6
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
1
23/8/2006
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 38
מסיור ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כט' באב התשס"ו (23 באוגוסט, 2006), החל משעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 23/08/2006
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
סיור בישובים בצפון הארץ (נהריה, ערב אל-עראמשה, מג'אר, אלשאגור, כרמיאל)
נכחו
¶
חברי הוועדה: ר'אלב מג'אדלה – היו"ר
דוד אזולאי
אפי איתם
מגלי והבה
ישראל כ"ץ
יעקב מרגי
שרה מרום-שלו
חנא סוייד
מוזמנים
¶
יורם רונדשטיין
-
סגן מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות
יעקב צמח
-
מנהל המינהל לפיתוח תשתיות ביוב, משרד התשתיות הלאומיות
זאב אחיפז
-
נציבות המים, משרד התשתיות הלאומיות
רפ"ק אנוור עאמר
-
סגן מפקד משטרת נהריה, המשרד לביטחון פנים
מפקח אבו סמרה
-
מפקד סובב כנרת, תחנת משטרת טבריה, המשרד לביטחון פנים
אברי לכמן
-
סגן מנהל מחוז הצפון, המשרד לאיכות הסביבה
אמנון דבורקין
-
חשב מלווה למועצה המקומית מג'אר, משרד הפנים
יגאל וינר
-
מנהל מחוז צפון, רשות הטבע והגנים הלאומיים
עדי אלדר
-
ראש עיריית כרמיאל, ויו"ר מרכז השלטון המקומי
פיני קבלו
-
סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי
זאכי עאמר
-
סמנכ"ל לעניין המגזר הדרוזי והצ'רקסי, מרכז השלטון המקומי
שאוקי חטיב
-
יו"ר ועדת המעקב של ערביי ישראל
ג'עפר פרח
-
מנהל מרכז מוסאוא
עבד-אלסלאם דראושה
-
ראש המועצה המקומית אכסאל
אחמד דבאח
-
ראש עיריית אלשאג'ור
האני זהוה
-
ראש המועצה המקומית בוקעאתה, רמת הגולן
מוניר זבידאת
-
ראש המועצה המקומית בסמת טבעון
עפיף כיאל
-
ראש המועצה המקומית ג'דיידה-מכר
סמיר חוסיין
-
ראש מועצת דיר חנא
אברהים הייב
-
מזכיר המועצה המקומית זרזיר
חוסיין אלהייב
-
ראש המועצה המקומית טובא-זנגריה
אריה פרג'ון
-
ראש עיריית טירת הכרמל
יהודה שביט
-
ראש מועצת יסוד המעלה
יאסר טבאש
-
ראש המועצה המקומית כעביה-טבאש-חג'אג'
רון מוסקוביץ
-
ראש מועצת כפר ורדים
עאוני תומא
-
ראש המועצה המקומית כפר יאסיף
סמואל דאוד
-
חבר המועצה המקומית כפר יאסיף
רבחי אמארה
-
ראש מועצת כפר כנא
מנחם טפר
-
גזבר עיריית כרמיאל
זיאד דג'ש
-
ראש המועצה המקומית מג'אר
סוהיל טנוס
-
מנכ"ל המועצה המקומית מג'אר
מחמוד ג'אנם
-
גזבר המועצה המקומית מג'אר
ג'סאן קראווני
-
מהנדס המועצה המקומית מג'אר
שעלאן עריידה
-
קב"ט המועצה המקומית מג'אר
חנן ארז
-
ראש המועצה האזורית מגידו
יהודה שביט
-
ראש המועצה האזורית מטה אשר
אבי קרמפה
-
ראש המועצה האזורית מעלה יוסף
מוחמד ג'בארין
-
ראש מועצת מעלה עירון
שלמה לוי
-
ראש מועצת מרום הגליל
ג'קי סבג
-
ראש עיריית נהריה
עמר מטר
-
ראש המועצה המקומית נחף
אחמד חלאילה
-
קב"ט עיריית סח'נין
סמיר אבוזייד
-
ראש המועצה המקומית עילבון
מחמוד אבו-ליל
-
ראש המועצה המקומית עין מאהל
עלי מחאמיד
-
יו"ר הוועד המקומי, ערב אל-עראמשה
מוחמד מיזעאל
-
מנהל שלוחת מתנ"ס מטה אשר, ערב אל-עראמשה
סובחי מגיס
-
נציג ערב אל-עראמשה במועצה האזורית מטה אשר
ד"ר רפי ורטהיים
-
ראש עיריית קריית-ביאליק
חיים ברביבאי
-
ראש עיריית קריית-שמונה
אביהוד רסקי
-
ראש מועצת ראש פנה
עבד אסעד
-
ראש מועצת שבלי אום אלג'נם
אסמעיל אבו-פארח
-
עוזר של חה"כ ר'אלב מג'אדלה
ליאת קרביץ-דיין
-
עוזרת של חה"כ שרה מרום-שלו
אבי בן מאיר
-
יועץ של חה"כ מגלי והבה
חיים רואש
-
עוזר של חה"כ דוד אזולאי
ניר אורבך
-
עוזר של חה"כ אפי איתם
רשמת פרלמנטרית
¶
אירית שלהבת
סיור ועדת הפנים ואיכות הסביבה בישובים בצפון הארץ
(נהריה, ערב אל-עראמשה, מג'אר, אלשאגור, כרמיאל)
נהריה (10:10-11:10)
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
נמצאים אתנו חלק מחברי הכנסת חברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה. חלק מהחברים התנצלו שלא יכלו להשתתף אתנו, כי עסוק בסיורים אחרים או בדיונים אחרים. נמצאים אתנו נציגים ממספר משרדי ממשלה וכמובן צוות הוועדה.
היום נקיים סיור ארוך במספר ישובים בצפון, בתקווה שיעלה על הצד הטוב ביותר. זה סיור מכין לקראת דיון שיתקיים ביום שני בשבוע הבא בוועדת הפנים עם שר הפנים. למרות שאנחנו קשובים ומודעים למה שקורה בצפון, במלחמה ולאחריה, ראינו לנכון לפגוש חלק מראשי הערים והמועצות וחלק מן הציבור ולשמוע מעדות ראשונה, כדי שנוכל להתכונן לדיון ביום שני, לפגישה עם שר הפנים.
אנחנו מודעים לביקורת שעולה מהשטח, שעד עכשיו אנשי הממשלה דיברו והחליטו וסיירו והצהירו וראו, אבל טוענים שבצפון עוד לא ראו ביצועים. אני מקווה שביום שני נשמע משר הפנים דברים אחרים.
האם מי מחבריי חברי הכנסת רוצה לומר דבר מה?
יעקב מרגי
¶
אני אוהב מאוד את נהריה, לכן אני נמצא כאן כבר מאתמול. נהריה עיר יפהפיה, הלבן שולט בה, הסדר והניקיון שולטים בה. אגיד לכם את האמת, הסתובבתי וחיפשתי היכן נפלה קטיושה אך לא ראיתי עיר חרבה. העיר חזרה לשגרה בצורה נהדרת שאפשר להתפעל ממנה. ראיתי בחוף בשעה 5 בבוקר את המפוחים עובדים. אני שמח שזה כך. אנחנו כמובן נראה את הנזקים בשטח. אחת הסיבות שאנחנו כאן, לנסות לעזור לכם, להיות רוח גבית לממשלה שתפצה אתכם גם על הנזקים הגלויים לעין וגם על הנזקים הסמויים מן העין. נקווה שדרכנו תצלח.
שרה מרום-שלו
¶
אני מכירה את נהריה בעקבות טיולים שלי בה. אני נוהגת לבוא פעמים רבות לנהריה עם הילדים בקיץ. נהריה תמיד היתה אחת הערים היפות בארץ. כאב לנו מאוד לראות את הפגיעות שהעיר ספגה.
המרכז נראה כרגע יפה מאוד. אנחנו מקווים שהממשלה תבוא לעזרת העיר, שהיא אכן אחת הערים היפות והחשובות בארץ.
(הנוכחים מציגים עצמם)
ג'קי סבג
¶
אני מודה לכם שוב על הביקור.
ברשותכם הייתי רוצה לתת לכם סקירה על מה שקרה במשך 33 ימים בנהריה. עברנו תקופה קשה, ולאחר המלחמה יש כבר סימנים ואיתותים על הרבה בעיות שצפויות לנו בעתיד.
מתחילת המלחמה ועד סיומה נפלו בתוך נהריה כ-580 קטיושות, ובסך הכול 800 קטיושות נפלו בנהריה ובסביבתה. היו 195 פגיעות ישירות בבתים. 1,500 בתים ובתי עסק נפגעו. היו בנהריה 2 הרוגים ו-95 פצועים, ביניהם אחד פצוע קשה.
כעיר שמתורגלת בבעיות ביטחון, בשונה ממקומות אחרים בארץ, היינו ערוכים ומוכנים מייד עם תחילת המלחמה. עליכם לדעת, קרה דבר בישראל – ודרך אגב, אנחנו כותבים דוח, שיפורסם, על ההשתלשלות של כל שעשינו, כל אחד בתחום שלו. בשונה ממקומות אחרים המקלטים היו מוכנים וערוכים.
התמודדנו עם מספר בעיות בשלבים שונים: בשלב ראשון היה עלינו לפתוח את המקלטים, בשלב השני התמודדנו עם היעדר מזגנים, ובשלב השלישי היה עלינו לדאוג למזון. רבותי, זה לא היה פשוט.
המקלטים היו ערוכים ומוכנים. מדובר על 165 מקלטים ציבוריים. ביום הראשון התחלנו להתארגן מהר. לצערי הרב, זה אחד הדברים שאתם כוועדת הפנים צריכים לתת עליהם את הדעת, וגם אנחנו דרך היועצים המשפטיים שלנו – נהריה מפעילה בימים כתיקונם כ-600 עובדים אולם בזמן המלחמה נשארו רק 15% מהם. על פניו הכול היה צריך להתמוטט. אנחנו כמובן היינו צריכים להתמודד כדי לתת מענה מהיר לכל האוכלוסייה ברשות של 57,000 תושבים.
יש בנהריה שלושה סוגי מקלטים
¶
מקלט ציבורי, מקלט פרטי וממ"ד. ממ"ד התחיל להיבנות מ-1992. נכנסנו לסיטואציה שונה מזו שאירעה בצפת למשל. אנחנו התארגנו מהר.
שאלנו עצמנו איך רשות עם מעט אפשרויות, מעט כלים, יכולה לספק פתרונות ולענות על כל הצרכים. היתה לנו בעיה של מזגנים. יצאתי למאבק בתקשורת ותוך שבוע ימים הצלחנו להשיג מזגנים למקלטים, להתארגן ולתת מענה. אחרי 3 ימים אנשים התחילו להגיד שהם רעבים. אני מדבר רק על מקלטים ציבוריים. לפיכך התחלנו במהרה לתת מענה בזכות אנשים טובים ולחלק מנות קשות לתושבים. בתחילה חילקנו 700 מנות, ובזכות אדם מיוחד, ראש עיריית רמת-גן שביקר בנהריה בימים הראשונים, המספר עלה מאוד. ביקשתי ממנו סיוע והוא נענה מייד לבקשתי והתחיל לספק לנו מזון. התחלנו ב-700 מנות והגענו ל-5,000 ולבסוף ל-11,500 מנות. במעט כלים הגענו עם הזמן לספק 11,500 מנות למקלטים ציבוריים, מקלטים פרטיים ובתים פרטיים. המבצע הזה התבצע מדי יום תוך שעתיים-שעתיים וחצי.
במשך כל הזמן נשארו אנשים במוקד העירוני וכאשר במהלך היום התגלו כל מיני חסרים מייד שלחנו סיוע על-ידי צוות שהקמנו לטיפול בבעיות התושבים. אצלנו היה אחד המוקדים הממוחשבים הבודדים. אחרי 3 ימים הכנסנו מחשוב לכל המערכת. חילקנו את המוקד למספר תחומים: טיפול בתשתיות – חשמל, מים, ביוב – צוותים שעבדו תחת אש; טיפול במזון; טיפול בתלונות השוטפות. חילקנו גם טיטולים ואוכל לתינוקות; מחלקה של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים מתנדבים; ותרופות – חילקנו גם תרופות וטיפלנו בממוצע ב-200-250 מקרים. ברוך השם הגענו לכל אחד ואחד. עובדה שבתחום הזה אין לנו שום בעיה.
אני מבקש לדבר על משרד הפנים ולהודות לו, למשרד ולשר. חילקנו מעל 9,000 מזרונים ולא בדקנו מה מותר ומה אסור. כלומר גם אנשים פרטיים שביקשו – הביאו להם מזרון אפילו ב-12 בלילה. עבדנו 24 שעות ביממה ונתנו שירותים. הפכו אותנו למעין אבא שצריך לדאוג לאוכל, למים, לתרופות, לכל דבר.
אמרתי גם למר עדי אלדר, ואני חוזר ואומר גם לכם, ניהלתי הרבה מאבקים ולמדתי, עובדה שהתארגנתי והנהגתי את זה יפה מאוד, עם מעט הכלים שעמדו לרשותי. היו ראשי ערים שאולי סברו שלא יקרה דבר, אבל קרה. חשוב שתדעו שרשויות רבות לא ידעו מה לעשות במצב הזה ומי ששילם את המחיר הם התושבים. לכן הצעתי שכל ראשי הערים יעברו השתלמות של 3 ימים מרוכזים, ללמוד איך להיערך לאירועים כפי שקרו לנו במלחמה האחרונה.
ג'קי סבג
¶
אני ברוך השם ידעתי להתארגן, ידענו להתמודד, למרות מעט הכלים שעמדו לרשותנו. אבל איך הצלחנו לתפקד עם 15% מהעובדים בלבד? איך הצלחנו לחלק 11,500 מנות מזון? פניתי למשמר הגבול, לשירות בתי-הסוהר, לפיקוד העורף, חיל האוויר, מתנדבים ועובדי עירייה והם חילקו את מנות המזון תוך שעתיים-שעתיים וחצי. היה גם צורך בתיקוני ביוב ומים ובכל זה טיפלנו. היו צריכים להביא תרופות לכל מיני בתים ואז הלכנו לבית-מרקחת וסייענו לתושבים.
אחד הדברים הקשים ביותר, ועליכם כוועדה להתייחס גם אליו, שלצערי הרב קופות-החולים לא פתחו בזמן, הדואר לא פתח בזמן, הבנקים לא פתחו. הציעו לי לפתוח את סניף הדואר ב-9 בלילה והתנגדתי לכך לחלוטין, להוציא מהבתים אנשים מבוגרים ב-9 בלילה כדי שיוכלו ללכת לבנק הדואר. זה אחד הדברים המצחיקים, ואני התנגדתי ועמדתי על כך שהסניף ייפתח בשעות 9-12 בבוקר. את זה הצלחתי לעשות.
אחד הדברים שהתקשינו מאוד להתמודד איתם, ולדעתי לא היה שוויון, הוא הריענון. אני מודה שבהתחלה לא היינו ערוכים לריענון התושבים. חשוב שתדעו, כל תרומה שנתקבלה כאן – הכול בפיקוח של מבקר העירייה. גם את כל נושא הנסיעות וריענון התושבים הטלתי עליו והוא ניהל אותו. לצערי הרב מי שקיבלו החלטות לא לקחו בחשבון את הצרכים, לא הבינו שצפת לא כמו נהריה וגם קריית-שמונה לא כמו נהריה, אך נתנו אותו מספר. נוצר כאן מצב קשה. הציעו לי חדרים בטבריה, אולם גם בטבריה נפלו 50 קטיושות. מאחר וסירבתי לקבל את הפתרון המוצע הענישו אותי ולא נתנו לי מקום חלופי והציבור שילם את המחיר.
ג'קי סבג
¶
היה ריענון מכל מיני כיוונים, למשל מקרן רש"י. עזר לנו מאוד כבוד הרב גרוסמן שסיפק לנו מקומות והקל עלינו. קיבלנו סיוע מהרבה מקומות. מדובר על אלפי אנשים.
אנשים נבהלו כאן וסובלים מחרדות וטראומות. אני מודיע לכם שזה אחד הדברים שהמדינה צריכה להתמודד איתם.
אנחנו כבר בשלב הבא, חשבנו כבר מה עלינו לעשות אחרי המלחמה כדי להחזיר את החיים לשגרה. אני לא פסיכולוג, אבל הכנו מספר תוכניות. התוכנית הראשונה, השבוע מדי יום יש אירוע בנהריה, ולכל אירוע מגיעים 12-15 אלף אנשים. היום אנחנו צופים שיגיעו 20-25 אלף אנשים להופעה של שרית חדד. לא חסכנו כסף, קודם כול מייד יצאנו לפעילות כזאת כי זה התחייב, לא רק התבקש. אנשים זקוקים שיחזירו להם את החיים, את השמחה. בימים האחרונים ראינו, מגיעים לכאן אנשים מכל האזור. יש לנו טיילת יפה שיכולה לקלוט למעלה מ-30-40 אלף אנשים. יש ארגון נכון, הכול מסודר, הכול הולך יפה. מי שלא רואה את הבמה יכול לראות את ההופעה דרך מסכים. אנחנו הולכים בדרך הנכונה בתחומים האלה.
נהריה הפכה ללא ספק להיות עיר מוכה. אנחנו רואים כבר מספר צעדים קדימה כדי שאנשים יישארו בנהריה, או אף יבואו נוספים לחזק אותה. הממשלה חייבת לרענן ולהשקיע בפרויקטים, לדעתי זה מתבקש. נהריה שונה מערים אחרות כי היא גם עיר תיירות חוץ והיא קיבלה מכה אנושה בתחום הזה.
דוד אזולאי
¶
אני מבקש לשאול מספר שאלות. ראשית, הבנתי שהיה כאן ויכוח על מועד פתיחת שנת הלימודים. האם שנת הלימודים תיפתח במועדה?
דבר שני, מה לגבי היערכות מבחינת התלמידים? מי כמוך יודע שחלק גדול מהתלמידים, גם אלה ששהו בעיר וגם אלה שעזבו אותה, עברו בוודאי תקופה לא קלה. האם העירייה נערכת לכניסה של התלמידים בצורה מסודרת ללימודים?
אדוני דיבר על הריענון. לא קיבלתי תשובה ברורה. אני שואל את השאלה הזאת בכוונה. טענתי לאורך כל הדרך כי מי שהיה צריך לפנות את התושבים זה לא הרשות המקומית אלא הממשלה, שהיתה אמורה לארגן פינוי בצורה מסודרת, בתיאום עם הרשות המקומית. אני מבקש לדעת בכל זאת מי הפעיל כאן את הריענון לפינוי התושבים.
ג'קי סבג
¶
לגבי פתיחת שנת הלימודים – השארתי את ההחלטה בידי ועד ההורים. ועד ההורים, כמובן ביחד אתי, קבע שבתי-הספר ייפתחו ב-10 בספטמבר וגני הילדים ב-5 בספטמבר. היה ויכוח בין אנשי ועד ההורים. אני רוצה להזכיר לכם, בנהריה נפגעו 6 בתי-ספר, שתי כיתות גן, מועדון נוער, אולם ספורט וספרייה עירונית. בית-ספר אחד ספג שתי קטיושות.
אספר לכם קוריוז. בתחילת המלחמה ישבתי כאן. בשבת השחורה בה נפלו 58 רקטות היתה לי הרגשה לא טובה. הצעתי למזכירה שנעבור לצד השני, הדרומי. באותה שבת נפלו סביב בניין המועצה 5 קטיושות. כאשר חזרתי לחדרי ראיתי חור בחלון שנגרם מכדורית.
בכל קטיושה שנפלה בעיר הייתי בין הראשונים שהגיעו למקום. הרשות עשתה שני דברים: העמידה שומר כדי למנוע ביזה, ופינתה את התושבים שנפגעו. זה הטיפול הראשוני שעשינו כאן. אחרי כן מס רכוש מייד התחבר למשפחה.
נחזור לשאלתך. המלחמה נמשכה חודש ימים. חשוב שתדעו שחלק גדול מהמשפחות לא מוכנות נפשית להגיע. יש כאן מחלוקת – יש שרוצים שהילדים יחזרו למוסדות החינוך כדי שההורים יוכלו לחזור לעבודתם, ויש שעדיין חוששים להיפרד מהילדים. התעוררה כאן מחלוקת. אבל אני רוצה להיות החכם מכולם, לאו דווקא הצודק. בחצרות של גני הילדים צמחה עשבייה והדשא גבוה מאוד. אני רוצה לקחת אחריות. אמרתי להורים: אין לי בעיה, אם ירצו – בבקשה, אין בעיה, שיחתמו. אולי יש איזה נחש בעשב ואני לא מוכן לקחת אחריות כזאת על עצמי. אני עושה את הבלתי אפשרי כדי להחזיר את מוסדות החינוך למצב תקין. אנחנו עובדים אפילו בלילות. יש 74 גני ילדים.
ג'קי סבג
¶
קל מאוד להציע את זה. עם כל הכבוד, אנשים עובדים וכל יום מטפלים ב-3-4 גני ילדים.
לגבי בתי-ספר שנפגעו יש לנו בעיה עם מס רכוש. עלינו להוציא מכרז – זה לא פשוט. אמרתי שנעשה מאמצים גדולים לפתוח את כל מוסדות החינוך עד 10 בספטמבר.
עשינו כבר שלושה צעדים כדי שהילדים יהיו ערוכים, גם מבחינה פסיכולוגית. ראשית, עשינו את האירועים שסיפרתי עליהם. שנית, אנחנו מתחילים עכשיו להפעיל קייטנות, גם מטעם העירייה. גם בין 28 באוגוסט ל-6 בספטמבר יופעלו קייטנות.
