פניות ציבור של תושבי רחוב רובינשטין לגבי הריסת פארק הלר

20
ועדה מיוחדת לפניות הציבור
1.8.2006
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, ז' באב התשס"ו (1 באוגוסט 2006), שעה 11:00

ס ד ר ה י ו ם: פניות ציבור של תושבי רחוב רובינשטין לגבי הריסת פארק הלר

חברי הוועדה: סופה לנדבר – היו"ר
נאדיה חילו

עו"ד דן צפריר – לשכה משפטית המשרד להגנת הסביבה
נילי יוגב – מתכננת מחוז משרד הגנת הסביבה
טל בן דב כהן – מתכננת מחוז תל אביב המשרד להגנת הסביבה
הראלה אברהם אוזן – סגנית היועץ המשפטי עיריית תל אביב יפו
נחמה ברמן – נציגת מהנדס העיר עיריית תל אביב יפו
אלי אורצקי – ראש אגף בנין עיר וסביבה נתיבי איילון
אורי פרינדלנדר – מנהל פרוייקט רח' הלר חברת נתיבי איילון
עופר צילקר – יועץ משפטי חברת נתיבי איילון
רות מעוז – מתכננת פיתוח חברת נתיבי איילון
יוסי פרחי – מתכנן, חברת נתיבי איילון
סילבן רטוביץ – מתכנן, חברת נתיבי איילון
אריק טפיירו – רכז מדיניות תחבורה החברה להגנת הטבע
שירילי גלעד – רכזת תכנון החברה להגנת הטבע
סטלה אבידן– רכזת צוות תחבורה החברה להגנת הטבע
קדם לוי – דובר תא מגמה ירוקה גבעת רם החברה להגנת הטבע
עומרי מקובר – רכז תא מגמה ירוקה גבעת רם החברה להגנת
הטבע
עזרא קבע – תושב
רוזליה פינקנזון הוארד – תושבת
יניב רונן
ירון שחל

שלומית אבינח

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

רבותיי, במצב החירום, הכנסת וחברי כנסת עובדים בלי פגרה ובגלל זה אנחנו מצאנו לנכון לקבל ולטפל בפנייה שקיבלנו מתושבים של רובינשטיין ביפו, וחברת הכנסת ממפלגת העבודה נאדיה חילו נמצאת גם אתנו, היא היתה בביקור וסיור באזור ומצאה לנכון, אמנם יש עיסוקים רבים שכולנו כל כך עסוקים בוועדות שונות, להגיע לכאן ולטפל ולהיות יחד אתנו.

אני בהחלט רואה את עצמי כחלק, גם כתושבת יפו וגם אחרי שביקרתי במקום והייתי מאוד קשובה למצוקתם של המתגוררים, של האנשים שבעצם נמצאים בסביבה שם, וגם ראיתי את המקום, ובהחלט אני חושבת, אני רוצה לברך את היושבת ראש על הקיום הדיון כי אני חושבת שבעניין הזה מאוד חשוב ללכת על גבול מאוד דק ולהיות יותר קשובים לצרכים של התושבים. אנחנו תיכף נשמע ואני אחרי זה אכנס פעם נוספת.

רוזה, העניין של התושבים כל כך קרוב ללבנו, אנחנו רוצים לשמוע ממך מה קרה, איך קרה, לאן פניתם, פניתם בזמן, פניתם מאוחר, מה בעצם אתם רוצים ומבקשים ולמה אתם כן מקבלים תשובה או למה אתם לא מקבלים תשובה. מה ההרגשה של התושבים.

קיבלנו ידיעה מוועד שכונה בקיץ 2004 שנתיבי איילון ועיריית תל אביב סוללים כביש. אנחנו חיינו הרבה שנים כשלא היה שם כלום, היו שם עצים שנטעו אותם לפני אולי חמש עשרה שנה. בנוסף לכך לפני חמש שנים נטעו חורשה, עצים, תירבתו את הכל. ספסלים ותאורה ואבנים דקורטיביים ודשא, וזה היה מקום נפלא. ואנשים, התושבים, ילדים, יש שם הרבה מאוד דשא, יכולים לשחק שם. יש שבילים, יכולים לנסוע באופניים, אני מדברת על פארק שהיה קיים, ואתמול הרסו אותו עד תום. התחילו לגדר את החלק החדש, שעלה לפני חמש שנים לעיריית תל אביב עד שלושה מליון שקלים. אחרי ששלומית שלחה הזמנות בצורה מטאורית גידרו מיום ראשון הכל, ואתמול הרסו הכל. משש וחצי עד תשע בערב עבדו הבולדוזרים. להרוס ולהראות מי כאן הכוח. מיהו כוחני ומי אלה המסכנים שחיים ביפו. מי הם בכלל. לתושבים במדינת ישראל אין יותר שום משמעות. זה התחיל בהתנתקות ובאלות וזה נמשך. כי כל מה שקרה במשך שנתיים, המכתב הראשון שלנו יצא באוקטובר 2004. ואנחנו הבאנו מספר אלטרנטיבות, הראשונה היתה רחוב קוטש שחוץ מחצר ערבית מצד אחד, שלאנשים צריכים לתת פיצויים, אין שם שום אוכלוסיה. ויסנר, סגן ראש העיר ממפלגת הירוקים אמר שכל הבניינים שיש שם, טניס וביתן זהירות בדרכים הם נמצאים בבעלות של העירייה. השטח הוא של העירייה.

השטח יכול להיות שייך לעירייה, כל דבר בעירייה עושים למען תושבים, למען אזרחים של העיר הזאת.

לא הפעם. לפני שנתיים היו הפגנות קשות של סוחרים של שדרות ירושלים, שכל השדרות ירושלים קומות קרקע הן חנויות למיניהן. הם אמרו שבגלל הרכבת הקלה העסקים שלהם יתפוררו וייהרסו. מישהו שמע אותם? מ-2004 אנחנו נלחמים. מישהו שומע אותנו?

למה הייתם צריכים אתמול במהירות לעקור את העצים ולהרוס את השטח, לא יכולתם לחכות עד שאנחנו נסיים את הישיבה?

אם גבירתי תיתן לי להציג את העניין אז אני אענה לך. אני לא חושב שאני אוכל לשרת את הדיון אם אני אזרוק מדי פעם קריאות ביניים. אני גם אגיד למה התחילו לעבוד ואיך הולכים לעבוד וכו', הכל יהיה בתוך ההסבר שלי. תודה רבה לך.

אז התחלנו ב-2004, הצגנו אלטרנטיבות, הכל היה ברוח טובה, עבדנו מול מועצת העיר,

לא מצאתם אוזן קשבת בעירייה?

לפני שנה ויסנר הביא את הועדה מקומית להחלטה שתהיה בדיקת אלטרנטיבות על ידי יועץ חיצוני ונייטרלי לחלוטין. ולאחר מכן פגישה עם תושבים. שמעתי את זה מויסנר, שמעתי את זה מארנון גלעדי. בפועל אני דיברתי בסתיו עם גלעדי, הוא אמר שלא נעשה שום דבר. דיברתי עם גלעדי בסוף פברואר, תחילת מרץ, והוא אמר שהוא הוציא מכרז לחודש ימים על מנת למצוא חברה שתעשה בדיקת אלטרנטיבות. בעשרים ושמונה למאי היו שלטים בחורשה שמתחילים להרוס את החורשה, נתיבי איילון. הייתה ועדה מקומית בארבע עשרה ליולי, יומיים לפני זה אנחנו קיבלנו דו"ח של יועץ תנועה מחברת מתן, הבדיקות נעשו באוקטובר 2002, חודש אחרי שחברת נתיבי איילון קיבלה אישור ממשלה לסלול מספר יעדים, ביניהם כביש הלר.

למי נעשה הדו"ח הזה, רק לנתיבי איילון. יש להם מחלקה חשבונאות, שם חייבת להיות קבלה וחשבונית על עבודה שחברת מתן עשתה לנתיבי איילון. מעולם חולדאי לא נתן לנו שום אפשרות לקבל יועץ תנועה נייטרלי. ואני רואה בכך יחס מזלזל קיצוני לתושבי יפו, כי הם תושבי יפו. דה פקטו קובע את היחס של עיריית תל אביב כלפינו. זאת אפליה מאוד קשה. היא לא היתה קורית בצפון תל אביב.

החברה להגנת הטבע הביאה מצגת אם אפשר להציג אותה ואחר כך אני אציג בשם הפורום, הקואליציה, את הדברים.

אם יורשה לי רשות דיבור רק לסדר, אנחנו הבאנו מצגת שמראה את כל השתלשלות תהליך התכנון. זאת מצגת שהיא הבסיס לכל העניין. אני חושב שליעילות הדיון כדאי שנבין מה בעצם נעשה,

גם אנחנו הבאנו את אותו הדבר.

