PAGE
14
ועדת הכספים

14.8.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ' באב התשס"ו (14 באוגוסט 2006), שעה 12:30

פיצוי למוסדות חינוך

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר


חיים אורון


זאב אלקין


מגלי והבה


שלי יחימוביץ


אלכס מילר


סטס מיסז'ניקוב


ניסן סלומינסקי

שרת החינוך יולי תמיר


שמואל אבוהב
- מנכ"ל משרד החינוך


עדי הרשקוביץ
- סמנכ"ל משרד החינוך


שי כנעני
- משרד החינוך


יעקב אגמון



אתי בנימין
- ארגון ההורים הארצי

שגית אפיק

טמיר כהן

רויטל יפרח

פיצוי למוסדות חינוך

אנחנו ממשיכים בסדר היום. חשבתי לעצמי וגם לפי הבקשה של חבר הכנסת מיסז'ניקוב, מדובר בנושא שלא דובר עליו אצלנו בוועדה, נושא של מוסדות חינוך ופתיחת שנת הלימודים, שיפוצים והרס. הכל. אני מניח שאתם מכירים את הכל. מעבר לכל הפיצויים לעסקים קטנים יש גם עסקים גדולים וזה חינוך. חינוך, מעבר לכל הבעיות כל השנה, במיוחד במלחמה קודם לכל.

אני חייב להגיד שהתפלאתי, שהממשלה, בלי בושה, קיצצה בחינוך. גברתי השרה, אני לא חושב שחינוך זה פחות מרווחה ולא פחות מבריאות. גם בבריאות וגם ברווחה וגם בחינוך לא צריך לקצץ. במקום להוסיף כסף, קיצצו. לכן, אני מביע את מחאתי כאן, לפני הדיון, על הקיצוץ.

חינוך מייתר צורך ברווחה בעתיד. חינוך מייתר צורך בכל דבר אחר.

הייתי בטוח שכפי שהולכים להוסיף כסף. נניח שיש הפסקת אש היום ופותחים את שנת הלימודים בעוד שבועיים, ב-1 לחודש. לא שמעתי שיש דחייה, אז צריך סכום גדול מאוד של כסף להשקיע, לשפץ ולחדש. אני מדבר גם על מקומות שלא נפלה בהם קטיושה, על המוסד ישירות. צריך לשפץ את המקום כי לא יחזרו. בעת שיבוא הקיצוץ, אם יבוא הקיצוץ - -

הוא חייב לבוא, לא?

לא בטוח, זה תלוי ביושב ראש. לדעתי לא. אז אנחנו נדון בחינוך ובכל הדברים.

צריך לשאול את השרה אם זה נכון מה שכתוב היום בעיתון, שהשרה הסכימה לקיצוץ במשרד החינוך?

אני, במקום השרה, עומדים עם אקדח ברקה ואומרים לי: או שתקבל או שלא תקבל. אז מה? לא תקבלו? לכן, אני לא מוכן לקבל דבר כזה ולא משנה לי אם היא קיבלה או לא. גם לוועדת הכספים יש מה להגיד. לדעתי, לחינוך עשו עוול גדול ואני מוחה על זה.

למה למחות? אנחנו מודיעים בצורה ברורה שזה לא יעבור.

היו"ר הודיע שאולי לא יביא את זה להצבעה...

אני מבקש מהשרה שתגיד לנו איך נערכים ומה קורה בשטח. אחר כך נקיים דיון. אין לנו הרבה זמן אבל זה נורא חשוב.

אני אשתדל להיות תמציתית. הגשנו פה מדגם של הפעילות של משרד החינוך. כאן זה נקרא היערכות, אבל זה כבר אחרי ביצוע, של פעילות המשרד בתקופת המלחמה. אני אומרת את זה גם כדרך להודות למנכ"ל ולאנשי המשרד ובמיוחד לראשי שני המחוזות שלנו שהיו בשטח לאורך כל הימים האלה ועשו עבודה יוצאת מהכלל. הרבה מהדברים ששמעתם עליהם, אם זה פעילות של מורות חיילות ואם זה פעילות חברת המתנ"סים ואם זה פעילות תנועות הנוער ואם זה פעילות אכסניות הנוער ואם זה ההוצאה לכפרי הנוער, כולם היו בחסות משרד החינוך. אמנם לא הפקנו לעצמנו סרטון תדמית, מסתבר שהיום אי אפשר לעבוד בלי, ולא עשינו לעצמנו פרסומת אבל אני מאוד גאה במה שהמשרד עשה בתקופה הזאת. יצרנו מצב שכל מיטה פנויה שיש למשרד החינוך, ויש לנו כמה עשרות אלפים כאלה, הפכה למקום שהתאכסנו בו אנשי הצפון. אלפי ילדים עשו קייטנות והפוגות יומיות ורב יומיות ובאמת אנשי החינוך בעיקר, ולזה עיקר הגאווה והתודה, הן לאהרון זבידה במחוז חיפה ודוד וסרמן במחוז צפון עם אנשיהם והייעוץ הפסיכולוגי שלהם, שהיו בשטח לצד ראשי הערים בצורה בלתי רגילה וצריך להגיד להם תודה. יש בפניכם את כל החומר וזה מה שהיה.

מה המצב בשטח? אנחנו היום נמצאים שבועיים לפני תחילת הלימודים. אנחנו מחכים עדין להוראה ברורה של פיקוד העורף. לאורך כל הימים האלה פעלנו בתיאום עם פיקוד העורף. לא כינסנו ילדים ולא עשינו דברים שהיו בניגוד להוראותיו, כי אנחנו לא גורם ביטחוני. אנחנו גורם שיכול לפעול מהרגע שהדברים מאושרים. בהנחה שיאשרו לנו לפתוח את השנה כסדרה ומיד ירחיב על זה המנכ"ל והצוות שבראשותו פועל להכין את המרחבים הצפוניים וגם את עוטף עזה, שאנחנו לא מתעלמים מהבעיות שלו, לפתיחת השנה. ההערכה שלנו היא שאנחנו יכולים להגיע לפתיחת שנה ברוב המקומות, לא בכולם. יש כמה מקומות שיפרט המנכ"ל, בעיקר בקרית שמונה, נהריה וצפת, שהפגיעות שם היו מאוד קשות, פגיעות ישירות בבתי ספר ושם נצטרך לעשות היערכות מיוחדת.

