PAGE
1
ועדת הכנסת

31.7.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 32

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ו' באב תשס"ו, 31.7.2006, שעה 13:00

1. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, לפני הקריאה השנייה והשלישית.
2. בקשת חבר הכנסת עמיחי אילון להקדמת הדיון בהצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006 (פ/1375/17) ואישור הבאתה להצבעה בזמן הפגרה.
3. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19), התשס"ו-2006 (מ/254)

חברי הוועדה: רוחמה אברהם – היו"ר

קולט אביטל

דוד אזולאי

גלעד ארדן

אורי אריאל

אליהו גבאי

יצחק גלנטי

נאדיה חילו

אחמד טיבי

אסתרינה טרטמן

אביגדור יצחקי

יעקב מרגי

יורם מרציאנו

אפרים סנה

גדעון סער

מאיר פרוש

חה"כ עמיחי אילון

חה"כ גאלב מג'אדלה

חה"כ יורי שטרן

רביב סובול

- אגף התקציבים, משרד האוצר

מיכאל אטלן
- מ"מ היועץ המשפטי, משרד התמ"ת

עידית צ'רנוביץ
- משרד ראש הממשלה
מרים פרנקל-שור
- יועצת משפטית של ועדת הפנים ואיכות הסביבה

גאולה רזיאל

- מנהלת לשכת מזכיר הכנסת

יפה שפירא

- מנהלת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

אריה האן

ארבל אסטרחן

נועה בירן

טלי רם

1. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006,

לפני הקריאה השנייה והשלישית

אני פותחת ישיבה נוספת של ועדת הכנסת. על סדר-היום שלנו המשך מהבוקר – בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, לפני הקריאה השנייה והשלישית. כמו כן, יש את בקשת חבר הכנסת עמיחי אילון ואחרים, להקדמת הדיון בהצעת חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006, (פ/1375/17), ואישור הבאתה להצבעה בזמן פגרה. וכן, קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19), התשס"ו-2006 (מ/254).


אנחנו נלך לפי הסדר. אני מבקשת להביא לידיעתך, חבר הכנסת אילון, שאנחנו נוכל להצביע רק כאשר יהיה קוורום בוועדה. אנחנו נתנהל בסדר-היום עד שחברי הכנסת ייכנסו.

הנה, יש קוורום.

אני קוראת מכתב של מזכיר הכנסת: "בהסתמך על בקשת הממשלה מהבוקר, אודה אם ועדת הכנסת תחליט, בהתאם לסעיפים 113(ג) ו- 125 לתקנון הכנסת, על הקדמת הדיון בהצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, וכי הקריאה הראשונה, השנייה והשלישית ייערכו עוד היום. אודה על הבאת הנושא לאישור ועדת הכנסת".


מכיוון שההצעה הונחה בשבוע שעבר, וכבר עברו 48 שעות, הממשלה יכולה לדון בהצעת החוק במליאה כבר היום. התכנסנו כאן כדי לפטור את הצעת החוק מחובת הנחה מוקדמת בקריאה שנייה ושלישית.


מי בעד?


ה צ ב ע ה

בעד – 9

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה למתן פטור מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת להצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, לפני הקריאה השנייה והשלישית, נתקבלה.

9 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעת החוק הזאת של הממשלה קיבלה פטור מחובת הנחה, בקריאה שנייה ושלישית.

2. בקשת חבר הכנסת עמיחי אילון להקדמת הדיון בהצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006 (פ/1375/17), ואישור הבאתה להצבעה בזמן הפגרה

אני עוברת לבקשתו של חבר הכנסת עמיחי אילון.

החוק מחולק לשניים: נושא אחד הוא נושא הפיטורים; הנושא השני הוא נושא השיפוי של המעסיקים.


כפי שדובר בשבוע שעבר, ההסתדרות, המעסיקים והממשלה, ישבו וקיבלו הסכם שלפי דעתי הוא הסכם תקדימי מאוד בשעות חירום, אשר פותר את רוב-רובן של הבעיות. צריך להזכיר שעדיין צריך להגיע להסכמה עם המלונאים, שמגיע להם פיצוי שונה.


העיקרון של הפיצוי, שהוא מחולק בין עובדים, מעסיקים וממשלה, כשהממשלה נושאת ברוב. המעסיקים נוגעים ב- 27.5%, והעובדים – באמצעות ימי החופשה שלהם – ב- 20%, אבל הממשלה משלמת 180% שכר. 80% התוספת הם עבור הפגיעות העקיפות שבהן נפגע העסק. לדעתי, כאיש מקצוע, 80% זה בהחלט הוגן ונכון, ולכן גם הסכימו על כך.