ג'קי סבג
¶
נכון לעכשיו יש לנו מעל 800 ילדים – לא כולם הולכים לקייטנות. בתחילת הקיץ חייבו את ההורים לשלם עבור הקייטנות, אולם עכשיו עד 5 בספטמבר הקייטנות יהיו בחינם.
ג'קי סבג
¶
אנשים שילמו עבור קייטנות אולם הפעילות הופסקה בזמן המלחמה. כעת אנחנו מחזירים להם את הקייטנה. בין 28.8-6.9 יופעלו קייטנות חינם אין כסף. אנחנו פועלים ביחד עם ההורים.
ג'קי סבג
¶
אם הילדים לא חזרו לקייטנה המשפחה תקבל כסף בחזרה. יש משפחות שהחליטו בשל כל מיני סיבות, אולי בגלל חרדה, אולי כי טרם חזרו, לא להשתתף בקייטנה. אם שילמו יקבלו כסף בחזרה.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
מי שנרשם לקייטנות לפני המלחמה והקייטנה לא התקיימה, ועכשיו יש קייטנה ולא ירצה להשתתף – יקבל את הכסף בחזרה. ומי שרוצה להשתתף – שילם כבר ולא יידרש לשלם יותר.
ג'קי סבג
¶
פרסמנו שהקייטנות ייפתחו וכל מי שרוצה יוכל להשתתף. גם אם יבואו 5,000 ילדים ניתן לכולם מענה. אם הצלחנו לחלק 11,500 מנות מזון נוכל לתת פתרון גם ל-5,000 ילדים בקייטנות. מבחינה ארגונית לקחנו את זה בחשבון.
ג'קי סבג
¶
חשוב שתדעו, בכל דבר בו ראינו את הרע, תמיד אחר-כך רואים את הטוב. הקמנו צוות במהלך המלחמה שמורכב מפסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי ונציג של העירייה, שהסתובב בין המקלטים. איתרנו הרבה מקרים של מצוקות והאנשים יטופלו. אינני יודע מה מספרם המדויק אבל העסק הזה הולך ומתפשט, הולך ומתגלה.
אחרי שנגמור את הקייטנות נעמיד צוות פסיכולוגים. אני שמח מאוד לסיוע של פיקוד העורף, שהיו כאן והחליטו לסייע לנו גם בכוח אדם של פסיכולוגים. אנחנו עומדים לזמן את ההורים שילדיהם עוברים מגן חובה לכיתות א', להופיע בפניהם ומקווים לשמוע אילו בעיות התגלו בעקבות המלחמה, לאתר תופעות ולהתחיל לטפל בהן. בכל בתי-הספר יופיעו הפסיכולוגים בפני ההורים. יש בעיות – גם למבוגרים, גם לקשישים וגם לילדים. זאת בעיה שהמדינה צריכה להתמודד איתה. אם מישהו חושב שנגמרה המלחמה ואין בעיות – יהיו בעיות. אני כבר מרגיש את הדברים.
ג'קי סבג
¶
אנחנו מתחילים כבר להתארגן למתן מענה בתחומים הללו. אנחנו לא מחכים, יש לנו כבר תוכנית מגרה לדברים האלה.
ג'קי סבג
¶
יש לנו, וגם פנינו וביקשנו תגבור. הרשות מוכנה לשלם כסף עבור זה, להשקיע, ויש לנו הרבה תורמים גם לסוגייה הזאת.
ג'קי סבג
¶
אין לי טענות כלפי הממשלה. קל מאוד לתקוף, ובתקופה הזאת קשה מאוד לשבח, אבל אני רוצה שתדעו דבר אחד. כמי שעבר 3 מלחמות, כאשר אני מסתכל על ההבדל בטיפול מי שהיה יותר ענייני בביצוע זה הממשלה הנוכחית. אני אומר לכם את האמת. ב"ענבי זעם" וב"שלום הגליל" קיבלנו הרבה הבטחות אך לא נעשה הרבה ונאלצנו להפגין. כעת במהלך המלחמה כבר נתנו כסף ופתרונות לחלק מן הדברים. יש אכן דברים שצריך לשפר, יש הרבה מה לתקן – בנושא הריענון, בהרבה נושאים שצריך לטפל בהם. זה אחד הדברים שאני מתכוון להגיד במפגשים, שמשרד ראש הממשלה צריך לשבת מול כל רשות ולשמוע אילו דברים לא פעלו כשורה, הפקת לקחים. אנחנו הכתובת, אנחנו שהובלנו את הנושא הזה. חשוב מאוד שיישמעו את הדברים הללו.
ג'קי סבג
¶
חשוב שתדעו, גם הממשלה הופתעה כי אף אחד לא חשב שהעסק יתארך. אם היו יודעים שהמלחמה תיארך 30 ימים היתה תוכנית מגרה והיו מממשים אותה. אבל גם אני סברתי בהתחלה שהתפנות היא כמו דגל לבן, לכן עדיף המונח ריענון. את כל זה צריך לתקן ולהיות ערוכים. מזון וריענון – אלה שני הדברים שלא ניתן להם מענה.
ג'קי סבג
¶
זה מכתב שקיבלתי אתמול מיושב-ראש ועד ההורים בבית-ספר רמב"ם על פתיחת שנת הלימודים. הם אומרים שהם לא מוכנים שהלימודים ייפתחו ב-3 בספטמבר.
ג'קי סבג
¶
לא שאלתי אף אחד והשתמשתי במחסנים, אבל זה לא הספיק.
אחד הדברים היפים, מנהל המחוז במשרד הפנים ביקר כאן כמעט מדי יום. כאשר התקשר ואמרתי לו שאני צריך מזרונים מייד שלחו לי, ביקשתי בבוקר ובערב כבר הביאו לי. לא רק זה, ביקשתי גם מעבר לכך. בשלב מסוים הגענו למסקנה שאין הבדל בין פרטי ובין ציבורי, למרות הכלים המועטים שהיו ברשותנו, וסיפקנו לכולם. חשוב לי שתדעו, יש אנשים בנהריה שעבדו 18 שעות ביממה כי לא היה לנו מספיק כוח-אדם, אבל ברוך ה' בנהריה לא היה מחסור או סימנים של אי-סדר.
ג'קי סבג
¶
קודם כול, ביוזמה שלי כל עובד כזה יקבל 20% בונוס. אלה שלא עבדו – יש עורכי-דין שיטפלו בכך. קיבלתי מכתב ממבקר העירייה שהעביר לי שלושה נושאים שעליי להתייחס אליהם. העברתי את זה למשפטנים שלי. הרי אין כאן שני סוגים של דם, אחד שמפחד ועוזב והשני שמתגבר על הפחד ועובד. לא יתכן שאחד היה באילת או בתל-אביב ואחר שסיכן חייו יקבלו אותו דבר, עם כל הכבוד. אני לא מתעסק בזה.
מגלי והבה
¶
אדוני ראש העירייה, אני רוצה לברך אותך על מה שאמרת על תפקוד הממשלה, על הטיפול בעיר נהריה, וחשוב שאנשים ישמעו.
מגלי והבה
¶
אדוני ראש העירייה. אני מדבר על הרמה של נהריה עכשיו, לא על המלחמה מסביב. אמרת דברים חשובים והם נקלטו ונרשמו. אני רוצה להודות לך כאזרח, לא רק כאיש ציבור.
דבר שני, האם נהריה חזרה לשגרה או יש עדיין מקומות שאתה יכול להצביע בהם על בעיות בחזרה לשגרה של האוכלוסייה, אם זה בתעשייה או במקומות שאתה אחראי עליהם? האם אלה שנפגעו חזרו לביתם?
ג'קי סבג
¶
נהריה היא אחת הערים שחזרה מהר מהצפוי לשגרה. עשינו מהלכים בשלבים. אחד השלבים הוא אירועים שעשינו, זה אל"ף-בי"ת כדי להוציא אנשים מהבתים. המהלך הזה הצליח. כבר מיום ראשון אנחנו מפעילים אירועים מדי יום. אני סבור שהמשטרה עושה עבודה נהדרת כאן. נמצא אתנו קצין משטרה שעֵד לכך. כ-12-15 אלף איש מופיעים בכל אירוע, הורים עם ילדיהם שמבלים מדי ערב בטיילת. זה אחד הדברים הראשונים שעשינו.
דני גרא
¶
אמרת שאתה רוצה שנהריה תישאר חזקה, ואולי אף תתחזק כתוצאה ממה שקרה. אני מבקש שתיגע גם בנושא האבטלה, התעסוקה והתעשייה. האם אתה מתכוון לטפל בזה?
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אנחנו לא עוסקים בזה. לפנינו עוד סיור ארוך. לא נתחיל לעסוק בנושא האבטלה והתעסוקה בנהריה. אנחנו צמודים לתחום שלנו – פנים ואיכות הסביבה. שמענו סקירה מאלפת, רחבה וטובה. נעדכן את החברים שהגיעו באיחור.
ישראל כ"ץ
¶
הוקם קבינט למען הצפון בראשות ראש הממשלה שצריך עד אמצע ספטמבר להביא לממשלה הצעת החלטה כיצד לסייע לצפון. האם במישור המקומי מישהו היה אתך בקשר? מישהו דיבר אתך ושאל מה הדברים העיקריים שנהריה זקוקה להם, בתחום התשתיות או בתחומים אחרים?
ג'קי סבג
¶
הגעת באיחור. אני לא יודע כיצד זה במקומות אחרים. נהריה לא היתה מקופחת במלחמה הזאת אלא טיפלו בה.
האמן לי שעברתי במלחמה הזאת תקופה לא קלה כאשר קטיושות נפלו ברחבי העיר. באחד מבתי-הספר עוזר שלי נפצע, עמדנו כ-20 מטר ממקום הנפילה. בימים הראשונים למלחמה לא היו כאן אזעקות ואז בבת אחת קיבלנו מטח קטיושות. זה היה אחד הימים קשים, אז גם נהרג אדם. אבל לא כל-כך נבהלתי מהקטיושות.
צריך להשקיע בפרויקטים בנהריה. חשוב מאוד שתהיה נהריה אחרת מזו שהיתה לפני המלחמה. איך עושים את זה? צריך להשקיע כסף בפרויקטים, למרות הסיכון, כדי שייהנו גם מדברים אחרים.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אם עד יום שני תרצה להעביר לנו מסמך או נייר כלשהו הנוגע לעיר נהריה כדי שוועדת הפנים תוכל להתייחס לטפל, נשמח לעשות את זה.
רציתי להתייעץ אתך. פנו אלינו חלק מחברי מועצת העירייה שרצו להיפגש אתנו. אמרנו להם שאנחנו נפגשים בעירייה, לא אנחנו קובעים את ההרכב, תסתדרו ביניכם. עכשיו אנחנו רוצים לשמוע אותם במשך 10 דקות.
ג'קי סבג
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתכבדו את הבקשה שלי ולא תיפגשו עם האנשים כעת. קודם כול, חלק מן האנשים שאתם מבקשים לפגוש בכלל לא היו בנהריה בזמן המלחמה. אני יודע שאתה בידידות קרובה עם מר אשר שמואלי. אני מבקש ממך אדוני היושב-ראש, באתם לבקר אותי. יהיו עוד הזדמנויות שיבואו אליכם לכנסת.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אדוני ראש העירייה, לא באנו לביקור פרטי. באנו לעיריית נהריה שאתה עומד בראשה. אם חברי מועצת העיר כותבים אלינו ומבקשים להיפגש אתנו, ניתן להם את הביטוי והזמן בוועדת הפנים של הכנסת.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
צהרים טובים לכולם. נמצא אתנו ראש הוועד המקומי בערב אל-עראמשה מר עלי מחאמיד שיציג לנו את אנשי המקום. נשמע סקירה של כרבע שעה, נקיים דיון ואחר-כך נצא לראות את מתחם הישוב. נראה גם את המקום שנפגע ונשמע הצעות, רעיונות, השגות, תשבחות, כעסים, כל מה שתרצו כדי שנוכל לגבש רעיונות לקראת ישיבת ועדת הפנים ביום שני הבא עם שר הפנים. נזמין גם אתכם לישיבה ונשמח אם תשתתפו בה.
נמצאים אתנו כאן חברי הכנסת מגלי והבה, שרה מרום-שלו, יעקב מרגי ודוד אזולאי, מנהלת הוועדה גברת יפה שפירא וצוות הוועדה, היועץ המשפטי והמזכירה. נמצאים אתנו נציגי משרדי ממשלה שמלווים אותנו מתוקף תפקידם ומרכז השלטון המקומי שמיוצג על-ידי מר זאכי עאמר. נמצאים אתנו גם קצרנית שכותבת פרוטוקול ויועץ הוועדה ד"ר דני גרא. אנחנו מקווים שבביקור הזה נשכיל, נלמד, נשמע וזה יסייע לנו בדיון ביום שני עם שר הפנים. בהמשך יצטרף אלינו מר יהודה שביט, ראש המועצה האזורית מטה אשר.
דרך אגב, הייתי נציג הממשלה בהלוויות בערב אל-עראמשה, על-פי בקשת מזכירות הממשלה. ביום שנפלה כאן הקטיושה שוחחתי בטלפון עם מר עלי מחאמיד, שאלתי אותו מה המצב, מה קורה. אמר: מה אתה מתקשר אלינו? אנחנו בסדר. תתקשר אל אלה שאצלם נופלות קטיושות. זה היה ב-13:45. בשעה 16:00 ומשהו קיבלתי ידיעה שנפלה קטיושה על ערב אל-עראמשה ואז שמעתי את הבשורה המרה, שאמא ושתי בנותיה נהרגו בחצר ביתן.
עלי מחאמיד
¶
אמרתי לכם שלא אדבר עד שיגיע ראש המועצה, כי הוא הבוס שלנו והוא יותר בכיר מאתנו מול משרדי הממשלה. אני מזמין אתכם להתכבד, אהלן וסהלן, עד שיגיע ראש המועצה. נשמע את דבריו ואז גם אני אדבר.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
הקדמנו קצת ועדיף להקדים מאשר לאחר. אל תדבר עכשיו על הממשלה, תשאיר את זה לראש המועצה. אנחנו מבקשים שתדבר בינתיים על תחושת התושבים, על מה שאירע בישוב. את זה אתה יודע טוב יותר מראש המועצה.
עלי מחאמיד
¶
אני יכול לדבר על התחושה של התושבים, לא רק בערב אל-עראמשה אלא בכל אצבע הגליל.
ערב אל-עראמשה הוא ישוב בדואי המונה 1,300 תושבים, 250 בתי-אב. יש כאן בית-ספר יסודי. תלמידי חטיבת הביניים והתיכון לומדים בשיח' דנון. אלה שני ישובים השייכים למועצה האזורית מטה אשר. אתמקד בישוב בו אני מתגורר.
הישוב ערב אל-עראמשה יושב על שלוש גבעות. ב-1985 החלק האחרון הועבר מאדמית הישנה, ביחד עם עוד חלק הסמוך לגדר, והתיישבנו כריכוז בדואי בערב אל-עראמשה. בישוב אין בעלי עסקים, אין תעשייה. אנחנו ישוב מבודד בצפון הארץ, מטרים ספורים מגבול לבנון. כל התושבים שכירים והמצב הכלכלי של הישוב קשה מאוד. זה הישוב היחיד במדינה בו 36% מבתי-האב מקבלים הבטחת הכנסה. זה נובע מכך שאנחנו מרוחקים ממקומות עבודה. בשטח השיפוט שלנו אין פארקים תעשייתיים. יש מפעלים עונתיים, שם עובדים במשך העונה, משתכרים והולכים הביתה. יש לנו שיעור גבוה של תושבים המשרתים בצה"ל ובכוחות הביטחון בכל התחומים. אני לא מתבייש לומר שאני אב לחייל המשרת בדרום, שבתקופה האחרונה הועבר לצפון.
עברנו הרבה מלחמות. עברנו את מלחמת לבנון הראשונה, את מבצע "דין וחשבון" ומבצע "ענבי זעם". למען האמת, אני לא קורא לזה מבצע. מבצע זה לשבוע-שבוע וחצי. אני קורא לזה מלחמה. הרגשנו את זה מכל הצדדים. חיינו עם ההפגזות 24 שעות ביממה, עם רעש ההתקפות של כוחותינו סביב האזור ועם מההפגזות מן הצד השני של הגבול. בשבוע הראשון שאלתי עצמי כמה זמן אני כיושב-ראש הוועד יכול להחזיק 240 ילדים במקלטים. יום, יומיים, שלושה?
עלי מחאמיד
¶
אגיע לזה בהמשך. היה קשה מאוד. זאת לא הבעיה של המועצה, אלא במדיניות שנקבעה לגבי הישובים הצמודים לגדר. תנו להם פתרונות. מה הם יכולים לעשות? לאן הם יילכו? לא היו פתרונות עד הרגע האחרון, עד שנפלו קטיושות סביב היישוב, לא אחת ולא שתיים ולא עשר.
יש בתים הממוקמים 100 מטר מהכפר, ממש על הגדר, אך לא מוגדרים בתוך המיתאר. אין להם מקלט, אין להם כלום. בשבוע הראשון למלחמה ב-2 לפנות בוקר הייתי צריך לעלות לשם עם הרכב שלי ולפנות אנשים. ביקשתי מכוחות צה"ל שיעזרו לי אך אמרו לי: אין לנו פקודה לפנות את האנשים הללו. אבל ב-2 בלילה הילדים צורחים ואני צריך עזרה. עליתי לשם תחת מטחי הפצמ"רים ומצאתי ילדים ונשים בבהלה גדולה. לישוב אין מקלטים, לא רוצים להכיר בו – 100 מטר מהמיתאר. יש בו חשמל וכביש, יש בו הכול, והם חיים שם כבר 150 שנה על אדמות פרטיות, בלי שום נגיעה למינהל.
אני לא מכיר את החוק היבש. אולי אתם בוועדה צריכים לבדוק את החוק הזה. הכירו בישוב ערב אל-עראמשה כישוב גדר ב-1996. אבל אני שואל את אדוני, צריך לפתוח את ספר החוקים ולהסתכל למה ערב אל-עראמשה לא מופיעה כישוב ספר. אתם יכולים להסביר לי למה? מה עוד אני יכול לתרום למדינה? בני משרת בצבא. הישוב הזה שכל בנים רבים שנפלו כחיילים אבל אנחנו לא מוכרים כישוב ספר. כיצד זה יתכן? צריך לפתוח את הדברים האלה ולחדד אותם. אתמול פגשתי את השר שלום שמחון ושאלתי אותו למה אנחנו לא מוכרים כאזור ספר. הוכחנו את המחויבות שלנו למדינה, אנחנו רק נותנים לה, אבל למה אנחנו צריכים להידחק לצד?
עלי מחאמיד
¶
20 בתים. הוצא צו הריסה לבתים הללו. לפני 3 חודשים ב-10 בלילה הגיעו אליי שני מפקדי משטרה ואמרו שיש להם צו הריסה לבית ההוא. התקשרתי אל ראש המועצה שאמר: אני לא יודע על צווי הריסה בערב אל-עראמשה. מסתבר שבלשכת משרד הפנים במחוז בנצרת החליטו שהבית הזה ייהרס. שם בעל הבית לא יכול לקבל חדר ביטחון. בסך הכול בנה מרפסת, וגם את זה עשה כדי לחזק את הבית, כדי שהאֵם תוכל לתלות כביסה, את בגדי הבן שלה שמשרת ברצועת עזה, כדי שחזבאללה לא יירו עליה. בנו מרפסת בשביל הכביסה של הבן. לכן צריך להרוס את הבית? אני לא יודע איפה החוק. בסוף לא הרסו את הבית, אבל הוא נדרש שוב לשלם קנס של 5,000 שקל. כל 6 חודשים עושים לו משפט והוא משלם קנס.
מ-1996 נבנו בכל בית חדש חדרי ביטחון. בסך הכול נבנו 120 חדרי ביטחון. יש לנו 9 מקלטים ציבוריים. לאחר המלחמה האחרונה, לאחר שראינו את הטילים שנחתו על הישוב אני סבור שחדר הביטחון הזה – חבל על הזמן, קירות של 20 סנטימטר לא יחזיקו מעמד. אתם צריכים לעזור לנו. חסרים לנו עוד 5 מקלטים ציבוריים. בישוב במרחק אפסי מן הגבול, כפי שאתם רואים, צריך להתמקד בדברים הללו.
עלי מחאמיד
¶
כן, בכל הבתים החדשים. מי שמגיש תוכנית לוועדת התכנון לא יקבל היתר בנייה אם לא יהיה ממ"ד.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אני מבקש לקדם בברכה את מר יהודה שביט, ראש המועצה האזורית מטה אשר. התחלנו לשמוע סקירה מאלפת ממר עלי מחאמיד, ראש הוועד המקומי של ערב אל-עראמשה.
מוחמד מיזעאל
¶
באזור שלנו קרו שני תהליכים חשובים בעשר השנים האחרונות: ההפרטה בקיבוצים, והשינוי החברתי בערב אל-עראמשה, ולשניהם יש השפעה על הכלכלה של הפרט ושל הכלל, כמו גם למה שנקרא אצלנו "העלייה התאילנדית" – התהליך של עבודת תאילנדים. אנשי ערב אל-עראמשה התפרנסו בעיקר בקיבוצים. בשנות השבעים והשמונים, עד 1986 היה תור הזהב של ערב אל-עראמשה כי הקיבוצים היו חזקים וכולם התפרנסו שם יפה מאוד. באה ההפרטה והקיבוץ השתנה והתווספה לכך גם העלייה מתאילנד, שלא שדרגה את העלייה הקודמת מערב אל-עראמשה אלא באה במקומה. זה השפיע מאוד על ערב אל-עראמשה מבחינה כלכלית. מבחינת ניידוּת – התושבים נהגו לצאת לעבודה רק באזור שעוטף אותנו, במעטפת הקיבוצים, ולא מעבר לכך. היום חל תהליך שרואים כבר אנשים מערב אל-עראמשה בקריות ואף בתל-אביב, שעברו לשם כדי להתפרנס. הדברים הללו השפיעו מאוד על הכלכלה של ערב אל-עראמשה.
