כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכנסת

9.8.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום רביעי ט"ו באב התשס"ו (9 באוגוסט 2006) בשעה 11:30

בדיקת האפשרויות למתן הקלות לתושבי הצפון בתחומי הבנקאות.

חברי הוועדה: רוחמה אברהם –היו"ר

אסתרינה טרטמן

יצחק גלנטי

ליה שמטוב

מאיר פרוש

מגלי והבה

אלחנן גלזר

אריה האן – מזכיר הכנסת

דוד לב – סגן מזכיר הכנסת

יואב להמן – המפקח על הבנקים

שימי משה -

מנהלת הוועדה: אתי בן יוסף

שרון רפאלי

בדיקת האפשרויות למתן הקלות לתושבי הצפון בתחומי הבנקאות

צהריים טובים. אדוני, המפקח על הבנקים, אני שמחה שנענית להזמנת ועדת הכנסת. יהיו שיתהו אנשים רבים מה לוועדת הכנסת ולמפקח על הבנקים. יש קשר, לדעתי, דווקא בסוגייה הזאת כשאנחנו נמצאים בתקופה של מלחמה, וערב התקנה שאתה הוצאת בנושא הגבלת האשראי והסרת הסוגייה של החובות לבנקים. כצומת המרכזי שפוטר הצעות חוק כאלה ואחרות מחובת הנחה, פנו אליי הרבה חברי כנסת שהניחו הצעות חוק בעניין הזה ורוצים שתקדם אותו.


דווקא בתקופה הנוכחית אני בדעה שכן צריך ללכת לקראת תושבי הצפון. כאשר בזמנו הלכתי על הצבעה במליאה והחלטתי שאני נגד התקנה, סברתי שצריך - אני בעד ההסדרה, בעד עצם העניין שצריך לעשות סדר בבלגן הגדול, אבל להחריג ולעשות משוואה מיוחדת לעסקים הקטנים והבינוניים.

גם למשקי הבית.

אני לא מדברת על עסקים בשאר רחבי הארץ, אלא בצפון. דווקא עכשיו כאשר הם נתונים במצב שהם סוגרים את עסקיהם שלא מרצונם, נקלעים לחובות כאלה ואחרים, ועל אחת כמה וכמה כשהצ'קים שלהם חוזרים כי אין מקור הכנסה. גם מהראיה הזאת וגם מפניות של חברי כנסת רבים - מהלך כזה צריך שתהיה בו הוראת שעה, לאו דווקא בחקיקה, וטוב ייעשה אם תוכל להסביר לחברים מה עשית, ואיך אנחנו מתכוונים להמשיך הלאה. אני יודעת שביקרת בהרבה משרדים בכנסת, בין היתר אצל היושבת ראש ובוועדת הכספים, וכבר הסברת מעל ומעבר. אבל דווקא לוועדת הכנסת - וודאי ייכנסו חברי כנסת נוספים - חשוב שתביע את עמדתך, ואני אשמח לשמוע פתרונות.

לפני שאפתח את הדיון, בעקבות בקשה של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, שהיא בנקאית במקצועה בעברה, והיא תכף תפרט בדיוק כל ההתייחסות שלך שהיא למעשה לא יכולה לאכוף הלכה למעשה על הבנקים עצמם, אלא אם הם רוצים לאמץ את הגישה הזאת; אם לא - אין משהו שמחייב. לעניות דעתי, אף אחד לא מעוניין לעשות משהו.

ראשית, ניתן למר להמן לדבר, אחר כך נשמע ח"כים ויש לנו נציגות מהרשות לעסקים קטנים.

תודה.

עסקים קטנים, עצמאים, משקי בית מסוימים, שכירים שעובדים - לא כאלה שעובדים במדינה אלא אחרים - מאוד מטריד. הם אכן נמצאים בקשיים, וככל שהמלחמה מתמשכת הקושי הזה מעמיק. הקושי הזה הוא קושי כלכלי אמיתי. סיפר לי הבוקר חבר הנהלת הבנק, המשנה לנגיד הבנק שהיה בסיור- שגם דיבר עם עסקים קטנים בצפון, וגם הוא התרשם שהכל עומד. אין פעילות. הוא ציין שבעסקים הקמעונאים, אפילו בעסקי המזון יש יותר האטה אפילו אצל מעט האנשים שנשארו שם מכיוון שבגלל כל החבילות שמקבלים גם לא קונים בחלק מהעסקים. כמובן שהמצב בתחומים אחרים - חקלאות, תיירות, מסחר - הוא ממש קשה. הבעיה הזו היא בעיה כלכלית של העסק, של האנשים, והיא מתנקזת מטבע הדברים לחשבון הבנק. אבל חשבון הבנק רק משקף את הבעיה, ולא יכול לפתור אותה, אלא אם יהיה תקבול שייכנס במקום. הבעיה שלהם היא הפסדים שנגרמים בעין. לא הפסדים כאלה של בינתיים. חלק מהעסקים סופגים הפסדים שלא יחזרו. לכן אנחנו מדברים על פיצוי ולא על גישור. הגישור יכול להיות עד הפיצוי אבל הוא לא יכול להיות במקום הפיצוי.

גישור זה אומר הקלה מסוימת בנושא החריגה?

אני מיד אגיע לזה. הם צריכים מימון נוסף על המימון שהיה קודם. עוד מימון כדי לעמוד בחיובים שוטפים שממשיכים להגיע: חברת חשמל ממשיכה לחייב, חשבונות שוטפים ממשיכים להתחייב, כל הגופים.

כל ההוצאות הקבועות.

כשאין תזרים שנכנס - הצורך בהגדלת האשראי מתקיים. חלק מהעסקים האלה לא היו במצב טוב קודם, והם ביקשו גם קודם להגדיל להם את האשראי. אני לא מדבר על מסגרת חריגה, זה לא משנה איך אתה סופר את זה. הבנק אמר להם: רבותיי, לאור המצב שלכם גם לפני המלחמה, אני לא מוכן לתת לכם אשראי, תסתדרו אחרת, אפילו תסגרו, אני לא מגדיל את הסיכון שאני מוכן לתת לכם, זה לא קשור למלחמה. עסקים כאלה, מצבם החמיר היום בהרבה. הבנק רואה סיכון הרבה יותר גדול מאשר קודם; גם קודם הוא לא היה מוכן להגדיל, ועכשיו הוא צריך להכפיל את הסיכון אף על פי שמצבם החמיר. לכן נדרשת פעולה של המדינה – והמדינה זה אתם, זה לא הבנקים ולא אני - של סיוע לצפון גם במתן הפיצוי כדי לפצות על אובדן הכספים וגם במתן אשראי. על זה כמו שאתם יודעים עובד מנכ"ל האוצר יחד עם הבנקים, כדי להפחית מהסיכון של הבנקים בעניין הזה, ולהעביר חלק נכבד מאוד מהסיכון הזה לאחריות המדינה. אלה אותם כספים שרוצים להעמיד להם בערבות מדינה של 70, וחלק מהסיכון יישאר בבנקים. גם במצב כזה - אני לא משלה עצמי - יכול להיות שהבנקים לא ירצו לקחת סיכון אפילו על 30%. יותר מזה, המדינה מסתמכת על חוסר רצונם לקחת סיכון של 30% בזה שלא תצטרך לתת 70%. זה לא שאם המדינה הייתה נותנת 100% ערבות, הבנקים היו נותנים בכיף, אבל אז המדינה הייתה מפחדת שהם נותנים מענקים ולא אשראי שיש סיכוי שיוחזר אי פעם. גם את הסיוע הזה המדינה מעמידה מתוך כוונה לקבל חזרה. זה לא חלק מהפיצוי, לפחות לא מוצהר מראש. לכן אנחנו בבעיה שאינה קשורה להוראה שלי, ההוראה שלי גם קודם- -