לכן, מדובר על 180%. דרך אגב, זה עד תקרת משכורת של 18,000 שקל, שכוללת את רוב-רוב-רוב-רוב רובם של העובדים.

ללא הגבלת זמן?

העניין הזה הוא לחודש יולי. מונה צוות, ובמידה שהמלחמה תתארך – יפתרו גם את חודש אוגוסט.


יש הסכמה לא פורמלית – ואני אומר: לא פורמלית – שאותם דברים שיחולו ביולי, יחולו גם באוגוסט, ולכן אין בעיה בעניין הזה.


הממשלה תביא את כל מה שקשור לעיגון העניין במסגרת של חקיקה בהמשך – אינני יודע בדיוק מתי, אינני יודע מה הונח ומה לא הונח.

שר התמ"ת יקרא את הוראות הפרק מעל דוכן הכנסת.

גם את החלק של השיפוי?

בעיקר. רק את החלק של השיפוי.

השני כבר הוגש.

זה כולל הוראה שתסמיך את השרים, בהסכמת ועדה בכנסת, להאריך – אם יהיה הסכם קיבוצי חדש.

אני מבקש שנראה את הנוסחים – אם הם שונים ממה שהגיש שר התמ"ת בשבוע שעבר.

מסיימים אותם, והוא יקרא אותם.

נושא נוסף שעלה – ההוראה של בנק ישראל בעניין האוברדרפט וכל מה שקשור אליו, למשקי הבית.


הייתי אתמול אצל נגיד בנק ישראל וקיבלתי לידי נוסח מכתב – שהוא איננו פה אצלי- אבל אגיד את עיקרו.


עיקרו אומר שהמפקח על הבנקים אומר לבנקים שהם יתחשבו במצב, יגדילו את מסגרות האשראי של הלקוחות הנזקקים לכך, ובמידה שהם מגיעים לחריגה – שייתנו להם מסגרות אשראי, בין בהסכמתם ובין שלא בהסכמתם, באופן חד-צדדי, על מנת שלא ייכנסו לחריגות. אם מאשרים את התשלום, הכל כמובן בכפוף להתנהלות וסיכון האשראי שהבנק לוקח על עצמו.


אומר המפקח על הבנקים לבנקים אמירה חשובה. גם במידה שלא הגיעו להסכמה על הגדלת מסגרת אשראי, ו/או לא הגדילו את מסגרת האשראי חד-צדדית, הוא אומר ומציע לבנקים לכבד חריגות במסגרת האשראי, והוא גם מציע להם לא לחייב את החריגות האלה בריבית חריגה.


כלומר, יש פה חזרה, וטענו חברי כנסת: למה בנק ישראל לא אומר באופן מפורש שהוא מקפיא את העניין? אינני יודע מדוע הוא לא אומר, לא נכנסתי לוויכוח הזה, אבל יש בידי את המכתב הזה – אני יכול להפיץ אותו למי שירצה.

אני מבקשת שתעביר אותו לחברי הוועדה.

בהמשך, באמצעות מזכירות הוועדה, אפיץ לכולם את המכתב של המפקח על הבנקים אל הבנקים לגבי ההתנהלות במצב החירום. זה נוגע גם לדברים נוספים, אני אשים את המכתב בפניכם. אני חושב שזהו פתרון שהוא בהחלט מספק, ולכן אנחנו לא צריכים להתערב בנושא הזה בחקיקה. לעניות דעתי, גם העניין של ההקפאה לא יתן יותר מאשר הוא נותן כרגע.


אני מציע שחבר הכנסת עמיחי אילון יציג את הסיכומים שהגענו אליהם, שמטרתם העיקרית היא לאפשר את הנושא של הפיטורים, שיעבור עוד היום בקריאה שנייה ושלישית, על מנת שהנושא הזה של מניעת פיטורים יעבור עוד היום, ואז הגענו למנוחה ולנחלה לפחות במישור הזה- כך אני מקווה. תודה.

חבר הכנסת יצחקי, בנושא האשראי, אני מבקשת שתעביר את המכתב לכל חברי הוועדה.

אני אעביר.

אני יכולה לומר שהועלתה כאן הסוגיה הזאת לא אחת – וגם פה יש קונצנזוס לגבי ההצעה של חבר הכנסת אילון וחבר הכנסת יורי שטרן, שהניחו ביחד הצעת חוק בעניין הזה.


