PAGE
2
ועדת הכלכלה (61)


20/8/2006

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתו
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 61

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום ראשון, כ"ו באב התשס"ו (‏20 באוגוסט, 2006), שעה 11:00

1.
הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 13) (תיקון – המשך שידורי חדשות מקומיות ותוכניות מקומיות), התשס"ו-2006, פ/700, של חה"כ גדעון סער ושלי יחימוביץ

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

רוברט אילטוב

גלעד ארדן

אבישי ברוורמן

יצחק זיו

ישראל חסון

חה"כ גדעון סער

עו"ד נגה רובינשטיין
-
היועצת המשפטית, משרד התקשורת

אמיר הלר
-
מתמחה בלשכה המשפטית, משרד התקשורת

קרן אלון
-
יועצת השר, משרד התקשורת

ערן ניצן
-
רכז תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד
-
משרד המשפטים

יורם מוקדי
-
יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

עו"ד מיה גרסון
-
מינהלת הסדרת השידורים לציבור, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

קרן כהן
-
מינהלת הסדרת השידורים לציבור, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

דוד קמיניץ
-
מנכ"ל חברת HOT
אלון שטרוזמן
-
סמנכ"ל תוכן, חברת HOT
עו"ד אורי גור אריה
-
יועץ משפטי, חברת HOT
עליזה גורן
-
חברת HOT
שמואל שם-טוב
-
מנכ"ל חברת חדשות HOT
מיכל רפאלי-כדורי
-
סמנכ"לית רגולציה, חברת YES
תמר פז-תאני
-
חברת YES

אתי בנדלר

שמרית שקד-גיטלין

לאה ורון

אירית שלהבת
הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 13) (תיקון – המשך שידורי חדשות מקומיות ותוכניות מקומיות), התשס"ו-2006, פ/700, של חה"כ גדעון סער ושלי יחימוביץ

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 13) (תיקון – המשך שידורי חדשות מקומיות ותוכניות מקומיות), התשס"ו-2006.


ב-19 ביולי 2006 אושרה הצעת החוק הזו בקריאה טרומית במליאה והיום הגיעה לכאן לדיון בהכנתה לקריאה ראשונה. החלטנו לקיים את הדיון היום בשל חשש שעלולה להיות פגיעה בחדשות המקומיות. את התהליך זירז המצב הביטחוני בצפון. סברנו שחשוב המשך שידור החדשות המקומיות שנותנות שירות לאזורים בהם משדרים, לכן קבענו את מועד הדיון היום.


אני מבקש לברך על הסיכומים, שהייתי מודע להם אך לא נטלתי בהם חלק, אבל כל הסכמה תמיד מבורכת. אינני יודע ידו של מי היתה על העליונה ושל מי על התחתונה, אין זה עניינה של הוועדה. חשוב שיש סיכום.


אני מבקש מהמציע, חבר הכנסת סער, להציג את הצעת החוק ובהמשך נשמע כמובן את כל הנוגעים בדבר.

תודה אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לך על שכינסת את הוועדה בפגרה לדיון בהצעת החוק.


אפתח בכמה מילים על מה שתיארת בתחילת דבריך. הרקע היה, בין היתר, המשבר שאיים בחודש האחרון על המשך שידור החדשות המקומיות בשל הסכסוך בין HOT ובין JCS. אני שמח שזה נפתר. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להדגיש שזה נפתר לאחר שהודעת על כינוס הישיבה הזאת. אני מציין את סמיכות הזמנים מבחינה כרונולוגית. אני רוצה לברך את השר ואת מועצת הכבלים והלוויין שהתערבו, זה חשוב.


כאשר הצעת החוק הזאת נדונה במליאה בדיון בקריאה הטרומית אמרתי: "יש חשש ממשי שאם לא נתחיל היום להתקדם בתהליך הזה נהיה במצב שלא יהיו חדשות מקומיות, וכבר במהלך הפגרה יהיה דילול של העבודה, ואולי גם של מצבת העובדים באותן חברות". אני רוצה לציין את זה כי היתה גם כאן סמיכות כרונולוגית ואכן בפגרה התעורר אותו חשש, שהוסר בינתיים, לפחות באופן זמני, אבל כדאי שנדע שלמכתבי הפיטורים שנשלחו יש כבר השפעה. כאשר עובד מקבל מכתב פיטורים ממקום העבודה שלו – יש לכך השפעה עליו, הוא כבר נמצא בהלך-רוח אחר. לכן אני מציע, וגם מבקש, מכל הגורמים הנוגעים בדבר לגלות אחריות כדי למנוע מקרים דומים.


העיקרון עליו התאחדו כל חברי הכנסת בהחלטה שהתקבלה פה אחד במליאה הוא המשך הפקת החדשות המקומיות והתוכניות המקומיות ושידורן גם לאחר המועד הנקוב היום בחוק, דהיינו סוף דצמבר 2006. הכוונה להמשך שידור החדשות המקומיות בהיקף משמעותי, היקף דומה לקיים היום. יתכן שינוי כזה או אחר, אבל העיקרון הוא מתן מענה לצורך של שידור חדשות שעוסקות בנושאים מקומיים, בנושאים חברתיים ופריפריאליים שלא יכולים לבוא לביטוי, מטבע הדברים, בתקשורת הארצית. במדינה שלנו יש בעיות רבות מאוד, בעיות קיומיות ואחרות. הנושאים המעסיקים את התושבים ברמה המקומית וברמה האזורית לא יכולים להגיע לתקשורת הארצית.


שידור חדשות מקומיות הוא לא פטנט שקיים רק בארץ, אלא קיים במדינות מערביות אחרות ויש לו מקום במפת השידור. אני עומד על חשיבות שידור החדשות המקומיות. אתן דוגמה ממקום מגוריי, שבוודאי לא חשוב יותר ממקום אחר. למשל מאבק התושבים בשכונת יפו ד' נגד הרס הגן היחידי במקום (גינת הלר), או המאבק נגד הריסת בריכת גורדון, או נגד הקמת חניון בכיכר רבין. אפשר לתת הרבה מאוד דוגמאות. נושאים אלה לא יכולים להגיע לחדשות הארציות, אבל משפיעים על איכות החיים של התושבים לא פחות משאלות גדולות שמהדורות החדשות הארציות עוסקות בהם מדי יום.


