PAGE
1
ועדת הכספים

14.8.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ' באב התשס"ו, (14 באוגוסט 2006), שעה 11:00

ההשלכות הכספיות בגין המצב הביטחוני

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר


חיים אורון


זאב אלקין


אלי אפללו


מגלי והבה


אבשלום וילן


יצחק וקנין


אחמד טיבי


שלי יחימוביץ


סופה לנדבר


סטס מיסז'ניקוב


אורית נוקד


ניסן סלומינסקי


ראובן ריבלין

ג'קי מצא
- מנהל רשות המסים, משרד האוצר


יצחק בלק
- משנה למנכ"ל משרד הפנים


שי וינר
- משרד התיירות


שמעון יפרח
- יועץ כלכלי בכיר, משרד התמ"ת


אייל אביטל
- סגן מנהל תחום תקצוב, משרד הבריאות


רוקסנה שרמן-למדן
- ממונה על ייצוג הכנסת בערכאות (בפועל)


מוטי שפירא
- מנכל להב, לשכת העצמאים


שמואל רוזנמן
- יו"ר הרשות ועסקים קטנים


קוני מלכה
- רמ"ח תקציבים, פיקוד העורף


רון מלוא
- רמ"ח תכנון, אג"ם ומשרד הביטחון


יעקב אגמון
- מנכ"ל מרכז השלטון המקומי


רפיק סלמי
- ראש מועצת ירכא


נדיב עמאר
- ראש מועצת ג'וליס


יוסי פתאל
- מנכ"ל התאחדות סוכני נסיעות ותיירות בישראל


עמי אתגר
- מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל


דוד זקן
- הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל


ניצה קשיר
- ראש תחום שוק עבודה ורווחה, בנק ישראל


חזקיה ישראל
- התאחדות התעשיינים


יואב קריים
- דובר מטה מאבק הנכים


יעקב מטרני
- יו"ר אגודת מורי הדרך


דני בירן
- מנכ"ל אגודת מורי הדרך

שגית אפיק

טמיר כהן

רויטל יפרח

ההשלכות הכספיות בגין המצב הביטחוני

אני פותח את הישיבה. אנחנו דנים היום על ההשלכות הכספיות בגין המצב הביטחוני. זו ישיבת מעקב. אמרתי שנקיים ישיבה כזאת אחרי כלל ההחלטות לגבי מה שאישרנו בשבוע שעבר.


הוספתי סעיף נוסף על סדר היום, במה שלא דנו עד הרגע הזה בנושא של מוסדות חינוך. אנחנו מתקרבים לפתיחת שנת הלימודים ובסך הכל, עד רגע זה, לא דנו בנושא ולכן,מאוד חשוב שהוועדה תדון על הנושא של מצב החינוך. לגבי העברות תקציביות נדון רק מחר, חוץ מהעברה אחת שבה אמורים להגיע 100 מיליון שקל עבור המאבק בתאונות דרכים ואת זה נעביר היום. אני מחכה שזה יגיע. כל השאר נדחה למחר.


היה בג"ץ השבוע ואת כל הפרטים אבקש לשמוע מהיועצת המשפטית של הוועדה וגם מהאגף המשפטי של הכנסת, שממונה על בג"ץ, לפרט ולעדכן את חברי הוועדה לגבי מה שהיה בדיון. בבקשה שגית ואחר כך רוקסנה.

הנחנו לפניכם איזה שהוא מסמך שמרכז פניות הציבור לגבי התקנות וגם עדכון קצר לגבי ההליך שמתנהל בבג"ץ. בשבוע שעבר הוגשו נגד הממשלה ונגד ועדת הכספים שתי עתירות לגבי תקנות מס רכוש שהעברתם כאן. תקנות הוראת שעה לגבי חודש יולי. עיקרי הטענות של העותרים נוגעות באפליה בין ישובים שונים לגבי הפיצוי בשל הנזק העקיף. אפליה בין המסלולים השונים שניתנו בתקנות כך שלמי שמוגדר כישוב ספר נותר המסלול הישיר שקיים בהסדר הקבע בתקנות מס רכוש, לעומת ייתר הישובים הנפגשים בצפון. העותרים ביקשו להחיל דין שווה על כל הישובים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה הזאת. טענה נוספת שעלתה בדיון היא מרכיבי הפיצוי. מרכיבי הפיצוי, ככל שהם נוגעים לתקנות לעניין תעשיה, מסחר ושירותים, מתייחסים למרכיב של היעדרות עובדים מהעבודה. העותרים טוענים שכתוצאה מההתחשבות היתרה במרכיב הזה נוצרת פגיעה במעסיקים בעלי מספר מצומצם של עובדים ובמעסיקים שהעובדים שלהם התייצבו לעבודה ונגרם להם, בכל זאת, הפסד בשל המצב הביטחוני. בנוגע לזה, בעתירה ביקשו לשנות את נוסחת החישוב או להוסיף נוסחה נוספת שלא מתחשבת במרכיב של היעדרות עובדים.

העתירה השנייה שהוגשה לבג"ץ נוגעת באפליה בין מגזר המסעדות למגזר המלונאות. טוענות מסעדות שונות שהן נסמכות בעיקר על ענף התיירות בעוד שההסדר שנקבע לגבי המסעדות הוא ההסדר של המסחר והשירותים, התקנות הראשונות שאישרתם, לעומת הנוסחה האחרת שמתבססת על פדיון, שנקבעה בתקנות החדשות שמתייחסות לחקלאות ותיירות. המסעדות מבקשות שלפחות לגבי חלקן יושווה מצבן למצבם של חדרי האירוח והמלונות. בדיון שהתקיים בג"ץ דרש מהממשלה להביא בפניו נתונים כלכליים ואחרים, שיסבירו את העמדה שלהם כפי שהובאה בפני בג"ץ באמצעות התקנות. במהלך הדיון עלה גם עניין נוסף שמתייחס לחתימה על טופס שמביא לכך שמי שחותם עליו, לכאורה, מוותר על זכויותיו ועל האופציה שלו להמשיך ולתבוע את הנזק הממשי שנגרם לו. הממשלה הצהירה בבג"ץ שלא יהיה בהגשת תביעה בהתאם לתקנות ובחתימה על טופס כזה כדי לגרוע מזכויות שיהיו למגישי התביעה של כל החלטה מאוחרת שתתקבל בבג"ץ וזאת גם היתה ההחלטה של בית המשפט.

זאת אומרת שהוא יכול לבחור במסלול אחד ואחר כך להשלים במסלול שני?

לא, כרגע ההחלטה של בית המשפט היא שמי שפועל כרגע על פי התקנות ומגיש תביעה במידה ובג"ץ יכפה על הממשלה להביא הסדר טוב יותר, יהיה רשאי לקבל את ההשלמה על פי ההסדר הטוב יותר שיתקבל, במידה ויתקבל.

אבל אם הוא הלך במסלול אחד הוא לא יכול בהמשך לעבור למסלול אחר.

כרגע, לפי התקנות, לא. לא הוצא צו על תנאי - -

בג"ץ לא הוציא שום צו. הוא ביקש עדכון בעוד כמה ימים כדי לשמוע כל מיני נתונים של משרד האוצר.

הוא ביקש עדכון וגם קיבל את הצהרת הממשלה שבמידה ויהיה...

חשוב שתדעו לקראת הדיון היום, שבית המשפט שמע באריכות את הטיעונים של העותרים. הטענות התרכזו בסוגיית אי השוויון שנוצרה בין ישובי הספר לבין הישובים האחרים שסבלו מהמלחמה. בית המשפט רצה לדעת מהממשלה תשובות לעניין חוסר השוויון הזה, כשבעצם נראה היה שהוא לא קיבל את הטענה שיש סדרי עדיפויות תקציביים. זאת אומרת, הם ניסו לברר מדוע אי אפשר להגיע להסדר שבו יתנו לכולם מקדמות בלי להעריך מראש. טענת הממשלה היתה שמכיוון שאי אפשר להעריך מראש את הנזקים, אי אפשר להגיע להסדר שוויוני לכולם ולכן, הם ביקשו לדעת מדוע אי אפשר לשלם מקדמות לכולם על מנת שבתום המלחמה יוערכו הנזקים באופן סופי ואז, ניתן יהיה להציע הסדר שוויוני גם לעסקים בישובי הספר ולעסקים בישובים האחרים.

בג"ץ לא הוציא צו על תנאי?

הוא לא הוציא צו על תנאי אבל צריך לציין שהצו שהוצא להמצאת נתונים, השופטות הדגישו שזה בעצם תחליף לצו על תנאי. הן אמרו את זה במפורש.

איפה הן אמרו את זה? מתי? בזמן שאני ואת היינו?

כן, הן אמרו את זה בדיון. זה מה שהשופטת חיות אמרה.

ברור שהם לא דחו את הבקשה. הם דחו את המשך הדיון וזה דבר של ביניים, בין אי מתן צו ובין דחיית צו - -

אני מבקש לשמוע רק מה שנוגע לועדת הכספים.

אנחנו באמת נתבקשנו להמשיך ולדווח לבג"ץ על המשך עבודתה של הוועדה. הן על הפיקוח והן על עבודת הממשלה וגם על המשך הביצוע של התקנות לחודש אוגוסט.

לא הבנתי. האם בית המשפט דרש? הוא עושה מעקב עלינו?

תשאיר את הדיון הזה לפעם אחרת.

לא, הדיון הזה נקבע עוד לפני הבג"ץ

תפקיד ועדת הכספים בעניין זה הוא לאשר או לדחות את בקשות הממשלה ולאחר קבלתן לעקוב אחר ביצוען. הבעיה היא לא עיכוב ביצוע, אדוני היושב ראש, הבעיה היא עצם התקנות.

חבר הכנסת ריבלין, עוד מעט אתן לך רשות דיבור.

אני שומר עליך, אדוני היושב ראש, לא רק בתור העוזר שלך כי מה שאמרו כאן הוא דבר שלא יכול להיות מדויק על ידי בית המשפט משום שאנחנו יכולים לאשר או לא לאשר את התקנות. עיקר העתירה היתה נגד מהותן של התקנות ולא ביצוען. ביצוען זה דבר נוסף, לראות איך הדבר הלכה למעשה מתבצע בשטח. האם זה נותן או לא נותן תשובות.

