לימודים פגענו. בפסיכולוגים לא פגענו, הוספנו. מעולם לא היה תקנון מלא.

טיפול באלימות?

זבולון, תן לשרה להשלים.

אני אתן לך את הרשימה.

יש רשימה של קיצוצים שכוללים את מה שאנחנו מציינים. אז שיחליטו.

רונית, אני חושבת שהבן-אדם האחרון שיכול לבוא פה בטענות על קיצוצים זו את, ככה, ישירות וחד-משמעי.

מה קשור למה שאמרתי? אני חושבת שאת אשמה לא פחות כי נתת שזה יקרה, בהיותך חברת כנסת. וגם עכשיו את מסכימה לקיצוצים.

סליחה, תדברי בתורך. מעולם לא היה תקנון מלא של פסיכולוגים ויועצים חינוכיים, כפי שיש השנה לפתיחת שנת הלימודים. יושבת פה בלהה נוי, מעולם.

מזל שהיתה מלחמה.

הדבר השני הוא, אני אמרתי, אני לא אוהבת את ההתנהלות של האוצר שמכריח לקצץ ביד אחת ומוסיף ביד שנייה. הודות למאבק שלי קיבלנו את ה- 70 מיליון חזרה לבסיס ונחזיר את זה למקומות שהם חיוניים. אבל משנכפה עלי הקיצוץ, בחרתי להתמודד בו בדרך הזאת, שבסוף החזירה למשרד את המשאבים שנלקחו ממני. איפה יהיה קיצוץ? אנחנו נשב, יחד עם אנשי המשרד, ואני אומרת, חשוב, אני אמרתי – אני אודיע לך מראש, אני אמרתי, צלצלתי לשר האוצר, אמרתי לו למשל שלצערי הקיצוץ יהיה ביד ושם כי זה מקום שלא נוצל בו כסף במלואו. אמר לי שר האוצר – הם קיבלו מספיק כסף בעבר. אז עדיף היה לי שלא יהיה קיצוץ, אבל בתוך הכסף הזה שניתן לי, אנחנו נעשה את המירב. הסך-הכל לא פחת, הוא מחולק.

הבעיה היא שאת מצביעה בעד. אם הממשלה היתה כופה, כמו בביטחון, את מצביעה יחידה נגד הממשלה, באמת, אין לי טענות אלייך, להפך, אני משבח אותך שאת נאבקת יחידה מול הממשלה.

במצב הנוכחי אם אני הייתי מצביעה נגד, באה לכאן אמרתי לכם הצבעתי נגד והיו מורידים לי 300 מיליון. אז במקום שאני אבוא וארחץ בניקיון כפיי אגיד הצבעתי נגד, אני הבאתי חזרה את הכסף במאבק מאוד קשה, שלא לטעמי.

גם ההצגה הזאת להצביע נגד, עשית את זה מספר פעמים כשר, אבל זה,

זה בשביל לעשות הצגה, זה לא בשביל להביא תוצאה.

זו בעיה של לגיטימציה, זה ממשלה שמתחילה עם לגיטימציה בהמשך הקיצוצים בחינוך, ושר החינוך מצביע בעד.

אני מודיעה לך שזה לא נותן שום לגיטימציה. גם האוצר יודע את המאבק שהם ניהלו וגם הוא יודע כמה כסף הם נאלצו להחזיר. בסופו של דבר, בשורה התחתונה, ה- 70 מיליון יחזרו לבסיס.

זה גידול טבעי.

לא, זה לא גידול טבעי, סליחה, זבולון, אל תטעה. ה- 70 מיליון זה כסף שהאוצר התחייב, יש לי מכתב חתום עם מיכל צוק, היא יכולה לאשר את זה, יש 70 מיליון לבסיס? חתומים? יש 70 מיליון לתקציב 2006 ועוד 70 מיליון שחוזרים לבסיס ב- 2007, זה כתוב וחתום עם מיכל צוק ומדויק כמו שאמרנו.

70 מיליון חוזרים לבסיס תקציב 2007, במסגרת התוכנית לשיקום הצפון.

זה לא היה מה שהוצג פה.

לא כתוב באיזה מסגרת, כתוב 70 מיליון חוזרים לבסיס, המסמך אתי, את לא רוצה שאציג אותו פה? במסמך כתוב ככה – 70 מיליון חוזרים לתקציב 2006 לשוטף, ו- 70 מיליון חוזרים בתקציב 2007 לבסיס. לא כתוב לצפון, לדרום, נתון לשיקולו של משרד החינוך.

למען הדיוק, זה חשוב מאוד כי אחרת, זה שנותנים עזרה מיוחדת לפסיכולוגים ולצפון, זה לא אומר שהקיצוץ פה לא משפיע על כלל החינוך.

ה- 70 מיליון, לא נאמר צפון. אני אביא את המסמך, הוא מצוי במשרד. אני אציג את המסמך פה, יש לי מסמך כתוב וחתום ולכן הוא יוצג פה בפני הוועדה.

לא הבנתי, אז מה המצב?

בשוטף של 2006 קיבלנו שני סכומים – 70 ו- 65. כיוון שאני לא הסכמתי שיהיה החזרה בשוטף וקיצוץ בבסיס, ל- 2007, ה- 70 חוזרים בבסיס.

לאיזה סעיף?

לסעיפים שאנחנו נחליט עליהם.

אומרת מיכל צוק שזה לשיקום הצפון.

נכון.

מהניסיון הקצר שלי, שאם מיכל צוק אומרת, אנחנו יכולים כולנו לעמוד על הראש, לא יעזור שום דבר.

זה מה שמיכל צוק אומרת,

היא מחזיקה את הכסף, לא אנחנו.

בזה אתה צודק.

אז אולי כדאי שנשמע אותה?

יש מסמך חתום. אני התעקשתי שבמסמך הזה יהיה כתוב שזה נכנס לבסיס וההחלטה על הבסיס, תהיה בדיונים שלי מול משרד האוצר. לא יועד הכסף הזה לשום דבר אחר, אני רוצה להחזיר אותו למקום שממנו קוצץ ה- 115. לכן, אני אומרת מראש, הכסף הזה לא יועד והוא חוזר לבסיס. אין אף שר שהצליח במאבק מול האוצר לקבל חזרה לבסיס כסף. אז עם כל הכבוד, אפשר לבקר והיה מאוד אקסטרווגנטי להצביע נגד, אבל אז היו מקצצים לי 300 מיליון מהבסיס. אז בסוף הצלחנו לקבל השנה 135 מיליון בשוטף ועוד 70 מיליון בבסיס ל- 2007.

את רומזת כאילו שהאוצר היה מעניש את כל החינוך בישראל, בגלל הצבעה של, זה לא,

זה נאמר לי בפירוש וחד-משמעית.

זה דבר שאנחנו לא שמענו, רוצים להרוס את האוצר?

זה עלייה במדרגה, מבחינת ההתייחסות.

זה נאמר לי בפירוש ובאופן חד-משמעי, לכן אני אומרת את זה גם כאן.

לאן הכסף עובר? אני מעריך את המאבק הזה, אבל לאן זה עובר?

זה יחזור, מבחינתי, למקום שממנו קוצצו ה- 115, שזה סעיף הפעולות של המשרד.

היא אומרת שלא, מיכל צוק אומרת שלא.

היא אומרת, אבל הכסף הזה חוזר לבסיס שלי ואני אחליט מה יהיה אתו, לאן הוא הולך.

לשיקום הצפון.

זה מה שהיא אומרת.

השרה אומרת שיש לה התחייבות של האוצר.

בישיבה הבאה נראה.

אני אביא לך את המסמך.

אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי הדרום. גם חלק גדול מהמשאבים שלנו לשיפוץ, הלכו השנה לדרום. השקענו 25 מיליון שקל במיגון של הדרום. דרך אגב, גם זה דבר, גם זה דבר שהוא לא בעצם מחובתו של משרד החינוך. אבל היה לי מאוד חשוב שהמיגון בדרום יצא לדרך, כיוון שהתנו את המיגון בזה שאני אמצא 20 מיליון מתקציבנו, 25 מיליון, אני הוריתי לתת את התקציב הזה כי היה לי חשוב שהמיגון יצא לדרך. הוא יצא לדרך, בגלל מה שקרה בצפון הוא לא הושלם, אני מקווה שעד אחרי החגים יושלם ההיקף המלא של המיגון.

אין קיצוץ במיגון של הדרום?

לא נגעתי במיגון,

לא, לא אצלך, אבל ממה שבא ממשרד הביטחון?

לא, ולא נגעתי במיגון, למרות לחצים מאוד כבדים, יש צרכים אדירים של שיפוצים, נתתי עדיפות ראשונה למיגון בדרום ולצפון.

ויש דיווח היום משדרות שיש קיצוץ של המיגון של בתי-הספר ממשרד הביטחון.

אני נוסעת לשם היום, אני אדווח לך מחר. אמירה ואני יוצאות מכאן למהלך של ביקורת של מה שקורה בדרום. אני לא הגוף הממגן, אבל אנחנו את כספי משרד החינוך העברנו באופן מלא וחד-משמעי.

משהו לגבי ההסדרים עם המורים ובאמת מילה טובה ליוסי וסרמן שסופג, כיוון שהוא קיבל יחד עם חבריו, גם רן ארז שלא נמצא פה, החלטה עקרונית שהשנה תיפתח, הם סופגים מהלכים מצד האוצר שאני רוצה לומר שהם בלתי אפשריים ואם אתם שואלים מה בסוף, לא בהתחלה, כי אנחנו נפתח את השנה, אבל לגרור מאבק מאוד עמוק, זה שתי סוגיות שאני מדברת עם האוצר עליהן מיום כניסתי לתפקיד – מכסות פרישה, שהאוצר לא מאשר והלא זה דבר מזעזע. מצד אחד, אומרים לנו – תרעננו את המערכת, ומצד שני, מספר מכסות הפרישה שהם אישרו השנה, נמוך מבעבר, באופן לא הוגן.

מה זה נמוך? אין. נתנו את המכסות, אנחנו גם למדנו את העובדות. נתנו, כל המכסות שנתנו, זה היה לאנשים שממילא חולים וממילא חייבים לצאת מהמערכת. אנחנו למדנו את הנושא פה.

אני בטוחה שיוסי וסרמן יציג את העניין בצורה מדויקת. זה קריאה מפה גם לאוצר, פנינו פעם אחרי פעם וביקשנו לסגור את העניין הזה. לצערי, המצב הנוכחי שהעסקת המורים לא נמצא אצלנו,החוזים עם המורים לא נחתמים אתנו, הם נחתמים עם האוצר, מאפשר לא לתת מכסות פרישה לאוצר ולהתנות את זה בדרישה לא לגיטימית. על זה שתוספת היוקר, המורים יוותרו על תוספת יוקר שמגיעה להם בדין ועל-פי חוזה ויוסי יסביר את זה, זו דרישה לא לגיטימית ואני חושבת שמכסות הפרישה צריכות להינתן. אי-אפשר לדרוש מהמערכת להתרענן.

הדבר השני שלא ניתן על-ידי האוצר, ואני שוב חוזרת שזה טעות. מייד כשנכנסתי לתפקידי, הודעתי שאנחנו נעשה כל מאמץ להשאיר את המערכת באופן יציב לשנה אחת, כדי שאפשר יהיה להתארגן לקראת שינויים יותר מרחיקי לכת. עלה הנושא של 34 יישובים של ניסוי דוברת. במהלך של תיאום שניהלנו עם המורים ועם ראשי הרשויות, שבו כולם התגמשו, גם ארגוני המורים וגם ראשי הרשויות וגם המשרד עם שמוליק אבואב, שמוליק ארנון וגם מנחם כהן, עשו פה עבודה מצוינת והצלחנו להגיע להסכמה עם הרשויות ועם המורים איך אנחנו ממשיכים את הניסוי. נשארה פתוחה סוגיה אחת שלא נסגרה ושוב, בגלל שזה לא נסגר עם האוצר, אני לא יכולה לתת למורים את האפשרות לצאת לדרך וזה תשלום עבור השתתפות בהזנה.

בשנה שעברה שילמו למורים 55 שקלים. הם ביקשו השנה יותר, אמרנו – אי-אפשר. הם התפשרו על 55 שקלים, עכשיו העניין הזה לא סגור מול האוצר ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שאחרי הידברות מאוד ארוכה שלשביעות רצון כולם החזירה את המערכת לשישה ימים, הדבר שהמורים רצו אותו וצדקו בו, שצריך לחזור לשישה ימים, חוץ מאשר במועצות האזוריות, ונתנה את המשאבים להארכת יום הלימודים ולחלוקת כיתות, אחרי שעשינו את כל המהלך הזה, אנחנו תקועים, כי סיכמנו כל שלושת הגופים חתמו – משרד החינוך, הרשויות והמורים הגיעו להסכמה והאוצר לא חותם על ההסכמה הזאת, ומסכל לנו את פתיחת השנה.

כרגע הבעיה העיקרית שלנו היא שאנחנו רוצים שהשנה הזאת לא רק תיפתח, היא גם תימשך. כדי שהיא תימשך, אנחנו זקוקים למכסות פרישה הוגנות למורים, אנחנו זקוקים לסיכום על 35 ישובים עם האוצר, לנו במערכת יש בעצה אחת כולנו ביחד עמדה ברורה מה עושים. אנחנו זקוקים לפיתרון של השכר, שכר הלימוד של הסטודנטים והתמיכה של האוניברסיטאות והמכללות בצפון. כל הדברים האלה ידועים ומוכרים, נמצאים על השולחן עם האוצר כבר הרבה מאוד זמן. אם הדברים האלה ייסגרו, המערכת כולה ערוכה ומוכנה.

כמו שאמרתי, נפתח את השנה בצורה מסודרת, אני רוצה גם שהיא תתנהל מסודר. מעבר לזה, הצגנו אתמול לממשלה הזאת תוכנית לחיזוק הצפון וחיפה, כולל כמו שאמרתי – עוטף עזה. התוכנית הזאת נועדה לתת מענה לצרכים הייחודיים שאירעו בעקבות המלחמה, כמו גם לצרכים הרגילים של המערכת ואני לא חושבת, ודרך אגב, לשמחתי ראש הממשלה תמך בדבריי בישיבת הממשלה. אני לא חושבת שהמטרה היא אך ורק לחזור למצב שהיינו בו. המטרה היא להפוך את המערכת למערכת טובה יותר ועשירה יותר ואיכותית יותר.

יתר על כן, גם הודענו שכל משאב שניתן לנו לצפון, כולל המשאבים שכבר קיבלנו, יתחלק על-פי קריטריון אחד והוא אזורי מיגון. כלומר, אנחנו לא עובדים לפי אזורי קו עימות כי המפה הזאת מפלה את היישוב הערבי ומוציאה אותו מחוץ לחלוקה. אנחנו עובדים לפי אזורי מיגון. מי שנפגע יותר – יקבל יותר. לכן אנחנו את כל המשאבים שיש לנו וגם יהיו לנו בעתיד, מחלקים בצורה שוויונית.

מספר הילדים הוא לא קריטריון?

לא, מספר הילדים הוא קריטריון בוודאי, אבל השאלה בכל מקום אנחנו מחלקים על-פי הצרכים. אתמול בממשלה קמה על זה צעקה מצד השר גדעון עזרא ושרים אחרים שאמרו – איך זה יכול להיות שאנחנו נותנים את סכום הכסף לשיקום בעיקר לערבים ואני אומרת לכם – בצפון יש 60% ילדים ערבים וכל מה שאנחנו נקבל לחיזוק מערכת החינוך בצפון, 60% ילך לילדים ערבים ומישהו שחושב שיהיה אחרת,

לא צריך לדבר ערבים ויהודים, זה אסור מה שאמר גדעון עזרא. לכל הצפון.

הדרך היחידה שנחלק היא על-פי הצרכים, ולא על-פי שום קריטריון אחר.

