PAGE
1
ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות

31.7.2006


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס'
מישיבה משותפת של ועדת הכספים וועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ו' באב התשס"ו (31.7.2006), שעה 15:00

1. הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חרום (הוראת שעה), התשס"ו-
2006

2. הצעת חוק לעובדים זרים, התשס"ו-2006

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – יו"ר ועדת הכספים



משה שרוני – יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות



רוחמה אברהם



עמיחי אילון



אריה אלדד

נאדיה חילו



אביגדור יצחקי



ישראל כץ



סופה לנדבר



סטס מיסז'ניקוב



גדעון סער



ראובן ריבלין

דידי לחמן מסר – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה



שי סומך – יועץ משפטי, משרד המשפטים

יואל בריס – יועץ משפטי, משרד האוצר

שאול מרידור – אגף התקציבים, משרד האוצר



תומר מוסקוביץ - יועץ משפטי, משרד התמ"ת



שרגא ברוש – יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים



עופר עיני – יו"ר ההסתדרות החדשה

טמיר כהן

ג'ודי וסרמן

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

1. הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חרום (הוראת שעה), התשס"ו-2006

2. הצעת חוק לעובדים זרים, התשס"ו-2006

אני פותח את הישיבה של הוועדה המשותפת של כספים עבודה רווחה ובריאות. אנחנו דנים על שני חוקים שעברו מקריאה ראשונה למעלה כרגע, אחד זה הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חרום, הוראת שעה התשס"ד-2006 של עמיחי אילון ויורי שטרן ועוד רשימה ארוכה של חברי כנסת, והשניה הצעת חוק מטעם הממשלה, הצעת חוק לעובדים זרים, התשס"ו-2006. יציג את החוק חבר הכנסת עמיחי אילון.

ההצעות עוסקות בכל הנושא של הגנה על עובדים לפני פיטורים, ההצעות בעצם די קל לאחד אותן, גם שגם חברי הכנסת וגם אני הסכמנו שבכל הנושא של תשלום שכר לשיפוי זה יוצא מהצעת החוק שלנו וזה בעצם פעם שהוצאנו את זה הופך בעצם את הצעת החוק הממשלתית להצעת החוק שלנו, לאותה הצעה, משום שבסך הכל הצעת החוק הממשלתית הסתכלה על הצעת החוק שלנו ובעצם כתבה את אותם משפטים פרט לשני הסעיפים הללו.


הצעת החוק עוסקת קודם כל מבחינה גיאוגרפית בכל אותו אזור שהוגדר על ידי שר הבטחון ואושר על ידי ועדת חוץ ובטחון תחת הסעיף אזור מיוחד. זה כבר מעלה את ההערה לגבי הנושא של באיזה יישובים זה קיים, אז באיזה יישובים זה קיים, זה קיים באותה מפה שלא נמצאת פה אבל אני חושב שהיא די מוכרת, אני כבר אומר לכם, זה קו רוחב החותרים, צומת יגור, עפולה וטבריה. כל מה שמצפון לזה זה אותו אזור שאושר על ידי או הוכרז על ידי שר הבטחון, אושר בתחילה על ידי הממשלה, לאחר מכן על ידי ועדת חוץ ובטחון.

גבירתי, האם את רוצה להקריא את הנוסח?

הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חרום, הוראת שעה. הגדרות. 1. בפרק זה הורה יחיד כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות התשמ"ג-1992, חוק התגוננות אזרחית – התשי"א-1951. ילד – מי שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד התשמ"ח-1988. מוסד חינוך, לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק חינוך חובה התש"ט-1949. מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965, קייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות רישוי ופיקוח. "מצב מיוחד בעורף" כמשמעותו בסעיף 9 לחוק ההתגוננות האזרחית. "פיטורים" – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה של אחד מאלה:

(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר.

(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.
"קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

"שעת התקפה" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ההתגוננות האזרחית.

יש הצעת חוק ממשלתית, למה לא מקריאים אותה?

זאת הצעת החוק הממשלתית.

ביקשתי לאחד את שני החוקים. מקריאים את הממשלתית.

מרידור צודק אם הוא רוצה לדעת מה היתה החלטת ועדת הכנסת. ועדת הכנסת החליטה שהדיון יאוחד כאילו עבר קריאה ראשונה למרות שזה עבר קריאה טרומית. אבל כמובן שהממשלה לא הסכימה שהיא תומכת בחוק של עמיחי אילון.

ג'ודי הולכת להקריא את החוק הממשלתי, עם התיקונים שהיא הכניסה. היא תדגיש שזה התיקון שהיא מציעה. עכשיו הממשלה יושבת כאן, אם תהיה בעיה והיא תגיד שלא מוצא חן בעיניהם אנחנו נשמע את ההערות והוועדה תחליט, כן או לא.

רק הסבר, יש הצעת חוק של הממשלה שאושרה היום במליאה בקריאה ראשונה. יש הצעת חוק מתוקנת של הממשלה שהובאה ללשכה המשפטית לפני כשעה. על ההצעה המתוקנת, שכוללת פרק נוסף של תשלום שכר, שלא היה בקריאה הראשונה, על זה יש מספר הערות שלי. אז הנוסח המתוקן של הממשלה עם מספר הערות שלי, זה הנוסח.