ערב אל-עראמשה התפתחה מאוד, בצורה בלתי רגילה, ואימצה אורח חיים מודרני, ממש כמו בכל ישראל, שמתבטא בדפוס החיים, האוכל, הלבוש, הגלישה באינטרנט וכולי, חברה מודרנית לכל דבר, ולכך יש גם עלויות.
מוחמד מיזעאל
¶
אני לא מתגעגע לימים שהיו אוהלים, אבל אני מציין שדרישות החיים המודרניים מסובכות וצורכות הרבה כסף. לא פעם אנשים כאן חושבים לעצמם: האם ארוץ קדימה ואתן לילדיי כמו לכל ילד במדינת ישראל, אקנה לו מחשב ואחבר אותו לאינטרנט ושישתפר, או אדרוך במקום? זה מביא אותם לקונפליקטים פנימיים. זה משפיע על האופן שהנוער מתנהג אחר-כך, איפה האבא נמצא ואיפה הילד שלו נמצא – יש פער דורות ואיבוד סמכות הורית. כל הדברים הללו שזורים אחד בשני ונותנים אותותיהם בערב אל-עראמשה.
בוודאי תסיירו כאן ותראו שהישוב מטופח מאוד מבחינה פיזית והתפתח. אנשים רבים שבאים להתארח כאן אומרים שאין מקום מפותח כמו ערב אל-עראמשה בכל המדינה, מבחינת הפיתוח הפיזי לא חסר כלום. צריך לתת עכשיו את הדעת גם לטיפול החברתי ולטיפול הכלכלי בערב אל-עראמשה – תוכן חברתי-כלכלי, זה מה שצריך עכשיו בערב אל-עראמשה.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
לא שמענו בקשות לאור התקופה הקשה שעברנו, אנא תפרט. הסיור שאנחנו מקיימים היום הוא סיור מקדים לקראת ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה ביום שני הבא ודיון עם שר הפנים. אנחנו מבקשים להעביר לו רשמים, נתונים, בעיות ובקשות מהשטח.
יהודה שביט (מטה אשר)
¶
שלום לכולם. ברשותכם, אציג רקע קצת יותר רחב, גם על מועצת מטה אשר. ערב אל-עראמשה הוא ישוב בתוך המועצה האזורית. אולי יש קצת בעייתיות עם ישובים ערביים בתוך מועצה אזורית של קיבוצים ומושבים, זה יוצר גם לנו כמועצה קושי ביכולת לתת תשובות. במועצה יש עוד ישוב ערבי, שיח' דנון. המועצה כוללת 32 ישובים, מראש הנקרה ואיילון בקטע הצפוני הנושק לגבול ועד קריית ביאליק – קיבוץ אפק הוא הקיבוץ הדרומי של המועצה. כל הקיבוצים והמושבים מסביב לערים עכו ונהריה שייכים למועצה האזורית מטה אשר. במועצה יש בסך הכול 20,000 תושבים ב-32 ישובים על שטח של 220,000 דונם.
ב-2003 בוטלה המועצה המקומית שבי ציון – לא במסגרת האיחודים שרצה לעשות אז משרד הפנים – וצורפה למועצה האזורית מטה אשר. נדמה לי שהיום הם כבר לא זוכרים שהיו פעם מועצה מקומית.
אני רוצה להעיר תשומת לבכם שהישוב ערב אל-עראמשה לא מופיע בכתובים ברשימת ישובי הספר שפורסמה ב-1973. עד "ענבי זעם" הישוב ערב אל-עראמשה לא היה מוכר בכלל כישוב קו עימות. ב"ענבי זעם" הוא הוכר כישוב קו עימות. עד אז היה כאן רק מקלט אחד, והיום יש בו 8 מקלטים. נבנו עד עכשיו 140 חדרי ביטחון. נעשה סקר על-ידי פיקוד העורף והוכר הצורך לבנות כאן 200 חדרי ביטחון. מאז "ענבי זעם" אנחנו דורשים מכל מי שבונה כאן בית – וכפי שתראו בונים לא מעט בתים בכפר – שייבנה ממ"ד בהתאם לדרישות.
יהודה שביט
¶
הם רשומים כישוב קו עימות. בהחלטה 1626 של ממשלת ישראל הישוב ערב אל-עראמשה מופיע כישוב קו עימות.
יהודה שביט
¶
אם תושבי ערב אל-עראמשה ירצו להגיש בקשות במסלול האדום – לא יוכלו, אלא רק במסלול הירוק. במסלול האדום יכול להגיש בקשה רק מי שמופיע ברשימת ישובי הספר, אך ערב אל-עראמשה לא מופיעה ברשימת ישובי הספר.
יהודה שביט
¶
מזרעה זה משהו אחר, שם ביקשו לכלול את מזרעה כישוב קו העימות. ערב אל-עראמשה מוגדר כישוב קו עימות. הוא לא מוגדר כישוב ספר כי הרשימה יצאה ב-1973 ותוקנה ב-1982. מאז 1982, מאז "ענבי זעם" לא היה תיקון ברשימת ישובי הספר ולכן הם לא מופיעים בה.
יהודה שביט
¶
יש עכשיו פנייה. כיוון שרוב האנשים בערב אל-עראמשה שכירים, ונושא החקלאות בישוב פתור, אין להם בעיה להגיש בקשה במסלול הירוק כישוב גדר. אני לא יודע אם נולד כאן צורך – לא הגיע לידיעתנו לכל הפחות – על מישהו שצריך להגיש בקשה במסלול האדום. בכל מקרה, פנינו למשרד האוצר בבקשה לכלול את ערב אל-עראמשה ברשימת ישובי הספר, או לחלופין לאפשר למי שצריך להגיש במסלול האדום.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
לפני 10 ימים פנה אלינו רואה חשבון שטען שברשימת ישובי הספר לא נכללים ישובים ערבים בכלל וזו הפליה. בדקנו את זה מקצועית והטענה אומתה. לפני 4 ימים שלחנו מכתב לשר האוצר בעניין זה.
יהודה שביט
¶
אני מספר לכם על התהליך. מאז 1982 ועד היום לא הוכנס תיקון ברשימת ישובי הספר, הרשימה סגורה.
בכל מקרה, נבנו כבר 140 חדרי ביטחון. בזמנו הסכמתי עם פיקוד העורף לפזר את הבנייה, לא לבנות בבת-אחת. ב-2005 התחילו האירועים בדרום ואז הפסיקו להעביר לנו תקציב, כאשר נותר לבנות על-פי האישור עוד 61 חדרי ביטחון בערב אל-עראמשה. שוחחתי עם האלוף יצחק גרשון (ג'רי), מפקד פיקוד העורף, שקבע שימשיכו לבנות חדרי ביטחון בערב אל-עראמשה. צריך לראות איך זה מתממש בפועל מבחינה כספית. אמרתי לו שאני מסכים שיעשה את זה תוך שנתיים. בדרך כלל אני נוהג ללכת לקראת המערכות, כי זה גם יוצר עומס על מה שקורה כאן. בכל מקרה, אנחנו מתכוונים לבנות כאן עוד 61 חדרי ביטחון.
יהודה שביט
¶
כל בית שהוכר על-ידי פיקוד העורף, שהוא לא בנייה ביטחונית אבל נבנה לפני "ענבי זעם" ואין לו מקום מוגן, מוסיפים לו חדר ביטחון של 12 מטר, בנייה ביטחונית על חשבון המדינה.
יהודה שביט
¶
לא בדקנו את זה. מבחינתנו אין לזה משמעות. בכל מקרה נותנים חדר ביטחון למי שצריך.
המקלטים מצוידים במזגנים. עם הטלוויזיות היתה בעיה כי אין כאן שירות של YES. אמרו לנו שיבואו להתקין בשני מקלטים, אני לא יודע אם הספיקו להגיע לכאן.
יהודה שביט
¶
מה שחסר לנו במקלטים – ואנצל את זה שמנהל המינהל לפיתוח תשתיות ביוב נמצא כאן אתנו: הם לא מחוברים למערכות הביוב. עשינו כאן בעזרת מינהלת הביוב, בהסכמים על קו עימות, מערכת ביוב מרכזית שנשפכת למאגר על-יד אדמית, אבל המקלטים אינם מחוברים. אשמח אם אפשר יהיה לסייע לנו בעניין הזה.
אנחנו מכינים כרגע תוכנית מיתאר לערב אל-עראמשה. זה נמשך זמן רב. התחילו להכין את התוכנית עוד כשהיו 34 רשויות שקיבלו מהמינהל אפשרות לעשות תוכנית מיתאר, לפני זמן רב. התוכנית עומדת לקראת הפקדה. הבעיה העיקרית שלנו היא שתי הפזורות שנמצאות כאן – ג'ורדיח ונוו'אקיר, שלא הצליחו להגיע איתם להבנה שיתפנו ויירדו לערב אל-עראמשה. מכיוון שיש להם כבר חשמל ודרכים – דרך אגב אין להם חדרי ביטחון, הם יושבים הכי קרוב לגבול ונפלה שם קטיושה אחת במלחמה האחרונה – אנחנו סבורים, גם הוועד וגם המועצה, שצריך לחבר את ג'ורדיח ונוו'אקיר לתוכנית המיתאר של ערב אל-עראמשה. זה 20 בתים של 13 משפחות, על-פי הידוע לי. דרך אגב, המערכת הביטחונית שנבנתה כאן בסוף "ענבי זעם", דרך פטרולים וגדר ותאורה, לא כוללת את ג'ורדיח ונוו'אקיר. אנחנו סבורים שנכון לחבר את ג'ורדיח ונוו'אקיר לתוכנית המיתאר של הישוב ערב אל-עראמשה. בכל מקרה, כל השירותים ניתנים שם ואני מסיע משם תלמידים לבית-הספר. תלמידים מערב אל-עראמשה בכיתות ז'-יב' לומדים בשיח' דנון. יש לנו בית-ספר משותף לשיח' דנון, ערב אל-עראמשה ומזרעה שממוקם בשיח' דנון. אנחנו מסיעים אותם באוטובוסים ממוגנים, אך לג'ורדיח ונוו'אקיר האוטובוסים לא יכולים לעלות, לכן אנחנו שולחים לשם טרנזיט לא ממוגן שמוריד את הילדים עד האוטובוסים הממוגנים. זה לא הגיוני, לא נכון לעשות את זה. אנחנו נותנים שם את כל השירותים. הם לא נמצאים בתוכנית המיתאר ולכן כמובן יש בעיות עם בנייה ללא היתרים וצווי הריסה וכל מה שהמחוז יודע לעשות.
בתוכנית המיתאר של ערב אל-עראמשה יש אזור תעשייה מאושר על שטח של 20 דונם. יש לנו ויכוח עם הוועד, שחלק ממנו רוצה לבטל אותו. אני נגד ביטול אזור התעשייה. צריכה להיעשות פעילות, צריך לנסות להקים כאן מפעל שיכול לצרוך ידיים עובדות. בזמנו ניסיתי לנהל משא ומתן עם "סלטי צבר" אבל המרחק והעליות לערב אל-עראמשה לא שכנעו אותם מספיק טוב. אני מכיר את המנכ"ל של "סלטי צבר" אך לא הצלחתי לשכנע אותו להקים כאן מפעל. צריך לנסות להקים כאן מפעל שיצרך ידיים עובדות ויפתור את בעיית התעסוקה בערב אל-עראמשה.
אני מקבל חלקית את הניתוח של מר מוחמד מיזעאל, אבל בשורה התחתונה יש כאן בעיה של פרנסה, למרות שאכן רמת החיים של תושבי ערב אל-עראמשה עלתה ומערכת החינוך השתפרה כאן מאוד. בהתחלה, לפני 12 שנים, היתה בעיה עם הלימודים המשותפים עם שיח' דנון. הם לא רצו לרדת ללמוד בשיח' דנון. היום התוצאות ניכרות בערב אל-עראמשה, למרות שיש עדיין נשירה גדולה מדי לטעמי. זה חלק מן הדברים שננסה להתמודד איתם.
פעם לא היה נהוג שהורים מגיעים לבית-הספר, חשבו שזה בעיה של המורים ושל הילדים ושיסתדרו ביניהם. היום הדברים עובדים אחרת. יש כאן קבוצות הורים שעובדות בתוך בית-הספר. לא מספיק, אנחנו לא מספיקים לעשות את כל העבודה. הענקנו לקבוצות בקהילה הרבה מאוד אפשרויות לעבוד גם דרך המתנ"ס ודרך מחלקת הרווחה. לא הצלחנו להגיע לכל התושבים, הם לא נענים לזה ברצון רב. אם ידועה לכם דרך לעשות את זה אשמח מאוד לשמוע. נעזור להידברות עם התושבים וליצירת מוקדים של רצון לעבודה משותפת, כדי שאנשים יוכלו לראות את המקום הזה כקהילה. הוא עדיין לא נראה כקהילה, השבטיות והחמולתיות קיימת. אולי פחות מאשר בעבר אבל אנחנו עדים מדי פעם למכות בין החמולות ונעשות סולחות בתחנת המשטרה וכל שמתחייב מכך, כלומר החלוקה הפנימית לא התבטלה לגמרי.
אני רוצה לציין שהוועד המקומי כאן מונה 7 אנשים. הוא מתמנה בלי בחירות, כאשר לכל חמולה יש ייצוג בוועד והיושב-ראש מתחלף מדי שנה וחודשיים. עכשיו הוטל על מר עלי מחאמיד להיות היושב-ראש התורן.
אגיד עוד מילה על שיח' דנון, אם אנחנו כבר כאן. שיח' דנון הוא ישוב לא בקו עימות. הוא ממוקם בין כברי ונתיב השיירה, בגבול בין אזור א' ואזור ב'. בעבר הצלחנו לסדר שיקבל הנחה של 13% במס הכנסה.
יהודה שביט
¶
בערב אל-עראמשה מקבלים בוודאי, אבל לא צריכים את זה כי לא מגיעים למדרגת המס.
בשיח' דנון ההעסקה מסודרת יותר. גם שם מרבית האנשים שכירים, אבל בניגוד לערב אל-עראמשה בשיח' דנון אין מקלטים בכלל, למעט בבתי-הספר. יש שם שני בתי-ספר, בשניהם יש מקלטים, אך פרט לכך בישוב אין מקלטים בכלל.
שיח' דנון מונה 2,200-2,300 תושבים. יש שם 500 ומשהו משפחות, ש-47% מהן מטופלות במחלקת הרווחה של המועצה.
דוד אזולאי
¶
אני מבקש לשמוע על ההיערכות בתקופת המלחמה – ההצטיידות, הפינויים. אני מבין שהישוב חטף קטיושות.
יהודה שביט
¶
צריך להבין שישובי קו העימות הוכנסו ב-12 ביולי למקלטים ולא היתה מערכת אזעקה בכלל. ב-1 באוגוסט חוברו הצופרים של עכו ונהריה ושלומי למערכת "שחר אדום". לערב אל-עראמשה הצופר הזה לא הגיע. יש מערכת כריזה בערב אל-עראמשה אך הישוב לא היה מחובר לאזעקה.
המקלטים היו מאובזרים. דאגנו לכל הציוד, למזרונים.
המועצה התנגדה לפינויים יזומים. אחת המסקנות הכי מרכזיות בעקבות "ענבי זעם" היתה לא להפריד בין ילדים קטנים ובין הוריהם. לכן עשינו הרבה מאוד פעילויות בתוך המקלטים. גם במקלט שעל-יד המתנ"ס היתה פעילות שהקיפה כל הזמן 70-90 ילדים. הוצאנו ילדים גם לפעילויות חד-יומיות. האוטובוסים עבדו אצלנו הרבה מאוד שעות. נכון שבעקבות האירועים הרגשנו יותר בצורך להוצאת אנשים להתאווררות. הוצאנו אנשים גם לבית-מלון בירושלים, קיבלנו 40 חדרים, והוצאנו ילדים לכפר קאסם ולאבו גוש וקבוצה אחת נסעה לבאר-שבע.
יהודה שביט
¶
זה היה לקראת הסוף. לפארק אשכול הוצאנו 66 אנשים ל-3 ימים, ואז המלחמה הסתיימה.
יש רב"ש בערב אל-עראמשה, יש לו ג'יפ עם כריזה. גם באמצעות המסגד ניתן להודיע הודעות. אבל לא נכון להגיד שהסירנות פעלו כשורה. זה גם היה די חדש. במשך כל התקופה מ-12 ביולי ועד 1 באוגוסט לא היו סירנות בכלל בכל קו העימות.
יהודה שביט
¶
היתה כאן חלוקת מזון מצומצמת מאוד. התנגדנו לחלוקות מזון. ביקשנו ממחלקת הרווחה למצוא את האנשים המתאימים. כמה מנות מזון חולקו כאן?
דוד אזולאי
¶
כלומר בכל תחומי המועצה לא חולקו מנות מזון, אלא רק למי שבאמת נזקק. זה נובע מהמדיניות שלך.
יהודה שביט
¶
בשיח' דנון למשל לא הסכמתי לחלק בכלל כי השוק והחנויות היו פתוחים כרגיל. שאלתי: מה השתנה? בסדר, יש מלחמה. בהזדמנות זאת כשחילקו 11,000 מנות בנהריה למה צריך לחלק גם כאן? העניין הזה לא נראה לי, אני לא תומך בזה. המדיניות שלנו היתה שונה. יתכן שיש כאן שגיאה בהתייחסות לישוב הערבי לעומת הישוב היהודי.
יהודה שביט
¶
חילקנו מנות מזון בערב אל-עראמשה ובסוף "נשברנו" וחילקנו גם 20 מנות בשיח' דנון, זה כל מה שחילקנו.
מגלי והבה
¶
מר עלי מחאמיד סיפר שבשלב מסוים באחד הלילות רצו לפנות ילדים בנוו'אקיר ולא היתה אפשרות לפנות אותם.
יהודה שביט
¶
אולי היה איסור לעלות לשם באותו רגע. יש לנו אמנם אוטובוסים ממוגנים, אבל האוטובוס מקבל אישור מתי הוא יכול לעלות למעלה ומתי יכול לרדת.
דוד אזולאי
¶
השלטון המקומי אמור לקבל מהממשלה 150 מיליון שקל. אני מבקש לדעת האם המועצה האזורית מטה אשר קיבלה תקציבים.
יהודה שביט
¶
קיבלתי. יש לי הרבה הערות. לא בטוח שנכון היה לפעול בצורה הזאת. אני סבור שצריך היה להכיר בהוצאות שהיו לנו בגין המלחמה ולכסות אותן.
עלי מחאמיד
¶
יש לי עוד הערה ואני רוצה שגם מר יהודה שביט ישמע. אנחנו מוכרים כישוב גדר ויש לנו רכב ויש לנו רב"ש והכול, אבל חסר לנו דבר אחד ואני מחפש פתרון בכל פינה ולא יודע היכן נמצא הכדור. בלילות אנחנו לא זכאים כמו יתר ישובי הגדר לשמירה של מג"ב. הפניתי את הבקשה הזאת בזמנו לשר מופז, כשכיהן כשר הביטחון וסייר בקיבוץ חניתה. הוא אמר לי שנקבל את זה בהמשך, כשיסיימו את כל מרכיבי הביטחון באזור. מאז חלפו כבר 3 שנים ואני לא רואה את האור בקצה המנהרה. אנחנו צריכים שמירה, כמו כל יתר הישובים. ביתר הישובים יש אבטחה בלילה. הישוב שלנו מגודר, אך אנחנו צריכים אבטחה בלילה.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
ברשותכם, אנחנו רוצים לצאת לסיור בישוב.
במהלך סיור ברחבי ערב אל-עראמשה הוועדה ערכה ביקור תנחומים אצל משפחתן של פדיה ג'ומעה ובנותיה סמירה וסולטאנה ז"ל, שנהרגו עקב פגיעת קטיושה בחצר ביתן במלחמה.
מג'אר (15:30-16:30)
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אני מבקש לברך את ראש המועצה, את צוות העובדים והנבחרים של המועצה. נמצאים אתנו מספר חברי כנסת: שרה מרום-שלו, מגלי והבה, דוד אזולאי, יעקב מרגי וחנא סוייד, נציגי משרדי הממשלה שמלווים אותנו, נציגי מרכז השלטון המקומי: מר פיני קבלו ומר זאכי עאמר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים ועוזרתו, מנהלת הוועדה ומזכירת הוועדה, עוזרי חברי הכנסת.
באנו כוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בעקבות המלחמה לסייר במספר ישובים בצפון. התחלנו בנהריה והמשכנו בערב אל-עראמשה. כרגע אנחנו במג'אר ואחר-כך נעבור לאלשאג'ור ולתחנה האחרונה כרמיאל, שם ניפגש עם מספר ראשי עיריות ומועצות מהגליל בכוונה ללמוד, לשמוע ולהתרשם בטרם נקיים דיון עם שר הפנים ביום שני הבא בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
אדוני ראש המועצה ואנשי המועצה, נשמח לשמוע מכם סקירה, ואחר-כך נשמע חברים שירצו לשאול ולהעיר. בהמשך נלך לשטח ונראה את הנזקים והאובדן.