את לא מתכוונת להגיד ששם ידחו את פתיחת שנת הלימודים.

אני מייחסת חשיבות רבה לפתיחת השנה במועדה. זה סממן של נורמאליות, של יציבות. זה חשוב לילדים. אני חוזרת עכשיו מביקור במחנה צופים שהביאו אליו ילדים מהצפון. ישבתי ודיברתי אתם ושאלתי אותם: מה אתם רוצים לעשות? אז נורא כיף להם במחנה אבל הם רוצים הביתה. יש תחושה שצריך לחזור, עד כמה שאפשר, למסגרות קיימות גם אם הן לא יהיו ב-100% שגרתיות. נעשה כל מאמץ שהשבועות הראשונים לא יהיו שגרה אבל החזרה למסגרת חשובה, אבל לא בכל מחיר. אנחנו נתייעץ במקומות שצריך להתייעץ עם ראשי הרשויות, מנהלי ועדות חינוך וגם עם ארגוני הורים ועם ארגוני המורים והשלטון המקומי. אנחנו מנסים לתאם בין כולם כך שהשנה תפתח כמה שיותר שגרתי.

בתוך זה, ברור לנו לגמרי שהצרכים בשנה הזאת יותר משמעותיים מבכל שנה אחרת. מה שהמלחמה הזאת חשפה זה את החוליות החלשות של החברה הישראלית והעצימה את המצוקות שלהם. בכל מקום שהיתה בעיה - היא תהיה יותר גדולה. גם בהרבה מקומות שלא היו לנו בעיות, בשנה הבאה תהיינה בעיות קשות. לפי כל ההערכות שלנו, שמבוססות על אנשי מקצוע שעובדים בימים האלה בשטח, יש צורך לטיפול מיוחד בילדים, במיוחד בבעיות של חרדה, מצוקה, חוסר ריכוז וחוסר יכולת לפעול ולחזור לשגרה. דרך אגב, גם של מורים. לא מעט מהמורים עברו חוויות מאוד קשות. לא מעט מורות נפגעו, בתים נפגעו, מורות התאלמנו. יש לנו הרבה מקרים קשים במערכת.

בשלב הזה, לקראת פתיחת השנה, אנחנו נערכים לגייס צוות של פסיכולוגים ויועצים חינוכיים. קיבלנו אתמול אישור מהאוצר לעוד תוספת של 65 מיליון שקל מיידית למטרה הזאת. זאת אומרת, פסיכולוגים, יועצים חינוכיים, הפעלות של הפגה וכולי. אנחנו עובדים, אני והמנכ"ל, בשיתוף עם כל הקרנות שפועלות בשטח במטרה להביא משאבים וליצור תשתית לפעילות שהיא יותר מפעילות רגילה.

זה כסף צבוע לנושא הזה?

כן. צריך תגבור לבגרות, כי כשנגיע לבגרות בטח חברי הכנסת שעברו עם המתנתקים את חווית ההתנתקות יודעים שיש הרבה צרכים שנולדים. טראומה זה לא דבר מהרגע להרגע. להרבה ילדים זה יבוא בעוד חצי שנה, שנה. אנחנו מנסים לבנות את המערכת לקראת המצב הזה.

אתמול, בדיונים מול האוצר סוכם הדבר הבא: משרד החינוך הוחרג כאמור. הקיצוץ היה קטן מהמשרדים האחרים וכאמור, הוחזרו לנו היום 65 מיליון שקל לטיפול מיידי בפתיחת השנה - -

כמה הקיצוץ?

115. באחוזים זה מעט מאוד כי לכאורה תקציב המשרד הוא 24 מיליארד שקל. אבל מזה 72% הם משכורות מורים, 18% זה העברה לרשויות ובסוף, הסכום הפנוי של משרד החינוך הוא בין מיליארד למיליארד וחצי, שבתוכן הסעות. הסכום הפנוי שלנו יחסית קטן וזה מגיע עד לכדי קיצוץ של 22% מכמה מהסעיפים הפנויים שלנו. בתוך זה, אנחנו לא סיכמנו עם האוצר ויש נכונות, למרות שהמספר עוד לא נקבע, על ישיבה נוספת שתעביר חזרה כספים לצורך השנה הקרובה, שנת תשס"ז. אנחנו נגיש לאוצר בימים הקרובים תכנית מקיפה, כפי שאנחנו רואים אותה לפי הצרכים לשיקום הצפון, כולל מהבעיות הפיסיות של שיקום מבנים דרך הפסיכולוגים שכבר דיברנו עליהם - -

למה לא מעבירים לכם כסף לשיפוצים של בתי ספר?

תכף נדבר על זה. השיפוצים יעשו דרך מס רכוש. הוא משלם את זה.

מר מצא אמר שזה כולל מבנים ציבוריים, כולל בתי ספר. מס רכוש משלם על הפגיעות.

זה לא על חשבון התקציב שלכם?

לא. תכף המנכ"ל ייתן את כל הפירוט. חשוב לנו, וזאת הבקשה שלי לוועדת הכספים: אני לא יכולה להגיד לכם ששמחתי עם הקיצוץ הנוכחי. יגיד לכם שמוליק כמה שיחות ומאבקים יש לי עם האוצר בעשרת הימים האחרונים. אבל בשלב הנוכחי, אני חושבת שהיה צריך להחריג אותנו טוטאלית ולתת לנו תוספת. אבל הגעתי להסכם ואני מכבדת את ההסכם שהגעתי אליו אחרת - -

האם את לא חושבת שנכון שיהיה יום לימודים ארוך בצפון בשנת הלימודים הבאה?