תגידי ליושב ראש האם ההצעה שלך, שאת מקריאה עכשיו, בתיקון של הממשלה, שהיא היום ההצעה המחודשת של הממשלה, היא חופפת את ההצעה של עמיחי אילון,

היא לא חופפת. אדוני, ההחלטה של הוועדה הזו משלבת שתי הצעות חוק. לפי סעיף 139 לתקנות היה בהסכמתו כך הבנתי של חבר הכנסת איילון שההצעה שלו תקודם בנוסח הממשלתי.

היא אומרת שהם הסכימו שזו ההצעה בתנאי שעמיחי אילון יוותר על ההצעה שלו, נכון?

יש הצעה של עמיחי אילון, יש הצעה של הממשלה, שתיהן הועברו, ביקשתי לאחד, שאל אותי, אמרתי כן, ככה בדרך כלל נוהגים כאן, זה מקובל. אז שלחתי אותה, היא הצליחה לעשות שינויים, קיבלתי הודעה, הכל מוכן. עכשיו אחרי שכבר מוכן אמרו לי שיש הערות גם לממשלה. אז היא הכניסה את ההערות ואז הגעתי להסכמה עם הממשלה שמקריאים את הנוסח של הממשלה ואת ההערות שלה היא תדגיש, זה הערה שלי, הממשלה לא רוצה, היא תוציא. עד כאן אין שום בעיה.


ולכן אני רוצה להבין האם חבר הכנסת עמיחי אילון יש לך בעיה עם הסדר הזה. האם זה שאמרתי לאחד את החוק שלך ביחד עם החוק הממשלתי, אין בעיה, יפה. עכשיו בואו נראה מה קורה, הוא לא מחק את עמיחי אילון, הוא הכניס את עמיחי אילון בתוך הממשלה, נהיה חוק אחד של עמיחי אילון והממשלה, הכל בסדר. שיגיד מה שהוא לא רוצה. תודה רבה.

2. (א) איסור פיטורין. לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9 (ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9 (ד) (א) לחוק האמור, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו, או לבצעה לפי העניין. יש פה הערה של חברת הכנסת אברהם שביקשה להוסיף מייד אחרי המלים לפי העניין: לרבות בשל מוגבלותו.

אנחנו מאשרים את זה.

אנחנו נכתוב משהו בהקשר של אי קיום מקלט לאדם נגיש או אי נגישות אל המקלט.

ג'ודי, אנחנו נקבל את המלים שהיא אמרה, לרבות בשל מוגבלותו.

ב. (1) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עמו עקב אחד מאלה: (א) סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א). (ב) הוראה של השר שמוסד החינוך כאמור מצוי בתחום אחריותו, שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, אשר מכוחה מחוייב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד יתקיים אחד מאלה:

הסייג של "ובלבד" חל לגבי שני הסעיפים, ולכן הוא צריך להיות בשורה חדשה ובמיקום קצת ימינה.

(1) הילד נמצא באחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד
של הילד. (2) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו לצורך השגחה על הילד. ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי נבצר ממנו להשגיח על הילד.

(2)הוראות פסקה (1) (א) לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו בעת היעדרות העובד כאמור סידור נאות להשגחה על הילד.

(ג) היה המעביד קבלן כוח אדם יראו לעניין סעיף זה גם הפסקה קבועה או זמנית של העסקת העובד כפיטורים ויחולו הוראות אלה: (1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לפי העניין. (2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לפי העניין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה ..., אלא אם כן הוכיח אחרת. (3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי סעיף זה.

(ד) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.

3. רציפות בעבודה. היעדרות עובד מהעבודה כאמור בסעיף 2 לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעבידו.

4. נטל ההוכחה. בתובענה של עובד בשל הפרת הוראת סעיף 2 תהיה חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור אם הוכיח העובד שניים אלה: (1) כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב)(1)לפי העניין. (2) כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי ביצועה כאמור בסעיף (1) או בתוך חודשיים לאחר מכן.

5. סמכות שיפוט ותרופות. לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי פרק זה והוא רשאי – (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות לעניין. (2) ליתן צו מניעה או צו עשה אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון בין היתר את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.

6. התיישנות . לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הוראות סעיף 2 שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה.

7. עונשין. פיטר מעביד עובד בניגוד להוראות סעיף 2 או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61 (א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, (להלן – חוק העונשין).

8. אחריות נושא משרה. נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 7 ביד התאגיד או ביד עובד מעובדיו. המפר הוראה זו דינו הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. בסעיף זה "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל ופקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 7 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתי לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן למלא את חובתו.

9. שמירת זכויות. הוראות פרק זה באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין הסכם קיבוצי או חוזה עבודה ולא לגרוע מהן.

10. ביצוע ותקנות. שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

11. תחולה. הוראות חוק זה לא יחולו על אלה: (1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967. (2) שוטר, סוהר, עובד, כהגדרתם כלאחד בחוקים שלהם, חבר בארגון עזר כמשמעותו בסעיף 8 (ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, עובד בגוף הצלה כהגדרתו בפקודת המשטרה, התשל"א-1971.


פרק ב. תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה.

12. הגדרות. בפרק זה אזור הגבלה כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א-1961. הסכם קיבוצי – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, הסכם קיבוצי שנחתם ביום 31.7.2006 בין מדינת ישראל ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שעניינו תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה. התקופה הקובעת – התקופה שמיום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006) עד יום ו' באב התשס"ו (31 באוגוסט 2006). עובד – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באיזור הגבלה.