אני רוצה לומר באופן מאוד ברור, שיש לנו מעבר לנושאים שדיברנו עליהם השנה, צורך להתמודד עם תופעה שכבר דיברתי עליה בימים האחרונים והיא התופעה של תהליך מואץ של הפרטת בתי-הספר. משרד החינוך עומד היום תחת לחץ אדיר, גם אני באופן אישי, לפתוח עוד ועוד בתי-ספר פרטיים. המהלך הזה נתמך על-ידי פסיקה של בג"צ ולא מותיר לנו מרחב תמרון. אנחנו יחד עם אנשי האגף ויחד עם הגורמים המקצועיים, נעשה מהלכים השנה כדי למנוע את המצב הזה. אני לא יכולה להורות עכשיו ללבנה לא לאשר בתי-ספר כי תוך דקה יהיה בג"צ והיא תאלץ לעשות גם עם שיקול דעתה המקצועי המורה לה לא לפעול. אי-אפשר להורות לאיש במשרד לפעול כנגד החלטה של בג"צ ונדבר על זה שוב בישיבה הבאה. כל עוד יש לי בג"צ, אני לא אעקוף אותו, אבל אני אמצא דרכים חוקיות להתמודד אתו וזה מה שאנחנו נעשה.

היום במגזר הערבי ואני אגיד לזכות ראשי הרשויות, באים אלי ראשי הרשויות ואומרים לי – אתם הורסים את החינוך במגזר הערבי, הכל הולך לעמותות פרטיות של גורמים שהם בחלקם עוינים לישראל.

הם לא רוצים בבתי-ספר ממשלתיים.

אני לא חושבת שאני צריכה לממן גנים פרטיים במגזר הערבי או בכל מקום אחר ואני לא חושבת שאני צריכה להיות אדישה לקריאתו של יונה יהב שאומר לי – מערכת החינוך בעיר שלי קורסת כי כולם הולכים לבתי-ספר פרטיים. ואני אבוא אליכם כי אני צריך חקיקה ואני אצטרך סיוע בעניין הזה ואני מקווה שוועדת החינוך תסייע ותאפשר לנו לשנות את המצב הזה, כי אם רוצים להציל את החינוך הציבורי, הממלכתי, צריך לעשות את זה בכלים של חקיקה.

איך תעכבי את החינוך העצמאי בעניין הזה?

אני לא באה לשנות את החינוך העצמאי. יש לי כמה רעיונות, כשהם יהיו בשלים אני אשמח לבוא לוועדה, אני בטוחה שהרב מלכיאור ייתן לי במה לדון בנושא הזה. אנחנו נבוא ונציג. דבר אחד אני לא אתן – הפרצה שנפרצה בשנים האחרונות והעלמת העין מפתיחת מוסדות פרטיים והמצב שהמשרד ידע שהוא נותן יד לשחיקה, גם של החינוך במגזר הערבי וגם של החינוך במגזר היהודי ואילץ את עצמו ואת עובדיו לנקוט באופן שהוא לדעתי סותר את מה שהמשרד אמור לעשות, אני לא אתן לזה יד.

מה את מדברת? נראה אותך עושה את זה. זה חוכמה גדולה לדבר. המשרד לא העלים עין מעולם, המשרד התמודד בבג"צים, פעם נכשל, פעם הצליח, נראה אותך. אל תשמיצי.

אני אשמח. אני פה כדי להגיד שהמצב הקודם היה לא ראוי ואני אתן לזה מענה ותיקון כי זה מצב שהוא מאוד בעייתי.

התקציב של 2007-?

עוד לא נדון.

לא התחלת דיונים בכלל?

לפני המלחמה היה לי דיון עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לא עם האוצר. כי ראש הממשלה היה מאוד מעורב בתוכנית והיה מאוד מאוד בעדה. סיכמנו איזה שהוא סיכום. ברור לי שהוא כרגע לא ריאלי. אנחנו צריכים להיכנס לדיון זה מחדש, כשיש לעינינו שני דברים – התוכנית של השיקום והמערכת כולה. כשהדיון הזה יתחיל, אשמח לדווח עליו.

מצד המשרד, הדרישה להחזיר את הדברים שקוצצו בחמש השנים האחרונות, זו תהיה תביעה?

מה התקציב? איך המשרד ערוך לפתיחת שנת הלימודים במגזר הערבי? יש כמה מגזרים במדינה שמעניין לדעת. המגזר הערבי, למשל, איך נפתחת שנת הלימודים? המשרד ערוך לזה?

השנה תיפתח במגזר הערבי בצורה מסודרת. כל ראשי הרשויות הערביים, הבדווים, הדרוזים והצ'רקסים, היו אצלי. ישבתי עם כולם. לא אומר שאין בעיות. אם לא בנו במגזר הבדווי שנים, אז בשלושת החודשים האחרונים לא סגרו את הפער. אם ביישובים הערביים בצפון יש אפליה מתמשכת, אז בשלושה חודשים אחרונים לא סגרו את האפליה.

חלק ימשיכו ללמוד באסבסטים, זאת בעצם תשובה אחרת.

את צודקת, נדיה.

זה לא אישית, יולי, אבל חלק, חלק אני ביקרתי ואני ראיתי איך הם לומדים.

אין שום ספק שהמגזר הערבי הופלה לרעה כל השנים. כל השקעה של משרד החינוך, מיום כניסתי, הוא לא רק שוויוני, אלא היא מתעדפת את הקבוצות על-פי אשכולות ולכן, לצערי, אני לא אומרת את זה בשמחה, שרוב הערבים נמצאים באשכולות הנמוכים, ולכן הם מקבלים תעדוף. להגיד לכם שבכסף שהיה לנו שיפרנו מערכת שנמצאת על סף קריסה כבר 20 שנה? אני אגיד לכם שלא. מצד שני, ראשי הרשויות הערביים יודעים את המחויבות שלי. הם גם קיבלו במהלך התקופה הזאת, וראשי הרשויות הערבים בצפון, לא רק את אותו יחס אלא גם את אותה תמיכה וכרגע שאנחנו עובדים בפתיחת שנה, בדיוק את אותם כלים לעבודה כמו ראשי הרשויות היהודים, אין לי ויכוח אתם, אנחנו יודעים בדיוק.

דרך אגב, השגנו הישג בלתי רגיל, לטעמי – כל התרומות שבאות מחוץ-לארץ, דווקא מהקרנות היהודיות, כולן עד אחת, מחולקות שווה גם למגזר הערבי ויש קהילות יהודיות בחוץ-לארץ שמשפצות בתי-ספר במגזר הערבי כי אני אמרתי – לא יהיה דבר כזה שרק משפצים אצל היהודים ובשמחה ובהיענות. אני אסירת תודה גם לג'וינט וגם ל- UJC וגם לסוכנות ואתם תראו בימים הקרובים נחשוף חלק מהפרויקטים האלה שבעקשנות עשו מהלך של תמיכה במגזר הערבי ויושב פה יענקל'ה אגמון ידידי, הסולידאריות הכי גבוהה היא ברמה של ראשי ערים.

כשאני באתי לראשי ערים ביום הראשון, ראשי ערים אמרו לי – תחלקי שווה, תתני לערבים תעדוף, הם אלה שדרשו את זה. הם לא אמרו רק אני דורש לעצמי.

אז שיקבלו 90% מהתקציב שנועד אחרי המלחמה, אז זה יסגור את הפער.

חשבתם גם על המגזר החרדי, שחסרים אלפי כיתות?

רגע, סליחה, שאלו אותי על המגזר הערבי. אני אגיד לגבי המגזר החרדי – היום חסרות כיתות בעיקר במגזר הערבי ובמגזר החרדי. כשאני באתי לראש הממשלה והצעתי לו את מפת החסרים,

מה פעלת בקשר למגזר החרדי?

עכשיו היא מסבירה.

לא, היא מסבירה כל הזמן על המגזר הערבי.

זה מה שנשאל.

אין עיני צרה בזה, אבל מה פעלת במגזר החרדי?

גם המגזר החרדי בצפון קיבל את חלקו בצורה יפה.

המשרד ערוך לפתיחת שנת הלימודים במגזר החרדי?

עד היום לא הגיעו אלי בקשות או אמירות מצד המגזר החרדי שהם לא הולכים לפתוח את השנה. אם יש כאלה, אני אשמח ללמוד עליהם.

חרדים פותחים את השנה מה לא יהיה, אבל זה לא אומר שזה ערוך לזה. זה עניין של גישה חינוכית.

מייד עם כניסתי לתפקיד, הצעתי לאוצר להשתחרר מהתנגדותו לבנות בשיטת ה- BOT כי כאמור, הפיצוץ הבא יהיה על כיתות לימוד. המרד הבא, הציבורי, יהיה על כיתות לימוד. הגשנו את כל הצרכים, הצענו פיתרון שנכון שהוא לא אידיאלי מבחינת האוצר, כי האוצר אומר לי – אם בונים בשיטה הזאת, זה כסף יקר, כי אחר-כך הלא שוכרים מהבונה את הכיתות למשך 20 שנה. אמרתי להם ואני אומרת את זה גם עכשיו – ייתנו לי אפשרות לעשות את זה תוך שלוש שנים, אני אסגור את כל הפער. אבל האוצר, ביד אחת לא נותן את המשאב, וביד שנייה לא מקצה כיתות לימוד. המצב הזה הוא בלתי אפשרי.

את יכולה לתאר לנו יותר במגזר החרדי, מה חסר?

האם ילד במעלות, בחינוך החרדי, יהיה אפשר להסיע אותו, אין בית-ספר חרדי במעלות, האם אפשר יהיה להסיע אותו לנהרייה?

אל"ף, יש בית-ספר במעלות.

לא משנה, לקחתי דוגמה. אז בשלומי. יהיה אפשר להסיע אותו.

את שאלת ההסעות נתקצב כבעבר. אנחנו חסרים כיתות לימוד במגזר החרדי. הצמיחה היום, בואו, תסתכלו על הדמוגרפיה וזה ייתן לכם את כל התשובה. הצמיחה היום היא בעיקר דמוגרפית, היא במגזר החרדי ובמגזר הערבי. אומר דבר חמור – זאת אחת הסיבות שלא בונים. אם היה החסר הזה במקומות שהוא בלב הציבור היהודי, מעמד הביניים, היו מקימים קול צעקה והיו בונים. אבל כיוון שזה שתי הקבוצות שלא מצליחות להרים את הצעקה הציבורית למדרגת השפעה, לא בונים. אין איש אחד במערכת, אני לא יכולה להביא כסף מהאוצר שלא נותן את דעתו לעניין.

אני יודע שזה נכון וזו האשמה מאוד כבדה נגד הממשלה להגיד שיש אפליה מכוונת, אבל לצערי אני יודע שזה נכון וזה לא התחיל עכשיו.

זאת האמת.

אני מבקש לקבל פה תיאור מצדך, מה ההיערכות במגזר החרדי. מה חסר, מה צריך לעשות.

הכי חסר – כסף לשיפוצים, שאנחנו מבקשים אותו. תראה מה קרה לתקציב השיפוצים והפיתוח של משרד החינוך השנה. 25 מיליון הלכו למיגון בדרום, השקענו כסף רב בצפון בבתי-הספר שנפגעו, נתנו משאבים לבתי-ספר שאי-אפשר היה שלא לעשות שם שינויים. אנחנו היום חסרים בתקציב השיפוצים סכום מאוד ניכר. במגזר החרדי זה צורם במיוחד כי שם בתי-הספר הם במצב, זה לא בתי-ספר שאנחנו בונים אותם ולא בתי-ספר שאנחנו אחראים עליהם באופן ישיר יכולתי להגיד – המגזר החרדי רוצה להיות מוכר שאינו רשמי, שיידאג לבתי-הספר שלו. זו היתה יכולה להיות תשובתה הרשמית של המדינה. אינני נותנת את התשובה הזאת. אנחנו מנסים להיאבק על הכספים האלה.

את לא יכולה לתת תשובה כזאת, זה בחוק. החינוך העצמאי בחוק.

זה ארבעה זרמים בחוק.

מעיין החינוך התורני – בחוק.

החינוך העצמאי, הרב גפני, מקבל,

יש הכרה בתקצוב, בחוק יסודות התקציב. על זה מדובר.

מדובר על התקצוב. על זה אנחנו מדברים.

התקצוב חסר בענייני שיפוצים במגזר החרדי. אם תשאלו מה הבעיה הכי קשה – זו הבעיה. אם אתה שואל אותי אם יש לי כסף לתקצב את זה – אני אומר לך שלא, כמו שחסר לי עוד הרבה מאוד כסף לשיפוצים במגזר היהודי.

את יכולה להבטיח לוועדה שלפחות מבחינת בטיחות בתי-הספר החרדיים שכל הנושא הזה הוסדר?

לא. חסר לי 200 מיליון שקל.

יכול להיות מצב שהמשרד מאפשר לילדים חרדים ללכת לבתי-ספר שיש סכנה בטיחותית?

המשרד לא מאפשר כי גם אין רישיונות כרגע. זה המצב. המצב הוא שאין כרגע גם רישיונות וחלק גדול מבתי-הספר עובדים ללא רישיון.

עובדים ללא רישיון?

כן. זה המצב. יש בתי-ספר שעובדים ללא רישיון.

וזה מסיר את האחריות ממשרד החינוך על העניין?

לא. אבל אני שוב אומרת שאינני יכולה להוציא מים מהסלע. אנחנו מודעים לבעיה הזאת. המגזר החרדי יודע בדיוק לאיזה בתי-ספר אין רישוי לפתוח את השנה.

אין שקל אחד להסעות ל- 3 בספטמבר, אין.

זה לא נכון.

לא נכון? אבל זאת עובדה. יושבת פה מנהלת האגף לחינוך מוכר. אפשר לדעת תשובה על השאלה הזאת?

הסעות יתוקצבו כמו בעבר.

החינוך החרדי מתוקצב להסעות כמו כל אחד אחר.

אין את הכסף.

הבעיה היתה שהיתה העדפה.

אדוני היושב-ראש, אולי אפשר לשמוע את מנהלת האגף לחינוך מוכר, האם יש ב- 3 בספטמבר הסעות, כן או לא?

יהיה מענה להסעות על-פי הכללים הכלליים, יינתן מענה להסעות.

קיימת ישיבה עם ראשי מערכת החינוך החרדית לפני פתיחת שנת הלימודים?

קיימתי ישיבות במהלך הקיץ, היו אצלי ראשי מערכת החינוך החרדית ואם יש אישור, אתה יודע שהנושא הזה נדון, ישבנו גם אנחנו ביחד, לא תמיד לשביעות רצונך.

אין לי תשובה. שביעות רצוני או לא, אין לי תשובה.

עניין ההסעות יהיה על-פי הקריטריונים.

על-פי הקריטריונים, האם יש ב- 3 בספטמבר שקל? אפשר לדעת, כן או לא?

הרב גפני, קיבלת תשובה.

אני רוצה להודות לשרת החינוך על המאמצים שהיא עושה כדי ששנת הלימודים תיפתח בצורה מסודרת. עושה רושם שהממשלה מנותקת מהמציאות. במקום להגביר את אמצעי הביטחון והמיגון על מוסדות חינוך, על תלמידים, אחרי המלחמה, אנחנו מתבשרים בימים האחרונים, שמבטלים את השמירה על 700 מוסדות חינוך, גני ילדים. בעבר היה להם שמירה ועכשיו, בגלל הפסקת התרומות מחו"ל, לא תהיה שמירה. מערכת החינוך שלנו תלויה בנדיבות לבם של הקהילות ואם הקהילות לא מוכנות להמשיך לממן, אז למרות שהיתה מלחמה ולמרות שכולם יודעים שהמצב לא כל-כך שפיר מבחינת הביטחון, מחליטים לבטל את השמירה ב- 700 מוסדות חינוך, מחליטים לצמצם את ניידות הביטחון.

אחרי קיצוץ של 3.6 מיליארד שקל במערכת החינוך.

אני מתנצלת, מנכ"ל משרד הביטחון רוצה אותי בדחיפות.

אנחנו נחכה רגע.