היא קשורה- - -

היא לא קשורה כי גם קודם ההוראה לא קבעה לאף בנק כמה אשראי או מסגרת אשראי לתת ומתי. בנק יכול לסכם עם לקוח על מסגרת של 50 וכעבור 3 ימים יבוא הלקוח ויגיד אני חושב שזה לא מספיק, ואם הבנק עושה את החשבונות שלו ומגיע למסקנה שזה בסדר, והוא יכול להגיד ל-80 ול-100, והכל בסדר מבחינת ההוראה. אם פתאום יש ברוך ללקוח, ואחרי שהוא סיכם על 50 הגיע צ'ק שהוא לא צפה, והוא רוצה שיכבדו את זה – אפילו הוא לא היה במקום, אלא בטיול בחו"ל ולא ידע - ההוראה נותנת גמישות ישראלית טיפוסית שאם הבנקאי רוצה לכבד, מה שהיה קודם בחריגה, הוא רשאי לכבד גם התשלום הזה ולהעמיד מסגרת חד-צדדית נוספת לכמה זמן שהוא רוצה – ליום, לשלושה שבועות – בתנאי שהריבית שהוא לוקח עליה היא אותה ריבית שהוא סיכם עם הלקוח על המסגרת האחרונה. לכן הגמישות לבנק לכבד מה שפעם היה חריגה מאושרת, שלא ברור מה זה – אם היא מאושרת היא לא חריגה ולהפך –לכן קראנו לילד בשמו ואמרנו הדבר הזה. הגמישויות במצב נורמלי מאפשרות את המצב הזה. ציפיתי שהשימוש בסעיפי הגמישות יהיה נדיר, כי לא לבנקים ולא ללקוחות ראוי לעבוד כך. אבל בגלל המלחמה, בהתייחס לצפון, כתבתי לבנקים שאני מצפה מהם לגלות גמישות ושיקול דעת ונכונות לסייע לצפון בהעמדת מקורות מימון. אני לא מגדיר איך לתת האשראי. בחלק גדול מהפתרונות אמרו לי בנקים - אפרופו משכנתאות – שאם הם רק ידחו את תשלום המשכנתא בחודש הוא ייפול בחודש הבא. לכן חלק מהבנקים אמרו שהמימון הנוסף שהצפון צריך זה לא עניין של דחייה בשבועיים, כי אז תעבור המלחמה והכל יהיה בסדר. גם אחרי המלחמה יהיה זמן התאוששות. לכן חלק גדול מהמימון שהבנקים העמידו במענה לפנייתי או מיוזמתם הם מימונים לטווח ארוך עם תקופת גרייס לתקופה הראשונה- -

ל- 8 חודשים?

תלוי, כל אחד לפי מה שהוא מציע. הציעו הצעות של פריסת משכנתאות: לקחת תשלומים ולפרוס אותם להרבה זמן קדימה. יש כל מיני הצעות מימון, וזה מה שחשוב.


כפי שאמרתי, הצורך במימון זה רק הסימפטום. הבעיה לא תיפתר עם המימון. אם לא יהיה פתרון לבעיה, המימון רק יחריף כי כל מימון שהבנקים נותנים בסופו של דבר נושא ריבית. גם אם הם היו נכונים, ואת האשראי הנוסף נתנו בריבית סבירה יחסית, חלקם בפריים או בפריים פלוס 1 או 2, גם אם הם נתנו בריבית יותר נמוכה, עדיין זו ריבית. אם לא יהיה פתרון, המימון לא יעזור. ההוראה שלי - לפעמים בשטח אני יודע שקורה גם על דברים שאין לי שום הוראה לגביהם, כולל על עמלות; הבנק גובה עמלה על ספירת מצלצלים, וכשהלקוחות שואלים מה זה צריך להיות, הפקיד אומר שזאת הוראה של בנק ישראל. אבל אין הוראה כזאת, אבל נוח לו להגיד. אבל ההוראה שלנו, גם אם יבוא פקיד או מנהל סניף או מנהל אשראי בסניף ויגיד שזה בגלל ההוראה של בנק ישראל, זה לא יהיה נכון.

איך האזרח יודע מתי זאת הוראה של הבנק?

זאת מטרת הישיבה.

היום הייתה כתבה בעיתון שבה אמרו שדחיית האישור מבנק אוצר החייל מבנק פועלים לבנק לאומי זה בגלל הפיקוח על הבנקים. זה לא נכון. אפשר להכחיש כל דבר, אבל אנחנו לא יכולים לרדוף אחרי כל האמירות הלא נכונות שנאמרות בסניפים של כל אחד. איפה שמובא לידיעתנו, למשל בפניות ציבור, אנחנו אומרים ללקוח: תחזור לבנק, תגיד שמהפיקוח על הבנקים אמרו לך שזה לא נכון ושיפטור מהעמלה. אין לנו שום בעיה.

כל אחד צריך להגיע אליכם ולהשמיע את קולו- -

ההוראה הזאת היא לא פתרון לבעיה. גם לא מהווה החרפה של הבעיה. אם בנק לא רוצה לתת אשראי מהסוג שאמרתי קודם, יכול להיות שמישהו בשטח במקום להגיד שלא רוצים לתת עוד אשראי, יגידו שהם לא יכולים כי יש תקנה של בנק ישראל. אבל זה לא יהיה נכון. אם תבטלו, אתם כמחוקקים, לא יעזור כי אז התירוץ ייעלם אבל הבנק לא ייתן יותר כסף בגלל זה. ההוראה הזו לא אומרת בדיוק איך לעשות, וכמה לתת, והבנקים עצמם כתוצאה מההוראה – ואני מקווה שבמשך השנים הרפורמה תיתן ניהול נכון יותר של עסקים ושל בנקים, באופן שתחרות בבנקאות תגבר, והריבית שישלמו העסקים תהיה יותר נמוכה לא בגלל ביטול החריגה אלא, משום שהם יצרכו בצורה יותר הגיונית את האוברדרפט. בתקופת המלחמה אמרתי לבנקים שאני מצפה מהם למסגרות מיוחדות נוספות, אבל אם לא נוח להם והם רוצים לעשות מעבר למסגרת - שיעשו גם את זה. כך שזה לא תירוץ.


הפיקוח על הבנקים – אנחנו מודעים למצב ומחפשים איך לעזור. אנחנו נוקטים במהלכים חלק מההוראות שלנו, אבל יש עוד דברים שעשויים להיות בעיה. לדוגמא, יש לנו הוראה שבימים כתיקונם אנחנו מצפים שבימים כתיקונם בנק ילווה לעסק על בסיס דוחות כספיים מבוקרים בסכום מסוים. אם העסק לא מספק לו אחרי פרק זמן ארוך מאוד, בשלב מסוים ההוראה היא לא להגדיל לו את האשראי ולא לחדש את המסגרת. במצב הנוהג היום אנחנו מודעים שלא רואי החשבון יכולים לעשות דוחות בצפון ולא הלקוחות יכולים לארגן שיהיו דוחות כספיים בצפון, ולכן אנחנו משהים את ההוראה הזאת בגלל המצב. פנה אלינו בנק, וביקש להנפיק לתושבי הצפון כרטיסי חיוב להוצאת מזומן בפרוצדורה שמאפשרת לו קודם להנפיק לסניפים ואחר כך לחלק אותם, ואנחנו לא רצינו כי היו תקלות שחייבו לקוחות בהנפקת כרטיס אף על פי שלא קיבלו את הכרטיס. הפעם, לרגל המצב, אנחנו מגמישים. בכל מצב שנדע שהגמשה מסוימת היא לא סיכון יתר לניהול התקין של הבנקים ולאיתנות שלהם, וכן יכולה לעזור לתושבי הצפון, אנחנו נסייע. לכן מבחינת הכנסת והחקיקה, זה צריך להיות הנתיב.

