כנסת פתוחה

PAGE
ועדת הכלכלה (62)
1
20/8/2006

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתו
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 62

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום ראשון, כ"ו באב התשס"ו (‏20 באוגוסט, 2006), שעה 12:30

1.
תקנות הבזק (זכיונות) (תיקון), התשס"ו-2006, בדבר הפחתת שיעור תמלוגים

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

רוברט אילטוב

גלעד ארדן

אבישי ברוורמן

יצחק זיו

ד"ר אסף כהן
-
סמנכ"ל בכיר כלכלה, משרד התקשורת

עו"ד נגה רובינשטיין
-
היועצת המשפטית, משרד התקשורת

אמיר הלר
-
מתמחה בלשכה המשפטית, משרד התקשורת

קרן אלון
-
יועצת השר, משרד התקשורת

ערן ניצן
-
רכז תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד
-
משרד המשפטים

יורם מוקדי
-
יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

נועם בריימן
-
מנהל מינהלת הסדרת השידורים לציבור, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

עו"ד מיה גרסון
-
מינהלת הסדרת השידורים לציבור, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

קרן כהן
-
מינהלת הסדרת השידורים לציבור, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

דוד קמיניץ
-
מנכ"ל חברת HOT
עו"ד אורי גור אריה
-
יועץ משפטי, חברת HOT
עליזה גורן
-
חברת HOT

אתי בנדלר


שמרית שקד-גיטלין

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות הבזק (זכיונות) (תיקון), התשס"ו-2006, בדבר הפחתת שיעור תמלוגים

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות הבזק (זכיונות) (תיקון), התשס"ו-2006, בדבר הפחתת שיעור תמלוגים.


"ביום 25 במרץ 2003 אימצה הממשלה את המלצות הוועדה לגיבוש מדיניות וכללים לפתיחת התחרות בתחום התקשורת הנייחת" – מה שנקרא "ועדת קרול". המלצת ועדת קרול להפחית את שיעור התמלוגים "ניתנה לאור עמדתה כי תשלום התמלוגים מהווה למעשה מעין 'נטל מס' נוסף המוטל על בעלי הרשיונות השונים, אשר אינו ראוי להתקיים בשוק תחרותי, מאחר והוא יוצר הרחבה מלאכותית של בסיס ההוצאות של המפעילים, אשר 'מגלגלים' חלק ממנו על הצרכן. נטל זה מקים חשש לפגיעה ברווחת הצרכן, הנובעת מייקור העלויות של השירותים המוצעים לו".


לאור הפתיחה החשובה הזאת, לפני שאנחנו מתחילים בדיון הייתי מבקש מעו"ד נגה רובינשטיין להסביר לנו היכן הצרכן ייהנה מן ההפחתה הזאת.

ככלל כאשר מטילים נטל לא תמיד יודעים איך ישפיע על הצד השני, וכך גם כשמפחיתים נטל לא ברור היכן תהיה הפחתה, אם בכלל. זאת שאלה שנכון להפנות לחברות הכבלים, כמו ל"בזק", לחברת המב"ל ולחברת YES שקיבלו בשבוע שעבר הקלה בוועדת הכספים. אנו מקווים שהעובדה שהמדינה מסירה נטל כבד מהחברות בהפחתת תשלום התמלוגים, שהוא על בסיס הכנסות, תביא להקלה או למתן תנאים משופרים לצרכן.

מה המשמעות הכספית של הפחתת התמלוגים?

לגבי הכבלים בלבד, או בכלל?

לגבי הכבלים בלבד. זה מה שעומד על סדר יום הוועדה.

כל 0.5% משמעו בין 10-15 מיליון שקלים. מדובר כאן על ירידה של 0.5% בשנה.

מר קמיניץ, איזו בשורה יש לך לצרכנים? איך זה יבוא לידי ביטוי?

הפירמידה עובדת כנראה הפוך, שחברת התקשורת עם ההפסדים הכי גדולים היא האחרונה העולה לדיון האם זכאית להקלה או לא.

במבוא לכלכלה לומדים בפרק הראשון: אם יש לך חובות כה גדולים – לא אתה בצרות, אלא הבנקים בצרות.

כך גם בצבא, לחתום על 16M זה בעייתי, אבל לחתום על סככת טנקים אין שום בעיה.

זה בא לידי ביטוי בשני מישורים. למרות ההפסדים המוצהרים של חברות הכבלים המוצר לא נפגע והחברה ממשיכה לספק את המוצר באותה איכות, ומנסה לשפר אותו עוד ועוד, ומטפלת גם באוכלוסיות חלשות. אנחנו מחויבים לספק שירות ללקוחות אנלוגיים, שמרביתם באים מאוכלוסיות קשות-יום. באוכלוסיות הללו כבר למעלה משנתיים לא עדכנו מחיר, על אף שהיינו רשאים על-פי חוק, וזה קרוב ל-10% מן הלקוחות. הפחתת התמלוגים תאפשר לנו להמשיך לספק מוצר איכותי וברמת השירות שאנו נותנים היום.


