כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכלכלה

15.8.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 60

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"א באב התשס"ו (15 באוגוסט 2006), שעה 9:30

בחינת אפשרות למתן העדפות לחיילים, בדרג לוחם, בהקצאת קרקעות מינהל מקרקעי ישראל

חברי הוועדה: משה כחלון-היו"ר

אבשלום וילן

יצחק וקנין

יצחק זיו

דוד טל

צביה אפרתי מנהלת אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

יעקב אפרתי מנכ"ל, מינהל מקרקעי ישראל

אמירה חכמון רפרנטית ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

ערן יוסף,עו"ד לשכה משפטית, משרד הביטחון

חיים אומן מנהל קרן חיילים משוחררים, משרד הביטחון

דבי גילד-חיו מקדמת מדיניות חקיקה, האגודה לזכויות האזרח

לאה ורון

יפעת שפרכר

בחינת אפשרות למתן העדפות לחיילים, בדרג לוחם,

בהקצאת קרקעות מינהל מקרקעי ישראל

בחינת אפשרות למתן העדפות לחיילים, בדרג לוחם, בהקצאת קרקעות מינהל מקרקעי ישראל. אני ביקשתי לזמן את הדיון הזה. אנחנו יודעים שמינהל מקרקעי ישראל מקצה קרקעות ללא מכרז לגופים ציבוריים, ליזמים, על מנת לבנות מוסדות ציבור, מוסדות חינוך ותרבות. רציתי לשמוע מה האפשרויות שהמינהל יפטור ממכרז ציבור מסוים - לצורך הדיון שלנו זה חיילים בדרג לוחם. אני רוצה לבדוק אם ניתן לעשות דבר כזה.

אני אקריא קטע מThe Marker: "מאות מיליוני שקלים מתנה לסוכנות – על חשבוננו. מדינת ישראל תעניק לסוכנות היהודית "מתנה": קרקעות במאות מיליוני שקלים". כך זועקת כותרת מ-1 באוגוסט 2006. מדוע נמסרו הקרקעות הציבוריות הללו לסוכנות היהודית דווקא? כאן טמונה תשובה מורכבת המהווה דוגמה מאלפת לאופן בו נהפכות הקרקעות הציבוריות בישראל לנדל"ן מסחרי מניב.


ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל היא זו שהחליטה באופן חריג לא להחיל את החלטה 1062 על נכסי הסוכנות היהודית. קצת רקע: החלטה 1062 ביקשה לשים קץ למצב האבסורדי שבו גוף שקיבל מהמדינה קרקע ללא מכרז ובדרך כלל ללא תשלום, לצורך מטרה ציבורית, מורשה לנטוש את הייעוד הציבורי של הנכס וליהנות מהקרקע כיזם נדל"ן לכל דבר. ההחלטה קבעה, ובצדק, כי במקרה בו לא משמשת הקרקע – השייכת, נזכור לציבור כולו – למטרה הציבורית לשמה הוקצתה, היא תשוב לאותו ציבור.


אנחנו רואים פה מגמה שהולכת ומשתרשת בכל המקומות. ניקח לדוגמה אדמה חקלאית. היום היא שייכת לכל מיני קיבוצים, מחר היא הופכת לנדל"ן. ניקח את הדוגמה של שפיים וכל המתחם שם. זאת אדמת מקרקעי ישראל. שפיים וגעש ועוד הרבה מקומות בארץ הפכו את האדמה לשלהם. איפה הפיקוח? מי מפקח על הדברים האלה? איך זה קורה שאדמה חקלאית אתמול, מחר נהפכת לקרקע פרטית של אותו קיבוץ או יישוב? הם קיבלו את זה למטרה חקלאית. אם זה לא חקלאי זה אמור לחזור למינהל, זה לא יכול להפוך לקרקע פרטית. אני לא יודע מי קבע את זה, איך זה נעשה, אבל זה מה שנעשה בשטח.

החלטה 1062 תקפה. היא אומרת שאם קרקע שהוקצתה לצורכי ציבור - סדר גודל של מעל ל7 דונם –עוברת שינוי ייעוד היא חוזרת למינהל.