אם אתה חושב שיש אפליה, בכוחך לא לאפשר את זה.

מה שלא מודגש כאן הוא דבר אחד: כל מה שדיברנו נגע ליולי בלבד. עכשיו מתחיל הדיון. יש חודש חדש, אנחנו באמצע חודש אוגוסט ואנחנו צריכים לראות מה קורה. יש דברים שלא ניתנו ביולי כשדיברנו, אז נראה אם אפשר לשפר או לא. אנחנו נתחיל בדיון הזה. אני רוצה לעשות סבב. נתחיל עם רשות המסים, ג'קי מצא, שהוא העיקר שנוטל במשא הפיצויים - -

אדוני, מה מהות הדיון הזה? אנחנו אמורים להחליט משהו בסופו או רק לשמוע?

לשמוע ולהעיר ואחר כך לראות מה אנחנו רוצים לבקש מהאוצר, לתקן או משהו כזה. זה הכל ביחד.

לתקן את ההסכם שהושג?

אנחנו מדברים על אוגוסט. עבר חודש יולי, היה. יכול להיות שיש דברים שאפשר להכניס באוגוסט. בואו נשמע ונראה במהלך הדיון. לאורה שהוחלט אני רוצה לראות איך מתקדמים הדברים ואם יש בעיות איפה הבעיות. ברור לכם שמהדיון העקרוני שהיה לנו והצבענו בעד ונגד, זה לא שום דבר.

יש לי הצעה פרקטית, לאמץ את סעיף ההמלצות של עורכת הדין שגית. סעיפים ד' ו-ה'.

לא הבנתי בדיוק מה ההמלצות שלה. אתה מדבר על המכתב שלה?

את האופציות לתיקון. סעיף ד'. בואו נתחיל לדון עליהם.

אני רוצה לשמוע כרגע את מנהל רשות המסים, ג'קי מצא.

בוקר טוב לכולם. כפי שהבנתי, המטרה היא לתת דוח מצב סטטוס איפה הדברים נמצאים בשני מישורים: האחד, בתחום הנזקים הישירים והשני בתחום הנזקים העקיפים. בתחום הנזקים הישירים, שזו פגיעה בתכולת הדירות ובמבנים ובכלי הרכב, מטעים וכדומה. נכון להבוקר הוגשו 8010 מקרים, מתוכם 6000 מבנים, 1700 כלי רכב ו-300 אחרים. אנחנו מעריכים שהכמות הזאת תוכפל מיד עם חזרתם של התושבים לאזור הצפון, כך שאנחנו מעריכים שיהיה סדר גודל של 15,16 אלף מקרים. מתוך 8000 המקרים הללו, בלמעלה משני שליש מהמקרים שמאי כבר היה במקום. צריך לזכור שקורות שתי פעולות: האחת - כשהשמאי פוקד את המקום יחד עם אנשי מס רכוש. השמאי הוא מועסק חיצוני, הוא לא עובד שלנו, כדי להיות אובייקטיבי בהערכת השווי. היה שמאי, חזר למשרד והוא יושב כדי לעשות את הערכת השמאות ואמור להחזיר את זה בימים הקרובים לאותם דיירים. אנחנו מעריכים שבשבוע שבועיים הקרובים הכמות המשמעותית תרד מבחינת הפיצויים שישולמו. היא תרד במובן הזה שהרבה מאוד תיקים יסגרו בגלל העובדה שחלק מהדירות שנפגעו, גם אם הגישו את התביעה לא נמצאו כדי שהשמאי יוכל לחזור אליהם כדי לתאם את המחירים ולסכם את הסכומים. הרבה מאוד מהתיקים טרם נסגרו. אנחנו מעריכים שבשבוע שבועיים הקרובים, מי עם החזרה לשגרה, מצד אחד, הרבה מאוד תיקים יסגרו עם הנזקים היחסית קטנים, להבדיל מהפגיעות הישירות ומצד שני, כמות גדולה מאוד של תיקים תיפתח לאור החזרה של התושבים.

הבוקר הוצאנו פקודת מבצע שכוללת גיוס של 200 עובדים, שבמהלך השבוע יגויסו לטובת הפרויקט הזה. אנחנו מקימים 7 מוקדים שחלקם מתבססים על המוקדים שהיו קיימים בתוך ימי הלוחמה אבל אין ספק שעכשיו אנחנו מתגברים באופן משמעותי את המוקדים וגם הקמנו מוקדים חדשים בחיפה, נהריה, עכו, צפת, קרית-שמונה, נצרת וטבריה. שני מוקדים נוספים יוקמו במהלך השבוע הקרוב כך שבסופו של דבר אנחנו חושבים שיחד עם ה-200 עובדים הללו, וככל שנצטרך עוד נגייס עוד, הטיפול יעשה. המנהלת הזאת הוקמה למשך 3 חודשים.

אני רוצה שנבין את הכמויות: היום כשאנחנו מדברים על 8000 מקרים, נניח שהכמות לא תוכפל אלא תישאר בדיוק כמו שהיא היום, צריך להבין את סדרי הגודל. ב"ענבי זעם" וב"דין וחשבון" ביחד לא הגענו לכמות הזאת.

כמה היה אז?

פחות בשני שליש בערך. רק עם 2% מהמקרים מתוך ה-8000, אני לא מדבר על ה-16 אלף מקרים כשהם יחזרו לבתים, מתוך התביעות שכבר הוגשו יהיו לא שבעי רצון, אנחנו מדברים במאות. צריך לקחת את הדברים באורך רוח. גם אנחנו מנסים לגלות כמה שיותר פתיחות וכמה שיותר רוחב לב. כך מונחים השמאים וכך מונחים העובדים אבל בסופו של דבר מדובר במאות מקרים. גם אם האג'נדה המרכזית היא להיות כמה שיותר ליבראלים ורחבים, כשמדברים על 2% מתוך 8000 מהמקרים זה רק 160 מקרים. רק 2% מהקרים שלא יהיו שבעי רצון, זה רק 160 מקרים. זה רק 160 משפחות שמסתובבות עם המון תסכול. אני מבקש מכל החברים הנכבדים פה לגלות גם כלפי רשות המסים את הסבלנות הנדרשת. אנחנו עושים את הכל ועשינו את זה עד היום גם בכמויות ובדינמיקה ובאווירה שאנחנו מובילים אבל צריך לזכור שלא מדובר ב-100,200 מקרים אלא ב-8000 מקרים ואנחנו מצפים שתוך שבועיים יהיו 16 אלף מקרים.

אולי אתה יכול לשתף אותנו בדינמיקה של זה? למשל אדם שנמצא עכשיו באזור המרכז והבית שלו נפגע ועומד הרוס. היום פגשתי משפחה כזאת מקרית שמונה. מה קורה? איך זה מתנהל? מה המכניקה של זה?

בכל הרשויות המקומיות מכירים אותנו ואת המוקדים שהקמנו ואת מספרי הטלפון. פרסמנו את מספרי הטלפון של המוקדים בכל העיתונות ובכל יום, יומיים מתפרסמים הטלפונים של המוקדים. הדינמיקה היא כזאת שהאזרח שנפגע מרים טלפון וברוב המקרים, עוד לפני שהוא הרים טלפון היינו בשטח יחד עם השמאי והטפסים. חילקנו את הטפסים, השמאי בא למחרת - -

אתם מגיעים לפני שהוא מודיע לכם?

כן. בתוך ימי הלוחמה הגענו. חלק מהמוקדים ישבו בתוך העירייה ויצאנו עם אנשי מד"א והמשטרה, אולי מאוחר יותר בחצי שעה והתחלנו לחלק טפסים ולהסביר כיצד למלא אותם. בחלק מהמקרים האזרח ממלא באותו אירוע ובחלק מהמקרים אנחנו נותנים לו את הזמן והוא יכול לבחור ולמלא את הטופס יום יומיים לאחר מכן ולפקסס לנו את זה. בשלב הזה עומדות בפני אותו אזרח שתי אפשרויות: האחת, שהוא אומר: אני רוצה לשקם באופן עצמאי. אני אפנה לקבלן, לזגג לשיפוצניק שאני בוחר ואביא ממנו הצעת מחיר. במקביל, השמאי הולך למשרד ומבצע מבחינתו הערכת מחיר מטעם רשות המסים. שתי הערכות המחיר נפגשות יחד. ברוב המקרים אם הסטייה קלה או לא משמעותית הדברים מסוכמים ואז אומרים ללקוח: אם הפגיעה קלה, בא תחתום על טופס הסיכום בינינו. הוא חותם על הטופס ואז מבוצעת העברה בנקאית. אפשרות אחרת, מקום שאנחנו מזהים פגיעה ישירה בבניין ואנחנו לא רוצים לתת לדיירים באותו בניין להתברבר ביניהם או מצב שחלילה המשפחה נפגעת או שמדובר בעולים חדשים או אנשים מבוגרים שלא יכולים להרים את הפרוייקט הזה ולבצע את השיפוץ באופן עצמאי, חברנו עם 4 חברות משקמות: עמידר, עמיגור, שקמונה ונוה נוף ואז בפני אותו אזרח יש את האפשרות לומר: אני לא רוצה להתעסק עם הקבלן, קחו, תשפצו וזה מה שאנחנו עושים.

עד סכום של 5000 שקל, וזה הרבה מאוד מהנזקים, כי זה זגוגית או דלת או קיר, לא צריך שמאי. הוא פונה אלינו וברוב המקרים במקום מאשרים את התשלום ואז זה מתבצע באופן הרבה יותר מהיר. משפחות שבתיהם נפגעו שוכנו על ידינו בבתי מלון. נכון לאתמול יש 520 אזרחים, כ-140 או 150 משפחות משוכנות. היום אנחנו צופים שהם ימשיכו להיות משוכנות בבתי מלון במשך החודש הקרוב על פי בחירתן. אם הם בחרו באזור הצפון זה בחוף התמרים ובאזור המרכז ברמת גן, בתל אביב, ירושלים ובאילת. על פי הניתוח שעשינו, אנחנו מעריכים שמרביתן עם ילדים כך שעד ה-1 בספטמבר הם ירצו לחזור למקום המגורים שלהם. אתם מבינים שזה לא תמיד נוח לשהות בבית מלון באופן קבוע. אנחנו מאפשרים להם לשכור דירות עד 600 דולר דירה, ככל שמדובר במשפחה בגודל סטנדרטי. הם יוכלו לבחור דירה ולהשתכן בה. בימים האחרונים אנחנו מנסים לחבור לקיבוצים ולזהות דירות פנויות, שאפשר לשכור לתקופה של 6 חודשים או לתקופה אחרת. הדינמיקה בדרך כלל תהיה מצד הדיירים עצמם שלא מרגישים בנוח לשהות בבית מלון לאורך זמן. זה יקר, למרות שאנחנו ממנים את השהיה והארוחות, צריכים להבין שיש עוד הוצאות נלוות שלא נמצאות בתוך דירה.