אדוני היושב ראש, בקשר לתקנות, אפשר להפנות לתקנות רק אם יצביעו על התקנות, וגם הסכם קיבוצי,

אנחנו נצביע על התקנות בעוד רבע שעה.

מעבר לזה לפי מה שהבנתי בתקנות מוצע שאיזור הגבלה, ההגדרה, או כל התקנות יוגבלו לתקופה שמהשתים עשרה ביולי עד השלושים ואחד ביולי. כאן אנחנו מדברים על אפשרות להארכה לתקופות נוספות. מפנים למשהו שאולי לא יהיה בתוקף,

לא, יש כרגע משהו שבתוקף. רגע אחד, רבותיי, יש משהו שבתוקף עכשיו. יש תקנות שאנחנו אמורים לאשר עוד מעט. נכון שבתקנות כתוב עד שלושים ואחד, אבל ברגע שהחוק הזה נכנס לתוקף יהיה אפשר לשנות. לכן אין בעיה. עכשיו מה השאלה, היות שהתקנות מחר אז יש בעיה כי מחר זה יתבטל. אבל ברגע שמחוקקים את החוק והחוק עובר היום, שיש תקנות, אז אין בעיה.

אני מפנה את אדוני ואת הוועדה לסעיף 16 להצעת החוק הזאת. יש כאן אפשרות לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר וכו', להאריך בצו את תוקפו של ההסדר הזה לתקופה נוספת של שלושים יום.

אבל אנחנו לא הסכמנו על התקנות. אני אומר, אם השאלה שאין חוק, יש חוק. כשהחוק יאושר למעלה יהיה תקנות.

לגבי הסכם הקיבוצי, מפנים כאן להסכם קיבוצי מתאריך, אין תאריך כי טרם נחתם הסכם.

עופר עיני יושב כאן, מסכמים היום, בשלושים ואחד יחתמו. את יכולה לכתוב על תאריך שלושים ואחד לחודש.

אדוני, אני לא אפנה בחוק להסכם שטרם נחתם.

שייחתם בשלושים ואחד, בסדר?

אדוני היושב ראש, יש פעמים שעורכי דין צודקים. אין לנו שום בעיה, אם הקואליציה מסכימה, אתה ואני מהאופוזיציה ישראל,

שלי מהאופוזיציה, עמי מהאופוזיציה, יש הרבה מהאופוזיציה.

אנחנו אין לנו התנגדות להצביע כרגע בעד התקנות.

לא צריך, תאשרו את הנוסח, אל תעבירו אותו לקריאה שניה שלישית, תגמרו לאשר את הנוסח, נעלה את התקנות, יחתמו על התקנות, יחתמו על ההסכם ואז נעלה לשנייה שלישית.

חובת תשלום שכר בהפחתת ימי חופשה 13 (א) נעדר מעבודתו או לא ביצע את עבודתו בימים שבהם מקום עבודתו או מקום מגוריו היו באזור הגבלה, ישלם לו מעבידו שכר בתקופת ההיעדרות או אי ביצוע עבודה כאמור בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, וכן יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה של הזכאי העובד בהתאם להוראות ההסכם האמור.

מבחינה ניסוחית אי אפשר לומר במועד מבלי לומר איזה מועד. אז גם אם לא כתוב מועד כאן בחוק יהיה כתוב בהתאם להוראות ההסכם ולכן שם כתוב מועד. בחוק אי אפשר לכתוב מועד בלי לכתוב איזה.

יש הסכמה. הלאה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) לעיל חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין היתר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי ביצוע עבודה באיזור הגבלה, בתקופה הקובעת או בחלקה, יחולו לגבי העובד הראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א) ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות הסעיף הקטן האמור. (ג) דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באיזור הגבלה או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב).

אנחנו חשבנו להוריד את הסיפה הזה כי הוא מופיע בהסכם הקיבוצי, ההיעדרות קבועה בהסכם הקיבוצי, כל ההוראות קבועות, כמו שלא כותבים היעדרות לא כותבים את הרכיבים, מפנים להסכם הקיבוצי. מהמלה בעניין זה.

בסדר.

העניין של ההיעדרות מהעבודה, ההפנייה להסכם הוא חשוב לנו. ולכן או שאפשר לבדוק, אפשר באיזה שהוא מקום לכתוב והכל בהתאם להוראות ההסכם, או להשאיר את ההגדרה הזאת, בכל מקרה חשוב לנו שיהיה הקישור בין ההיעדרות מהעבודה לבין הוראות ההסכם.

מה הפריע לך שהמלים האלה מופיעות?

כי זה מצביע על מלים מסויימות ויש מלים אחרות בהסכם הקיבוצי שלא מופיעות והן חשובות לנו מאוד, כמו לשלם את מלוא השכר, לא רק חלק מהשכר, את כל השכר, את כל הרכיבים. הכל כתוב בהסכם הקיבוצי. בוא לא נרבה במלים, נפנה לשם, לא נגיד מה נותנים ולא נגיד מה לוקחים.

יש פה שלושה עניינים. בשלושה נזכר בהתאם להסכם ורוצים להוריד רק את השלישי. האחד, תשלום השכר הוא בהתאם להסכם, ניכוי ימי החופשה הוא בהתאם להסכם וההיעדרות בהתאם להסכם. מצידי אפשר לכתוב התשלום, הקיזוז וההיעדרות.