איך אתה מסביר את מה שקרה בשפיים?

מדובר בשני עולמות שונים. כשהתקבלה החלטה 1062 הסוכנות היהודית וההסתדרות הגישו ערר. מועצת מקרקעי ישראל קבעה שוועדת המשנה תשמע את הערר ותמליץ.

תמליץ או תחליט?

תמליץ. ישבה ועדת המשנה, שמעה את הסוכנות ואת הצדדים. היא החליטה לקבל את ההסתייגות של הסוכנות היהודית, לא את ההסתייגות של ההסתדרות. הודיע יו"ר המועצה, שר השיכון מר מאיר שטרית, שהוא לא הולך לקבל את המלצת ועדת המשנה. החלטה 1062 חלה. התחולה שלה היא על הסוכנות, על ההסתדרות, על כל מי שקיבל הקצאת קרקע לצורכי ציבור. כל זמן שהקרקע - מעל ל7 דונם - משמשת לצורכי ציבור זה יוצא מן הכלל, ביום שהיא עוברת שינוי ייעוד היא חוזרת למינהל.

למה דווקא 7 דונם ולא מספר אחר?

7 דונם זה סדר גודל של משהו שהוא קמעונאי יותר. אנחנו לא רוצים להתעסק עם דונם, חצי דונם, שני דונם.

מה הגודל של רוב החלקות? בסוף יתברר ש90% זה עד 7 דונם.

יכול להיות. ההסתדרות קיבלה בזמנו מגרשי כדורגל. אם זה בניין, אז לא כדאי להתעסק.

מה אם זאת אדמה שעד אתמול הייתה אדמת מינהל ונמכרה לאנשים פרטיים? אתה יכול לעשות עם זה מה שאתה רוצה?

אם זה שלך..

מה אם מתארגנים 20 איש, כשיש לכל אחד חצי דונם?

אני מדבר על הקצאה לצורכי ציבור.

עד אתמול זאת הייתה אדמת מינהל. היא נמכרה ליזם פרטי. הוא חילק את זה ל100 חלקות.

ההחלטה צריכה להתקבל לפי אומדן כספי, כי 6.5 דונם ברמת אביב שווה יותר מ150 דונם ביערה, באביבים או בדולב. אני לא מבין את העניין של 7 דונם. למה זה לא הולך לפי אומדנים?

השאלה מה היזמות שאתה יכול לעשות על השטח.

אתה ב6 דונם יכול לבנות 32 קומות.

אין ספק בזה. המספר של 7 דונם הוא לא מספר קדוש.

חברי הכנסת שואלים אם יש מגמה במינהל מקרקעי ישראל להקצות קרקעות ליזמי נדל"ן תוך שינוי הייעוד של הקרקעות האלו. זה מביא את יו"ר הוועדה לשאלה לגבי החיילים בדרג הלוחם.

אנחנו לא מדברים על הקצאת קרקעות חדשות, אלא על קרקעות שהוקצו בעבר. אין פה הקצאה חדשה. יש פה מישהו שהקצו לו קרקע. בהחלטה כתוב שלפחות השתמשו בקרקע לצורכי ציבור ל-15 שנה. לא מדברים על הקצאות חדשות. הקצאות חדשות ניתנות היום לכל הגופים רק במכרז. גם קרקע שמשווקים לצורכי מוסדות ציבור משווקים במכרז. ההמלצה של ועדת המשנה, שרצתה להחריג את הסוכנות על הקצאות שיש לה, לא תתקבל. כך החליט היו"ר.

וטוב שכך. הסוכנות היהודית גייסה תרומות להקמת מוסדות ציבור. מכיוון שהטאבה מייעדת את הקרקעות האלו כשטחים חומים, הרשות המקומית יכולה הייתה להפקיע אותן על פי חוק התכנון והבנייה, סעיף 188 ו189. כל שימוש סחיר אחר היה מחזיר את הקרקעות לחיק המדינה. מהרגע שחדל להתקיים הייעוד הציבורי הקרקע חוזרת לבעליה המקוריים. זה חוק התכנון והבנייה.

אני חושב שאותו דין חל גם על הפקעה.