אבל עם כל הכבוד, מי שהיה מעורב בתהליך הזה כמה שנים, שמי יוסי פרחי, אדריכל, ואני חושב שזה פשוט ייעל את הדיון, זו הסיבה היחידה. אני רוצה ברשותכם להציג את המצגת ויש לי גם לארבע נקודות שהועלו פה שלא קיבלו את ביטויין במצגת אני מבקש גם כן רשות לומר.

הפרוייקט נקרא פרוייקט הלר, הוא חלק מפרוייקט של הלר, זה ציר תנועה, רחוב עירוני, שמחבר בין שדרות ירושלים בקטע הזה, האזור הזה זה פחות או יותר התחלת יפו ד', ובין רציף הרברט סמואל פחות או יותר, זה יוצא אזור התעשייה של בטשיה. הרחוב הזה הוא רחוב עירוני שהוא מבוסס על בסיס רחוב שלבים הקיים, וקטע של רחוב הלר, מייד אני אפרט מהו.

הרחוב, אם אתם רואים, זה צילום אויר של תל אביב, הנה נמל יפו, הקטע הזה, שדרות ירושלים, הקטע הזה רחוב שלבים והקטע הקטן הזה זה רחוב הלר שהוא נשוא הדיון הזה שעליו אנחנו מדברים כרגע. ביחד כל המכלול הזה הוא בעצם רחוב עירוני שהמטרה העיקרית שלו היא להקל על העומס האדיר שמתקיים בשדרות ירושלים היום, ושיילך ויהיה חזק ועתיד, מכיוון שרחוב שדרות ירושלים מתוכנן לרכבת הקלה, שנמצאת כרגע בתהליכי מכרז. זאת אומרת צפוי להניח שבזמן הקרוב חלק משני נתיבי הנסיעה בשדרות ירושלים ייתפסו, רכב פרטי לא יוכל לנסוע בהם ובמקומם תיסע שם מערכת תחבורה עתירת נוסעים, הרכבת הקלה, שהיא הפתרון הנראה בעין לתנועה במטרופולין תל אביב.

בהזדמנות זו אתייחס להערה של הגברת שלא נשמעו הערותיהם של סוחרי שדרות ירושלים. נהפוך הוא. במקרה לגמרי המשרד שלי תכנן עבור חברת נטע פרק שלם של שיתוף הציבור בשדרות ירושלים. התכניות של הרכבת הקלה שונו לבקשת תושבי שדרות ירושלים. במקום ששני נתיבי הנסיעה יהיו בצד אחד של הרחוב ביקשו הסוחרים שנחלק את זה משני צידי הרחוב. המשרד שלנו תכנן לחברת נטע שינוי בתוואי הרכבת הקלה לשני צדדים לבקשת התושבים, אני מציין את זה לאור הבקשה שלך שאני אתייחס לנקודות שהועלו.

אני חוזר לעניין המקורי הוא רחוב הלר. אז כמו שאמרתי רחוב הלר זאת חוליה שאם היא לא מתקיימת כל הנושא התנועתי שבא לאפשר את פרוייקט הרכבת הקלה לא יכול להתקיים. ולכן חשיבותו של הפרוייקט הזה, מכיוון שהרכבת הקלה נמצאת בתהליכי מכרז, לכן גם מימד הזמן קובע, מכיוון שאם לא תהיה האלטרנטיבה הזאת הרכבת הקלה, מדינת ישראל מחוייבת בהרבה מאוד כסף במכרז הזה לזכיין ואנחנו יכולים להיות בקושי מאוד גדול.

הקו האדום הזה מראה את תוואי הרכבת הקלה כפי שהוא נוסע מפתח תקוה ועד בת ים ועובר דרך שדרות ירושלים. פרוייקט הלר שלבים מחולק לקטעים, יש לו את הקטע הצפוני, שזה באזור ממשיה, יש לו את הקטע בין רחוב אילת לרחוב בן צבי, יש לו עוד קטע בין רחוב בן צבי לרחוב וולפסון ויש את הקטע האחרון של רחוב הלר שעליו אנחנו נתמקד כרגע, רואים את זה פה בצילום אויר, זה קטע שמחבר בין מחלף וולפסון הקיים ועד שדרות ירושלים הקיים.

גם בנקודה הזאת אני רוצה להתייחס לדברים שהועלו. עיריית תל אביב וחברת נתיבי איילון מאוד מאוד התחשבו בתושבי יפו ד', ובתקופה שאני כיהנתי כמתכנן מחוז תל אביב שינתה את תכניות המחלף מגשר על קרקעי לגשר תת קרקעי, כדי ללכת לקראת תושבי יפו ד' במאות מליונים של השקעה נוספת מעבר לתכנית המאושרת. וזה היה בברכתה של עיריית תל אביב ובאישור המחוז. ולכן זו עוד דוגמא איך הלכו והולכים בכל הפרוייקטים התחבורתיים לטובת התושבים.

רחוב הלר מקטע ה', אני אפרט במה מדובר. הנה צילום אוויר מקורב של האזור. אלה הבתים של שכונת יפו ד' צפון, ששוב פעם, אני מבקש סליחה על האי צניעות שלי, אבל אני במשך חמש עשרה שנה עסקתי בתכנון שכונת יפו ד' במסגרת פרוייקט שיקום השכונות. כל הרחבות דיור שנעשו בשכונה הזאת תוכננו במשרדי, אני מכיר שם כל בניין וכל שביל וכל רחוב, ויכולים הדיירים בהזדמנות זאת גם לספר עד כמה נווה תמר ועד כמה אודיטוריום אניס ועד כמה הרחבות הדיור שבוצעו בשכונה עזרו ומבטאים את הסיוע של עיריית תל אביב לשכונה.

רחוב הלר זה הקטע שמחבר בין שדרות ירושלים כאן לטבעת של מחלף וולפסון שנמצאת כאן. זה האזור. באזור הזה יש לנו את מגרשי הטניס בצפון, יש לנו את מתחם הדרכת נהיגה בקטע הזה ויש את רחוב אד קוטש, שאתם רואים אותו כאן, הרחוב הצר הזה, שהוא מתפקד היום ומחבר את התנועה מכאן לכאן, כאשר הרוחב שלו והמימדים שלו אינם עונים על הדרישות התחבורתיות לציר הזה שעליו אנחנו מדברים.

לגבי הקטע הזה המצב הוא כדלקמן. אתם רואים, זו תכנית סטטוטורית מאושרת, מה שנקרא תכנית בניין עיר. תכנית בניין עיר קבעה את הקטע הזה כדרך, צבע חום בשפת תכנית בניין ערים זה דרך, צבע צהוב זה מגורים וצבע ירוק זה פארק ופנאי ונופש. האזור הזה נקבע כדרך עוד בשנת 1960 בתכנית 432. אלא מה, מסיבות שונות, וביניהן הסיבה העיקרית שכל האזור הזה נדרש לפינויים, כי פה היה בעבר כפר ערבי, שלקח הרבה מאוד שנים עד שפינו אותו וכל עוד שלא פינו מפה את התושבים לא ניתן היה לסלול את הכביש, ולכן הסלילה של הכביש התעכבה. מכיוון שהקרקע במקום היתה חשופה והכביש לא היה סלול אז עיריית תל אביב, כמנהגה בהרבה מקומות בעיר ולא רק במקום הזה, נוטעת בינתיים נטיעות כדי לשמור על השטח ולהשתמש בו עד אשר הוא יפותח על פי ייעודו המקורי. בכל מקרה הקטע הזה הוא תכנית מאושרת משנת 1960, שגם אושררה בתכניות רבות אחרות שבאו אחריה ועשו כל מיני שינויים, אבל מעולם לא שונתה הדרך הזאת כייעוד מאושר בתכנית סטטוטורית קיימת.

אני שמתי את ייעודי הקרקע,

יש לי רק שאלת ביניים, אני לא מהתחום הזה, תכניות בניין עיר סטטוטוריות מאושרות ועיריית תל אביב בדרך כלל לא משנה אותם, כלומר לא משנה מאיזו שנה, האם יש איזה נוהג שכן מדי פעם משנים תכניות מאושרות, ולא משנה אם זה מ-1960,

כל תכנית בניין ערים ניתן לשנות. השינוי של תכנית בניין זו לא החלטה של עיריית תל אביב, זו החלטה של הוועדה המחוזית, עם כל מרכיביה, איכות הסביבה, משרד התחבורה וכו'. אבל כל התכנית הזאת מעולם לא שונתה. זאת אומרת שכל התכניות הנוספות שבאו, כולל התכנית להקמת הבניינים האלה, שהם הבניינים של רחוב רובינשטיין, רחוב רובינשטיין זה הרחוב המקביל מדרום, כל הבניינים האלה תוכננו ואושרו כאשר הכביש הזה כבר היה מאושר.