תודה רבה, רבותיי, היות שעופר נורא ביקש להגן על החלשים אנחנו נסכים עם ההסתדרות בקטע הזה. תודה רבה.

אדוני, לא ברור לי מה הוחלט.

הוחלט להוריד את הקטע הזה.

אז כן חשוב, יש כאן טעות, יש כאן בעיה רצינית. כי למשל ההיעדרות בהתאם להסדר, אני רוצה להסביר, יש כאן שני דברים. היעדרות בהתאם להסכם יש שני תנאים חשובים. אחד של חופשה, מחלה, בהגדרה של ההיעדרות בהסכם, לעניין הסיפה תיקרא ככה: לעניין זה "היעדרות מעבודה או אי ביצוע עבודה" בהתאם להסכם הקיבוצי.

14. שמירת דינים. אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוק האמור.

15. עדיפות. הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין. במקרה של סתירה בין הוראות חוק זה לבין הוראות כל דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה, הוראות חוק זה יגברו.

16. תקופת הארכה. שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי בצו להאריך את התקופה הקובעת בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים, בסעיף זה תקופת ההארכה, ובלבד שנכרת הסכם קיבוצי המאריך את ההסכם בדבר תשלום שכר באזור ההגבלה, או שנכרת הסכם קיבוצי שעניינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופת ההארכה, ואולם לעניין תקופת ההארכה יקבעו את ההגדרה הסכם בדבר תשלום שכר באיזור הגבלה שבסעיף 12 כאילו נאמר בהסכם קיבוצי שחל בתקופת ההארכה, שאישר לעניין זה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בהסכמת שר האוצר ועניינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה.


17. תחולה.הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשרות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חרום התשכ"ז-1967 ביצוע ותקנות.

18. שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע פרק זה והם רשאים להתקין תקנות לביצוע.

יש לי הערה לסעיף 16 לגבי תקופת ההארכה, מה שדיברנו קודם לכן. אם התקנות יאושרו כפי שנדונו קודם לכן בוועדה אזור ההגבלה חלה רק עד סוף יולי, ולכן אם תהיה הארכה כאן לשלושים יום נוספים בתקופה מאוחרת יותר לא תהיה לנו הגדרה של אזור הגבלה.

הם יאריכו את זה, בתקנות.

18. ביצוע ותקנות . שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע פרק זה והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

19. הוראות שונות. דין המדינה דין המדינה לעניין חוק זה כדין כל מעביד.

20. זכות תביעה. תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו.

21. תיקון חוק. בית הדין לעבודה בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא: "חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה) התשס"ו-2006".


22.(א) תחילה ותוקף. תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 4, 7 ו-8 ביום ט"ז בתמוז התשס"ו 12.7.2006.

(ב) תוקפו של חוק זה עד תום שנתיים מיום התחילה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) הוראות פרק ב יעמדו בתוקפן עד ליום ז' באלול התשס"ו 31 באוגוסט 2006.

יש לי הערה גם לגבי סעיף 22. ההצעה שלנו בסעיף 16, אנחנו נאמר שבעקבות ההארכה, מאחר ויתכן ולא תהיה לנו הגדרה של אזור ההגבלה אנחנו נתייחס לאזור ההגבלה כנוסחם ביום זה וזה, בנוסחם עכשיו, כל עוד שזה בתוקף.

אזור הגבלה היום קבוע לפי אזור ויום. תאריך. כלומר יכול להיות שחיפה הוא ביום ראשון ושני אזור הגבלה, יום שלישי רביעי וחמישי לא אזור הגבלה ויום שישי שוב אזור הגבלה. זה הכל לפי ההוראות שנותן פיקוד העורף. אז מה תעשה, תקפיא את היום האחרון? היום יש לנו מפה לגבי היום. אנחנו יודעים כבר מה היה. אבל לגבי מה יהיה מכאן ועד השלושים ואחד באוגוסט אני לא יכול לדעת איזה אזורים יהיו באיזה ימים.

אני רוצה להתייחס לסעיף 22. (ב), תוקפו של חוק זה עד תום שנתיים ליום התחילה. מה נוצר מצב, נוצר מצב שהיום אנחנו מחילים למעשה חוק של משרד התמ"ת, שלא היה קיים, הגענו למצב חרום, וכולנו, הכנסת, שתיזזה את הממשלה, שהביאה את החוק הזה, בגלל זה אנחנו פה היום. אני חושבת שאנחנו צריכים לתת פתרון לעצם העובדה הזו שלא רק לשנתיים אלא כל פעם שיש מצב מיוחד החוק הזה באופן אוטומטי מוחל. לא רק שנתיים מיום התחילה ופה החוק הזה נגמר. אנחנו ניקלע לעוד שנתיים, יכול מאוד להיות שניקלע עוד פעם לסיטואציה.

אנחנו מדברים על הוראת שעה. אנחנו לא יודעים, גם אתם לא יודעים וגם אנחנו לא יודעים מה יהיו ההוראות, מה יהיו התנאים, מה יהיו כל הדברים, השאלה איך עושים את זה בהוראת שעה. אם יש שנתיים, אם מישהו ירצה להגיש הצעת חוק ולתקן,

מדברים על איסור פיטורים וזכויות,

תקשיב לי, אני יום אחד יותר מבוגר ממך, אני מציע לך כוועדה, אני חושב שזה נכון שצריך להיות חוק, אז אם יהיו שינויים,

אני מציע לשאול לעמוד על כך שההוראה תהיה הוראת שעה.