באה הסוכנות היהודית ואמרה שבבואה לגייס תרומה ולהביא את הכסף לקופת המדינה כדי להקים בית ספר על-יסודי, מתנ"ס או ספרייה, עליה לרשום את הקרקע על שם אותו גוף. לא רק שהיא קיבלה קרקע ששייכת לציבור, ששייכת לעירייה שבתחומה מתקיים הבניין, אלא היא קיבלה מהמדינה matching להקמת הבניין. משרד הבינוי והשיכון ומשרד החינוך מימנו מיליונים רבים מכספי הציבור להקמת אותם בניינים. לא ייתכן היום שמישהו יהפוך את קריית החינוך של אשקלון לאלמנט נדל"ני.


ה7 דונם לא נראה לי בעייתי, מפני שהתרומות לא גוייסו לגני ילדים או למעונות יום, הן גוייסו לבתי ספר על-יסודיים, לבתי ספר יסודיים, למתנ"סים, לאולמות ספורט.

ההחלטה היא החלטה גורפת לא רק לגבי הסוכנות. יש מוסדות אחרים שכן קיבלו.

אסור לקבל את ההחלטה הזאת, כי לא רק שבמגרשים האלה יש ערך קרקע, אלא חלק מהמבנים מומנו על ידי המדינה והם נכסים ציבוריים.

השר קיבל החלטה טובה. השאלה שלי היא לגבי הקצאה ללא מכרז לדרג לוחם.

כל החלטה ללא מכרז היא החלטה שגויה.

פעם היו הגרלות. יש את זה עדיין?

זה סוג של מכרז, כי זה נותן הזדמנות שווה לכל האנשים. כל מי שמתייצב מקבל זכות שווה. תראה איך אנחנו מסתבכים עם החוק שמאפשר לנו לתת לנכים תחנות דלק. 50% מכל שטחי התחנות אנחנו נותנים למשרד הביטחון. מה לעשות שכמות הנכים במדינת ישראל הולכת וגדלה ואילו כמות התחנות הולכת ופוחתת. היכולת לחלק כל כך מעט לכל כך הרבה פשוט בלתי אפשרית.

משרד הביטחון עושה את זה בצורה שרירותית?

אף אחד לא יצא בשלום מהחלוקה הזאת.

מה קורה ברגע שההיצע יותר גדול מהביקוש? אני מבין שכשעושים הגרלות והביקוש עולה על ההיצע אז נותנים לכל אחד הזדמנות שווה, אבל מה קורה הפוך? זה מוגדר כצורת מכרז?

כן. המכרז בא ואומר שמי שזוכה ראשון בוחר ראשון את המגרש.

אנחנו מדברים בשני מישורים שונים. יש מישור של פטור ממכרז, יש מישור של הנחה בתשלומים. במישור הפטור ממכרז יש היום תקנה בתקנות חובת המכרזים של המינהל שמעניקה פטור לחיילים משוחררים בני מיעוטים בלבד. הכוונה לתת העדפה מיוחדת לאוכלוסייה הזאת. לא מדובר רק בחיילים משוחררים, אלא גם אלה שהיו בשירות לאומי, בשב"ס וכו'. אם אתה שואל אותי איך אנחנו מחליטים, אז זאת דוגמה טובה לאיך מחליטים. במקרה הזה משרד הביטחון נותן למי שמבקש את הפטור תעודה שהוא שירת בכוחות הביטחון בשנתיים שדורשות התקנות, כשהאדם הולך למינהל עם תעודת הפטור. מכאן העבודה של המינהל. איפה שיש מספיק קרקעות לכל מי שמבקש אין בעיה, אבל איפה שלא, עושים הגרלה בין הזכאים.


מישור שני שהיה בתוקף עד לחודש מארס 2005 ולא קיים היום זה ההנחה בתשלומים. אדם שמקבל קרקע מהמדינה נדרש לשלם תשלומים למינהל. נקבע שכל חייל משוחרר זכאי להנחה משמעותית של 90% מהתשלומים. לא מדובר בכל הארץ, אלא על יישובים בנגב ובגליל. הדבר הזה הפסיק להיות בתוקף ממארס 2005. הממונה על הקרן ביקש לחדש את זה.