אם תבטלו היום בחקיקה או אני אבטל את ההוראה של מסגרות האשראי, ייקח שנים להחזיר את הגלגל לקדמותו כי הבנקים כבר הגדירו מסגרות מוגדלות ללקוחות, ומה שהם הגדילו הם הרי לא יקטינו, אבל כשהם הגדילו הם הביאו בחשבון שקודם חלק מזה היה בחריגה, ולכן הם לא יסכימו להגדיל את החריגה ביחס להגדלת המסגרת ולהכפיל אשראי. אני מסביר ומסביר, וזה בסדר, אבל הדבר הזה כבר לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה לחפש צעדים אמיתיים שיסייעו בבעיה הכלכלית האמיתית של תושבי הצפון. אנחנו מחפשים בכל מיני צורות - ולא תמיד חקיקה – צריך לזכור שלכל דבר יש שרשרת. הצ'קים שחוזרים לתושבי הצפון, יוצרים בעיה לפעמים אצל ספקים בדרום.

אין ספק- -

- - אם נבטל מניעה של צ'קים לצפון, אולי יהיה בליץ של צ'קים חוזרים דווקא בצפון, והבעיה בכל המדינה תחריף. לכן צריך לבחור הצעדים הנכונים במצב כה חריג. אמר לי המשנה לנגיד, שהוא לא מכיר תקדים בעולם שבו מערכת צריכה להתמודד עם מצב שבו לאורך זמן אזור בה מופגז, והחיים הכלכליים משובשים, והיא מנסה לקיים מערכת כלכלית שמתפקדת בצורה מלאה שלא שוברת את כל הכללים. יש היום שאחרי, והיום שאחרי צריך להבטיח שהכלכלה הישראלית תמשיך להיות ולא יהיה עשור אבוד של כלכלה לא נכונה בגלל מהלכים כמו פריצות תקציביות ודברים שקלקלנו – מנגנונים כלכליים שקשה להביא אותם לפעולה נכונה בישראל ב-20 שנה אחרונות.

מהי רמת האכיפה שלך בתור מפקח על הבנקים? יש מצב מיוחד. האם בהוראת שעה יש המלצה שלך לבנקים והכל עובד ובסדר? ואם חריגה מאושרת, זה לא חריגה וכולי. אבל אנחנו פה בכל זאת כדי לפתור את הסוגייה הזאת, אז יש לי שתי שאלות קצרות: האם ידוע לך על מהלך ממשלתי בתוכניות – אתה גם מעורב בסוגייה של דחיית לפחות תשלומים של מים, חשמל, ארנונה וכדומה. האם יש משהו יזום לימים קרובים? מהי רמת האכיפה שלך לתת יותר סיוע לתושבי הצפון בשבועות הקרובים לפחות, והאם יש צורך בחקיקה כזאת כדי לאלץ - הרי בפעם הקודמת חברי הכנסת עמי אילון ויורי שטרן היו הטריגר שאילץ את הממשלה למצוא פתרון לכל בעיית העובדים. יכול להיות שנצטרך לחשוב על מהלך שיאיץ בממשלה להוביל מהלך של דחיית תשלומים כדי לעזור במציאת מימון.

שלא בהסכמת הבנקים.

הבנקים כרגע לא מעניינים. מעניין אותי התוכן המקצועי, לראות איך אנחנו יוצאים עם משהו אופרטיבי.

דחיות תשלומים וכל דבר מהסוג הזה משחרר את הבנקים מהדילמה, ומעביר את הבעיה למוטבים של אותם תשלומים. אם עושים דחיית תשלומים צריך לקחת בחשבון את האפקט המתגלגל של כל מהלך שעושים.

חברת חשמל תנתק חשמל.

היא יכולה לספוג- -

דיברתי עם מנכ"ל חברת החשמל, הוא לא היה מוכן לדחות, אבל הוא אמר שלא מנתקים חשמל לצפון. את מחפשת מהלכים בצדק. אני מוטרד - קיבלתי פנייה מחברת הכנסת אורית נוקד, ששואלת לגבי מילואימניקים, במיוחד כאלה שיש להם עסקים לא רק בצפון. יכול להיות שיש בעיה וצריך להתייחס אליה. אני מתכוון לפנות לבנקים גם בנושא הזה. אבל שאלת אותי על סמכות: אין סמכות. לא לי, לא לכנסת, ואני לא מציע לכנסת לקחת סמכות, כי זה לא יהיה אפילו חוקתי לכפות על מישהו לתת מתנות או סיוע שהמדינה צריכה לתת. אני יכול לפנות לרצון הטוב, אני מקבל רצון טוב מהבנקים, אבל לא הרבה. אני ודאי לא יכול לעשות יותר מזה, ואתם לא צריכים לעשות יותר מזה.

בנושא של אמצעים חקיקתיים או פורמליים בהחלט צריך לבדוק בשום לב, אבל בזהירות. כי המערכת המשפטית שלנו בנויה כדי לארגן למנגנונים כלכליים בריאים של כל המשק. אתה מוציא לבנה מפה, ויכול ליפול דבר אחד. לכן צריך לעשות בזהירות רבה מאוד.

תודה רבה. נפתח דיון.

צהריים טובים. אני רוצה לפתוח בברכת תודה ומלוא ההערכה ליושבת ראש הוועדה שמצאה לנכון לכנס את המפגש החשוב לאין ערוך. אף על פי שהתלבטנו בכך רבות קיבלת החלטה, ואני מברכת על כך. אני מברכת את מר להמן שמכבד אותנו והגיע לכאן. הדברים שאמרת ערבו לאוזניי. אין לי ספק שהעשייה שלך כאדם ושל הגוף שאתה מייצג ושל הארגון שעומד מאחוריך כמו של כולנו פה, היא מטרה אחת - אנחנו תמימי דעים, ואנחנו זהים ברצון שלנו, ואין בלבי שמץ של ספק שהכוונות שלכם הן באמת לסייע לאנשי הצפון, ושאתם עושים. הוצאתי קטעי עיתונות ופרסום, ויש המכתב שלך לראשי הבנקים, ואני באמת מעריכה את האמירה. אבל אני רוצה לחדד מדוע אנחנו יושבים פה. ם כולנו תמימי דעים ועושים לאותה מטרה, אז הישיבה מיותרת. אני הגשתי בקשה לפטור מחובת הנחה להצעת החוק ונעשה פשרה בדרך של הקפאת הוראת השעה לתקנה של 1 ביולי של האשראי. עם זה צריכים לצאת מוועדת הכנסת. המטרה האמיתית שלי בכנות היא באמת להשביח את צורת החיים של חברים שלנו בצפון. לא מעניין אותי פה קרדיטים להצעות חוק או מי אמר מה – זאת לא הנקודה, כי התעוררו שאלות כאלה מצד משרד האוצר.

מר להמן, האמירות שפרסמת שאתה מבקש מאנשי הבנקים להגמיש, לתת חשיבה ודעת הן מבורכות, אבל אין בהן לא מיניה ולא מקצתיה תוספת על הפרסומים שהיו כבר בפברואר 2005. גם אז היה לבנק רשות להעמיד מסגרות אשראי, ואני בעד. פה אני לוקחת מקום של אחריות, כי יש לי אחריות כפולה כחברת כנסת, נציגת העם מצד העם, אבל אני מכירה היטב את האחריות שלנו המחוקקים כלפי הבנקים. כי גם בנק הוא לא מאגר של שחרור כספים בלתי נדלה, וחובתכם בבנק ישראל ובמשרד האוצר לבדוק שהבנקים מתנהלים כראוי כדי למנוע מצב כי יש לזה השלכה כלכלית על כל המדינה. שיקולי אשראי הם חשובים לאין ערוך, ונושא של בטוחות ראויות לכל מתן אשראי הוא דבר חשוב לאין ערוך. אין בכוונתי לומר: תקראו דרור, תשתלחו בבנקים, תנו בצורה חסרת אחריות לדאוג לתושבי הצפון באופן בלתי מאוזן. אני בהחלט רואה את חובות הבנקים ואת זכויותיהם ואת המגבלות שהם חייבים לנהוג לפיהם כדי לשמר את השפיות הכלכלית על כל ההיבטים. אני לא קוראת מעל השולחן הזה להורות בצורה עיוורת וחסרת אחריות לבנקים להגדיל מסגרות אשראי בכל דרך, בין אם במתן הלוואות תמורת בטוחות בין בהגדלה ובפריצה של מסגרות של אוברדרפט. לא לכך מתכוונת. אני מסכימה עם כל מילה, שהבעיה היא במהות ובמקור ובגיבוי. יש מקום שמדינת ישראל ואנחנו בבית הנבחרים ניתן את הדעת על מסלול פיצוי שלא גורם לתופעת הדומינו, אלא חוסם אותה. אני מרחיקה לכת ואומרת שנניח שנטיף לפיצוי, אני בהחלט רואה עצמי אחראית עם חבריי לחפש מקורות מימון לפיצוי הזה, זה לא יכול ליפול משמיים- - -

לאיזה פיצוי את מתכוונת?