כיוונת לדעתנו. אנחנו נגיש לאוצר ולראש הממשלה תכנית לשיקום. אני שונאת את המילה "שיקום". אנחנו מדברים על טיפוח הצפון, על זה שלאנשים תהיה מוטיבציה לחזור לצפון. לי יש חשש גדול שחלק גדול מהאנשים שהדרימו במהלך הימים האלה לא יחזרו, אם לא תהיה להם סיבה טובה לחזור. אנחנו מדברים על תכנית מקיפה בהיקף הרבה יותר גדול ממה שהתכוונו לעשות ואז יבוא המאבק האמיתי. הוא יבוא בשני שלבים וכאן אני רוצה גם את עזרתכם: השלב הראשון: תאושר ב-27 לחודש בממשלה תכנית מקיפה לטיפוח וחיזוק הצפון. אני מתעקשת שגם עוטף עזה יהיה שם, כי יום אחרי שיפסיקו התותחים שם יזכרו בדרום. יום אחרי זה נגיש תכנית כזאת וכמובן לפנינו תקציב 2007.

אני מציע שתכניסי גם את מפוני עזה.

המפונים מקבלים אצלנו כל הזמן יחס מיוחד. השקענו בהם הרבה מאוד משאבים. אני רוצה לומר למה האבחנה הזאת: מה שנקבל בתכנית של הממשלה יהיה לתשס"ז, אבל תקציב 2007 קובע לגבי תשס"ח. אז אנחנו נרצה להציג את התכנית לתשס"ז בימים הקרובים ולקראת תקציב 2007, נכין תכנית לתשס"ח. אני יודעת שזה קצת מבלבל אבל זה גורלנו המפוצל, כדי שאפשר יהיה בתשס"ח לעשות שינוים. המנכ"ל ישלים את הפרטים האופרטיביים.

באשר להיערכות לפתיחת השנה: מחר, מנהלי בתי הספר יחד עם המורים, החל מה-15 לחודש. כולם מגיעים לבתי הספר ומתחילים את ימי ההיערכות. יש לאסוף את המורים, לשוחח אתם, להיפגש עם אנשי המקצוע היועצים, העובדים הסוציאליים, הפסיכולוגים, להתקשר לילדים ולהתארגן לפתיחת השנה. ב-27 עד ה-1 לחודש, בשבוע שמקדים את שנת הלימודים, אנחנו נערכים לקייטנות והפעלות של הילדים בבתי הספר ובמרכזים הקהילתיים כימים מקדימים לקראת פתיחת השנה. הזדמנות לאסוף אותם ולהיפגש איתם - -

זה ברמה הארצית?

לא, זה רק לגבי חיפה והצפון. המישור השלישי הוא המישור הפיסי. אנחנו מדברים על 1180 בתי ספר ועל 1400 גני ילדים. מתוכם 30 נפגעו באופן ישיר. מתוך ה-30 שליש במצב פיסי שלא ניתן לשקם אותו ולחדש אותו ל-1 בספטמבר. עבור אותם ילדים אנחנו מוצאים 3 פתרונות: 1. פיזור הילדים במוסדות החינוך באותו ישוב. 2. לפזר אותם בישובים סמוכים. 3. עיר מאמצת עיר או בית ספר מאמץ בית ספר והם יתארחו במקומות אחרים. שלא נשלה את עצמנו. להערכתנו, קרוב ל-500 בתי ספר מתוך ה-1180, עשו בהם שימוש. אוכלוסיות ישנו שם, הם שימשו כמקלטים ציבוריים, הם שימשו את החיילים וחלה בהם בליה והם לא התארגנו ולא סודרו לפתיחת השנה.

אז מה אתם עושים בענין?

עכשיו אני עובר לפרק של תכנית החיזוק של הצפון וחיפה, שהשרה הכינה ואני משיב: אחד הסעיפים לתכנית החיזוק מדבר על הדברים הפיסיים בהיבט הבא: 1. ב-500 בתי ספר צריך להשקיע בסדר גודל של 100 אלף שקלים בכדי לשפץ אותם ולחדש אותם ולהשמיש אותם כמוסד חינוכי שיכול להביא בשעריו את הילדים. 100 אלף שקל למוסד אחד, זה סדר גודל של 50 מיליון שקלים.

אבל זה צריך לקרות מחר.

רגע. היות ואי אפשר לבצע את העבודה ההנדסית בלוח זמנים כל כך צפוף, כי זה קשור במכרזים ובמספר שבועות של התארגנות, כי מדובר גם בהסדרת השירותים והמסדרונות וליקויי בטיחות וצביעה חיצונית, מדובר בסדר גודל של עבודה הנדסית שיכול לנוע בין חודש לחודש וחצי. חשבנו שאת זה אפשר לחלק למספר תחנות זמן: האחת - לאלתר, עד פתיחת השנה. תחנה שניה - סוכות, תחנה שלישית – חנוכה. חלק מהעבודות ניתן לבצע במקביל, במהלך שגרת הלימודים. לא מה שקשור ברעש גדול.

אם יש הצדקה לפטור ממכרז בכלל, זה המקרה בולט ביותר. שר האוצר יכול לפטור אתכם.

חבר הכנסת ריבלין, אספר לכם אח"כ איך לא הצלחנו. כשתהיה ועדת חקירה על מה שקרה מבחינת התפקוד, נספר איך לא הצלחנו לאורך כל המלחמה לקבל פטור ממכרז ולו גם לפעילות אחת שביקשנו. אחת הבעיות הכי קשות שלנו היום היא שאנחנו רוצים לצאת לדרך עם מספר גדול של פעילויות. יש לנו מספר גדול של תורמים - -

זה משרד המשפטים או האוצר?