מדוע לא להמשיך את אותה הנחה שהייתה קיימת?

הפטור לחיילים משוחררים בני מיעוטים הוא ביישובים של בני המיעוטים בלבד.

אני חושב שבבג"ץ זה לא יעמוד.

דווקא העדפה מתקנת נדונה פעמים רבות אצל היועץ המשפטי לממשלה. יש סבסוד פיתוח מיוחד להעדפה מתקנת לחיילים מבני המיעוטים. על סדר היום של ועדת השרים להמשיך את התהליכים האלה. זה עבר את הסינון המשפטי.

שלא ישתמע שאנחנו נגד. אנחנו פשוט רוצים גם לאחרים.

אתה רק תחריף את הבעיה של הקצאות של ביקוש מול היצע. בני המיעוטים הלוחמים הם קבוצה קטנה.

הסמכות שלי מול מינהל מקרקעי ישראל היא רק לתת את ההמלצה. ההמלצה שלי זה האישור שלי שהאדם הוא חייל משוחרר שביצע את שירותו. יש ביקוש. בזמנו קיבלנו עצומה של חיילים שמבקשים להאריך את החוק. אני לא זוכרת שקיבלתי תשובה על כך.

התשובה שלילית.

יש לזה ביקוש, אבל אין השתוללות גדולה. אני לא רואה אסון גדול שימשיכו את החוק הלאה. סך הכל אנחנו רוצים לתת משהו לחיילים המשוחררים. אנחנו רוצים לעודד את ההתיישבות בגליל ובנגב.

אותי לא מעניין אם יש השתוללות או אין, השאלה אם התכלית של החוק ראויה.

התכלית ראויה.

על איזה אזורים מדובר?

יש רשימה שלימה של אזורים.

כמה שיווקתם?

מעטים. אם אתה מדבר על קו העימות, אז כל אזרח משלם 0 בגין קרקע. כל אזרח משלם 31% לגבי כל מה שמוגדר היום באזור עדיפות א'.

אם אני רוצה להקים 4 צימרים ביער הגורן, שתולה או זרעית, אני לא צריך לשלם על הקרקע כסף?

נכון. כל קו העימות, כולל רמת הגולן, כולל שדרות מקבלים קרקע במחיר 0. כל אזור עדיפות א', שזה הקו השני אחרי קו העימות, משלמים בגין הקרקע 31% בלבד. באזור עדיפות ב' משלמים 50%. הייתה החלטה שנתנה לפרק זמן של שנתיים לחיילים משוחררים לשלם באזורי עדיפות א' וב' 10% מ31% או 50%. בודדים ניצלו את ההטבה הזאת. אנחנו היינו נגד ההחלטה הזאת. ההחלטה הזאת הונחתה על ידי הממשלה. אנחנו חושבים שסוג כזה של הנחות הוא לא סביר כי הוא לא מתחלק שווה, כי הוא לא נותן הזדמנות שווה. המתנה שאתה נותן היא אקראית. בדרך כלל אתה עוזר למי שבונה את ביתו, שזה אחד שהוא במצב יותר מבוסס. אחד שקונה דירה אצל קבלן, שזה מי שנמצא במצב בינוני ומטה, לא מקבל שום הנחה, אבל אחד שבונה וילה מקבל הנחה.

למה צרות העין הזאת?

אני לא צר עין, אני רק רוצה שהחלוקה תהיה שווה. אם רוצים לעזור, צריך לעזור למסכן יותר, לא למי שפחות מסכן.

לך אין אינטרס לאומי שהאזור יתפתח ויתעבה?

לי יש אינטרס, לכן אני עושה את זה בצורה שוויונית לכולם. אם מישהו רוצה לעזור לחיילים משוחררים כקבוצה הוא צריך לעזור להם באמצעות מענקים. ניקח לדוגמה מישהו שמקבל קרקע בקריית שמונה ב8000 שקל ונותנים לו הנחה של 2000 שקל, לעומת אחד שמקבל קרקע בבית לחם הגלילית ששווה מיליון שקל ונותנים לו הנחה של 900 אלף. איפה עולה על הדעת שאחד זוכה ב900 אלף ואחד ב2000 שקל? מה יותר טוב מאשר לקחת את כל הכסף הזה, להכניס אותו לקופה אחת ולייצר כללים של סיוע אחיד? אני חושב שזה הרבה יותר נורמאלי והרבה יותר סביר.