הנה הפארק, מה שתבקשי מוכן במצגת על אף ההתראה הקצרה שלנו. הנה הפארק שנעשה, הנה העצים שניטעו והנה השביל. אלה הם הגדרות של הבניינים. אלה תמונות שנלקחו בפארק הקיים, זה החלק שקרוב אל בנייני המגורים, לכן רואים את הגדר, והנה החלקים האחרים של הפארק, כאשר העצים ניטעו קרוב ככל האפשר לבתי המגורים, והחלק האחר, עד לגדרות של מגרשי הטניס הם אזורים יחסית חשופים. אם אני חוזר רגע לצילום האוויר,

מתי עיריית תל אביב השקיעה שם שלושה מליון ₪?

העצים ניטעו, אני אראה צילומי אוויר כל תקופה ואנחנו נראה את המצב של השטח בכל אחת ואחת מהתקופות. אז הנה הפארק כפי שהוא קיים היום, ממשיכים הלאה, ביקשתם רקע היסטורי אני נותן רקע היסטורי. הנה צילום אוויר משנת 49', שכונת יפו ד' עדיין לא קיימת, רחוב אד קוטש קיים, הכפר הערבי רואים אותו כאן, נתיבי איילון והמחלף עדיין לא קיים. גבירתי יושבת הראש, אנחנו מאשרים שעיריית תל אביב השקיעה כסף בנטיעת עצים. אני טרחתי ואמרתי שזה מנהג של עיריית תל אביב, כי אם קרקע לא מטופלת לצערנו הרב יש תפיסות קרקע, ובייחוד באיזור שהוא לא רחוק מפרדס אבו-סיין.

בעיריית תל אביב יש עודפים של כספים, שלושה מליון להשקיע כדי להרוס אחרי כמה שנים?

מי אמר שזה שלושה מליון, זה הדיירים אמרו. אני מאוד מבקש, לגבי הנטיעה של העצים, עד כמה שידיעתי מגעת ככה נוהגת עיריית תל אביב לשמור את הקרקע, כי גם לשים שומרים עולה כסף. מה הסכום, נמצאת פה נחמה נציגת עיריית תל אביב, אולי היא תדע להגיד את זה. אני מבקש רשות להמשיך הלאה.

הנה צילום נוסף משנת 78', פה אנחנו רואים את הבניינים הקיימים, אנחנו רואים שמגרשי הטניס עדיין לא קיימים. הנה אנחנו רואים צילום משנת 86', כאן אנחנו רואים התחילו הנטיעות של העצים, רואים שהעצים עדיין צעירים על פי המרווחים שביניהם. זאת אומרת מתי שהוא, 84', 85', זה פחות או יותר הזמן שעיריית תל אביב התחילה לטעת את העצים. המבנים של הכפר עדיין לא פונו לחלוטין, רואים פה עדיין כמה מבנים, ולכן הכביש הזה עדיין לא נסלל.

חברת נתיבי איילון קיבלה תפקיד ממשרד התחבורה לבצע את כל פרוייקט הלר שלבים על מנת לאפשר את הרכבת הקלה, והפרוייקט התחיל לקבל תאוצה בערך בשנת 2002. ואז בהתחשב בתכנית הסטטוטורית המאושרת ובהתחשב במצב השטח נבחנו על ידינו שלוש חלופות תכנון. ואני רוצה להציג אותן. חלופה אחת זה על פי התכנית המאושרת, קראנו לה חלופת הלר. שכל הרחוב הזה יתן שרות לנסיעה גם ממזרח למערב וגם ממערב למזרח. חלופה שנייה היא החלופה המפוצלת, דהיינו שדרך אחת ממערב למזרח תהיה ברחוב הלר, וזה על מנת להתרחק ככל האפשר מהבניינים, והכיוון ממזרח למערב יהיה דרך רחוב אד קוטש. ועל ידי זה לפצל את התנועה. וחלופה שלישית להעביר את כל התנועה לרחוב אד קוטש.

שלושת החלופות האלה נבדקו על ידינו בדיקה יסודית, שכללה גם מרכיבים של שיתוף ציבור, ואני אפרט.

מה ביקשו הדיירים?

הדיירים ביקשו את החלופה הזאת, זה מה שהדיירים ביקשו, שברחוב הלר שנמצא פה לא ייסלל רחוב. לכן החלופה שהדיירים ביקשו נבחנה על ידינו, על אף שזה בניגוד לתכנית הסטטוטורית המאושרת.

ואתם שקלתם ומצאתם שברחוב קושט,

אני תיכף אסביר מה מצאנו. אני כרגע מסביר מה בדקנו. בדקנו, אני מתנצל שאני ככה קצת מתלהב אבל זה פרי של עבודה של הרבה מאוד שנים, אז אני מתנצל שאני מדבר בטון גבוה מידי. שלושת החלופות האלה נבחנו על ידינו בדיקה מקצועית, ואני אראה אותה בקצרה, קשה להיכנס לכל העומק כי זה פרוייקט מורכב.

הנה הפתרון של חלופת הלר. שכל הכביש על שני המסלולים שלו נמצאים כאן, כאשר אנחנו רואים שאנחנו מתכננים את הרחוב קרוב למגרשי הטניס, ואז נשאר לנו, אנחנו רואים את זה כאן, נשאר לנו כעשרים מטר רצועה ירוקה בין גדר הבית ובין המדרכה של הרחוב. זאת אומרת עשרים מטר מרחק בין גדר הבית לבין המדרכה של הרחוב. זה במקרה והרחוב ייסלל במלואו בתוואי הלר.

הנה תכנית הפיתוח שמלווה את תכנית התנועה, שהיא מראה את הרצועה הירוקה של עשרים מטר, כולל העשרה של מתקני המשחק לילדים, כולל נגישות אל הבניינים, כולל האי תנועה באמצע, כולל עצים, כולל שביל אופניים וכולל את כל המרכיבים האלה. כל המרכיבים האלה זה חלק מהפרוייקט שהולך להתבצע. זאת אומרת חברת נתיבי איילון היא לא חברה שסוללת כבישים בלבד אלא היא עושה גם את הפיתוח משני צידי הרחוב, וזה בילד-אין בעבודה שהצוות הזה מבצע.

אני מבקשת להגיד, יש כאן חניה גדולה, בטניס, יש משחקים, באים אוטובוסים, יש הרבה מאוד מכוניות, שמים את הטניס לשפר איכות החיים של תושבי יפו ב-79', שמים אותו באי תנועה, וגם זהירות בדרכים.

רוזה, תשמעי, אם את תמשיכי בצורה כזאת אני אצטרך לסגור את הישיבה ותמשיכו איפה שאתם רוצים.

הם מושכים זמן,

תסביר לי איפה הם גרים, איפה הבניינים שלהם.

זה הבניינים הצפוניים ביותר של שכונת יפו ד'. הרחוב הוא כאן, רואים פה את שני הכתמים האפורים. עשרים מטר,

אתה היית רוצה להיות בבניינים האלה?

אני אומר לך כן גבירתי.

אז תראו לנו מה שאתם מבצעים, אני לא צריכה סיפור כל כך ארוך, תסבירו לי, אני לא הייתי שם, אבל אתם מושכים זמן בכוונה. אתם אתמול הגעתם לשם להרוס את זה, שהייתם צריכים לחכות עד שהוועדה תתקיים. אני לא מתרגזת, אבל תשמעו רבותיי, אנחנו לא אנשים נאיביים. אני חושבת שאתם עובדים עלינו עכשיו, כרגע. ובגלל זה אני מבקשת מכם להראות לי איפה יהיה כביש ומה אתם מבצעים.

אנחנו מעבירים את זה בצורה מסודרת כדי שתבינו. זה שאין לך סבלנות זה חבל מאוד. זה עבודה של שנים, מנסים להעביר לך את זה בחצי שעה ואין לך סבלנות.

רבותיי, יש לנו סבלנות ואנחנו לא רוצים לשמוע סיפורים. אני חושבת שכאשר עירייה משקיעה מליונים לפיתוח עירייה צריכה לדעת שאחרי כמה שנים היא תהרוס את זה? אני יש לי ספק גדול. זה כסף של ציבור, זה כסף של תושבים, ולא יכול להיות שלפני חמש שנים עירייה השקיעה, היום הורסים את זה. זה לא יתכן, זה לא יכול להיות, ואם אכן תושבי תל אביב ישמעו את זה אוי ואבוי לראש העיר ולעירייה. תראו לי עכשיו מה אתם עושים בקיצור. אנחנו לא עצרנו, אתם מדברים סחור סחור, אנחנו רוצים תכל'ס, פה ביקשו תושבים, פה החלטנו שהבקשה של התושבים לא מתקבלת אצלנו, אנחנו העברנו את זה לרחוב אחר. אני לעניות דעתי אני למדתי אתמול את הדברים ואני רוצה להגיד שיש תושבים טובים ויש אזרחים שלא צריכים לדאוג להם. ככה אני הבנתי מכל התכניות שהגישו לי. אז בבקשה, אנחנו רוצים ללמוד ואנחנו לומדים את הדברים, אבל אנחנו לא אנשים נאיביים.