גם וגם. אספר לכם סיפור שלקח בצידו: ביום השני או השלישי של המלחמה ביקרתי בקרית שמונה. שלי מכירה את הסיפור.

הייתי שם ואמרו לי: יולי היתה והיא נותנת למתנ"ס 300 אלף שקל. אבל אחרי שבוע הייתי שוב ואמרו לי: לא עובר הכסף ממשרד החינוך. ראש עיריית ראשון לציון נתן לנו את ה-300 אלף שקל.

הנה הסיפור: אמר לי שמעון ביטון, ראש המתנ"ס בקרית שמונה שלא משלמים משכורות לעובדי המתנ"ס. אני רוצה להבהיר שעובדי המתנ"סים הם לא עובדים של משרד החינוך אלא עובדים של הרשויות. חברת המתנ"סים משלמת רק למנהלים ולא לעובדים. זה חלק מתהליך ההפרטה. לכן, נוצר מצב שהיה קשה למנהלי המתנ"סים. הם קיבלו משכורת והעובדים לא. יש מלחמה. אני מצלצלת - -

​​​- - -

- - לא מקבלים את הכסף ממשרד החינוך. אני מצלצלת לשמוליק ואומרת לו: צלצל לאבי, 2 מיליון חייבים לשלם. שמוליק אומר לי: אין בעיה. הוא מצלצל לראשי רשויות ולחברת המתנ"סים ואומר לי: החוב הוא 4 מיליון, אני מסתדר עם ראשי הרשויות ואנחנו מוציאים את הכסף. הוא נותן לחשב, יש כסף. חוזר החשב עגמומי ואומר: לא מאשרים לי להוציא את הכסף. אני שואלת: למה? כי את לא יכולה לשלם לעובדי המתנ"סים אלא רק לעובדי הרשויות. אמרנו: תנסה, תפתור את הבעיה. הוא חזר למחרת ולא מצליח.

גברתי השרה, שמעתי היום בבוקר כאן פטנטים. שמענו כאן שמשרד הפנים, ואני מכבד אותו - -

תרשה לי לומר לך שהוא לא הבין מה שהוא אמר...

אתה לא הבנת אותו. הוא מחר יבוא אליך כמו החשב שלה ויאמר: לא הצלחנו.

לא, הוא שילם חודש.

הוא שילם דרך חשבון לא מעוקל, שהיא לא יכולה להעביר אליו כסף.

לא. חבר הכסת אורון, לפני חודש ימים באו לפנינו ואמרו לנו: ב-20 רשויות מוכרות אי אפשר לתת משכורת. פתאום, בשעה 4 מיישמים. בא פקיד ממשרד הפנים, שאני מכבד אותו, ואומר שיש לנו דרך, דרך חירום. אז למה אין חירום בחינוך?

רגע, הסיפור נהיה יותר גרוע אבל הוא הלקח הכי חשוב שלי ואם צריך לעשות שינוי אמיתי זה בלקח של הפעלת השלטון. הגענו לאבסורדים ואני חושבת שצריך להציף אותם אם רוצים לתקן אותם. לכן באתי אליכם ואני חושבת איך לעשות שינוי חקיקה בעניין, כי הסיפור נהיה יותר מסובך. בקיצור, אני מצלצלת לרענן דינור ואומרת לו: לא יכול להיות שהאנשים האלה מחזקים את הערים על כתפיהם, בא נשלם. רענן אומר לי: אני אבדוק. הוא חוזר ואומר שאי אפשר לחלק את זה ככה אבל יש לי רעיון: בואי נחלק 10 מיליון שקל לרשויות ואז כל אחת תקבל מספיק. אני אומרת לו: אין לי 10 מיליון שקל, יש לי 2 מיליון שקל. הוא אומר לי: בואי נחשוב על זה. חוזר כעבור יום ואומר לי: אני אתן לך 5 מיליון ואת תתני 3 מיליון, יהיו 8 מיליון לחלק לרשויות. איך מחלקים? אני לא יכולה לחלק לרשות לפי קריטריון של מי שלא שילם משכורות כי אסור לי. אז עושים תעשיה שלמה, שהמינהל הציבורי עושה כל הזמן, של קריטרונים שמתאימים לתוצאה. כולם עוסקים בזה שעות. סוף הסיפור העגום ביותר: חילקנו את הכסף הזה, וחלק עוד יבוא אליכם כי ראשי רשויות מקבלים אותו. המתנ"סים לא קיבלו משכורת. אין לי שום דרך לחייב ראש עיר שנתתי לו כסף בתקנה אחת לשלם לעובדי המתנ"סים. הוא אומר: את נתת לי את זה בתקנת פעילות, מה פתאום שאשלם לעובדי המתנ"ס?

אתמול צלצל אלי ראש העיר מגדל ואמר לי: מדוע משרד החינוך מקפח אותי? עכשיו אני מבין למה התקשר אלי.

כי אין לו חוב אבל לא קיפחו אותו בכלל. ג'ינו דיבר אתי 8 פעמים. אני אומרת לכם שבעניין הזה אנחנו צריכים למצוא דרך ולהגמיש את התקנות.

את מתפרצת לדלת פתוחה כי אצלי - -

צריך להגמיש את התקנות כי הגענו למצב אבסורדי.

החוק היום הוא כזה שזה מחסום שאי אפשר לעבור אותו.

החוק עיקש ופתלתל. אני חייב להגיד לך שלא יכול להיות שכל דבר יהיה עם הראש אל הקיר. צריך לתת שיקול דעת פה ושם. יש מלחמה... אני מדבר על המתנ"סים...