מי קובע אם הדירה ראויה למגורים אחרי פגיעה או לא? אם עפו כל החלונות והדירה פרוצה והשמאי אומר שהיא ראויה למגורים, מי הסמכות שקובעת את זה?

בדוגמה שלך אני לא מניח ששמאי יקבע כך. מדברים על שיקול דעת סביר והגיוני.

אם בינתיים רוקנו לו את הדירה?

מהלך נוסף שעשינו: אפשרנו לכל העיריות לשכור שומרים מתוך חברות השמירה שהן נוהגות לחבור איתן בדרך של שגרה ואנחנו מממנים גם את השמירה על אותן דירות שנפגעו.

אני מכיר דירה בנהריה שהשומר היה הבוזז הראשי.

בדרך כלל השומרים הגיעו אחרי שרוקנו את הדירות...

לא הגיעו אלינו קולות של אנשים - -

הם יגיעו. אני לא רוצה להעלות רעיונות לאנשים.

על ביזה יש הרבה תלונות והמשטרה מודעת לזה.

שמעתי שהשומרים מגנים וזה עובד, פרט למקרה הזה שאמרתי.

מה קורה למי שנמצא במרכז והדירה שלו נפגעה? אתם מגיעים ועושים את זה בלעדיו?

אני רוצה להפנות את תשומת הלב: אנחנו לא מתחילים לבצע שיפוץ וגם לא לעשות הערכת נזק אם הבעלים של הדירה לא נמצא. אנחנו לא נכנסים לדירה ומתחילים לעשות לה הערכת שווי לפני שהדייר נמצא. לכן לא טיפלנו בחלק מהפניות, כי הדייר לא נמצא.

הוא לא יודע שהדירה נפגעה.

הוא יודע.

אנחנו בוודאי יודעים כי קיבלנו את המיפוי המלא מהעיריות ומפיקוד העורף. אנחנו נמצאים באזור הנפילות. יש לנו את כל המיפוי והוא גם יודע. את מרבית הדירות אנחנו מזהים ואנחנו יודעים שחלק גדול מתוך הדיירים האלה עדין לא פנו אלינו. לכן אני מעריך שאם היום אנחנו במצבת של 8010 תיקים, היא תוכפל.

יש לך עלות כוללת של כל הפרוייקט? סדרי גודל גסים?

לא, קשה מאוד להעריך.

לגבי כסף - האם ידועה לך הערכה? את יולי עברנו ואנחנו יודעים, מתפללים כרגע, מקווים שיש הפסקת אש. בלי להיכנס לפוליטיקה, הוכרזה הפסקת אש. בהנחה שיש הפסקת אש, האם ידוע לכם הנזק שתצטרכו לשלם עבור חצי אוגוסט או כל אוגוסט וגם חזור על יולי?

זה על מס רכוש. הכל הולך מקרן מס רכוש.

שאין לו.

מה פתאום? 3 מיליארד שקל.

3.5 מיליארד.

זה רק על הנייר. אין כלום.

כמה כסף יש?

אין שם אגורה אחת.

זה כמו כל מיני קרנות אחרות.

אין שם כסף. אני אומר לכם שאין שם כסף.

מה שיותר מעניין זה לא אם יש או אין כסף.

יש או אין בקרן? חיפשתי אותה במאזני המדינה ולא מצאתי אותה.

באיזה מספר?

אולי זו טעות שלי...

פחות רלוונטי אם יש או אין כסף כי תזרים המזומנים לא רלוונטי. רלוונטי האם הקרן הזאת נוצרה בעבר והתשובה היא כן. כפי שסיפרתי לכם בעבר היא אחוז מסוים ממס רכישה ואחוז ממס מכירה שנבנתה לאורך השנים והיום, מבחינה רישומית, קיימים בה 3.5 מיליארד שקלים. זה נכון שתזרים מזומנים זה לא שם מול חשבון בנק, כי השאלה היא לא אם יש תזרים מזומנים. השאלה היא בצד ההוצאה והקרן הזאת מבחינה רישומית קיימת.

היא לא בתקציב והיא לא בגירעון והיא לא בשום מקום.

אין.

אתה אומר דבר שגוי, כי היא לא בתקציב ולא בגירעון - -

אולי מישהו מהקהל יכול להסביר לי, אם אין בגירעון ואין בתזרימים ואין בתקציב ואין ואין ואין, ויש. איך?

מי שיסביר לך יושב לידך. יש קרן ביטוח לאומי של 15 מיליון שקל, אז אין? יש.

אם המדינה לקחה את זה כהלוואה זה מחובות המדינה ולא מתקציב.

במישור הפרקטי, עד 3.5 מיליארד שקל כולם יכולים להיות רגועים, לא צריכה להתקבל כל החלטה כי הם כבר נרשמו בעבר.

אבל לגבי 8000 מקרים ואתה יודע כי יש לך פרופורציות סטטיסטיות, יש לך מדדים בטוח. האם אתה יכול לתת הערכה ראשונית לגמרי של היקף נזקי מס רכוש?

לא, כי אני לא יודע לומר שההתפלגות שהיתה באלפים הראשונים היא ההתפלגות של האלפים השניים. אני רוצה להאמין שהאלפים השניים יותר יקרים כי הם הפגיעות הישירות. דייר שנמצא ונשברה לו זכוכית זה כבר טופל ושולם.

זה לא אחראי. השאלה הזאת בהחלט ראויה לבירור אחרי הכל.

ליצמן, הבעיה שלך תהיה כשיגמרו את ה-3.5 מיליארד. אז תתחיל בעיה תקציבית. עד אז אין לך בעיה.

נשאיר את זה לדיון אחר.

לגבי הנזקים הישירים: אנחנו לקחנו על עצמנו טיפול גם בנזקים הישירים של המוסדות הממשלתיים ושל מבני הציבור של הרשויות המקומיות. במלים אחרות: בתי ספר, מתנ"סים, מרכזי קליטה וכו', תשתיות לש רשויות מקומיות, רשות הדואר, תשתיות נפט ואנרגיה - -

מה הן תשתיות - -

תכולות דירות, דירות, כלי רכב, מבנים, מתנ"סים, בית משפט, רשות הדואר, בתי הספר, משרדי קליטה, מחשב, הכל. זה שונה מבעבר. הפעם החלטנו לקחת גם את הדבר הזה בתוך קרן מס רכוש. אני מפנה את תשומת הלב, כמובן שצריך לתת תעדוף לבתי ספר שנפגעו ואנחנו ערוכים לזה.

בדיון הבא יש דיון מיוחד על בתי הספר. ישתתף אתנו כאן מנכ"ל משרד החינוך. בא נשאיר את זה.

עד כאן היתה סקירה של נזקים ישירים. בתחום הנזקים העקיפים, כזכור לכם הצבעתם על 2 תקנות, האחת בתחום הפיצוי העקיף לענפים תעשיה, מסחר ושירותים, שבגדול הם 132.5% משכר העבודה ששולם ואם מדובר בעצמאי בלי עובדים, אזי על פי הכנסתו החייבת כפי שדווחה בשנה קודמת. הצבעתם גם על התקנה בתחום החקלאות והתיירות. בתחום התיירות כפיצוי בדמות של אחוז מסוים מתוך השחיקה במחזורים בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד ובתחום החקלאות, לפי ענפים קבענו את הפיצוי בדרך ספציפית. יש 3 ענפים: ביצי הטלה, פטם ומטעים. בענפים בחקלאות שלא נקבעה להם נוסחה ספציפית, נקבעה נוסחה בהתאם לכל מקרה ומקרה.

מתי ייושם הפיצוי לחקלאים?

ב-31 ביולי הצבעתם על התעשיה, המסחר ושירותים. מספר ימים לאחר מכן העלנו את הטופס הזה, כפי שהתחייבנו. טופס פשוט על עמוד אחד שמאחוריו יש את הביאורים לטופס הזה. הקמנו מוקד של כ-100 עובדים באזור תל אביב והוא ערוך לקבלת פניות בתחום התעשיה, המסחר והשירותים. בתחום החקלאות והתיירות, הצבעתם על זה ביום שלישי האחרון. אתמול בלילה או היום לפנות בוקר עלה הטופס הזה באינטרנט. הטפסים של תעשיה מסחר ושירותים פזורים בכל המשרדים, 80 משרדים ברחבי הארץ - -

להתחייבות יש משמעות מאוד מצומצמת - -

רק רגע. בתחום התעשיה, המסחר ושירותים פיזרנו את הטפסים לכל משרדי רשות המסים. אנחנו בשאיפה לסיים את כל הרשויות המקומיות ששם אושרו הטפסים. כמעט השלמנו את המהלך הזה, חבר הכנסת ריבלין.

בתחום התיירות והחקלאות, הצבעתם ביום שלישי, אתמול בלילה העלנו את זה באינטרנט וגם פה טופס פשוט לחקלאות ולתיירות, שמצורפים לו דפי הסבר. עד היום הורדו כ-70 אלף טפסים מהאינטרנט בתחום התעשיה, המסחר והשירותים. מטבע הדברים, הכמות שהוגשה אלינו בתחום התעשיה, המסחר והשירותים היא רק ראשונית. אנחנו מעריכים שיהיו כ-90 אלף פניות. עד היום פנו אלינו 6000 תביעות. אנחנו מדברים על משהו כמו שבוע או 10 ימים וצריך להבין שזו רק תחילת הדרך. אני מזכיר לכם שהתחייבנו שבתחום התעשיה, המסחר והשירותים, מי שיגיש את התביעה עד ה-6 לחודש יקבל את הכסף בין ה-20 ל-25 באוגוסט ומי שיגיש מאוחר יותר, יקבל תוך 20 עד 25 יום ואנחנו נעמוד בזה.