הצעת החוק במקור נבעה מכך שלא ניתן מענה על-ידי הממשלה או על-ידי משרד התקשורת ליום שאחרי דצמבר 2006. אין ספק שכל שרי הממשלה, ובכלל זה שר התקשורת, מדברים על חשיבות החדשות המקומיות, אבל עליי לציין שעד הגשת הצעת החוק הזאת, שהונחה על שולחן הכנסת ב-26 ביוני 2006, ועד ההצבעה עליה במליאת הכנסת ב-19 ביולי 2006, ועד ליום זה, דהיינו 4 חודשים לפני תום ההסדר הנוכחי הקבוע בחוק, לא הואילה הממשלה לעשות שום דבר משמעותי, שום דבר בכלל, לפחות על-פי הידוע לי, כדי להתמודד עם מה שיקרה ב-1 בינואר 2007, דהיינו להציג הסדר רגולטורי התואם את המציאות בשוק התקשורת. לא רק שלא הונחה על שולחן הבית הזה הצעת חוק, למיטב ידיעתי אין גם טיוטת חוק או תזכיר חוק, עד ליום זה לא נעשה שום דבר המוכר לנו מהליכי החקיקה הממשלתית.


אני סבור שבאופן רגיל חברי הכנסת לא צריכים להיות רגולטורים ולהציע הסדרים לגבי השידורים. משרד התקשורת ביחד עם הגורם המקצועי, גורם מצוין, מועצת הכבלים והלוויין, אמורים להציע ואנחנו יכולים לדון בפרטים, לאשר או לדחות או לאשר תוך כדי שינויים. זה מצב הדברים הרגיל והנורמלי, שהייתי מעוניין מאוד, ונדמה לי שהכנסת כולה מעוניינת שיהיה גם במקרה הזה.


על כן הגעתי לכלל הבנה עם הקואליציה, עוד לפני ההצבעה בקריאה הטרומית, בהנחה שעד תום הפגרה, דהיינו אמצע אוקטובר 2006, תונח הצעת חוק ממשלתית להסדרת החדשות המקומיות בעתיד, החוק הזה יהיה פלטפורמה להארכת המצב הקיים ב-3 חודשים בלבד, דהיינו עד סוף מרץ 2007, פחות או יותר תום מושב החורף של הכנסת, כדי שאפשר יהיה לחוקק בצורה יסודית, רצינית ועניינית, בלי חיפזון, כפי שצריך. יתכן כמובן שהחקיקה תסתיים קודם לכן ואז לא נצטרך את מלוא תקופת ההארכה, אבל זה היה הרעיון.


אם המחדל הממשלתי יימשך ולא תוגש הצעת חוק ממשלתית אז הצעת החוק הפרטית תצטרך להיות בסיס להסדר חדש, לא בהכרח על-פי הנוסח הקיים היום, אבל על-פי העיקרון הקיים, דהיינו המשך רציף של שידורי החדשות המקומיות גם בינואר 2007.


יש אלטרנטיבות שונות – אפשר לראות בחדשות המקומיות חלק מהשידור הציבורי; אפשר להמשיך במצב הקיים; או להמשיך במצב הקיים תוך הכנסת שחקנים חדשים בשוק התקשורת לחובה דומה של שידור החדשות המקומיות, עם או בלי הפחתה של תמלוגים. אנחנו מכירים את המצב בשוק התקשורת היום. על הנייר יש הרבה מאוד אפשרויות.


אני רוצה לומר מה איננה אפשרות, ושלאף אחד לא תהיה אשליה, כדי שלא יוצע דבר שאנחנו נוריד מן השולחן. מתן מענה ב-2.5 שקלים בערוץ הקהילתי, ערוץ 25 – זה לא יהיה. אם מישהו חושב על פתרון כזה – לא יהיה פתרון כזה. כל אחת מן האפשרויות האחרות, אני אומר מלכתחילה, מקובלת עליי.


גם אם הממשלה לא תבצע את חובתה אתייעץ עם הגורם המקצועי – מועצת הכבלים והלוויין. אני מעדיף שההצעה שתובא לכנסת תהיה לדעת הרגולטור הטובה ביותר בהתחשב בשוק התקשורת כיום ובמצב השחקנים, בכפוף לאינטרס הציבורי שציינתי, להמשך קיום החדשות המקומיות.


כפי שאמרתי, אני מצפה לשמוע היום האם לממשלה יש עמדה, האם מתגבשת דעה על ההסדר החדש שיוצע למחוקק להמשך שידור החדשות המקומיות.


יהיו לנו שתי חלופות להתקדמות. אני לא מצפה, אדוני היושב-ראש, להצביע היום על הצעת החוק, אבל בהחלט במועד מאוחר יותר, באמצע אוקטובר לכל המאוחר נתכנס שוב. אם תהיה הצעת חוק ממשלתית – נוכל ללכת על האופציה המצומצמת של הארכת המצב הנוכחי בחודשים ספורים. אם לא תהיה הצעת חוק ממשלתית – ניאלץ להיכנס לנעלי הממשלה. דבר אחד אנו מחויבים לעשות, כי זה האינטרס הציבורי ועל כך יש קונצנזוס מוחלט בבית הזה – לוודא שחדשות מקומיות ישודרו גם בעתיד.


אני מודה לך שוב שכינסת את הישיבה.

תודה רבה. שוחחתי עם השר במסדרון, בשיחה לא פורמלית, והוא אמר לי שהמשרד מכין הצעה. היום נציגיו יאמרו לנו היכן זה עומד.

אני יכולה להסביר היכן הדברים עומדים מבחינת משרד התקשורת. אשמח אם אחר-כך יושב-ראש המועצה לשידורי כבלים ולוויין יאמר אף הוא את דבריו.


שר התקשורת מכיר בחשיבות הנושא, כפי שאמר חבר הכנסת סער, אבל סבור שיש למצוא מתכונת שונה להסדרת השידורים מזו שנהגה עד היום. הדבר עלה גם בדיונים במועצת הכבלים, טרם החלטת המיזוג, בעקבות פנייה של חברות הכבלים בעניין החדשות המקומיות, אז דווח על העלויות הכבדות למדי שמוטלות על החברות.


החדשות המקומיות הן כנראה סוג של כשל שוק – מקום שהשוק לא הסדיר עצמו לבד וקיים אינטרס ציבורי או חברתי או אחר שהשולחן הזה, או הממשלה, או שר התקשורת סבורים שצריך להסדירו.


כאשר מטילים עלויות על גורם פרטי עולה השאלה על מי הכי נכון להטיל את העלויות הללו ואיך זה צריך להתבצע. יש קושי לא קטן לבוא אל חברות פרטיות ולהגיד שעליהן לשאת בנטל הזה רק מכיוון שבמקרה השידורים היו בחברות הכבלים בשל התגלגלות היסטורית מסוימת – בשל המקום מהן באו, החלוקה לזכיונות, החלוקה האזורית, המתכונת הראשונה של חוק הבזק שהפך להיות חוק התקשורת. לכן מבחינתנו הפתרון מורכב ודורש התייחסות לא רק של משרד התקשורת אלא גם של משרדי ממשלה נוספים.

אילו משרדי ממשלה נוספים רלוונטיים לנושא הזה?