גבירתי היושבת ראש, אני נענה לבקשתך, דילגתי על כל תהליך התכנון, אני מגיע לתוצאה הסופית מה חברת נתיבי איילון מבצעת כרגע. אני רק מרשה לעצמי לומר שלנו נראה היה חשוב להבין את התהליך אבל אני מקבל את בקשתך והנה התכנית כפי שהולכת להתבצע כרגע. מה הולך להתבצע, החלופה שנבחרה היא חלופת הפשרה, בין הצרכים התכנוניים לבין הבקשות של התושבים.

החלופה שנמצאת באד קוטש בלתי ישימה. אין לה תכנית בניין ערים, היא גורמת נזק לתושבי יפו ג' שנמצאים מעבר לפארק דוידוב, אני חוזר ואומר עוד פעם, החלופה שחברת נתיבי איילון בחרה לביצוע היא חלופה שהיא חלופת פשרה בין הצרכים התכנוניים לבין הבקשות של התושבים. הרחוב, כפי שאתם רואים, נסלל רק בכיוון אחד, והוא יהיה חד סיטרי בקטע הזה, ממערב למזרח, צמוד למגרשי הטניס, תיכף אני אגיד מידות כמה הוא מתרחק מהבניינים. הכיוון השני, ממזרח למערב, משתמש בתוואי הכביש הסלול, שזה רחוב אד קוטש הקיים. למרות שאת זה אנחנו לא יכולים כרגע לאשר, כי זו תכנית לא מאושרת. הרחוב הזה הוא רחוב לא חוקי, ובזה אני מודה ומתוודה, הוא לא נמצא בתכנית מאושרת.

זה גניבת שצ"פ, שטח ציבורי פתוח, ואנחנו נתייחס לזה, זו בדיוק הנקודה העיקרית,

אין לו תכנית סטטוטורית מאושרת. השטח הציבורי הפתוח בין הגדר של הבית ובין הרחוב רואים אותו כאן, אנחנו מדברים פה על עשרה דונם פארק ואנחנו מדברים על מרחק, סליחה, מעבר לזה, כל השטח הזה שתואר קודם כשטח חניה מתוכנן להיות פארק, בחלק השני, בצד השני של הרחוב, וגם החלק הזה מתוכנן להיות פארק. כל שלושת הפארקים האלה הם חלק בלתי נפרד מהסביבה העירונית הקיימת. זאת מערכת השבילים, אותה שדרה שראינו קודם בתמונה, תהיה שדרה מרוצפת לאורך הבניינים ותהיה גם שדרה מרוצפת שתיקח אותנו לאזור מגרשי הטניס ואל פארק דוידוב, כולל הסדר מעברי חציה וכולל שביל וכולל מעבר חציה במקום הזה.

את פארק דוידוב אתם לא רוצים להרוס?

חלילה. אנחנו לא רוצים. הרחבת אד קוטש, זאת אומרת הפתרון של להרחיב את אד קוטש משני הכיוונים, שהוא ישרת את התנועה לשני הכיוונים, הוא גם מתקרב ליפו א', ואני מצטער כי אמרתי קודם בטעות יפו ג', הוא מתקרב ליפו א' וחוץ מזה כדי להשיג את הרוחב אני צריך לפגוע בפארק הקיים והמפותח.

דבר אחרון שאני רוצה להראות זה את הדבר הבא. הנה בנייני יפו ד', זה השביל שהולך לכיוון צפון, אנחנו רואים פה את הפארק, כל החלק הזה זה הפארק, שתיכף אני אדבר על הרוחב שלו המדוייק. החלק הזה זה נתיב הנסיעה ממערב למזרח, זה השביל שעובר ליד מגרשי הטניס. הנה אנחנו רואים כאן, זה הפארק. אנחנו מדברים על רוחב של פארק מהגדר עד קצה הפארק, עד הרחוב, רוחב של ארבעים מטר או שלושים ותשע פסיק משהו מטר, פלוס הקו בניין. אני מאחל, גבירתי היושבת ראש, אני מאחל לכל תושב תל אביב שהמרחק בין גדר הבית שלו ובין הרחוב יהיה ארבעים מטר. זו דוגמא של מתקני המשחק שנכללים בתוך התכניות של פיתוח אותו פארק קיים. והנה התכנית בניין ערים.

תסביר לי בבקשה למה אתם לא שקלתם להגיע לפשרה עם התושבים כאשר בעצם הם הציגו,

זאת הפשרה גבירתי, אני אסביר. בדצמבר 2004 נפגשנו עם התושבים ועם יושב ראש ועד השכונה והצגנו בפניו את התכניות.

אני רוצה למחות פה, ועד השכונה מנותק מהמאבק בשכונה.

אני הלכתי פעם אחת בין כל הבתים, לא כולם היו בבית. חתמו מאה אחוז של התושבים, שבעים ושניים אחוז של האוכלוסיה. אני בגילי לא יכולתי ללכת ארבע קומות עשר פעמים.

אמרתי שקיימנו סדרה של פגישות עם ועד השכונה. אנחנו לא יכולים, כל פעם ועד השכונה מתחלף, כן בא, לא בא, אבל קיימנו מתוך רצון טוב. התושבים, כולל התושבים הנוכחים בחדר הזה, זומנו לשני דיונים בוועדה המקומית. יש לנו כאן את הפרוטוקול של הישיבה, כולל השמות שהוזכרו, של ארנון גלעדי שהיה יושב ראש הוועדה המקומית ושל אחרים. פעם זה היה בוועדת המשנה ופעם זה היה במליאת מועצת העיר. העירייה שמעה את התושבים וקיבלה את ההחלטה ונתנה את האישור לסלול את הכביש.

עוד משפט אחד ובזה אני מסיים, לגבי העצים והבזבוז כסף של עיריית תל אביב. גבירתי, אני רוצה לתקן אותך, זה לא בזבוז, זה חסכון כסף. כי אם מישהו תופס את הקרקע, כפי שקורה בכפר שלם, כפי שקורה בדרום תל אביב בהרבה מאוד מקומות עולה לציבור הרבה יותר כסף לפנות אותו מאשר לשתול כמה עצים ולשים כמה מתקני משחק לילדים. בסופו של יום הגינה הזאת תוחזר והיא תהיה יותר מפוארת ממה שהיא היתה. אני מודה לך.

המלצת היועץ היא לסלול את רחוב הלר בנוסף לרחוב אד קוטש ולשקול הפעלתו בעתיד במתכונת דו-סיטרית.

רוזה, אני בכל הסבלנות פונה אליך עוד פעם הערת ביניים אני אסגור את הישיבה.

אתה יודע מה ההבדל, שאנחנו פה בהתנדבות ואתם בשכר. זה ההבדל העיקרי קודם כל. אתם בעלי המשאבים.

אני רוצה להעלות כמה נקודות שיוסי הציג אותן. ההתייחסות היא באמת לפרוייקט השלבים והלר, וזה נכון, אבל לכרוך את הפרוייקט של הלר כחלק ממערכת שלבים המפוארת, שגם לה יש התייחסות אחרת של החברה להגנת הטבע, ביחד עם פרוייקט הרכבת הקלה, אני חושב שזה קצת יומרני. ויוסי יודע, אני גם עבדתי לפני שעבדתי בחברה להגנת הטבע עבדתי בפרוייקט הרכבת הקלה. הרכבת הקלה, באופן לא רשמי, יאמרו גם לכם, כמו שהם אומרים לאנשים אחרים, הם מאוד אדישים לנושא של הלר. מבחינתם זה לא משנה אם יש את הלר או יש את אד קוטש או אין לא את הלר ולא את אד קוטש. מדובר בפרוייקט של מערכת להסעת המונים, וזה פרוייקט נפרד של רכב פרטי וזה עומד בסתירה גמורה להחלטות קודמות של ממשלה שהתקבלו לעידוד וקידום שימוש בתחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי. ובמקרה הזה יוצרים מערכת שמתחרה באופן מובהק במערכת של הסעת המונים ומתן העדפה לרכב פרטי. זה גם כספי ציבור, זה גם פגיעה סביבתית, ויש לזה השלכות תחבורתיות אחרות על כל המערכת.