לגבי התיירות, כן, זו קבוצה הרבה יותר קטנה. זה 798 בעלי עסקים בתיירות. בתחום החקלאות אני לא יודע את המספר - -

בתיירות מדובר במלונות - -

נכון, מלונות, בתי הארחה צימרים ויחידות אירוח. השלמנו את כל מה שמתחייב כתוצאה מחקיקת המשנה. הטפסים נמצאים במשרדים ובאינטרנט, מרביתם ברשויות המקומיות ואנחנו ערוכים לקלוט את כל הבקשות בתחום הנזק העקיף של תעשיה, מסחר, שירותים, תיירות וחקלאות, בין במסלול הירוק בישובים שהם באזור ההגבלה ואינם ישובי ספר ובין אם במסלול האדום, ככל שנוגע לישובי הספר.

במסגרת בג"ץ או במסגרת התשובה שלנו, לפני שהתקיים דיון, הודענו, מטבע הדברים, כפי שנכון היה לעשות ואנחנו מודיעים את זה כאן בפעם הנוספת, היה ובג"ץ יחליט אחרת, מטבע הדברים עצם הגשת הבקשה, עצם בקשת התביעה ואפילו לא תשלום התביעה, לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכותו של מי מהאנשים שהגיש את הטופס ושילמנו לו עבור זה אם בג"ץ יחליט אחרת. כך שאנחנו קוראים לכל הציבור גם בתחום התעשיה, המסחר, השירותים, החקלאות והתיירות להגיש את הטפסים, חבל על הזמן. אנחנו ערוכים לקלוט את הטפסים, ערוכים לשלם ואם פעם בג"ץ יחליט אחרת, ככל שהוא יחליט, לא נעצור את הזכות של אותו בעל עסק רק בגלל העובדה שהוא הגיש את הבקשה וקיבל את הכסף.

אני רוצה להבהיר שכתבנו בטופס "שידוע לי שסכום הפיצוי הוא פיצוי סופי". התכוונו לומר שהוא פיצוי סופי במובן הזה שאם הוא פנה למסלול הירוק, הוא לא רשאי לפנות למסלול האדום. בוודאי שלא התכוונו שאין לו זכות ערעור. לכל בעלי העסקים, לא משנה אם זה בתחום התעשיה, המסחר והשירותים, החקלאות והתיירות, יש להם זכות ערעור.

למה לא להבהיר את זה לאנשים? הם לא יודעים את זה.

האם למישהו במסלול הירוק יש זכות ערעור?

אם הוא חושב שחישבנו את החישוב לא נכון הוא יכול לערער.

אנחנו הבנו שאם נכנסים למסלול הירוק זה סופי.

להבדיל מהחקלאות והתעשיה והשירותים שאולי זה לא היה ברור, פה, בטפסים כתבנו במפורש שידוע לי שסכום הפיצוי במסלול הירוק הוא סופי. יחד עם זאת, על החלטת המנהל ניתן לערער בועדת הערר. ועדת הערר לא תהיה מוסמכת לומר: אתה לא בירוק, אתה יכול לגשת לאדום למרות שאתה לא בישוב ספר. זה רק אם החישוב לא נכון. בנוסף, אמרנו שאם אם בג"ץ יחליט אחרת, מטבע הדברים לא נאחז בזה שהוא כבר הגיש את הבקשה ונגיד לו: שילמנו לך ואתה לא יכול להיות מושפע מהחלטת הבג"ץ. היה ותקום החלטת הבג"ץ היא תחול גם לגבי הנישומים בעבר. זאת הבהרה שהודענו בבית המשפט.

האם יש פה מישהו ממשרד הפנים?

ביקשת אישור סופי ממשרד הפנים שיהיה היום ב ישיבה.

ביקשתי, ואני מניח שזה יהיה מחר בנושא עובדים זרים.


אני רוצה לשמוע את תמצית הדברים מהמשנה למנכ"ל משרד הפנים. נראה לי שהישובים שלא שלמו להם משכורת, אנחנו חוזרים לזה כל הזמן אבל ספציפית, לי מאוד חשוב הקטע הזה.

במהלך השבועיים האחרונים אושרו 3 העברות תקציביות. ב-27 לחודש שעבר הועברו 50 מיליון, ב-8 לאוגוסט הועברו 100 מיליון וביניהן, ב-1 לחודש הועבר מענק האיזון, במידה מסוימת קצת מתוגבר. ההנחיה לרשויות המקומיות היתה לשלם שכר עובדים וככל שאנחנו יודעים רוב הרשויות - -

כולל אלה שיש עיקול - -

נכון, להוציא 3 או 4 רשויות שלא הצלחנו למצוא - -

מי הן?

כרגע אני לא זוכר. בהסתמך על הזיכרון שתי רשויות זה חורפיש ובשמת טבעון ודומני, שיש עוד אחת או שתיים. שילמנו לפחות שכר חודש אחד כשההנחיה - -

אולי אדוני יכול להסביר לי איך עקפו את העיקול? איך שילמו? אני רוצה ללמוד מהיום, אם יודעים לשלם חודש אחד - -

תעשה מלחמה ותוכל לשלם.

זו לא התשובה. אני מעריך את משרד הפנים, הם עשו דבר גדול ששלמו את המשכורת, אבל כל הזמן יש בעיה שאי אפשר להעביר כסף כי יש עיקולים. אז אם יש דרך, אולי אדוני יסביר לנו.

באופן כללי, מענק האיזון חייב להיכנס לתקציב השוטף, לחשבון השוטף של הרשות המקומית והוא חשוף לעיקולים. ברגע שהעברנו תקציבים מיוחדים, תקציבי חירום, חלקם הלכו דרך חשבונות ממוגנים ודרכם ניתן היה לשלם שכר עבר.

האם רשות מקומית שלא שלמה 10 חודשים, זה לא חירום? האם 4 חודשים זה לא חירום? למה את הפטנט הזה אי אפשר לעשות גם לאדם שאין לו מים ואין לו חשמל ויש רעב, אני חושב שאין חירום יותר מזה. צריך למות ברעב?

אדוני היושב ראש, החירום נקבע לגבי מקור התקציב ולא לגבי החשיבות.

מי קובע מה זה חירום?

קופת המדינה ובין היתר גם ועדת הכספים.

אנחנו קובעים? רבותיי, אפשר להצביע מה זה חירום?

לא, אין לך סמכות. הממשלה מחליטה.

אנחנו נכריע ונחליט שכל הישובים שלא שולמו משכורות חודשיים, זה חירום.

אני מציע שאת הדיון הזה נעשה מחר עם מנכ"ל משרד הפנים.

לא, אני לומד דברים. השאלה בנושא של חירום, של מי הסמכות?

ודאי שלא שלנו כי אנחנו פועלים לפי חוק התקציב, על פי התקציב. התקציב מגדיר למעשה את מקור התקציב ואת היעוד שלו. מענק האיזון מוגדר בחוק התקציב. מענק איזון חייב להיות משולם לפי דרך שהיא קבועה. סיוע מיוחד שהולך דרך רזרבה כזו או אחרת הרי שבמידת האפשר ניתן להעביר אותו לעתים, לא תמיד, דרך אותם חשבונות מוגנים שיש לחלק מהרשויות המקומיות. רק רשויות מקומיות שנכללות בתכנית הבראה ובזמנו נכללו בתיקון 31 לחוק יסודות התקציב ניתן להעביר דרך חשבונות מוגנים. כל יתר הרשויות - -

זה לא בסמכות ועדת הכספים...

זה חלק מהחוק ובוודאי שלא נתון להגדרה או לפרשנות.

איך מתגברים על עיקולים?

מי שצריך להתגבר על עיקולים זו הרשות המקומית. כמיניסטריון, בוודאי שאנחנו לא יכולים לעשות את זה. צריך לבוא בדברים עם בעל החוב שיסיר את העיקול. זאת הדרך היחידה לעשות את זה.

חבר הכנסת והבה, אני לא זוכר את המקומות שדיברת עליהם. תן לו את השמות והוא יבדוק את זה.

הבעיה היא שאומרים שכסף הועבר וחלק מהרשויות קיבלו. אני אתן לך דוגמה לרשות שקיבלה 200 אלף שקל. אומרים להם שמה-200 אלף האלה ישלם משכורת חודשית, ישלם ביטוח לאומי, ישלם מס הכנסה וכל מה שצריך ואת המים וכולי. הם מכירים את הבעיות. משרד הפנים, לצערי הרב - -

האם אדוני יגיד לנו באילו מקומות מדובר?

לחורפיש 7,8 חודשים לא מקבלים משכורות, ירכא - -

כמה הוא קיבל עכשיו?

מיליון שקל.

זה לא מספיק לחודש חודשיים?

במסגרת הישובים שלא מצאו להם פתרון, כל החשבונות שלו מעוקלים.

אדוני, למה אי אפשר לחורפיש שחייבים 7 חודשים משכורת, הוא קיבל מיליון שקל. למה הוא לא יכול לקבל את זה בחשבון החירום שהיה נותן לו משכורת לכמה חודשים?

אדוני, אין חשבון חירום. יש חשבונות מוגנים.

לזה התכוונתי, אני לא טוב בעברית.

ספציפית לגבי חורפיש, אני מאמין שבתחילת השבוע או לכל המאוחר בתחילת שבוע הבא הוא יקבל עוד העברה של 6 או 7 מיליון שקל ודרך זה תיפתר הבעיה.

סיימנו כבר את המלחמה ושמענו את הדברים האלה מהמנכ"ל - -

אדוני, במקום להתווכח בא נעשה את זה ביחד. הוא אמר דבר מאוד חשוב, שכרגע, ביום שני הבא, 6 מיליון שקל לחורפיש. אם הוא עושה את זה, אני שמח מאוד ואני מעריך שהכל יבוא על מקומו בשלום. אדוני, אני מבקש שנעלה את זה ביום שני הבא ונראה אם זה ניתן.