יש למשל שידור ציבורי, זה נוגע גם למשרד האוצר. יש משרדי ממשלה רלוונטיים נוספים.

במילים אחרות: האוצר, והאוצר, והאוצר.

לא רק משרד האוצר, אבל גם הוא.


אין לנו כרגע הצעת חוק או טיוטה להצעת חוק.

לא התחלתם אפילו?

התחלנו, קיימנו דיונים פנימיים. נמשיך לדון בזה.

מה המודל שאתם רואים לנגד עיניכם?

אנו לא בשלים להציג כרגע מודל. היו דיונים בתוך המשרד, עלו חלופות שונות, אבל צריך לבחון אותן. אנחנו לא יכולים עדיין להציג חלופה.

באיזה שלב תוכלו להציג חלופה?

עמדת השר, שצריך להמתין עד אמצע חודש אוקטובר. אנחנו נבוא באמצע חודש אוקטובר עם פתרון כלשהו. אני לא יודעת אם בדרך של הצעת תיקון חוק או בדרך אחרת, אבל באמצע אוקטובר נבוא עם סוג מסוים של פתרון. לכן אנחנו מבקשים שכרגע הנושא לא יקודם.

הצעת החוק אולי לא תגיע להצבעה, אבל מה שאנחנו עושים כאן, הדיון הזה הוא כבר קידום הנושא. יש כוונה לקדם את הנושא. אין כוונה להצביע כעת. אנחנו מתכוונים לשתף פעולה עם הממשלה, אבל לא מוכנים לאפשר למישהו להרדים אותו או להדוף את הצעת החוק שיש עליה הסכמה.

אין כוונה להרדים, אלא בעוד חודש וחצי לבוא עם סוג של תשובה.

כבר מספר פעמים דנו עם שר התקשורת על חלופות שעלו בעקבות דיונים במועצה. שאלת המוצא היא איך להמשיך בשידור החדשות המקומיות מבלי להטיל נטל כבד על חברות הכבלים. הלוואי והיינו בימים אחרים, שאפשר היה להגיד: שיספגו גם את זה, אבל הוועדה הזאת ידעה לאורך השנים האחרונות הרבה מאוד דיונים של גופים משדרים במצוקה שבאו לבקש הקלות. במקרה של הכבלים המצב הפוך, הם הגורם שנמצא ללא ספק במצוקה הגדולה יותר מבחינה פיננסית. רק לסבר את האוזן, יש להם חוב של כ-5 מיליארד שקל לבנקים והפסד שנתי, כמעט בכל שנה בשנים האחרונות, של 500 מיליון שקל, ויחד עם זאת לא באו לוועדת הכלכלה לקבל הקלות. לא רק זו, גם מול הרגולטור, בתקופה מאוד לא פשוטה, הם עומדים במחויבויות שלהם. לכן ברור לגמרי שאם הנטל ייפול רק עליהם הוא יבוא על חשבון דברים אחרים.

המציע דיבר על חלופות.

אני מברך את המציע שדיבר על חלופות. אני רק מדגיש את זה. אין יש מאין במערכות הללו ואם מטילים נטל, זה יירד מהפקות של תוכניות ילדים או דרמה, או יירד בשירות לצרכן, במערכות שלא יכולות לשאת את הנטל. לכן צודק לגמרי חבר הכנסת סער שצריך למצוא חלופות, וצודק לגמרי שר התקשורת שרוצה למצות עד תום את החלופות האפשריות, וחשוב שיהיו ריאליות, כי כבר היו מקרים שאנו כמועצה הצענו חלופות בנושאים שונים אך כל הגורמים הרלוונטיים אמרו בתורם: לא, לא, לא ומי שמשלם בסוף זה המנוי. לכן אנו מקווים שכאן המצב יהיה שונה לגמרי.


מבחינת לוח הזמנים, אנחנו בקצב טוב. אם תהיה הצעת חוק עם פתרון שנותן ארכה של 3 חודשים זה בהחלט יאפשר להמשיך בשידור המהדורות הללו עד שיוסדר פתרון כולל.

קודם כול, אני מקווה שנבוא תוך חודש וחצי לידי החלטה. אני סבור שיש כאן קונצנזוס כללי על הצורך בחדשות המקומיות. חלקן טובות יותר, חלקן טובות פחות, אבל ברור לנו הצורך בחדשות לפריפריה.


לגבי התשלומים – גם זה ברור, שלא מטילים את התשלום על הכבלים רק כי מבחינה היסטורית המטלה הוטלה על קבוצה מסוימת. היום התחרות גדולה יותר, ישנם כל הערוצים הציבוריים והאחרים ולכן אין נימוק הגיוני מדוע רק גוף אחד יישא בנטל.


כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, מכיוון שאנחנו מסתכלים על קריסת המערכות בישראל, שבדרך כלל יש הרבה דיבורים אבל הביצועים חסרים, לכן השאלה האם משרד התקשורת לוקח על עצמו להביא פתרון תוך חודש-חודש וחצי בו יגידו בצורה ברורה מי מממן, האם האוצר מממן מהקופה הציבורית או מטילים את זה על 4-5 חברות נבחרות, כולל הסקטור הציבורי, ואז אני בטוח שחבר הכנסת סער ישמח שזה יעבור כהחלטה ממשלתית. הוועדה הזאת מצפה, ואני מצפה – הכשל הבירוקרטי בישראל, הכשל התחיקתי-פוליטי זועק לשמים בכל התחומים. ניקח את זה בתור נושא קטן ושולי, לא כל-כך משמעותי לעומת קריסת המערכות בישראל, כדוגמה לכך שאפשר לעשות דברים אחרת. לכן אני מבקש, כמו היושב-ראש וכמו חבר הכנסת סער, שתוגש הצעה ממשלתית, עם גיבוי כספי, שלא מטילה את כל הנטל על חברה אחת וכפי שאמר היושב-ראש חשוב שתהיה אחריות למימון. כל מי שניהל גופים שונים בחייו יודע שברגע שאתה מקבל יעד אך לא יכול לעמוד בו בשל מחסור בתקציבים, תקצץ במקום אחר. לכן עלינו לדאוג שלא יקרה שהחדשות המקומיות תצלחנה אבל השירות ייפגע. חלה עכשיו חובה על ממשלת ישראל להביא תוצר. אני סבור שהלחץ כאן הוא של כולנו ביחד. תודה רבה.

קודם כול, אני שמח לשמוע שיש תמימות דעים שהחדשות המקומיות חייבות להמשיך. אני מבין שיש על כך קונצנזוס, כך שמענו מכל הדוברים לפניי.


הייתי רוצה לשמוע גם מחברות הכבלים והלוויין איך הן רואות את הנושא הכספי. אין ספק שמשרד התקשורת צריך לתת תשובה, אבל אני מבקש לשמוע מהם את דעתם.