אבל אז לא תגיע לעולם למצב שבו את מפזר את האוכלוסייה מגוש דן לצפון ולנגב.

אני עושה את זה פעמיים. פעם אחת אני עושה את זה בזה שהמחירים בצפון יחסית נמוכים ביחס למרכז הארץ. ההפרשים הם באחוזים בודדים. אם תל-אביב זה 100, אז בקריית שמונה זה 2 או 3 אחוזים. פעם שנייה אני עושה את זה על ידי זה שאני נותן את הקרקע בשווי 0 בקרית שמונה. זאת המטרה. כך אתה מביא את האנשים. אם אתה רוצה לעזור לחיילים משוחררים תן להם מענקים.

אף אחד לא ייתן להם מענקים.

זה אותו כסף.

פקידי האוצר לא חושבים כמוך.

הם חושבים בדיוק כמוני. כשאנחנו נותנים הנחה זאת לא הנחה שאנחנו לא רושמים, זאת הנחה שמופיעה בסעיף תקציבי. כמו שיש לי הכנסה כך גם יש לי גם את ההנחה. אם קרקע בקריית שמונה עולה 80 אלף שקל והוא משלם 0, אז אני רושם הכנסה של 80 אלף שקל, הנחה של 80 אלף שקל. זה תקציבי. זה לא משהו שהוא לא תקציבי. מה הבעיה שבמקום ההנחה יתנו מענקים? החלוקה של מענקים היא חלוקה שוויונית לכל אחד ונגישה לכל אחד.

אני רוצה להצטרף למה שאמר ראש מינהל מקרקעי ישראל. יש כמה בעיות שעולות מההצעה הזאת. בעיה ראשונה היא בעיה של חוסר שוויון בחלוקה של ההטבה הזאת בהשוואה לאזרחים אחרים. הבעיה היא לא של מחסור בביקוש, אלא של עודף ביקוש. ככל שהביקוש יהיה יותר גבוה מההיצע זה רק יחריף את חוסר השוויונות, כי החלוקה תהיה אקראית. בעיה שנייה שניתקל בה אם ההצעה הזאת תעבור זה שיהיה קושי בקביעת הקריטריונים של מי זה לוחם.

יש הגדרה ברורה בחוק חיילים משוחררים.

אנחנו נתקלים כל פעם בעוד ועוד אנשים שרוצים ויש את הדילמה אם הוא כן עונה על ההגדרה של תומך לחימה ואם הוא לוחם אז למה לא תומך לחימה. יש קושי בקביעת הקריטריונים.

קודם כל תתנו, אחר כך תקבעו כללים.

כשבאים וחושבים על הצעה רוצים לראות את ההשלכות.

את תאפשרי אם נגדיר לך במדויק מי זה לוחם?

כתוצאה מזה הנגב נראה כפי שנראה, הצפון נראה כפי שנראה. אם הייתם רוצים לסייע הייתם נותנים הרבה הקלות. אפשר להקל הרבה מאוד.

יש קרן לקליטת חיילים משוחררים. יש בעיות לקבוע את הקריטריונים האלה. זה לא פשוט. זה מצריך מנגנון. קביעת המנגנון של מי שיקבע זאת לא הטענה היחידה, היא אחת מתוך רשימה. יש פה בעיה כלכלית. בכל הטבה שהיא הטבה לא ישירה, שהיא הטבה לא גלויה לעין יש בעייתיות. לקרן לקליטת חיילים משוחררים יש תקציב שנותן הטבות ישירות של פיקדון, של מענק, של קרן לסיוע נוסף. ההטבות האלו הן ישירות, הן הטבות שנושאות גם דיפרנציציה ולוקחות בחשבון את אופי השירות של אותו חייל משוחרר. תקציב הקרן הוא מעל מיליארד 300 שקל בשנה. התקציב הזה עבר איזו שהיא רפורמה בשנה האחרונה וכתוצאה מזה גדל מאוד. חלק מהשינוי הזה נתן את ההטבה לחיילים לוחמים. זה לא נכון יהיה להגיד שאין הטבות לחיילים משוחררים.