ומה עם שאר הישובים? מה עם ירכא וגוליס?

הוא יענה בשבוע הבא. ג'וליס וירכא?

ופקיעין.

לא, קודם ג'וליס וירכא ונראה.

אני הולך לשיטתך, אדוני.

כפי שאמרתי, ואני אסייג את עצמי, משרד הפנים לא משלם את שכרם של העובדים. משרד הפנים מעביר משכורות. מקורות המימון של הרשות המקומית חלקם מתקציבי מדינה וחלקם מגביה עצמית. אם הרשות המקומית לא גובה את מה שהיא צריכה לגבות, הרי שלעולם לא תוכל לשלם את שכרה. חייבים להגיד את זה - -

עכשיו אתה מקלקל את מה שאמרת קודם. אתה חוזר בך...

אני לא חוזר בי משום דבר.

זאת התשובה שאנחנו מקבלים כל הזמן. אנחנו תחת אש וזאת התשובה שאנחנו מקבלים.

אי אפשר כל הזמן לבוא בדרישה למשרד הפנים לתשלום משכורות. כפי שאמרתי, משרד הפנים העביר - -

זאת אומרת שעיקול זה לא הבעיה. הבעיה היא שאתם לא רוצים. אתה אומר שהוא לא גובה כסף.

העיקול הוא פועל יוצא של אי תשלום לספקים.

אני יודע מה זה עיקול. אני שואל את אדוני האם הבעיה זה עיקול או בעיה שהוא לא גובה מסים? בא נפתור את הדברים.

הא בהא תליה. אילו היה גובה מסים היה משלם לספקים ולא היה מוטל עיקול.

- - -

תן לי מענקי איזון, מה שבמשך שנים הפליתם אותנו לרעה ואני לא צריך את הטובה שלך חד משמעית. מה-100 מיליון שקל העבירו לג'וליס 150 אלף שקל לשלם לכבאות, למס הכנסה וביטוח לאומי ואז לקנות "ביסלי" ו"במבה" לעובדים. אתמול חיל מג'וליס נהרג. ההתנהגות שלכם הורגת את כל הכפר. ההתנהגות שלכם הורגת ישוב שלם.

אני מודה לאדוני. מחר אנחנו נמשיך ונקבל תשובות מהמנכ"ל.

משפט אחד: אנחנו היינו מלאי תקווה לקראת חלוקת ה-100 מיליון שקל. אם ב-50 מיליון שקל הראשונים התחשבו איך שהוא בקריטריונים סוציאליים, המרכיב הבלעדי, שאני לא מזלזל בו, היה מספר הנפילות. לא היה שום ניסיון חרף דרישת - -

ועדת הכספים לא תתערב בשיקולים והקריטריונים של משרד הפנים. זה לא תפקידנו, זה לא ענייני. אנחנו חייבים לראות מה עושים כדי לעזור לרשויות לקבל לחם ומשכורות.

אילו משרד הפנים היה שואל... סליחה אדוני, אתה שאלת שאלה למה לא מעבירים משכורות וזו שאלה לגיטימית. אילו משרד הפנים היה לא שם רק את נושא הנפילות שהוא מרכיב שאנחנו לא מסכימים אבל בצדק הוא נעשה, כמרכיב יחידי, היה ניתן לפתור חלק גדול מהשאלות. לדוגמה: מועצה אזורית מסוימת שהיו אצלה המון נפילות בשטחים פתוחים והנזק והאובדן שלה במצב כלכלי סביר, קיבלה פי 6 ו -7 מרשויות - -

יש לה עודף כסף.

אני לא רוצה להגיד עודף כסף, אין עודף כסף. מול רשויות שנאנקות היה צורך להיכנס באופן ממשי עם סכום נכבד ולתת פתרונות שחלק מהם אתה שואל.

קיבלת את רשות הדיבור והסתיים הנושא הזה. תודה רבה. איפה נציגי החקלאות?

יש מתיירות.

אני הבנתי לפי סדר היום, שאנחנו נקיים היום דיון אם היה מתקיים... השאלה על מה הדיון. כל אחד מאתנו קיבל ערמה של פניות שההסדרים של יולי לא פותרים לו את הבעיה. בואו נדבר על מה שיקרה עד אוגוסט.

תן לי לשמוע את המשרדים ואחר כך נחזור לזה. יש מישהו מהתיירות?

שי וינר

אין לי הרבה מה להוסיף. כפי שמר מצא אמר, הבוקר התפרסמו התקנות לנושא התיירות, מלונות, אטרקציות ויחידות אירוח. ביחד אנחנו ערוכים לעזור למס רכוש לקבל את הטפסים ולהדריך את התיירנים בצפון דרך מטה שהקמנו והחמ"ל שיש לנו בתל אביב ודרך האנשים שלנו שמסתובבים בשטח מול עמותות התיירות והרשויות המקומיות על מנת להקל על מילוי הטפסים וההגשה. כמו כן, אנחנו מעורבים ועובדים מול מס רכוש בהגדרות השונות ובהתאם לתקנות של יחידות אירוח, מלונות ובעיקר של אטרקציות. אני מקווה שההליך הזה יגמר ויתקדם כמה שיותר מהר.

מה עם כל הבג"צים?

אנחנו מתחילים אותו היום.

בכל הדיונים והבג"צים שהיו ושיהיו, איפה משרד התיירות עומד?

כפי שהוצג פה בתחילת הישיבה, הדיון בבג"ץ ימשך בשבוע הבא. עמדת המדינה תימסר במשותף, גם על ידי משרד האוצר ומשרד התיירות. אנחנו שותפים בדיונים ונראה לאן הם מתקדמים.

לגבי עסקים קטנים.

אני לא מדבר כרגע על ההסכמים כי זה לא לעניין. אני רוצה להיות שופר של מה שקורה היום בשטח. אנחנו מדברים היום על קרוב ל-85,90 אלף עסקים קטנים. חלק מהטפסים שאתה דיברת עליהם, יש חלק שלא מוכן למלא, למרות המספרים הגדולים בגלל ההערה שמופיעה בסוף שזה סופי. לכן ביקשתי את ההבהרה הזאת.

אמר לך ג'קי מצא שזה סופי רק אם בג"ץ יגיד אחרת. נניח שזה סופי, זה יסתיים עכשיו, לא תבקש? זה יהי על אותו טופס? לכן אני לא מבין למה לא ממלאים את זה.

אני רוצה לחזק נקודה אחת שמשום מה אנחנו מתעלמים ממנה ואמרנו את זה גם בישיבות הקודמות ואני יודע שזה נמצא בכל מיני דיונים כאלה ואחרים: סך כל הדברים, אנחנו מדברים על אוכלוסיה שעסק קטן זה אחד שמופעל על ידי אדם אחד או שנים או שלושה - -

אנחנו יודעים. את הבעיות שמענו כבר. שאלתי אותך מה העדכון, איפה עומדים הדברים, אין שום התקדמות בזה?

שאלת אז אני עונה. אני אומר שני דברים: 1. עוסקים בנושא של מילוי הטפסים. 2. עוסקים בעוד דבר שאנחנו לא יודעים מהיכן מוצאים תקציבים וכולם מתעלמים מכך והוא בנושא ערבויות המדינה, קרן ערבות המדינה, העסק לא עובד. צריך לשים את זה על השולחן. אנשים מחכים להלוואות גישור וזה נושא מאוד חריף. נושא שני, יש עסקים שעכשיו, עם סיום המלחמה, צריך לחבק אותם ולייעץ להם גם ברמה של חונכויות וייעוץ איך מרימים עסק ממצב שהוא על הקרשים.

זה התמ"ת. צריך להוסיף תקציבים למשרדי הממשלה.

מפליא אותי דבר אחד: למה הממשלה לא מתגברת כרגע את הרשות לעסקים קטנים? עושים הלוואות בדרך כלל. שיתנו להם הרבה כסף והלוואות ושהם יחזירו.

כפי שאמרתי, המסלול של הפיצוי לא נועד ולא התיימר לתת מענה לכל המכאובים והחסרים שנוצרו תוך כדי ימי המלחמה לעסקים. עוד אמרנו, שזה נדבך אחד לקבוצה נוספת או חבילה נוספת של מהלכים שמשרד האוצר מתכוון לבצע. הודעתי אתמול, בהמשך להודעה מחודש קודם, על דחיית תשלום מע"מ מקדמות ומס הכנסה ניכויים. זה אומר שכבר למעלה מ-60 יום שמקדמות מע"מ ומס הכנסה ניכויים של בעלי עסקים נמצאים אצלם, שזה במסגרת אשראי שמהווה סדר גודל של 60% ממחזור חודשי.

ממחזור חודשי, אם המחזור ממשיך באותה רמה. אבל אם היה לו חודש חזק בהתחלה ועכשיו הוא לא מוכר כלום...

אתה צודק. בחודש שעבר דחינו את החודש המלא.

אחד רזה ואחד שמן.

אומר מר מצא שהוא שמר את הכסף על מנת לשלמו. אם לא היתה מלחמה הכסף היה כדי לשלם.

זה לא פעמיים 30. דבר נוסף, אני יודע כי בדעת שר האוצר להודיע השבוע, למען הזהירות אני לא אומר מחר, על מסלול קבלת הלוואות לבעלי עסקים בסדר גודל של 70% עד 80% מהמחזור החודשי שלהם.

באילו תנאים?

בתנאים של 70% ערבות מדינה, בריבית סבירה ואורך התקופה יהיה 6 חודשים גרייס ואחר כך, תשלום למשך 18 חודשים. הדבר היותר משמעותי, אני חושב שזה יגע בעיקר בבעלי העסקים הקטנים ואנחנו על פי החישובים שלנו - -

לבנקים יש שיקול דעת אם לתת או לא לתת?

יש. אדוני היושב ראש, לשאלה של חבר הכנסת ריבלין, יש לנו נתונים ברורים מאוד. אנחנו מקבלים מספר גדל והולך של אנשים שהופכים להיות מוגבלים. הבנקים לא עוזרים למרות כל מה שהיה כאן. לכן, הנושא של הלוואות גישור הוא קריטי.

שמעון יפרח בבקשה.