דווקא בתור מי שהכין את החוק בהתחלה ורצה שזה לא יהיה להוראת שעה, אני חושב שזה יהיה במידה מסויימת לא הוגן לשנות את זה עכשיו. כי הרי כל ההסכמות שיצרו את כל המכלול היו על דעת זה שהסכמנו אתם שזה יהיה לשנתיים. אם היינו באים מלכתחילה ואומרים רבותיי, אנחנו לא מסכימים לשנתיים, יכול להיות שההסכמות היו אחרות. לכן אני חושב שאנחנו כמשרד התמ"ת,

לא הצעת החוק הממשלתית, ולא הפרטית, הכוונה היא רק להוראת שעה.

לא מוגבל בזמן.

אני מסכים עם השר שזה לא הוראת שעה, ועל דעת זה הגענו לכל ההסכמה. זה ילמד אותם לא להגיע אתנו להסכמים בפעם הבאה.

למה מדינה דמוקרטית לא יכולה שיהיה לה חוק קבוע,

להיות הוגן בחוק של עמיחי אילון יש הגבלה לשנה.

לפני ישיבת הממשלה שאישרה את החוק הזה היתה הסכמה בין השר לאוצר שהשר יגיד לממשלה שזה לשנתיים. הוא לא אמר את זה, בגלל טעות. זה היה הסיכום, אז אפשר גם לא לקיים את הסיכום, אבל צריך לדעת עליו.

מאחר ובכחול המקורי אין הגבלה של זמן ומאחר ועמיחי אילון אמר שהוא מתיישר לפי ההצעה של הממשלה הוא התכוון להצעה הזאת, ולא להצעה החדשה, אני חושב שאין שום מניעה שהחוק הזה יהיה ללא הגבלה. ואם ישתנו הנסיבות ישנו את החוק.

יש לי הצעה, תראה אם זה מתאים לך. ההצעה היא שהחוק הוא לשנתיים, אבל יהיה כתוב בו: הממשלה תהיה רשאית להאריך אותו מעת לעת.

רבותיי, החוק הזה זה לשנתיים, אבל ועדת כספים יכולה לאפשר את זה, ועדת הכספים רשאית כל פעם להאריך את זה מתי שצריך.

מאחר ועמיחי אילון הוא ראש צוות של נושא העורף במלחמה, והוא צריך להביא לחקיקה את כל המסקנות שוועדת המשנה תגיע, והן יעוגנו בחקיקה, גם נושא המקלטים, כל הנושאים שקשורים לנושא העורף בזמן מלחמה. אני מניח שהוא יגמור את עבודתו בתוך שנתיים, אני מניח. אם לא, לא נגמור בכלל. ולכן מה שאני מציע שאם אחת ההמלצות שלך, יכול להיות שאם אתה חושב, אחרי שתבחן את החוק הזה לעומק, יכול להיות שמבחינת הזמן, אם תבחן את החוק הזה ותחשוב שצריך להאריך אותו תביא הצעה,

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד ליועץ המשפטי, אנחנו בכנסת מקפידים על הפרדת הרשויות. מבקשים מהרשות המבצעת לא להיכנס לסמכותה של הכנסת. כך גם אנחנו צריכים להקפיד לא להיכנס לסמכותה של הרשות המבצעת. היום אני באופוזיציה, זה לא להרבה זמן. אני דואג גם ורואה בעיניים שלי גם כממשלה. לא נוציא מתחת ידינו חוקים שהם נוגדים את עקרון הפרדת הרשויות. מי שמכריז על מצב חרום זו ממשלת ישראל. היא צריכה לבוא אלינו. החוק הזה בא כאשר הוכרז מצב חרום, לבוא ולקבוע מה יהיה המצב, מה יהיו התנאים.

עכשיו אחת משתיים, או כהצעת רוחמה, תבוא ותקבע, וזו הצעת חוק שהיא חלק מחוקי מדינת ישראל. אני אומר לך מה זה לבטל את זה, אני באופוזיציה, היום התרגשה עלינו מלחמה, עד שהבנו איפה אנחנו נמצאים לקח עשרה ימים. כרגע מתרגש עלינו מצב שבו נחשוב שאנחנו במלחמה ומייד נפעיל את החוק הזה, כאשר אתה לא יודע. לכן אני אומר לכם, מטבע הדברים הדברים האלה בעלי ערך של הוראת שעה. אני יכול להיות באופוזיציה כל החיים שלי, אני בעד זה, בתור אופוזיציה מה אכפת לי. אני אומר אחת משתיים, אדוני היושב ראש, מתוך כבודה של הכנסת וכבודה של הוועדה אחת משתיים, או שהחוק הזה יהיה חוק לתמיד, שר המשפטים תומך בזה, או שהחוק הזה הוא לשנתיים, ואם הממשלה תבקש להאריך אותו אנחנו נקיים את הדיונים עליו. או החוק יאפשר לממשלה באישור ועדת הכספים, אבל לא לבוא ולומר שהכנסת רשאית בעצמה,

אז למה, אז תשאיר את זה ללא הגבלת זמן, בהתאם לנסיבות.