זיאד דג'ש
¶
ברוכים הבאים. לצערנו אנחנו נפגשים כל פעם בנסיבות מצערות. זה הביקור השני שלכם אצלנו. בתחילת שנת 2005 פרצו בישוב מג'אר אירועים קשים, רוב החברים מכירים אותם, ועד לפרוץ המלחמה עדיין נאלצנו לטפל בהשלכות שלהם. לצערי כל החלטות הממשלה שנתקבלו אז לא מומשו ולא בוצעו עד היום.
שלשום היה כאן ראש הממשלה והודיע שעד סוף החודש תקבל מועצת מג'אר 7 מיליון שקל. זה לא מיועד למועצה, שלא תהיה אי-הבנה, אלא לתושבים כפיצוי עקב הנזקים שנגרמו במהומות ב-2005.
זיאד דג'ש
¶
אתם מכירים טוב ממני את הבלגן במדינה שלנו, הפרוצדורה, הוועדות, וזה מתגלגל.
אנחנו נפגשים כאן שוב אחרי המלחמה. אני מקווה שזה יהיה הסוף, שישרור כבר שלום באזורנו.
זיאד דג'ש
¶
אני מבקש להציג בפניכם את נציגי המועצה הנוכחים כאן: מנכ"ל המועצה מר סוהיל טנוס, החשב המלווה שלנו כבר 4 שנים מר אמנון דבורקין, מר מחמוד ג'אנם הגזבר, המהנדס מר ג'סאן קראווני, והקב"ט שלנו מר שעלאן עריידה.
אני מברך אתכם שוב.
אני מבקש לתת לכם סקירה קצרה על הישוב. בישוב מג'אר תושבים משלוש עדות: 58% דרוזים, 20% מוסלמים ו-22% נוצרים.
על-פי התצ"א שאתם רואים כאן, בצד מזרח ובצד מערב שכונות של דרוזים, בצד צפון שכונה של מוסלמים, ובה מתגוררים פה ושם גם דרוזים, ובדרום שכונה של נוצרים, ויש גם שכונה מעורבת של מוסלמים, דרוזים ונוצרים. כאן אתם רואים שכונה של חיילים משוחררים דרוזים שנבנתה בשנות השמונים ומאוכלסת כולה. בשנת 1995 התחלנו לפתח עוד שכונה של חיילים דרוזים, שכונה מערבית, אך עד עכשיו הפיתוח לא הסתיים, ובדרום שכונה של חיילים משוחררים בדואים שתקועה כבר 7 שנים. מאז שנכנסתי לתפקיד נפגשתי מספר פעמים עם נציגי המדינה לגבי מגרשים לעדה הנוצרית ולעדה המוסלמית אך התוכניות עדיין תקועות במשרדים ומתעוררים כל מיני קשיים. מידי פעם אנחנו מעלים את זה בפני שר הבינוי והשיכון. מאז שנכנסתי לתפקיד לצערנו התחלפו כבר 3-4 שרים בכל המשרדים וגם זה משפיע על התנהלות העניינים.
יש במג'אר 17 אחוזי אבטלה, זה נתון אחרון שקיבלתי שלשום. זה לא כולל את הנשים, כי לא כל הנשים כאן נרשמות. להערכתנו שיעור האבטלה עומד על 20-25 אחוז. תעסוקה אין במג'אר. המסחר בכלל "על הפנים". התחלנו לבנות אזור תעשייה כבר בשנות התשעים אך עד כה הפיתוח לא הסתיים. נבנו שם מספר מבנים מסחריים אך זה תקוע ואי אפשר לשווק את המגרשים. רציתי להפנות לשם בעלי בתי-מלאכה, להוציא אותם מן הישוב, אולם העלויות של המגרשים בשמיים, 270,000 שקל לדונם. פניתי מספר פעמים לרשויות בבקשה שיעשו כאן מבצע ואולי יוזילו את המחיר. פנו אלי כל מיני יזמים, בעיקר בתחום המסחר, לא בתעשייה. תעשייה אין בכלל ולא פנו כל יזמים. אם יזם רוצה לבוא לכאן ולבנות משהו, הוא מייד בודק את עצמו ומעדיף לעבור לכרמיאל או לישובים אחרים באזור. כשליש או 40% מן האוכלוסייה שכירים – אנשי כוחות הביטחון ועובדים בכל מיני עבודות בניין – והשאר חיים על קצבאות הביטוח הלאומי. לכן יש לנו כל הזמן מאבק מול משרד הפנים על הגבייה.
בשנה שעברה העלינו את שיעור הגבייה, כאשר היתה נוסחה מסוימת שאפשרה לחבר את הפיגורים עם השוטף, והצלחנו להגיע ל-50 אחוזי גבייה ואז קיבלנו את המענק המותנה.
בשנת 2001 התחילו לקצץ לנו מענקים. כולכם מכירים את הבעיה הזאת. מאז המועצה החלה להתדרדר מבחינה תקציבית. ב-2001 המועצה היתה מאוזנת אך לאחר מכן מצבנו החל להתדרדר. עכשיו אנחנו בגירעון של כ-20%. אלה קשיים שאנחנו מתמודדים איתם כל הזמן, מאז נכנסתי לתפקיד. שואלים אותי לפעמים מה אני מתכנן הלאה. אין לי ראש לתכנן הלאה כי כל הזמן אני מתעסק בפתרון הבעיות היום-יומיות של הישוב.
זיאד דג'ש
¶
כן, יש לנו המון תוכניות פיתוח במגרה.
יש לנו חובות לקבלנים לפינוי אשפה. לאיגוד ערים אנו חייבים עוד 1.3 מיליון שקל ולא יכולים לשלם. למס הכנסה אנו חייבים 6.5 מיליון שקל. אני מתעסק בעיקר בתשלום משכורות, פינוי אשפה וחוב ל"מקורות", בכך אני עוסק כל הזמן, לצערנו.
זיאד דג'ש
¶
בתקופה האחרונה העבירו לנו סיוע של 525,000 שקל מתוך שתי המנות שהעבירה הממשלה בסך 150 מיליון השקלים. שלשום היה כאן ראש הממשלה והעליתי את הבעיה, ואתמול דיברתי על כך גם בכנסת, אך לצערנו זה מה שהעבירו. אני לא יודע על-פי אילו קריטריונים. ביקשתי משר הפנים לפרט את הקריטריונים לחלוקה, אך אין תשובה.
יש אצלנו 19,000 תושבים. במג'אר היו 70 נפילות קטיושות, כך עדכנו אותי מהמשטרה, והיו הרוגים. למרות כל זה, מתוך 100 מיליון השקלים שרצתה הממשלה לתת לרשויות המקומיות בצפון קיבלתי 255,000 שקל, זה הכול.
זיאד דג'ש
¶
ביקשתי לקבל סיוע. עשיתי חשבון שנוכל להעביר גם לאיגוד ערים וגם לשלם לפחות משכורת אחת לעובדים, שעבדו כאן יום ולילה, 24 שעות ביממה, ללא משכורת, ללא מקלטים, ללא חדרים מוגנים.
זיאד דג'ש
¶
חילקנו לכם חוברות, כל החומר מופיע שם על הנושאים שהעלינו בכל מיני פורומים.
בחודש האחרון במיוחד, בתקופת נפילות הקטיושות, היה לנו קשה מאוד לכוון את התושבים. כפי שאמרתי, מרחבים מוגנים אין, מקלטים אין, כמעט שני-שלישים מהבניינים ישנים ונבנו לפני חקיקת החוק ב-1992 וללא מרחבים מוגנים. כל הזמן התעסקנו בשאלה איך לכוון את התושבים, בעזרת פיקוד העורף. אני חייב לציין שפיקוד העורף ומשטרת ישראל עשו את המקסימום אצלנו. כאשר היתה כאן נפילה מייד היו מגיעים השוטרים, עוד לפני האנשים שעסקו בזה מטעם הרשות המקומית. אני מציין בכל ישיבה ובכל כנס שמשטרת ישראל עשתה את המקסימום. יש במשטרה בחור בשם אילן ... שנכנס לתפקיד שבועיים לפני פרוץ המלחמה. בכל יום, פעמיים או שלוש פעמים ביום הוא מתקשר אלי, לפני שהוא הולך לישון מתקשר אלי ושואל במה אפשר לעזור. ברגע שהיו נפילות מייד נכנס עם הכוח שלו לכאן. אני חייב לציין את זה. גם פיקוד העורף – מה שביקשנו בתקופה הקשה הזאת קיבלנו.
היתה לנו בעיה עם המקלוט ועם הסיוע לתושבים. בחודש האחרון השקענו כ-500,000 שקל לניהול העניינים במג'אר.
מגלי והבה
¶
אמרו שהכינו תוכנית מיגון ומקלוט בכל המגזר ורוצים להציג אותה לממשלה. האם מישהו מפיקוד העורף פנה אליכם לגבי התוכנית הזאת, או שהולכים להציג תוכנית רק לפי הבנתם?
דוד אזולאי
¶
אמרו שעד 10 בספטמבר יפנו לכל הרשויות המקומיות ויקבלו מהן נתונים ועל סמך זה יציגו את התוכנית.
זיאד דג'ש
¶
לגבי התשתיות – כ-50% מהישוב לא מחובר לרשת הביוב. השנה התקדמנו קצת בעזרת מר יעקב צמח, שעשה את המרב כדי לשחרר כסף. היתה לנו גם בעיה בגבייה אצלנו ובכושר ההחזר. התגברנו על חלק מן הבעיה אך היא טרם נפתרה. חלק גדול מהתקציב הועבר אך חסר לנו עדיין כמיליון שקל. אנחנו מתקינים עכשיו את הקו החיוני ביותר, אך אין פתרון קצה. אני מקווה שנוכל להתגבר על זה, לפחות בשכונה הנוצרית למטה, שם הביוב זורם בכבישים.
זיאד דג'ש
¶
כפי שאמרתי, 50% מהישוב לא מחובר לרשת הביוב. צריך לחדש גם 30-40 אחוזים מרשת המים כי בעקבות תקלות יש לנו פחת מים וכל מיני בעיות. זה באופן כללי.
אני מבקש לתת לעובדי הרשות המקומית אפשרות לדבר. הגזבר יתייחס מבחינה תקציבית וכן המהנדס, המנכ"ל והחשב המלווה שלנו, לפני שכבודכם תתייחסו לדברים.
מחמוד ג'אנם
¶
תקציב המועצה נסמך בעיקר על מענק האיזון של משרד הפנים כהכנסה נוספת על ההכנסות העצמיות. כשהחלו הקיצוצים במענקי האיזון של הרשויות המועצה לא יכלה להשלים את החסר ולכן הרשות נכנסה לגירעונות. לצערי הרב בתקופת הקיצוצים בתקציבי המדינה היו קיצוצים גם בכל מיני קצבאות, ורוב האוכלוסייה שלנו חיה על קצבאות, ולכן אנשים הגיעו לשלב שלא יכלו לשלם את חשבונות המים והארנונה, נפגענו גם בהכנסות העצמיות והגירעון הלך ותפח.
בשנת 2004 נכנסנו למסגרת תוכנית הבראה. עשינו את המרב כדי שנוכל לעמוד בתוכנית, אך לא הצלחנו. משרד הפנים הסכים לשדרג לנו את התוכנית שתימשך שנה נוספת, עד 2007.
זיאד דג'ש
¶
הזכרתי כאן את האירועים שפרצו ב-2005. באוקטובר 2004 חתמנו עם משרד הפנים על התוכנית. חודשיים-שלושה אחרי החתימה התחילו המהומות. זה עיכב אותנו. היה לי סיכום עם שר הפנים דאז, השר פינס-פז, שאישר לי לא לגבות באותה עת, כי היה אז בלגן בתוך הישוב ולא רציתי להכניס חברת גבייה. חברת הגבייה נכנסה לבתים בעזרת אנשי מג"ב ואנשי משטרה. הפסקנו את הפעילות הזאת למשך תקופה מסוימת וזה השפיע על שיעור הגבייה באותה שנה. עכשיו נתקענו שוב. החלפתי חברת גבייה ועכשיו אנחנו מכניסים חברה אחרת.
מחמוד ג'אנם
¶
מימון תוכנית ההבראה בנוי כדלקמן: שליש מועצה, שזה אגרת ארנונה, שליש מענקים, ושליש הלוואות.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
לא רק הרשויות החלשות, אלא הרבה מאוד רשויות לא יכולות לקבל הלוואות. זה סיפור בפני עצמו. לא מקבלים הלוואות ולכן כל תוכניות ההבראה תקועות.
מחמוד ג'אנם
¶
היום אי אפשר לקבל הלוואות כמובטח בתוכנית.
למען האמת, לא נוכל לעמוד בתוכנית. מבחינת ההוצאות השוטפות – נעמוד במאה אחוז; מבחינת הקיצוצים בשכר ובהוצאות האחרות – אנחנו עומדים פחות או יותר; אבל בעניין ההכנסות – כנראה לא נוכל לעמוד בתוכנית, ולכן לא נהיה זכאים לא למענק ולא להלוואות. לא שילמנו שתי משכורות. יש לנו חובות של 35 מיליון שקל, הבנויים מגירעון בתקציב השוטף של כ-25 מיליון שקל, וכ-10 מיליון שקל בתב"רים ובתוכניות פיתוח.
ג'סאן קראווני
¶
שלום. רציתי להתייחס לתוכנית המיתאר של הישוב. בחוברת שקיבלתם יש הסבר מלא על התוכניות החלות על הישוב ועניין השטחים. רציתי להעלות נושא אחד שאנחנו מעלים בכל ישיבה ובכל כנס, עניין הבתים שמחוץ לישוב, מחוץ לתחום תוכנית המיתאר. המועצה החלה להכין את תוכנית המיתאר ביוזמתה לפני 9 שנים. ניסינו להיעזר גם בחבר הכנסת ד"ר חנא סוייד בקדנציה הראשונה שלו במועצה בעילבון, אך עד היום התוכנית לא הושלמה ואנחנו לא רואים אור בסוף המנהרה.
ג'סאן קראווני
¶
60 יחידות דיור נמצאות מחוץ לקו הכחול על קרקע פרטית. בעקבות זה הוגשו תביעות לבתי-משפט, הוטלו קנסות של 80 ו-100 אלף שקל ומחייבים את הבעלים להוציא היתר בנייה תוך תקופה של חצי שנה-שנה. הוועדה המחוזית מודה שהתוכנית לא תסתיים בזמן הקרוב.
ג'סאן קראווני
¶
מפוזרים. עם אישור תוכנית המיתאר החדשה תהיה אפשרות להוציא היתרי בנייה לכל הבתים הללו. 60 יחידות הדיור כלולות בתוך תחום תוכנית המיתאר החדשה.
ג'סאן קראווני
¶
היום היא בשלב של שמיעת התנגדויות. אחרי שלב שמיעת ההתנגדויות יהיו תיקונים, ושוב שמיעת התנגדויות, ועד שתקבל אישור סופי נדרש גם הליך של איחוד וחלוקה. זה ייקח לפחות עוד שנתיים. יש לנו בקשה למימון עלות ביצוע תוכנית איחוד חלוקה, המוערכת בכ-3 מיליון שקל. המועצה והוועדה המקומית עדיין לא מצליחים לגייס את התקציב הדרוש.
זיאד דג'ש
¶
מכיוון שאין תוכנית מאושרת כבר 9 שנים, כפי שאמר המהנדס, מוטלים על התושבים קנסות מכאן ועד הודעה חדשה. הגיעו לכלל קנסות אפילו של 80,000 שקל, ושניים אף הוכנסו למאסר. מסכנים, זקן אחד בן 77 הוכנס לבית-הסוהר.
ג'סאן קראווני
¶
עבריינות בנייה במג'אר לא היתה כמעט. העבריינות התחילה לפני 3-4 שנים, ובשל סיבה אחת – עיכוב תוכנית המיתאר.
ג'סאן קראווני
¶
לא היו עבירות בנייה בישוב, אבל אנשים ממתינים זמן כה רב, 9 שנים, ולא יכולים לבנות, וזה אמור להימשך עוד 3 שנים. מצד אחד אדם לא יכול לבנות, מצד שני לא יכול להוציא היתר בנייה, והבתים הקיימים עומדים שוב ושוב לדיון בבתי-המשפט ומוטלים קנסות. זאת הבעיה העיקרית.
שרה מרום-שלו
¶
אני לא מכירה את הישוב. מעולם לא הייתי קודם לכן בישוב מג'אר. על-יד רחובות יש לנו מג'אר ושם הייתי.
מה ששמענו כאן קורה לא רק בישובים הערביים. אותו דבר קורה בכל הישובים בארץ. המצב קשה בכל הישובים.
שרה מרום-שלו
¶
ברור שאנחנו לא מדברים על כל המדינה. בהרצליה לא תמצא בעיות כאלה, וגם לא ברעננה. ברחובות המצב מאוד לא טוב, אבל לא עד כדי כך ש-9 שנים לא מאשרים תוכניות בנייה. אנחנו אכן צריכים לטפל בזה ולדרוש משר הפנים לקדם את הישוב הזה. בכל אופן גרים כאן תושבי מדינת ישראל, אין לנו שום ברירה.
פיני קבלו
¶
כבר מספר שנים, קודם כראש עירייה וגם בתפקידי היום בשלטון המקומי, אני נתקל באותן בעיות ואותם קשיים, שלא נפתרים.
פיני קבלו
¶
אתמול הייתי בכנסת כאשר יושבת-ראש הכנסת הזמינה את שר האוצר, מנכ"ל המדינה, ואת שר הפנים כדי להגיד תודה לרשויות המקומיות על עמידתן האיתנה במלחמה, על שהוכיחו מנהיגות. אמרו כמובן שהולכים להיות מועברים הרבה מאוד תקציבים שיסייעו לרשויות המקומיות, ובעיקר לישובי הצפון.
אני סבור שזאת שעתה היפה של ועדת הפנים. אני בטוח שעכשיו יקומו הרבה גופים ויפנו בבקשות לוועדה. שמעתי עכשיו שגם "הירוקים" ביקשו סיוע.
פיני קבלו
¶
הם רוצים גם את הנתח שלהם בכל מיני נושאים, למשל עבור פינוי חומרים מסוכנים. בכל אופן, אני סבור שזה הזמן להזמין את שר האוצר ואת שר הפנים.
תוך כדי הדיון קראתי חלק מחוק ההסדרים שאמור לבוא להצבעה ב-2007. עדיין ממשיכים לדבר על איחוד ישובים, ומבקשים להקים מערכת בקרה נוספת. אני מכיר כראש עירייה כמה מערכות בקרה יש על כל ראש עירייה, החל במבקר המדינה והמשך במבקר מקומי, מבקר מחוזי, מנהל המחוז, מנהל ארצי, ועכשיו מתכוונים להקים עוד מערך בקרה שיוכל לבקר כל הוצאה.
יעקב מרגי
¶
לפעמים אתה הולך למשרד ממשלתי ומבקש סיוע של 3 מיליון שקל, לא יותר. שולחים לך רואה חשבון שיבדוק את הצרכים – הלך חצי מן הסיוע. האמן לי, בלי בדיקה אפשר היה לתת את חצי הסכום, הרשות היתה מסתדרת.
פיני קבלו
¶
לרשויות המקומיות יש כפופים – שמענו שאנשי כיבוי אש לא מקבלים שכר ואחר-כך רואים אותם זועקים בתקשורת, ובצדק, כי אחד לא מעביר לשני. לכן זו שעתה היפה של ועדת הפנים.
פיני קבלו
¶
הוא אמר שעד היום זלזלו בראשי הרשויות אולם הם שעמדו בפרץ והתמודדו ופעלו. אני מניח שהוא ביקש משני השרים המכובדים פחות או יותר אותם דברים שאבקש עכשיו מוועדת הפנים ואיכות הסביבה. הגיע הזמן ב-2007 לתת סיוע לרשויות המקומיות, לפחות הרשויות בצפון שעברו עכשיו את מה שעברו, כדי שיוכלו להתחיל לעבוד. ראשי הרשויות עוד שנתיים יעמדו לבחירות. אני מכיר ראשי רשויות שעדיין לא התחילו, לא היה להם תקציב פיתוח, לא עשו כלום. כל הזמן התמודדו עם התשלומים השוטפים, ממשכורת למשכורת. לכן חשוב בשנה שנותרה לסייע לראשי הרשויות, שיוכלו ללכת למערכת הבחירות.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אני מוכן להרים את הכפפה, אבל חשוב שיושב-ראש מרכז השלטון המקומי וחבריו יחליטו שהם יוצאים למאבק ולא מנהלים רומן עם שר הפנים וראש הממשלה ושר האוצר חברי מפלגתם. אני אומר לך בכנות. הכנס שהיה אצל יושבת-ראש הכנסת לא הוסיף כבוד לשלטון המקומי.
פיני קבלו
¶
הם הוזמנו למשהו אחר. שמעתי ראשי רשויות שהגיעו לשם והתחילו להעלות את הבעיה הכאובה שלהם, אבל עצרו אותם. היושבת-ראש אמרה: לא באנו לשמוע עכשיו את הבעיות של השלטון המקומי.
חנא סוייד
¶
אני רוצה להתחיל באירוע שהיה אתמול בכנסת. התפלאתי כששמעתי את שר האוצר מרעיף שבחים על ראשי הרשויות שישבו ביציע. היו שם רבים מהקולגות שלי לשעבר ושמחתי מאוד לשמוע אותו מצביע על העמידה האיתנה שלהם ועל גילויי המנהיגות. אבל אני משווה את זה למה שאני שומע ממשרד האוצר וממשרדי הממשלה השונים, כולל משרד הפנים, כלפי ראשי רשויות מקומיות. כאשר הם באים בדרישות ובבקשות אומרים להם: נכשלתם כשל ארגוני, אתם לא מצליחים, צריך לאחד רשויות, מפציצים אותם בכל מיני האשמות. אינני יודע כיצד זה מתיישב עם השבחים ששמעתי אתמול מהשרים.