הבנקים ייקחו את ה-70% ערבות מדינה ויסכימו לתת את ההלוואה ויכסו את האוברדרפט שלו ולא יתנו לו עסקה באשראי.

נקבע מפורשות בהסכם ההלוואה שאסור להם לשחלף.

זה נכנס לחשבון שלו והוא באוברדרפט, הוא נשאב.

אני רוצה לדבר על שלושה רבדים: סוגית פער המימון, דיבר על כך ג'קי מצא. דיברתי עם מנכ"ל האוצר ואני בקשר עם ראש המטה שלו וסיכמנו שזה ייסגר היום או מחר. לפי מה שג'קי אמר יהיו שני סוגי הלוואות: האחת, ישירות לבנקים למנוע צווארי בבקבוק באמצעות הנושא של הרשות לעסקים והשניה, של הרשות, ששתיהן ממנפות את פער המימון בין המציאות היום של אי העשייה ואי ההכנסות אל מול ההוצאות וקבלת הפיצוי העתידי כי חלקם הגדול של העסקים איתנים פיננסית ואי אפשר ליצור את הפער הזה שהוא טכני, שהם יקרסו. שני סוגי ההלוואות האלה חייבים להיסגר ביום יומיים הקרובים ולתת את המכשיר הזה לאותם 84 אלף עסקים באזור המיוחד.

נקודה שנייה - הנושא של הפיצוי. ישנו נייר שהשר שלח לאוצר לבחינה בהיבט של סגירת הפערים והמחזור. לא נרחיב על זה פה. כשהנושא הזה יתקדם נוכל להרחיב עליו.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות עיקריות: 1. תקנה 325. אני מבקש ממך, היו"ר, להעלות את הסוגיה הזאת שוב באחת הוועדות, הקרובה ביותר. זה בנושא של האוברדרפט. טכנית, הנושא הזה מכשיל עסקים. עסקים קורסים בגלל זה. אני ממליץ שנוריד את החסמים הטכניים שהם בידינו.

זה רק החוק. חבל להעלות את זה.

זה עלה להצבעה במליאה ונכשל.

אז תעשה חוק, כמו שאמרת. לכפות הר כגיגית.

זה לא הר. זה הרי הרים. חבר הכנסת אורון, בבקשה.

בהשוואה למלחמות ולאירועים מן העבר, אני חושב שמגיע הרבה ברכות למה שנעשה. גם לקצב וגם לסגנון וגם לאווירה שמנסים ליצור. לא שלא יהיו בעיות וכעסים וחלקם יהיו מאוד מוצדקים אבל אני מתרשם שנעשה מאמץ וכך צריך להגיד יישר כוח לאנשים שעוסקים בזה כי זה מאוד לא פשוט והיינו כבר במצבים אחרים. אמרתי את זה לא בשביל להגיד "אבל" גדול אלא אמרתי את זה כי גם בדיון ביולי דחינו הרבה מאוד נושאים, שהיה ברור שלא נפתרו. השאלה העיקרית, שאי אפשר לברוח ממנה יותר, האם אנחנו, במסגרת העזרה של מי שנפגע, ואני לא מדבר על מס רכוש ועל הנזקים של פגיעות ישירות, אני מקווה שהמנגנון יהיה בטון שאמרת אותו והוא פחות או יותר יכסה את העניין. אני מדבר בכל מה שנוגע ומופיע תחת הסעיף פיצויים. אי אפשר לברוח מהשאלה של הנזק הממשי. המודל שהגיעו אליו בכדי לתת משכורות ב-1 לאוגוסט היה נכון, אני תמכתי בו אבל הוא לא פותר את כל הבעיות והוא גם לא התיימר לפתור. עכשיו צריך להתמודד עם הבעיות האלה, בהנחה שאנחנו נמצאים בסוף הפרק הזה ולא קורה דבר אחר. הנזק הממשי, שהוא גדול, לפי דעתי בחלק מהמקרים עדין קשה אפילו לכמת אותו, המרכיב של המיידיות הוא קצת פחות דחוף, כי ברגע שמדובר על נזק ממשי המסלול הוא פחות ירוק ויותר קונקרטי. אני חושב שמוכרחים לדבר על הנושא הזה. מוכרחים ליצור את הקריטריונים של פיצויים לנזקים ממשיים. אני עוד לא מדבר על אובדן רווחים. אני באזור של פיצוי על נזק ממשי שיש לעסקים קטנים, גדולים או בינוניים, שהמודל הזה של ה-132% בהגדרה, לא יכול לפצות אותו. אני לא עוסק בשאלה האם למרות שבמודל יש עיוותים, אני חושב שהוא נכון למרות שכמה מחבריי הטובים כועסים על האמירה הזאת, אבל אם הוא יהיה המודל הסופי הוא מאוד בעייתי. קודם צריך לקבל את ההחלטה שהיא החלטה פוליטית.

אני רוצה להבין כי כל אחת מהגישות אפשרית, אבל האם אתה אומר שאת אותה עוגה שהחלטתם להקצות תחלקו בטכניקה שונה, לא על בסיס שכר אלא על בסיס מחזור או לא על בסיס מחזור אלא על בסיס רווח או שאותה עוגה ביולי לא מתאימה כי במהות הכסף לא מספיק.

לא החליטו על שום עוגה.

לא הייתי שותף לאפייה של שום עוגה. נהפוך הוא. אמרו לנו: אנחנו עושים מסלול שמה שיתן בסוף זו תהיה ההוצאה. ג'קי, אני לא כל כך תמים ואני לא מאמין שמישהו ארגן את כל המודלים הריץ ואמר שאם פה תשנה... איך הגיעו ל-180? כי מישהו עשה מכפלות. אם היו עושים 190 ויורדים מהם והיו נותנים 142, זה כנראה היה עולה עוד כמה עשרות או מאות מיליוני שקלים והייתם אומרים: לא התכוונו לזה. אני לא מתחיל מגודל העוגה ואני לא מתעלם ממנה, אבל לא יכול להיות מצב שבו הנטל שיוטל על העסקים השונים או המפעלים השונים יהיה סוג של בינגו. היה איזה מספר ואנחנו ירינו מכה, אחד בגירעון של איקס, השני בכלל לא בגירעון כי הוא היה עתיר עבודה שלא באו לעבוד ולא היו לו נזקים נוספים. הוא לא היה צריך להסיע למקומות רחוקים, הוא לא היה צריך להעביר חלק מהעבודה של לקבלנות משנה במקום אחר ודפקו אותו במרכז בתקופה הזאת, כי הוא שילם כספים יותר גבוהים.

אני אומר שאי אפשר לברוח מזה. אני לא נכנס לפרטים ואני לא מתחיל מגודל העוגה כי את גודל העוגה יצטרכו להגדיל. אתה לא הכתובת היחידה לדיון של הצהרות שר האוצר, שלא יהיו העלאות מסים והתקציב לא יגדל. הבור הזה יתמלא מחולייתו ואז הרבה אנשים יישארו או עם הרגלים מחוץ לבור או עם הראש מחוץ לבור ותהיה קטסטרופה. הבור הזה לא יכול להתמלא מחולייתו, לפי המספרים זה לא יכול להיות. יצטרכו לקיים את הדיון הזה ואני יודע שזה דיון שנוגע בדברים אחרים על מי ישלם את זה.

יש כרגע מצב שישנה תחושה באזור הצפון, שחלק משלמים את ההטבה שקיבל מישהו אחר ואסור שזה יהיה. דיברנו על הדוגמאות האלה, שני מפעלים באותה חצר, האחד יוצא מצוין והשני במצב מאוד קשה, כי הקריטריון שאני תמכתי בו היה נכון למשכורת חודש יולי. הוא לא יכול להיות נכון לפתרון הבעיה כולה. יש הוצאות בעין שאתה מקבל עליהן נתונים כל הזמן, שהן לא מכוסות. החל מהפסקות חשמל ארוכות דרך מצב שהעובדים באו לעבוד עם הילדים אבל אסור היה להם לעבוד כי היתה הוראה חד משמעית לעבוד רק ב-10% מהשטחים המוגנים והתפוקה ירדה בהתאם. ואז אומרים: נתתי בונוסים לעובדים שבאו לעבוד אבל בסך הכל, התפוקה שלי בחודש הזה תהיה נמוכה ב-50%? מאיפה אני מכסה את זה? ועוד ועוד אין סוף דוגמאות.

כל הנושא של עסקים קטנים, שאנחנו יודעים שהסכנה מבחינתם שבחודש כזה יכולה להיות קריסה טוטאלית. אז האם יהיה במודל הנושא של השוואת מחזורים ותשלום על ההפרש? תבוא ותגיד: המודל הוא כפי שהיה שם, אנחנו לא נותנים 100% הפרשי מחזור, אנחנו מפצים רק ב-70% הפרש מחזור. למה? כי אין לי אפשרות לשלם 100%. אבל תוכיח לי שהיה לך מחזור ב-3 חודשים שקדמו לתקופה הזו בשנה שעבר כך והשנה זה כך ואני משנה את זה. ישנה שאלת המחזוריות לא רק בענף התירות וכפי שנאמר פה לא פעם, ענף התיירות כרגע מוגדר בחלק של המלונאות - -

גם אז, לגישתך, זה לא יהיה אכיף כי אחד הרווח הגולמי שלו הוא 30% והאחר הרווח הגולמי שלו הוא 70%. אפילו אחוז ממחזור לא נותן מענה אחיד לכולם. זה בדיוק כמו שכר עבודה.

ברנארד שאו אמר פעם שאלוהים דפק את הסוציאליסטים בכך שהוא לא ברא את כולם שווים, כולל לא את העסקים שווים. אין סרגל כזה - -

היא לא יותר טובה משכר עבודה.

היא כן, כי שכר עבודה בהגדרה, נתן עדיפות גדולה למפעלים עתירי עבודה שבהם היתה היעדרות גבוהה ולמפעלים עתירי עבודה שהיתה בהם - -

תודה. רבותי, אי אפשר לעשות דיון.

אחוז ממחזור יכול להביא למצב שזה לא יכסה את השכר עבודה.