שיהיה מסלול חכם לעסקים קטנים שהסתבכו מבחינה בנקאית. מדינת ישראל תשמש כבטוחה להחזרת הכספים האלה. הנושא הזה כבר עלה, היה בעבר בנזקי חקלאות בהיסטוריה של המדינה. מדינת ישראל משמשת ערבה, וערב יודע שהוא מחויב לכל דבר. אם הלקוח לא בא ולא הצליח לשלם האשראי שקיבל מהבנק, יש ערבות של המדינה לעניין הזה.

אתמול אושרו בוועדת הכספים הקלות, פיצויים והטבות לכל ענפי המשק- -

רק לחקלאות ותיירות.

הייתה שם גם התייחסות לעסקים קטנים. אנחנו לא רוצים לחזור על עצמנו, הייתה התייחסות לפיצויים.

האמירה בעניין הפיצויים היא דוגמה, זה לא הנושא המרכזי. הנושא המרכזי שלשמו נכון שניפגש פה הוא שיש לנו בעיה עם אמירות הכחשה של בנקים. אני אומרת דווקא משום שאני מכירה היטב את הסוגייה הכואבת הזאת על כל היבטיה, גם מצד שיקולי משרד האוצר, גם מצד פיקוח על הבנקים כבנקאית, וכמובן מצד האזרחים, וזה הקול שמתדפק על דלתי, ואני בטוחה שגם על דלתיהם של חברי כנסת נוספים, שקוראים בין אם מדובר באנשי עסקים, תעשייה קטנה, משקי בית – הקול הזה הוא שמהדהד באוזנינו. מסתבר שהפער ביניכם לבינינו כמעט לא קיים, הוא כמעט סימבולי. אני מעריכה את העשייה, אני יודעת שבהסכם הנוסף עם עופר עיני על התיירות והחקלאות – אני מכירה כי במקרה מי שיושב בראש התאחדות בתי המלון הוא חבר מפלגה אצלנו, והוא כל הזמן נלחם מלחמה עיקשת. אני מכירה את הנושא, ואני מברכת על כל עשייה.

אני מבקשת לשים פוקוס - מכיוון שב- 1 ביולי יצאה הכרזה על מסגרות אשראי - אתמול היו לי 3 טלפונים מבנקים בצפון: שניים בחיפה ואחד בטבריה שהשיבו את התשובה שאתה השבת, אני תמימת דעים עם האמירה שלך. יש לי הגבלה של בנק ישראל. הציבור הפשוט לא מודע לפרטי הפרטים, והוא גם לא יודע למי לפנות אם הוא נתקל בחסימה. אני יודעת שיש פה עניין של שיקולי אשראי. בתור בנקאית הייתי אחראית לנושא האשראי, והיה לי מאוד נוח לי לשמר כסף של הבנק אצלי ולהקטין סיכונים, אבל גם אתה יודע שבאותו בנק יכולים לשבת שני מנהלים עם אותן הוראות ניהול בנקאי תקין ועם אותן הנחיות, ובגלל מבנה אישיות של מנהלי סניף או מנהלי אשראי, במקום שאני אגיד שאפשר להתגמש, כל עוד זה עומד בקריטריונים גבוליים של אשראי, יבוא השני ויגיד שאי-אפשר להתגמש.

נכון בכל מצב, גם כשאין הוראה.

זה נכון בכל מצב. אבל במצב הזה חוזרת ונשנית התופעה – ויש לי ריבוי פניות של אזרחים תמימים - ושאל אותי חבר הכנסת גלנטי איך הציבור יכול לדעת – אנשים לא מודעים למה שאנחנו יודעים ועוסקים בשגרת היום-יום; לא כולם קוראים את החלקים של כלכלה בעיתונים, אלא מחפשים את הכותרות המרכזיות ב"ידיעות אחרונות" ואת הכתבות בטלוויזיה. לכן אני מבקשת בנוסף לעשייה המבורכת שתעשו אקט כמעט סימבולי וקטן לצאת בהכרזה - לא לבטל את החוק, כי אני יודעת מה השיקולים שלכם, ואני יודעת שהיו הוראות מקדימות לסדר מסגרות אשראי בבנקים. אני מבקשת ומאמינה שתבין ותצא קריאה וכל הנושא יבוא על מקומו בשלום, ולא נצטרך חקיקה, כי לא זאת המטרה. אני מבקשת שבכוח סמכותך לפקודת הבנקאות של 1941 סעיף 5ג(א): "המפקח רשאי לצורך פיקוח כאמור באישור הנגיד ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של תאגיד בנקאים של נושא משרה כדי למנוע פגיעה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו של הלקוח, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות". פה יש ביטוי בדיוק לסעיף הזה, של ניואנס דקיק שיכול לפתור הבעיה לציבור אזרחים שיספק את האריה וגם הכבש יישאר לשלם. אני מבקשת ממך לצאת בהכרזה במהדורות החדשות בטלוויזיה, למקומות לא של מי שבקיא במה שוועדת הכספים עשתה, או שמה שעשו לטובת החקלאים או הניואנסים הדקים של מה שעשו בתיירות – אני לא בטוחה שכל חברי הכנסת בקיאים, ופשוטי העם ודאי לא. נשתף פעולה, תשתמש בסמכותך, ותגיד שמתוך שיקול דעת שלך אתה מפרסם הוראת שעה בגלל מצב החירום. זה גם פוטר את האחריות מה יקרה אחרי שמצב החירום יפוג. צא עם הוראת שעה שאנחנו מקפיאים את ההוראה של מסגרות האשראי שניתנו. זה לא יטעה את הציבור, אתה יכול להוסיף משפט שבסמכות הבנקים להמשיך עם זה. שלא ישתמשו במשפטים שנאמרו ביומיים האחרונים לציבור שחלקו לא דובר עברית. אמרו שבנק ישראל לא מאפשר כי יש חוק מ-1 ביולי. בוא נעקור את הזרוע העקומה הזאת שמשתמשים בה שלא כדין בדרך של פרסום.