לגופו של עניין, העניין עליו הצביע ראש מועצת מג'אר, התחייבות הממשלה לפני שנה וחצי לשלם בהתחלה 13 מיליון שקל כפיצוי על נזקים שהיו במאורעות במג'אר, שעדיין לא בוצעה, זה צריך להיות הדבר הראשון שהוועדה תנסה לקדם. זאת התחייבות מפורשת, החלטה של ממשלת ישראל וצריך לקיים אותה.
לגבי מצב הרשות המקומית, ראש המועצה הצביע על מספר נושאים. אני מכיר מקרוב את הבעייתיות של התכנון ובניית בניינים ללא היתרים בשל כל הייסורים שעוברת גם הרשות המקומית וגם האוכלוסייה בעניין הזה. אני מכיר אישית מספר משפחות טובות שאין להן כל כוונה לצפצף על החוק אבל נקלעו למצבים חברתיים שחייבו אותם לבנות בתי מגורים. הם סבלו הרבה, ועדיין סובלים. הזכרתי, וראש המועצה אישר כמובן, שיש אנשים שנכנסו לבית-סוהר כי בנו בית מגורים על האדמה הפרטית שלהם הצמודה ונושקת לתוכנית המיתאר. אין כאן עבירה מי יודע מה, אבל השבט של "אכיפת החוק", שלצערי הרב פועל על אזרחים פשוטים בלבד, פועל כאן במלוא חומרתו. אני מקווה מאוד שאישור תוכנית המיתאר לאחר שמיעת ההתנגדויות אכן יפתור את הבעיות הללו, אבל אם כבר מזכירים איחוד וחלוקה אז אני מתאר לעצמי שיחכו עוד 5 שנים עד שיתחילו לחלום על היתרי בנייה. אני סבור שכל מדיניות האכיפה, על-פי הדוגמאות שאני רואה, עומדת בסימן שאלה גדול וצריך להתייחס לזה. ועדת הפנים היא כתובת נכונה ומתאימה לטפל בפער בין הפעולות לכאורה לאכיפת חוקי התכנון והבנייה, מצד אחד, ובין הצרכים האמיתיים של האוכלוסייה והישובים השונים, מצד שני. זה נושא נוסף שהוועדה יכולה לקדם.
ציפיתי לראות, ואולי זה מופיע בחוברת שלא קראתי עדיין – בכל זאת קשה לחשוב שביקור זה של הוועדה יתמודד עם כל הבעיות של מג'אר ויפתור אותן, לכן ציפיתי לשמוע מה החסרים בישוב שהם פונקציה של המאורעות שהיו, למשל מקלטים ציבוריים או הקאסבה שאני מניח שיש בישוב.
דוד אזולאי
¶
אחד הדברים שאסור לנו לשכוח, בכל זאת ראשי הרשויות עשו עבודה יוצאת מן הכלל במלחמה, את זה אף אחד לא ייקח מהם. עלינו לזכור, לולא ראשי הרשויות לקחו יוזמה, פעלו בשטח והפעילו אנשים האסון היה יכול להיות גדול בהרבה. לרשויות מגיע צל"ש. הרשויות יצאו למערכה כאשר לכולם ידוע מצבן הקשה, כולן בגירעונות ובקשיים גדולים מאוד, ולמרות הכול תפקדו בצורה יוצאת מן הכלל. אותו דבר שירותי הכבאות. שמעתם כאן דוגמה על חוב של 1.5 מיליון שקל. מג'אר למשל שייכת לאיגוד ערים גליל מערבי. בסך הכול חסר להם 4-5 מיליון שקל. אם היו מקבלים את הכסף מהרשויות המקומיות הם היו מסודרים, היתה להם משכורת בזמן והכול בזמן. למרות הכול במלחמה ראינו אותם ביחד עם הרשויות המקומיות, עם המשטרה, הופיעו ראשונים וביצעו את כל הנדרש מבלי להסתכל על שום דבר מסביב. זה דבר שצריך להגיד, ולחזור ולהגיד בכל מקום.
יחד עם זה אני סבור שאם נציף כרגע את הבעיות של מג'אר, הבעיות קיימות לא רק אצלכם. בשלטון המקומי המצב קשה, הוא עומד בפני קריסה, והמצב במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי גרוע עוד יותר מאשר אצל אחרים, שם המצב קשה בהרבה. אני סבור שכרגע כדאי להתמקד במה שקרה במג'אר באירועים האחרונים. חשוב לנו מאוד לדעת למשל על מצב המקלוט ואיך האוכלוסייה היתה מאורגנת. הרי אין זה סוד, ולצערי הרב, אני מקווה מאוד שכולנו נתבדה ושלא יקרה כלום, אבל אנחנו עלולים למצוא עצמנו באותו מצב תוך זמן קצר. אנחנו מקווים ומתפללים שזה לא יקרה. אדוני ראש המועצה, היו כאן נפילות קטיושות, היו כאן הרוגים, היתה היערכות חירום. באילו בעיות נתקלת באירועים האחרונים וכיצד אתה מתכוון להיערך לקראת העתיד, לקראת היום שאחרי המלחמה? המידע הזה חסר לנו. אם נתחיל לדון כאן בכל הבעיות של המועצה, אנחנו יכולים לשמוע ונוכל להביא את הדברים בשמך לכל הגורמים, אבל חשוב לדעת ספציפית איך אתה נערך ליום שאחרי המלחמה. 1 בספטמבר עומד בפתח וצריך לפתוח את שנת הלימודים.
יעקב מרגי
¶
אני מודה ליושב-ראש הוועדה שנתן לנו הזדמנות להיכנס לישוב מג'אר, לא רק לחלוף בו כדי ליהנות מהנופים היפים, ואני עושה את זה הרבה. אין ספק, הבעיות אליהן נחשפנו כאן הן המַרְאָה של השלטון המקומי, וכפי שאמר חברי חבר הכנסת אזולאי, בישובים במגזר הערבי והדרוזי הבעיות קיצוניות יותר.
בעיות כספיות ותוכניות הבראה יש בכל השלטון המקומי. הגיע הזמן שמדינה מכובדת תחתוך את זה, תעצור את זה בצורה כלשהי. אני לא צעיר ושומע על הבעיות הללו כבר שנים רבות. אבל בעיות תכנון – אני לא מבין למה תוכניות מתעכבות כל-כך הרבה שנים. על כך צריך להקים קול זעקה, ואני זועק כבר שנים רבות. לא יתכן שמסלול תכנון, מסלול של אישור תוכניות מיתאר ייקח שנים רבות, אין לכך שום סיבה הגיונית. לפני שבוע נפגשתי עם מתכנן שתכנן את אתר הקרווילות. הוא סיפר לי שתוך יומיים קיבל תוכנית-אב מאושרת. נכון ששם יש מסלול מהיר, אבל כאן, עם כל הכבוד, אי אפשר לקבל את העיכובים ובמקביל אכיפת חוקי הבנייה. אין דרך לאכוף חוקי בנייה אם לא מאפשרים לאשר תוכניות ולבנות, כאשר לא מאפשרים התפתחות טבעית של ישוב. זה נושא שאנחנו צריכים לקדם.
לגבי המלחמה – אסור לך לחשוב שזה עובדה, שזה יעבור, שזה עניין של זמן. מקלטים ציבוריים וחדרים מוגנים – זה הפרויקט שלך. תרים אותו, תצעק. אני בא מהנגב. ראשי הרשויות תמיד פונים אלי ואומרים: יש איזה מרוקאי "משוגע" בצפון, שאני אוהב אותו, קוראים לו בוחבוט. כאשר הוא רצה משהו, כאשר ייצג את ישובי קו העימות – סלל כבישים. כך הממשלה דאגה לו. חשוב שראשי הרשויות יתאגדו, יצעקו וידפקו על השולחן. לא יעזור כלום, כך זה עובד.
מגלי והבה
¶
אני מלווה את הרשויות זמן רב, במיוחד הרשויות בהן אנחנו נמצאים. כמעט אין שבוע שאנחנו לא נפגשים או מדברים על הבעיות. ישנן כמה בעיות יסוד שצריך לשים עליהן אצבע ולמנף את פתרונן.
קודם כול, והעלה את זה חבר הכנסת מרגי, נושא בעיית התכנון. מדובר על שכונות ואנשים שמקבלים עונשים. חבל שמנהל המחוז של משרד הפנים לא נמצא כאן כעת, או מי שצריך לטפל בסוגייה הזאת. אנחנו צריכים להביא את זה לדיון.
מגלי והבה
¶
הרשות צריכה להיות מוכנה – ומהנדס המועצה שומע אותי – עם כל מה שצריך, שלא יקרה שנבוא לדיון, נחייב את ועדת התכנון הארצית והמחוזית וכל מי שצריך לאשר, ופתאום נגלה שהרשות נרדמה בשמירה, כי העיכוב של 9 שנים הוא לא רק אשמת משרד הפנים והמחוז אלא גם כאן צריכים להיות ערוכים עם כל התוכניות. אני מלווה את האנשים בבתי-המשפט, שמקבלים עונשים פעם אחר פעם, והנה שמענו מראש המועצה על אדם בן 77 שצריך להיכנס לבית-הסוהר. זה לא הגיוני. חשוב שאתם תהיו מוכנים וכאשר יהיה דיון בוועדה נטפל בסוגייה הזאת.
לגבי הסיוע בהיקף של 150 מיליון שקל שקיבלו הרשויות – אנחנו לא יודעים כיצד נעשתה החלוקה. המועצה קיבלה 525,000 שקל. כפי שאמר לנו היום ראש עיריית נהריה, זה היה טיפול תוך כדי מלחמה. הבעיה העקרונית היא איך הרשויות – ואני מדבר על 5 רשויות מקומיות שהיו בתוכניות הבראה – אחרי הסיוע עדיין לא משלמות משכורות בזמן לאנשים. צריך להדגיש את זה בפני שר הפנים בדיון ביום שני. משרד האוצר מעביר את התקציבים ומשרד הפנים צריך לתת תשובות כיצד אותן רשויות ישלמו משכורות לאנשים. ראשי הרשויות עושים הכול ועדיין האנשים לא מקבלים משכורות והבעיה לא נפתרת. זה נושא שני שצריך להתייחס אליו.
שמעתי את גזבר המועצה. עלינו להבין דבר אחד – מי שלא ישלם עבור המים לא ישתה מים, ומי שלא ישלם ארנונה לא יצפה שבמצב הנוכחי יינתן לו פתרון. אני מדבר על הצד של הממשלה. בישובים יש חובות מים מצטברים של 19-20 מיליון שקל וזה לא יתכן. אולי עלינו לעשות בעתיד חקיקה הקובעת שינתקו את המים לכל אדם שלא שילם את חובו ולא ינתקו לכל הישוב. טחנו את הנושא הזה, בדקנו אותו מכל הכיוונים. כפי שאנחנו פונים בקו חזק ותקיף לממשלה ולמשרד הפנים, כך צריך לנקוט קו תקיף כלפי האוכלוסייה, אדוני ראש המועצה, שאנשים ישלמו עבור המים, שאנשים ישלמו ארנונה. מי שמגיע לו פטור – תפטור אותו, תמצאו דרך.
זיאד דג'ש
¶
איך נמצא דרך? אתם הרי מכירים את החוקים הקובעים שאני מחויב אישית על כל עבירה על החוק. מחייבים אותי אישית. כפי שכבר אמרתי, מאז נכנסתי לתפקיד הפעלנו חברת גבייה, שנכנסה אל תוך הבתים בסיוע מג"ב, אבל לצערנו זה לא הולך.
מגלי והבה
¶
מה עשתה חברת הגבייה? באה לאדם ואמרה לו: אתה חייב כסף, תן לנו את העמלה שלנו ותסתדר עם הרשות. עשו כסף גם על חשבון הרשות וגם על חשבון האזרח.
מגלי והבה
¶
אני לא סניגור של משרד הפנים. כדי לפתור בעיות אנחנו צריכים לעשות דברים שישרתו את האוכלוסייה שלך. אנחנו נילחם שתקבל כל המגיע לך, אבל חייבת להיות גם אכיפה. מצבך עוד טוב, אתה חייב שתי משכורות. יש רשויות החייבות 6-7 משכורות.
זיאד דג'ש
¶
אני חייב שתי משכורות כי מדי חודש אני משלם עבור חובות ביוב והלוואות 450,000 שקל. מה גובה מענק האיזון שאני מקבל ומה ההכנסות העצמיות שלנו?
דני גרא
¶
דרך הניהול הנדרשת מראשי המועצות נוגדת כל כללי מינהל הגיוניים. זו מין "גאונות" שלא קיימת בעולם. מגיע להם פרס נובל על ההמצאה איך לנהל ניהול בלתי מינהלי. הרי זה לא יתכן. יושבים מול רשימה של מענקים – 100, 150, 200 מיליון – ולא יודעים למה ואיך. שואל ראש המועצה את שר הפנים: איך נתת לי כסף, על סמך מה, מה הקריטריונים? ולא מקבל תשובה. הרי לא לענות ולחלק תקציבים ללא קריטריונים – זה נוגד כל היגיון מנהלי.
זה לא דורש רק שינוי קטן. כל עוד נשאר העיוות הקודם גם שינוי קטן לא יהיה. יתנו לבנות 60 יחידות דיור והן יהיו בתוכנית המיתאר, יקבעו שלא הורסים אותן בינתיים. אז מה? אז יהיה לו אזור תעשייה? מחכה כאן אזור תעשייה בצומת שבע, אדוני ראש המועצה יודע על כך וגם חבר הכנסת ר'אלב מג'אדלה זוכר את זה עוד מהתקופה לפני שנבחר להיות חבר הכנסת. זה אזור תעשייה לכלל הרשויות באזור אך הפיתוח לא מתקדם, לא רוצים להזיז את זה, כי אז יהיו לו עסקים ויוכל לקבל הכנסה מעסקים. זה המקום היחיד שלא מקבל כסף.
מגלי והבה
¶
ביום שני בוועדה אנחנו צריכים לחדד בפני שר הפנים שאחרי כל מה שעברו הרשויות בחודש המלחמה חשוב שאנשים יקבלו קודם כול משכורות, ולשאול כיצד מתכננים למצוא פתרון לבעיית המשכורות. שמענו את התוכניות של הממשלה.
דוד אזולאי
¶
אם אתה זוכר, בקדנציה הקודמת היה הסדר, היתה הוראת שעה כדי לפתור את בעיית השכר. זוכרים את זה? אפשר גם עכשיו לפעול באותה דרך.
מחמוד ג'אנם
¶
הפתרון היעיל ביותר למשכורות של העובדים ברשויות המקומיות הוא מה שעשו בעניין החינוך – לפתוח חשבון מיוחד אליו יוזרם חלק מן המענק של משרד הפנים.
מגלי והבה
¶
אני מבקש להודות לכם על הביקור. אני מתנצל שאני צריך לעזוב, יש לי התחייבות אחרת. ביום שני נעלה את הסוגיות הללו, בתקווה שראש המועצה יוכל קצת לנוח ולחייך יותר כאשר נמצא לו פתרונות.
אמנון דבורקין
¶
יצאת פטור בלא כלום, לא יצאת. אני חייב לדבר אחרי שעלה העניין הזה.
אני מלווה את הרשות הזאת קרוב ל-4 שנים. בסך הכול אם מסתכלים על הדוחות שלהם, מבחינת ההוצאות הם עומדים בתנאי תוכנית ההבראה. הבעיה בה"א הידיעה, ומשרד הפנים יודע על כך, זה נושא ההכנסות. כאן מתחיל כל הסיפור. יש כאן גם עניין של ביצה ותרנגולת. את הבעיה הזאת חייבים איכשהו לפתור, לעצור ולנסות ליישר קו. לא למצוא פתרון זמני, אלא פתרון לטווח ארוך. אין ספק שמקורות הכנסה ברשויות בסדר גודל של 20,000 תושבים – מר פיני קבלו יודע, כך זה בבית-שאן, ואני הקמתי את אזור התעשייה שלו – לרשות יש סיכוי לשרוד אך ורק אם יש לה עסקים. רק מארנונה של בתי-אב הרשות לא תוכל להחזיק מעמד. את רעננה, הרצליה ורשויות דומות הארנונה מבתי-האב לא מעניינת כמעט בכלל.
אמנון דבורקין
¶
אמשיך הלאה. דברים קונקרטיים שעליכם להפנות אל שר הפנים, קודם כול לעניין שוויון במענקי האיזון. הרשות הזאת התחילה ליפול ברגע שקיצצו את מענק האיזון שלה. למרות בעיות הגבייה, למרות הכול, היתה מאוזנת ותוכל לשוב להיות מאוזנת אם יוחזר לה הכסף הזה. הקימו כל מיני ועדות, בדקו כל מיני נוסחאות. אם לוקחים את הדברים האמיתיים ובודקים אותם מסתבר שהאפליה ממשיכה לשרור, ואת האפליה הזאת הגיע הזמן לתקן.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אמרת את זה לממונים עליך במשרד הפנים, שברגע שהורידו את מענקי האיזון התחילה הקריסה בשלטון המקומי?
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אני רוצה להודות בשם כולנו למר זיאד דג'ש, ראש המועצה, ולחברים במג'אר ואחרים שאירחו אותנו.
אנחנו מכירים את הבעיות. לא תמיד הכי טוב לומרר דברי אמת בפנים אבל אני חייב לומר שבחלק מן הדברים אנחנו אשמים. אמנם רק בחלק קטן, אבל גם החלק הזה חשוב. בחלק מן הדברים אנחנו לא אשמים, הם נובעים ממדיניות הממשלה, מאפליה לרעה וכל הדברים שמצטברים. אבל הבעיות קשות, לא פשוטות.
עם נושא התכנון והבנייה התמודדנו במשך שנה וחצי. להגיד לך שלא הגענו להישגים? הגענו להישגים גדולים – 32 ישובים ערבים גמרו תוכנית מיתאר. התחלנו ב-7-8 והגענו ל-32. אנחנו רוצים להגיע ל-90. זה הרבה כסף. זה לקחת מהנדס, להושיב אותו שנה וחצי שיישב על תוכנית המיתאר של הישוב מג'אר, ואחר-כך לזרז את התהליך בוועדה המחוזית ובמועצה הארצית. זה לא פשוט. ואחר-כך באות הבעיות האמיתיות הפנימיות – איחוד וחלוקה וכל מה שאתה רוצה או לא רוצה. אבל אם היו מתחילים לפני 10 שנים היינו נמצאים היום במצב טוב יותר. התחלנו מאוחר.
לא ניכנס היום לכל הבעיות. גם כל הסיפור של השר פורז, ותוכניות ההבראה, והשדרוג, ולא שדרוג, ואיחוד רשויות – מה לעשות, זו המדינה שלנו, כך מתנהלים. באים לאחד את בקה-ג'ת אבל את רמת-גן וגבעתיים, שלא ברור היכן אחת מסתיימת והשנייה מתחילה, לא מאחדים, וגם את הקריות ואחרים לא מאחדים. יש לנו צרות, לא חסר, וגם אנחנו מוסיפים עליהן במקצת.
היום אנחנו רוצים להתמקד איך בעקבות המלחמה הנוראה שהביאה עלינו אסון גדול נוכל לסייע לישובים בצפון, למזער את הנזק, איך כל משרדי הממשלה ישלבו ידיים. ועדת הפנים ואיכות הסביבה צריכה לעשות את זה, וכך תעשה, כי היא הזירה הנכונה ביותר והיא מכירה את הנושא טוב יותר מאחרים.
אמנון דבורקין
¶
הייתי כאן במשך התקופה הזאת לפחות פעמיים בשבוע וראיתי מה עשו האנשים האלה. ראש המועצה לא ישן בלילות, היה רץ להכניס אנשים אל תוך מחסות. כאשר אנשים כאלה רצים חודש וחצי ולא יכולים להביא לחם הביתה, זה מבייש.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אין יותר גרוע מזה, שהוא עוזר לכולם, אבל לא יכול להביא אוכל לילדים שלו. לצערנו הרב זה קורה כל הזמן. הפתרון האמיתי והיסודי הוא חוק רשויות מקומיות, חוק השלטון המקומי, שהיה צריך לחוקק אותו לפני שנתיים-שלוש ולהסדיר את מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. אחר-כך יידע ראש מועצה מה מגיע לו, מה הוא צריך לתת ומה הוא מקבל, ושלא הכול יהיה תלוי ביחסים ובמצב רוח ובמזג אוויר ובלחצים ובאיומים ובהפגנות, כך אי אפשר לעבוד. צריך להסדיר הכול בחוק. ראש מועצה יידע להגיד: זה מגיע לי ואני רוצה לקבל, וזה לא מגיע לי ואני לא מקבל.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
הבשורה שאנחנו מביאים לו, שאנחנו רוצים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה לקיים דיון ביום שני עם שר הפנים. הוא יציג שם את כל הקריטריונים לחלוקה.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
קודם כול אנחנו רוצים לשמוע על הקריטריונים. שר הפנים ושר האוצר נפגשו עם פורום ראשי הוועדות בכנסת והוצגו הקריטריונים. בלי קריטריון לא יכולים לחלק כסף, עם כל הכבוד. השר יציג בפנינו את הקריטריון ביום שני ואנחנו נבדוק את הרשימה. יש צורך במיליארדים, אז מה זה 150 מיליון שקל?