לא הזכרתי בדיון הקודם, אני יכול לציין שבמשך כל המלחמה בצפון חברת הכבלים סיפקה שירות לכל הלקוחות, כולל באצבע הגליל, במשך 24 שעות ביממה, חיברה 1,200 מקלטים חינם, בלי שום תשלום, ולא ננתק אותם. אנחנו צריכים עוד קצת חמצן כדי להמשיך לספק את השירות.

אני מבקש לתקן את דבריי. אמרתי קודם שהפחתת התמלוגים ב-0.5% מסתכמת ב-10-15 מיליון שקל. זה כבלים ולוויין ביחד. כבלים זה קצת יותר מחצי מהסכום הזה, כלומר סדר גודל של 6-8 מיליון שקל.

אם משרד האוצר תומך בבקשה, ואם מנכ"ל חברת הכבלים תומך – ונשמח מאוד אם יגיד לנו שאין כוונה בעתיד הנראה לעין להעלות את המחירים – לדעתי אין מניעה לאשר את הבקשה.

מנכ"ל חברת הכבלים יכול להגיד, ראשית אם היינו מעדכנים את המחיר ללקוחות האנלוגיים על-פי מה שאנו רשאים בחוק זה היה מוסיף לנו עוד 30 מיליון שקל בשנה. אנחנו לא מתכוונים לעדכן כעת את המחיר ללקוחות האנלוגיים.

ההערה הזאת מדאיגה. הכנסת תימצא במצב מביך אם הפחתת התמלוגים תאושר ואחר-כך תהיה העלאת מחירים למרבית הלקוחות. אני לא מבקש להתנות את זה, אבל זה נוגע גם למסגרת היחסים העתידיים.

חבר הכנסת ארדן, אני בודק אם יש לנו סמכות להוריד עוד 0.5%, כך נפתור גם את בעיית החדשות המקומיות.

התפלאתי שאף אחד לא ניסה לקשור בין הדברים. בהפחתות התמלוגים אפשר גם לפצות את בעלי העסקים בצפון, אפשר לעשות כל מיני דברים.

אילו על שולחן הוועדה היו עומדות כל הפחתות התמלוגים בכל תחומי התקשורת יתכן שאפשר היה לקשור בין הדברים, אבל משנשאר על שולחן ועדת הכלכלה, בגלל חוק ההסדרים, רק נושא הכבלים לא יהיה ראוי לקשור בין הדברים.

כפי שאומרת גברת ורון, אחת הבעיות בכל הדיונים כאן, שלוקחים חתיכה קטנה ופותרים בעיה שמשליכה על מקומות אחרים אך אין התייחסות מערכתית. בתחומי התקשורת צריך לקחת את כל הנושאים ביחד, כי הכול דורש תפיסה כללית. אבל זו גם החולשה של הממשלה, שכל משרד מגיע בנפרד, כל אחד עושה תפקידו, ובסוף כל הדברים גם יחד לא מצליחים. זה מחייב שיחה עמוקה יותר, איך אפשר לנצל את המשבר שקרה בארץ לשידוד מערכות, אבל לא לשם כך נתכנסנו היום.


במקרה הזה קול המון – דהיינו ועדת הכלכלה – כקול שדי. יש כאן הסכמה על ההצעה, ללא חילוקי דעות. לפיכך לדעתי יש לאשר אותה. אני תומך בקונצנזוס.

אולי נצליח באותה הזדמנות להציל את החדשות המקומיות. אנחנו רוצים להפחית עוד 0.5%.

שר האוצר שותף כמובן למהלך של הפחתת 0.5% בשיעור התמלוגים עד שנת 2010. האישור שלו מונח על שולחן הוועדה. בתשובה לחבר הכנסת ברוורמן, ההתייחסות שלנו להפחתת התמלוגים נעשתה בהסתכלות כוללת. זה פוצל בגלל מבנה הבית בין הוועדות השונות וגובש בהתאם למגבלות תקציביות אצלנו בבית. המתווה שהוגש לאישור הוועדה מכיל בתוכו את המגבלות שלנו ואת היכולת שלנו לספוג. מדובר בעצם על סוג של הוצאה כי פיסקלית מאבדים הכנסה, זה נרשם אצלנו באותה משמעות של הוצאה. לכן אין לנו אפשרות לחרוג מהמתווה שקבענו.