שכחתי להתייחס לאכיפה בימים אלה. יצאתי בהודעה כתובה ורשמית שבמקרה הצורך אם הם רוצים, יכולים לעשות חריגות לתושבי הצפון. ההודעה הזאת היא הודעה לעיתונות, ואם תושב הצפון יודע או לא, זה לא משנה. להבדיל ממך אני לא אוהב שמשתמשים בשמי או בכתפיי כדי להתחבא, בעיקר כשזה לא נכון. זה לא ישנה את העובדה הפשוטה שללקוח לא חשוב למה הוא לא קיבל אשראי. הוא לא יקבל אשראי לא אם אשעה או אבטל. יש הרבה הוראות שאני מת לאכוף. הוראה הרבה יותר קרובה ללבי היא הוראה שנכנסה לתוקף ב-1 בדצמבר 2005 להקלת המעבר מבנק לבנק. אני יודע מהדים ששמעתי שההוראה הזאת לא נאכפת כל-כך. זאת הוראה מצוינת שנועדה לשפר את מצבו של הלקוח ולהיטיב את יכולתו במשא ומתן עם הבנק. אני חייב להודות שאנחנו לא יכולים היום. מצוק העיתים ברור שאנחנו לא יכולים לאכוף הכל כל הזמן. כרגע יש מלחמה, ואנחנו עסוקים באספקת ובהבטחה של שירותים בנקאיים מינימליים הרבה יותר מאשר אנחנו עסוקים בדברים האלה, ויש קדימויות. אם את שואלת מה אני עושה כדי לאכוף את הוראה 325, אני לא יכול להגיד שאני עושה הרבה. זאת לא הבעיה, והבנקים יודעים את זה. אם יבוא בנקאי או לקוח אחד ויגיד שהוא לא נתן בגלל הוראה 325, אני אפנה לבנק, והבנק יכתוב לו שזה לא בגלל 325, אלא מכיוון שהוא לא רוצה לתת לו עוד אשראי.

הם לא עושים את זה.

תפני אותם אלי.

אני חייב לומר שכשאני דחיתי את הוראה 325 מינואר ליולי, היו המון אנשים שכתבו מכתבי תלונה מה פתאום הבנק לא מרשה לחרוג, שהרי דחיתי ההוראה. אין הוראה בשטח, אז מה פתאום הוא לא מרשה לחרוג? והיינו צריכים להסביר להם שזה לא שאם אני אבטל את ההוראה הם לא יוכלו להתחיל לחרוג. אם הבנק לא רוצה לתת להם לחרוג, הוא לא ייתן להם לחרוג. שלא ישתמשו בי כתירוץ, אני לא אבטל הדברים הטובים, אני גם לא אשעה, זה יבלבל את הציבור.

זה יהיה פחות כלי הצלפה בידיים של הבנקים.

זאת לא הצלפה. אם הם לא רוצים לתת- -

למה לא?

אם הם רוצים לתת לו הם נותנים לו. זאת אותה אוכלוסייה קשה שתיארתי קודם. התירוץ אולי ישתנה אבל לא הסירוב. למי שמוכנים לתת לו אפילו בשוליים - דיברתי עם מנהל סניף בטבריה ושאלתי אותו מה הוא עושה עם ההגמשה שביקשתי, כי הוא אמר שהוא כמעט הסתדר, וב-1 ביולי לא היו לו כמעט חריגות. הוא אמר שהוא נותן מסגרות ללקוחות שהיו בסדר, כי הוא מאמין בהם. לקוחות שעשו לו את המוות קודם, נותן להם, אבל במשורה. זה לא בגלל ההוראה. אם נבטל את ההוראה, הוא לא ייתן להם שקל יותר.

יש לי משפט אחד משום שחברת הכנסת טרטמן עשתה את זה היטב ומר להמן זכה ביד שמאל, לא עם הכוח שהסכים עם הסעיף. לדעתי, חשוב שתבוא אמירה כללית מצדך או מצדכם. אם היית נוכח בחדר הזה לפני שבועיים כשחבר הכנסת אילון ניסה להעביר את החוק שלו, בהתחלה לא חשבו על הכיוון הזה ולא דיברו על זה ודחו אותו, עד שדחקנו בממשלה ויצא מה שיצא.

האווירה בצפון מחייבת אתכם שתבואו עם האמירה הזאת ותאמרו שמקפיאים את אותו חוק שמ-1 ביולי צמצמנו את מסגרות האשראי. רצוי שזה ייאמר אפילו אם אתה אומר שיש כאלה שנוהגים כך היום. באווירה זה בוודאי יתרום, ואולי גם יחדד ויאמר למנהלי הבנקים שזאת כוונת המערכת אף על פי שאתה מודיע להם את זה, אבל יש אסמכתא: הופעת בכנסת, אמרת, כל עם ישראל רואה אותך אומר את זה.

שלחתי מכתב ופרסמתי לציבור.

אם זה כתוב, זה היה בחזקת המלצה.

אני לא יכול להורות להם לתת. אמרתי שאם הם רוצים לתת, שייתנו איך שהם רוצים, כולל בחריגה.

אם כתבת ומנהלי הבנקים קיבלו את זה, האמן לי שכשהלקוח עומד מול מנהל הבנק ואומר: "אני שמעתי את המפקח על הבנקים, היה בכנסת ואמר" זה מלחיץ גם מנהל הבנק לנהוג כך.


דבר שני, הפנייה לחברת חשמל. גם אני פניתי לא באמצעות מנהל מחוז צפון. בצפון רוב האוכלוסייה לא נמצאת שם, חלק גדול נע לכיוון המרכז והדרום, אז לחברת החשמל אין שם הרבה לקוחות שמשתמשים בהרבה חשמל, ולמקורות אין היום לקוחות שמשתמשים בהרבה מים. למה שלא תבוא אמירה מאיתנו בכיוון הזה, לחברת חשמל ולמקורות? בין כה לא משתמשים בהרבה מים ובחשמל בצפון, למה שלא יהיה כיוון?

טלפון.

גם טלפון. מה יש? אנחנו נמצאים במצב מלחמה.


גם חברת חשמל לא תתמוטט ומקורות לא תתמוטט, וגם בזק לא יתמוטט. רק דמי שימוש הם יקבלו.

גם בנקים לא.

את רוצה שהבנקים ישלמו את כל החשבונות. זאת המשמעות. זה להגדיל חריגה. זה אותו הדבר.

אני רוצה להודות לך על היוזמה. צריך לפנות לגורמים נוספים במשק בכל הענפים ובכל התחומים כדי לראות איך יכולים לתת את הדגש על הנושאים שעולים כרגע בצפון. אני רוצה לברך את המפקח על הבנקים על היוזמות שראינו את התגובה עליהם, וחלק ממנהלי הבנקים אמרו שהם הולכים לקראת ומכירים את הלקוחות. יש כאלה שמוכנים לתת לקראתם יותר מאשר אפשרו להם בעבר בגלל המצב המלחמתי. אני מבקש לתת את הדגש על המקומות שהבנקים סגורים ויש שם כספומטים. היה למשל תשלום קצבאות לאוכלוסייה הבוגרת. אני מבית ג'אן. להבדיל ממקומות אחרים שעזבו במקומות אלה חשמל ומקורות כל הזמן פועלים כי אנשים לא עזבו, אוכלוסיית המיעוטים לא עזבה, עדיין נמצאת. לכן אני מבקש שהדגש יהיה במתן ההקלות בשירותים; אם ניידת תצא, לא לנתק יישוב שאין לו כספומט 3-4 ימים.

אתם בודקים את זה? מה תוצאות?

כל הכספומטים בצפון עובדים. הוספנו כספומטים, והבנקים הגבירו כספומטים במקומות ממוגנים; יש ניידות שעוברות גם ביישובים שאין בהם סניף בנק ונותנות שירות מדי פעם. ברור שזאת לא תשובה. אנחנו נתנו כמה היתרים שהם רוצים, אבל הם פתחו 7 ניידות- -

חשוב לתת את הדגש כי כשאזרח מכניס את הכרטיס לכספומט, ואין בו כסף - -

אין דבר כזה. אנחנו עוקבים. בימים הראשונים היה ביקוש גדול, והיום כל הכספומטים עובדים.

אני שמח לשמוע, כי קיבלתי תלונות מאנשים שרצו למשוך ולא היה כסף. אנחנו לא צריכים להזדרז בשינוי רפורמות והצעות חוק שגם יתקעו המערכת וגם לא יקדמו, כי אני לא מאמין – ראינו שבשביל הצעת החוק של אילון כמה זמן לקח במליאה להעביר. צריך להיות עם השכל הישר. אדוני המפקח על הבנקים, פה התמונה שלך בכל מקום, בכל הזדמנות שאנשים ידעו, מה שהבנקים עשו.