אני רוצה להביא לידיעתך, חבר הכנסת יצחקי, שמן הראוי שאכן הם יפעילו את מלוא כוונתם לגבי התקנת מסגרת האשראי, ולא – אנחנו נפעל לפי שיקול דעתנו.


חבר הכנסת אילון, בבקשה.

שלושה משפטים לגבי הנושא של הצעת החוק שעולה, ואחר כך משפט בנושא האשראי.


הדברים שאני אומר - ואני מבקש שלאחר מכן חבר הכנסת יורי שטרן יוסיף שני משפטים- הם מקובלים גם עלי וגם עליו. אני הבנתי שהניסיון להכניס להצעת חוק אחת גם את נושא ההגנה על העובדים מפני פיטורין, וגם את החקיקה בנושא השכר והשיפוי, יפגע בעצם בשני הדברים.


לכן, בלית ברירה, אני מקבל וכרגע אני מבקש לקבל פטור על מנת שזה יתחיל את תהליך החקיקה ושתי הצעות החוק תגענה לוועדה – אינני יודע עדיין איזו ועדה.

ועדת העבודה והרווחה.

ועדת העבודה והרווחה, ושם הן תאוחדנה, כשברור לי לחלוטין שהמשמעות היא שההצעה שלנו – שהפכה בהמשך להצעה הממשלתית, שאין בה את הסעיף של השכר והשיפוי - בעצם תעבור היום שלוש קריאות.


המשמעות, מבחינת חבר הכנסת שטרן ומבחינתי, שכל נושא השכר והשיפוי בעצם מתפצל, ואנחנו נצטרך בהליך חקיקה אחר – שייתכן שיהיה אפילו לאחר הפגרה, או בכל פעם שהממשלה תביא את נושא ההסכמים בתוכנית לדיון – לקיים את הדיון, אבל זהו דיון נפרד מהצעת החוק שעולה היום בוועדת העבודה והרווחה.

אתה מבקש פטור, ולא לאחד את הדיון?

אני מבקש עכשיו פטור בקריאה טרומית, על מנת ששתי ההצעות תגענה לוועדה, ואני מסכים שבוועדה הן תאוחדנה.

אבל אז אתה צריך שבמליאה היא תידון קודם.

אתם תגידו.

היא תצטרך לעבור קריאה טרומית במליאה, ורק לאחר מכן.

אני הבנתי מהיועצת המשפטית שהדברים שאני אומר – יש בהם אפילו היגיון משפטי, כך שאני אומר זאת עם תחושה נוחה.

האם כל הסעיפים נשארים בהצעת החוק?

מה שיוּצא, כשזה יגיע לוועדה, אלה שני הסעיפים שנוגעים לשכר ושיפוי – שבראייתי, אני מודה, אני מרגיש נוח רק בגלל שלא חשוב האם כתוצאה מהלחץ שלנו או לא, העובדה היא שהאוצר ישב עם המעסיקים וההסתדרות והגיעו להסכם שכרגע מניח את דעתי, אפשר יהיה לדון.

לא מהקונפקציה.

נכון. שתי הערות נוספות. ראשית, אני יושב-ראש ועדת משנה של חוץ וביטחון לנושא העורף – ועדה שמונתה עכשיו, היא מתחילה את עבודתה השבוע.


אחרי סיורים שכולנו ערכנו בצפון, אני לפחות הגעתי למסקנה שכל נושא החקיקה של מדינת ישראל בנושא העורף בחירום חייב לעבור רוויזיה. זה לא דבר שיימשך שבוע – להערכתי, זה יימשך לפחות חצי שנה, שנה.


אני – לפחות בוועדה שלי – מתכוון להתחיל לייצר את אותה מציאות שתאפשר לוועדות הכנסת להתחיל במהלך החודשים הקרובים לבחון את כל נושא החקיקה של העורף במצב חירום.


להערכתי, ההצעה של חבר הכנסת יורי שטרן ושלי – אם לא תידון לפני כן – אני יודע, מאחר שאני מתכוון להעלות אותה אז, להעלות את זה באופן אוטומטי. פעם ששר הביטחון מחליט, או יחליט בעתיד, על מצב מיוחד – הוא לא יוכל להחליט מבלי שיונע אותו תהליך שבו ידונו גם בעניין של השיפוי, כך שאני בעניין הזה רגוע.