תעביר לי מיליון שקל לתיאטרון באר שבע. 4 שנים אתה לא מצליח, אלא אם כן עיריית באר שבע משתפת אתך פעולה. אתה לא יכול. אם לעיריית באר שבע יש כסף - אין בעיה.

בהיבט הפיסי דיברנו על הצורך לשפץ 500 בתי ספר. לצורך כך צריך 50 מיליון, הכסף עוד לא ניתן לנו ואני מקווה שהוא יינתן. המסלול השני זה מסלול של הצטיידות בבתי הספר ב-4 מישורים: 1. מישור ריהוט שהתבלה. 2. המישור של מעבדות למדע וטבע, לביולוגיה, כימיה ופיסיקה. מעבדות לטכנולוגיה וספריות בית ספריות, בכדי ליצור חיזוק ופעילויות בתוך בתי הספר.

המישור הבא בתכנית של השר זה מישור של חיזוק הגיל הרך. להעביר את גני הילדים בגיל 5,6 ליום לימודים ארוך עם מעטפת טיפולית. לאחר מכן, המישור הבא שהתכנית מדברת עליו זה להעביר את בתי הספר היסודיים ליום לימודים ארוך עם העשרה. להעביר את כל בתי הספר בצורה הדרגתית בתוך שנתיים ליום לימודים ארוך. הפרק הבא עוסק בחיזוק הלימודי. יש 11,12 אלף ילדים שיצטרכו חיזוק לימודי גם בבתי הספר היסודי וגם בתיכון, כי סל הלימוד הרגיל לא יספיק להם וצריך לעבות אותו ולסדר להם אפשרות ללמוד בקבוצות קטנות. המישור השלישי הוא מישור המעטפת הטיפולית. איך מאתרים את הבעיות של הילדים ואיך אנשי מקצוע, פסיכולוגים, יועצים חינוכיים ועובדים סוציאליים מצליחים להוביל גם את צוות בית הספר וגם לעסוק בצד הטיפולי. על רגל אחת, זו תכנית הפיתוח והחיזוק שהשרה גיבשה בקשר לחיפה והצפון ועלותה בערך כ-600 מיליון שקלים לשנת הלימודים תשס"ז, לשנות התקציב 2006-2007, וזה חובק יום לימודים ארוך מהגנים, בתי ספר, שיפוץ פיסי, הצטיידות, חלוקה לכיתות מצומצמות, עיבוי של אנשי מקצוע. זו תכנית יוצאת מן הכלל.

שתי שאלות: 1. אני יודע שבעוטף עזה, שבו היה משהו דומה אבל לא באותו קנה מידה, היתה דרישה לחללים מוגנים בתוך המבנים עצמם, לפחות במבנים שלומדים בהם ילדים עד גיל 6 ואחר כך ניסו גם לגדולים יותר. האם במוסדות החינוך בצפון יש חללים מוגנים בתוך מוסדות החינוך גם בתיכון, ביסודי ובגנים? אם כן, מצוין. אם לא, מה עושים הלאה, כי הדרישה ודאי תהיה כזו? 2. השאלה השניה קשורה לאנשי הצפון שעזבו והתארחו במוסדות חינוך ברחבי הארץ בתקופת המלחמה. אני יודע שלפחות אצלנו מוסדות הציונות הדתית שלנו ארחו כ-6000 אנשי הצפון. כשאתה מארח אותם במוסדות שאין בהם מטבח וחדרים, אתה צריך לכלכל אותם ולהלין אותם, וזה הון עתק. אין מי שמחזיק את העסק הזה ומממן. כשרענן דינור היה פה שאלנו אותו והוא אמר: העברנו תקציב למשרד החינוך כדי שיממן את כל אותם מוסדות, מאחר שהם שייכים באיזו שהיא דרך למשרד החינוך. העברתי תקציב כדי שמשרד החינוך יממן ויחזיק את כל אותם אלה. האם יש לכם תקציב לנושא הזה ומממנתם ואם לא, מי מממן את כל המוסדות האלה שהולכים לקרוס. זה הון עתק להחזיק כל יום כמות כזאת של אנשים.

תודה רבה. חבר הכנסת מיסז'ניקוב.

אני התפרצתי לדלת פתוחה כי ביקשתי מכבוד היושב ראש לקיים דיון בנושא הזה והוא בעצמו רצה לקיים את זה. יחד עם חבר הכנסת מילר השתתפנו בסיור בשדרות, בישובי עוטפי עזה, וראינו שהם לא מוכנים לפתיחת שנת הלימודים, לא מבינת המיגון והחשש שקשור למיגון על כל המשתמע מכך, וכמובן, כשאנחנו מדברים על ישובים בצפון אסור לנו לשכוח שגם בדרום מתנהלת מלחמה. שמעתי היום ברדיו שכבר שבועיים יש הפסקת אש עם החמאס. אחרי דקה נפל קאסאם ליד אשקלון. אני רוצה לבקש שברגע שאתם עושים תכנית, ולא הספקתי לראות את כל המצגת, קחו בחשבון שגם בדרום יש ניזוקים מהמלחמה ויש ראשי ערים שמצפים לתשובות.

כמו כן, את אמרת שאתם מצפים להוראות איך פותחים את שנת הלימודים מפיקוד העורף?

כן, הוא אחראי למתן הוראות למשרד החינוך.

השאלה מתי הוא ייתן את ההוראה הזאת. כמו כן, אני יודע שאתם דרשתם 100 מיליון שקל לפסיכולוגים וקיבלתם רק 65?

לא, דרשנו 100 מיליון לפתיחת השנה כולל שיפוצים והפעילויות ששמוליק דיבר עליהן, הפגה וקייטנות. כרגע קיבלנו 65.

זה מה שנדרש לצורך הפגת לקחים ופסיכולוגים?