מה מקבל היום חייל לוחם?

אתם נותנים את זה במשורה.

לוחם ששירת 36 חודש מקבל סדר גודל של 32 אלף שקל.

זאת ההטבה הישירה. חוץ מזה יש גם את הקרן לסיוע נוסף, שנאמדת בקרוב ל100 מיליון שקל. זה על סמך קריטריונים מסוימים.

כמה מוסיפה לו הקרן לסיוע נוסף?

עד 50 אלף שקל. חשוב לתת את ההטבות הישירות. אם רוצים לתת הטבה, אז עדיף לעשות אותה באופן ישיר. ההטבה הנוספת שנדונה היום היא לגבי קיצור שירות החובה. משרד האוצר נותן סכום מאוד מכובד על מנת לעזור למשרד הביטחון ליישם את המודל הזה. זאת אחת ההחלטות שבהן אנחנו יכולים לעזור לאזרחי המדינה. שירותו של מי שלא חייב לשרת את כל התקופה יקוצר. אותם חיילים שנדרשים ונזקקים לשרת שירות מלא יתוגמלו באופן ישיר בשכר. זה גם משהו שצריך לזכור. אם רוצים לעזור לחייל המשוחרר, עדיף לעשות את זה באופן ישיר מאשר באופן עקיף כמו בהצעה הזאת.

אני לא מרגישה בודדה במערכה אחרי שמר אפרתי דיבר על החשיבות בלקחת בחשבון קריטריונים של שוויון. אי אפשר להתעלם מזה שמקרקעין זה אולי המשאב הכי יקר והכי נדיר של המדינה. לא מדובר פה בקיצבה, לא מדובר בהטבת מס, אלא במקרקעין מוגבל ונדיר. אין שום בדיקה של מצב סוציו אקונומי של מי שמקבל את ההטבה.

הכדור שפוגע בחייל בלבנון לא בודק אם הוא עשיר או עני.

לא רק שאתה לא נותן לאנשים במצב סוציו אקונומי גרוע, אלא שאתה פוגע באנשים שהם במצב סוציו אקונומי אחר שהם לא חיילים שמשרתים בקבע או בסדיר. יש גם את הנכים שאתה לא נותן להם את ההטבות האלו. אני מדברת על חיילים שהם לא קרביים שאולי מגיע להם חלק מהמשאבים, אני מדברת על קבוצה של נשים, על קבוצה של ערבים. אני חושבת שבית משפט כבר דן בחשיבות שההחלטות של המינהל יהיו כלפי כלל האוכלוסייה בגלל המצרך הזה שהוא כל כך נדיר ומיוחד.

חיים של בן אדם זה מצרך נדיר? מה יותר נדיר – קרקע או חיים?

דווקא מה שהיה בחודשים האחרונים בדרום מחזק את מה שאני אומרת. אזרחים בעורף שהם לא לוחמים מקריבים את החיים שלהם בדיוק באותה מידה. מדובר באוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל. מי נשאר ומקריב את החיים שלו זאת האוכלוסייה הכי חלשה בקרית שמונה, האוכלוסייה הכי חלשה בכפרים הערביים בצפון, האוכלוסייה הכי חלשה בדרום. אלה אנשים שנמצאים בחזית. הם האנשים שהכי צריכים את ההטבה הזאת.

ההצעה שלנו היא רק התחלה. אולי נגיע גם אליהם.