אמרת: "בשל מבנה הבית". אני אגיד: בגלל אילוצים קואליציוניים. בעוד 10 שנים ילמדו על כך באוניברסיטה, יקראו את דברי הכנסת או את פרוטוקול הוועדה ולא יבינו מה זה "מבנה הבית", יחשבו שזה בגלל הקומות.

ולא האוצר הוא שרצה להכניס את הנושא בחוק ההסדרים.

מר קמיניץ, אנחנו מתכוונים לגשת לקריאת התקנות. אם תדבר כעת אתה יכול רק לקלקל.

רציתי להשלים, לשאלת חבר הכנסת ארדן, ולהגיד שאותה הקלה בדיוק קיבלו לא רק כל יתר חברות התקשורת, אלא גם חברות הסלולר שמעדכנות את המחיר בממוצע מידי רבעון. בפנטזיה הכי רחוקה שלי הייתי רוצה להרוויח בעוד 10 שנים את מה שהן פרסמו שהן מרוויחות היום, והן קיבלו בדיוק אותה הקלה כמונו.

תקנות הבזק (זכיונות) (תיקון), התשס"ו-2006


"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6לו, 6לח(א) ו-59 לחוק התקשורת (בבזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק), לאחר התייעצות במועצה לשידורי כבלים שנתמנתה לפי החוק בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תקנה 1 – תיקון תקנה 42

בתקנה 42(ג) לתקנות הבזק (זכיונות), התשמ"ח-1987, במקום פסקה (2) יבוא:"


כאן מתואר תהליך ההפחתה –

""(2)
לגבי השנים 2004 ו-2005 – 3.5%;"

כאן אין שינוי מהמצב הקיים.

"(3)
בשנת 2006 – 3%;

(4)
בשנת 2007 – 2.5%;

(5)
בשנת 2008 – 2%;

(6)
בשנת 2009 – 1.5%;

(7)
החל ביום טו' בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) – 1%."


תקנה 2 – תחילה


תחילתן של תקנות אלה ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006)."


לכך נדרש כמובן אישור רטרואקטיביות ואישור משרד המשפטים.

כאשר מדובר בעניינים פיסקליים, למרות שמדובר בשנת כספים, אנחנו בדרך כלל לא מתייחסים אל זה כאל אישור רטרואקטיבי, כי תמלוגים, כמו מסים, מחושבים על בסיס שנתי. אבל בכל זאת, למעלה מן הצורך. בעצם ההפחתה היא מתחילת שנת הכספים הנוכחית, כאשר בהתאם למצב החוקי הקיים שיעור התמלוגים 3.5% וההפחתה כאמור היא בשיעור של 0.5% מדי שנה החל משנת הכספים 2006.

קיבלתם את המלצות ועדת קרול במלואן?

הממשלה אימצה את עקרונות המלצות ועדת קרול.

ועדת קרול ממליצה להפחית את שיעור התמלוגים עד לביטולם, ואתם לא מבטלים אלא ב-2010 השיעור נשאר 1%.

ועדת קרול קבעה עקרונית שצריך לבטל את התמלוגים, שאין להם הצדקה, וכתבה שזה ייעשה בהתאם לשיקולים פיסקליים של משרד האוצר. בסופו של דבר בדיונים בין המשרדים זה המרב שניתן היה להשיג. היה נחמד יותר אילו נקבע כאן תאריך בו גם ה-1% מתבטל, אבל נכון לרגע זה כך יכול האוצר לאשר. עד 2010 יהיה די זמן לדבר על ההמשך.

כל מילה בסלע. אנחנו שותפים להמלצות, משרד האוצר חתום עליהן.

אז למה עד 2010 זה לא יהיה אפס?

המשמעות היא שבכל אחת מן השנים המפורטות כאן אנחנו הולכים לאגפים שאמורים לבנות את התקציבים ומפנימים את ההפחתה הזאת. זה חלק מסדרי העדיפויות. כרגע אנחנו נעצרים ב-2010, לא יכולים לקבל החלטה על השנים 2011 ואילך.

היו הפחתות לחברות הסלולר ולחברת הלוויין. האם גם שם הגיעו לאותו שיעור הפחתה?

זה בדיוק אותו מתווה, הפחתה של 0.5% מדי שנה עד שנת 2010, וב-2010 שיעור של 1%.

לא היתה התחשבות במצב של חברת HOT?

לא.

אני מבקש להעמיד להצבעה את תקנות הבזק (זכיונות) (תיקון), התשס"ו-2006. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנות הבזק (זכיונות) (תיקון), התשס"ו-2006 – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות נתקבלו.

התקנות נתקבלו פה אחד. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50