היות והממשלה רצתה להוציא תחת ידה הצעת חוק שהיא הוראת שעה, בשל בעיות טכניות היא לא עשתה את זה, אני לא חושב שזה נכון להיטפל לעניין הזה, מה גם שחבר הכנסת איילון, כשהציע את הצעתו, הציע אותה לשנה. היות ואנחנו היום בשנת לחימה, לא נראה לי שנכון להוציא חוק כזה, שהוא נעשה ככה כמו שהוא נעשה, כי כולנו רוצים מהר מהר לעשות ולהספיק, להפוך אותו לחוק,

חוק ההסדרים רפורמות שלמות אנחנו מעבירים ככה בשניה. נניח שבעוד שנה מהיום אנחנו ניקלע, בעוד שלוש שנים מהיום ניקלע לאותה סיטואציה. אמנם זו הכנסת השניה שלי אדוני היושב ראש אבל הלוואי ויכולתי לומר שעמי עם הוועדה שלו יסיים גם בשנתיים הקרובות. ולכן אני חושבת שזו הצעת חוק חשובה מאוד, שנולדה בשעת חרום, בהסכמה עם ההסתדרות, עם המעסיקים, עם כולם.

אם נסתכל על הצעת חוק פרטית שדירבנה הצעה ממשלתית, מה הכנסת מסוגלת להשיג, זה הישג ניכר שהולך לעבור כאן חוק, שהוא כבר יחול לשנתיים, ובתוך החוק עצמו ייאמר שהממשלה תהיה רשאית לאחר מכן להביא באישור הכנסת, אם זה יהיה בחוק וזה לא יצריך עוד חקיקה נוספת, אין ממשלה שאם הכנסת תרצה, אחרי שנתיים, כשיהיה מצב מסויים, אם שר הבטחון יכריז על מצב מיוחד, ולא משנה מי הוא יהיה, והכנסת תרצה בהליך להכריז על ההליך הזה, אין ממשלה שלא תגיד, אבל לא צריך לחוקק מחדש.

החוק הזה חל כשהממשלה מכריזה על מצב חרום, אז למה לא לכתוב שהחוק הזה יחודש אוטומטית בהכרזה של הממשלה?

יכול להיות שיהיה מצב שבו הממשלה לא תכריז רק בגלל המגבלות הכלכליות,

רבותיי, קודם כל אין פה היבט כלכלי. החוק הזה בסך הכל אומר בתקופת חרום, או איך תקראו לזה בעגה המשפטית, אי אפשר לפטר עובדים בגלל הסיבות הבטחוניות. זה כל מה שאומר החוק. אז למה צריך להגביל אותו? בעוד ארבע שנים תהיה מלחמה, יכריזו מצב חרום, במקום לרוץ כמו פורפרות, יש לך חוק, מסודר,

אתה רוצה להגן על חלשים ובסוף אתה תהרוס את החוק.

כבוד היושב ראש, היועצים המשפטיים, הרי מה הבעיה, יש פה שתי גישות. גישה אחת שאומרת לחוקק חוק, ואנחנו לא יודעים מה יהיו התנאים, החוק עומד. והגישה השנייה שאומרת אוטומטית אחרי שנה או שנתיים זה נופל, וכשיגיע פעם נוספת מצב מיוחד נדון. בראייתי חייבים למצוא פה איזו שהיא גישה באמצע. המצב שבו היינו, הרי בעצם מה היה, היינו במצב שבו כל הבעיה הייתה פתורה, עד לפני שנה או שנתיים, ופשוט החוק הסתיים. אסור לחזור למצב הזה. ובעניין הזה צודקת חברת הכנסת אברהם. משום שאני לא יודע, הפעם לקח לממשלה ברוך השם שלושה שבועות להתעשת, וזה אחרי שלא יודע מה, אני לא יודע מה יהיה בפעם הבאה אבל אין שום סיבה לחזור על אותו מצב. ומצד שני אני רוצה שבתום שנתיים יהיה דיון. אני לא רוצה מצב שבו אין תוקף חוקי. זה בדיוק כמו חוק טל, להבדיל, יש דיון, מה הבעיה, הכנסת חייבת לדון.

אני מבין שאתה יושב ראש ועדה, הוועדה הזאת הולכת להגיש מסקנות, והולכת להגיש גם הצעת חוק. אנחנו נאריך את השנתיים האלה עד סוף הקדנציה, הצעה שלי, או שנתיים, לא אכפת לי שיהיה כתוב שנתיים, וחוץ מזה שבוועדה, במסקנות שהוועדה תעשה היא תכניס את החוק הזה גם שם במסקנות שלכם. בחוק שהוא יביא אחר כך, הוועדה שלו תביא לכנסת ויצטרכו להעביר חוקים אז זה יהיה גם החוק הזה.

אני רוצה רק לנסח את זה. הכנסת תדון בתיקון של החוק הזה ובתיקונים עד תום שנתיים. במידה ולא דנה, החוק מתחדש אוטומטית.

החוק הזה תציעו אותו לשנתיים, אחרי זה תנו סמכות לממשלה לבוא פעם נוספת,

החוק הזה היה בעבר?