צריך לקחת בחשבון שקרקעות זה מצרך נדיר, קשה וחסר להרבה אוכלוסיות. קבוצה כמו החרדים למשל. אוכלוסיות שלימות תורמות למדינה. אחד תורם בזה שהוא חייל קרבי, אחד תורם בזה שהוא חי פה, בזה שהוא עלה לארץ. המשאבים של המדינה חייבים להיות מחולקים באופן שוויוני. איך אפשר לחלק את זה? בדיוק כמו שנעשה בזמן האחרון. בעקבות האירועים שהיו נתנו סיוע למועצות מקומיות, נתנו סיוע לחינוך. זאת הדרך. צריך לסייע למי שנפגע, למי שנזקק. שוויון אומר גם לתת הטבה למי שזקוק יותר. העדפה מתקנת יכולה להיות למיעוטים ויכולה להיות לבן אדם שאין לו כסף.

הפער בין מה שמקבל חייל לוחם למה שמקבל חייל שהוא לא לוחם מגיע ל10 אלפים שקל ולמעלה מכך. לגבי הטענה שהעדפות לא צריכות להינתן דווקא במקרקעין, אז אנחנו לא מדברים על הטבה שהיא בקרקע אלא בהטבה שהיא הנחה כספית למי שמקבל קרקע. זה לא אותו דבר.

אתה נותן אחוזים שווים, לא כמות כסף שווה. זאת הבעיה. כשאתה מחלק מיליארד 300 אתה מחלק אותו בקריטריונים מסוימים, אבל כשאתה מחלק באחוזים לאחד זה יוצא 3000, לאחר זה יוצא משהו אחר.

מר אפרתי, למה זה היה טוב ל7 דונם?

ה7 דונם זה אותו דבר.

דיברנו על כך ש 7 דונם בשיכון המזרח זה רק 100 אלף, כשבה' באייר זה 900 מיליון שקל.

שם אנחנו דנים במישהו שאוחז בקרקע וממשיך לתפעל אותה. זה שהקרקע נשארת אצלו זה לא אומר שזה שלו, הוא משלם למינהל יותר כסף. אנחנו אומרים שאין היגיון שהמינהל יתעסק בחצי דונם, בדונם. היזמות של זה היא קשה מאוד.

אני חושב שהאומדנים צריכים להיות כספיים.

קשה לעשות את האומדנים הכספיים.

אני חושב שאת האוכלוסייה של חיילים משוחררים צריך לקדם. הבעיה היא בזה שאומרים שכולנו משרתים בצבא ושכולנו נכנסים להגדרה. לא כולנו משרתים. מי שמשרת צריך לקבל את ההטבות. אני מקבל את מה שמר אפרתי אמר, שהיה נכון לתת סל תקציבי ולחלק אותו בצורה שוויונית, אבל יש משמעות גם לאיך נראים הדברים ולאיך נראית המדינה בהתייחס לחיילים משוחררים. כשאנחנו באים לחייל משוחרר עם סל של הטבות ולא רק עם מענק או פיקדון, אז יש לזה אמירה וחשיבות.

לחייל המשוחרר לא ניתן רק פיקדון או רק מענק. כל הרעיון של הקרן לקליטת חיילים משוחררים זה לתת לחייל אפשרות להתחיל את חייו בצורה חלקה יותר וטובה יותר, לכן ניתנים הסכומים האלה שהם לא מבוטלים. יש גם סל של הטבות. חשוב שההטבה תהיה ישירה, כי הרבה פעמים התמורה מההטבה נמוכה מהעלות שלה. זה מצב של לקחת מקורות ולא להקצות אותם בצורה נכונה. יש גם סל הטבות של זכאות בדמי אבטלה, של הנחה בארנונה.

יש הבדל בין סכום של 50 אלף שקל ובין קרקע. קרקע זה סוג של אחיזה. ה50 אלף שקל יכולים ללכת לטיול לגואה.

אחד הקריטריונים לקבלת הפיקדון זה רכישת דירה. יש גם לזה התייחסות.

מה היא הקרן לסיוע נוסף?

הקרן לסיוע נוסף באה לתת סיוע נוסף לחיילים במצב סוציו אקונומי חלש. היא מיועדת לשתי מטרות בלבד: חינוך קדם אקדמי ומוסדות להכשרה מקצועית טכנולוגית.

האם יש נתוני צריכה? יכול להיות שאתם מציעים סל פנטסטי, אבל החיילים לא צורכים אותו.

סדר גודל של 68% מזה החיילים מנצלים ללימודים. לדירה זה סדר גודל של אחוזים בודדים.