נקודה אחרונה – כל נושא ההקפאה על הגבלות האשראי. אני, יחד עם חבר הכנסת שטרן וחברת הכנסת אסתרינה טרטמן, הגשנו הצעת חוק בעניין הזה. אני הבנתי שאם אני אבקש לגבי כל הדברים – בסופו של דבר אני אשאר עם ההתעקשות שלי, ולכן הגענו למצב שכרגע אנחנו כלל לא דנים בעניין הזה.


אני אישית – כחבר כנסת – לחלוטין לא בא על סיפוקי בהגדרה האמורפית של בנק ישראל. מלווה אותי תחושה לא נוחה, שהאינטרס של הבנקים גובר על האינטרס של האזרחים במדינת ישראל.

זו ידיעה, זאת לא תחושה.

זו ידיעה. זו ידיעה ברורה.

אני אומר תחושה, לי אין ידיעה בעניין. אני מוכרח להודות – אני לא אוהב את שיקול הדעת שיש לבנקים לגבי עסק קטן או אדם פרטי, כשהם צריכים לדון במגבלות האשראי שלו. אני חושב שאנחנו, כנסת, חוקקנו חוק – לא היתה שום סיבה שלא נחוקק חוק שמגביל את ההגבלות שאנחנו עצמנו הגבלנו, אבל הדברים האלה הם חסרי משמעות משום שכרגע זה כלל לא עומד לדיון.

דרך אגב, לא השתנה דבר בנושא שיקול הדעת של הבנקים למתן אשראי, וגם החוק שהגשתם לא פותר את הבעיה הזאת. שיקול הדעת של הבנקים תמיד נשאר ועומד על כנו.

אני חושב שחבר הכנסת אילון אמר את העיקר. אני שוב אציין – מדובר במוכנות שלנו למצבים כאלה. המוכנות לא יכולה להיות כל פעם תוצאה של אלתור.


זה טוב שהממשלה ישבה, והגיעו לסיכום. אנשים היו בחרדה, גם היום אין להם ודאות, אבל את השבועיים-שלושה הללו אפשר היה לחסוך אם היתה חקיקה בסיסית שמאפשרת אחר כך לממשלה, בתקנות וכו', להגדיר את הפרמטרים הספציפיים. לכן, הבסיס החוקתי פה הוא מאוד חשוב.


ברגע שהצעת החוק תגיע לוועדה, אנחנו נפצל אותה לשניים, והחלק שתואם את ההצעה הממשלתית יקודם יחד עם ההצעה הממשלתית ויתמזג איתה. החלק השני יישאר, ואנחנו מקווים שבמסגרת כוללת יותר נוכל גם לקבוע דברים דומים.

במסגרת החידות של הצעות החוק – שהן כמעט בלתי מובנות, ורק אם מפענחים אותן ומביאים צוות מומחים, יודעים כיצד זה עובד – עליתי על משהו בשעות האחרונות שהוא מאוד מעניין אותי. אני מברך על הצעת החוק של שר התמ"ת – הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, אבל שמעתי מאידך, שהצעת החוק הזאת תתפוס באזורים מסוימים בצפון – שבהם יש לחימה – ובאזורים מסוימים לא. זה אומר שכרמיאל, חיפה, הקריות – ששם נופלות קטיושות – לא ייכללו.

לא נכון.

סליחה.

נמצאת כאן היועצת המשפטית של משרד התמ"ת.

אני שאלתי את שר התמ"ת.

סליחה, אני גם שאלתי את שר התמ"ת והוא אישר את מה שאני אומר.

- - -

אני שואל ורוצה לדעת באיזה אזורים תופסת הצעת חוק הגנה על עובדים, שיפוטרו בשעת חירום.

האם נמצא כאן היועץ המשפטי של משרד התמ"ת שיכול לענות על השאלה הזאת?

היה כאן מיכאל אטלן, היועץ המשפטי.

אני אומר לך שאני יודע על מה אני מדבר – אחרי שיחה עם שר התמ"ת.

דרך אגב, אני ראיתי את המפה – שהיא מצורפת להצעת החוק – ואתה תראה את הקו שעובר שם.

בודקים את זה ותכף נברר את הסוגיה הזאת.

אני מבקשת להתייחס לאמירה בנושא חוק האשראי. מבורכת מעורבותו של חבר הכנסת יצחקי בשיחתו אתמול עם הנגיד, והמכתב שהוא קיבל – ראיתי את המכתב וקראתי אותו.