אין מישהו מהאוצר כאן? מיכל צוק בצו 8? נדמה לי, שהיא אחראית על החינוך. רביב סובל בצו 8? דיברתי אתו אתמול. עבדו אתמול שעות נוספות לקצץ בחינוך.

רציתי להתייחס לסטודנטים שמחפשים פתרונות. את הדף ראיתי במצגת, שנדרש להקים איזו קרן שתפטור מצוקה של הסטודנטים שלא עבדו ולא קיבלו...

תודה. חבר הכנסת מילר, בבקשה.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, על שהעלית את הנושא הזה בתשובתך. כמה שאלות: גברתי השרה, הבנתי שאתם תטפלו באותם בתי ספר שנפגעו בצפון ובילדים שאין להם איפה ללמוד ותתנו להם מענה. מה קורה עם אותם הורים שלא יכולים לחזור הביתה, כי הדירות שלהם נפגעו. איפה הילדים שלהם ילמדו? מה קורה עם אותם הורים שצריכים לנוע ממקום למקום. מה קורה עם הילדים האלה?

בקשר למצב הכלכלי של הורים שלא יכלו לעבוד וצריכים לקנות מוצרים בסיסיים לילדיהם שהולכים לבית הספר והם נפגעו כלכלית. האם יש מענה בנושא הזה?

דבר נוסף, הערה לממשלת ישאל ומסר מוראלי לילדים שאנחנו מעבירים להם כשמדינת ישראל נמצאת במצב קשה וכל המדינה תומכת במה שאנחנו עושים והדבר הראשון שנעשה זה פגיעה בחינוך ובעתיד מדינת ישראל וזה המסר שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו, שההורים שלהם נלחמים והם מגיעים למצב שאנחנו פוגעים בהם מהצד השני. תודה.

ראשית, אני חושבת שבלי ועדות חקירה, מה שצריך לעשות יום אחרי המלחמה זה לשבת ולכתוב תכנית במשרד החינוך על היערכות משרד החינוך בשעת חירום. לפעמים הגעתי לישובים וידעתי על שפע של מורות וגננות ומנהלות וצוות שמקבל משכורת מהמדינה אבל הוא לא מופעל. זה זהב טהור, חומר גלם, שהיה אפשר להשתמש בו. לו אותן גננות או מורות היו הולכות למקלטים היינו נראים אחרת. זו מערכת כל כך גדולה ומסועפת ומאורגנת, טובה בסופו של דבר, שפשוט כואב הלב שאין תכנית כתובה כזאת ואם יש תקנו אותי, כי זה לא עבד הפעם. יכול להיות שאף אחד לא חשב על מלחמה באמצע החופש הגדול ואולי הגיע הזמן לחשוב על זה.

יולי, בניגוד לך, אני לא מאושרת מזה שקיצצו לך רק קצת בתקציב. אני חושבת שזאת שערורייה.שאופן ברור תקציב החינוך היה צריך לגדול בצורה משמעותי. באופן ברור כל ילד בצפון צריך עכשיו פיצוי, טיפול והשקעה עודפת, יום חינוך ארוך, טיפול של פסיכולוגים וכולי. כל ההפקרות הזאת שחזינו בה, של העדר מדינה וכניסת כל ארגוני הצדקה, ממה היא נובעת? בין היתר מהקיצוצים הכל כך אינטנסיביים שהיו במשרדים עד שהם רוקנו מתוכן גם את הרשויות המקומיות וגם את המשרדים השונים. אז מה התרופה שלנו? לקצץ? הרי ברור שהמסקנה להגדיל את התקציב. לא הייתי אומרת את זה והייתי יושבת ושותקת אלמלא היה כל כך הרבה כסף בקופה. אף פעם לא היינו במצב כל כך טוב.

מפריע לי שהקיצוץ אצלך מזערי אבל בעיניי זה קיצוץ עמוק וקשה נוכח מה שצריך לעשות עכשיו בצפון כדי לתקן את הנזקים.

אתמול "קרענו" את עצמנו כל הלילה כדי לראות איפה להוריד פה ושם - -

זה מגוחך, אנחנו מדברים על פיצויים לעסקים שנפגעו. מה עם הילדים שנפגעו? הם לא צריכים פיצוי? ילד הוא לא רנטבילי, מה לעשות? הם עולים לנו המון כסף והם לא עובדים בחזרה.

אני לא רוצה שיפצו את הילדים כפי שמפצים את העסקים הקטנים.

זה לא מדויק, כי בעסקים הקטנים כן מכירים בזה שהם איבדו כסף. ילד לא איבד כסף, הוא סתם סבל, הוא סתם ספק טראומות, הוא סתם היה במחנה פליטים בכל מיני מקומות, הוא סתם ישב במקלט מופגז, סתם בית הספר שלו מוזנח עכשיו. למה שנפצה אותו? מגיע לו פיצוי? הרי זה לא עסק רווחי וזו תפיסת עולם מעוותת. זו תפיסת עולם של עסק ולא של מדינה. אני עוד ארחיב על זה כשנדבר על הקיצוצים בתקציב, שאני מתנגדת להם לחלוטין. הממשלה לא היתה צריכה לאשר קיצוץ בתקציב ואנחנו, כוועדת הכספים, לא צריכים להרים יד בעד הקיצוץ בתקציב, אבל זה לפעם אחרת.

הדיון הזה מהרבה מאוד בחינות הוא קדימון לדיון שאני מודה שיש לי הרגשה שהוא כבר הוכרע אבל באיזו שהיא תמימות מתמשכת אני ממשיך לקוות שאפשר לשנות את הדברים.

הקיצוץ?

הקיצוץ ותקציב 2007.

אני מציע לך לא לרוץ בשני הדברים. אני לא יודע על הקיצוץ.

אתמול זה הוחלט בממשלה.

עם כל הכבוד, אנחנו לא החלטנו.