דבר נוסף, במסגרת המטרות שהם הציגו או הכבישים בתכנון הם דיברו על צרכים תנועתיים ועל צרכים אורבניים. מה עם הצרכים של האוכלוסייה שגרה שם, זו אוכלוסייה קשה, הם הציגו כרגע תכניות של רצועה של שלושים או ארבעים מטר. כמה רוחב הרצועה בתב"ע, שזה מה שקובע. זה שאתם סוללים עכשיו בצורה שהיא הרבה יותר מצומצמת או מתוכננת הרבה יותר מצומצמת זה לא מה שבסופו של דבר אולי יקרה. אם אני אומר דברים שהם לא מדוייקים תוכל לסתור אותי אחר כך. אם יש תב"ע מאושרת שמגדירה את רוחב הרצועה, והתכניות שאתם מציינים כרגע היא שונה אז זה אומר שהתב"ע היא זו שקובעת. היא מצומצמת. ואחר כך אתם יכולים באופן נרחב להמשיך.

לגבי רחוב אד קוטש, זה נכון, התכנית היא לא מאושרת, הבנייה של הכביש או הסלילה של הכביש הוא הולך ומתוחזק גם במשך השנים. זה גם כספי ציבור. למה במשך השנים העירייה, או נתיבי איילון כמי שנושאת את הדגל לפיתוח ולקידום כבישים במרחב מטרופולין תל אביב לא מקדמת תכנית לאד קוטש, שתבוא על חשבון רחוב הלר ותפתור את כל המחלוקת הזאת. וגם אם זה היה, ואד קוטש, לצורך העניין, למרות שיש מחלוקות תחבורתיות אם הוא יכול לתפקד או לא יכול לתפקד, אפשר לעשות גם את הלר, אם זה ב-CUT AND COVER, אם זה בשיקוע, אם פתרונות תחבורתיים אחרים שהיו יכולים לפתור את כל המחלוקת. אם היה פה ניסיון של שיתוף ציבור, הוא לא היה, אני אומר את זה חד וחלק שהוא לא היה, אני מבקש מחברי הוועדה לבוא לשטח כדי להתרשם.

אני רוצה לתת כמה דגשים שהיו חסרים במצגת של הנושא. הדבר הראשון קודם כל זאת תמונה קצת יותר שמשקפת את מה שהיה בגינת הלר. בנושא הגינה והגינות הזמניות אני חייבת להגיד מלה. בדרך כלל עיריית תל אביב כשהיא נוטעת גינות זמניות היא נוטעת חורשות עצים ללא מתקנים ומציבה שלט של גינה זמנית. בניגוד לכך גינת הלר לפני כשלוש שנים היה מסע פרסום מאוד גדול של העירייה על גינות שפותחו לטובת הציבור. גינת הלר הופיעה ברשימת הגינות שפותחו לטובת הציבור באותם פרסומים של העירייה, וכשהתחיל המאבק גם נעשתה פנייה לעיריית תל אביב על מצג שווא בעניין הזה. זה ככה לסבר את האוזן.

אני רוצה לתת קצת דגשים על החשיבות של הגינה, כי כל הזמן דיברו כאן על היבטים תחבורתיים. היבטים תחבורתיים הם חלק ממכלול ההיבטים שקיימים בזמן שאנחנו שוקלים שיקולים תכנוניים, ואחד ההיבטים החשובים פה על החשיבות של השטחים הפתוחים לטובת תושבי יפו ותושבי תל אביב בלבד נעדר מהדיון הזה. אם ניתן קצת תמונת רקע, אני לא יודעת כמה כולם מכירים, אני זוכרת שהגברת חברת הכנסת נאדיה חילו הופיעה בכנס של פורום דרום העיר ויפו וגם ביקרה במקום. אנחנו מדברים על שכונה שמאופיינת במצב סוציו-כלכלי מאוד נמוך. ונעשו מחקרים רבים, וגם המשרד לאיכות הסביבה מודע לזה על החשיבות, על אחת כמה וכמה, מעבר להיבטים החשובים של שטחים פתוחים, על הנושא של השטח ירוק בתוך העיר והחשיבות של הצפיפות, גם על ההיבטים החברתיים של אותם שטחים, של השימוש שלהם. כי מדובר באוכלוסיות שאין להן מקום אחר ללכת אליו. גם מדובר הרבה פעמים, גם בשכונה הזאת, על אוכלוסיה שהיא שומרת שבת, זאת אומרת גם מרחק של שטחים ציבוריים זה נושא שמאוד מאוד קריטי בעניין הזה. אנחנו עוד מעט נראה סרטון, זו גינה ששימשה ציבור רחב מאוד, החל מקשישים, שאין להם מקום אחר ללכת אליו, וילדים. רובם באמת עולים חדשים.

יתר על כן, תמונת המצב שראינו פה בתמונת תצ"א רחבה, אכן ראינו כבישים שמשורטטים מאוד מאוד יפה אבל הכבישים האלו הם כבישים שמקיפים את הבתים של שכונת יפו ד', אז אני חייבת להגיד שכמו שאתם ראיתם התכנון הופך להיות שאותם בתים הופכים להיות אי תנועה של כבישים. אם נתייחס גם לתכניות ההיסטוריות של יפו, וזה ככה עשינו בדיקה מאוד מקיפה לגבי יפו, אפשר לראות שבמשך השנים יפו כולה סבלה מקיפוח של תכניות. בניגוד לתכניות אחרות של צפון העיר, שבהן נעשה ויסות בין הפיתוח של הכבישים לבין השטחים הירוקים ביפו היא סבלה מהעדר תכנון, ואם כבר היה תכנון הוא היה לצורך העברה של כבישים. יפו בכללה, כי עובדה היא שאתם בעצמכם מציינים שהתב"ע הקיימת פה היא מ-1960. אין ספק שהמצב בשטח השתנה מ-1960, הרבה מאוד דברים נעשו, המצב הוא כבר לא רלוונטי ואנחנו תיכף נראה את זה.

לגבי הדבר הנוסף, קיימות מכסות של שטחים פתוחים, ההמלצה עומדת היום, ההנחיות שנקבעו בהחלטת ממשלה עומדים על שבעה מטר מרובע לנפש. אנחנו מדברים על זה שכבר היום אנחנו לא עומדים במכסות בשכונת יפו ד' ובלי פרק הלר, שהוא העלה את המכסה לבסביבות שלושה מטר מרובע לנפש אנחנו יורדים לפחות לאחד נקודה שמונים ושש. המספר הוא לא מעוות, אני אגיד למה, אני אשמח להתייחס לזה, הנתון הזה נעשה על סמך סקר שטח. לא על סמך סקר של תכניות מאושרות, יש לנו גם את המספר הזה. על פי המספר הזה דרך אגב היום יפו עומדת, על פי נתוני עיריית תל אביב, יש לנו מפה שנעשתה בשיתוף עם עיריית תל אביב, כללנו את פארק דוידוב במפה הזאת, אנחנו עומדים כיום במצב גבולי, אין ספק שהורדה של הלר מביאה אותנו למצב הרבה פחות טוב.

אתם הזמנתם שמאות כמה ערך של דירות שבעצם אתם מאבדים?

לצערנו לא היה לנו תקציב להזמנת שמאות. לצערנו אנחנו הציבור עובדים עם משאבים מאוד מאוד מוגבלים, להבדיל מנתיבי איילון דרום ששם הוועדה המחוזית ציוה להקציב שמאי וכתוצאה מהשמאות דרשו מנתיבי איילון להטמיע את כל הכביש, חלק גדול מהכביש מתחת לקרקע כדי לא לפגוע בשצ"פ.

כמו שאפשר לראות כאן, את הגינה עד לפני חודשיים והגינה, כמו שהחלו העבודות של הכריתה של העצים שנעשו בתואנה של עבודות גינון, אני אתייחס לזה גם כן, נעשה פה סרט קצר שמתאר את הגינה ואת התפקוד שלה.

עכשיו נתייחס למשהו שלא התייחסו אליו בהצגה הקודמת. כמו שאתם רואים כאן מופיעות התב"ע המאושרת, כמו שאפשר לראות רחוב אד קוטש זה הרחוב שעובר כאן, הפס הקטן הזה, זה כמו שאתם רואים רחוב שעובר על שטח שהוא בעצם אמור להיות מפותח לטובת גינה. גם כאן אני אשמח להתייחסות של עיריית תל אביב. עם השנים באמת באותו שטח אלף נסלל הכביש, לפי מה שאני הבנתי אפילו הביאו את אד קוטש ראש עיריית ניו-יורק לחנוכת הכביש. עם השנים השטח הזה, שאמור להיות שטח ירוק רציף, כמו שאפשר לראות, ננגס. נכון, חלקו לטובת שימושים שאמורים להיות שימושים ציבוריים, כמו מגרשי הטניס. לעומת זאת עם השנים התווספו לשם עוד שימושים, כמו מרכז הדרכה לנהגים צעירים. למיטב ידיעתי יש בעיה עם ההיתר שלו, אני אשמח להתייחס גם לזה. זאת אומרת השטח שאמור לשמש פה כשטח ירוק לא משמש בפועל, אתם ראיתם כיצד הוא נראה.