בבניית המודל אתם עובדים בשיתוף הפעולה עם משרד התקשורת?

כן, בוודאי. מי שיכול לקדם את החקיקה זה רק משרד התקשורת. אנחנו מציעים מודל לשר והוא יצטרך לקדם את החקיקה.

המודל שאתה מציע הוא בהידברות עם כל השחקנים?

כן, אבל קודם כול עלינו לאתר את מקורות המימון, לבחון מה ריאלי ומה לא, כי לא נזרוק חלופות שבסוף לא יתממשו.

שום מודל לא יעבוד רק מול חברת הכבלים.

אולי מר ערן ניצן יגיד לנו כמה הם תורמים. חבר הכנסת זיו שאל על תקצוב החדשות המקומיות.

היה כאן קונצנזוס על חשיבות החדשות המקומיות. אני לא שותף לשאלת הקונצנזוס כי זה לא נושא כלכלי בלבד. אני לא יודע להעריך מה החשיבות שלהן. אני לא יודע אם הקביעה שהחדשות המקומיות חייבות להמשיך להתקיים אכן מוחלטת.


אם הממשלה תחליט לסייע בנושא הזה אני מבקש להציב תמרור אזהרה אחד. לפני חודשיים תוקן בוועדה הזאת חוק רשות השידור ואז עסקנו בנושא מבנה השידורים והחלוקה בין הפקות מקומיות והפקות חיצוניות. במהלך כל הדיון הקפדנו להישאר במסגרת הטכנית – איפה מבצעים את ההפקות, האם מחוץ לבית או בתוכו – והקפדנו להימנע מדיון בתכנים. אנחנו לא רוצים שהממשלה תהיה מעורבת בתכנים ותקרא למנהל רשות השידור ותאמר לו שבלוח השידורים שלו תופיע תוכנית מסוג כזה או אחר. זה לא עומד במגבלות של הפרדת הרשויות, שאני בטוח שהבית הזה רוצה בה גם. אם נרצה לראות שהפלטפורמה הזאת עוברת לשידור הציבורי, יש כאן החלטה שהיא ניהולית. צריך להשאיר את זה למנהל רשות השידור, והיחסים בין הוועדה ובין מנהל רשות השידור אולי יקבעו באיזה אופן רשות השידור ממלאת את היעד הזה.

אני יכול לייצג אותו. הוא בוודאי יאמר: תן לי כסף ואני אעשה.

כשאני מדבר על אי התערבות בתכנים, אין הכוונה לקביעת לוח השידורים, אלא למימון שידורים. אנחנו לא רוצים שהממשלה תממן שידורים. זה מתחיל אולי בנושא כמו חדשות מקומיות ויכול להתגלגל לתסריטים פחות מוצדקים. הייתי רוצה לראות שמתקיים דיאלוג עם רשות השידור, דיאלוג פתוח שלא קשור בהעברת כספים, ולראות את רשות השידור לוקחת על עצמה את הנטל הזה מתוך תפיסה שאנחנו מקדמים איתה תוכנית הבראה שאמורה להכניס את הרשות תוך פרק זמן לא ארוך לעידן נוח וקל יותר.

אני יכול להבין שאתם מתנגדים להעביר את זה לרשות השידור?

אני מנסה להימנע משימוש במילה "מתנגדים". מה שמשודר ברשות השידור לא קשור במשרד האוצר, ורצוי שכך יישאר.

חבר הכנסת זיו, הבנת? המדינה לא מתכוונת לתת ולו שקל אחד.

כך שמעתי. זה עוד לא אומר ...

זה אומר, ועוד איך.

אני מנכ"ל חברות הכבלים (HOT).


אני רוצה להתחיל מההיסטוריה, להזכיר לכולם מאין נולדו החדשות המקומיות בעקבות החלטה שנתקבלה לפני 15 שנים. באותה תקופה היו במדינת ישראל שני ערוצי שידור בלבד – ערוץ 1, ו-15 זכיינים אזוריים של הכבלים. לפני 15 שנים לא היה רדיו אזורי, לא היה ערוץ 2, לא היה ערוץ 10, לא היה גם אינטרנט, והרציונל של חדשות מקומיות היה העברת מסרים לקהילה.


במשך 15 שנים נשאנו בעלות של החדשות המקומיות. רק לסבר אוזניכם, מדובר על עלות של כ-30 מיליון שקל בשנה. חברות הכבלים נשאו בעלות במשך 15 שנים לבדן, בלי שום הקלה בעקיפין או במישרין, וזה למרות שהציבור "הצביע ברגליים". אם 35% מהלקוחות שלנו עברו לחברת הלוויין, כלומר 35% ויתרו על הפריבילגיה של חדשות מקומיות, ואנחנו המשכנו לשאת בעלות באותו היקף בדיוק.

מה אחוז הצפייה בחדשות מקומיות? זה בוודאי משתנה לפי אזורים.

פחות מ-1%. אבל אני נמנע מלהביע דעה אם צריך את החדשות המקומיות או לא צריך.


למרות ש-35% "הצביעו ברגליים" – לא רק שלא קיבלנו תמיכה, גם לא קיבלנו שום הקלה לגבי נפח השידורים, תוכן השידורים, שינוי כלשהו.


צריך לזכור דבר נוסף, אנחנו בסך הכול ערוץ להעברת כסף. אין לנו שום השפעה על התכנים. הבענו דעתנו בתקופת המלחמה על תכנים כאלה או אחרים שהופיעו בחדשות המקומיות. כאשר באים לקבל דמי ירושה משלמים גם דמי קבורה. אני מוציא כסף מהכיס וגם סופג אחר-כך מכות על התכנים, שאין לי יד בהם.


במשך 15 שנים נשאנו בנטל. חברת הכבלים הפסידה ב-5 השנים האחרונות 10 מיליארד שקל, בין היתר בשל קריסה של אחת משלוש החברות לאחר שהבעלים נטשו אותה, עזבו אותה לאנחות. לא השלמנו מיזוג. אנחנו בניסיון לתהליך מיזוג מזה שלוש שנים. אנחנו בעיצומו של הסדר מימון עם הבנקים וחייבים היום לבנקים למעלה מ-5 מיליארד שקל, פרט להיותם בעלי מניות בחברות הכבלים. השנה נפסיד למעלה מ-500 מיליון שקל. כלומר התעשייה נמצאת במצוקה קשה מאוד. החברה במצוקה קשה מאוד. היא נמצאת בניסיון להסדר מימון עם הבנקים כבר למעלה מ-6 חודשים. זה 7 בנקים, שבכובע אחד הם בעלי מניות ובכובע שני לווים. החברה למעלה משנה וחצי מתקשה לתפקד, לא משלמת לספקים בזמן, ללא יוצא מן הכלל. אתם רואים את זה חדשות לבקרים. זה לא שאנחנו קמים בבוקר ושואלים: עם מי לא רבנו היום? הכול סביב הכסף. אין לחברה יכולת לשלם, מתקשה לשלם לעובדים משכורות בסוף החודש. חברת HOT מפרנסת קרוב ל-10,000 בתי-אב. אנחנו רוצים להאמין שנגיע להסדר מימון עם הבנקים.