אני רוצה להגיד דבר עקרוני וגם חשוב לאוצר. אני אומר כשהשרה לא פה אבל אני אומר לה זאת גם אישית אחר-כך – השיטה הזאת להיעזר בכל המוסדות היהודיים בעולם זו שיטה שאני מבין שנוח לממשלה להשתמש בה ואנחנו באמת אסירי תודה בפני כל מיני גורמים של פילנתרופיה, ודאי הגורמים הרשמיים והטובים והרחבים. הדבר הזה אבל גורם להרבה מאוד חסרים אחר-כך כי מה שקורה – בשנה אחת נכנסים למשל ה- UJC ומשלם בשביל הבטיחות בגני ילדים ועושים את זה שנה ועוד שנה ובשנה השלישית יש בעיה בצפון ואז מחליטים ב- UJC להעביר את כל הכסף מהבטיחות. בינתיים הממשלה יצאה מהעניין ואז פתאום עושים הערכה ביטחונית אחרת, כאילו שזה הערכה ביטחונית ולא הערכה כלכלית אחרת, ואז פתאום לא צריך מערכת של ביטחון בגני ילדים כי הממשלה כבר הסירה את האחריות שלה מהנושא. זה בעיה בנושא אחרי נושא. יש עכשיו נושא של ילדים בסיכון, שקיבלו הרבה מאוד כספים דרך פילנתרופיה. שוב, הפילנתרופיה עכשיו עברה לנושא אחר, זה האופי של פילנתרופיה ואז כל הילדים בסיכון פתאום לא זקוקים והממשלה לא נכנס לסוגיה הזאת ומאוד מאוד בעייתי לנהל מערכת שמתבססת בצורה כזאת על פילנתרופיה כשזה הדברים הבסיסיים של הבטחת הממשלה שלא מקיימת אותם בדברים האלו. אני אומר את זה כהערת אגב, נצטרך הרבה לעומק לטפל בשאלה הזאת.

סליחה. [שרת החינוך חוזרת לישיבה].

תקציב משרד החינוך שקוצץ בצורה קשה בשנים האחרונות, ב- 3.6 מיליארד שקל, במקום להוסיף תקציב אחרי המלחמה, קיצצו את הקציב, שרת החינוך אומרת שהיא הצליחה להחזיר חלק מהתקציב, נציגת האוצר אומרת שזה לא יחזור לתקציב הבסיסי, לבסיס התקציב, אלא זה מיועד לצפון. חזקה שבדרך-כלל האוצר עושה מה שהוא רוצה והוא צודק. עושה רושם שיש כאן מין מדיניות חלם, במיוחד לגבי משרד החינוך, לגבי חינוך ילדי ישראל.

לגבי המגזר החרדי. שמחתי מאוד לשמוע משרת החינוך על הדאגה למגזר הערבי, למגזר הבדווי, באמת צודק, אסור שיהיה ילד אחד במדינת ישראל שלא יהיה לו פתרונות דיור סבירים ופתרונות לימוד וכו'. אבל כמעט ולא שמעתי מילה איך היא מתכוונת וחושבת לפתור את הבעיה, נאמר בתחום הדיור במגזר החרדי. אני מסופק אם השרה בכלל יודעת מודעת על מחסור של כיתות לימוד במגזר החרדי. אני רוצה לומר לך, כב' שרת החינוך, בירושלים בלבד חסרות 1,000 כיתות, בירושלים בלבד. תלמידים שלומדים בתנאים מחפירים, בקרוואנים, במקלטים ובכל מיני מקומות. ככה המצב גם בכל המדינה. ומדוע לא מגיע סוף-סוף הזמן לפתור, לחשוב לפחות על פיתרון הולם, כמו שחושבים למגזר הערבי והבדווי, שצריכים לפתור גם את הבעיה במגזר החרדי. אני יכול לתת עשרות דוגמאות של מוסדות שנמצאים בתנאים הקשים ביותר. אם תבואי לסיור ולראות, להתרשם מקרוב, אין לי ספק שאת תזדעזעי פשוט מזה. אבל לא רק בתחום הדיור, בכל התחומים.

בנושא של הסעות, בשנה שעברה הפסיק משרד החינוך לתקצב את ההסעות. כתוצאה מזה, במשך חודשים, עשרות אלפי תלמידים לא יכלו להגיע לבתי-הספר והיה ביטול תורה של חודשים לגבי עשרות אלפי תלמידים.

הייתם בקואליציה.

אתם השגתם הכל כשהייתם בקואליציה?

הסעות לא הופסקו.

לא הופסקו? לא תוקצבו, מה זאת אומרת לא הופסקו. הם לא תוקצבו, אז הופסקו.

אישית טיפלתי בזה, תוקצבו.

לא לכל דבר שהם מעלים,

אבל זה לא נכון.

מה זאת אומרת לא נכון?

הוא אומר שזה כן נכון, בואו נמשיך.

יש פה את לבנה, תשאלו.

בשנה הנוכחית אין בכלל תקציב להסעות, או שיש תקציב מאוד מאוד מקוצץ.

הזנה, פסק שופט במדינת ישראל, שופט בבית-המשפט העליון, כב' שרת החינוך, שלילדי המגזר החרדי לא מגיע הזנה, את שומעת? פסק שבמדינת ישראל היהודית לא מגיע הזנה לילדי בתי-ספר שלומדים במגזר החרדי.

אני חושב שהשרה אמרה את דברה בנושא הזה בצורה ברורה.

הוא אמר שרק לילדים ביום חינוך ארוך, בחינוך הרשמי.

אותו דבר.

השאלה איך מנמקים את זה. ברור שזה אותו דבר.

עושה רושם שיושבים אנשים, אדם, מספר אנשים וחושבים כל הזמן איך להצר את ההתפתחות של החינוך החרדי, איזה אמצעים, אם באמצעים של קיצוץ בקצבאות ילדים או בתקציבים, בכיתות, בשיפוצים. העיריות והמועצות המקומיות כלל לא מתקצבות את השירותים שמקבל כל בית-ספר. בית-ספר ממלכתי מקבל שירותים, בית-ספר שהוא במגזר החרדי – לא מקבל. זה גורם כשלעצמו למיליוני שקלים של גירעון במגזר החרדי. אף אחד לא חושב על זה, אף אחד לא חושב שצריכים לתת תקציב חלופי לזה, שום דבר לא.

אני חייב כאן לצטט מה שקיבלתי ואני מקווה שזה לא נכון, אני אשמח מאוד אם השרה תכחיש את זה. אתמול העבירו לי ידיעה שהתפרסמה באינטרנט שהשרה יולי תמיד החליטה כי גני הילדים בצפון יקבלו חבילות סיוע למעט החינוך החרדי העצמאי. וכותב מנהל בית-ספר לעשרה הרב חיים קלשבסקי ואני אצטט רק כמה משפטים.

מי הכתב המיומן הזה?

איזה אתר אתה קורא?

זה חדרי חרדים.

זה מסוג ההסתה שהציבור החרדי נוהג לעשות מפעם לפעם.

זה מכתב שמצטט את הרב חיים קשבסקי שהוא כותב ככה – שילדי הגנים הנם ילדים לכל דבר ועניין, גם הם חוו על בשרם את מאורעות המלחמה, גם הם חרדים מאוד לעתידם, גם הם קטנים ובלתי מוגנים בעליל, גם הם לומדים במוסדות שאינם מוגנים מפני טילים, גם הם אזרחים,

אני נותנת לך עכשיו 1,000 ערכות מדע, 1,000 ערכות ספרות ילדים שיש לנו, ואם אתה תכניס אותם לגני הילדים החרדים, אני אתן לך עוד 1,000.

אני רוצה לשאול את השרה – האם זה נכון שהילדים בצפון יקבלו חבילות סיוע והמגזר החרדי לא?

כל מה שיש, יהיה מוצע לכולם. מי שיחפוץ בכך – ייקח. אנחנו מחלקים ערכות מדע, ערכות תרבות, ערכות ספרות, וזה פתוח לכולם.

אני מודה לך מאוד על התשובה. בכל אופן, המצב הוא כיום, עושה רושם,

אני חושב שתיארת את זה טוב. אבקש לקצר מאוד בדברים. אני מבקש מהשרה להתייחס.

אני מאוד מאוד מקווה, לאור מה שאני רואה שהיא דואגת כל-כך לכל המגזרים, שהיא תדאג באותה מידה גם למגזר החרדי, שיקבל את המינימום שמגיע לו לקבל, אם זה בתחום הדיור, בתחום הסעות, בתחום שירותים, שחלקו לא ייגרע ממה שמקבלים ילדים במגזרים אחרים.

אני בעד לחלק משאבים באופן שווה. לגבי מצב הכיתות יש חסר מתמשך בחינוך החרדי. זה לא נולד היום ולא אתמול, הממשלה יודעת את זה, שר האוצר יודע את זה. נתנו דיווח מדויק איפה החסרים והיכן הם חמורים במיוחד. הם חמורים במיוחד במגזר הערבי ובמגזר החרדי. אם היו נותנים לי אפשרות לעשות זאת בשיטת BOT או PFI, משרד החינוך היה לוקח זאת על עצמו והיה בונה והיה סוגר את הפער. אני רק צריכה אישור לעשות את זה. יש לנו תוכנית, יש גורמים חיצוניים שמוכנים לסייע לביצוע התוכנית. הכל ערוך ומוכן, אנו זקוקים לאישור האוצר. אם יהיה לנו אישור, אני אבוא הנה בעוד שבועות בודדים ואתן לכם את הפריסה באיזה קצב ואיך עושים זאת.

לגבי הסעות. המגזר החרדי רוצה שוויון – יהיה שוויון. הם יקבלו תקצוב להסעות, בדיוק כמו כל אזרח אחר במדינת ישראל. יש קריטריונים להסעות, הם יחולו על כולם והמגזר החרדי גם יצטרך לעמוד בקריטריונים שחלים על כולם. אז הם גם לא יפערו כפי שפערו בשנים האחרונות חובות מיותרים. לא יכול להיות מצב שרק במגזר החרדי ייקחו כל ילד לכל מקום שרוצים לקחת. יש קריטריון, יש מרחק, יש אפשרות להסיע. האפשרות הזאת תינתן למגזר החרדי כמו לכל מגזר אחר ובדיוק על-פי אותם קריטריונים.

זאת אומרת שאפשר להרגיע את המצב כי יש פה איזה טיעון ששמענו בחודש האחרון, כאילו נגמר כל הכסף, היתה מקדמה ונגמר הכסף להסעות אני רוצה לדעת האם זה נכון או לא.

בהסעות היה חוב, המקדמה כיסתה את החוב. יש שם פער, אמרתי, אנחנו ניתן הסעות למגזר החרדי על-פי הקריטריונים המקובלים במשרד החינוך. לא פחות ולא יותר.

מתחילת שנת הלימודים?

כן. יש התחייבות של השרה.

בוודאי.

לנושא כיתות לימוד. אל"ף, אני מניחה שאם ואני אומרת אם, אבל על-פי הנתונים שהציגה השרה, אם אחת הבעיות המרכזיות בצפון היא עניין של כיתות,

לא בצפון, בכל הארץ ודווקא בעיקר בדרום.

אם זה עניין של כיתות לימוד, אני מניחה שתבוא הצעה ממשרד החינוך לפתרון.

מה זאת אומרת תבוא הצעה ממשרד החינוך?

יש תקציב פיתוח למשרד החינוך,

של 50 כיתות בשנה.

אני יודע, אני מכיר את זה.

אין פה 50 כיתות בשנה. בשנה נבנות כ- 1,200 כיתות ולכן ההקצאה צריכה להיעשות בהתאם לצרכים. זה דבר ראשון.

את הרי יודעת, שחסרים, זה כבר נתון מלפני שנה, לא יודע כמה זה עכשיו, 6,000 כיתות לימוד ו- 1,000 כיתות גן, אני יודע את הנתונים. מה משרד האוצר מציע לעשות בעניין הזה? יש פה הצעה ללכת לשיטה אחרת, שתוך שלוש שנים סוגרת את העניין. אי-אפשר להמשיך לתת לילדי ישראל ללמוד במקלטים ובקרוואנים. מה אתם חושבים לעשות בעניין?

אל"ף, יש תקציב פיתוח למשרד החינוך. במדינת ישראל מדי שנה נבנות כ- 1,200 כיתות, אני לא יודעת מאיפה המספר של 50 מגיע, אני מוכנה,

יש תקציב במשרד החינוך ל- 1,200 כיתות?

יש גידול טבעי.

אם אתם רוצים שאני אתייחס, אני אשמח להשלים משפט ואני חושבת שזה יהיה יותר ברור. למשל, ב- 2006 יש 700 כיתות בתקציב משרד החינוך, על זה נוספת הבנייה של מפעל הפיס, שמי שמקצה אותה זה משרד החינוך בהתאם לקריטריונים, וזה מגיע לכ- 1,200 כיתות בשנה. זה דבר ראשון.

לגבי הנושא של ה- PFI או BOT או כל שיטה אחרת, כל מה שמדובר שם זה שיטת מימון. הנתונים הכלכליים לפחות הנוכחיים שבידי, מראים לי שהעלויות יוצאות יקרות יותר ולכן היתה גם החלטת ממשלה שמתנגדת. אם במסגרת סדרי העדיפויות של הממשלה, ויושבת כאן שרה שהיא חלק מהממשלה, חושבים שהדבר הנכון הוא להפנות יותר משאבים לכיתות לימוד, הממשלה תחליט על זה במסגרת סדרי העדיפויות שלה ולנו לא תהיה שום התנגדות. זה דבר נוסף.

דבר שלישי – משרד החינוך בעבר העביר תקציבים מתקציב הפיתוח לתקציב השוטף שלו ולנו אין שום התנגדות, להפך, אני אתמוך בזה. שרת החינוך תשמח להחזיר מהתקציב השוטף לפיתוח על-מנת לסגור פערים שנוצרו כתוצאה מהמעבר הזה.

תתייחסי לגידול הטבעי, האלמנט של הגידול הטבעי, איך נכנס בנושא של הפיתוח?

גידול טבעי זה חלק מהקריטריונים. השאלה איפה יש גידול טבעי.

איפה זה בתוך ה- 1,200 כיתות?

תקצצי עוד שמונה שעות לימוד שבועיות ויהיה לנו עוד כמה בתי-ספר. זה התשובה? באמת, מיכל.

לגבי הגידול הטבעי, בדיוק בשביל זה יש הקצאת כיתות לימוד, למקומות שבהם או שיש גידול טבעי ונוצר צורך, או עקב הגירה פנימית, ככה מקצים את כיתות הלימוד.

זה בתוך ה- 1,200?

בוודאי. עכשיו, ביחס לדברים שנאמרו קודם – קודם כל, לגבי המכסות.

כמה מתוך ה- 1,200 זה בגלל הגידול הטבעי? זה מה ששאלה, אני חושב, בעצם, נדיה.

יגידו לך גם נציגי משרד החינוך, לא ככה בונים.

זו בדיוק הדרך הנכונה.

לצורך העניין, כל ה- 1,200 אמורות לבוא כמענה לגידול טבעי ולהגירה פנימית, כולן.

לכן, אם יורשה לי להפריע, לכן להערכתי, לסגירת הפער, יש בין 50 ל- 100 כיתות שסוגרות פער. קדימה בונים כי יש גידול טבעי, אני שמחה שילדים נולדים, אני מקווה שהאוצר לא ימליץ לנו להפסיק ללדת ילדים כדי שיסגרו את הפער בדרך הזאת.

כל נושא גידול הכיתות, מי שאחראי על ההקצאה שלו בהתאם לצרכים של מה שתקראו לזה, סגירת פערים, אני מכירה את הנתונים שאומרים כאן 6,000 כיתות, לא יודעת להגיד מקצועית אם זה כך או אחרת, זה דבר אחד ולגידול טבעי שבדיוק המענה לזה ניתן בנושא של מספרי הכיתות.

לגבי מכסות הפרישה. במעבר בין שנות הלימודים תשס"ו ל- תשס"ז לא היה קיצוץ בשעות הלימוד.

לשבח את זה שלא היה קיצוץ בשעות הלימוד.

לא היה קיצוץ בשעות הלימוד בין ס"ו ל- ס"ז ולכן מכסת הפרישה נקבעה כפי שנקבעה בהתאם להחלטת ממשלה – 900 מכסות, כולל בריאות, בהתאם להחלטת הממשלה הרלוונטית.

כמה היה במעבר מ- ס"ה ל- ס"ו?

מתנקמים במורים על זה שהמשרד שומר שעות ומצליח לשמור את השעות במערכת, אז מתנקמים במורים.

מה זה קשור למספר השעות, אני לא מבין.

לגבי נושא הרענון, אנחנו גם הצגנו את העמדה המקצועית.

מה שאת אומרת שאם יקצצו עוד מספר שעות לימוד בבתי-ספר, אז יהיו מכסות פרישה. זה מה שאת אומרת? מה זה קשור?

כל עוד אין הוספה, לא נוצרים, אין שום סיבה מקצועית, לא יכולים לבוא,

שמישהו יפרוש בגלל שהוא צריך ללמד אותן שעות ולכן הוא לא יפרוש? מה ההיגיון הפנימי?