הוראת שעה היתה בעבר. אבל אני אגיד לך דבר פשוט, אנחנו לא יודעים בדיוק אם זה טוב, הוא דן בפיטורי עובדים ובאיסור פיטורי עובדים, יש בו דברים רציניים. השאלה איזה מצב יוכרז. תאשרו אותו לשנתיים, הממשלה תבוא, אם היא תרצה להאריך אותו באישור ועדת הכספים. אני מציע את ההצעה שהממשלה תהיה רשאית אחרי שנתיים להביא באישור ועדת הכספים את הארכת החוק.

ברור הוא שהתחולה של החוק מותנית במצב חירום או מצב מיוחד. אני חושבת שאת שתי ההצעות מתנתקות במהות. כי הרי אי אפשר להפעיל את החוק הזה אם הממשלה או הכנסת לא אישרו את מצב החרום. לכן אני בעד הנושא של ללא הגבלה.

יש מצב אבסורדי שלמרות שהיו לנו כבר עשר מלחמות אנחנו כל פעם ממציאים את הגלגל מחדש ורצים תוך כדי מלחמה לעשות חוקים. וזה לא תקין. החוק הזה צריך לעמוד לעולם ועד. זה חוק קבוע. ממילא החוק הזה כפוף לזה שהממשלה תכריז על מצב מיוחד. מה תעשה הממשלה, כמו שהיום היא נמנעת מהכרזת מצב חרום היא עלולה להימנע מהכרזת מצב מיוחד. אבל אתה כמו שלחצת על הממשלה עכשיו להכריז מצב מיוחד, כי זה בלתי נסבל ציבורית.

רבותיי, אני מציע דבר כזה וזו ההצעה הסופית שלי. מצד אחד יש הצעה של שנתיים, רוצים להאריך את זה, הדרך ביניים היא לעשות שנתיים ולהאריך. אם אתם רוצים אחרת אני אצביע על כל דבר. זו ההצעה: "הכנסת רשאית בהחלטה על פי הצעת הממשלה באישור ועדת הכספים של הכנסת להאריך את התקופה של החוק לתקופה נוספת שתיקבע".


רבותיי, הצעה מול הצעה.

אנחנו על החוק הזה נצביע כולנו פה אחד. זה לא יעזור כלום. ולכן אנחנו צריכים להגיע להסכמה. אני בעד ללא הגבלה, אבל אני רוצה לשמוע את נסיונו הרב של חבר הכנסת ריבלין, ואחרי זה אם אנחנו נמליץ כולנו, למה זה לא טוב לעשות את זה ללא הגבלה. אם אחרי שנשמע אותו נחליט שאנחנו רוצים ללא הגבלה אנחנו נלך על ללא הגבלה.

אנחנו מחוקקים כרגע חוק שאנחנו נרתמנו ליוזמה שיצאה מצד הממשלה, ובעיקר מצד שני החברים שטרן ואיילון, ובגלל ששטרן לא נמצא פה אני אומר את שמו ראשון, ואנחנו בצוק העתים יצרנו מערכת מסויימת שעל פיה אנחנו חשבנו שצריך להיות. חברת הכנסת רוחמה אברהם מציעה שזה יהיה לתמיד. ללא הגבלה. עד אשר התמיד משתנה. אני חושב שאנחנו מדברים פה על מצב חרום, אנחנו לא מדברים על מצב מלחמה. כי במצב מלחמה, כאשר מוכרזת מלחמה יש חוק אחר שהוא חל והוא בתוסף. אנחנו מדברים על מצב חרום. אני חושב שמצב החרום אנחנו רואים אותו כרגע כפי שהוא. הוא צריך להיות מטבע הדברים הוראת שעה. בהחלט יכול להיות שהשעה תארך, ואז הממשלה, בלי צורך ללכת לשלוש קריאות, יכולה לבקש מוועדת העבודה והרווחה להמליץ בפני הכנסת לאשר בקריאה אחת את המשך החוק. אני חושב שזה הדבר ההגיוני ביותר. כך נהגה ממשלה אחראית וכנסת אחראית בכל התקופות. אלא אם כן אנחנו חושבים שלא צריך לפטר עובדים בכלל במשק.

לי יש בעיה שבעוד שנתיים החוק הזה מתאיין. ואז לממשלה אין סמכות.

את רוצה אותו לגמרי, ללא הגבלה.

אנחנו חשבנו כמשרד המשפטים שזה חוק שמתאים לכל עת. באו המעבידים ואמרו בואו נלמד לקחים. הבעיה היחידה בהצעה שלכם, אם תרצה לשמוע אותי חבר הכנסת ריבלין,

אני משנה את דעתי, אני בעד זה שזה יישאר לתמיד. תסבירי לנו למה נגד, אין לי בעיה. הרי אצלכם זה הכל מוזמן. איך שאת רוצה.

ואצלך אדוני?

אני נבחרתי. גבירתי. אדוני היושב ראש, שהם באים אלינו כאורחים ועל מנת לתת לנו עצות, לא על מנת לנזוף בנו ולהעיר לנו הערות. ולכן אני חושב שצריך להפסיק את האפשרות שלה בכלל לדבר כאן.

תודה רובי. אני אעיר לה.

ומה עם כל מה שנאמר כלפיי, איזו הגנה אני מקבלת? אני עובדת ציבור ואני לא קיבלתי הגנה כל היום הזה שמתקיפים אותי חדשות לבקרים.


אני הגבתי עכשיו כי אני כל היום סופגת עלבונות מחבר הכנסת ריבלין. אז אם בתור נבחר ציבור מותר לו להעליב אותי אז לי בתור עובדת מדינה מותר לי לומר שאני אינני כר לחבטות.