יתרה מכך, גם קראתי את הפרסום של בנק ישראל עצמו, וגם חייתי את ההודעות בעיתונות שבנק ישראל פרסם.


יש סתירה בין הכותרות שבנק ישראל פרסם בעיתונות - ככותרת שבנק ישראל ביקש שלא להחזיר צ'קים, ככותרת בעיתונות זה מטעה את הציבור, וחובתנו להאיר את עיני הציבור בסוגיה הזאת - לעומת התכנים של המכתב של ההוראה של המפקח על הבנקים לאיגוד הבנקאות.


מי שלא יודע, אני באה מתחום הבנקאות וההתמחות שלי היא בנושא אשראי – לכן אני יכולה לקרוא את הניואנסים הקטנים האלה. אין לי ספק שחבר הכנסת יצחקי באמת ובתמים רואה את הדברים האלה כמו שהם נראים מעל פני השטח, אבל אני הסבתי את תשומת-לבם של הנוגעים בדבר לניסוחים של המפקח על הבנקים.


הוא אומר להם, בגדול, שניתן לבצע שיקולי אשראי, ראוי להביא בחשבון את המצב. חברות וחברים, יש במדינת ישראל חוק ניהול בנקאי תקין, יש חוקי אשראי לניהול בנקאי תקין. כל הדברים שהמפקח על הבנקים כתב הם דברים שמוקנים לבנקים מכוח סמכותם ממילא. אין שום ערך מוסף באמירה הכתובה – והאמינו לי, קראתי את זה ברחל בתך הקטנה. אין שום ערך מוסף, למעט הרעש וההילה, שאני מוחה לא להקשות איתכם ולא להחמיר איתכם בעניין.


הבוקר, בערוץ 2 העלו לשידור את יואב להמן, המפקח על הבנקים. פגשתי אותו ואמרתי לו: תגיד לי את האמת; אם אתה טוען, כפי שטענת בפרסומים וכפי שטענת במכתב שלך, שבעצם אין שוני בין מה שאמרת במכתבך לבין מה שאני מבקשת בדרך של הוראות לשעת חירום, שתכריז בפשטות, בשפה פשוטה: אנחנו מקפיאים כרגע את הנושא של חוק האשראי, מדוע אתה לא עושה את זה?


התשובה שלו היתה, כלשונו – אני מתחייבת, שייכנס לפרוטוקול – כי גם הבוקר הוא הכריז שהוא לא מתייחס למסגרת.

הוא אמר בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר את אותם דברים. היה דיון בוועדת הכלכלה והוא הודיע שהוא לא הולך להקפיא והוא לא יכול לעשות את זה.

חברים, אני מצטטת אותו, ואמרתי זאת גם הבוקר ברדיו אצל גבי גזית, כאשר יואב להמן היה בצד השני של הקו, כך שאני עומדת באחריות מלאה על כל מילה.


אני ביקשתי להגיש את זה כהוראה לשעת חירום כדי שזה יעבור בצורה מסודרת בבית המחוקקים, לשם הנוהל המקובל. אני לא עוסקת בקטנות, המטרה שלי באמת להביא את התועלת לעם ישראל.

אם אתה טוען שרצונך זהה לרצוני, מדוע אתה לא יוצא בהכרזה שאתה מקפיא את העניין הזה בצורה פשוטה? תשובתו היתה כדלקמן: איך אני אעמוד מול הבנקים באמירה הזאת? הבנקים לא יסכימו.


חברים, אני יודעת מה המשמעות של האמירה הזאת, ואמרתי זאת בשידור ברדיו. האמירה הזאת היתה – לבנקים יש את הזכות, ותמיד, וזה נכון וזה לגיטימי, לבצע שיקולי אשראי. הבעיה היא שאני, כבנקאית - אני מחליפה כובע כעת ויושבת כמנהלת אשראי של בנק. כשיושב מולי לקוח שמבקש הגדלת מסגרת במצוקה, אני כבנקאית אעשה את המירב והמיטב להגן על כספי הבנק. ברגע שמדינת ישראל נותנת לי כבנקאית כלי נוסף – שזה נקרא חקיקה – מה-1 ביולי, של יישום מסגרת אשראי, גם "בתמימות" יש לי עוד כלי מול האזרח.

אתה יודע שהמטרה שלנו לשרת את האזרחים, אני מכירה את הנושא הבנקאי, והוא ענה: אבל זה יגרום לאזרחים לחשוב שהם יכולים להגדיל אשראי, ואז הם יפלו לנזקים. הצטערתי לשמוע שכך מתייחסים לאינטליגנציה של אזרחי ישראל.