זו ההערה שלי. גם המספרים שנאמרו פה היום, עם כל ההצלחה להקטין את הקיצוץ נראים בצורה הבאה: מקצצים 115, מוסיפים 65 מתוך 100 שביקשו למטרות אחרות לגמרי. מי שיש לו הרגשה שקיצצו 115 והוסיפו 65 - זה לא אותו דבר. הקיצוץ של ה-115 הוא קיצוץ בחינוך והיות והוא מתוך 15%,20% מתקציבים בנויים, אני כבר רואה את הרשימה, בלי שאני מכיר אותה באופן אישי. נקבל טלפונים מעמותות ומתנועות ששם נפגעו ושם קיצצו. לא יחזירו 65. מחצית או 65% מ-100 נתנו למטרה אחרת שאותה חייבים לבצע... זה לא שיקום, זה לשים תחבושות. וברקע ישנה התכנית של ה-600 מיליון וזה רק למטרה הזאת. צר לי להגיד שאם לא יהיה שינוי מהותי במדיניות של הממשלה, שכרגע לא נראה, אנחנו היום בחינוך ומחר תזמין את הבריאות ותקבל דיון דומה, מחרתיים את הרווחה ותקבל דיון באבי אביך, וככה זה נראה. אם היום לא יתווספו - -

הייתי מצביע על הקיצוץ כרגע והייתי מפיל אותם.

אז למה לא?

עוד לא קיבלתי אותם. הם מפחדים להביא לי את זה והם יודעים למה.

אתה רוצה שנהמר? אני יודע בדיוק מה יהיה בסוף.

לגבי היום הזה, אני חרד לחשוב כפי שהרבה מערכות שנפלו עלינו, שהמצב הפיל עלינו תוצאות שלא חלמנו עליהן. מה היה קורה אם היתה ממשיכה המלחמה? מה היה קורה אם היתה ממשיכה מלחמה ולא הוכרזה מלחמה. אני חושב ששרת החינוך והמערכת שעומדת לרשותה, צריכה להודיע, כפי שרמזה או ביקשה לומר שלי יחימוביץ, שנושא מל"ח יהיה כאשר בתי ספר נמצאים בהפגזה. זאת אומרת, לא צריך שיקבע משרד הביטחון או תכריז הממשלה על מלחמה כאשר יש מצב כפי שחווינו, הלכה למעשה, דבר שמולו נאלץ להתמודד, אתם תכריזו על מל"ח שלכם. מה היית עושה, שרת החינוך, אם מחר יתחדשו הקרבות במלחמה לא מוכרזת ואני רואה את ההגיון מדוע לא להכריז מלחמה בכל רחבי הארץ. אבל לגבי אותו אזור אתם חייבים להתארגן. הרי תצטרכו להפעיל את המערכות. אני הייתי ילד בשנת 1948, כאשר 8 חודשים לא פעלו בתי ספר בירושלים. אז היינו 600 אלף איש ולא ידענו איך מנהלים מדינה. היום, בזמן שלנו, לחשוב שמילא, את הנכים לא פינו, את הקשישים לא פינו, איך אנחנו נערכים במצב של מלחמה מקומית של הצפון, כפי שהקטיושות הגדירו ולא מפת הביטחון, זה דבר שאנחנו מחויבים לו. שלי ואני היינו השבוע בעמותות ואמרתי שכל הדברים שאנחנו מדברים בהם היו נפתרים במידה והיתה מוכרזת מלחמה ומל"ח היה מתבצע. אני חושב שמערכת החינוך, לפחות כאחד הלקחים הראשוניים, צריכה להיות כזו שתוכלו להפעיל מל"ח על פי שיקול דעתה של השרה. אלה הם החיילים שלנו, אלה מתחנכים להיות החיילים שלנו ובגללם לא יהיה צורך במשרד הרווחה, אלה צבא העם לעתיד לבוא וזה המורל וזה הכל.

הליכוד, כמעט על כל מרכיביו, החליט שהוא יתנגד בכל תוקף לקיצוץ פעולות הממשלה ובעיקר, גם אם ישכנעו אותו, בנושא החינוך.

אשמח מאוד שגם הנציג שלכם ידבר כך.

לסיכום - אני שמח שקיימנו את הדיון הקצר הזה. לגבי 2007, גברתי השרה, נקיים דיון אחר. אבל מיני דיון יתקיים בלעדיך. יביאו לנו את הקיצוץ ואני מניח שנשאל את השאלות. אני לא רוצה להמר אבל חיים קלים בטח לא יהיו כאן. אני לא הולך לתת להם הנחות כאן, בנושא הזה.

חיים קשים יש להם. נער הייתי וגם זקנתי ונעשיתי ציני...

אני אתן תשובות לשאלות ואחר כך המנכ"ל ישלים: לגבי פיקוד העורף: הוא קובע לנו כי זאת ההוראה. אני אמורה לקבל הוראה מפיקוד העורף איך לפעול ואוסר לי לפעול בניגוד לזה. אם המלחמה היתה נמשכת ועל פי הוראת פיקוד העורף לא הייתי יכולה לפתוח בתי ספר, הייתי עושה 3 דברים: במרחבים שבהם אפשר לפתוח רגיל היינו פותחים רגיל. במרחבים שבהם אפשר לפתוח רק במרחבים מוגנים - -