אגב, בדברי הפתיחה דובר על סכסוך. הסכסוך שלנו עם JCS צץ על רקע כספי, והסתיים בשל פתרון כספי, לא מעבר לכך. אמרתי ואני חוזר ואומר, גם אם יתעורר מחר סכסוך נוסף, אנחנו – כפי שאמר מר יורם מוקדי – עד היום למרות המצוקה עמדנו בכל המחויבויות שלנו – הפקות מקור, תגמולים – ללא יוצא מן הכלל ולא הורדנו מאיכות המוצר. אם יש סכסוך כספי עם ספק כזה או אחר, אם היה לנו סכסוך כספי עם "וורנר" שנדון בבתי-המשפט, אז סיפקנו פתרון איכותי מספיק טוב, ואם מחר יהיה שוב סכסוך כספי עם JCS או אם הסכסוך לא היה מגיע לידי פתרון אני מודיע לכולם שב-1 בספטמבר היו חדשות מקומיות ברמה שלא נופלת מהרמה שלפני כן. נוח היה לקחת את זה למקום אחר, להפוך את זה לוויכוח מהותי יותר.


צריך להבין שהחברה עוסקת גם בתחומים נוספים, שחשובים גם לנוכחים כאן בוועדה. היום חברת HOT היא המתחרה היחידה של "בזק" בשירות טלפוניה פנים-ארצית. אין ספק שככל שמעמיסים על החברה נטל בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית, מעבר לכך שיש לנו מתחרה שלא קל לנו אתו – אני מדבר על קבוצת "בזק", ובוודאי נוח לקבוצת "בזק" שנשקיע הרבה כסף בטלוויזיה הרב-ערוצית ולא יהיו לנו אמצעים להשקיע בתחרות בטלפוניה – אין ספק שכל נטל נוסף שמטילים על חברות הכבלים מקשה עליהן לפתח תחומים אחרים.

האם רק חברות הכבלים משדרות חדשות מקומיות או גם הלוויין?

רק חברות הכבלים.

לדעתי הנטל חייב להתחלק.

כפי שאמרתי, 35% מהלקוחות שלנו עברו ללוויין. אפשר לפרש של-35% מהאנשים לא היו חשובות החדשות המקומיות. אני לא אומר את זה, אבל אני אומר מאידך, למרות ש-35% מקהל המטרה שלנו ירד המשכנו לשאת בנטל באותו היקף, ולא קיבלנו שום הקלה.


לסיכום, המסר שלי שלא נוכל להמשיך לשאת בנטל הזה. חברת HOT נלחמת על חייה, וזו לא קלישאה. היא תצטרך לעשות צעדי התייעלות, ועושה צעדי התייעלות, ואין לה עדיין הסדר מימון עם הבנקים. בכל המשא ומתן שלנו עם הבנקים לא התייחסנו בכלל לאפשרות שתהיה לנו מחויבות אחרי 31 בדצמבר 2006 לשאת בעלות של החדשות המקומיות. כפי שאמרתי, אינני יודע מתי נסיים את המשא ומתן עם הבנקים. לכן יותר מאשר נכון שחברה שבמשך 15 שנים סחבה את העלות הזאת במאה אחוז, מגיע לה 15 שנים פטור, קצת לדאוג לעובדים שלה ולפתח את התעשייה. הדבר הכי גרוע שיקרה לחברות הכבלים, שיתר בעלי המניות, השלושה שנשארו ועדיין מכניסים יד לכיס ומזרימים כסף, יעשו את מה שדסק"ש עשו בזמנו ויחליטו לנטוש את הספינה. אז נצטרך לבוא לכאן ולדון האם אנחנו רוצים להתחרות עם "בזק" או לא רוצים ואיך אנחנו דואגים לפרנסת 10,000 בתי-אב.

אני מנכ"ל חברת החדשות HOT וגם מנהל ב-JCS.


אחרי הסכסוך שהיה לנו עם HOT בנושא הכספי, כפי שמנכ"ל HOT ציין, אני חייב להגיד שלאורך כל השנים חדשות HOT אכן נשאו לבד בנטל הזה. לא אהבו את זה, אף פעם לא אהבו, אבל עד החודש האחרון לא היו כל בעיות, העניינים זרמו כשורה.


יש לי כמה הערות קצרות ואחר-כך אציג כיצד אני רואה את העתיד.


על חברות התקשורת – ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, הכבלים – חלות תמיד חובות רגולטוריות. זה היה ידוע תמיד. זה קיים בכל תחום. תמיד זה כרוך בעלויות כספיות. לא תמיד הם אוהבים את זה. כולל העובדה שגם חדשות ערוץ 2 וגם חדשות ערוץ 10 מחויבות על-פי חוק להוציא כסף על חדשות בסכומים קבועים וידועים, זאת ההוראה, מתוך שיקול שאולי לא היו עושים את זה כשלעצמם. יש חובה רגולטורית כי המדינה סברה שחשוב לשדר חדשות.


מר קמיניץ ציין שאין לו שליטה על התכנים. זה נכון. התכנים בחברות החדשות כפופים כולם לאתיקה עיתונאית, לכללים עיתונאיים, ולמועצת הכבלים והלוויין שמפקחת על ביצוע התכנים. זה טבע החדשות, כך זה מתנהל, ולא צריך להתנהל אחרת.


אני לא מתווכח – הנטל כבד. היו הקלות גם לחברות הכבלים על שידורי החדשות. עד לפני 4 שנים הוציאו על זה כ-10-11 מיליון דולר, אך בשנה האחרונה קיצצו מיליון דולר. היו תהליכים של הקלות. עדיין זה עול כבד, שחברות הכבלים במצבן אכן לא יכולות לשאת לבד. אני שומע את הטענה הזאת כל הזמן וסבור שהיא נכונה.


לכן הפתרון חייב להיות שהחדשות יזכו למספר פלטפורמות ושהעלות תתחלק בין כל הפלטפורמות. אין שום מניעה שחברת חדשות אחת, לאו דווקא JCS אלא זו שתיבחר, תפיק חדשות אזוריות שירוצו על מספר פלטפורמות במקביל, וישלמו עליהן כסף במקביל. הנטל יהיה לא גדול, אלה סכומים לא נכבדים.


יש לנו נתונים מצוינים על ההיענות לחדשות האזוריות. בעיקר בפריפריות, פחות בגוש דן.