חברות וחברים, אני באמת קוראת לכם: אין לי ספק שהכוונה היא טובה; הדרך פסולה מעיקרה, אנחנו מטעים את ציבור האזרחים שלנו, אנחנו גורמים להם עוול. לכן ביקשתי מגברתי יושבת הראש שהנושא הזה יעלה לסדר-היום, שזה יעבור כתקנה לשעת חירום כדי לעשות למען העם. בואו נשתמש בידע שמצוי מאחורי הקלעים במשמעויות הבנקאיות, ולא נלך שולל ושבי אחר הפשט, שעלול להטעות את כל ציבור ישראל. תודה.

כבוד היושבת-ראש, רק אזכיר שבאותה ישיבה אצל שר האוצר – עם חבר הכנסת אילון, עם חבר הכנסת יצחקי ואיתך – אמר שר האוצר חגיגית שהוא לא רוצה שאנחנו נעלה את ההצעה הזאת ונקבל בעבורה פטור מחובת הנחה, אלא אמר שמחר או ביום ראשון יוצא נגיד בנק ישראל עם הוראה חד-משמעית, לא עם המלצה, שהבנקים ידחו את הפעלת המסגרת החדשה הזאת. זה לא קרה.

גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להשיב.

אני רוצה לסיים קודם כול את הנושא הראשון. אנחנו גולשים בלי לשים לב. בואו נסיים את הנושא הראשון, נסיים את הנושא השני, ולאחר מכן אם יש צורך להתייחס לנושא השלישי – נתייחס לזה.

אני מבקשת להתייחס לשלושה נושאים. אנחנו התכנסנו כאן שלוש-ארבע פעמים כדי לנסות לאשר הצעות חוק. הצעת החוק של חבר הכנסת עמיחי אילון ושל חבר הכנסת יורי שטרן דרבנה את הממשלה להגיע להצעת חוק משלה.


אני סבורה שאנחנו כחברי כנסת חייבים לדאוג היום שהחוקים האלה יעברו כמה שיותר מהר, משום ששום הסכם בין המעסיקים לבין הבנקים לבין המעבידים, לא יפעל אלא אם הוא יהיה מעוגן בחוק. הם יכולים כעבור שבוע-שבועיים לבוא ולהגיד: זה חל על זה ולא חל על זה, ונגמרה שעת חירום, וכו'.
לכן, אין שום סיבה שאנחנו לא נעביר את זה בחוק.


שנית, לפי מיטב הבנתי עברנו כבר 10 מלחמות גדולות במדינה הזאת. 58 שנים, 10 מלחמות. ואנחנו ניצבים היום בכנסת כל פעם מחדש כאילו שגילינו את הגלגל מחדש, כאילו שאין שום תקדימים, ושוב אנחנו צריכים בעבודה סיזיפית להוציא הוראות שחלות על מצבים כאלה.


אני חושבת שצודק חבר הכנסת אילון. אני התכוונתי להגיד זאת בעצמי, אבל הוא בעצם חשב באותה צורה – אנחנו ככנסת חייבים להגיע לאיזושהי חקיקה, גם אם זה ייארך חצי שנה, של הוראות לשעת חירום מהסוג הזה כדי שחלילה, כשזה יקרה בפעם הבאה, לא נתחיל לגלגל את הכדור שוב מהתחלה עד הסוף, כשמטרת החקיקה הזאת בסך הכל להגן על אוכלוסייה אזרחית.


נקודה אחרונה – אני מצטרפת לדבריה של חברת הכנסת טרטמן. אני באמת חושבת שמסע ההפחדה הזה או החשש של החשב הכללי מפני מה יגידו הבנקים, זה דבר שלא יכול להרתיע אותנו. אנחנו חייבים גם בעניין הזה להגיע לאיזשהו הסדר.

נמצא פה היועץ המשפטי של משרד התמ"ת. הועלתה שאלה על-ידי חבר הכנסת מרציאנו וחברים נוספים, בדבר היקף היישובים שאותה הצעת חוק כוללת בתוכה. הועלתה טענה שלמשל, ישובים כמו: חיפה, כרמיאל והקריות אינם כלולים בהצעת החוק הזאת.