בעצם זה היה הבסיס. אנחנו כשפנו אלינו החברה להגנת הטבע לבוא ולראות אם אנחנו יכולים לסייע לתושבים אנחנו היינו מודעים לבעייתיות של המצב. כי מצד אחד קיימת פה תכנית אכן מאושרת לכביש שלא בוצעה במשך שנים, ומנגד קיים כביש שמתפקד ככביש ונסלל ומתוחזק, ואפילו מופיע בתכניות על גבי השלט של חברת נתיבי איילון, רשום עבודות ביצוע הלר – אד קוטש, ויתר על כן גם מופיע בחלופות שבדקו את החלופות התחבורתיות. זאת אומרת יש פה התייחסות לכביש, הוא לא מאושר סטטוטורית, שזה כביכול לגיטימי לגמרי, לא ברור למה העובדה הזאת היא לגיטימית לגמרי, ולעומת זאת העובדה שצריכים לסלול כרגע את הלר היא משהו שצריכים לקחת אותו כמובן מאליו.

עקב כך אנחנו פנינו, בוועדה המקומית היה פה איזה שהוא תהליך שהחל ב-2002. מה שהיה חסר בשלבי האירועים שהציגו כאן במצגת הקודמת זה שהיתה החלטה של הוועדה המקומית להקמה של תת ועדה לבדיקת חלופות. זאת אומרת הנושא הזה הוחזר מבחינה תכנונית לוועדה המקומית, שאמרה שבגלל העיוות שנעשה פה עם השנים, ושהתכניות לא משקפות, יש צורך לבוא ולבדוק חלופות. מה אותה תת ועדה עשתה ואיך השתלשלות העניינים היתה, מאוד לקוייה. זאת אומרת זה התחיל במצב טוב של הידברות עם התושבים, באיזה שהוא שלב זה נקטע והתחילו להיקבע עובדות בשטח. על מה אני אומרת שנקבעות עובדות בשטח, כמו שרוזה ציינה, בטרם יצאה בדיקה של החלופה, של הרחבה של אד קוטש, בטרם הובאו התוצאות של הבדיקה הזאת לידי התושבים כבר שמו נתיבי איילון שלט שאומר על תחילת העבודות. ולא רק זה, התחילו גם כבר עבודות כביכול מה שקראו להן עבודות גינון. אחר כך זה הגיע לוועדה המקומית, שנכון, ערכה דיון, אני תיכף אתייחס גם כן לדיון הזה, והציגו את הדו"ח של היועץ, שלקה בפגמים רבים הייתי אומרת, ויתר על כן גם בוועדה עצמה, אנחנו נתייחס לזה גם כן, אותו יועץ תנועה אמר שהיה ניתן לבצע את הפתרון התחבורתי עם אד קוטש בלבד.

כבוד היושבת ראש, את שומעת פה מסכת דברים שהם לא אמיתיים. לא נתת לנו לסיים, וקורה פה מצב מעוות לאורך כל הדיון.

סליחה, אני מעלה כרגע שאלות, אתם יכולים להתייחס, אני אשמח גם שתתנו תשובות. מה שאני מציגה כרגע זה מתוך, יש כאן גם העתק של הדו"ח וגם של הסטנוגרמה שביקש אותה סגן ראש העיר פאר ויסנר, הוא גם השתמש בה במצגת שלו, על ההצהרה שנתן היועץ, בעקבות ההצהרה הזאת הוא ביקש להגיש ערר על ההחלטה לאמץ את הדו"ח כחלופה. עוד לפני שהיה דיון בערר חברת נתיבי איילון התחילה בעבודות פיתוח כביכול ועקירה של עצים. עקב כך נאלצו התושבים לפנות לבית המשפט, לקבל לצו מניעה של עבודות, עד אשר היה דיון בערר.

אז אתם קיבלתם ואחרי שבוע ביטלו את הצו הזה.

ביטלו את הצו מכיוון שהוועדה החליטה, בלחץ מאוד מאוד כבד, לחזור ולקבל את הדו"ח אף על פי מה שנאמר פה.

תגידו בבקשה, אני רוצה להבין, אני שואלת את האזרחים, אתם פניתם או קיבלתם אמצעים מהעירייה לפנות למשרד הגנת הסביבה לבצע בדיקת זיהום אויר באזור?

לא. לא קיבלנו שום התייחסות. ההיפך, פנינו למשרד איכות הסביבה בטענה שעל פי, הרי התכנית הסטטוטורית מחולק לשתיים, יש תכנית יותר מאוחרת של החלק המזרחי, 1981, שמחייב אותם להגיש מסמכים למשרד איכות הסביבה והם לא עשו את זה.

יש תשובה של המשרד לאיכות הסביבה בבית המשפט שבא ואומר שהכל נעשה והכל תקין.

כשאנחנו פנינו למשרד לא היה.

אני רוצה גם לציין עוד דבר שאריק החל להתייחס אליו. קודם כל כאן מופיע לכם, אתם יכולים להתייחס לרשימה לגבי הבעייתיות של קבלת ההחלטות. אני רוצה להתייחס לשני נושאים תחבורתיים שהועלו כאן. דבר ראשון לגבי הנושא של הקשר בין כביש הלר לבין ציר שלבים לבין הרכבת הקלה. בהחלטת הממשלה שנלקחה, בהחלטת ולת"ע מיום השמיני לשביעי 2003 דרשו את ציר שלבים כתנאי. ציר הלר, כביש הלר מעולם לא נכלל בהחלטה הזאת. איך זה מתחבר, שאלה מצויינת, יש לנו מחלף שנקרא מחלף וולפסון, הציר היה אמור להיות ציר מקביל. לא נעשה בשום שלב, לא דובר על כביש הלר לגבי הנושא הזה. זה גם לא מה שעבר בהחלטת הוולת"ע. יתר על כן בואו נגיד שאנחנו יודעים היום שגם קיימות חוסר הסכמות לגבי החשיבות של כביש שלבים, אבל זה אנחנו בבעיה עם זה.

יתר על כן, גם כשמדברים על המצב האקוטי שיהיה בשדרות ירושלים, כבר היום בשדרות ירושלים שני נתיבים חסומים על ידי חניות. שדרות ירושלים אף אחד לא נוסע שם בארבעה נתיבים, לכן המצב של הרכבת הקלה גם לא באמת משנה את המצב. ואנחנו בבעיה עם המצב הזה, אני מודה פה, מכיוון שאפילו מנכ"ל נטע בפגישה עם הסוחרים אמר שהוא יודע שהרכבת הקלה לא תשנה מהותית פה את המצב מבחינה תחבורתית.

נניח ואנחנו לא מקבלים את זה, כשעשו את הדו"ח, ופה זה נושא מאוד מהותי, כשעשו את הדו"ח שבחן את החלופות, הוא גם לא בחן חלופות, הוא בחן חלופה אחת וזה את התפקוד של הרמזור, על סמך נתונים לא עדכניים. הנתונים שנלקחו שם היו נתונים תחבורתיים לפני שנפתח מחלף וולפסון לתנועה. אנחנו יודעים שהיום המצב בשטח השתנה מהותית, ועל כן גם התחזיות העתידיות שלהם לגבי הנושא של התפקוד של הצומת הוא לא ריאלי.

לגבי תכנית הפיתוח שהראו פה, ופה אני אשמח לשמוע התייחסות, רוחב רצועת הדרך היום בכביש הלר מגיע עד במקומות מסויימים לחמישה מטר מבתי התושבים. לפי התכניות פיתוח, שבמאבקים רבים היינו צריכים לבקש מנתיבי איילון בכלל שנוכל לראות אותם, מתייחסות לזה שהיום לא מנוצל כל רוחב הדרך. אבל הרצועה נשארת במסגרת ייעוד של כביש. זאת אומרת לא יהיה מצב שבו עוד חמש שנים תקחו את זה לטובת גינה ועוד חמש שנים יגידו צריכים להרחיב את הכביש.