יש גיל פרישה ואנשים צריכים לעבוד או אמורים לעבוד עד גיל הפרישה שלהם. הנושא של הרענון וגם לזה התייחסנו ומכירים את עמדתנו גם ארגוני המורים וגם שרת החינוך, ככל שמשרד החינוך ידבר על רפורמה ויירצה לעשות רפורמה שתפקידה יהיה לרענן את השורות, אז זה במסגרת רפורמה ולא במסגרת מעבר,

אם מישהו פורש מטעמי בריאות ולא מטעמי גיל?

זה במסגרת המכסות, זה בסדר. מטעמי בריאות – מכוסה.

אז כמה מכסות פרישה יש השנה?

900.

אבל 900 זה כולל בריאות שזה כל ה- 900. אין, אין שום מכסה.

אין, אין.

מה שאמרה עכשיו הגב' צוק זה בדיוק הוויכוח הנוקב בין המשרד לבינם. הגישה של האוצר היא שפרישות יהיו כשיש צמצומים וקיצוצים, כאילו אין שום צורך אחר בפרישות של אנשים.

דנו בזה לעומק. מכירים את זה.

זאת השאלה הקריטית. במערכת הזו של 140,000 עובדים לא יכול להיות באופן הגיוני שלא יהיה אחוז אחד או אחוז וחצי של אנשים שצריכים לפרוש כל שנה – משחיקה, מגיל, מהכל. לא מבין.

מיכל בזכות דיבור, דנו בזה בוועדה, יש לנו המלצות מאוד ברורות. צריך לפחות שני אחוזים בשנה, וזה מה שהחלטנו וזה הגיוני ומיכל, אל תמכרי דברים, אתם מחזיקים, זה סחטנות, מול החינוך, אתם אומרים – תעשו כל מיני דברים ואז תקבלו. הרי זה דבר הגיוני שמערכת כזאת זקוקה למכסות פרישה, דבר שכל אחד מבין, כל אחד שנכנס פעם בחיים לבית-ספר רואה את המצב בבית-הספר. אז אתם אומרים – טוב, תקצצו שעות לימוד, תעשו רפורמה, תוותרו על תוספת יוקר. מה זה קשור? זה להחזיק את העסק, זה כמו שאת אמרת על הכיתות לימוד – את יודעת שחסרים במדינת ישראל היום שילדים לומדים בתנאים שהם עולם שלישי במקרה הטוב ואת אומרת – לא, אנחנו לא ניתן את הכסף הזה, יש 1,200. 1,200 כיתות את יודעת שזה בערך המספר של הגידול כל שנה ולכן ברור שהפער הזה נשאר ומעמיק כל שנה, ואז את אומרת – טוב, לא היה קיצוץ בזה, לא היה קיצוץ. זה לא שייך. זה לא שיך. הממשלה מחויבת, לא מאשים רק את האוצר, הממשלה שיש לה אחריות על תלמידי ישראל, מחויבת לדאוג שלכל אחד יהיה לפחות כיתת לימוד. זה שמצופיים אותם שם יותר מבבתי-הסוהר, זה עוד בעיה, אבל אלו דברים בסיסיים, אי-אפשר להגיד בגלל שלא עושים רפורמה כזאת או לא מפטרים ככה, אנחנו לא ניתן את המכסות לכיתות וזה מה שאת אמרת.

אמרתי שהממשלה יכולה, במסגרת סדרי העדיפויות שלה, לבנות יותר כיתות.

כן, זה היא יכולה והיא לא עושה את זה והאוצר מתנגד לתת כסף.

אבל זה הבעיה של השרה מול השרים האחרים בממשלה וראש הממשלה, לא של הפקידה.

זה נכון מאוד. תודה.

זה לא נכון. יש גם שאלה של עמדת הגורם המקצועי באוצר.

עדיין יש שר שיחליט.

יש גורם מקצועי באוצר, יש לו עמדה ולנו יש ויכוח עם העמדה המקצועית של אנשי האוצר.

זה גם נכון שיש אחריות כוללת לממשלה ולא רק למשרד האוצר.

רק הערה לגבי מכסות פרישה, שנדע במסגרת השוויון, שבמגזר החרדי זה אפס, לא 900 ל- 220, אלא אפס. הבטחתי שאני אקדם את זה, נכון. אני הרבה דברים מבטיח.

כנראה שכל המורים אצלכם צעירים.

לא מפסיקים להיות צעירים, במסגרת כל הזמן השוויוניות. ולא נשחקים. מה שאתם רוצים, ומולידים ילדים, יותר מדי.

והרבנים משתפרים כמו יין עם השנים.

וכל הזמן אומרים שאנחנו מקבלים יותר כסף. לא מפסיקים.

בנוגע למכסות פרישה, אם משרד החינוך רואה לנכון הוא יכול מתקציבו להטיל את המכסות, אנחנו בעד. אם משרד החינוך רואה לנכון להגדיל את המכסות, הוא רשאי. דבר שני, אני לא רואה לנכון לבוא ובפורום הזה לעדכן מפרטי משא ומתן שמתנהל בין הגורמים השונים כפי שנעשה פה ואני הייתי רוצה להגיב על הדברים.

יש דברים סודיים במהלך ציבורי תקין?

היא לא רואה לנכון, אבל היא תגיד. אז תנו לה להגיד.

אני אומרת – מתנהל משא ומתן, יש דינאמיקה של משא ומתן, יש את המהלך של המשא ומתן, אני לא חושבת שנכון לבוא לפה ולחשוף פרטים מהמשא ומתן.

זה לא שאלה של נכון או לא נכון, זוהי ועדת הכנסת שאמורה לדון בעניין הזה.

רונית, בתוך השיטות של המשא ומתן יכול להיות שאתם תקריבו את ילדי ישראל ותלמידי ישראל, כדי לזכות בהצבעה של שרה?

חס ושלום. אני רוצה להתייחס לתחום המקצועי שלי.

לעניין סוגיית תוספת היוקר שעלתה פה, הנושא כבר מתנהל לצערי בפתחו של בית-הדין הארצי לעבודה, לכן אני לא אגיב על זה. היתה הצעה שלנו כדי לבא ולבנות קונסטרוקציה שתעזור לכולנו. לצערי היא לא צלחה. כאמור, התיק מתנהל בבית-הדין הארצי, לכן אני לא אגיב לנושא.

לא ביקשנו ממך, את ביקשת להגיב.

אני ביקשתי תגובה כי העלו פה, אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם.

תגובה כדי להגיד שאת לא רוצה להגיב?

אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. היתה איזה שהיא הצעה במהלך המשא ומתן, לצערי היא לא צלחה. באותו פרק זמן, הוגשה תביעה בבית-הדין הארצי.

אני לא רוצה לתקוף אותה, אבל אסור להגיד דבר כזה.

את נמצאת עכשיו בוועדת הכנסת, את יודעת את זה? את לא יכולה אחר-כך להגיד, יש לך חובה כלפי הוועדה הזאת, יושבים פה 15 חברי ועדה.

בהחלט יש לי חובה, אבל התיק מתנהל בבית-הדין.

זה לא סוביודיצה פה.

סוגיה שנייה שהייתי רוצה להעיר עליה, לעניין הסכם ה- 35-70 שבהם ממשיך הניסוי. לא רק סוגיית ההזנה היא במחלוקת כרגע בין הצדדים, יש שלוש סוגיות שעליהן אנחנו מנהלים משא ומתן. אני מקווה שהצדדים יגיעו לעמק השווה, על-מנת שנוכל לחתום על ההסכם.

אני אומר בצורה הכי ברורה שאני יכול לומר, ואני אומר את זה בשם שני ארגוני המורים. אנחנו פותחים את שנת הלימודים כתקנה, למעט נקודות בעייתיות, אבל אני מדגיש – אנחנו פותחים את שנת הלימודים. אנחנו לפני החגים נצטרך לשבת היטב עם עצמנו ולהחליט איך אנחנו ממשיכים להתנהל. האוצר מתעלל במורים, מתעלל במורים ושני ראשי ארגוני המורים הנוכחיים לא בנויים שיתעללו בם. אנחנו לא ניתן שיתעללו בנו ובמורים. אני אומר את זה במפורש. ישבנו עם משרד החינוך חודשיים, הסכמנו בהסכם מוסכם על שני הצדדים בעניין 34 היישובים, כי כך ביקשה שרת החינוך שנמשיך את ההסכם משנה קודמת ונענינו לבקשה, התקופה היא לא תקופה של מאבקים היא תקופה של הסכמות.

בא משרד האוצר, לאחר שהסכמנו עם משרד החינוך, שם מקלות בגלגלים על דברים שהיו בשנה שעברה, כולם היו, התנהלו גם 55 שקלים, גם שקט תעשייתי, הכל היה. הם עכשיו רוצים לעשות אחרת. ככה הם החליטו. הם הריבון היחיד של מדינת ישראל, לא הממשלה, אלא משרד האוצר. אז אני אומר, אנחנו לא נסכים שלא יהיו לנו אף לא מכסת פרישה אחת. משרד החינוך קיבל מכסות פרישה לשימושם של מנהלי המחוזות, על-מנת לפתור בעיות של העסקה מול תקן, זה הכל. אבל שום מורה שהוא שחוק, עייף, לא תורם למערכת מכיוון שהוא לא יכול יותר, לא יכולנו להוציא החוצה מהמערכת ולהביא אדם צעיר במקומו. לא ייתכן, לא ייתכן כדבר הזה. מערכת החינוך של מדינת ישראל מוזנחת ואין נותן את הדעת למה שקורה במערכת הזו. אין כסף למערכת החינוך ממערכת החינוך לוקחים למערכת הזו צריכים לתת כי זוהי התשתית הקיומית.

מאבטחים. לא נראה לי שאחראי מצדנו ומצד ציבור ההורים לפתוח בית-ספר ללא מאבטחים בימים אלה. בכל בית-ספר חייב להיות מאבטח שישמור על חייהם של הילדים והמורים. חובה עלינו ואין זה עניין של כסף, זה עניין של חיים.

כל הדברים כאחד, אני מעלה את זה עכשיו מספר ימים לפני פתיחת שנת לימודים ואני מבקש מיושב-ראש הוועדה ומחברי הכנסת לתת את הדעת. הדברים שאני אומר עכשיו הם דברים טריוויאליים, דברים בסיסיים, לא שום דבר שקשור במה שאני רוצה למען המורים.

נטפל נקודתית בכל דבר ודבר.

האוצר לא עשה כלום על-מנת שנפתח כמו שצריך, ההפך, מקלות בגלגלים. זה מה שיש לי לומר.

דיברנו פה לפני זמן מה על נושא הטיפול הפסיכולוגי בילדי הצפון, שאלתי הראשונה היא האם נלקח בחשבון השפות, האם יש אפשרות שהפסיכולוגים גם שייתנו תמיכה פסיכולוגית בשפות של ילדים, כי עד עכשיו לא שמעתי תשובה ברורה בנושא זה. השאלה השנייה – ההורים בעצם לא יכולים לחזור לביתם עקב כך שנפגעו מקומות המגורים שלהם וכרגע הם נמצאים במרכז ונעים, אני לא מדבר על אלה שנמצאים במקום קבוע, אלה שנעים, מה הטיפול באותם ילדים שלא יכולים לחזור ואין להם מקום מגורים קבוע במרכז והם מחכים שדירותיהם ישופצו, האם יש איזה שהוא מענה בנושא הזה?

אשמח לשמוע מה היעד של משרד החינוך שהציב לעצמו בנושא ההצלחה בבגרויות. ראינו מה אחוז ההצלחה שהיתה השנה, האם יש איזה שהוא יעד שבעצם משרד החינוך הציב לעצמו שהוא רוצה להגיע אליו בסוף שנת הלימודים הנ"ל וכאשר דיברת על נושא בתי-הספר הפרטיים, כגון נושא של שבח מופת, ההצלחה שלהם היא די טובה, אותם בתי-ספר שיש להם הצלחה טובה בבגרויות, האם יש משהו שאתם לוקחים כנוסחה ומכניסים את זה למערכת הנוכחית?

נושא מרכז בחינות והערכה. ההרשמה היתה אמורה להיות עד ה – 30 לאוגוסט והמבחנים בעצם, מועד הבחינות זה ב- 16-17.10.2006, בצפון המרכז היה סגור, הוא רק נפתח לפני כמה ימים וב- 30 ההרשמה כבר צריכה להיסגר, האם יש אפשרות בעצם לדחות את ההרשמה לשבועיים לפחות כדי שיינתן פיתרון לאותם ילדים.

נושא של מצב כלכלי ותשלומי ההורים בצפון, ההורים שלא מסוגלים בעצם לרכוש ספרים וכו', האם יש איזה שהוא מענה וקידום נוסף.

בלהה תענה לגבי הפסיכולוגים, אנחנו בהחלט מודעים לעניין הזה.

מאחר ואנחנו ממשיכים ממילא, אמנם לא בחדר הזה, אלא בחדר של הוועדה, ישאלו עכשיו את השאלות ויקבלו את התשובה בתחילת המשך הישיבה.

אם נשארו אנשים במרכז בעקבות המלחמה, אמרנו – כל הילדים שלהם ישובצו. פרסמנו בימים האחרונים בכל העיתונים מספרי טלפון שאפשר לפנות אליהם, לכל אחד יינתן מענה במקום שבו הוא נמצא, גם אם הוא עובר במהלך השנה שלוש פעמים דירה.

אני כן מציעה שהשרה תשיב כי אולי זה יחסוך שאלות אחרות.

האמת היא שהיתה לי תקווה שאחרי חמש שנים מאוד קשות במערכת החינוך, ואין צורך להכביר מילים, בכל זאת שנת הלימודים הזאת תהיה קצת שונה. זה נכון שיש שינוי באווירה ואני מברך על השינוי באווירה, זה דבר מאוד חשוב, אבל כשאתה בודק את הדברים אחד לאחד, בעצם אנחנו ממשיכים בנסיגה. אותן הבעיות עם המחסור בכיתות, הבעיות עם ארגוני המורים, הבטיחות, הביטחון, הקיצוצים, לצערי גם מתחילה שנת לימודים בלי איזה שהן בשורות חינוכיות, איזה שהן פואמות פדגוגיות שהן יעדים חשובים למורים, למחנכים, למנהלים. מערכת החינוך בסופו של דבר קיימת לא רק עבור לוגיסטיקות, היא קודם כל קיימת עבור התכנים ואני הייתי מצפה קודם כל שבהחלט נתייחס לתכנים וחבל שאין התייחסות לדבר הזה.

אני מצטער ששרת החינוך שהיינו יחד שותפים לביקורת מאוד נוקבת על הקיצוצים המתמשכים במערכת החינוך, נתנה לגיטימציה לקיצוץ האחרון. אינני מסכים עם שרת החינוך שלולא הסכמתה, היו מענישים את מערכת החינוך בקיצוץ יותר גדול. התרגילים האלו של האוצר הם תרגילים ידועים ואני קורא לשרת החינוך שגם להבא לא לתת לגיטימציה בשום פנים ואופן ולא להיות ותרנים כי המסר הוא שעכשיו משרד האוצר בפעם הבאה יגיד מקצצים מיליארד, מכניסים עיזים, עכשיו בואו נסתדר על 300 מיליון, כך עשו לאורך כל הדרך. לא קיבלנו תשובות במה הולכים לקצץ. צריך להבין שקיצוץ של 115 מיליון שקלים הוא קיצוץ של שליש בפעולות של ארבעת החודשים האחרונים של שנת התקציב ובוודאי שהדברים כאן הם מאוד מאוד בעייתיים.

לא קיבלנו תשובה ואינני יודע איך זה עבר כך בקלות, ששנת הלימודים נדחתה מ- 1 ל- 3. מה היתה כאן הבעיה? מה, יום שישי הזה, הוא מציל את ההיערכות? הרי טובת התלמידים היא להחזיר אותם כמה שיותר מהר למערכת, טובת ההורים זה להחזיר את הילדים כמה שיותר מהר למערכת, והשגרה היא מאוד מאוד חשובה. מה המסר הזה? ומה עוד שלא מחזירים את יום הלימודים אלא מחזירים פה שעה, שם שעה. מערכת החינוך תמיד עמדה על זה שיום לימודים הוא קדוש, לא מוותרים כל-כך מהר על יום לימודים. אני יודע על הרבה מאוד הורים, מאוד מאוד מאוכזבים, על כך ששנת הלימודים נדחתה. מה עוד שהורים לכיתה א', אם זה יום שישי הם לא צריכים להפסיד יום עבודה, הולכים עם הילדים, עכשיו יום ראשון, צריכים להפסיד יום עבודה. אני חושב שההחלטה הזו היא החלטה שגויה.