זיאד דג'ש
¶
כרמיאל קיבלה 4 מיליון שקל, עם כל אזור התעשייה שלה ועם כל ההכנסות שלה, ואילו מג'אר קיבלה 525,000 שקל. איך זה מתיישב? אני לא יודע.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
ביום שני נפרוס בפניכם את הקריטריונים ויהיה לנו מה להגיד. אנחנו לא מקבלים את זה כמקשה אחת.
אני חוזר ואומר, בוועדת הפנים ואיכות הסביבה יש לנו כל הכלים וכל האפשרויות לעזור לישובים בצפון, וכך נעשה. אבל אנחנו צריכים שיתוף פעולה של הרשויות, של מרכז השלטון המקומי כדי שנדבר בקול אחד, בחזית אחת.
לא קיבלתי את מה שקרה בכנסת ביום שלישי, עם כל הכבוד. זה לא יאה לכנסת, לא מכבד את היושבת-ראש, השר וראשי הערים. הכניסו אותם כדי לקבל כבוד? עם המצב הנוכחי בצפון מה שצריך זה לחלק כבוד? צריך לחלק עכשיו מיליונים.
אדוני ראש המועצה, אנחנו מודים לך מאוד. בכוונה עשינו את הסיור הזה דווקא לא בתקופת המלחמה, כדי שאף אחד לא יוכל להגיד שעשינו הצגה. אין כאן הצגה. אחרי שהכול ברור, שכל הנזקים ברורים, כשהתמונה ברורה באנו להתמודד עם הבעיה האמיתית מול הממשלה, וזה תפקידנו. תודה רבה לכולם.
אלשאג'ור
הוועדה ערכה ביקור תנחומים אצל משפחתו של מוחמד סובחי מנאע ז"ל ממג'ד אל-כרום ואצל משפחתם של מרים אחמד אסדי ובנה פתחי ז"ל מדיר אל-אסד שנהרגו מפגיעת קטיושות במלחמה.
כרמיאל (19:30-20:50)
ישיבה משותפת של סגל המשטרה וראשי רשויות מקומיות
דברי חבר הכנסת ר'אלב מג'אדלה
¶
ערב טוב לכולם. ראיתי צורך לומר תודה לפני שהפורום "הכחול" של קציני המשטרה מתפזר ואנו פותחים את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת במפגש עם ראשי הרשויות וראשי הערים.
יש מספר לקחים מרכזיים בעקבות המלחמה הזאת. במלחמה הזאת המשטרה – לא המשטרה הקלאסית, ובדרך כלל אנחנו דווקא כן רוצים את המשטרה הקלאסית – הוכיחה מעל לכל ספק שהיא ראויה לכל מטלה שתוטל עליה ויכולה לעמוד בכל משימה. ראינו את זה מדי יום ומדי ערב. אני מאלה שמפרגנים, אבל גם לא פחות מעלים ביקורת נוקבת ואת זה אמרתי למפכ"ל המשטרה ביום ראשון כאשר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת היתה אורחת של המטה הארצי בירושלים. יש שיתוף פעולה הדוק בינינו, בין ועדת הפנים ואיכות הסביבה ובין המשטרה והמשרד לביטחון פנים.
לקח נוסף שהסקתי בעקבות המלחמה, שראשי הערים והמועצות המקומיות – על אף כל הקשיים, על אף שהרשויות במצב כלכלי של קריסה ובמצב ארגוני לא משביע-רצון בשל המשבר הכלכלי של הרשויות ושל השלטון המקומי כולו – לקחו פיקוד ועשו הכול ומילאו תפקיד חשוב מאוד. השלטון המקומי צריך לדעת איך להשתמש בכוחות הללו מיום הפסקת האש והלאה.
אני מבקש לומר למר עדי אלדר ולמר שאוקי חטיב, עכשיו אחרי המלחמה אנחנו צריכים לשלב ידיים עם הממשלה כדי לשקם את הצפון. אנחנו צריכים לבוא עם הצעות מעשיות.
שמעתי את הביקורת, שהשרים מסתובבים בשטח ומסיירים ומבטיחים ונתקבלו החלטות והיו דיונים, אבל שום דבר עדיין לא זורם לצפון. אני שותף לביקורת הזאת. בואו ניקח ביחד את הביקורת הזאת ונעשה בה שימוש לטובת העניין, בשילוב ידיים, כדי שנצליח לשקם את הצפון, ובמהרה, מהר מכפי שחושבים האנשים.
הניסיון האישי שלי בטיפול בבעיות כואבות בציבור שלי, במפגשים עם ניצב דן רונן ומפקדי המרחבים שלו, הוא של שיתוף פעולה פורה. היו מספר ניסיונות שעלו בהצלחה לטובת הציבור שלנו. אחד הלקחים שאתם צריכים להבין, שהעורף של הישוב הערבי לא מוכן. גם בעורף של הישוב היהודי נתגלו ליקויים וחסרונות, אבל העורף של הישוב הערבי כלל לא מוכן, היו בו הרבה חסרים. הטילים והקטיושות לא הבדילו ולא יבדילו בחברה הישראלית בין ישוב ערבי וישוב יהודי, בין אזרח יהודי לאזרח ערבי. אני מקווה מאוד שנסיק את המסקנות הנכונות מן המלחמה הזאת, ואני בטוח בכך.
למפקד המחוז הצפוני, למפקדי המרחבים, לכל השוטרים, למשטרת ישראל כולה מלוא ההערכה, וכן לראשי העיריות ולשלטון המקומי בצפון. תודה רבה.
ישיבת הוועדה – מפגש עם ראשי ערים וראשי רשויות מקומיות בצפון
עדי אלדר
¶
ערב טוב. אני מקדם בברכה חמה את יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, חברנו ר'אלב מג'אדלה, ואת חברי הוועדה.
למעשה זה סיכום של יום סיורים שערכתם בכל הגליל. אני מנצל את הבמה הזאת כמארח לומר שהבוקר שהשתתפתי בישיבת הקבינט המיוחד לנושא חיפה והצפון, שם הציגו תוכניות כלליות. צריך לזכור שראש הממשלה בכבודו ובעצמו העמיד עצמו בראש הקבינט הזה. אהבתי מאוד שאמר שהוא מתכוון לקיים ישיבה מדי שבוע עם השרים, ושר שלא יגיע ייצא מהקבינט הזה, כלומר לא יחליפו אותו אנשים אחרים במשרד. הוא רוצה שהדרג הגבוה ביותר יטפל בנושא. מכינים תוכניות. העליתי את הנושאים הכלליים הנוגעים לגליל כולו, לצפון הארץ. ההתרשמות שלי, שיש רצון עז וכן לסייע לכל ישובי הצפון. הממשלה תיבחן כמובן במעשים שלה ולא בדיבורים. החליטו שבשבוע הבא יגישו כבר תוכניות אופרטיביות.
אגב, שר הפנים ביקש הגדלת תקציב הרשויות המקומיות בסכום של כמיליארד שקלים. זה בדיוק מה שהורידו לנו ומגיע לנו לקבל בחזרה, גם בלי המלחמה, כדי שניישר את גב הרשויות המקומיות.
אני מבקש לתת את הבמה ליושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה. אני שמח מאוד על המפגש הזה. אני רוצה לומר לחבריי, בנוכחות חברי הכנסת ויושב-ראש הוועדה, ש-99% מראשי הרשויות המקומיות הוכיחו עצמם כמנהיגים אמיתיים במלחמה האחרונה. אני אומר את זה לכם חברי הכנסת. בלי הרשויות המקומיות הצפון כולו היה מתמוטט והיתה נוצרת כאן אנרכיה מושלמת, כי משרדי הממשלה נעלמו מן השטח ואנחנו ראשי הרשויות היינו צריכים ללקט אותם, ללחוץ ולדבר כדי שיואילו בטובם לתת שירות לאזרחים. מי שנתן שירות בסיסי ראשוני לתושבים הם ראשי הרשויות ועובדי הרשויות המקומיות.
הצעתי ליושב-ראש הוועדה שיעבור חוק הקובע שאם עיר מופגזת או אזור מופגז בטילים תינתן לראש הרשות סמכות מיידית בחוק לרתק את העובדים שלו. לא לחכות עד ששר הביטחון יחליט אם אנחנו באזור לחימה או באזור כזה או אחר, וגם בלי בירוקרטיה. אנחנו הרי לא יכולים לרתק עובדים בלי הוראה של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ויש שם פקיד מיוחד שעוסק בכך. תחוקקו מייד חוק כזה ותעבירו אותו במהירות בכנסת דרך ועדת הפנים ואיכות הסביבה. תנו סמכות קודם כול לראש רשות לרתק עובדים, ושלא יחזור הביזיון שהיה כאן בעיר גדולה בה כמעט כל העובדים נעלמו, עם הרכבים, כולל הפקידות הבכירה.
אפשר וצריך לבחון את הדברים דרך הוועדה. כחברי כנסת שתפקידם לבקר את פעולות הממשלה עליכם לעקוב אחר החלטות הממשלה ולראות האם הן מיושמות הלכה למעשה.
אדוני היושב-ראש, בבקשה.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
ערב טוב לכולם. חבריי חברי הכנסת הנמצאים אתנו: דוד אזולאי, שרה מרום-שלו, אפי איתם – חלק מהחברים התנצלו שנאלצו לעזוב – ידידי ראשי הרשויות. אנחנו נמצאים בסיור כבר משעות הבוקר, התחלנו בנהריה והמשכנו לערב אל-עראמשה, מג'אר, מג'ד אל-כרום ודיר אל אסד, וכעת לכרמיאל.
המפגש שלנו הוא הכנה לקראת הדיון של ועדת הפנים ואיכות הסביבה ביום שני עם שר הפנים. ראיתי לנכון, ביחד עם חבריי חברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה, לערוך סיור כדי שהדיון שלנו ייערך לאור התרשמות אמיתית וישירה, לאחר מפגש גם עם ראשי הרשויות והמועצות וגם עם תושבי ישובי הצפון.
הרשו לי לומר מספר דברים, ובקצרה, כי יש לנו עניין לשמוע אתכם.
אני מכבד מאוד את עיקרון הפרדת הרשויות ושומר עליו מכל משמר. חבריי בוועדת הפנים עדים לכך לא אחת, גם אם אני חלק מן הקואליציה ומן הממשלה. אבל המצב שלנו היום בצפון הארץ מחייב שילוב ידיים בין הכנסת, הממשלה והשלטון המקומי כדי לשקם את הצפון במהרה ולהחזיר את האזרחים לחיים תקינים מהר ככל האפשר.
יחד עם זאת, אנחנו בהחלט נפקח על פעולות הממשלה. ביקשנו ממשרד הפנים להעביר אלינו את רשימת הישובים שקיבלו הקצבה ואת רשימת הקריטריונים ואנחנו מתכוונים לדרוש לקבל תשובה על כל שאלה כדי שתהיה שקיפות על חלוקת התקציבים ועל פעולות הממשלה.
אני מקווה מאוד ששיקום הצפון ייקח זמן מועט מאוד. אבל בואו נסתכל קדימה, על מה שיקרה מספר חודשים אחרי המלחמה. אני סבור – ואמרתי את זה גם בקדנציה הקודמת, בלי שום קשר למלחמה, ואמרתי גם למר עדי אלדר – שאנחנו חייבים לשלב ידיים, מרכז השלטון המקומי וועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, כדי להתמודד עם בעיות השלטון המקומי האמיתיות, שבמשך שנים לא קיבלו מענה או פתרון.
אני שמח שמנכ"ל משרד הפנים בשיחה לפני יומיים אמר לי את הדבר הכן ביותר שלא העיזו להגיד לפניו, וכך סברתי אף אני לצערי הרב במשך השנתיים האחרונות, שמשרד הפנים הוא אגף באוצר, לא פחות ולא יותר. אמרתי לשר אופיר פינס-פז שצריך לנהל קרב כדי להחזיר למשרד הפנים את עצמאותו. חברים יקרים, זה לא פוגע בשר הפנים ובמנכ"ל המשרד, אלא בנו, בכולנו. מאז השר דרעי האוצר הפך את משרד הפנים לאגף במשרד האוצר.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
לא נכון. לא כך הדבר אפילו במשרד הכי קטן, המשרד לאיכות הסביבה, שמע לי, תבדוק את הדברים. מאז השר דרעי משרד האוצר ניצל את המצב. מנכ"ל משרד הפנים הודה בכך בפניי לפני יומיים. אמר לי: לקח לי חודש ימים, למדתי את העניין, אחרי חודש ימים אני מסכים אתך – אנחנו אגף במשרד האוצר.
הקרב השני שאנחנו צריכים לנהל – לחוקק את חוק השלטון המקומי, להסדיר את מערכת היחסים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי בחוק. לא במצבי רוח של זה או אחר, לא בעונה זאת או אחרת, לא לפני בחירות ולא אחרי בחירות. אבל כל זה לטווח הרחוק יותר, אחרי שנשקם את הצפון, או במקביל.
מר עדי אלדר, אתה מבקש להתקין תקנה או לחוקק חוק שיאפשר לראש רשות לרתק עובדים בשעת הפגזה. אני מוכן ללכת אפילו רחוק יותר, למרות שאני בא מההסתדרות. לנגד עיני חברי ועדת הפנים עומד קודם כול האזרח. אבל בואו נבחן את הנושא בחינה ראויה במחשבה תחילה. אני מוכן להיות הפרטנר שלכם לכל חקיקה שתקדם את האזרח, כי אתם נבחרתם על-ידי האזרח, אתם הנציג האמיתי של האזרח. יש מי שחושב שהשלטון המקומי הוא מעבר לים, אני חש את זה. השלטון המקומי זה השכונה שלי והרחוב שלי והילדים שלי ושלך ושלו. לכן אנחנו רוצים לשמוע, לקראת הדיון שלנו עם שר הפנים ביום שני, הערות והשגות.
אני גם מציע, שצוות של מרכז השלטון המקומי יכין נייר עבודה לקראת יום שני. אני גם מציע לך – לא שלא לסמוך, אבל קודם כול להיות נאמן לעצמך, להכין תוכנית לממשלה, לקבינט החברתי שדיברת עליו. האם המחשבה והחוכמה נמצאת רק אצלם? אנחנו לא יכולים להכין נייר עבודה בעצמנו? אנחנו קיבלנו הפגזות וסבלנו בשטח יותר מכל אחד אחר, אנחנו מכירים את הבעיות ויודעים את הפתרונות לא פחות מהם. אנחנו יכולים להכין מסמך של מרכז השלטון המקומי או של פורום ראשי הרשויות בצפון, תקראו לזה כפי שתרצו, ולהניח בפני הקבינט הזה. לא נחכה למסמך שלהם ולרעיונות שלהם ולמחשבות שלהם. אני חושש כי ככל שנתרחק מן המלחמה יירגעו הרוחות ונערי האוצר יתחילו למלא תפקיד חשוב יותר ומכריע יותר.
נמצאים אתנו בסיור מאז הבוקר נציגי חלק ממשרדי הממשלה. יש שיתוף פעולה מלא בינינו ובין משרדי הממשלה. כוועדת הפנים ואיכות הסביבה אנחנו עובדים מול שלושה משרדי ממשלה: משרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה והמשרד לביטחון פנים – המשטרה ונציבות שירות בתי-הסוהר.
בזה אסתפק לעת עתה. אנחנו עושים עבודה בוועדה, מקבלים נתונים, שומעים דעות מהרבה כיוונים. ביקשנו גם ממחלקת המידע והמחקר של הכנסת ומהיועצים המקצועיים שלנו, שאחד מהם נמצא אתנו כאן, ד"ר דני גרא, להכין לנו חומר. מר עדי אלדר, אשמח אם לפני יום שני תוכלו להעביר אלינו נייר עבודה כבסיס לשיתוף פעולה בינינו. אם אנחנו נחשוב לבדנו ואתם תחשבו לבדכם – זה בריא, מותר לגיטימי; אבל אם נחשוב יחד זה טוב אף יותר, לטובת האזרח. תודה.
אריה פרג'ון
¶
אני ראש עיריית טירת הכרמל.
אני מסכים עם כל מילה של יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, אבל אני רוצה להדגיש דבר אחד. ראינו מה קרה בוועדת הכספים של הכנסת אתמול. אם לא יהיה איחוד כוחות של כל הכוחות הפוליטיים בתקופה הקשה, שום דבר לא יעבוד. יש תוכניות יפות. ראינו איזה תקציב ביטחון רצו להעביר, רצו לשלם מהכספים האלה, והעניין תפס כותרות והפך לביזיון אחד גדול. בסופו של דבר מי שיישאר עם כל הכאב זה אנחנו. חייבים לשלב כוחות. עזבו עכשיו ימין ושמאל. הצפון נמצא במצב גרוע, הרשויות בצפון קורסות – זה המצב האמיתי.
אני מסכים עם כל מילה שלך – ככל שיעבור הזמן לא נקבל כלום. קיבלנו הבטחות, כל השרים היו כאן, החל בראש הממשלה וכלה בשר הכי זוטר, נופת צופים. תכלס בשטח – חלפו 33 ימי לחימה. עלינו לדעת מה יהיה ב-1 בחודש, איך נשלם משכורות, איך נטפל בכל ההוצאות שהיו לנו במלחמה. הפתרון יבוא רק מאיחוד כוחות בכנסת. אני פונה אליך, חבר הכנסת אפי איתם, עזבו לרגע פוליטיקה ותתאחדו כולם, תקראו לזה בכותרת שתרצו.
משרד האוצר לא יכול לנהל את משרד הפנים כאילו היה אגף שלו. משרד האוצר עשה צחוק מכל שרי הפנים, אם זה אופיר פינס-פז ואם שרים אחרים. משרד הפנים הוא אגף? הוא אפילו לא כיתה שם. משרד האוצר לא מסתכל עליהם ממטר. ויודעים את הבעיות: הקיצוץ הדרסטי שנעשה לפני מספר שנים. מר עדי אלדר יודע טוב ממני את הנתונים. רבותי, זה הזמן לפעול באיחוד כוחות אם רוצים להגיע לתוצאות אמיתיות, אם רוצים לראות בשטח שהצפון אכן ישוקם. ולא, לא ייצא מזה שום דבר. נעבור את החגים, העסק קצת יירגע ואחר-כך תשמעו את הגמגומים ונתחיל שוב לצאת להפגנות בירושלים עם מרכז השלטון המקומי ולהגיד שההבטחות לא קוימו. לא מספיק מה שאנחנו רואים ערב-ערב בטלוויזיה על כל ההפגנות שמתקיימות על כל הנושאים האחרים? המדינה מידרדרת.
אני מסכים על הצורך באיחוד כוחות. יש לנו החומר שלנו, ולכם יש החומר שלכם, אבל יחד בשיתוף פעולה יהיה לנו כוח. אם לא, זה לא יעבוד, הם לא יעבירו תקציבים. כל הזמן יש להם תירוצים. אנחנו רואים מה קורה בוועדת הכספים. על אף שהיו הסכמות וסיכומים, מגיעים לשם והופכים הכול ב-180 מעלות, ואתה עומד משתהה. מחליפים חבר כנסת אחד באחר כדי שיצביע אחרת. חבר הכנסת ברוורמן התנגד אתמול אז יחליפו אותו. לכן אני מבקש מחברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית, אנא תתאחדו. המצב באמת לא טוב. רק כך נוכל להגיע לתוצאות טובות. תודה.
שלמה לוי
¶
יש לי שאלה. אני די מבולבל. אנחנו מגישים תוכניות לכל מיני גופים. הייתי מבקש לדעת מי נגד מי. הבנתי שמשרד ראש הממשלה מארגן משהו כללי. חבל שיהיה בזבוז כוחות בכל מיני כיוונים. הגשתי כבר 5 או 6 דוחות ותוכניות.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אתם יכולים להגיש תוכניות ל-50 גופים. אם יש 50 גופים שרוצים לסייע, יהיו ברוכים. אין מה להתבלבל. נמצאת כאן ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, המופקדת על ביקורת ובקרה על פעולות הממשלה, על המשרדים העומדים מולנו, שנמצאים בסמכות הוועדה – משרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה והמשרד לביטחון פנים. נעזוב כרגע את המשרד לאיכות הסביבה, שיש לו תפקיד חשוב מאוד, לצערי הרב, בחידוש היערות ושמורות הטבע שנשרפו. ועדת הפנים מתכוונת לעשות סיור נוסף על כל הנוגע לאיכות הסביבה ואחר-כך נקיים דיון עם השר לאיכות הסביבה, כי צריך תקציבים רבים כדי להחזיר את הירק, למנוע מפגעים סביבתיים ולשקם את כל הנזק בעקבות המלחמה, וגם להפיק לקחים להבא. אבל נעזוב את זה כרגע. אין מה להתבלבל. יושבים כאן חברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת שביום שני יקיימו דיון עם שר הפנים. זה לא דיון בתוך המטבחון, אלא דיון בין הממשלה ובין הכנסת. אנחנו רוצים לקבל את כל הנתונים – מה המשרד מתכוון לעשות, באיזה היקף, על-פי אילו קריטריונים, איך הוא מתכוון לשקם את הצפון. זה לא עוד אגף באוצר או במשרד זה או אחר. זה הכנסת. לכן אין כאן מה להתבלבל. אנחנו משלבים ידיים, עוד מהקדנציה הקודמת, עם מרכז השלטון המקומי, הגוף שמייצג אתכם, לוודא שהאזרח בכל ישוב וישוב יקבל את מה שצריך לקבל.
רון מוסקוביץ
¶
אני ראש מועצת כפר ורדים.