מה שיעור הצפייה בחדשות האזוריות באזור באר-שבע למשל?

אין לי כאן נתונים. מדד הרייטינג שנמדד היום על החדשות האזוריות הוא בדיקה של 100 איש באזור, זו בדיקה לא מייצגת. לכן אנחנו עושים סקרים עצמיים. בסקר העצמי האחרון שערכנו בבאר-שבע מצאנו שכ-15-20 אחוזים מתושבי אזור באר-שבע צופים באופן קבוע בחדשות המקומיות. יש לנו סקרים כאלה בכל אזורי הפריפריה. אם תרצו, נציג את כולם. צודק מר קמיניץ, במונחים של ועדת המדרוג זה 1%, אבל במונחים של הכבלים זה יותר.

לצערי במדינת ישראל חדשות ערוץ 2 וערוץ 10 הן חדשות מקומיות של אזור המרכז. מי ידע עלינו בצפון עד שנפלו עלינו קטיושות?

לכן לדעתי זה צריך לרוץ במספר פלטפורמות במקביל. זה יגדיל את הצפייה, והנטל יתחלק, והכול כפוף למועצת הכבלים בצורה הגיונית וסבירה.

העמדה של מר דוד קמיניץ ושל מר שמואל שם-טוב דומה.

אנחנו לא אוחזים באותה עמדה, אבל אנחנו מבינים את הרעיון הכללי על השידור העתידי.

כאשר אתה מדבר על מספר פלטפורמות, אתה יכול להיות יותר ספציפי?

ערוץ 1, חברת הלוויין וחברות הכבלים צריכים לשדר חדשות אזוריות ולהתחלק בעלויות.

אתה מציע את הלוויין ואת רשות השידור, ובכל מקרה לא מדבר על ערוצים מסחריים?

אני לא מדבר על הערוצים המסחריים.

למה לא?

כי על הערוצים המסחריים מוטל נטל משלהם בחדשות הארציות. היתרון הגדול של חברות הכבלים, שהן יכולות לפצל שידור לאזורים. אצל אחרים זה מורכב בהרבה. אם ערוץ 1 יצטרך לשדר 5 מהדורות חדשות מקומיות יוכל לעשות כן רק בערוץ 33. לא יוכלו לשדר חדשות אזורית במשך שעתיים וחצי בערוץ 1.

תמיד אפשר להקים קרן שתממן את השידור הזה במקום אחר.

אפשר לשנות את המודל של ערוץ 2 אחרי שזכו במכרז, או למשל לאפשר לשדר פרסומות במקום אחר.

הטענה הזאת נכונה גם לגבי הכבלים.

למה החלוקה בנטל המימון לא תכלול גם את הערוצים המסחריים? למה זה ייפול על ערוץ 1 ולא על ערוץ 2 וערוץ 10? אני מדבר על המימון, לא על הביצוע.

על ערוץ 2 וערוץ 10 הוטלו מטלות משלהם.

גם לנו יש 8% וגם לכבלים יש 8%. זה מסתכם במיליוני שקלים מדי שנה.

בביצוע – לכל ערוץ broadcast יש בעיה כי לא יוכל לתת כל-כך הרבה זמן שידור לחדשות. כל מהדורה נמשכת 25 דקות, ומדובר על 6 מהדורות חדשות מקומיות. אין לי התנגדות לחלוקת נטל המימון.

הצעת הצעה לתפעול ומימון. שים לרגע את התפעול בצד. על-פי הצעתך, למה YES וערוץ 1 כן, וערוץ 2 וערוץ 10 לא?

בעיקר על-פי ההערכה מה אפשרי ומה ריאלי.

אנחנו בדעה שכל ערוצי השידור, כולל ערוץ 2 וערוץ 10, צריכים לשאת בעלות התקציבית. בחברת חדשות של ערוץ 2 ובחברת החדשות של ערוץ 10 משדרים לא מעט תכנים מקומיים. אני לא מצפה שהם ישדרו חדשות מקומיות, אני יכול לשדר את זה דרך המערכות שלי, אבל יש להם לא מעט תכנים מקומיים והם יכולים לכסות חלק מעלות החדשות המקומיות. לכן אין שום סיבה לתת להם פטור, על אף הפופוליזם ששמענו בחודש האחרון, שבעקבות המלחמה יש להם הפסדים צבורים. בואו נשים את זה מול ה-10 מיליארד שלנו ונראה את הפרופורציה, כאשר הם זכו במכרז לפני שנה בדיוק וידעו לאן הם הולכים.

חבר הכנסת סער רשם זאת לפניו.

אם ניקח את כל גופי השידור – ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, חברות הכבלים וחברת הלוויין – ונחלק ביניהם את 30 מיליון השקלים, ונעשה את זה אפילו במסגרת תרומה לקהילה, הייתי מחלק את זה בין 5-6 גופים, האמינו לי, יוכלו לעמוד בזה.

אני סמנכ"לית רגולציה ב-YES. אני רוצה להגיד משהו כללי, ואחר-כך משהו ספציפי על חברת הלוויין. הייתי יושבת-ראש מועצת הכבלים כאשר קמו החדשות המקומיות, אכן לפני שערוץ 2 עלה לאוויר, לפני שהיה ערוץ 10, לפני שהיה אינטרנט, וגם המקומונים היו רק בתחילת הדרך.


אני רוצה לגרד קצת בקונצנזוס ובכל זאת לכפור מעט בצורך שהוצג כאן. קרה דבר אחד בעולם – יש אינטרנט, יש אתרים של ערים, יש פורומים, יש אתרים של שכונות, יש פורומים של שכונות ושל תתי-שכונות. הביטוי של אנשים בקהילה המקומית חזק מאוד. הטלוויזיה אינה המדיה היחידה. גם את זה עלינו לקחת בחשבון היום כשמדברים על הצורך. זה צורך אחר. קרו דברים בעולם. לא נשארנו בשנת 1988 כאשר כתבו את זכיונות הכבלים.


כשאתם אומרים שיש צורך אני רוצה לציין, כפי שאמר מר דוד קמיניץ 35% מהצופים עברו ללוויין. יש לנו נתונים על 6 השנים האחרונות. הנושא של חדשות מקומיות לא היה מעולם ולו קמצוץ של חסם מעבר. הנושא הזה לא עלה מעולם בשיחות עם הצרכנים. כאשר לקוח שלנו עובר אל חברות הכבלים או לקוח של חברות הכבלים עובר אלינו, או לקוח עוזב אותנו, מעולם לא עלה השיקול של החדשות המקומיות. לו היה עולה שיקול כזה היינו בוודאי קמים ואומרים: רגע, גם אנחנו צריכים את זה. מעבר לכך שטכנית יש לנו בעיה, בניגוד לכבלים אנחנו משדרים ארצית, ובכך אנחנו לא שונים מערוצים 22, 10 ו-11. אבל להגיד שזה צורך? אולי זה מטרה ראויה, ולגיטימי שהממשלה או הכנסת יחשבו שזה צורך ציבורי, אז צריך להקציב לכך כסף.