ראיתי שארגון ההורים הארצי הגיש בג"צ לעניין של אישור תשלומים. אני רוצה לשאול את שרת החינוך, האם באמת משרד החינוך החליט לא לבקש את אישור ועדת החינוך לאישור תשלומי רשות.

ממש לא.

כי אני רואה כאן בג"צ.

היו שואלים אותנו, היינו חוסכים כסף, בג"צ עולה הרבה כסף להגיש.

שאלה נוספת, כמה בוגרי מכללות, כמה מורים חדשים ייכנסו למערכת בראשית שנת הלימודים החדשה, לאור הנתונים של הקיצוץ במכסות מול מספר הבוגרים יש כך וכך בוגרים, רצוני לדעת כמה מורים חדשים נכנסים למערכת והאם אין לזה השלכה מאוד חמורה של ירידה או המשך ירידה במספר הנרשמים למכללות בשנה הבאה.

לגבי חוק השילוב, האם התוספת של ה- 70 מיליון כוללת בתוכה גם את התוספת לחוק השילוב כי אז המשמעות שבעצם אין תוספת למשרד החינוך.

לא כוללת.

לא כוללת התוספת, תודה רבה.

בנושא חוק השילוב, מה שיש זה מעט מדי?

מעט מדי.

כמה כסף בסופו של דבר יגיע לחוק השילוב, מול הכספים שמשרד החינוך אמר כל השנים שהוא צריך לביצוע.

היית בישיבה שאמרנו שנגיש בג"צ קולקטיבי של הוועדה.

אני לא אגן על עצמי כדי שתוכלו לקבל את הבג"צ ושיחייבו את הכסף.

זה מאוד חשוב לתת מענה ספציפי לילדים שנמצאים במצוקות, בוודאי ילדי הצפון ועוטף עזה נמצאים במצוקות מיוחדות וחייבים לתת להם פתרון מועדף. מה עם ילדי גוש קטיף? למה הם נשכחו? הילדים האלה טרם מסוגלים,

השקיעו בהם יותר ממה שמשקיעים בכל ילדי הצפון גם יחד והם לא נשכחו.

אני מציע לך לא לומר את זה,

אני יודעת.

אני מציע לך, כי מהדברים שלך נודף עכשיו ריח מאוד מאוד לא טוב.

לא, זבולון, זאת פשוט האמת. השקיעו 3,000 שקל לילד מילדי הפינוי?

אינני יודע. יכול להיות שצריכים להשקיע 9,000 מול עקירה, מול עקירה מיותרת,

זה פוליטיקה.

תראי, זה שני מצבים שונים. ילדי הצפון,

אבל אתה השווית, זבולון. אתה השווית.

לא השוויתי.

אמרת – שוכחים אותם מול ילדי הצפון.

לא השוויתי, אמרתי שאני בעד לתת פתרונות לילדים שנמצאים בבעיות. הבעיה של ילדי גוש קטיף זה לא מלחמה של שישה שבועות, שהיא חמורה והיא קשה לילדים. זאת עקירת קבע מבתיהם וכשההורים עדיין נמצאים במקומות זמניים ולא יודעים היכן עתידם. זאת אוכלוסייה ש- 60% ממנה עדיין מובטלים. למה הילדים האלה צריכים לשלם את המחירים? למה מפסיקים להם הסעות? למה מפסיקים דברים שניתנו בעבר?

שאלתי – האם הטיפול יימשך? מה הטיפול המועדף שיינתן לילדי גוש קטיף?

זבולון, אמירה תיתן אחר-כך תשובה מקצועית, הלוואי על כולם איך שהיא מטפלת בילדי הפינוי ותשאל את ההורים שלהם מה הם חושבים על הטיפול שלה. אבל הבעיה הגדולה של ילדי גוש קטיף זה אתה, אם מדברים רגע פוליטיקה, זה אנשים שהשלו אותם קודם שלא יהיה פינוי, כדי שעכשיו מתסיסים אותם ומחסלים את היכולת שלהם להשתלב. אז עזוב, ילדי גוש קטיף קיבלו, קיבלו הרבה מאוד.

אנחנו פה לא דנים עכשיו.

הילדים של הצפון משלמים את המחיר של הפעולה המעוותת של גירוש משפטי.

אני בתחושת דז'ה-וו משום שאני שומעת את שרת החינוך אומרת כך – אני לא יכולה להוציא מים מהסלע, אני לא יכולה להביא כסף מהאוצר, הצעתי BOT, אבל לא שמעו לי, הצבעתי נגד הקיצוץ בנושא של ניידות אבטחה ולא שמעו לי, בתי-ספר במגזר החרדי שעובדים ללא רישיון כנראה ימשיכו לעבוד ללא רישיון. אני הייתי רוצה לקבל נתונים יותר מדויקים מהשרה ואמירות יותר נחושות שיש להן גיבוי ויש עשייה מאחוריהן. אני כבר אומרת שאני מתכוונת לעקוב אחרי כל מילה של השרה ולראות שאכן היא מתממשת, כי לזרוק לחלל כל מיני אמירות שאחר-כך אין מאחריהן כיסוי, זה דבר חמור בעיני, ואני אתחיל.

אני מתחילה בשכר-לימוד לסטודנטים, ששמעתי אתמול בשמחה שהשכר לא יועלה, הצלחת להפחית אותו והבוקר שמעתי מהאוצר שהוא מכחיש את זה, שאין לו שום כוונה להחזיר כסף, מה שהוא תכנן לכתחילה לקצת הוא ימשיך לקצץ אז אני לא יודעת למי להאמין, או בעצם אני כן יודעת כי האוצר,

בואי נראה. תתחיל השנה, בואי נראה.

אני מאוד אשמח אם את תהיי הצודקת בעניין הזה.

הנושא של 50 כיתות, אני רוצה להסביר את הנושא של בינוי כיתות. הבינוי הזה הוא לא חדש, כל שנה יש כ- 1,200 כיתות, כאשר זה צריך לתת מענה על שני דברים, אחד – על נושא של הגידול הטבעי והשני לסגור גם פערים ולזרוק לחלל שיש רק 50 כיתות תוספת, זה לא אחראי וזה לא נכון.

לסגירת פערים, שאתם פערתם אותם במשך חמש שנים שאת ישבת והיית מנכ"לית. את הבן-אדם האחרון שיכול לתת פה, להטיף מוסר, רונית, עם כל הכבוד, ישבת במשרד, האחריות למצב הנוכחי עלייך ועל השרה הקודמת, עם כל הכבוד.

הנה יצא המרצע מן השק.

לא מרצע ולא שק.

תני לי לדבר, דיברת מספיק.

הלא את יודעת יפה מאוד שאת המשרד שאני קיבלתי במצב שקיבלתי, האחריות עלייך. הפערים של ה- 6,000 כיתות, עלייך. המצב הנוכחי הוא עלייך ועל השרה הקודמת ועל ההתנהלות. תני לי, אני מציעה שאחרי שאני אהיה חמש שנים במשרד החינוך, תבואי ותבדקי אותי ואני אשמח להיבדק על כל דבר שאני אומרת כאן. אני חושבת שבמקומך הייתי מגלה מידה של צניעות. כך היה ראוי למי שישב והשנים שלו מכונות על-ידי כולם השנים הרעות במשרד החינוך.

אני לא רוצה להיגרר לעניין הזה, אבל אני לעולם לא אאשים את המנכ"ל של השרה בדבר כזה ואחר, משום שהאצבע שלו לא שווה כלום, לא בהצבעות ממשלה ולא בהצבעות קיצוץ ומי שישב פה ואחראי לקיצוצים המתמשכים בתקציבי המשרד, כולל מסר לשנים הבאות, כפי שהזכיר חבר הכנסת אורלב, זה אותה שרה שהיתה חברת כנסת. אז אני מבקשת ממך לרדת מהפקידות המקצועית שעשתה נאמנה את תפקידה ותמשיך לעשות נאמנה את תפקידה, במסגרת אילוצים שנכפו עליה על-ידי הדרג של הממשלה.

הלכת לפוליטיקה, סליחה. אם לא היית הולכת לפוליטיקה, לא הייתי מתמודדת אתך, אבל החלטת ללכת לפוליטיקה. קפצת למים הפוליטיים, תשאי באחריות.

גבירתי היקרה, היום כן. היום יש לי יד ואני אצביע. אבל עד היום כמנכ"לית או כפקידה, לא היה לי.

אז לא היה לך שום השפעה?

ההשפעה היחידה שהיתה לי זה איך למזער נזקים, תקשיבי קצת, קצת צניעות מצדך גם כן. את לא מסוגלת, אין לך טיפת סובלנות, את לא מסוגלת לשמוע.

יש קצת ציניות שעוברת את גבול הטעם הטוב.

אז, לא, אני אגיד לך דבר אחד עלי בחוסר צניעות. אני תלמידה מצוינת וכשאת ישבת כאן למדתי ממך איך לנהוג כלפי השר. אגב, לא כלפי המנכ"ל.

עכשיו לעניין עצמו. בוועדת כספים יש מסמך שבו משרד החינוך נותן את סאגת הקיצוצים שלו ורשום שם במפורש שהפסיכולוגים יקוצצו. זה שאת מוסיפה היום קיצוץ בגלל תוספת תקציבית ייעודית צבועה, זה פנטסטי ותודה לאוצר, אבל אני רוצה לדעת ואני מבקשת תשובה אחראית, האם יש קיצוץ בפסיכולוגים, בתקציבי הפסיכולוגים, בתקציב הבסיסי של המשרד, או אין. התוספת הייעודית לא מעניינת אותי כרגע.

יושבת פה בלהה נוי, בואי תשמעי, את מכירה אותה כאשת מקצוע מעולה.

אני אשמע.

בלהה את מוכנה לענות על זה רגע?

תעני על זה.

לא קיבלתי שום הודעה על שום קיצוץ.

אז אני אשאל את אדי, שהגיש.

לא זוכר בעל-פה, אני לא רוצה להגיד.

אז אני אשאל את חבר ועדת כספים. יש?

יש.

יש קיצוץ.

אני אומרת לך שאין קיצוץ בשום תקן של פסיכולוג ובואי תבדקי. אנחנו דיברנו.

יש, יש, יכול להיות שיחזירו, אבל יש. יכול להיות גם שהקיצוץ לא יאושר, בגלל שהלכתי לוועדת כספים וליצמן אמר שהוא לא מביא את זה להצבעה. אז אין קיצוץ.

אז יכול להיות שיהיה עוד יותר, רונית, עם כל הכבוד, פעם ראשונה נותנים לשפ"י אני חושבת את המקום המקום הראוי לו במשרד ואני חושבת שעם כל הכבוד,

למה את אומרת פעם ראשונה? תפסיקי לומר את זה.

למה אני אומרת פעם ראשונה? כי זה מה שאנשי המקצוע אומרים לי.

אל תכניסו את הפקידים לתוך זה.

עם כל הכבוד, שלא יקצצו בשנה הבאה יהיו יותר פסיכולוגים ויועצים חינוכיים מאשר אי-פעם במשרד.

התוספת לתקציב 2007, היא במסגרת חיזוק הצפון. החשש שלי שזה לא בבסיס תקציבי המשרד לשנים אלא עד שנסכם ונממש את חיזוק הצפון ולכן אני רוצה שוועדת חינוך תשים לב לנושא הזה ושהשרה בעניין הזה לא תטעה אותו.

דבר נוסף – שמעתי הבוקר שאת דורשת 800 מיליון שקלים לנושא הרפורמה בצפון, שכל כולה מתמצית לפחות לפי הרדיו, בהקטנת כיתות שזה דבר נהדר שעשינו בשנה שעברה במסגרת הניסוי של 34 יישובים, זה הנושא של יום חינוך ארוך, ותגבור לתלמידים לבגרות. אלה לא דברים חדשים, אבל זה נהדר שממשיכים אותם. אני רוצה לדעת מה עוד נעשה ב- 800 מיליון השקלים, כי התקציב שעשינו את מה שהזכרנו כרגע, הסתכם ב- 105 מיליון שקלים בלבד והספיק ל- 34 יישובים, כאשר כמחציתם הם ממילא יישובי הצפון. אז אני רוצה לדעת מה התוספת האמיתית שתינתן לחיזוק הצפון במסגרת 800 מיליון שקלים, שמתבקשים מהאוצר ואני אשמח אם נקבל אותם. אני מציעה, אם אכן נקבל, אז להוסיף הזנה לכל הילדים הללו, להוסיף מתנ"סים,

המצגת באתר, את מוזמנת לראות אותה, היא כוללת את כל,

תני לי לדבר.

תיכנסי לאתר משרד החינוך, את מכירה אותו, יש שם את המצגת, את יכולה לקרוא אותה.

אני מציעה, כשם שקיבלתם את הצעותינו עד כה, אז אני מציעה גם להוסיף הזנה לילדים הללו, להוסיף מתנ"סים, להוסיף חינוך בלתי פורמאלי ובתוכו נושא הטיולים שכל-כך חשובים גם לנפשם של הילדים.

באשר לאכיפה. אני מצפה לראות איך המשרד אוכף את מה שהשרה בהיותה חברת כנסת כל הזמן צעקה, אין אכיפה, אין אכיפה. אני רוצה לראות אכיפה של נושא של ספרי לימוד שמתחלפים מדי שנה, הנושא של חוברות שאכן מתבטל כי הוא יקר מאוד, הנושא של תשלומי הורים אני שמעתי מהרבה מאוד מנהלים שכבר התחילו לגבות את התשלומים. הם אומרים – אנחנו מצפצפים,

השרה הבטיחה פה שלא יהיה שום גביית תשלומי הורים ושאנחנו נבחן אותה בזה ואני בטוח שהיא עומדת בזה.

אז אני מודיעה לחברי הוועדה שגם מנהלים מצפצפים על הוועדה וגם המשרד כרגע לא עושה. אני יכולה להבין למה הוא לא עושה כי הייתי שם. הקושי באכיפה הוא קושי, אבל השרה התהדרה בזה שהיא תעניש כל מנהל שייגבה והמנהלים כבר התחילו לגבות והרבה מאוד כסף.

הנושא של ניידות. אני בזמנו קיבלתי הסבר מהמשטרה שהנושא של ניידות נועדו לשמירה היקפית בדיוק באותם בתי-ספר קטנים שאין בהם שומר בשער ובאותם גני ילדים שאין בהם שומר בשער. קיבלתי את הקונספציה הזאת כי הם אנשי המקצוע ואם הם אומרים שזה מספק אותם, להבטיח את שלום הילדים, קיבלתי.

אני אומרת במקום השרה, לא הייתי פותחת את שנת הלימודים כי אני מבינה, כי הייתי מבינה שהאחריות על חייהם של הילדים היא רק על השרה ואם היא מסכימה, לא משנה שהיא הצביעה ולא שמעו לה, אם היא תפתח את שנת הלימודים באין איזה שהוא מענה מקצועי, אני לא רוצה להגיד מה, המשטרה תגיד, באין איזה שהוא מענה מקצועי לאותם מוסדות חינוך גני ילדים ובתי-ספר קטנים שאין שומר בשער, האחריות היא על השרה.

תודה. זכות דיבור לחברי כנסת נוספים, נעבור לחדר של ועדת החינוך.

(הישיבה התחדשה בשעה 11:17)

ניתן לחברי הכנסת לומר את דברם ולשרה לענות ונסיים את הישיבה הקודמת ומיד ניכנס לנושא של יום חינוך ארוך. זאב בבקשה.

יש לי כמה שאלות מן הפרט אל הכלל לגבי שדרות: שאלה ראשונה – את דיברת ובצדק, שכשיש בית ספר בקרית שמונה שצריכים לתקן אותו בעקבות הפגיעה, אז באותה הזדמנות גם חשוב לשפץ אותו כדי שלאותם ילדים תהיה אווירה יותר טובה. האם היו הקצאות לשיפוצים בבתי ספר בשדרות לקראת שנת הלימודים הזאת או שרק נעשה בסוגית המיגון?