אני רוצה לחזור אלייך, גברתי יושבת הראש, לזמן ראשי ענפים במשק כדי לבנות תוכנית ולקבל תשובות כי הצפון עובר תקופה קשה, והלוואי מישהו היה אומר מתי נצא מזה. אני רוצה להודות על המפגש.

בטרם אומר דברים, אני מבקש לשאול את אדוני המפקח על הבנקים, איזה אשראי ניתן לגמלאי המתקיים מביטוח לאומי בלבד?

זאת שאלה שעלתה עוד לפני המלחמה בלי קשר למלחמה. הטענה הייתה שהבנקים לא מסכימים להסתמך על קצבאות ביטוח לאומי כבסיס למתן אשראי, אף על פי שזאת הכנסה קבועה אבל היא יחסית קטנה. יש בעיה חוקית להסתמך עליה כבטוחה ולגבות ממנה במצב שהוא לא מחזיר את האשראי. זאת הסיבה שהבנקים לא מקבלים את זה כבטוחה או כמקור שאפשר להסתמך עליו להחזרת החוב. זאת בעיה שאני מסכים אתך, וקיבלתי פניות בעניין הזה- -

גם נכים, גם גמלאים.

נכון, כל מקבלי קצבה. אני גם לא רואה סיבה שלא יעשו הבחנה בין מקבל קצבה שבא בנוסף לדברים אחרים שיש לו לבין אחר. באמירה כללית יש גם בעיה, כי יש הגנות על מקבלי הקצבאות שלא ייקחו להם את הכסף בשעת צרה. הבנק יודע, ולכן הבנקים לא מתלהבים לתת הלוואות כנגד הקצבה. זה נוגע לכל הלוואה – לא רק לאוברדראפט – גם משכנתא.

אבל מצד שני הם מנהלים את החשבונות באותו בנק. מכל השיחה כאן עולה שיש בהחלט מקום לפנות לא רק לבנקים, אלא גם לחברת חשמל, בזק- -

אני מנסחת הודעת סיכום, ואני בטוחה שהיא תהיה מקובלת גם עליך.

- - אולי גם ארנונה ועל מוסדות שיושבים על הוצאות קבועות של אזרח. לאו דווקא שהבעיה היא חמורה הרבה יותר מבחינת האזרח הקטן מאשר עצמאי, וזה לא שאני מזלזל בנזקים שנגרמים לו.

אני חייב לציין שגם אם מחר אפשר יהיה לדחות תשלומים קבועים, הרי פירושו של דבר שאותם מוסדות יידרשו לתשלום ריביות עבור אותן דחיות של תשלומים או אי תשלומים. מכאן למדים שכל המשק משלם בצורה זו או אחרת השתתפות במלחמה הזאת. הטענה שלי במקרה הזה היא מדוע שבנקים לא יישאו באותו חלק וישתתפו גם בהוצאות? המשמעות היא מדוע לא יקטינו את הריביות לתושבי הצפון; או במקרים קיצוניים כמו אלה שמתקיימים על הביטוח הלאומי בכלל לא יגבו מהם ריביות? או לחילופין הקטנת העמלות לתושבי הצפון. לבנקים יש הרבה מה לעשות בנושא זה, במיוחד שאנחנו מודעים שעל-פי הדוחות הכספיים שלהם הם לא נמצאים במצב קשה במיוחד.

גם של האזרחים.

אין ספק שצריך להקפיא את החוק החדש של האשראי עד לגמר מצב החירום.

אני רציתי לחדד קצת את הנושא שהעלה חברי יצחק גלנטי והתכוננתי לדבר על קצבאות הגמלאים: ביטוח לאומי, קצבאות הזקנה. המפקח על הבנקים אומר שיש סיכון גדול בהחזרה של האשראי אם ייקח אותה הגמלאי.

אי-אפשר יהיה לקחת את הקצבה אם הלקוח לא יחזיר את החוב, כי מגינים על מקבל הקצבה.

כל הקצבה כולה היא אולי 1,500 שקלים, והאשראי שהגמלאי יקבל זה גם 1,500 שקלים. אם יהיה קושי לבנק לגבות את החוב של 1,500 שקלים מקשיש מסכן בצפון, הבנק לא יינזק כל כך. זה לא סיכון גדול מדי לבנק שכידוע מרוויח מיליארד ורבע בשנה. זאת לא סיבה מספיקה לא לתת לו אשראי. למען הגילוי הנאות אומר שהגשתי הצעת חוק בנושא שעברה בקריאה טרומית, לחייב את הבנקים להכיר בגמלאות כמשכורת, שהיא כמובן יותר בטוחה מהמשכורות של כולנו פה. הקצבה תגיע בזמן, המשכורות שלנו לא בטוח. הגמלאות האלה הן בטוחה מספיקה לבנקים לתת אשראי שכולו 1,500 שקל לקשישים ולנזקקים.

אתה תרשה לי לקחת את זה?

כן, אם הגמלה היא 1,500 שקל, ואני מבטיח לך שהם לא יגיעו לאשראי של עשרות אלפי שקלים, מקסימום יחרגו ב-100 שקלים לקנות מתנה לנכד ליום הולדת. זה כל האשראי שהם צריכים.

אם אתה מחייב אותם להכיר בזה כמשכורת לצורך קבלת האשראי, האם תרשה לבנק לקחת הכסף של הגמלה אם לא הוא לא יחזיר את הכסף במשכורת?

צריך לחפש פתרון לזה.

אני אשאיר את זה לשיקול הבנק, לשיקולו של מנהל הסניף – שיפסיד 1,000 שקל מהמיליארד ורבע, לא יקרה כלום.

זה מהחוקים שלא יעזרו. משום שאין חוק בשום מקום בעולם שמחייב מישהו – לא רק בנק, אותך – לתת לי הלוואה אם אתה לא רוצה. לא מאמין בי, לא רוצה, יחוקקו חוק לא יעזור אתה תיתן או לא. זה קיים תמיד. לכן גם אם יצלח החוק שלך והם יכירו בזה הם יגידו שהם לא רוצים לתת כנגד זה אשראי. אתה לא תוכל לחייב אותם לתת כנגד זה אשראי.

אז צריך לסגור את המדינה- - -

הם לא חייבים לתת הלוואה, גם לגבי משכורת. זה נשאר תמיד בהחלטה שלהם. אולי החוק יעבור, והם יקיימו אותם, רק הם לא יתנו הלוואה. גם היום אני משוכנע שאם ההורים שלי שיש להם חוץ מקצבת הגמלה עוד דברים, יתנו להם הלוואה בלי קשר לקצבה. מהבחינה הזאת, זה לא מה שיפתור.

יש לה 2.5 דברים. אני מדבר על אחרים שאין להם.

אתה לא תוכל לכתוב שיכירו בזה כמשכורת ולהגיד שיתנו אשראי בגובה חצי מהגמלה. לכן הצעת החוק לא תועיל.

למה בקריאה טרומית?- - -

זה לא הנושא.


אני רוצה לשמוע נתונים מהרשות לעסקים קטנים, מה אתם מקבלים מהצפון.