אני מבקשת שתפרט בדיוק מה הקו שהצעת החוק כוללת, ובנוסף אני אבקש מנציג האוצר, רביב סובול, שיפרט לנו את ההסכם שהגיעו אליו בשבוע שעבר. אני חושבת שזה חשוב שחברי הוועדה ידעו זאת.

מיכאל אטלן, מ"מ היועץ המשפטי של משרד התמ"ת. בהצעת החוק יש שני פרקים. יש את הפרק שהופיע בכחול – מניעת פיטורים – והוא חל על כל מי שנעדר מן העבודה עקב הוראות כוחות הביטחון, עקב המצב המיוחד בעורף.


המצב המיוחד בעורף הוכרז על-ידי שר הביטחון, ובעקבותיו צו של שר התמ"ת, והוא כולל את כל האזורים שבהם יש מצב מיוחד בעורף, כולל הקריות וחיפה.

- - -

הוא לא נותן תשובה.

אנשים לא יודעים את הגיאוגרפיה.

אני לא יודעת, אני רוצה לשמוע איזה ישובים – שמית.

ועדת החוץ והביטחון אישרה את זה, לכן אני יכול לומר.

הוא לא יגיד שמית.

כן, יש רשימה שמית.

חברת הכנסת חילו, תני לו לסיים את דבריו. אם לא הבנת עדיין, את מהוועדה הזאת לא תצאי בלי שתביני.

יש מפה שפורסמה ברשומות.

החותרים, צומת יגור, עפולה, טבריה – קו רוחב - כל מה שמצפון, נקודה. מה מסובך פה? זה אושר בוועדת החוץ והביטחון.

אז למה לא ראשון לציון?

אתה, יש לך בעיה אישית עם ראשון לציון, ובראשון לציון ממשיכים לבלות...

חבר הכנסת אילון, מה יקרה אם חלילה נותקף דרומית לזה?

שר הביטחון יצטרך להכריז על אזור מיוחד.

ואז כל הצעת החוק נכללת בזה.

הגדוּלה של הצעת החוק היא בכך שברגע ששר הביטחון מכריז – זה לא רק נותן לעורף את הסמכות, אלא זה גם מגן על אותם עובדים שכתוצאה מאותה סמכות, לא מגיעים לעבודה.

אדוני היועץ המשפטי, חיפה, הקריות וכרמיאל, נמצאות בפנים?

כן.

אנחנו לא רוצים להתבלבל עם מה שכתוב בהצעת החוק. זה מאוד מבלבל.

למה? בהצעת החוק כתוב: המצב המיוחד בעורף – זה לפי חוק אחר. החוק האחר – הכל עבר ופורסם ברשומות.


הפרק השני בהצעת החוק נוגע לפיצוי על השכר. יש חפיפה של 99% מבחינת ההוראות. הפיצוי של השכר מאמץ בחקיקה את ההוראות של ההסכם שהגיעו אליו לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ההסתדרות והממשלה, ומחיל את זה גם על עובדים ומעסיקים שאינם צדדים להסכם הזה, אלא אם כן הסכמים מיוחדים ייחתמו בהמשך, ואז הם יבואו במקום ההוראות האלה. כל זה עד ה-31 ביולי .


ההוראה האחרונה היא שאם ייחתם הסכם בהמשך – יש סמכות לשר התמ"ת, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך את החוק לאותה התקופה.

הנושא של האזורים הוסדר במסגרת ההסכם שצוין קודם, מצורפת אליו מפה ספציפית שמתארת זאת. לקחנו את העקרונות שנקבעו בהצעת החוק הממשלתית – שהם מקבילים לחלוטין להצעת החוק הפרטית – קרי, איפה בתוך האזור שתוחם כאזור מיוחד ניתנו בכל יום ויום הנחיות לאנשים כן לצאת לעבודה או לא לצאת לעבודה, כן להישאר בבתים או לא להישאר בבתים – ובהתאם לכך נבנו אזורים שבהם בכל יום יינתן לאנשים פיצוי כי באותו יום אכן ניתנו לאנשים כבר הנחיות והוראות להישאר בבתים.


העקרונות של ההסכם מגדירים – ואני אדבר קודם כול על צד המעסיקים. מבחינת צד המעסיקים, זה כרגע עיגון של תקנות שנידונות בשעה זו בוועדת הכספים – נותנים למעסיקים באופן עקרוני 180% פיצוי על השכר של העובדים בגין כל עובד שנעדר, כאשר מה- 180% הללו מקוזזים השתתפות של העובדים עצמם בשיעור של 20% והשתתפות של המעסיקים בשיעור של 27.5%. הכל מסתכם בסוף ל- 132.5%, וזה הפיצוי שהמעסיקים יקבלו.