כמה זמן חייל משוחרר נחשב לחייל משוחרר?

5 שנים.

אם אתה אומר שלדירה אחוז בודד, אז יהיה נכון וצודק יותר לקחת את הכסף של הדירה שלא מנוצל ולהעביר אותו ללימוד.

יש לו אפשרות לבחור. אם הוא לא מנצל את הכסף הוא יכול אחרי 7 שנים לקחת את כל הכסף.

נניח שללוחם מגיע 32 אלף שקל ומתוך זה הוא ניצל ללימודים 16 אלף שקל. אם הוא מתחתן הוא יכול לקבל את היתרה. אין חבילה מיוחדת לנישואים, חבילה מיוחדת לדירה. מגיע לו 32 אלף שקל. הוא יכול לנצל אותם בתום 5 שנים אם הוא לא לומד או לא קונה דירה. אם הוא רוצה במהלך ה- 5 שנים לקנות דירה או להתחתן, אז הוא יכול לממש את ה32 אלף שקל. זה לא סל לכל אחד בנפרד.

אני באופן אישי חושב, עם כל הכבוד לכל המפעלים שמסביב, שהנושא של קרקע הוא עדיין בחשיבות מאוד גדולה. לדעתי אין שום בעיה לגבי העניין של השוויוניות. כשאתה לוקח מישהו מקופח ומרים אותו אתה יוצר שוויון. אני חושב שהחיילים שמסכנים את החיים שלהם הם מקופחים. צריך לתת להם איזה שהוא אינסנטיב. הופתעתי לשמוע שהמפעל בגליל לא צלח. במקום להתייאש הייתי מנסה משהו אחר. אם האנשים לא קנו את הסחורה, אז כנראה שהסחורה לא הייתה טובה. צריך לחשוב איך לשווק סחורה קצת יותר מתוחכמת. אני, בניגוד לידידי מר אפרתי, הייתי נשאר בקרקעות, למרות שהטיעון של סל הוא הגיוני. גם לעניין של קריית שמונה ובית לחם הגלילית יש פתרונות. אני מניח שאם תשבו אתם תמצאו את הפתרונות לעניין הזה.

אני הייתי מציע לבחון את העניין של ה-7 דונם. אני ממליץ שבמקום שזה יעבור ליזמי נדל"ן, שזה יהיה למגורים לחיילים לוחמים.

למה אתה מדגיש את העניין של הלוחמים? למה לא מגיע לחייל שמבעיות בריאות הפרופיל שלו נמוך?

מגיע לו, אבל לא את הקרקע הזאת.

למה? לא מספיק שהבריאות שלו נדפקה?

דיברנו קודם על הגדרה של לוחם. אין בעיה עם העיקרון. אם המינהל מחליט שX קרקעות הולכות לבנייה, אז אני מציע שבמקום שייקח את זה איזה יזם נדל"ן, שיתנו את זה לחיילים משוחררים. תהיה עדיפות לחיילים לוחמים. אני מציע, מר אפרתי, שקרקעות שחוזרות למדינה..

זה בטל בשישים. לא חוזר כלום.

לא חוזר כלום, כי אתם מאפשרים להם לא להחזיר. אם תחייבו אותם להחזיר, אז יחזור.

מוסד כמו נעורים, שזה של הסוכנות, הוא מוסד פעיל. מה, אתה רוצה שאני אפזר את התלמידים כי אני צריך את הקרקע? לא. אין התנפלות של החזרת קרקע.

אני מבקש ממועצת המינהל לבחון את הנושא של הקצאת קרקע באזורים שהם בעלי ביקוש, לא לתת משהו שאין לו שום ערך ואנחנו מראש יודעים שאין ביקוש.

באזורי ביקוש אין כמעט קרקעות צמודי קרקע. מוסדות התכנון אינן מאפשרות בנייה צמודת קרקע במרכז. כל בנייה צמודת קרקע הולכת לפריפריה.

לא הייתי פוסל את האפשרות הזאת. הייתי מבקש למצוא דרך לשווק קרקעות לחיילים משוחררים. בקרקע יש אמירה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00