שאלה שניה - דיברת לא מעט והתייחסת בתשובה לשאלות על המגזר החרדי וגם על המגזר הערבי. עוד מגזר שאצלו חלק גדול מהבעיות של מערכת החינוך נכון להיום ומאוד מיוצג בצפון זה מגזר העולים. על זה לא שמעתי מילה בינתיים ואשמח מאוד לשמוע, היות ובכתב אנחנו לא מצליחים לתקשר אז בהזדמנות זאת פה, בוועדה, אוכל לשמוע כמה חידושים.

מה זאת אומרת שאתה לא מצליח להתקשר?

כוועדת משנה מיוחדת של ועדת העליה והקליטה, הוצאנו לשרה מספר מכתבים בשלושת החודשים האחרונים ולא נענינו לאף אחד. בסדר, אנחנו מחכים.

אמרתי שלאחר פתיחת השנה אנחנו נבוא לשבת אתכם.

בכל מקרה כזה אני מבקש לגשת אלינו. אין כזה דבר שלא יקבלו תשובה.

הם ביקשו דיון, אמרתי שאחרי פתיחת השנה נבוא לדיון. אנחנו נגיע לדיון עם כל הגורמים. חלק מזה תלוי גם במה שנוכל להציג. אני תכף אענה על השאלה.

אנחנו נעלה את זה פה, במליאה של ועדת החינוך. אין כזה דבר. זה סדרי ממשל טבעיים.

לצערי, יש כזה דבר. אני מאוד אשמח אם יהיה כזה דבר.

אתה לא יכול להביא אותנו לפה בכל יום. אתה נסעת לחו"ל לשבועיים ואני עבדתי פה 24 שעות. לא כל דבר אפשרי.

שאלה שלישית - אנחנו שמענו כאן הרבה על סוגית השיפוצים וסוגית הכיתות, שהיא סוגיה חשובה. אבל הציק לי שלא שמעתי מילה בדיון על היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים בסוגיות התוכן. נניח שלא היתה מתרחשת המלחמה, האם מצבנו היה בסדר ונורמלי והאם מערכת החינוך לא משוועת לרפורמות גם בתחום התוכן הזה. אני מאוד אשמח לשמוע תשובות, לפחות מילה או שתיים בנושא.

האחת, אני מצטרף לגמרי לשאלה, הערה, של חבר הכנסת אורלב בסוגיה של ילדי גוש קטיף, כי בלי שום קשר לשאלה של טיפול טוב שהם מקבלים על ידי אמירה, עדין יש שאלה של תקציבים. עד כמה שאני מבין, התקציבים שהיו בשנה שעברה אינם בנמצא השנה ולהערכתי, הבעיות לא נפתרו, לפחות ממה שאני מכיר ופגשתי. הערה שניה בענין בתי ספר פרטיים. אני לא מבין את החרדה הגדולה של השרה מבתי הספר הפרטיים כאילו כל הבעיות האחרות שלנו נפתרו. אני הייתי נזהר מלמקד את זה כאחת הבעיות הגדולות שאיתן אנחנו צריכים להתמודד. לצערי, לא חסרות בעיות אמיתיות הרבה יותר למשרד החינוך.

רוב הנושאים שרציתי להעלות, כבר נגעו בהם אבל אתייחס לשתי נקודות: 1. אני חושב ששמענו סיפור מדהים, אדוני היושב ראש. אני מציע שהוועדה שלנו תפנה ליועץ המשפטי כדי לבדוק איך זה יכול להיות שפקיד במשרד האוצר יכול לסחוט את שרת החינוך ולהגיד לה שאם היא תצביע נגד, אז יקצצו את תקציב החינוך של המדינה בעוד כמה עשרות מיליונים. כולנו היינו במצבים האלה ולפעמים גם הצבענו נגד. כולנו היינו במו"מ עם משרד האוצר. אנחנו יודעים מה מותר למשרד האוצר להגיד ומה אסור. יכולים להיות מצבים כאשר ראש הממשלה יכול להגיד לשר שיצטרך לפטר אותו, כי יש לו זכות. לא יכול להיות שפקיד משרד האוצר מאיים לקצץ את התקציב אם שר זה או אחר מצביע כך או אחרת. אם זה באמת קרה ושרת החינוך אמרה שכך אמרו לה נציגי משרד האוצר, אני חושב שדבר כזה צריך לבחון ולבדוק אצל היועץ המשפטי. אולי סוף סוף תפסנו את פקידי משרד האוצר על זה שעברו את הקווים האדומים שהיה אסור להם לעבור.

דבר שני, אני לא מכיר מספיק את הסוגיה על בתי הספר הפרטיים. אני לא יודע איך אפשר במדינה דמוקרטית לאסור על בתי ספר פרטיים. זה נכון שאנחנו בעד שוויון אבל כאשר אנשים שיכולים להרשות לעצמם מציעים המון כסף למורים פרטיים, אין לנו שום אפשרות לעצור את זה וברור שמי שיכול ימשיך לעשות את זה .אז בתי ספר פרטיים זה להוציא הרבה פחות כסף כאשר אלף אנשים מוציאים את זה מאשר שיעורים פרטיים. שמעתי עכשיו על הסכנה כאשר עמותות עוינות למדינת ישראל מקימות בתי ספר פרטיים. הדרך להילחם בזה זה לשים כללים ברורים מי יכול ומי לא. ברור שאם יש עמותה או מישהו שלא מכיר במדינת ישראל או בצורה כזו או אחרת הוא מכיר בזכות לטרור או בדברים אחרים, הוא לא יוכל להקים. יותר מזה, אם בבתי ספר מסרבים להכיר בריבונות של מדינת ישראל או דברים כאלה, איך אפשר לעצור את זה?

חבר הכנסת שרנסקי, אני מציע שנסכם עם השרה שנקיים דיון על זה, כי זו סוגיה רחבה ועמוקה וחשובה.

סוגיה אחרונה: רוב הדברים של השרה היו במקום ולעניין. הערה אחת של השרה היתה ממש מקוממת בגלל שהיא היתה הערה פוליטית: להגיד שילדים של גוש קטיף הם קורבנות של משפחות שחשבו שלא יהיה פינוי, זה לא לדעת מה קורה בשטח. אין שום הבדל בין ילדים במשפחות שעזבו ברצון או בהסכמה את גוש קטיף לאלה שלא.

יש הבדל. אלה שהלכו מרצון ובשיתוף פעולה הם דפוקים יותר.

הוא צודק.

אם מישהו לא יודע סטטיסטיקה, אז הסטטיסטיקה הרשמית בניצנים הרבה יותר גרועה מבחינת עבודה, השקעה קהילתית. שם זה משפחות שעזבו בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות. רוב רובן. הייתי כמה ימים במחנה קיץ לילדי גוש קטיף עכשיו, "קרן מנדל" ועוד ארגנו. לא צריך להיות מומחה בשביל לראות איזו בעיה פסיכולוגית עצומה יש לילדים האלה שבמשך שנה הם בלי בית. אפילו אלה שבשומריה. קיבלתי לפני יומיים בקשה אולי אפשר לגייס דחוף עוד 50 אלף שקל לשלושה ילדים בחינוך מיוחד שעברו מעצמונה. משרד החינוך נותן רק מה שהוא צריך לתת ושם, מסיבות ברורות שאין בית ואין שירותים צריכים יותר. יש בלי סוף צרכים לילדים קטנים שבמשך שנה נמצאים בלי בית. להגיד שהם קורבנות לזה שהמשפחות לא הסכימו לשתף פעולה, תבדקו את הסטטיסטיקה. מי ששיתף פעולה נמצא במצב לא פחות גרוע.

שמעתי מכבוד השרה שיש פער גדול בין כל הילדים במדינת ישראל לבין הערבים והחרדים. אני חושב שזאת אחריות של השרה לסגור את הפער הזה והגיע הזמן שכל ילדי ישראל, יהודים ותיקים, ערבים, עולים, חרדים, כולם יהיו סוג אל"ף. לא מקובל שיש ילדים סוג בי"ת וסוג אל"ף. הדבר השני, עלינו, כוועדת חינוך, להתנגד לקיצוץ במערכת החינוך ולפעילות במשרד החינוך. דבר שלישי, החלוקה בתקציב לשיקום מערכת החינוך והבריאות בצפון, שתהיה החלוקה לפי אחוז הילדים ולא לשמוע לכל הקיצוניים כמו גדעון עזרא, שבצפון יש 60% ערבים שהם הרוב והמלחמה לא הבדילה בין ערבים ליהודים ובין מג'דל כרום לבין כרמיאל וכל ישוב בצפון. כל ילד צריך שיקבל את הזכות שלו.

אני חושב שבתי ספר במיוחד בצפון, בנגב ובדרום עם אסבסט, אני לא יודע אם הם ערוכים לפתיחת שנת הלימודים והאם מקובל בעידן הזה לפתוח בית ספר עם אסבסט. אני מבקש לא לפתוח כל בית ספר עם אסבסט בכלל, אם זה בישוב ערבי או יהודי. תודה.

חבר הכנסת גפני, בבקשה.

אדוני היושב ראש, גברתי השרה, אנחנו ישבנו בקדנציה הקודמת כאן, בוועדה, והעברנו את אותה ביקורת על שרת החינוך הקודמת. אני יכול לצטט את חברת הכנסת יולי תמיר שאמרה אז דבר נכון, שלא מקובל ששרת החינוך תאמר שמשרד האוצר אשם. אין דבר כזה. שרת החינוך נושאת באחריות. היא חברה בכירה בממשלה ואין משרד האוצר וזה נכון. זה נכון גם לגבי עכשיו. אין מצב כזה שבו אפשר להאשים את משרד האוצר. הייתי שותף אתך והיתה לי ביקורת קשה מאוד ואני לא חוזר בי מהביקורת לגבי איך שהתנהל משרד החינוך בשנים עברו.

אני מחכה לימים שבהם אוכל לדבר באופן כללי על מערכת החינוך במדינת ישראל ואני עדין לא זוכה לזה, מכיוון שאני רואה במערכת החינוך החרדית את המעשים שבכל יום. אתמול הייתי בסיור באחד הישובים אז את המורים והמורות שגרים באזור מסיעים בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי אבל לא מסיעים בחינוך העצמאי. הרשות המקומית אומרת שמשרד החינוך לא מאפשר להם מכיוון שהוא לא מתקצב אותם.

נאמר כאן על ידי מיכל צוק קודם, בישיבה באולם ההרצאות והטענות של הסתדרות המורים בצדק שאי אפשר לרענן את מערכת החינוך מכיוון שלא נותנים אפשרות לפרישה מוקדמת - -

אגב, נמסר לי ש-700 מתוכם זה פרישות בריאות שבעבר אל נכללו במכסות האלה.

טיפלנו בזה פה, בוועדה. עשינו על זה דיון וכל הנתונים ידועים לכל מי שהיה.

- - בתוספת של 220 פרישה מוקדמת בתיכוניים. בחינוך החרדי לא צריך לרענן את המורים והמורות ואין אפילו אחד, מכסה אחת. את היית בשבילי תקווה גדולה. אני אומר את האמת. את אישה ליבראלית והנאום הראשון שלך כשרה היה על זה שצריך שתהיה הזנה בכל בתי הספר, כולל בתי הספר החרדיים. זאת היתה תקווה גדולה ואני לא רוצה להיכנס עכשיו לפרטים. אני רוצה להגיד לך דבר אחד: שמעתי בשבוע שעבר את מנכ"ל המשרד שלך, שיש ילדים רבים בחינוך המוכר שאינו רשמי שרובו חרדי. אז מה לעשות? אפשר להעביר חוק שלא נוליד ילדים. בסדר, נדון בעניין הזה ונקיים דיון פילוסופי מעמיק האם צריך להוליד ילדים כן או לא, אבל שמנכ"ל המשרד שלך יגיד שהחינוך החרדי מקבל יותר? אפשר להגיד: לא צריך את הילדים האלה, אפשר לזרוק אותם לים. אפשר להגיד שלא צריך לתקצב אותם, אבל להגיד שהם מקבלים יותר? הרי אני יודע את האמת. את מי משקרים פה?

אני אומר לך שהיתה לי ביקורת קשה מאוד ולא אכנס לפרטים, לגבי שרת החינוך הקודמת. המנכ"לית היא פקידה, עזבי אותה. לגבי המנכ"ל את נושאת באחריות. אני אומר לך שהמציאות הזאת שבה היה דיאלוג עם שרת החינוך הקודמת, שראשי המערכת ישבו עם השרה, עם הפקידות הבכירה, עם האגף לחינוך מוכר, הייתי מרוצה או לא, זה לדיון אחר. אבל אני אומר לך שאת לא ישבת ותאמיני לי - -

אולי לא לשביעות רצונך אבל היית במשרדי - -

גברתי השרה, תאמיני לי, אני לא מתכוון לרעתך. לא היתה ישיבה מסודרת. אני ישבתי אתך מזמן וישב אתך גם מנכ"ל החינוך העצמאי. לא היתה ישיבה מסודרת של המשרד על מערכת החינוך החרדית לראשונה מאז קום המדינה. אז אמנם עוד לא נולדתי, אבל בשנים שאני מכיר לא היה דבר כזה שראשי המערכת לא ישבו. הרי בכל אופן מדובר על ילדים בישראל מה מגיע, מה לא מגיע, מה מוכר שאינו רשמי, מה החוק אומר ומה לא? אפשר לקבל החלטה חוקית שלא מתקצבים את הילדים האלה. זאת החלטה. את נושאת באחריות. אני מבקש ממך. שנת הלימודים נפתחת ביום ראשון. יש בוקה ומבולקה. מערכת החינוך החרדית תפתח בכל מקרה, גם אם לא יהיה שקל אבל החובה שלך גם כאישה ליבראלית, גם כשרת החינוך וגם כמו שאת מצהירה כל הזמן ואני מאמין לך. שבי עם ראשי המערכת הזאת ומהר. גם עם החינוך היסודי, החינוך בגיל הרך, התיכוניים והעל תיכונים. את יכולה לעשות ישיבה אחת, אבל לעשות ישיבה עם ראשי המערכת. את אמרת דבר ואני לא רוצה לסתור אותך, שיש כסף להסעות על פי הקריטריונים. אני לא רוצה להעמיד את לבנה אברמוביץ, מנהלת האגף לחינוך מוכר שתגיד את האמת. אין שקל. אין. אין ל-3 בספטמבר שקל אחד להסעה. זה נובע כתוצאה מתשלום חובות בעבר, אבל מה זה משנה? את אחראית לזה ששנת הלימודים תפתח...

אתה אחראי לזה שכשנותנים לך תקציב ואתה כל שנה עובר - -

אני לא לוקח תקציב בכלל חוץ מהמשכורת שלי כחבר כנסת וגם זה הרבה מדי.

אני אענה על זה.

אני מציע שתזמני את ראשי המערכת הזאת. מה שמגיע להם, שיקבלו. מה שלא, שלא יקבלו אפילו שקל אחד נוסף. אל תגידי את המילה קריטריונים. זה לא ענייני. מה שלא בקריטריונים - שלא יקבלו. אבל המציאות הזאת שהמערכת הולכת לפתוח לראשונה את שנת הלימודים מבלי שהיא יודעת מה היא הולכת לעשות מהגיל הרך ועד העל תיכוני, זה לא בסדר. אני מבקש ממך שתעשי את זה.

תודה. חבר הכנסת גלנטי, אחרון הדוברים.

רבותי, אין לי צל של ספק ששרת החינוך, הגברת יולי תמיר, נכנסה לנעליים לא קלות. היא קיבלה ירושה עם הרבה גיבנות. לתפקד במסגרת הזו, אני חושב שהיא עושה כמיטב יכולתה אבל, אני מוסיף את ה"אבל". קשה לי לשמוע מצב שבו מאיימים על שר גורמים מהאוצר שאם הוא לא יתמוך בקיצוץ איקס או ווי אז המשרד של השר יעמוד ללא תקציב. האם מחר יתכן מצב כזה גם במשרד הבריאות? יבואו ויאיימו על שר הבריאות שאם הוא לא יצביע בעד קיצוץ בתקציב, אז בעצם יחסלו את התקציב של משרד הבריאות?

השרה אמרה שאיימו עליה?

לא אמרתי שאיימו עלי וכדאי שנפסיק עם העניין הזה. אתה יודע יפה מאוד את המהלך, או שאתה מגיע להסכם או שמקצצים. זה לא איום אבל זו התנהלות לא ראויה.

כך זה השתמע.

זו התנהלות לא ראויה ואני חושבת שצריך לרדת מהעניין של האיום. בכל דיון תקציבי או שאתה מתפשר או שיהיה קיצוץ במלואו.