הסוגיה היא מאוד קשה, מאוד מסובכת, יש בה הרבה אלמנטים גם מקצועיים שגם לא הייתי מצפה, למרות שהתושבים בנושא הזה הם הצד היותר חלש, ואני אומרת את זה, הצד היותר חלש מכמה אלמנטים, לא מבחינת רצונם לחיות באיכות חיים, כי זה רצון עז, שאני גם פגשתי אותם וגם הייתי במקום, אלא מבחינת הכלים המקצועיים שעומדים לרשותם, גם מבחינת המנגנונים, כלומר יש פה שני מנגנונים או שלושה מאוד כבדים ומוכרים לי היטב. גם המנגנון העירוני, גם המנגנון של נתיבי איילון עומדים מול תושבים, וצריך להגיד את זה, החתך שנמצא כאן זה החתך ההרבה יותר חזק. אני פגשתי את התושבים, אני יודעת שבאזור הזה שתושבים הם חסרי אמצעים, חסרי כלים, וכל יום כזה שהם משקיעים ומזיעים זה גם עולה להם מכסם הכלכלי, וזה צריך לקחת את זה בחשבון, זה בהתנדבות על חשבונם הפרטי, והם הצד החלש פה.

רק בשביל לחזק את המשפט האחרון שלך, אני עומד בראש המאבק הזה מהתושבים. היו מצפים לשמוע שאני מהנדס או עורך דין, אני נהג מונית. זה רק מראה לנו את הפרופורציות מול הסוללה שאנחנו עומדים מולה.

אלמנט נוסף שמאוד חשוב לי להדגיש את זה, ואני גם אכלול בדבריי גם דברים תוכן וגם ערכיים, כי אני חושבת שגם זה מאוד חשוב. נציגי התושבים, או בכלל התושבים, יש להם בעניין הזה, גם אם כוחם פחות, ואי אפשר להגיד שהוא עומד באותה פרופורציה, אני בגישה שלי מאוד ברורה, גם לפני וגם אחרי, שהתושבים הרבה פעמים גם יודעים, גם אם אין להם את כל הכלים, את הצרכים שלהם ואת טובתם. והרושם שלי, במערך הזה כולו המאוד סבוך לאחרונה שגם אני נכנסתי, שלא הייתה מספיק אוזן קשבת של המנגנונים השונים והם לא שותפו כשותפים שווים, השיתוף היה הרבה פעמים מה שנקרא יותר מלמעלה, לא בגובה עיניים, לא בהקשבה עם נכונות. ואני היום, גם אחרי ששמעתי, עומדות מספר שאלות לפניי. אם יש חלופה מסויימת אחרת שהוצעה פה, אני לא שמעתי למה היא לא ממומשת. שמעתי נימוק אחד שהחלופה המוצעת מטעם התושבים היא לא מאושרת בוועדה המחוזית, וזאת גם לא סיבה. כי אנחנו יודעים,

יושבת הראש ביקשה ממני לקצר ולכן לא יכולתי לפרט את השיקולים.

כלומר יכול להיות שגם שווה לבחון אותה, וגם אם יש מכשולים, מקצועיים או כספיים בחלופה האחרת יכול להיות שהיה אפשר להתגבר. וגם אם החלופה האחרת לא מאושרת בתכנית כזאת או תכנית אחרת אנחנו יודעים ואני יודעת, וגם נציגי עיריית תל אביב יודעים, כשהעירייה רוצה לקדם איזה שהוא פרוייקט אז היא מביאה אותו, גם אם אותו פרוייקט או אותו אזור מתוכנן מימים ימימה אז היא יכולה לשנות ויכולה להתקדם ויש לה את כל האמצעים, את כל המשאבים ואת כל היכולות לעשות את זה. אני מכירה את זה מהמון מסגרות ואזורים אחרים ביפו, שלדעתי פה כן אפשר להתגבר אם זה בעצם המכשול היחידי וגם אם יש מכשולים אחרים.

חברת הכנסת חילו את יודעת כמה זמן לוקח להעביר תב"ע?

אתה יודע מה, אותי זה לא מעניין.

נאדיה, תגידי שלהרוס גן אפשר תוך יום אחד.

אני חושבת שיפו רבתי לא משופעת באזורים ירוקים. זה אזור שכל השנים חי, אני יכולה לתת כמה דוגמאות, בלחצים מפה ושם של איכות חיים, ברמיסה מסויימת הייתי אומרת לפעמים גם של איכות חיים של תושבים, בגלל שאולי לפעמים אין להם את כל הכלים, ונאמר פה גם על החתך הסוציו-אקונומי, אני ראיתי גם קבוצות מאוד גדולות של אנשים מבוגרים שאולי מבחינתם החלק הזה של הפנינה הוא עומד בסדר עדיפות אלף. אתה פשוט רואה את זה שם.

מגיעים היום, הפערים מאוד גדולים. הרי זה גם ברור לי היום שיש צורך בתכנית, הרי אי אפשר להשאיר את החלק הזה פרוץ, יש צורך בתכנית. השאלה פה, ואני באמת שואלת, צריך להגיע לפשרה ולויתורים. הרי אי אפשר להחזיר את המצב, זה גם לפי ההבנה שלי, גם לפי מה שהוצג פה, אי אפשר להשאיר בדיוק את המצב כפי שהוא וצריך פה ושם לעשות אולי איזה ויתורים מסויימים, לבוא לקראת, להגיע לפשרות אמיתיים, וכן לנסות ולגשר, עם הרבה רצון טוב, עם התושבים. אני מאוד מאמינה, אני גם מתפלאת איך הוועד שותף, לא שותף, בטח יש סיבות. אבל אני אומרת הוועד היה צריך להיות פה, יכול להיות שיש סיבות כאלה ואחרות של כובעים שונים שהוא נושא ושל ניגודי אינטרסים, אני לא אגיד יותר, אבל מבחינתי גם הקבוצה שנמצאת פה וקבוצה אחרת יכולה בהחלט לשמש.

לדעתי צריך הרבה רצון טוב. הקונפליקט פה והמטענים הרגשיים פה המון נכנסו גם באמצע. ויכול להיות שעם עוד צעד ועוד רצון טוב אולי גם חלק אתם יכולים להוריד, וזה אחריות בהחלט של המנגנון, טיפה מהעוצמות המאוד גדולות, יש פה גם אלמנטים רגשיים שמעורבים, מעבר לאלמנטים גם ההגיוניים, אני אומרת את זה. ואני לא באה פה, חשוב מאוד, אני דוגלת בשיטה וגם מניסיון שלי גם בשיקום שכונות וגם בהובלת מאבקים ביפו, הנושא של שיתוף התושבים, אם הם נרתמים, וגם על חשבון פה ושם, אז הם נרתמים עד הסוף, הם גם ישמרו וידעו, ולא על חשבון, והם יודעים את הצרכים שלהם, וחשוב להיות עם הרבה מאוד אוזן יותר רגישה ויותר סלקטיבית ובאמת לנסות.

אני אתן לך דוגמא חוסר רגישות איך הוא מתבטא. היום יש ועדה, איך אתמול קורה, הרי אפשר להמתין עוד יום, ככה לא ללכת בעימות חזיתי עם התושבים, לחכות, לא לבוא אתמול, בדיוק יום אחד לפני הוועדה ולעבוד איזה שתים עשרה שעות. הרבה פעמים משיגים דברים ברצון טוב הרבה יותר מללכת בעימות באמת מאוד ישיר נגד תושבים, שאתה יודע מה, אני עכשיו אגיד משהו, אני לא יודעת אם הסוגיה הזאת היתה במקום אחר בתל אביב, באזורים אחרים, אם זה היה מתחיל ומסתיים בצורה כזאת. ולכן, כלומר אני בהחלט חושבת שהדיון הזה חשוב, אני לא רואה עדיין שיש אפשרות בהחלט כמו גבירתי היושבת ראש, אבל צריך בהחלט לעשות כמה דברים לטובת התושבים.

תודה רבה נאדיה. רבותיי, אנחנו לא נסיים היום, אני מעבירה את הישיבה הזאת, אני רק לפני סיום של היום אנחנו כן נצא לסיור,אנחנו נצא עם היועצת המשפטית של הכנסת או מהמחלקה של היועצת המשפטית. אני רק פשוט לפני סיום רוצה לחזק את הדברים שנאדיה הביעה כאן. אני רוצה להגיד שאני רואה בחומרה מה שעשיתם אתמול. אתם אמרתם שאתם היום לא יכולים להגיע, עשיתם מאמץ להגיע. וביקשתם הארכה לשבוע ימים. אני היום מבינה למה ביקשתם הארכה.