דווקא בגלל השאלה של מר שלמה לוי אני רוצה לדבר על מרכז השלטון המקומי. מרכז השלטון המקומי שלח לנו לפני כשבוע ימים דף מפורט מאוד ומסודר וביקש לתת הערכה של עלויות המלחמה. אני יודע שאנחנו לפחות לקחנו את הדף הזה ברצינות. דיברתי עם מר יעקב אגמון, עשינו ישיבת צוות עם אנשי הביטחון, החינוך, האחזקה, מילאנו את הטופס הזה והעברנו אותו במועד, אתמול. אני מזכיר את המהלך הזה כי משרד הפנים, שהוועדה תפגוש ביום שני – שלדעתי כשל במלחמה, אבל זו הערכה אישית שלי – לא טרח אפילו בסוף המלחמה, באמצעות המנכ"ל או באמצעות הממונה על המחוז או באמצעות קצין המחוז לשלוח לי טופס דומה. משרד הפנים יכול להיעזר במרכז השלטון המקומי, להעתיק את הדף הזה ולשלוח לי. זה אל"ף-בי"ת של עבודה, לשאול כל ישוב – מועצה אזורית, עירייה או מועצה מקומית – מה הצרכים שלו, מה מצבו, מה הנזק, מה התקציבים, מה נקודות החוזק והתורפה. אם הדבר הבסיסי הזה לא נעשה אני לא יודע איזה טעם יש לישיבה שלכם. למעט אולי להגיד להם: חבר'ה, כאשר נגמרת מלחמה צריך דבר ראשון לעשות מיפוי צרכים ולאסוף חומר, אך זה לא נעשה. אני סבור שיש ממי ללמוד.
מחמוד אבו-ליל
¶
אני ראש המועצה המקומית עין מאהל.
בתחילת דברי רציתי להעיר כמה הערות על עניין העורף והשלטון המקומי והמועצה המקומית, ובמיוחד ראשי הרשויות הערביות בצפון. כראש מועצה יש לי תקציב מיוחד של מספר מיליוני שקלים, שחלק ממנו מותנה בגבייה. אני אמור לגבות כ-8 מיליון שקל בשנה, כאשר שיא הגבייה דווקא בחודשי הקיץ, יולי אוגוסט וספטמבר. בקיץ אנשים עובדים הרבה ומרוויחים הרבה כסף. אחר-כך יש לנו רמדאן וחגים וחורף, אז הגבייה נמוכה בהרבה. המלחמה נפלה על תקופת השיא של הגבייה. הגבייה היום אפס.
יש לי תוכנית הבראה, יש לי הסדרים עם המוסד לביטוח לאומי, עם "מבטחים", עם מס הכנסה, כאשר בכל חודש אני צריך לשלם את השוטף ואת הפריסה של 400-500 אלף שקל, ואין לי כסף. אם משרד הפנים או משרד האוצר לא ייתנו תשובה לצרכים המיוחדים שלנו נעמוד בפני קריסה. כל ההסדרים קורסים, החשבונות מוגבלים ובסופו של דבר לא נוכל לתפקד. דיברתי עם ראשי רשויות רבים שכולם התייחסו לנושא הזה ודורשים פתרון.
נושא נוסף, ראינו עצמנו כאנשים בעורף שלמעשה לא נמצאים בעורף. כראשי רשויות היינו מוכנים עם ועדות החירום פס"ח ומל"ח, הכנתי את כל הצוותים, התכוננתי לכל האופציות, כולל פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, הכול היה מוכן ברשות שלי. כאשר ביקשתי לקבל הקצבה של 40,000 שקל מתקציב משרד ראש הממשלה להכנת העורף, שעמד על 10 מיליון שקל כמדומני, לצורך ריענון מקלט ציבורי נגמרה המלחמה ולא קיבלתי שום תשובה. לא היה שום טיפול בנו. ביקשתי מספר תיקי עזרה ראשונה, דברים שאין לי. אין לי למשל מחסן של פס"ח, חסר לנו ציוד לשעת חירום. פניתי לממונה על המחוז, פניתי לכולם. בטלפון לא ענו לי. רק באים ושואלים: הכול בסדר? הו-הא. זה כל הקטע. כראשי רשויות אנחנו רואים בזה הזנחה של העורף, הזנחה של הסקטור הערבי, הזנחה אמיתית. כאשר הוועדה תדבר עם שר הפנים, צריך להגיד לו את המילים הכואבות הללו.
כפי שאמר מר עדי אלדר, לא רוצים כסף מכם אלא רק שתחזירו לנו את הכסף שלקחתם, זה הכול.
אפי איתם
¶
אני רוצה להגיד משהו שעשוי להשפיע על המשך הדיון.
ראשית, תודה שבאתם.
היתרון היחיד שיש לי בחדר הזה, כמדומני, והוא לא גדול אך משמעותי, שהייתי שר בממשלה פעמיים. הייתי שר הבינוי והשיכון ושר התשתיות הלאומיות. אני אומר את זה כי שמענו כאן מדברים על 40,000 שקל ועזרה ראשונה. נראה לי שעוד לא הפנימו בפורום הזה מה אירע. חברים, המדינה נמצאת ברעידת אדמה. מי שסבור שמחר שר הפנים יישב ויהיו תוכניות ויהיו תקציבים – ואני מכבד מאוד את הוועדה, אני חלק ממנה, ואנחנו נאשר ונפקח – חבר'ה, אנחנו ברעידת אדמה.
הייתי שר התשתיות הלאומיות בממשלה הראשונה של שרון, עם שרון שדפק על השולחן וכולם רעדו, אבל להזיז פרויקטים בסדר גודל לאומי לקח שנים, במצב של כלכלה מתאוששת ושלום וראש ממשלה כריזמטי וממשלה חזקה. חברים, תבינו את זה. יש ממשלה פורמלית, יש צל של ממשלה. עליכם לחזור לקרקע המציאות. עליכם להבין שבשבועות הקרובים תקרה אחת משלוש האפשרויות: או שהממשלה הזאת תתפטר ויילכו לבחירות, עם כל מה שזה אומר, ואז כולם יהיו עסוקים בבחירות; או שתתחיל רעידת אדמה של הפגנות, ושר הפנים, עם כל הכבוד, יתעסק או בוועדת החקירה או במענה לשאלות שיופנו אלינו; או, וזאת האלטרנטיבה היחידה, והייתי מתרכז בזה בשבועות הקרובים – הדרך היחידה לחלץ את מדינת ישראל ממשבר עמוק – אתם מדברים על הרשויות, וזה נכון, ועל העורף, וזה נכון, ועוד לא אמרתי מילה על תקציב הביטחון ועל הסורים והאירנים שאתמול דחו את האולטימטום על העשרת האורניום. יש כאן רעידת אדמה. הדבר היחיד שלדעתי נכון היום לעשות זה לרכז את הכוח שלכם בדרישה אחת. תחזרו עכשיו למשרדים שלכם ותתקשרו למר אהוד אולמרט ותגידו לו: לא משנה אם אני מקדימה או מהעבודה, אנחנו זקוקים לממשלת חירום לאומית מחר בבוקר.
אין שום סיכוי שהממשלה הזאת תעביר את התקציבים. אני אומר את זה לחבר הכנסת ר'אלב מג'אדלה בחברות. לדעתי זה קמופלז' (הסוואה) – שר הפנים יישב אתנו ואנחנו נציג לו את הדרישות. האדמה הרי רועדת לו מתחת לרגליים, גם לשר הפנים וגם לשר הביטחון וגם לשר התשתיות הלאומיות ולכולם. אם באמת מדברים על שיקום הצפון – מדובר על מיליארדי שקלים. זה לא ייגמר לא במיליון שקל ולא ב-10 מיליון שקל. זאת החלטה שצריך לקבל בממשלה שיש לה 80 חברי כנסת ושהחליטה לקיים בשנתיים הקרובות מאמצים מרוכזים.
אני לא נגד עיסוק בפרטים, בתוכניות, ואתם תשלחו ונסתכל על זה. אבל לא יהיה מי שיממש את זה. מעבר לכל פוליטיקה, הייתי מצפה שהמערכת המוניציפלית, שאחראית למגע עם האנשים, אחראית לשיקום באמת, תגיד עכשיו לראש הממשלה אהוד אולמרט: אין לך אלטרנטיבה, תכנס את כולם לממשלת חירום לאומית. בלי זה, להערכתי, הרוב יהיה ניירות ודיבורים, וגם אנחנו נהיה מתוסכלים.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
תודה רבה לחבר הכנסת אפי איתם. אני מעריך את מה שאתה אומר אבל עם כל הכבוד, להרחיב את הממשלה ולדרוש שתקום ממשלת חירום לאומית? אנשים כאן יכולים להתקשר אל ראש הממשלה, זה נשמע יפה מאוד, והוא יחליט. אנחנו מוכרחים לעשות את התוכניות שלנו. כל עוד הוא ראש הממשלה, כל עוד שר האוצר יושב במקומו ושר הפנים יושב במקומו עלינו לבוא אליהם עם הבקשות שלנו מהם. אם הם לא מסוגלים להחליט, יקומו ויגידו: אנחנו לא מסוגלים להחליט. כרגע אנחנו לא נמצאים בדיון על ממשלת חירום לאומית. זאת דעתך, אני מכבד אותה. כרגע ראשי הרשויות לא עוסקים בזה. אנחנו כוועדת הפנים ואיכות הסביבה, יחד אתך, צריכים לחשוב איך לקדם את העניין.
אפי איתם
¶
כל מה שאמרתי, שראשי רשויות צריכים לעסוק בזה אם לא רוצים שהמשבר לא רק יחריף אלא יחזור אליהם כמו בומרנג. אין דרך אחרת לטפל בזה. לא די שנעמוד כאן עכשיו ונגיד: הוועדה תפקח, הוועדה תפגוש את שר הפנים. הם צריכים לדעת את האמת. הם נבחרי ציבור כמונו וזאת שעה גורלית.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
חבר הכנסת איתם, החוק תקף הן בממשלת חירום לאומית והן בממשלה זאת או אחרת. אנחנו פועלים על-פי חוק. אם ירצה ראש הממשלה להרחיב את הממשלה, נתייחס אל הממשלה המורחבת. לא ירצה להרחיב אותה, נתייחס לממשלה הנוכחית. החוק הוא חוק, ואנחנו פועלים על-פי חוק. זה התפקיד שלנו כוועדת הפנים ואיכות הסביבה ונעשה תפקידנו מבלי להתחשב בשום דבר אחר.
יהודה שביט (יסוד המעלה)
¶
אני ראש מועצת יסוד המעלה.
תודה רבה לחברי הכנסת וליושב-ראש הוועדה שבאו לכאן, ולמר עדי אלדר שמארח ולכולם.
הלחימה הסתיימה באופן זמני. כראש מועצת יסוד המעלה הרגשתי שבמשך כל ימי הלחימה, 33 ימים, היתה ערבות הדדית. עזרו לנו בתחומים רבים – אזרחים פשוטים, אזרחים מורכבים יותר, עיריות, אנשים בארץ ובחוץ-לארץ. הרגשתי עזרה אמיתית, לא רק בדיבורים ובססמאות.
למי שלא יודע, ביסוד המעלה נפלו כ-100 קטיושות, במושבה הקטנה שלנו, והיו נפילות מדי יום. ובכל זאת אני רוצה לציין שאצלנו כל עובדי הרשות המקומיות באו לעבודה, 24 שעות ביממה החמ"ל עבד. עבורי זאת היתה גאווה – גאוות יחידה, גאוות מקום – וזה העיד על קהילה חזקה, קהילה מחוסנת.
כל זה טוב ויפה, אבל עכשיו אני פונה אליכם חברי הכנסת ואליך אדוני היושב-ראש. המועצה המקומית יסוד המעלה, מכיוון שהיא בחתך סוציו-אקונומי גבוה, מענק האיזון שלה קוצץ בצורה דרמטית מאוד, בכ-85%. כל התקציב השוטף שלי הוא 9 מיליון שקלים וכאשר מענק האיזון עמד על 3 מיליון שקלים וירד ל-500 אלף שקל, כל גוף עסקי אחר היה נופל. מאז 2003 הפכו אותנו חולים. עד אז היינו בריאים, ויש לי תעודות הוקרה, כמו לרבים מחבריי ראשי הרשויות, על הצטיינות ועמידה בניהול תקין וכן הלאה. מ-2003 – קריסה. הפכו אותנו פשוט לחולים ואמרו: עכשיו נבריא אותם. אבל זו ההיסטוריה.
כאשר נכנסנו למלחמה הרשות המקומית יסוד המעלה לא שילמה כבר 6.5 משכורות. העובדים עשו הפרדה מוחלטת, אמרו: אנחנו ברגע של מלחמה, לא עושים חשבונות, מתייצבים ועובדים. ביום רביעי נחטפו החיילים, ביום חמישי כאשר התחילו ליפול אצלנו קטיושות ציפיתי שמשרד הפנים בוודאי יעביר כסף מייד, לא יעשה שום התחשבנות. אבל עבר כמעט חודש, וגם אז קיבלנו כמה גרושים בהתחשבנות קשה על-פי נוסחאות מסובכות. האזרחים ביסוד המעלה הסתכלו ואמרו: מה קורה כאן? העובדים לא מקבלים שכר? זה לא נורמלי. אתם מכירים את הנתונים הללו, אבל קורה כאן משהו הזוי.
ב-8 באוגוסט ב-12:00 דיברתי עם הממונה על המחוז, מר הרצל גדז', על נושא השכר – לא על טיפול השורש – ואמרתי לו שאני מחזיק בידי מסמך מ-10:00 בבוקר באותו יום על איחוד רשויות. שאלתי אותו: אתה רציני? מדובר על הצעת מחליטים במסגרת חוק ההסדרים שמדברת על איחוד רשויות, כאילו העסקים כרגיל. שאלתי את עצמי: רגע, אנחנו נמצאים בישראל? אני אזרח מדינת ישראל? אנחנו אזרחים של המדינה הזאת? אנחנו תחת לחימה, נופלות קטיושות, אנשים נפגעים – ביסוד המעלה לצערי חייל נפצע פציעה אנושה, תודה לאל הוא חזר לתחייה ביום ראשון האחרון – ומדינת ישראל בירושלים לא מגיבה.
אל תבינו מכך שלא דיברו אתנו – ראש הממשלה, שרים, ביקורים. בביקור האחרון של ראש הממשלה בקריית-שמונה אמר מר רענן דינור: אנחנו "מיישרים" את כל הרשויות בצפון, מיישרים להן את הגב, ובראש הוועדה יעמוד מר רם בלינקוב, מנכ"ל משרד הפנים. אני שואל: נגמרה המלחמה שנמשכה חודש וחצי, ואולי יהיה סיבוב שני אנחנו לא יודעים מתי. אני מקווה שלא, אבל אלה ההערכות. איפה המדינה?
סמיר חוסיין
¶
אני ראש מועצת דיר חנא. ערב טוב לכולם.
כולם דיברו כאן על המלחמה, לכולם היה קשה. עברה המלחמה, טוב שהסתיימה כך. זה שנפלו אצלו יותר קטיושות, מזלו הרע שזה הגיע אליו ולא אלי או למישהו אחר. כולנו חיינו באותה אווירה והיה קשה לכולנו.
חבר הכנסת ר'אלב מג'אדלה, חשוב מאוד להגיד, אנסו את ראשי הרשויות ואת השלטון המקומי כולו בתוכניות הבראה. נכון, עשו תוכניות הבראה ושדרוג לתוכניות הבראה, אך הגענו בסוף למצב שאין מאין להשיג כסף אלא בהורדת שכר ובפיטורי עובדים. פיטרנו מי שפיטרנו, קיצצנו בשירותים, הידקנו חגורות, אבל אין מאין להשיג כסף, אלא לפטר עובדים או לקצץ בשכר.
המועצה מקבלת החלטה על פיטורי עובדים ותוכנית ההבראה עוברת בהסכמת ועד העובדים. התוכניות הללו אושרו גם במשרד הפנים אבל לא ניתן לממש אותן בשל התנגדות ההסתדרות. אי אפשר ליישם שום הסדר, על אף אישור משרד הפנים. ועדה פריטטית – מה זה ועדה פריטטית? יש חוקים. אחר-כך יש רק בתי-דין ובתי-משפט שמחזירים את העובדים לעבודתם. הפרטות? אין מאיפה. הגענו לגרוש האחרון. אי אפשר להמשיך כך. אנחנו מתמודדים עם בעיה קשה מאוד וכנראה בשלטון המרכזי לא מבינים אותה.
אבי קרמפה
¶
אני מהמועצה האזורית מעלה יוסף. ערב טוב. תודה לוועדה שהגיעה.
מתוך הניסיון הקצר שלי, גם בהכנת תוכניות של קו עימות מול משרדי הממשלה, אני מציע לעצמנו דבר ראשון לא לערבב את כל הצרות שהיו לנו עד המלחמה ולהכניס אותן לענייני המלחמה. עלינו להיות הגונים. היו צרות גם לפני המלחמה. אם אנחנו רוצים לבוא היום בתביעה לשכלל את תוכניות ההבראה, לשנות אותן בגלל המלחמה, עלינו להסביר גם איך השפיעה המלחמה על המצב עד כדי כך שמתחייב שינוי תוכנית ההבראה. אני לא מתנגד, אני תומך, אבל צריך לעשות את זה בשכל, כי בצד השני לא יושבים מטומטמים.
דבר שני, אי אפשר בהזדמנות החגיגית הזאת להכניס הכול לחבילה אחת. אנחנו מדברים על שני דברים, אדוני היושב-ראש. דבר אחד זה השיקום. שיקום זה הדבר המיידי, שכולנו זקוקים לו, כל אחד ברמה כזו או אחרת, בכל תחומי החיים. דבר שני זה פיתוח של הצפון, של הגליל, של קו העימות. בעצמנו אנו מתווכחים מה זה קו עימות, מי נכלל בו ומי לא נכלל. הרי אפשר לחלק את המדינה פעם אחת עד אחרי חדרה ופעם אחרת עד אחרי אשקלון. חבר הכנסת אפי איתם צודק, מי ישלם עבור זה? אף אחד לא ישלם. עלינו להיות הגיוניים. עלינו לבוא בדברים ברורים.
יתכן שמישהו עושה לנו תרגיל ומציפים אותנו בכל מיני טפסים וטבלאות כדי שכל אחד מאתנו יבקש משהו אחר ובסוף יגידו: אתם בעצמכם לא יודעים מה אתם רוצים, אז מה אתם רוצים מאתנו? עלינו להיות ממוקדים ומפוקסים ולדבר על הדברים האמיתיים. לא על 40 אלף שקל שכן הגיעו או לא הגיעו.
גם בנושא המקלטים – כולכם נזכרים עכשיו שלא היו לכם מקלטים. אני רוצה לראות את ראשי הרשויות שאין אצלם מקלטים, או שיש פער מקלוט, כמה מאבקים הם עשו נגד המדינה כדי שכן יהיו מקלטים ושכאשר הציעו להם מקלט המציאו שטח ציבורי כדי לבנות אותו, כי אין שטחים ציבוריים, הכול שטחים פרטיים, ועוד כהנה וכהנה סיבות בגללן יש פער מקלוט. אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו, על מה שאנחנו אומרים. אין זה אומר שלא צריך לבוא בדרישות עכשיו, אבל אי אפשר להאשים רק את הממשלה, או את הממשלות. גם אנחנו היינו בשטח. אז למה לא צעקנו על היעדר מקלטים וחדרי ביטחון לפני כל דבר אחר?
אני מבקש מהוועדה דבר אחד. לפעמים חוסר הרגישות של משרד הפנים כה גדול, במקום שהם יגידו לנו: בואו נראה מה עושים עם הארנונה, איך דוחים תשלומים, איך נותנים הנחה כלשהי לסקטורים שנפגעו, למגורים ולדברים אחרים, אנחנו מקבלים מהממונה על המחוז מכתב האומר: "שמעתי שחלק מכם מתכוונים לתת הנחות. דיר באלכּוּם, אסור לתת הנחות!". אז לפחות את העניין הזה תסגרו עם שר הפנים, שיקבלו החלטה מסודרת, שנוכל אנחנו לעשות דברים בצורה חוקית. אני אומר את האמת, אולי אסור להגיד בפניכם, אבל את מה שאני צריך לעשות בשביל האזרחים שלי אעשה, גם אם אסור.
עמר מטר
¶
אני ראש המועצה המקומית נחף. ערב טוב לכולם. אני לא רוצה להרבות במילים.
מר אבי קרמפה, נכון שזה לא רק הממשלה, אבל דע לך, במגזר הערבי אין תוכניות מיתאר וכאשר אין תכנון אין שטח ציבורי.
אנחנו למעשה כמו מנהלי אכסניות, לא עיריות ולא מועצות. אנחנו בסך הכול מנהלים אכסניות, לצערי הרב.
עמר מטר
¶
הכוונה לערי שינה. בכל הישוב הערבי אין תעשייה, אין מסחר, אין חקלאות, אין כלום. אנשים יוצאים לעבוד בחוץ וחוזרים לישוב לישון. אנחנו מנהלים אכסניות ולא רשויות מקומיות.
לאכסניה הזאת יש עובדים. בזמן המלחמה חלק מהם הופיעו לעבודה וחלק לא הופיעו. האם אלה שלא הופיעו לעבודה ישתכרו בדיוק כמו אלה שכן הופיעו לעבודה? איך ניתן לפתור את הבעיה הזאת באופן מכובד? או שאנחנו מעודדים את העובדים שתמיד יתחמקו ולא יגידו לעבודה, כפי שאמר מר אבי קרמפה, או שאלה שלא הגיעו למועצה ואפילו לא טרחו לשאול לא יקבלו שכר. צריך להיות היגיון בחוק.