מעבר לזה, אני חושב שהנושא של הפרטת בתי הספר הוא מאוד חשוב וצריך לתת עליו את הדין, כיוון שזה מוביל ללא צל של ספק לחינוך לעשירים וחינוך לעניים במדינה. כאן נשמעה בין היתר הודעה שמתקבלות תרומות מהקהילות היהודיות בעולם הרחב והן מחולקות שווה בשווה עם הסקטור העדתי האחר. אני הייתי רוצה לדעת האם יש תרומות מקבילות או תרומות מקהילות ערביות בעולם, שגם הן מתחלקות באופן שווה או משהו כזה? אם כן, הייתי רוצה לדעת על מה מדובר, על אילו סכומים מדובר?

בקצרה – אני נציגת היו"רים היישוביים במדינת ישראל. היו"רים היישוביים עשו בשבועות האחרונים כמיטב יכולתם על מנת לפתוח את שנת הלימודים בשגרה כי אנחנו חושבים שפתיחת שנת לימודים זה יום חג לנו ולילדים. אני חושבת שלא נוכל לאפשר את פתיחת שנת הלימודים כסדרה אם לא תהיה אבטחה נאותה. רמת המאבטחים במוסדות החינוך נמוכה מאוד כי הממשלה לא מאפשרת לנו הכרה במאבטחי מוסדות חינוך כמקצוע מועדף. כ-700 אשכולות גני ילדים ומוסדות חינוך קטנים לא יקבלו אבטחה כי עד היום מימנה את זה יהדות התפוצות וזו בושה וחרפה למדינת ישראל שאנחנו צריכים לממן אבטחה לילדים שלנו מתרומות. אתמול נלקחו 114 ניידות מוסדות חינוך מאבטחת מוסדות חינוך. להזכירכם, הניידות האלה נועדו לאבטחת מוסדות חינוך ולא ייתכן שהמשטרה תספח את זה למערך המשטרה כללי. אנחנו, כארגוני הורים, כוועדי הורים יישוביים, לא נוכל לאפשר פתיחת לימודים סדירה ב-3 לספטמבר.

זה היה תקציב של משרד החינוך ובשלב מסוים החליטו להעביר אותו למשטרה. זו גניבה ממשרד למשרד.

דיברו פה על כל מיני מגזרים מקופחים אבל לא שמעתי על היערכות של החינוך המיוחד. אם מדברים על כיתות לימוד, אולי אנשים לא מודעים לכך שבמשך השנים האחרונות לא נוספה כיתת לימוד אחת בחינוך המיוחד. אני מדברת על ילדים עם בעיות מוטוריות וגני ילדים. לא ידוע לי שנוסף גן אחד.

אל תגידי את זה, זה לא נכון.

רציתי להעלות רעיון שהעלינו כבר כמה וכמה פעמים, לנסות לתקן מקום מאוד מקופח בגיל הרך לגבי גני טרום חובה של אשכול 3. אולי עכשיו, במסגרת ההיערכות לצפון אולי יהיה נכון לתת עדיפות רק לישובי הצפון שנמצאים באשכול הזה ולנסות לטפל בזה גם על ידי גני ילדים.

תודה רבה. שרת החינוך, בבקשה.

מספר דברים: ראשית, אני רוצה להבהיר שלא מדובר באיום אבל מדובר בניהול לא תקין של מערכת היחסים בין המשרדים לאוצר. במהלך הניהול הלא תקין יש התערבות של האוצר בדרך הניהול של המשרד ולא רק בתקצובו. גם עניין הקיצוצים נעשה בדרך כלל באופן שלא לוקח בחשבון את ההחלטות המקצועיות של המשרד וזה בעיניי לא תקין וארחיב על זה בישיבה הבאה.

דיברת על כך שגובה הקיצוץ הותנה בהצבעה שלך בממשלה.

את אמרת שאם לא היית מגיעה להסכם על 115 מיליון היו מקצצים 300 מיליון. זה מה שאמרת וזה איום.

אני קוראת לזה התנהלות לא תקינה, שכל שר שהיה פה מכיר היטב את העניין. אם אתה לא מגיע למו"מ אתה סופג את מלוא הקיצוץ.

לגבי העולים - נשאלנו קודם לגבי שירותים של ייעוץ לעולים. יש שירותים גם בשפות השונות וגם במבנה הקהילות השונות במטרה להתאים את הייעוץ לעולים.

לגבי ילדי גוש קטיף - אמרתי שילדי גוש קטיף קיבלו את הסיוע. היה כסף חד פעמי. מה שניתן, ניתן ברוחב לב ומה שלא ניתן לא תוקצב השנה ולכן - -

למה?

כמו עשרות דברים אחרים שהגשנו בקשה ולא תוקצבו. זה מפתיע אותך? בין היתר הדברים שתועדפו השנה ותוקצבו השנה, כולם חולקו באופן שווה. יש כמה ילדים מגוש קטיף והם יקבלו את התמיכה כמו שאר הילדים שם. אין ולא אושר הכסף הנוכחי לעניין גוש קטיף.

לגבי הערבים - שאף אחד לא יצפה ואמר נכון חבר הכנסת גפני, האחריות כולה עלי ואני לא מתנערת ממנה, אבל היא נלקחת מנקודת המוצא שקיבלת במערכת. אני אנסה לתקן את מה שהיה אבל אני לא יכולה לקחת אשמה על הדברים, שבמשך שנים על שנים יצרו אותם כתוצאה ממערך העדיפויות שבהרבה מאוד מהמקרים בעיניי היה לא נכון. אני יכולה להיות אחראית לאיך אנחנו מחלקים את התקציבים קדימה ואני אומרת לך, חבר הכנסת זכור, שבכל מקרה ובכל עניין כולל בעניין הבא שנדון בו, המגזר הערבי יקבל את חלקו ויותר מזה, כי אם אני עובדת על פי קריטריונים של אשכולות, למגזר הערבי יש עדיפות בגלל המצב הסוציו-אקונומי הנמוך שלו.

מה שלא תוכלי להגיד לי בדיון הבא.

אם אוריד את המתח, לקראת הדיון הבא לא יישאר פה קהל אז לא נקדים את המאוחר. אומר לך כך, חבר הכנסת גפני: אשמח לשבת שוב עם ראשי החינוך שלנו אבל צריך לדעת דבר אחד שהיה לא תקין בעבר ונעמוד בו בעתיד, אני מקווה: מתקצבים באופן מוגדר הסעות למרחק מסוים. כאשר החינוך החרדי לא תמיד מסתפק בהסעה כפי שהיא מתוקצבת על פי הקריטריונים שלנו כי הבית ספר הזה לא בדיוק שייך וזה לא בדיוק ראוי, נוצרים פערים. רוצה הציבור לדעת איך נוצר הפער? הפער והחוב נוצרים כתוצאה מאי ציות לכללים. אני אדאג, ודיברתי על זה עם מר עד הרשקוביץ, שאנחנו נתקצב לפי הכללים שלנו. מצד שני, אם תהיינה חריגות שנובעות מהסעות לא בהיקף הזה, לא נכסה בשנה הבאה אחורה את החריגות האלה ונאמר לכם בגלוי: חרגתם, יופסקו ההסעות. לאלה שהעלית את בעייתם בפניי, תאמר להם וגם אני אומר להם שכל עוד יש ציות לכללים שלנו, הענין יתוקצב. תהיה חריגה, ביום שיגמר הכסף על פי הכללים הראויים, לא תהיה יותר הסעה. היה נוהג של עצימת עין ולא עוד.

גם לגבי השיפוצים והסעות המורים ומכסות הפרישה? לגבי הכל. אין זמן להגיד את הכל.

לגבי כל דבר ועניין. אומר לך דבר נוסף שאינני יודעת אם ישמח או יעציב אותך: אנחנו נקיים פה דיון. אשמח אם ייקח לנו עוד כמה זמן להיות מוכנים אליו. אנחנו נקיים דיון על העניין של המוכר שאינו רשמי ואני חושבת שאזרחים במדינת ישראל, ערבים, יהודים, חרדים וחילוניים ומכל הצבעים הזנים והמינים, צריכים לקבל החלטה איפה הם רוצים להיות. אם הם חלק מהמערכת הציבורית, הם מקבלים עליהם דברים מסוימים ומקבלים גם מימון מסוים. אם הם לא רוצים להיות חלק מהמערכת הזאת, המקום המסוים שהם הגדירו לעצמם, יש לו גם מחירים. אנחנו נצטרך להגדיר מחדש את המקום הזה על המחירים שלו ועל התועלות שבו וכל אחד יחליט איפה הוא רוצה להיות. אבל אם הוא מחליט שהוא במקום מסוים, לא יוכל להיות ברגל אחת במקום אחד וברגל שניה במקום אחר.

לכן ביקשנו במו"מ הקואליציוני להגדיר את חוק החינוך בדיוק. אני שמח שבסוף לא נכנסנו לקואליציה. תישארו אתם שם.

אני אשמח לעשות את ההגדרה הזאת כי לולא ההגדרה הזאת אנחנו נמצאים כל הזמן במצב של אי תקינות וזה לא מצב ראוי.

כבוד השרה, מה את מציעה לחינוך העצמאי שיפתח בעזרת השם את שנת הלימודים ביום ראשון ואין לו אגורה שחוקה עבור הסעות. מה שניתן היה על חובות - -

הרב הלפרט, השרה אומרת בפעם השישית שזה לא נכון. יש הסעות על פי הקריטריונים. השרה הכתיבה שכך יהיה.

החובות שפערתם נפערו בגלל שלא צייתו ונשמעו להוראות של משרד החינוך.

יש מצב נתון, איך פותרים את הבעיה?

סליחה, שום גוף שמתוקצב על ידי המדינה לא יכול לנהוג באופן לא תקין, לפעור פער תקציבי ואז לבוא למדינה ולבקש שתכסה את ההתנהלות הבלתי תקינה שלו. כל מה שיהיה תקין יתוקצב וכל מה שיהיה לא תקין לא יתוקצב. זו התנהלות נכונה גם אם יש בעיה הפעם, נשתדל לפתור את הבעיה. תדעו לכם שאם עוד פעם אחת יהיה מצב שלא יקבלו את הקריטריונים שלנו להסעות, בדרך כלל יש לי את הויכוח הזה לא רק אתכם אלא עם כל מיני גופים בחברה הישראלית ולכולם אני אומרת אותו דבר: יש קריטריון שיקבע וכל אחד ידע מהו יפעלו על פיו. יחרגו מזה – לא תבוא המדינה ותכסה, תצטרכו לחפש מקורות שלכם.

אמרתי שנשב וננסה, לא היינו צריכים לעשות את זה. לא צריך משרד לכסות חובות.

לפנים משורת הדין - -

זה לא לפנים משורת הדין. המשרד אישר את זה כל השנים. זה לא בגלל קריטריונים. אני מקבל את מה שאת אומרת - -

אנחנו נשב אתם.

אנחנו רוצים לדעת שביום ראשון יש הסעות.

כל ההסעות שעל פי קריטריונים, נאשר אותן.

אני רוצה לבקש מהרב מלכיאור בקשה נוספת: נדמה לי שהיה כדאי להביא לכאן את השר לביטחון פנים. אני אשמח לבוא לישיבה יחד אתו כי גם אני מאוד מודאגת מהעניין הזה. אין בסמכותי החוקית וגם לא התקציבית לקבוע איך מאבטחים את בתי הספר. כיוון שזו שאלה חשובה, אנחנו רוצים לפתוח את השנה בצורה מסודרת אבל השאלה הזאת לא צריכה לרדת מהבמה מעצם פתיחת השנה. זו שאלה חשובה וצריך להביא לכאן את השר שהוא הגורם האחראי. מאוד הייתי רוצה שנשב אתו פה וגם אני אבוא לישיבה הזאת ונסכם מה עושה המשרד לביטחון פנים כדי שתהיה אבטחה מרבית ומיטבית לכל הילדים.

בשאלת בתי הספר הפרטיים אמרנו שיהיה דיון נפרד.

אני לא קיבלתי תשובות לשאלות שלי.

בשאלת ילדי גוש קטיף אמרתי שנמשיך במה שאפשר אבל אין לנו תקצוב נוסף. לגבי שאלת העולים, אמרתי שיש פתרון לכל העניין - -

לא התכוונתי לשאלה של חבר הכנסת מילר על פסיכולוגים שמדברים בשפות העולים או לא, שהיא שאלה חשובה כשלעצמה. אני שאלתי בהקשר הכולל יותר לקראת פתיחת שנת הלימודים. הרי את יודעת בדיוק כמוני שחלק גדול מאוד של האחוז הגבוה של הנשירה והירידה של התוצאות בבגרויות היו במגזר העולים. לכן, התשובה שיש פסיכולוגים שמדברים את השפות של העולים בכלל לא עונה על השאלה הזאת.

לא רציתי להגיב לדבריה של רונית תירוש כי לא ראיתם את כל התכנית שהצגנו לממשלה והיה כדאי לראות אותה לפני שמגיבים. יש הקצאה מיוחדת, כי אני חוששת שלא מדובר רק בילדי העולים אלא בכלל בקרב ילדי הצפון תהיה ירידה ביכולות לקראת שנת הלימודים הקרובה. לכן הצגנו תכנית שעוסקת בעיבוי לימודי וגם בנושאים תכניים. לפי מידת התקצוב, כך תהיה מידת השירות. אם יהיה תקצוב לצפון בוודאי שעיר כמו כרמיאל או נצרת עלית, שיש בה אחוז גדול של עולים, תקבל לא רק את התקציב לכלל הילדים אלא עם דגש מיוחד לעולים כי אנחנו מכירים היטב את הבעיות שנוצרו שם.

כבוד השרה, יש עניין לגבי העולים לפי נתונים שקיבלנו. כשאנחנו עשינו השוואה של הנתונים השונים קיבלנו תמונה ממש עגומה ביותר שלא רק שיש ירידה בזכאים אלא שזכאי בגרות, נדמה לי, שהמספר ירד. שרק 25% - -

המספר ירד ב-4%.

אני אומר ל שזה מדויק. עושים כל מיני סטטיסטיקות כדי לבלבל את האויב ולכן לא מגיעים לעמק השווה של מה הנתון האמיתי. אחרי שעבדנו על זה וישבנו עם נציגי משרד החינוך, אני אומר לך שהמספר הזה מדויק. המספר הזה הביא לכך שדרשנו ממשרד החינוך לעשות היערכות חירום מיוחדת. אם אנחנו רוצים עליה למדינה, חייבים לעשות דברים מיוחדים פה כדי לשנות את המציאות זאת. לא קיבלנו תשובה מהמשרד.

ישבנו עם השר לקליטת עליה במשרדו. עשינו עבודת תיאום והיערכות לקראת השנה הבאה מתוך השגרה, אני לא מדברת על תוספות. דיברנו עם השר לקליטת העליה ואנחנו עושים פעילות משותפת בעניין של טיפול בנוער עולה. כמובן שכמות ההשקעה שלנו נוצרת מהיכולת התקציבית, אבל גם אם לא תהיה תוספת תקציב, הנושא הזה על סדר יומנו. נערכנו לקבל נתונים על העליה של השנים האחרונות. בסך הכל, כידוע לכם, לצערי, אנחנו מתוקצבים לטפל בילדים רק בשנה שנתיים הראשונות - -

מה זאת אומרת?

משרד הקליטה מעביר אלינו תקציב לשנה שנתיים הראשונות חוץ מאשר לילדי קהילת יוצאי אתיופיה. אנחנו ערוכים לתת מהלך של תמיכה בכל המקומות שבהם איתרנו, וזה תהליך של איתור מאוד מדויק באילו בתי ספר ובאילו מקומות זקוקים לזה. בתהליך איתרנו מקומות שיש גם חפיפה בין מספר עולים רב לבין צמיחה בהישגים. אנחנו מודעים לכך שבמקומות האלה שצריך לתת תמיכה ריכוזית, חלקה לעולים וחלקה אולי לכל המערכת הבית ספרית, על פי מידת הצורך.

המשמעות של התשובה שלך היא שהמצב יישאר פחות או יותר כמות שהוא.