אני הצעתי את זה כאפשרות. מה שכרגע נדרש, שאם יש הכרעה פוליטית שנכנסים לפיצוי נזקים ממשיים, יטילו עליך ועל עוד שני אנשי מקצוע מהו המודל האחד או השניים או השלושה. זה הכי נכון בכדי להתמודד עם השאלה הזאת שבה העיוותים יהיו מינימאליים, אבל כרגע היתה החלטה שאמרה שאנחנו לא נכנסים לנזק הממשי. זאת הכרעה מרכזית.

לא שמעתי את התכניות שלכם לגבי אוגוסט.

אני מצטרף להרבה דברים שאמר חבר הכנסת אורון ורק רוצה להזכיר למר מצא, שכאשר ועדת הכספים אישרה את הסדר יולי, היא באה וקבעה שהיא אינה קובעת את עמדתה לגבי אוגוסט, ואם אכן באוגוסט, כתוצאה מהארכת המלחמה, ואכן המלחמה נתארכה הלוואי ועד היום ולא נצטרך לראות שהיא ממשיכה, אמרנו שכל מה שיקבע לגבי אוגוסט יהיה רטרואקטיבי גם לגבי יולי.

לא נכון, אמרנו שלגבי עד שלושה עובדים מה שיקבע לגבי אוגוסט יקבע לגבי יולי.

יפה. היו שהבינו כך והיו שהבינו אחרת. אני מסכים אתך. אני רוצה להתייחס בנוסף: חודש אוגוסט, היעד הבא שאמרנו שאם מתארכת המלחמה עד סוף יולי, נפל דבר ורבים מאזרחי ישראל יצטרכו להשתתף בנטל ונחלק כך שחלק מהמדינה תיתן וחלק יספגו העסקים וחלק יספגו העובדים ואמרנו שנראה אם תתארך המלחמה, יהיה מצב שבו נצטרך לתת את דעתנו לנתונים כלכלים אחרים לחלוטין מפני שפה אנחנו עומדים בפני מערכת שיכולה להביא לשוקת שבורה של אנשים שעוסקים בעסקים כאלה ואחרים.

אני מצטרף להערתו והערכתו של חיים אורון. ברעידת האדמה שאנחנו עדין בעיצומה של מערכות רבות בישראל, אני רואה את ההתנהלות של המערכת שאתה מחזיק בה כהתנהלות שראויה להערכה רבה. היום אתה מגלה לנו שכנראה קבעתם מה היא העוגה וכיצד נחלק אותה, זה עניין שבו אנחנו צריכים לענות את נפשנו ולא כך צריך להיות הדבר. אני לוקח דוגמה מההערה של מרכז השלטון המקומי שלגביהם נקבע שההתייחסות לגבי הסיוע שיתן משרד זה או אחר לרשות המקומית הוא לפי נפילות. אני לא יכול להבין את הדבר הזה. הרי העורף נתן הוראה והנחיה לכל אזור גיאוגרפי לבוא ולמצוא מחסה בהתאם להנחיות שניתנו. נשלחו טילים שיכולים היו לפגוע פה כפי שהיו יכולים לפגוע שם. האזרחים היו צריכים להיעתר לדרישות ולהוראות של העורף באותה מידה. לבוא ולומר היום: אנחנו נפצה לפי מספר הנפילות הוא דבר שגם לגבי משרד הפנים יש לי הערות וגם בענין זה אני לא יכול להבין את ההפרדה, כאשר אנחנו מגיעים לאותו מקום שבו כל אחד היה צריך להישמע להוראות העורף. בכל זאת, השמירה של האזרחים היתה זו שגרמה לכך שכמות הנפגעים היתה פחותה בהרבה מאשר היו יכולים לעולל לנו הטילים האלה.

יש מגזר שלם שאנחנו נתנו את דעתנו אליו ולא הצלחנו והוא מגזר של אנשים שפתחו את עסקיהם ולא צלחו בגלל המצב או אנשים שבאו אליהם עובדים וההכנסות לא נתקבלו, בעיקר בעסקים הזעירים, ולא מצאנו להם תשובה נאותה כדי להוציא אותם ממשבר נוראי שעלול למוטט אותם. זה דבר שצריך לבוא לידי רביזיה מחשבתית כאשר אנחנו מדברים היום על 14 או 15 יום נוספים באוגוסט. הדברים האלה לא יכולים להישאר כפי שהם. הזעקה שבאה בפני בית המשפט הגבוה לצדק תוכרע שם, אבל בהחלט אנחנו צריכים לתת את דעתנו.

היו עסקים רבים שנפתחו. בהתאם להוראות פיקוד העורף, כאשר היתה אזעקה, היו צריכים לרדת למקום מוגן לרבע שעה לפחות. כך שזה היה לוקח לפחות 20, 25 דקות עד שהתפוקה היתה מתחדשת. היו מקומות שהיו בהם 7 או 8 פעמים צפירות. אלה מקומות שמתוך 8 שעות עבודה מצאת את עצמך שעתיים או 3 לא עובד. לכן הערתו של חיים אורון לגבי פיצוי על פי המחזור או על פי ההכנסה החייבת במס הוא הרבה יותר הגיוני מנושא העובדים.

אני רוצה להתמקד בכמה נקודות: אני מצטרף למה שאמר חיים אורון.

סליחה, קיבלתי ממך היום על חינוך וזה על סדר היום.

אני מודה לכבוד היושב ראש על הזריזות. הנוסחה לחישוב פיצויים לבעלי העסקים לפי שכר של העובדים היא לא נכונה ואמרתי את זה בשבועיים האחרונים. 132% משכר העובדים מכסה גם את המשכורת של העובד ובקושי את עלות המעביד. זה לא משאיר שום דבר לפיצוי לבעל העסק עצמו על אובדן הרווחים בעתיד. אפילו לא מכסה את ההוצאות הקבועות שלו, על המלאי שהוא מנהל. שום דבר. הנוסחה הזאת לא עובדת והיא צריכה לעבור רביזיה שלמה. אני גם חושב שההסכמים שאנחנו מקבלים סמוך לוועדת הכספים לא נותנים לנו אפשרות להתעמק בהם. אני, עם ההשכלה שלי עם תואר שני במינהל עסקים הבנתי את ההסכם רק כעבור כמה ימים. נשמח אם נקבל את המסמכים האלה לקראת הדיון באוגוסט קצת יותר מוקדם כדי להבין מה כתוב שם.

בדיון השני, לגבי ההסכמים שאנחנו מאשררים בוועדת הכספים, הופכים לתקדימים להסכמים הבאים. ג'קי, אתה התייחסת בעצמך כשאישרנו את ההסכם למלונאים ולחקלאים וכשאמרתי שחסר פה כל הנושא של תיירות, מסעדנים, ממכרי מזכרות וכך הלאה, שאלתי אותך מה איתם, אמרת: אישרנו את זה שבוע קודם. זאת אומרת, ההסכמים שאנחנו מאשרים הופכים לתקדימים מסוכנים מבחינתנו, מבחינת העסקים גם להבא. לכן, אני קורא לוועדת הכספים להתעמק יותר.

בהסכם נמנעתי לגבי מלונאים וחקלאים, לא בגלל שאני שונא אותם אלא כי היה צריך להכליל בכל הנושא הזה את כל הנושא שלא נגענו בו - -

אז הם הלכו לבג"ץ והכל בסדר.

דבר אחרון, קצת אירוני: בהסכם של הפסקת האש של האו"ם לא הוכנס שום דבר כלכלי שמפצה את מדינת ישראל על הפגיעה בכלכלה ובצפון, בניגוד ללבנון. אם הממשלה לא הכניסה את הסעיף הזה בהסכם, כנראה שיש לה מקורות מסתוריים.

אני מצטרפת לדברים שנאמרו על ידי חבר הכנסת אורון. אני רוצה להעיר לגבי הנושא של האפליה בין ישובי הספר לבין ישובי אזור ההגבלה בתקנות: אני חושבת שההמלצה על מנת שלא תהיה אפליה, ששר האוצר באישור ועדת הכספים יכריז על ישובי אזור ההגבלה כישובי ספר למשך תקופת המצב הביטחוני היא המלצה מאוד נכונה.

תודה רבה.

יש לי שתי שאלות פרטניות וגם כמה שאלות כלליות: שאלה לג'קי: האם מס רכוש מוכן לקחת על עצמו את תיקון הנזק? בהרבה מאוד מקרים אני מקבל פניות מאנשים שאין להם כסף להשקיע בתיקון נזק ממשי בדירה ופקידי מס רכוש מתעקשים שהאדם ישלם ורק אחד כך יקבל החזר.

תפנה אותי לגורם ספציפי. הכלל הוא שהוצאנו הנחיה כתובה לכל השמאים, שעל פי שיקול דעתם במקום שהם חושבים שזה נכון יותר לעשות שיקום דרך החברות המשקמות או במקום שהאזרח מבקש - -

זאת אומרת, בכל מקום שהאזרח יבקש מס רכוש ייקח על עצמו - -

נכון.

תהיה לו בעיה עם השמאות. הוא לא יקבל כל דבר שמישהו יבקש כדי לתקן.

זו אחת הבעיות. לאדם בקריית שמונה יש ספה ישנה משנת 83. כמה זה שווה? 50 שקל.

אני מניח שהשידור היה במוצאי שבת. אני אומר מפורשות שיש חוסר הבנה, לפחות בתחום התקשורת, ואני רוצה להבהיר חד משמעית: סלון שנפגע לא מקבל את מחירו המשומש אלא את מחירו החדש. מקרר שנפגע ואי אפשר לתקן אותו, מקבל את מחירו החדש ולא המשומש.

תודה רבה.

שאלה שנייה מופנית למשנה למנכ"ל משרד הפנים - -

מחר.

שאלות כלליות: לגבי עתירה לבג"ץ, הבנתי שאנחנו צד בעתירה הזאת. העתירה לא רק נגד הממשלה אלא נגד ועדת הכספים.

היועצת המשפטית של ועדת הכספים תגיש תצהיר וגם הופיעה שם בפני בג"ץ.

לכאורה, לפני שהיא עונה ומופיעה בפני בג"ץ - -

יש פרוטוקול.