- - -

גם בתקופה הזאת, קיבלתי אישור מפיקוד העורף להוביל ילדים. הובלנו הרבה ילדים להצגות. קיבלתי אישור והסענו ילדים על פי הנחיות. ההנחיה להפעיל במרחבים מוגנים היא בדרך כלל לא בקו האש הכי אינטנסיבי. אם היו נותנים לנו, היינו מעבירים למרחבים מוגנים, חלקם בבתי ספר וחלקם לו. המנכ"ל עשה מיפוי של כל המרחבים המוגנים בצפון. אנחנו יודעים בדיוק איפה אפשר ואיפה לא והיינו פועלים לפי זה. באותו אזור שאי אפשר לפעול בו, היינו מנסים כמיטב יכולתנו להגיע אבל שם יכולתנו מאוד מוגבלת כי אם ילד יישב בממ"ד בבית ולא נותנים לו לצאת, קשה מאוד להגיע לכל ילד. יש לנו רשת תקשורת שנקראת "צפונט".להגיד לך שזה תחליף לשנת לימודים? לא, זה משהו חלקי. קיבלנו החלטה ונערכנו לזה וזו גם תשובה לאחת השאלות שהיו כאן - -

יש מערכת - -

כן, זה נקרא "צפונט" ואפשר להיעזר בה הרבה אבל להגיד לך את האמת, ילד שיושב בממ"ד בזמן שיש הפגזות בחוץ והוא לומד היסטוריה מה"צפונט", זה חלקי ביותר. קיבלנו החלטה והמנכ"ל נערך ליישם אותה, שאותם ילדים ששוהים מחוץ למקום מגוריהם, יוכלו ללמוד בבית הספר הקרוב להם. אותם ילדים שנמצאים במרכז, הינו מלמדים במרכז. זה לא אידיאלי אבל זה הכי טוב שהיה אפשר.

אולי בתל אביב תעשו את זה באוהלים - -

לא, יש הורים ששכרו דירה, כי אי אפשר לחזור הביתה. לפעמים עברו מקרית שמונה לשלומי וגם צריך לשנות לו בית ספר.

אני לא חושב שצריך לעודד אנשים להישאר במרכז. כשמסתיימת המלחמה צריך לעודד אנשים לחזור.

אני לא אגיד למישהו שעבר לכפר סבא, לחזור לצפון. אם הוא רוצה להשאיר את הילד בכפר סבא, שיישאר.

לנו יש מגבלה ורובי עמד עליה. כיוון שלא הוכרז מל"ח, המורים שלי לא היו מבוטחים ומי שהתנדב ואלפי מורים התנדבו ויועצים פסיכולוגיים התנדבו. הפעלנו 15 אלף איש בשטח ובמקלטים. לא יכולתי לקחת על מצפוני וגם אסור לי, לחייב מישהו לעשות משהו אם הוא לא רצה. אין לי ביטוח עבורו וחס וחלילה היה קורה לו משהו, אני לא הייתי מבוטחת. הפעלנו את כל המורות החיילות כי הן מבוטחות, הפעלנו את בנות השירות הלאומי כי הן מבוטחות ואת כל מי שהיה מבוטח הורינו לו.

בגלל החוק של שנינו.

נכון. בהיערכות לשעת חירום צריכים לשמור על המורים ולא יכולתי לחייב אותם לעשות דבר שהם לא מבוטחים כלפיו.

אז אולי במסגרת תכנית היערכות לשעת חירום צריך לחשוב על איך מבטחים את המורים.

זה נוגע מה שרובי אמר, האם מותר לי, מה שכרגע אסור לי וזו שאלה קשה. האם משרד יכול לקבוע מל"ח רק לעצמו? זו שאלה נורא קשה.

צריך תכנית מגרה לשעה מיוחדת.

לסיכום - שדרות ועוטף עזה אצלנו, בתכנית השיקום, התעקשנו שזה הגליל, הצפון ושדרות ועוטף עזה. לגבי הסטודנטים, עשינו כמיטב יכולתנו, הוצאנו את אמנת הסטודנטים, חידשנו אותה, החתמנו עליה את כל האוניברסיטאות והמכללות לגבי הקלות לסטודנטים. אני מתחננת שלא לאשר... ניסו להעלות מאחורי גבנו את שכר הלימוד, התעקשנו וזה לא עלה. אני לא אתן שזה יעלה.

להעלות בלי שאת תדעי?

כן. יצאה הנחיה שלי ולקחתי החלטה קשה וגם סיכון - -

זה לא מגיע אלינו.

כל סטודנט שקיבל מכתב, שיפנה לאוניברסיטה שלו ויבדוק. ההנחיה היא שחזרנו לשכר הלימוד של שנה שעברה. אסור להעלות את שכר הלימוד.

מה שכן חסר לי, ואני מנסה ופועלת ומבקשת עזרה מגופים שונים, להקים קרן מלגות לסטודנטים שלא היו במילואים. מי שהיה במילואים יפוצה. הקבוצה שהכי תיפגע הם מי שלא היו במילואים ולא למדו ואנחנו מנסים להקים קרן מלגות. אם הוועדה תעזור לי בעניין הזה, זה מאוד חשוב. אני מודה ששם לא הצלחתי להזיז ולקבל משאבים לענין הזה.

אני מודה לשרת החינוך ולמנכ"ל על הדיון היום.

מה עם השאלה ששאלתי?

יש הרבה בתי ספר ויש מוסדות ציבור של מרכזים קהילתיים, מועדוני נוער ואולמות ספורט שבהם יש מקלטים או משמרת שניה. לגבי האירוח בפנימיות שלנו: הם מקבלים כיסוי כספי מלא של ממוצע של 120 שקל עבור כל ילד עבור השהות. אנחנו מקווים שחלק מהכסף ישאיר להם יכולת לעשות בדק ותחזוקה. כל קבוצה שבאה זה חתום.

תודה רבה. כפי שציינתי קודם, אני מודה לשרה ולמנכ"ל שהופיעו היום. בעזרת השם נעשה השתדלות כי כפי שחבר הכנסת אורון אמר קודם, אני לא רוצה להמר אבל חיים קלים לא יהיו כאן. זה לגבי הקיצוץ. אם הקיצוץ יופיע כאן, אנחנו נדון שוב למה דווקא בחינוך ולמה אחרים לא קיבלו קיצוץ. אני מודה לשרה. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:40)