רפי ורטהיים
¶
אני ראש עיריית קריית ביאליק. ערב טוב.
קודם כול, תודה על האירוח, תודה על ביקור הוועדה והיושב-ראש.
אחד הדברים שעלינו לומר
¶
בעיות יש מספיק, בואו נמצא פתרונות. זה אחד הדברים שלמדתי ב-29 השנים שעסקתי בתעשייה אצל מר סטף ורטהיימר, שאמר: בעיות יש לכולנו, בואו נמצא פתרונות ונעשה טוב. אולי באותה רוח שאמרת קודם ואמר מר פרג'ון: איך מחברים ב"מרץ" את כל הכוחות ועושים "שינוי" ו"מלכדים" את כולם "ביחד", כי "ישראל היא ביתנו"? נעשה "עבודה" ונלך "קדימה", כל הגילאים ביחד, כולל "הגמלאים". אם הצלחתי לחבר את כולם, גם את ש"ס ואת הדתיים, זה בסדר. אבל בואו נסתכל איך לעשות את זה בצורה טובה.
קודם כול, למרכז השלטון המקומי מגיעה המון תודה. קיבלנו חוזרים, חוזר מספר 64 הועבר אתמול, בעבודה מסודרת מאוד. תבורכו. זה היה מידע מסודר ומאורגן. משרד הפנים אולי צריך ללמוד מכם ולעשות דבר דומה, ליידע אותנו. זה עבד יפה מאוד ובצורה מסודרת. כן נכון, לא נכון – הדברים היו מסודרים, וכדאי להמשיך כך הלאה.
דבר שני, היה אימוץ של רשויות הדרום את רשויות הצפון. מי יודע אם במלחמה הבאה כך יהיה או לא יהיה, אבל זה היה בסדר, עבד יפה, עבד היטב. זו האחווה בין כולנו.
דבר שלישי, כפי שהזכירו כאן קודם, גם אני מצאתי מסמך על איחוד רשויות. חוק ההסדרים צץ פתאום משום מקום וזה אומר דרשני.
צריך בהחלט לתת את הדעת לכך שאת התושבים מטריד היום בעיקר הממ"ד שלהם, המקום המוגן שלהם. קיבלתי במשך שבוע 200 פניות: איך אני יכול למגן את החדר, את הבית? צריך להוציא הוראות מדויקות מה לעשות, כי התושב רוצה למגן למחר. צריך להפסיק את כל הוויכוחים, להודיע לו מה אפשר לעשות. הוועדות המחוזיות ומשרד הפנים ואנשי פיקוד העורף צריכים לתת הוראות מדויקות מה לעשות, איך לבנות ממ"ד או מקלט.
כאן באות שלוש פונקציות
¶
א) מקלטים ציבוריים, שלא תמיד יש מספיק, בבתי-ספר ובמקומות אחרים.
בסך הכול לא מזמן עשינו תרגיל. דיברו כאן על רעידת אדמה שעברנו. עברנו תרגיל של פיקוד העורף על תסריט של רעידת אדמה, תרגיל מסודר מאוד, עם כל הפונקציות. תרגלנו עם כל המכלולים את רעידת האדמה. אבל לא חשבנו שרעידת האדמה תהיה משהו אחר. אז חשבנו על רעידת אדמה אמיתית בצומת ביגור או בבית-שאן, אבל רעדנו אחרת. כדאי לתרגל תרגול אחר מאל"ף ועד ת"ו את כל המכלולים של המערכת.
רפי ורטהיים
¶
רעידת אדמה מתרחשת אחת למאה שנים. אבל אפשר לתרגל בצורה מסודרת איך עובדים ומה עושים עם כל הרשויות ועם כל הפונקציות ביחד.
ב) ממ"דים – לדעתי כאן מוטלת חובה לתת הוראות מדויקות, ומהר, כי התושבים רוצים תשובה מה עליהם לעשות בכל מקום ומקום.
משרד הפנים בחיפה עבד כשורה. מר יגאל שחר הממונה הופיע ברשויות המקומיות מידי פעם בפעם עם אנשיו. בסך הכול עבדו בסדר גמור. לא צריך רק להוציא דיבה בכל מקום ומקום.
ונושא אחרון, השקיפות בתגמול. אמר שר הפנים שחילקו 240 מיליון שקל. אנחנו בקריית ביאליק קיבלנו 358,000 שקל מתוך 100 מיליון השקלים. הוצאתי מכתב יום לפני סיום המלחמה שחילקתי ל-4 קבוצות עלויות, כפי שעשיתם אצלכם:
1) עלות ישירה – 60 איש שעבדו בשבת כאשר נפלו 5 טילים וריסקו חצי מן העיר, רק העבודה הזאת עלתה לי 250,000 שקל, בלי הוצאות נוספות על באגרים ודברים נוספים, עלויות ישירות של המלחמה, עם קבלות.
2) הפסדים ישירים – יש לנו מרכז ספורט או בריכת שחייה, שם הפסדנו 650,000 שקל בחודש אחד, הפסד ישיר שאני יכול לכמת בצורה מסודרת. הגעתי להפסד ישיר של 2 מיליון שקל. קיבלתי 358,000 שקל ועוד קצת כסף נוסף. זה בדיחה לא מוצלחת. מהכיס שלי אני מוציא, מממן את המלחמה, חד וחלק. שלא לדבר על הארנונה וההכנסות שאני לא מקבל היום כי אזור התעשייה קורס. אז אולי כדאי לקבוע קריטריונים מסודרים בדברים הללו.
דרך אגב, צריכת המים בדירות ירדה ל-42%. גם זה הכנסה קטנה יותר. סימן שנשארו 42% מהתושבים בעיר. עשיתי בדיקה סטטיסטית בדירות, בדקתי 60 מבנים – נשארו 48% מן המשפחות.
3) מענק איזון – נאמר כאן קודם - - -
רפי ורטהיים
¶
לא משנה, הם יעבירו את המסר, כי זה חשוב.
אזור התעשייה במפרץ חיפה קרס מזמן, ובקריית ביאליק קרס. הקריטריון של נוסחת ועדת גדיש קובע שרשות במעמד סוציו-אקונומי 7 ועם אזור תעשייה לא תקבל מענק איזון, אבל אזור התעשייה שלנו לא מכניס שום דבר, במקום 22 מיליון שקל מכניס 8 מיליון שקל, ואני לא מקבל שום מענק איזון בקריית ביאליק. צריך לבדוק את הקריטריון הזה מחדש כי אחרת, כפי שאמרת, הקריסה תהיה מיידית. מ-8 מיליון הגעתי לאפס תוך 5 שנים.
אחמד חלאילה
¶
אני מעיריית סח'נין. ערב טוב לכולם.
אני לא יודע מאין להתחיל. כתבתי ליושב-ראש, חבר הכנסת ר'אלב מג'אדלה, על הבעיות בסח'נין בפרט ובמגזר הערבי בכלל. אני מקווה למצוא פתרון, לא מיידי, אלא להציג תוכנית חמש-שנתית לפתרון הבעיות – אם זה המקלטים בבתי-הספר, אם זה המקלטים הציבוריים, אם זה מרכיבי ביטחון, שכר וכל הדברים האלה. לאחר 33 ימי מלחמה פניתי למשרד ראש הממשלה ומשרד הפנים אך לא קיבלתי שום תשובה. כתבתי להם מה חסר לנו אך אף משרד ממשלתי לא התקשר אלינו לשאול מה נדרש לנו. אם תהיה רעידת אדמה, מה יעשו? הנזק שנגרם כעת הוא אולי 10% ממה שעלול להיגרם אם תהיה רעידת אדמה. אם במצב כזה כך תפקדה המדינה, איך תתפקד ברעידת אדמה?
אחמד חלאילה
¶
צריך להעביר תקציב לאפליה מתקנת לרשויות. לא 30,000 שקל ולא 50,000 שקל. המלחמה הסתיימה אבל אנחנו חוששים לבאות. במצב כזה איך הרשויות הערביות יתפקדו?
חנן ארז
¶
אני ראש מועצת מגידו. אני מברך אתכם.
אני לא יודע אם לבכות או לצחוק. אני בא באורח קבוע למפגשים כאן, באמת מתוך ביטוי סולידריות. מגידו היתה בשולי הקטיושות, לשמחתי האזור לא חטף קטיושות. ביום האחרון, במטח האחרון הגיעה גם אלינו קטיושה אחת ארוכת-טווח. אבל הבעיה אחרת. אני אומר את זה מתוך סולידריות. חבר הכנסת אפי איתם, אל תגררו אותנו כרגע למאבק הפוליטי. אגיד לך מדוע – כי צריך להישאר אי של שפיות.
חנן ארז
¶
תיאור המצב שלך נכון. יחד עם זה, מוכרחה להיות חלוקת עבודה כלשהי. אם כולנו ניגרר לתוך הסמטוחה הפוליטית הזאת, האמן לי, לא תהיה שום כתובת. צריך להגיד לזכותו של מר עדי אלדר – לא אמרתי את זה עד היום אף פעם – במשך כל תקופת המלחמה באופן אישי כיושב-ראש מרכז השלטון המקומי היה אי של שפיות שהחזיק את מערכת השלטון המוניציפלי באזור הצפון. הוא היה כתובת בכל התחומים, בצורה סדורה שיטתית וטובה, ומילא תפקיד של המדינה.
חבר הכנסת ר'אלב מג'אדלה, יש לי פנייה אליך ואל הוועדה. עליכם לתבוע כרגע ממשרד הפנים – לא מממשלת ישראל – תוכנית ברורה מה הוא אומר, מה הוא עושה. לא די שתפקחו עליו. אתה אומר: נפקח, צריכה להיות שקיפות וכולי. אתם יכולים לפקח אבל אני אומר לך, לפי דעתי זה רק מחדלים, חיתוכים, הדברים הכי פחות נכונים.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אל תטעה, כבר לפני שבוע ביקשנו את מה שאתה מבקש, ביקשנו מהשר שיכין תוכנית לשיקום הצפון. אני מסכים אתך.
חנן ארז
¶
הוא עושה את הדברים הכי פחות נכונים. גם אני קיבלתי מכתבים על קיצוץ של מיליון ומשהו שקלים במענק האיזון, עכשיו בדיוק, ועל איחוד רשויות ויתר הדברים שמופיעים בחוק ההסדרים. זאת התשובה אחרי המלחמה? חשבתי שהמשרד יביא חוק הסדרים מתאים למצב החדש, שייתן תשובה למציאות הזאת.
לפני שאתם הולכים לפקח, קודם כול תדרשו תוכנית פעולה. את זה אתם כן צריכים לעשות, וזה לא שייך בכלל למצב הפוליטי. זה התפקיד הישיר שלכם כרגע – להציף את הנושא, לתבוע ולעמוד על כך שמשרד הפנים יגיש תוכנית פעולה ברורה וסדורה. לא תוכנית כללית, אלא בחתך מחודש לחודש, שיהיה ברור איך מתקדמים ומה עושים.
דוד אזולאי
¶
מכובדי ראשי הרשויות, ידידי יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, יושב-ראש ועדת הפנים. רבותי, יש לי הרושם שאולי חלק מאתנו שכח שבסך הכול הממשלה הזאת עד היום לא הכריזה על מצב חירום. שכחנו שלקח לה 2-3 שבועות בלחץ של חברי כנסת לחתום הסכם עם המעסיקים. שכחנו שלקח כמעט חודש לאשר 150 מיליון שקל, שעד היום הרשויות לא קיבלו.
דוד אזולאי
¶
קיבלו רק חלק, לא הכול. איך קיבלת אם ועדת הכספים טרם אישרה 100 מיליון שקל? היא אישרה רק 50 מיליון שקל. חכה, עוד לא קיבלת. עדי ידידי, עד שלא תקבל את הכסף אל תאמין. מי כמוך ותיק בשלטון המקומי יודע את כללי המשחק הללו.
דוד אזולאי
¶
אתה יודע שחלק מחבריך אינם מרוצים ממה שקיבלו, ואתה יודע שלא היתה שוויוניות, והיתה התמרמרות על כך. זה נושא לדיון בפני עצמו שלא אכנס אליו כרגע. זה אותה ממשלה שסמכה על ארגונים וולונטריים וארגוני מתנדבים שיפנו תושבים מן המקום. רבותי, שכחתם.
אם אתם באמת רוצים להיות רציניים ולפתור את בעיות הצפון ולמנף את הצפון אחת ולתמיד יש לי הצעה אחת פשוטה אליכם. חבר'ה, תפסיקו להכין כל אחד ניירות לעצמו, תפסיקו לענות למכתבים ששולחים לכם מהשלטון המרכזי. אל תסמכו עליהם. אני מציע לך אדוני יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, קח יוזמה, תתגברו על כל חילוקי הדעות ביניכם, תפסיקו את כל הוויכוחים ביניכם. תכינו מסמך אחיד, שייקרא "מסמך הצפון", שיהיה מחולק לשלושה חלקים:
דבר ראשון, פיצוי ושיקום בגין המלחמה שעברה, קודם כול. זאת ההזדמנות. אני אומר כאזרח, לא כחבר הכנסת, לולא ראשי הרשויות אינני יודע מה היה קורה במדינה הזאת. פרגנו כאן למשטרה, למשרד הבריאות, לכל העולם, כל הכבוד לכולם. כל-כך הרבה פרגונים יש, אני לא יודע מה נשאר לוועדת חקירה לעשות, כולם מצוינים. האמינו לי, אני מקווה שהאמת בסופו של דבר תצא לאור. אני לא מחניף לאף אחד כשאני אומר שמי שהיה בשטח יודע שראשי רשויות עשו מלאכת קודש. זה אותם ראשי רשויות שהתקיפו אותם שהם גירעוניים ולא נושאים בעול, שאין להם אחריות ועליהם לשאת באחריות אישית. זה אותם ראשי רשויות. הם-הם שנשאו בעול המלחמה הזאת. לכן אני מציע קודם כול לדרוש פיצוי והחזר הוצאות על כל שהיה בזמן המלחמה.
דבר שני וחשוב יותר, רבותי, ואמרו את זה כאן אנשי ביטחון – אני לא איש ביטחון, אני לא איש צבא, אני יהודי עמך פשוט שקורא עיתונים בדיוק כמוכם ושומע את התקשורת – אני מציע לכולנו להתחיל להיערך למלחמה הבאה, שאנחנו מתפללים ומקווים בעזרת ה' שלא תהיה, אבל צריך להיערך בהקדם. כל הזמן אני חושב רק על דבר אחד, אותן קטיושות שנפלו על-יד הבתים שלנו והרגו אנשים. דמיינו לעצמכם, אילו היו טילים כימיים חס ושלום, תחשבו מה היה קורה כאן. האם אנחנו ערוכים? עם יד על הלב, אנחנו לא ערוכים. זה הנושא השני, היערכות מיידית, להכין את כל שצריך, בישובים יהודיים וערביים כאחד.
והדבר השלישי, השוטף והפיתוח. לפני המלחמה לכולם היו בעיות. עכשיו אתם מחפשים לפתור את בעיות השוטף? אני מציע לכם שתרדו כרגע מהנושאים הללו.
הדבר הכי חשוב, שכל ראשי הרשויות יתאגדו ויבואו עם מסמך אחד. אל תענו, לא למשרד הפנים, לא למשרד האוצר, לא למשרד התשתיות הלאומיות, לא לאף משרד. אל תענו למסמכים האלה. תגישו רק מסמך אחיד מחייב ממרכז השלטון המקומי. זה הבסיס לדיונים, זה הבסיס להתחשבנות, על זה אנחנו הולכים.
כתוב אצל יעקב, כאשר כל האחים באו ביחד אז היה הניצחון הגדול. וגם פה, רבותי, יחד. כאשר תהיו ביחד תוכלו להגיע לתוצאות הטובות.
חוסיין אלהייב
¶
אני ראש המועצה המקומית טובא-זנגריה.
אני מברך על המפגש הזה ומסכים כמעט עם כולם. כפי שאמר חבר הכנסת אפי איתם, צריך אחדות כי יש רעידת אדמה. באמת יש רעידת אדמה. המלחמה הזאת איחדה את כל ראשי הרשויות – בדואים, ערבים, יהודים, כולם. האמן לי, כל יום הייתי קופץ לקריית-שמונה, לחצור, מראש פנה היו באים אליי, ראש מועצת יסוד המעלה היה מתקשר אליי.
מר עדי אלדר, מה שאמר חבר הכנסת דוד אזולאי נכון. לא הגשנו מסמך אחד לשלטון המרכזי. דיברת, ושלחת, ויישר כוח למנכ"ל שלך גם, מגיע לו פרגון. כל יום היינו מקבלים בפקס הנחיות מה לעשות בשטח, איך להתמודד. מגיע צל"ש למרכז השלטון המקומי. אבל אמנה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי חייבת להיות. אם לא תהיה אמנה, הפוליטיקאים תמיד יכולים לאחד כוחות ולקבל החלטות במחטפים, למשל על איחוד רשויות. מר יהודה שביט, אל תישן שמא יאחדו גם אותך. 41 רשויות מקומיות מתכוונים לאחד במחוז הצפון.
אנחנו נמצאים שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים. איך מר יהודה שביט או חוסיין אלהייב או רשויות שלא שילמו משכורות כבר מספר חודשים למנהלי המחלקות ולעובדים יכולים להורות לעובדים לשפץ את בתי-הספר כי ב-3 בספטמבר נפתחים הלימודים? אנא, בישיבת ועדת הפנים שתתקיים ביום שני תעלו רק נושא אחד – תעזרו לרשויות נטולות ההכנסות העצמיות, לרשויות במעמד סוציו-אקונומי 1-2, כמו הרשות שלי. איך נוכל להתמודד בשטח, לגבות 70 או 80 אחוז ארנונה? למרות שזה לא נושא הדיון, אנא תבקשו שייתנו שכר לעובדים לפני פתיחת שנת הלימודים.
שלמה לוי
¶
אתמול נאמר לנו על-ידי שר הפנים שאין כוונה לאחד רשויות. יצא מסמך כלשהו שלא על דעתו והוא הצהיר שאין כוונה כזאת.
דוד אזולאי
¶
כפי שאמר חבר הכנסת ר'אלב מג'אדלה, אף אחד לא יודע. אכן מי שמנהל את המדינה הזאת זה נערי האוצר.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
קודם כול, אני רוצה להודות לכל מי שנמצא כאן ונשאר אתנו.
עם כל הניסיון שלי, גם בקדנציה הקודמת וגם בנוכחית, למדתי היום לא מעט. אני שמח שעשינו את הסיור ואת המפגש ושמענו ממקור ראשון את הזעקה האמיתית והמגוונת.
אני רוצה להציע מספר הצעות בעקבות דברים שנאמרו כאן.
דבר ראשון, אני מציע לאמץ את ההצעה של חבר הכנסת דוד אזולאי, שנציגי השלטון המקומי בצפון יכינו מסמך אחיד, ואנחנו נסמוך עליו ידינו ונאמץ אותו.
דבר שני, ביום שני אציע לחבריי בוועדת הפנים להקים צוות שיעקוב אחר ביצוע החלטות משרד הפנים ויישום הדרישות שיופיעו במסמך שלכם, ועדת מעקב שתעבוד באופן צמוד, עד שנרגיש שחל השיקום המיוחל בצפון והצפון ממריא. לא הספקתי להחליף דעה עם כל חבריי בוועדת הפנים אבל עם חלקם כבר שוחחתי.
דבר שלישי, אני מציע שנקים צוות משותף של ועדת הפנים ואיכות הסביבה ומרכז השלטון המקומי, מספר חברי כנסת שמלווים את השלטון המקומי שנים רבות, עם צוות יועצים מקצועי, שנמצאים גם בכנסת וגם בשלטון המקומי, ונתחיל לעבוד בשילוב ידיים. קודם כול, זה ייתן לנו כוח מול משרד האוצר. מר עדי אלדר, אתה זוכר את ההצעות שלי בקדנציה הקודמת מול שר האוצר נתניהו, שלצערי לא הגיעו לכדי מימוש. אנחנו לא אשמים בכך. אילו היינו מממשים חלק מהן אולי היה מצבנו שונה, לפחות בשוטף של עד המלחמה. המאבק משותף. אנחנו חייבים לשלב ידיים בעניין הזה.
לנגד עיני כולנו מטרה אחת – האזרח. אני בטוח שחבריי בוועדת הפנים, גם אם יש לנו חילוקי דעות פוליטיים אנחנו מאוחדים בעניין אחד – הצורך בשיקום הצפון. על כך אין ויכוח. בדרך זו או אחרת, זאת המטרה המרכזית העומדת לנגד עינינו. אני בטוח שיחד נשלב ידיים, גם משרד הפנים – חבר הכנסת איתם, גם אם הקרקע בוערת מתחת לרגליו לא תהיה לו ברירה – וגם משרד האוצר, למימוש המטרה המשותפת הזאת.
דוד אזולאי
¶
אני רוצה להפנות בקשה ליושב-ראש מרכז השלטון המקומי, מר עדי אלדר. אני מציע, בעקבות מה שהיה כאן היום, שכבר תצא הנחיה לראשי רשויות לא לענות למכתבים של כל משרדי הממשלה עד שייצא מסמך מרכזי שלכם. אחרת כל ראש רשות בצפון יצטרך להחזיק צוות שלם רק כדי למלא את המסמכים הללו.
היו"ר ר'אלב מג'אדלה
¶
אני רוצה להודות בשם כולנו לראש עיריית כרמיאל, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, לראשי הרשויות המקומיות, לצוות ועדת הפנים וליועצים, לחברי הכנסת שליוו אותנו במשך כל היום. תודה לכולם ולהתראות.
הישיבה ננעלה בשעה 20:50