בעניין העובדים, מה שסוכם הוא שהעובדים יקבלו את שכרם הרגיל, קרי בלי שעות נוספות ודברים מהסוג הזה, ועל הנושא הזה הם עוד ישתתפו ב- 20%, כאשר זה יקוזז ממכסת ימי החופש שלהם בלבד, ולא מתשלום שכר.

מה קורה באוגוסט?

אם יהיה הסכם להרחבה - - -

האם מונה איזשהו צוות?

אותו צוות ישב וידון גם מה יעשו באוגוסט.


להבדיל מהחקיקה – שהיא חקיקה רחבה שקובעת את העקרונות - ההסדר בעצם פורט לפרטים ומגדיר אזורים ספציפיים וימים ספציפיים. לכן, הוא לא צופה פני עתיד כי אנחנו היום לא יודעים באיזה אזור יינתנו בעוד שבועיים הנחיות כאלה או אחרות, אלא הוא צופה פני עבר – הוא בדק את ההנחיות ואת ההוראות שניתנו לאוכלוסיות, ובהתאם לכך סוכמו האזורים.

לכן, צריכה להיות חקיקה שהיא צופה גם את פני העתיד.

כל זה גם מתואם – מבחינת המילים בחוק - עם התקנות לפי חוק מס רכוש, שיאושרו היום בוועדת הכספים של הכנסת. אתם תראו זאת בפרק על שכר, סביב המילה שאתם לא מכירים אולי- "אזור ההגבלה" לפי חוק מס רכוש. "אזור ההגבלה" – שם זהו מונח שיצרו אותו כדי להלביש עליו את המפות שמדברים עליהן.

תודה רבה. אני עוברת להצבעה על בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, לפני הקריאה השנייה והשלישית.

על כך הצבענו כבר.

סליחה, אני מתנצלת. אני עוברת לבקשתו של חבר הכנסת עמיחי אילון, יורי שטרן וחברים נוספים להקדמת הדיון בהצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006, פ/1375/17, לאישור הבאתה להצבעה בזמן הפגרה.


אני חייבת לציין שהאישור לקריאה טרומית בפגרה לא ניתן עד כה בדרך כלל, אבל בגלל המצב המיוחד, בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה הזה ובגלל שיש גם הצעת חוק ממשלתית בנושא הזה, אנחנו רואים לנכון לפטור את אותה הצעת חוק כדי שהיא תוכל להתאחד עם הצעת החוק הממשלתית.


אני עוברת להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה

בעד – 14

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשת חבר הכנסת עמיחי אילון להקדמת הדיון בהצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006, ואישור הבאתה להצבעה בזמן הפגרה, נתקבלה.

בעד הצביעו 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעתך סוף סוף קיבלה פטור מחובת הנחה על שולחן הכנסת, ותאוחד עם הצעת החוק הממשלתית.

3. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19), התשס"ו-2006

הנושא הבא: קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19), התשס"ו-2006, (מ/254).


מליאת הכנסת החליטה להטיל על ועדת הכנסת לקבוע את הוועדה אשר תדון בהצעת החוק הבאה. ההצעה נדונה ביום 19 ביולי 2006- הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19), התשס"ו-2006 (מ/254).


נשמעו שתי הצעות - הצעה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, או לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה. יושב-ראש ועדת הפנים פנה אלי במכתב ומבקש להעביר את חוק הכניסה לישראל לוועדת הפנים.


מה יש ליועצת המשפטית לומר בעניין הזה?

חוק הכניסה לישראל הוא חוק שתמיד נדון בוועדת פנים – מבחינת הנושא, מבחינת השר שאחראי – זו הוועדה שמתאימה לדיון.

מי בעד להעביר את הצעת החוק לוועדת הפנים?


ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19), התשס"ו-2006, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, נתקבלה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19), עוברת לוועדת הפנים.


בנושא האשראים – מכיוון שאנחנו קיבלנו אישור מיוחד להצביע רק על הנושא הזה, אנחנו נבדוק את הסוגיה הזאת תוך כדי השבוע. אם אנחנו נראה שיש בעיות מסוימות – אני אבקש לזמן את המפקח על הבנקים לוועדת הכנסת כדי שיסביר את העניין הזה, ולאחר מכן נחליט מה לעשות. נא להודיע לו שייתכן שנזמין אותו.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.