אפשר להביא כסף מפרסומת מקומית. הרעיון לפרסום מקומי עלה בעבר פעמים רבות. אני מפרגנת לכבלים – תנו להם לשדר פרסומת מקומית כדי שיוכלו להמשיך לשדר חדשות מקומיות.

שיטילו את זה עליכם. למה את לא רוצה שיתנו ל-YES אפשרות לשדר פרסומות?

כי אנחנו משדרים ארצית.

את עכשיו מטיפה לנו - - -

אני לא מטיפה. ביקשתי להציג עוד פן אחד לאור הניסיון שלי.

את אומרת שזה לא חשוב. את רוצה שהפנסיונרים בקריית שמונה יפתחו את האינטרנט ויראו מה קורה בצד השני של הרחוב?

הפנסיונרים בקריית שמונה לא צופים בלוויין.

מה שהיא אומרת לא נכון. העובדה שאנשים עברו מחברה אחת לשנייה, אין זה אומר שלא היו רוצים לצפות בחדשות מקומיות. לחברת הלוויין יש כסף להכניס יותר ערוצים, לכן אנשים עוברים אליהם.

יש לנו נתונים. אם זה אכן היה צורך בוודאי היינו נותנים שירות כזה. אבל זכות הממשלה לחשוב שמשהו מאוד חשוב ועליה למצוא לו מקורות מימון. פרסומת יכולה להיות אחד ממקורות המימון. ערוץ 33 הוא ערוץ ציבורי, אפשר לשדר את החדשות המקומיות שם.

יכולתי להתאפק עד שאמרת שהאינטרנט מחליף את החדשות המקומיות.

לא אמרתי שהוא מחליף, אלא שקרה משהו. צריך לראות גם את זה לנגד עינינו.

הצרכנים העיקריים של החדשות המקומיות הם אנשים שפחות נגישים לאינטרנט. את יכולה להגיד שלדעתך לא צריך חדשות מקומיות, בסדר, אבל הכנסת התלכדה סביב העניין הזה בשל האוריינטציה החברתית של החדשות המקומיות. אני עד לכך שהחדשות המקומיות חשובות מאוד לאוכלוסיות מסוימות שפחות נגישות לאינטרנט.

אני מבקש שתציגו נתון נוסף. כמה כסף ממשלת ישראל העבירה באמצעות "בזק" ל-YES כדי שתתקיים?

כיום "בזק" היא חברה פרטית ללא מסוי.

אני שואל על מה שקורה היום.

"בזק" נכנסה ללוויין על-פי אישור של הממשלה ובדחיפה של הממשלה.

למדינה היה אינטרס להקמת מתחרה לחברות הכבלים. אם "בזק" לא היתה עושה את זה, אף חברה לא היתה עושה את זה.

מה הקשר ל"בזק"? גם לא קשרתי לכך שלכבלים יש מישור וידיאו ולנו אין. בואו נקיים על זה דיון. מה זה קשור ל"בזק"?

נכון להיום חברת YES לא משדרת חדשות מקומיות בכלל ומרוויחה 30 מיליון שקל שמפסידה חברה אחרת ויש להם 30 מיליון שקל להשקיע בתחנות חדשות ולהתחרות טוב יותר מהמתחרה. לכן אני סבור שהעול הזה צריך להתחלק בין שלושה גורמים לפחות. לא צריך להטיל על שום גורם את כל העול. נכון אמרו קודמיי שהעלות צריכה להתחלק בין כל החברות שמתחרות בשוק. אולי צריך להקים קרן כלשהי שתשקיע את כל הכספים, בכל מיני שיטות שנחשוב עליהן כולנו ביחד, ולהריץ את החדשות המקומיות. לא נכון להגיד שאנשים שעוברים ל-YES לא רוצים לראות חדשות מקומיות, בכלל לא נכון. פשוט ל-YES יש היום הרבה יותר ערוצים, וערוצים מעניינים יותר, כי יש להם יותר כסף להשקיע בתוכן, עובדתית, זה הכול. אני אישית עברתי ל-YES כי יש שם יותר תחנות.

אני שמחה שאתה מרוצה מהמוצר שלנו.

אני מבקש להבהיר עוד נושא, אני סבור שהובנתי לא כראוי. אנו סבורים לא רק שאנחנו לא צריכים לשאת בנטל, אלא גם מבקשים שלא נהיה אחראים לשידור החדשות. אין לנו שום ערך מוסף באחריות על דבר שאנו לא מסוגלים להשפיע בו. לדעתי הוועדה צריכה להחליט גם מי אחראי על השידור ומי קובע את התכנים שישודרו בו. זה לא אחריות שלנו. היינו צינור אך אין לנו שום יכולת השפעה על השידור. אנחנו מבקשים שיפטרו אותנו גם מהאחריות על השידור.

רציתי לציין שגם חברת הכנסת יחימוביץ בין שני מציעי הצעת החוק.

חברת הכנסת יחימוביץ נמצאת השבוע בחוץ-לארץ ולכן לא הגיעה לישיבה. אני רוצה להודות לה בהזדמנות זאת על הפעילות המשותפת לקידום הנושא.


אדוני היושב-ראש, עלינו להבין מספר דברים. קודם כול לא מדובר כאן על סכומי כסף גדולים מאוד. מסבירים לנו, גם נציגי YES וגם נציגי HOT, שהנושא הזה לא כלכלי, ועל כך קשה לחלוק מכיוון שאילו היה כלכלי היו רוצים לשדר. על כך אין מחלוקת. אבל אנחנו לא יכולים להתייחס אל זה רק כאל נושא כלכלי. אנחנו מקיימים במדינת ישראל שידור ציבורי שעלותו כמעט מיליארד שקל בשנה, וזה פנטסטי. לפיכך האם נוכל להגיד שסכום של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה ימנע את שידור החדשות המקומיות?


יש לנו אפשרויות מגוונות למימון. עלתה אפשרות של פרסומות מקומיות. תהיה לכך בוודאי השפעה על שחקנים אחרים בשוק המקומי, צריך להביא את זה בחשבון. אפשר בהחלט ללכת להקלות לזכיינים. הרי במילא הממשלה הובילה מהלך להפחתת התמלוגים לאורך זמן. המדרגות שייקבעו חשובות, אבל הן לא דבר שבקדושה. אם ייקבע נניח 0.5% – בהחלט אפשר לחשוב על מדרוג שונה במקצת שייתן מענה לנושא הזה.