לא, המצב הוא שאנחנו יודעים בדיוק לאתר ואחזור על דבריי שוב, כי לא ירדת לסוף דעתי. אנחנו יודעים לאתר איפה היו הקשיים. הם לא מתחלקים באופן שווה על פני כל העליה ולא על פני כל המקומות. במקום לעשות פעולה לא ממוקדת אנחנו נעשה פעולה ממוקדת באותם בתי ספר ואזורים שבהם היתה ירידה. אנחנו יודעים לאבחן אותם וגם לדעת פחות או יותר מי קהל היעד של האזורים האלה ושם ניתן מענה, כי אנחנו יודעים שיש באותו מקום בעיה שכנראה חלחלה עמוק מאוד לתוך המערכת הבית ספרית.

זאת מלחמה של אתמול ולא של מחר.

הדברים החדשים שנפעל לעשות בהיקף גדול תלויי תקציב. מצד שני, זה שלא נותנים לי תוספת תקציב לא ימנע ממני לטפל בבעיות שאני יודעת לאתר אותן. אם היה מקום שבו היתה שחיקה לימודית, וזה לא קשור רק לעולים, נעשה את זה גם בבתי ספר שלא שייכים למגזר העולים. עשינו איתור מאוד מדויק איפה בתי הספר האלה, למה היתה ירידה בזכאות, האם היתה בעיה בבחינה אחת או בשתי בחינות, האם היתה בעיה בנושא, בשפה.

הבעיה היא מערכתית ולא רק לגבי זכאות לבגרות. שאלתי אותך על המצב הכללי במגזר העולים.

נתתי לך תשובה מדויקת לשאלה ששאלת אותי.

לצערי, ממש לא.

לא קיבלתי תשובה לנושא של האם יש יעד מסודר, מבחינת האחוזים, מבחינת משרד החינוך - -

אני נגד לקבוע יעדים כאלה כי כל פעם שקבעו יעד של אחוזים הורידו את הרמה כדי לעמוד ביעד וחד משמעית אני נגד זה.

כמה אתם רוצים מבחינת הצלחות - -

אני אומרת לך חד משמעית שעדיף לי להישאר במצב הקיים ושכל תעודת בגרות תהיה איכותית ושאפשר יהיה ללכת אתה הלאה מאשר לעלות את הרף שוב ושוב ולהוריד את הרמה של הבגרות כדי שאני אגיד שזה עלה. אני לא משחקת במספרים.

אני לא מדבר על הורדה מבחינת הרמה אלא האם זיהיתם איפה יש בעיה מבחינת הירידה בהצלחה. אתם נותנים כרגע פתרון לאותן בעיות שנוצרו?

ניתן תגבור במקומות שהיו בעיות אבל אם אתה שואל אותי אם יש יעד מוצהר של משרד החינוך להמשיך להעלות את אחוז מסיימי הבגרות ואני אשעבד את המערכת ליעד הזה, התשובה שלי היא: לא. זה יצר תוצאות לוואי שליליות בעיניי. זה יצר שחיקה באיכות תעודות הבגרות וזה יצר הישגים מדומים ואני לא בעד זה. אני בעד לתת מענה לבעיות במקומות שבהם יש בעיה, מבלי להשתעבד לשום יעד מספרי.

המיצ"ב אחד לארבע שנים בכלל לא יהיה בקדנציה שלה, בגרויות היא לא תעשה... לפי מה נמדוד את מצב התלמידים? תמצאי לזה חלופה שאפשר ללמוד את מצב התלמידים.

אני חושבת שהרעיון לשעבד את המשרד למבחנים היה רעיון נואל. המיצ"ב, שהיה כלי של מורה מול תלמידיו וימשיך להיות וגם יעבור בבתי הספר ככלי של מורה מול תלמידיו ולא ככלי של דירוג בתי ספר ותחרות יופי בין בתי ספר - -

אף אחד לא דירג אותם...

המיצ"ב, לפי עצתה של פרופסור מיכל ולר יערך בצורה מסודרת, יהפוך לכלי פדגוגי ולא כלי לדירוג או יפויי המצב, המערכת תבחן את עצמה למטרות פדגוגיות ולא למטרות דירוג.

אני מוכן שנעשה דיון גם בנושא הזה. זה נושא ראוי וכבד. זה שאת אומרת שאת לא משעבדת, אני מאוד יכול להבין אבל אפשר להשיג מטרות גם בלי לעשות את כל הקלקולים.

הבעיה היתה שכל המערכת התכווננה כל הזמן לעוד ועוד - -

אבל גם בנושא של הערכה ובדיקה, נקדיש לזה ישיבה מעמיקה.

אני אשמח. תזמינו את מיכל ולר והיא תיתן לכם תמונה יפהפייה.

מצד שני, אם את משלימה עם זה שלמעלה ממחצית התלמידים, אין להם סיכוי להגיע לבגרות,את לא חותרת ליעד לתקן אז את כאילו משלימה עם זה.

אני לא משלימה עם זה. אני לא אוהבת ואני לא מקבלת ואני חושבת שזה יעד לא נכון ללכת ולהגדיר אחוזים כל הזמן. לא כך מודדים בעיניי מערכת חינוך. אנחנו נעשה הרבה דברים והתוצאה לא תהיה מונעת מלקבל "וי" ליד - -

אז איך מודדים את ההצלחה של המשרד?

ראשית, אני חושבת שלמדוד הערכה אמיתית של הישגים חינוכיים היא דבר מאוד קשה. להשתעבד למדידה שהיא לא ראויה זה דבר לא נכון. היתה ביקורת מאוד קשה של פרופסור מיכל ולר על המדידות בעבר ואני חושבת שהיא צודקת בביקורת שלה. הרבה מהמדידות יצרו מספרים מדומים. הצגנו את זה בישיבה שהיתה במשרד החינוך והראנו איפה היו כשלים במדידה. יש לנו גוף מאוד מקצועי שעוסק בהערכה. אבל שוב, השאלה את מי אתה רוצה להשביע בהערכה שלך, את התקשורת או את ראש העיר או את המורה. בעיניי, כלי ההערכה היחיד שחשוב הוא זה שנותן למורה את הכלים לעבוד מול תלמידיו. אפשר להתווכח על זה ואני מוכנה להגן על העמדה הזאת בכל מקום ובכל מצב. אני חושבת שהעמדה הזאת נכונה.

ברגע שאת קובעת יעד להעלות את אחוזי ההצלחה בבגרות במתמטיקה לדוגמה, ואז את באה למורה ואת אומרת לו: תצליח, אז צריך להעלות את השעות. זה היעד. להשקיע. אם לא משקיעים, אם למורה אין שום יעד והוא לא יודע איך הוא מתקדם - -

אם אתה חושב שהיעדים שצריכים להציב למורה זה כמה אחוז תלמידים יעברו, כנראה שיש בינינו פער אדיר בהבנה.

זה ויכוח עמוק ופדגוגי לגבי כל הנושא של ציונים ומבחנים ומה היעד של חינוך ואיך אתה מודד חינוך טוב. זו שאלה כבדה וחשובה ויש תפיסות שונות ולא נפתור את זה בדיון הנוכחי. נקיים דיון בנושא ואני מקווה שנגיע לעמק השווה בגישות.

אני אעבוד לפי ההצעה של פרופסור מיכל ולר שלדעתי היא אחת מנשות המקצוע הטובות בתחום. אני חושבת שהגישה שהיא מציגה מאוד נכונה וראויה.

היו עוד כמה שאלות.

אני עובר פה על ה-115 מיליון של הקיצוץ שהמשרד נתן בוועדת הכספים. יש פה קיצוץ במתנ"סים - -

השרה אמרה שאין שום קיצוץ במתנ"סים.

חבר הכנסת אורלב, אתה יודע כמנכ"ל לשעבר, שכסף שבא ממקום אחד עובר למקום אחר ומכסה. הרי בסופו של דבר אתה לא שואל אותי מה יש בצד. אתה שואל אותי מה תהיה התוצאה. אני אומרת לך שיש דברים שאתה מוריד ואתה מביא ממקום אחר. אתה לא מבין שבתוך הניהול של המשרד יש גמישות ואנחנו, את הדברים שהורדנו נאלצנו להוריד במקום אחד.

את הגמישות נתת לוועדת הכספים.

זה 11.4 על כל הפעולות בלי יוצא מן הכלל.

זה לא מה שכתוב בוועדת הכספים. עדי אומר משהו אחד והוא יהודי מאוד מקובל עלי אבל בפני יש את המסמך שהולכים להצביע עליו והוא שונה.

בגלל זה לא הצביעו בוועדת הכספים. שלי יחימוביץ אמרה שהיא לא מצביעה כי מורידים את הפסיכולוגים.

בשירות הפסיכולוגי מורידים.

אבל מקבלים ממקום אחר. זבולון, אתה לא מבין שאם מורידים 700 ומוסיפים 65 מיליון זה יוצא יותר?

לא, את ה-700 את מורידה בבסיס.

את התוספת של ה-70 מיליון אני גם מקבלת בבסיס.

לא, לא.

סליחה, עם כל הכבוד, יש שתי תוספות ל-2006 ותוספת אחת ל-2007 לפי הסיכום עם האוצר. התוספות ל-2006 זה 65 מיליון שמיועדים לפסיכולוגים ויועצים חינוכיים. ועוד 70 מיליון שבאים אלינו ב-2006. במקביל, ב-2007 ה-70 מיליון האלה נכנסים לבסיס. למה? כי אי אפשר להוסיף אותם בבסיס ב-2006. לכן, חלק מהדברים שקוצצו כאן יוחזרו לבסיס של 2007 ובהפעלה של 2006 הם לא יקוצצו כי מה שקוצץ כאן בא ממקור אחר. אם זה לא ברור, אסביר את זה שוב.

אני לא יודע על מה מדובר כאן אבל אם אמרת שזה מה שיקרה – זה מקובל.

שאלתי שלוש שאלות ועל אחת מהן, בתחום העולים, קיבלתי תשובה לא מספקת ולא ציפיתי לשמוע כזאת תשובה מהשרה לקליטת העליה לשעבר אבל הבנתי את הכיוון. היו עוד שתי שאלות: האם היה תקציב מיועד לשיפוצים בשדרות מעבר לסוגיית המיגון?

אני לא זוכרת את המספר. עדי, אתה זוכר כמה הוקצה? אין לי פה את המספר המדויק.

האם היתה התייחסות מיוחדת לנושא של שדרות, כמו שדיברת כאן על התייחסות מיוחדת של נושא השיפוצים בצפון ובצדק.

היתה התייחסות ואני לא זוכרת את המספר המדויק.

אתה יכול לברר את המספר המדויק?

היה פרוייקט מיוחד לשדרות אבל אני צריך לבדוק את זה.

שאלה אחרונה: שמענו גם בסיבוב השני של הדיון כאן הרבה מאוד בנושא של השיפוצים. זה בכל זאת לא משרד לשיפוץ החינוך אלא משרד החינוך. השאלה מה בנושא של תוכן. האם המשרד עושה איזו שהיא היערכות מיוחדת בנושא של תכניות לימודים ורפורמה של תוכן לקראת שנת הלימודים החדשה.

השבוע נכנסה לתפקיד יו"ר מזכירות פדגוגית חדשה. אני יודעת שאולי זה לא פופולארי, בטח לא בכנסת, ואני לא שולפת רפורמות מהשרוול. אמרתי ביום שנכנסתי לתפקיד ששנת תשס"ז תפתח כמות שהיא. אני לא מכירה דרך שבה אפשר לעשות רפורמה פדגוגית ולא עקרונית ב-3 חודשים. המורים בדרך, השיפוצים כבר בדרך, יחד עם כניסתה לתפקיד של פרופסור ענת זוהר. אנחנו נשב ונעשה לא מעט שינויים לקראת תשס"ח. נשמח להציג אותם כאן, על חלק דיברתי ועל חלק עוד אדבר. אנחנו בהחלט עושים את המעשה הזה ואני לא רוצה להקדים.

אני יודעת שהלהיט זה להגיד: בואו נביא בשורה ורעיון. אני לא מאמינה בזה שלא יצליחו לשכנע אותי. מה לעשות שכל היום צריך להמציא רפורמות. אני מאמינה שמערכת החינוך נעה לאט והיא צריכה לעבוד מתוך הידע שיש לה. היא צריכה לחזק את הדברים החיוביים שהיא עושה והיא לא צריכה להמציא המצאות כי כל פעם שהמציאו המצאה גדולה - היא התרסקה. האחרונה היתה רפורמת החיטוב שעכשיו כולם שואלים איך להיפטר ממנה. מה לעשות? זה לא פופולארי אבל במקום בשורות ודגלים ומהפכות, אני חושבת שצריך לקחת את הדברים הטובים שיש, הם רבים ומגוונים, ולהעצים אותם. זו הדרך שאני רוצה ללכת בה. לא מוצא חן בעיני מישהו? הוא יכול לבקר אותה כמה שהוא רוצה. לא תתפוס אותי מניפה דגל שבו אני משעבדת את המערכת אליו, כי כל פעם שעשו את זה המערכת נפגעה.

לא התייחסת לעניין ה-3 בספטמבר.

ה-1 לספטמבר הוא יום שישי, שבו כמחצית מהמערכת ממילא לא לומדת. הערבים לא לומדים, החינוך ההתיישבותי לא לומד ופנו אלינו כל ראשי הרשויות בצפון בכנס שהייתי בו יחד עם ראש הממשלה ומאוד ביקשו להתחיל יחד את פתיחת שנת הלימודים ב-3 לספטמבר. היה להם חשוב לעשות עוד יום היערכות והם ביקשו זאת. הם עשו ימי הכנה במהלך השבוע הזה. חשבתי שה-4 שעות האלה, כבודן במקומן מונח והן תוחזרנה למערכת ולא בגלל זה צריך ליצור מצב שחצי מערכת פותחת ביום שישי וחצי ביום ראשון ולכן החלטתי לפתוח ביום ראשון.

יש לי עוד שאלה ואני חייב לקבל תשובה סופית על הנושא זה, בנושא של מועדים להרשמה לפסיכומטרי באוקטובר. עוד יומיים ההרשמה נסגרת וחייבים לצאת עם החלטה בנושא הזה.

אמרתי שאנחנו נבדוק את זה ומי שיפנה אלינו ניתן תשובה. לא בדקתי את זה. אני מניחה שלא תהיה בעיה לדחות את הרישום אבל לא בדקתי זאת.

כמה מורים חדשים יש?

לא הרבה, כי לא נותנים לנו לרענן את המערכת. אם אין פרישות אז אין רענון.

לא סיימנו את כל השאלות לשרת החינוך. מילה אחרונה לנציג התלמידים.

מה עם תשלומי הורים?

נקיים בוועדה דיון מחדש אחרי שנגמור את המו"מ עם האוצר.

זה יהיה לפני פתיחת שנת הלימודים?

לא בטוח.

נאמר שכבר ישנם בתי ספר שכן גובים תשלומים...

אנחנו נתנו הנחיה לגבות רק את הביטוח שאתם אישרתם. מי שיגבה, האכיפה השנה תעלה עשרת מונים על כל מה שהיה בעבר.

מכיוון שזו החלטה של ההורים לא מעורבת בזה הנהלת בית הספר.

סליחה, יש לנו הבטחה של השרה בשני דברים, כי ראינו שהנושא הזה הפך להפקרות. ראשית, אמרת שאת שתעמדי על הנתונים כמה שיותר מהר ונעשה ישיבה על כל סוגי התשלומים לחינוך החינם שלנו במדינת ישראל. אני שומע מבתי ספר דברים חמורים. הבטחה שניה, שכל מנהל שיגבה תשלום עכשיו בניגוד לחוק, ייענש בכל חומרת העונש. אנחנו נעמוד על שתי ההבטחות האלה כי אחרת כל הספור הופך להיות בלתי חוקי.

שיהיה יותר ממה שהיה בשנה שעברה.

בגלל שהיה אפס זה לא נורא. אני מבקשת מהוועדה לאשר את התשלום כפי שהוא היום כי ברגע שיאשרו את התשלום אפשר יהיה לצאת לגביה חוקית וגם לאכיפה של החוק. ברגע שאין החלטה - -

היתה החלטה...

כרגע ההחלטה היא לא לאשר וזה אומר שכל תשלום הוא בלתי חוקי חוץ מהביטוח.

אבל התקצוב נקבע על ידי ההורים ומנהל בית הספר מסתתר מאחורה. בואו נשים את הדברים על השולחן, ואף אחד לא יכול לעשות כלום.

מה עם קומנדו האכיפה?

אין תשלומים אז אין קומנדו.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.