אני רוצה לברך על המפגש הזה. גברתי יושבת הראש, את זכית להוקרה רבה מהרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, גם מהפעילות שלך בקדנציה הקודמת. הייתי מתפלא אם לא היית עושה הכינוס כדי לנסות לסייע לעסקים הקטנים. שמעתי בקשב רב את כל חברי הכנסת וגם את מר להמן. אני חייב להקדים ולומר מהי החשיבות של העסקים הקטנים בפיתוח המשק הפיננסי במדינת ישראל. נקלענו למצב הזה עכשיו באחת התקופות הטובות מבחינת עסקים וכלכלה במדינת ישראל. העסקים היו בפריחה, השקיעו הרבה בפיתוח נוסף, והיום פתאום הכל קרס. זה מתחבר לרשות לעסקים קטנים, כי אנחנו משמשים בה קטליזטור, גורם מחבר גם בין הבנקים לבין הקרנות השונות ומי שמפתח יוזמה כדי לעזור לבנות תיקי השקעות, להפיק פרוייקט של עצמו ולתת ליווי פיננסי בהמשך. דווקא בצפון היו הרבה מאוד עסקים שהתפתחו בגלל המצב החדש שהיה, כולל פיתוח התיירות. אני רוצה לברך גם את הממשלה על גישתה וגם את חברי הבית הזה. הייתי בוועדת הכספים אתמול כשאישרו את התקנות לפיצויים לבתי מלון ולחקלאות, ואני יודע שהגישה היא לטובת העסקים כדי להבין את צורכי העסקים באמת.

מר להמן נגע באחת התקופות המרכזיות- תקופת הגישור בין הרגע שמחשבים את הפיצוי שמגיע לכל עסק ועד שהוא מקבל את הכסף. מישהו אומר שזה יכול לקחת 20-30-40 יום, אבל איש עסקים לא יודע מה זה יום אחד כי הוא לא יכול לתפקד, לעמוד מול הבנקים, מול הספקים, אין לו גרוש אחד כדי לקנות כיכר לחם בלי תרומה. האנשים האלה מתמוטטים רגשית, נפשית, ובוודאי כלכלית. אני שמח שנגעת בזה כי גם כשתיפסק המלחמה, והשקט יחזור בעזרת השם, ייקח להם 9-10 חודשים עד שיגיעו למקום שלהם שוב. ברשות לעסקים קטנים אנחנו מלווים העסקים האלה. המלצנו לבנקים ולקרנות לסייע להם כי הם הגיעו לתקופה שיכלו להתפתח. איך יכולה להתמודד הספרית שפתחה מספרה כדי לתת שירותים שהם גם שירותי תיירות למקומיים ולתיירים, או כל עסק אחר - צעצועים, או מפעל קטן.

גברתי היו"ר יודעת שאנחנו עודדנו הרבה עסקים לעבור מהמרכז לאזור הזה. אנשים נמצאים על סף התמוטטות רגשית, כלכלית חברתית ונפשית. אנחנו מוצפים באלפי טלפונים מדי יום - -

תכוון את עצמך לגבי מצב האשראי.

אני אגיד.

אנחנו מקבלים אלפי טלפונים ביום. בחלק גדול מהם אנשים אומרים שהם נמצאים במצב שהסכנה הכלכלית יותר גדולה מקטיושה. אנשים עומדים על סף התאבדות, בוכים בטלפון כי מחזירים להם צ'קים ובזה זה נגמר. אמרת שהוצאת חוזר לבנקים שמאפשר להם לעשות הקלות לטובת אותם עסקים. אמרת שהרבה בנקים משתמשים בחקיקה כתירוץ- -

אני יכול רק לבקש.

בגלל המצוקה שאנשי עסקים נמצאים בה רבים מהם לא מכירים את האפשרות הזאת. הבנק אומר: יש עלי מגבלות. אני מאוד מבקש שאת החוזר שהוצאת – שהוא לא מסמך סודי - -

לא פרסמתי- - -

תעבירו לנו העתק. אני מבקש לקבל העתק. אנחנו נעביר אותו למט"ים וליועצים שלנו ברמת השטח, והם יוכלו ללכת עם הלקוח לבנק ולהגיד לו "אל תבלבל המוח". במשך שנים אני משלם ריבית ועמלות, אם לא - נראה מה יכולים לעשות.

אני לא יודע איך אתם יכולים לסייע, חברי הכנסת, בתקופת הגישור, כי התקופה הזאת ארוכה מאוד. אני לא יודע עד מתי תימשך המלחמה, אף אחד לא יודע. אנשי מס רכוש מתחילים לעשות הערכות, והן נעשות בצורה מאוד אנושית וגמישה, ועל כך אני מברך. אבל מהרגע שמאשרים עד שמקבלים את הכסף, התקופה הזאת היא הרת אסון. יכול להיות שצריך להשתמש דווקא במפקח על הבנקים ולאפשר לבנקים לתת הלוואות גישור בפריסה כזאת או אחרת. האדם יכול לחתום בהתחייבות עם התביעה שהכסף יעבור לחשבון הבנק, ואנשים יוכלו לקבל כמקדמה על חשבון הבנק את הכסף שהוא אמור לקבל כפיצוי. כי התהליך הביורוקרטי לאישור המעמד שהוא צריך לקבל יכול להיות בשבילו גיבנת שהוא לא יכול לשאת.

מלבד לנו, כמי שמתמודד ברמת השטח בצורה אמיתית מול כל האנשים, אנחנו מתמודדים מתוך תפקידנו. לכן החוזר שביקשתי לקבל, אני מציע שתעביר לראשי הרשויות. כי באים אנשי עסקים לראש העיר, רואים אותו כמי שיכול להושיע אותם- -

יש לי כאן חוזר שיצא לכל הבנקים, למנכ"לים ולממונה על שעת חירום: "במקביל על הבנק להביא בחשבון את הקשיים שבהם נתונים הלקוחות במצב מיוחד זה. במסגרת זאת יש להפעיל שיקול דעת בכל הנוגע לכיוון חיובי בחשבונות לקןחות, ובפרט כאשר אין באפשרותם של הלקוחות להתאימם בשל הנסיבות במסגרת האשראי בחשבון. כפוף לשיקולי האשראי בבנק ראוי לנסות להקל על הלקוחות ולהעמיד להם את המקורות הדרושים להם בהעמדת מקורות אשראי מיוחדים בין אם כמסגרת מוסכמת עם הלקוח או במסגרת חד-צדדית כי פחדנו שחלק מהלקוחות הלכו לדרום ולא בקשר. אם נבצר מהבנק להעמיד כעת את המסגרות המיוחדות - ניתן לחייב גם מעבר למסגרת". זה בלי להגיד המילה האסורה "חריגה".

אבל זה בחזקת המלצה בלבד.

חוק לא מכבדים, אז את זה כן?

משפט אחרון: "ראוי לא לחייבם בריבית חריגה על תוספת אשראי זו". יותר מזה אסור לי להגיד. צבי זרחיה, לא פרסמת את זה?

גם אם ידע כל לקוח, זה לא אומר שזכותו מכוח הדבר הזה, כי המפקח אמר לקבל חריגה.

הבנק לא יכול להתערב כשאני לא יכול ואני מוגבל.

נכון הוא יגיד שהוא לא רוצה לתת, לא בגלל המפקח.

הצעה נוספת: יש למעלה מ-1,500 פניות של אנשי עסקים מהצפון שנמצאים בסכנת הכרזה של חשבונות מוגבלים בגלל צ'קים חוזרים. אני לא יודע איך אתה יכול לעשות את זה ובמה אתם יכולים לעזור דווקא משום שהבנקים עשו את מה שעשו. איך אפשר לבטל את רוע הגזירה, ושלא יזכו לתואר הלא מכובד "לקוח מוגבל".

זה לא לקוח מוגבל, זאת בעיה עסקית חמורה מאוד.

בוודאי. אם הבנקים כבר עשו את מה שעשו, והם נשענו על התקנה החדשה- -

זה לא קשור לתקנה.

- - הם לא כיבדו את הצ'קים, לא נתנו להם אשראי, ואמרו: "אני לא יכול".

יש לי הצעה לסיכום. לאור הדיון לאחר ששמענו את כולם, חייבת לצאת מפה קריאה. ועדת הכנסת מבקשת מהמפקח על הבנקים לאתר דרכים נוספות ולמצוא פתרונות כדי לסייע ללקוחות הפרטיים והעסקיים הגרים בצפון הארץ כדי שאלה יוכלו להתמודד עם המצוקות הבנקאיות היום-יומיות בגלל הלחימה בצפון. כמו-כן הוועדה מבקשת לפרסם שנית את חוזר הבנקים בנושא שירותים בנקאיים בסניפי בנק באזור הצפון.