נושא הרייטינג שנוי במחלוקת. מר שמוליק שם-טוב מסר נתונים מסוימים, ויש החולקים עליו, ונדמה לי שזה גם שונה בכל אזור, וגם הצורך שונה בכל אחד מן האזורים. אבל אין ספק שיש פגיעה ביכולת להגיע לכל הציבור כאשר אנשים שלא מנויים ב-HOT לא יכולים לצרוך את המוצר הזה. גם זה חלק מן העניין, גם את זה צריך להבין.

אבל HOT אומרת שאין לה שום ערך מוסף מן העניין הזה.

אף אחד לא חולק על כך שחברת HOT נמצאת בקשיים. כל מה שאמר מנכ"ל HOT נכון בראייתו. במצוקה הכלכלית ש-HOT שרויה בה עליו לשקול את הדברים מנקודת המבט הכלכלית. אנחנו לא יכולים לשקול רק מנקודת המבט הכלכלית. לדעתי ההיקף לא כה גדול שאנחנו לא יכולים לתת לו מענה.


הכנסת הקודמת החליטה לממן את ערוץ הכנסת בהיקף של 18 מיליון שקל, בערך חצי מן העלות של החדשות המקומיות בשנה. הכנסת הקודמת החליטה שזה די חשוב – ואני לא כופר, לדעתי זה חשוב מבחינה דמוקרטית – אולם הרייטינג של ערוץ הכנסת לא גבוה יותר מהרייטינג של החדשות המקומיות, וזה אנדרסטייטמנט. בכל זאת הכנסת אמרה: נכון שערוץ כזה יהיה במפת השידורים. אם כך אמרנו על ערוץ הכנסת, אנחנו יכולים לא להגיד את זה על החדשות המקומיות?

ללכת במסלול שהצגתי, שמתחשב גם במצוקות של הזכיינים, בחלוקה שונה מהנוכחית. בכוונה אני לא אומר כיצד צריכה להיעשות החלוקה, את זה צריך להוביל הרגולטור; או להגיד שזה חלק מן השידור הציבורי. אלה שני המסלולים העיקריים.


אני מבקש לומר ליועצת המשפטית של משרד התקשורת, אמרת שתביאו פתרון עד אמצע חודש אוקטובר וזה המקסימום שאנחנו הלכנו עליו. לדעתי יכולתם לבוא לכאן ולהציג לנו מודל. אולי לא להניח עדיין הצעת חוק, אבל להגיד מה המודל שנראה לכם. בכל זאת לא סביר שמשרד התקשורת ייתן דעתו על המודל הנכון רק בדקה התשעים. המודל הוא חלוקה אחרת בין הזכיינים, או שידור ציבורי?


אני ממליץ מאוד לנצל את תקופת הפגרה, תעשו מאמץ לבוא עם רעיון למודל מוקדם ככל האפשר. בסך הכול יהיה כאן מושב חורף מאוד-מאוד סוער, עם תקציב, עם חוק הסדרים, עם כל אותם הדברים המוכרים. הוועדה הזאת תהיה עמוסה. חשבנו שבפגרה נוכל להתקדם בנושא הזה. חבל שלא נוכל להתקדם כלל עד סוף הפגרה. אין סיבה אמיתית שלא להתקדם תוך כדי הפגרה בקביעת מודל שיהיה מוסכם על חברי הכנסת ועל הממשלה.


עלתה כאן סוגיית התכנים, שהעלה גם מנכ"ל חברת הכבלים, מר קמיניץ. יתכן שהנושא הזה מחייב התייחסות שלנו במסגרת הסדר החקיקה, אבל המקור צריך להיות מועצת הכבלים והלוויין. אולי יש כשל בנושא הסדרת התכנים, או אולי אין הסדר מלא. זה בוודאי נושא שהוועדה תוכל לתת עליו את הדעת במהלך החקיקה.


אדוני היושב-ראש, אני מציע שאתה ואני נעמוד בקשר עם אנשי משרד התקשורת. ככל שמשרד התקשורת יהיה מוכן במועד מוקדם יותר, ייטב. חשוב מאוד שנוכל להתקדם. בסופו של דבר נצטרך לעשות כאן גם כוונון עדין שעושים במהלך הליכי החקיקה ולא כדאי שנעשה את זה בלחץ זמן, בלחץ של אי-ודאות. אי-הוודאות משפיעה גם על הפעילות, על העובדים, על העיתונאים, וזה לא טוב.

שמענו כאן את כל הצדדים. מר קמיניץ ביושר, בגילוי-לב ובכנות הציג את הדברים, זה חשוב מאוד. הצעת החוק הזאת חשובה, ולדעתי תהיה זרז להצעת החוק הממשלתית. אני אומר את זה לפרוטוקול. על הרקע הזה אני דורש מכם עד 5 באוקטובר להניח בפנינו הצעת חוק ממשלתית. מושב החורף מתחיל ב-15 באוקטובר.

השאלה אם יהיה כינוס מיוחד של הכנסת לצורך העניין. יכולים להניח הצעת חוק רק כאשר יש כנס של הכנסת, ונדמה לי שזה יוצא בתקופת חגים. אפשר לומר: לא יאוחר מהיום הראשון של כנס החורף.

אפשר לשלוח את טיוטת הצעת החוק. אני מבקש שהצעת החוק הממשלתית תגיע לוועדה עד 5 באוקטובר עם הצעה להסדרת החדשות המקומיות. אני לא מדבר כרגע על ההליכים הפרוצדורליים. אני מקווה שהבנתם שיש קונצנזוס בכנסת על הצורך בשידור חדשות מקומיות, ואם לא הבנתם אני יכול לשלוח לכם את תוצאות ההצבעה: 46 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק של חברי הכנסת סער ויחימוביץ.

חברי הכנסת תמכו בנוסח שהאריך את התקופה ב-3 חודשים.

כרגע זאת היתה ההרחבה.

מאחר וזה נאמר, אני מבקש לקרוא לכם מפרוטוקול הכנסת. אמרתי שאם הממשלה לא תביא הסדר נקדם את הצעת החוק הפרטית.

אני מבקש ממנכ"ל חברת החדשות להעביר לוועדה נתוני רייטינג על-פי פילוח של אזורים. הנתונים הללו חשובים מאוד כי זה מה שליכד את חברי הכנסת לפעול לטובת החדשות המקומיות.


הוועדה תקיים דיון בעניין הזה בשבוע הראשון של מושב החורף כדי לבדוק היכן עומדים הדברים ואז נקבל החלטה. אם לא תוגש עד אז הצעת חוק ממשלתית נקדם כמובן את הצעת החוק הפרטית שלפנינו.


ובנפרד, בלי קשר להצעת החוק, נקיים דיון במהלך החורף על נושא המדרוג, איך מודדים אותו, כי שמענו כאן משני צדדי השולחן נתונים שונים לחלוטין.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10