אני חושב שהדבר המינימאלי מתבקש הוא שאת הפניה לבג"ץ, שהיא לכאורה נוגעת אלינו, לכל חברי הכנסת שיושבים כאן, נקבל את ההעתק של נוסח הפניה - -

זה מקובל שהכנסת עונה וזה מיועד ליושב ראש וקיבלתי את זה אישית.

לכאורה, מותר למדינה במצב כזה גם לעשות חושבים. כשהיא מקבלת עתירה מבג"ץ היא יכולה לחזור לבג"ץ ולהגיד: אני משנה במשהו את עמדתי. אני חושב שגם לוועדת הכספים מותר לראות את הפניה ולקיים לפחות דיון אחד, האם היא נשארת בעמדתה.

אם היא רוצה לשנות.

אם היא כתובת לפניה.

שאלה אחרונה לג'קי שמייצג את האוצר: 1. מתי אתם מתכוונים להביא לנו את ההסכם של אוגוסט? אני מאוד מקווה שזה לא יהיה ברגע האחרון. 2. האם אתם יכולים למדוד את ההשפעה של ההסכם של יולי על אחוזי יציאה לעבודה. אחד הדברים שהדאיגו אותנו הוא שאחת התוצאות של הסכם יולי שלא מעודד את העובדים שיצאו לעבודה, שהיציאה לעבודה תרד. בעשרת הימים האלה או בשבועיים האלה, מה היתה התוצאה?

אני רוצה להוסיף שאלה נוספת: האם פיקוד העורף הוא זה שיקבע את התאריך שאנשים חוזרים?

כן, פיקוד העורף. למיטב הבנתי ההנחיות שלו נשארו היום כמו אתמול.

בוחנים את המצב ובהתאם יתנו הוראת לשחרר.

מה ההערכה? מתי יהיה שקט?

מפקד פיקוד העורף מתעסק בזה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, קהל נכבד, אני רואה אנשים שבאו מהמקומות שניזקו מהמלחמה הזאת ואני מקדם אותם בברכה. ג'קי, ידידי, עשיתם עבודה נהדרת, עם כל זה שהאנשים שלך הגיעו לכל מקום כדי לנסות לעשות את כל המאמצים, אבל יש לי שאלות, שעוד לא נתתם לגביהן תשובות. 1. העסקים הקטנים. אתם הולכים לגבי עובדים וזה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. אם לא תפתרו את הבעיות של העסקים הקטנים לגבי המלאי העונתי, אם לא תתנו לזה פתרון, אתם מתחמקים מפתרון, לא תתחמקו מזה כי אנשים שפתחו מלאי או אופנה או נעליים, אין להם מה לעשות עם המלאי הזה ואתם מנסים להתחמק מזה. מה קורה עם שכירות? יש כל כך הרבה נושאים שאתם גורמים להם לקריסה. אם לא נמצא פתרון בוועדה, אני אעשה הכל כדי שהפתרון יעשה בצורה מכובדת. אני חושב שאתם צריכים להתמודד עם זה ולא להתחמק.

יש משהו שמפריע לי. האם הספירה היא לפי כמה טילים קיבל כל יישוב? עכו קיבלה אבל אולי לא מספיק כמו נהריה...

אתה מדבר בנושא של רשויות מקומיות וזה לא קשור אלינו.

זה יהיה דיון נפרד מחר.

זה דיון נפרד אבל אני רוצה לומר את שלי: ברגע שהכניסו את נהריה למקלטים אז באופן אוטומטי הכניסו את עכו גם. אני מצטער שנפלו טילים, אבל נפלו. אז צריך לשפוט אותם לפי כמות הטילים? זה נשמע אבסורד. שלחתי לך מכתב ג'קי וגם לשר האוצר. אני רוצה לראות את המחר. מה אתם עושים בשביל מחר, בשביל העתיד של הצפון? מה אנחנו עושים? שלחתי לך מכתב. אני מבקש לומר את ההצעות שלי ואני חוזר עליהן פעם שלישית בוועדה: 1. לפטור את הצפון ממס ערך מוסף. זה יכניס עידוד למחזור הקניה, כמו שעשו באילת. זה דבר שיתן דחיפה לאנשי הצפון. זה יוזיל ב-15.5% את המוצרים וייתן כוח קניה יותר גדול. זה דבר נחוץ מאוד.

מה זה הצפון?

אראה לך במפה כשיהיה דיון. 2. כדי לשקם את הצפון לתקופה מסוימת, הייתי מציע לבטל את מס הכנסה. זה מצחיק אותך? מי הגברת הזאת?

סליחה, סליחה.

מאיפה הגברת?

עזוב, היא לא התכוונה. זה לא קשור.

היא ממס הכנסה.

אז אני מבין למה היא צוחקת. מה אתם יודעים לעשות מעבר לצחוק?

אלי, אלי.

לא, זו הזדמנות לומר. הפקידים האלה יודעים רק לצחוק ולא לעשות כלום. כשאני מדבר על מס הכנסה כדי לפצות את האנשים האלה, אתם חושבים רק על פיצוי חד פעמי? היא צוחקת כי זה אג'נדה של הפקידות הזאת.

אלי, זה לא פייר.

אני יכול להגיד מה שאני רוצה, אתה לא יכול למנוע ממני.

אני יכול.

אתה רוצה, תוציא אותי. לא יסגרו לנו את הפה. הפקידות הזאת, האג'נדה שלה - -

אלי, תירגע.

אני לא נרגע כשפקידה כזאת צוחקת. אני לא נרגע.

היא לא התכוונה לכלום, היא לא התכוונה אליך.

אפללו, הבריאות.

איך אני אהיה בריא כשאנשים יושבים במקלטים? הם יושבים פה, במקום שלא מבינים מה קורה והם צוחקים?

זה לא פייר. היא לא התכוונה לכלום.

אני אומר לך, אדוני היושב ראש, הפקידות עם האג'נדה שלהם נשארת וזה לא יפתור את הבעיה. אם לא נשקם עכשיו את הצפון באופן יסודי, לא רק לגבי שיקום הבית שנפגע אלא באופן משמעותי בנושא אבטלה ועסקים, וזאת השעה וההזדמנות, כי אם לא, אם אתם רוצים לאחד את מדינת ישראל, נפנה את כל הצפון ונרכז אותו במרכז הארץ. זה מה שאתם רוצים? תגידו. זו האג'נדה של הפקידות והפקידים שצוחקים ממה שקורה לנו.

תודה.

חבר הכנסת אפללו, אני מניח שיכולת להבין בטעות שהכוונה היתה לדברים שלך. אני רואה את מה שקרה כאן וזה לא קשור לדברים שאמרת.

אני מבין את חברי אלי אפללו, כי לשבת שם 33 יום ולראות את האנשים, יש לחץ וצריך להבין אותו. הוא מביע ומבטא את התחושה של האנשים שם.

אני מצטרף למברכים למה שעושה ג'קי וכל הפקידות, שמשתדלת גם ביום וגם בלילה בכל מקום. אני מבקש שתהיה יותר הסברה לישובי המיעוטים בצפון. הם לא יודעים למי לפנות, לחלק יש טפסים והם לא יודעים איך למלא אותם - -

פרסמנו בעיתונות הערבית את כל המוקדים שלנו. גם באינטרנט פרסמנו בערבית את הפיצויים העקיפים וברדיו גם.

אני מבקש להגדיל את ההסברה, שתגיע למקומות הנכונים.

בנושא הנפילות והחלוקה, התייחסו לנפילות איפה שהיו נפגעים. ספרו את הקריטריונים לפי מספר הנפגעים. אוי ואבוי לנו אם אנחנו צריכים להתייחס לכל הצפון לפי נפגעים.

אני חייב לסיים.

הקריטריון הזה צריך לחול על כולם, על כל אלה שהיו תחת קטיושות...

בקשתי להודיע למנכ"ל משרד הפנים שיתכונן לדבר גם על זה מחר, כי בעיקרון הוא בא לדיון על נושא אחר.

שלא יגיע למשרדים אחרים ולמקומות אחרים נושא הקריטריונים של חלוקה במקומות שהיו נפילות אלא - -

בסדר, מחר אתן לך רשות דיבור. אני סוגר את הדיון.

אולי תיתן לכל אחד 2 דקות לדבר, הגיעו לכאן אנשים מרחוק.

רבותיי, היינו שם. היו לנו דיונים ויהיו עוד. לא סיימנו את הדיון. יש לי מגבלת זמן. אני חייב לסיים כי יש דיון נוסף כרגע.

תחום התיירות לא נסגר.

עוד מעט נדבר על חינוך ומחר נדבר על פנים וזה יפצה. בלי נדר, אנחנו נביא לקראת הדיון שיהיה על אוגוסט, יהיה דיון לפני כן ואני מבקש להזכיר לי לתת רשות דיבור לאלה שהשתתפו היום.

תזכיר לנו האם בהסכם המשולש שאישרנו לחודש יולי היה מענה לעסקים עונתיים?

לא. כל אחד שבא לכאן חשוב לי. אני מצטער, נעשה את זה בדיון הבא.

לסיכום - אני חייב להגיד למשרד האוצר ולמשרדי הממשלה כולם, ברשות ג'קי, אני מבקש הערכה לגבי כל פעילות שנעשתה עד עכשיו. אני חושב שעשו עבודה טובה ויסודית. אמנם אי אפשר לענות על כל הבעיות והבקשות אבל רואים שהם משתדלים לבוא לקראת פתרון הבעיות.

דבר שני, אנחנו מחכים לראות בוועדת הכספים מה עם אוגוסט. ברור שנעלה כאן דברים ונשמע עוד כמה משלחות שלא שמענו היום ונראה אם אפשר למצוא פתרונות.

לגבי עסקים קטנים, אני חושב שהם לא קיבלו את הפתרון הנאות עד לרגע זה. אני חושב שיש מקום לשפר. אני שמח לשמוע ששר האוצר עומד להודיע כמה החלטות וביצועים לגבי עסקים. נחכה ונראה מה הוא מציע ואם זה בא על פתרונו. אם לא, נדון על זה.

דבר אחרון, לא שמענו את משרד הבריאות. קיבלתי הזמנה לסיור בבית החולים רמב"ם. אני אבקש לזמן את בתי החולים זיו ובית החולים בנהריה ובני ציון לדיון. תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:45)