ועדת הכנסת תפנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה בבקשה שיפנה לדחיית התשלומים: ארנונה, חשמל, מקדמות מס, ביטוח לאומי, מע"מ ועוד כל עוד נמשכת המלחמה לכל תושבי הצפון. יש הערות?

אני מבקש להוסיף: יש תשלומים קבועים, כמו למשל מים- -

אמרתי: ארנונה, חשמל, מים, תשלומי מקדמות, מס.

מה לדחות?

בחודש לפחות. עד שהמלחמה תסתיים.

אז ישלמו בחודש הבא שני תשלומים?

יש דירות רבות ריקות בצפון, שלא צורכות חשמל ולא מים, אבל יש תשלומים קבועים שצריך לשלם אותם גם אם לא צורכים את כל אלה. את הדבר הזה לדעתי, לפחות לתקופת המלחמה, יש לבטל. אני מדבר על תשלום כאשר אין שום שימוש.

אנחנו יכולים לפנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ואת זה אנחנו עושים. שוחח איתו בטלפון ותן לו את המשוואה שהצעת פה.

אותה קריאה שאתם קוראים לבנקים לעשות את זה, אפשר לפנות לחברות שבמידת האפשר יעשו את ההקלות.

אנחנו יכולים לעשות את זה באמצעות מנכ"ל משרד ראש הממשלה כי הוא מונה לפקח.

אני פניתי אל המפקח על הבנקים להוריד את העמלות ואת הריביות שמתייחסות למשקי הבית בצפון בתקופת המלחמה, שגם הם יהיו שותפים למאמץ המלחמתי.

בנושא ההגבלה אני מבקש לחפש נוסחה- -

כתבתי את זה. פתרונות בנושא ההגבלה, הוא יכול לבדוק.

אנחנו מודים לך.

אני מסכימה איתך שאנחנו צריכים לצאת בהודעה מסכמת, אבל חשוב לי כחברה בוועדה שהקריאה שלנו לא תהיה פופוליסטית שמאחוריה אין כלום- -

זה לחלוטין לא פופוליסטי.

אנחנו באותו צד של המתרס. להפך, אני בעד ואני שמחה על ההכרזה. אבל בקריאה שלנו צריך לחדד, כי אם הוא יגיד שיפנה ויבדוק, מה המשמעות? בנוסח ביקשתי לדחות את התשלומים. דחיית התשלומים אומר שישלמו כשתיגמר המלחמה את כל התשלומים במכה אחת?

אין מה לעשות, אין ברירה אחרת.

ניתן לפרוס.

צריך לבחון - יש כאלה שיכולים לשלם. אלה שבמצוקה צריך לבוא לקראתם עם אופציה של פריסת התשלומים. להיות ממוקדים בניסוח כדי שזה יהיה גם מעשי.

אז לדחייה או לפריסת התשלומים.

לדחייה ולפריסת התשלומים.

הוספתי את זה.

אני חוזרת על כל הודעת הסיכום: ועדת הכנסת מבקשת מהמפקח על הבנקים לאתר דרכים נוספות ופתרונות כדי לסייע ללקוחות הפרטיים והעסקיים הגרים בצפון הארץ כדי שאלה יוכלו להתמודד עם המצוקות הבנקאיות היומיומיות כתוצאה מהמלחמה; כמו-כן לפרסם חוזר לבנקים בנושא שירותים בנקאיים בסניפי בנק באזור הצפון.

ועדת הכנסת תפנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה בבקשה שיפנה לדחיית התשלומים ולפריסתם: ארנונה, חשמל, תשלומי מקדמות מס, ביטוח לאומי, מע"מ ועוד - כל עוד נמשכת המלחמה בצפון.

המגבלות לא מוזכרות.

זה מוזכר. ברגע שאני מדברת על המפקח על הבנקים- - -

צריך לדבר על חשבונות מוגבלים.

בהודעה שלכם תדגישו לציבור שהמפקח הגמיש את ההוראה 325, וזה להלן המשפט: לצטט מתוך החוזר הזה.

זאת ההודעה של מה שאנחנו מבקשים.

בסניפי הבנק באזור הצפון- - -

זה צריך להיות מפורסם בכל הארץ כי מהצפון יושבים בכל הארץ, זה צריך להגיע לידיעת כל הציבור בישראל.

ההחלטה שלך היא "רשמה לפניה את הודעת המפקח בנוסח זה וזה", ולהודעה שלכם תיתנו אתם את הפרסום, ואז אולי מישהו יקרא את זה.

צריכים שיפרסמו להביא לידיעת כל הציבור בישראל כי המפקח על הבנקים- -

ועדת הכנסת מבקשת מהמפקח על הבנקים - - רושמת לפניה את תוכן הודעת המפקח על הגמשת ההוראה 325 או הוראת מסגרות האשראי בעקבות המצב המיוחד בצפון.

המלצתו היא לנסות ולהקל על לקוחות ולהעמיד להם מקורות דרושים, וכי ניתן לכבד ללקוחות אלה.

לא צריך, זה כבר בציטוט.

זה המשפט הכי חשוב.

לפרוטוקול זה מספיק.

בהודעה שלכם - -

זאת ההודעה. זה הכי חשוב. בהתייחס ל-325 – לכבד ללקוחות אלה חיובים גם מעבר למסגרות.

זה לא מומלץ. הם לא צריכים את זה. כתבתי את זה כדי שלא יהיה תירוץ. לכן אני אומר, תני כל המשפט.

ניתן לכבד ללקוחות- -

את חוזרת לעניין הזה, וזה הפתרון הכי פחות טוב. אם את שואלת אותי, הבקשה שלי על חריגה לא מתקיימת. זאת לא ההמלצה שלי. גובים ריבית חריגה כי המחשב מתוכנת כך. ההמלצה שלי לתת הלוואות פריים פלוס 1.

אבל אנחנו מוציאים פה המלצה מטעם ועדת הכנסת.

אבל ההמלצה היא לא לעשות חריגה. החריגה זה לא בונוס.

ועדת הכנסת רושמת לפניה את תוכן מכתבו של המפקח על הבנקים על הגמשת ההוראה 325 – מסגרות האשראי – בעקבות המצב המיוחד בצפון, והמלצתו להקל על לקוחות ולהעמיד להם מקורות אשראי. בסדר?

מאה אחוז.

אני חוזרת על כל נוסח ההודעה: ועדת הכנסת מבקשת מהמפקח על הבנקים לאתר דרכים נוספות ופתרונות כדי לסייע ללקוחות פרטיים ועסקיים הגרים בצפון הארץ כדי שאלה יוכלו להתמודד עם המצוקות הבנקאיות היומיומיות כתוצאה מהלחימה בצפון. ועדת הכנסת רושמת לפניה את תוכן מכתבו של המפקח על הגמשת ההוראה 325 - מסגרות האשראי - בעקבות המצב המיוחד בצפון, והמלצתו להקל על לקוחות להעמיד מקורות אשראי. כמו כן לפרסם את החוזר לבנקים- -

זאת אותה הודעה. הוא לא יפרסם לי. מה, אני אשלח שוב את ההודעה לעיתונות? את מפרסמת את זה.

הורדתי את זה.

ועדת הכנסת תפנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה בבקשה שיפנה לדחייה ולפריסת התשלומים: ארנונה, מים, חשמל, תשלומי מקדמות מס, ביטוח לאומי, מע"מ ועוד – כל עוד נמשכת המלחמה בצפון.

כולם בעד הודעת הסיכום. תודה רבה.

הישיבה ננעלה ב-13:00.