עכשיו לגופם של דברים, וזאת הערה לוגית, אם אתם עושים את החוק הזה לשנתיים, והשנתיים האלה מסתיימות, הרי הסמכות של הממשלה להאריך גם היא מסתיימת. ולכן יש לנו איזו בעיה עם ריבוע המעגל. אנחנו צריכים לחשוב איך להקנות סמכות לממשלה להחיות חוק שלמעשה עבר מן העולם כי חלפו השנתיים. ולכן זה בעיה. אני רק שואלת אתכם בתור חברי כנסת האם אתם חושבים שזה נכון שממשלה באישור ועדה יחיו חוק שלמעשה עבר מן העולם. וזאת הבעיה. ולכן אם אתם רוצים סמכות של הממשלה אז אפשר. אז אני רוצה לענות, אם הממשלה מאריכה את זה בתוך השנתיים אין בעיה. רק שתהיו מודעים.

שרגא, אני רוצה לשאול אותך, האם בהצעת חוק הזאת שמגישים כרגע לעומת הצעת חוק שפג לפני שלוש שנים, האם יש שינויים מהותיים?

אני לא יכול להגיד לך כי אני לא מכיר את הצעת החוק.

יש שינויים, אבל אני לא יודע מה זה מהותיים.

אם אין שינויים מהותיים אני תומך. רבותיי, יש עוד שינוי קטן, סעיף (ב) יוצא,

ו-(ג) יתוקן בהתאמה, שזה יהיה עד שלושים ואחד באוגוסט.

רבותיי, אני רוצה להגיד לכם על מה אני מצביע. סעיף 22: תחולתו של חוק זה, למעט סעיפים 4, 7, 8, יום ט"ז בתמוז התשס"ו, 12.7.06. סעיף (ב) - תוקפו של פרק חוק זה עד תום שנתיים מיום התחילה, - יורד. סעיף (ג) – הוראות פרק (ב) יעמדו בתוקפן עד ז' באלול התשס"ו,

אני מבקשת להוסיף בסעיף 16 שמאפשר לשר התמ"ת בהסכמת האוצר ובאישור ועדת הכספים להאריך את תוקפו של החוק בשלושים ימים נוספים, להוסיף: "ובלבד שנקבע אזור הגבלה בתקופת ההארכה".


אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה, מאחר והתחילה, לפי סעיף 22 תחילתו של החוק בשנים עשר ביולי, אנחנו מדברים כאן בעצם על איסור פיטורין בתקופה רטרואקטיבית.

כתוב וידוע. תודה.

סוכם בין הממשלה, ההסתדרות ולשכת התאום להרחיב את ההגנה מפני פיטורים בתקופה שמיום שנים עשר ביולי 06' עד חמש עשרה לאוגוסט 06' באופן שתהיה הגנה גם מפני היעדרות של עובד שנבעה מהמצב הבטחוני ששרר במקום המגורים שלו או במקום העבודה שלו, ובתנאי שמקום המגורים או מקום העבודה יהיו באזור המגבלה, באותם אזורים שנקבעו בתקנות של מס רכוש, כאשר מדובר באזורים שנקבעו ב31.7.2006 '. ותנאי נוסף זה כל עוד יש מצב מיוחד בעורף באותו אזור מגבלה. אחרי סעיף 2 (ב) לחוק אנחנו מציעים להוסיף את סעיף קטן (ג) שאומר כך: "לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרות מן העבודה, בשל מצב בטחוני ששרר במקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים לפי העניין מצויים באזור הגבלה. לעניין זה אזור הגבלה – אזור הגבלה כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים כפי שהיה ביום שלושים ואחד לשביעי 06', ויתווסף סעיף קטן אחרי סעיף 22 (ג) לחוק שיאמר: "הוראת סעיף 2 (ג) תעמוד בתוקפה עד ליום 15.8.2006".

רק תיקון אחד, כל הימים מהשתים עשרה עד השלושים ואחד, איזורי ההגבלה שנקבעו. איזורי ההגבלה לפי שלושים ואחד מתייחס לימים שמהשלושים ואחד קדימה,

תיקון קל. אזור ההגבלה מהשתים עשרה ביולי עד השלושים ואחד ביולי יהיה כפי שהיה אזור ההגבלה באותו זמן לפי ההסכם. אזור ההגבלה מהראשון באוגוסט יהיה לפי אזורי ההגבלה שנקבעו בשלושים ואחד ביולי.

אני מניח שאתה יודע מה שאתה מדבר. ובכן רבותיי, מי בעד הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חרום הוראת שעה התשס"ו-2006, כאשר החוק הזה משולב החוק הממשלתי וגם החוק של עמיחי אילון, ותיקון שהורדנו את המגבלה שנתיים, וכל השינויים שתיקנו.

אתה מקריא את החוק שאתה רוצה להצביע עליו ואז אומר שהוא הוראת שעה כאשר אתם החלטתם שהוא לא הוראת שעה.

יש חלק של החוק שהוא הוראת שעה.

הצבעה




בעד החוק – 8




אין מתנגדים




נמנע – 1




החוק אושר.

אני בעד החוק, אני חושב שחוק כזה חייב להיות הוראת שעה.

הישיבה של הוועדה המשותפת הסתיימה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00