אני גם תושבת עיר מסויימת, עיר שאני מאוד אוהבת, גם הייתי חברת מועצת העיר. ואני יודעת שאצלנו לא נעשים דברים כאלה. הציבור זה לפני הכל. ואז יש ציבור מתברר בתל אביב סוג א' וסוג ב'. אילו הייתם מעזים לעשות את זה בצפון תל אביב זה לא היה קורה היום. זה לא יכול להיות פשוט. אני לא אמשיך, אני לא אעשה סיכומים, אני חושבת שאני חייבת לעשות ישיבה בשטח בגלל שאתם עשיתם הצגה יפה, גם צד אחד וגם צד שני, אבל נאדיה תושבת מקום, אני גרה באשדוד, אני רוצה יחד עם הוועדה, עם חברי הוועדה, להגיע למקום ולהבין במקום מי צודק ומי לא צודק ומה אפשר לעשות למען הציבור שחי באזור הזה. אני רק רוצה התייחסות של העירייה בבקשה. תבינו, אנחנו פשוט היום עושים את הישיבות למרות הכל, אני כבר מתשע בבוקר עושה ישיבות ויש לי עכשיו בשעה אחת ישיבה שאני חייבת כמה דקות להכין את עצמי. בגלל זה אני נותנת לעירייה. בבקשה.

אני אתחיל ואני אתן לאדריכלית ברמן להמשיך לגבי הפרטים היותר מקצועיים. הפתרון שהוצג בפניכם הוא בעצם פתרון של פשרה.

אבל אין פה פשרה, איזה פשרה, פשרה צריכה להיות בין צד אחד לצד שני, איזו פשרה יש פה, תסבירי לי.

צר לי שזה הרושם שהתקבל פה אבל אני מבינה שזה הרושם שהתקבל פה. הפתרון הוא בהחלט גבירתי פתרון של פשרה. מכיוון שלפי התב"ע הסטטוטורית ניתן היה לסלול שם כביש דו מסלולי, והפתרון הוא לצמצם את הכביש הזה למחציתו ככביש חד סיטרי. זה פתרון של פשרה.

למרות הכל אתם עוד כמה שנים לא תעשו,

גבירתי, מדובר בפתרון של פשרה, בהחלט פתרון של פשרה, שנשקל, ונשקל מזה שנים רבות. השקילה פה היא לא נעשתה לפני שנתיים ולא לפני שלוש, היא עוד נעשתה על ידי המסגרת העירונית במסגרת תכנית אב תחבורתית לדרום העיר, כבר אז ראו שסלילת הכביש במלואו זה דבר שיפגע בתושבים, וכבר אז הגורמים העירוניים חשבו על צמצום הפגיעה בתושבים. זה פתרון של פשרה, ופתרון שדורש גבירתי הכנת תכנית שתהפוך את רחוב אד קוטש משטח של שצ"פ לשטח סטטוטורי, זה דבר אחד, ובעצם זה יתן את המכלול המלא, המשמעות היא שאד קוטש סטטוטורית יהיה רחוב ולא שצ"פ, בעצם המשמעות היא שרחוב הלר יישאר ברוחב שלו, המצומצם, וזה להערה שנשמעה כאן, זאת אומרת רחוב חד סיטרי, והוא לא יורחב לשטחים נוספים.

הנושא של אד קוטש נבדק, והוא נבדק גם על ידי העירייה בהתחלה, הוא נבדק גם על ידי נתיבי איילון, והוועדה המקומית לא הסתפקה בבדיקה הזאת ובדצמבר 2004 היא מינתה תת ועדה ואמרה בואו תבדקו את הנושא הזה מחדש בשיתוף עם התושבים. זו היתה ועדה שהתכנסה ברשות חבר הוועדה המקומית ארנון גלעדי, השתתף בה גם חבר הוועדה מר ויסנר, ואותה ועדה היא זו שהזמינה דו"ח של יועץ תנועה חיצוני בלתי תלוי, התקבל דו"ח של חברת מתן, לבקשת אותה תת ועדה, והדו"ח הזה המשמעות שלי היתה חמורה יותר מאותו פתרון ביניים שהציעה נתיבי איילון, מכיוון שהדו"ח הזה השורה התחתונה שלו אומרת שבשלב ביניים צריך לסלול את רחוב הלר כרחוב חד סיטרי ויש לשקול הפעלה שלו עתידית כרחוב דו סיטרי. זה הוצג בפני ועדת המשנה של הוועדה המקומית וועדת המשנה אמרה לא, אנחנו הולכים לפתרון של נתיבי איילון. ואנחנו בוחרים את רחוב הלר כרחוב חד סיטרי ברוחב מצומצם כשנושא התנועה יתחלק בינו לבין רחוב אד קוטש.

היה דיון, על החלטת ועדת המשנה הגיש מר ויסנר ערעור למליאה. התקיים דיון במליאה, אני לא ראיתי שהחברה להגנת הטבע שהגיעה פה היום ונשמעה בפניכם הגיע נציג שלה למליאה. אני רוצה לומר לגבירתי לפרוטוקול, מר ויסנר בדיון שבא והציג וטען, הוא בעצם הרי הגיש ערעור על החלטת ועדת המשנה כשהוא היה חבר באותה ועדה שניסתה למצוא פתרונות ביניים ולהגיע לאיזה שהוא פתרון אחר. והוא בא ואמר למליאת הוועדה המקומית: "אני חושב שמאחר וחברת מתן (אותה טענה שנשמעה פה גם על ידי התושבים) היא גם חברה שנותנת שירותים לנתיבי איילון, בעצם אין גוף בארץ שיכול לתת חוות דעת מקצועית אובייקטיבית, צריך להביא מישהו מחו"ל".

הרי אלו דברים שלא יתכנו. בפני מליאת הוועדה המקומית הגיע אותו יועץ תנועה של מתן שנתן את חוות הדעת, ענה אחת לאחת לטענות של מר ויסנר, לאחר מכן התקיים דיון סגור שהוא נחקר ונשאל על ידי חברי הוועדה, חברי הוועדה שאלו שאלות קשות וקיבלו מענה מאותו נציג שחתום על הדו"ח, ובעצם מה שהוא אמר זה את הדבר הבא, הוא בא ואמר אנחנו בדקנו את רחוב אד קוטש כאלטרנטיבה שבעצם תייתר את רחוב הלר. הדבר לא ניתן. מכמה סיבות. בין היתר מאחר וצריך, יש את אותו רמזור שאמור לווסת ולהיות בין רחוב אד קוטש ושדרות ירושלים, והוא אמור לתת מענה לתנועה שהוא מווסת, הוא לא יכול לתת את המענה הזה, מכיוון שאי אפשר לעשות שם פנייה גם ימינה וגם שמאלה. הרמזור הזה אמור לפעול כמו שהגדיר את זה באמירה מקצועית בשלוש פאזות, ורמזור שפועל בשלוש פאזות בצומת הזאת, גם אם רחוב אד קוטש יורחב, לא יכול לתת מענה תחבורתי הולם, לא יכול להביא את הצומת הזאת לרמת שרות סבירה שתיתן שרות תנועתי נכון, ובעצם מה שהוא אמר, גם אם רחוב אד קוטש יורחב על חשבון פארק דוידוב ודרכים נוספות לפי הצעתו של מר ויסנר, שזה משהו שנבדק, עדיין הרחוב הזה לא יכול לתפקד ולתת פתרון. ומה שיקרה זה כשתופעל הרכבת הקלה ובעצם בשדרות ירושלים לא תהיה תחבורה פרטית יהיה כזה פקק שבכלל הרמזור הזה לא יוכל לתפקד. זה מה שאמר הנציג תנועה.

אני חייבת לומר לגבירתי, חברי הוועדה המקומית, וזה מופיע בפרוטוקול המליאה די מפורט, בעצם באו ואמרו בין היתר שההסתמכות אך ורק על הרחבת רחוב אד קוטש וביטול רחוב הלר היא בעצם גורמת הזזת הבעיה ממקום אחד למקום שני, במובן הזה שתושבי יפו א' ייפגעו, מכיוון שהם לא נמצאים פה בפניכם והם גם לא יהיו בפני המליאה. הנושא הזה עלה בין היתר על ידי מר ארנון גלעדי ובין היתר על ידי חברים נוספים בוועדה המקומית שבאו ואמרו רבותיי, אם אתם באמת חושבים רק להסתמך על הרחבת רחוב אד קוטש אל תשכחו שגם שם יש תושבים, והרחבת הרחוב עשוייה לפגוע בהם. כך שצריך לראות את המכלול. אי אפשר להתייחס רק לתושבי שכונה אחת.

אבל למה ברחוב אחד כן אפשר וברחוב שני לא, למה לרחוב הזה אתם לא מציעים פיצוי?

אנחנו מציעים פיצוי. בעצם מה שאני אומרת,

מי שרוצה שיפנו אותו אתם מפנים אותו?

לא.

אז על איזה פיצוי אתם מדברים? סליחה, רבותיי, אני מבינה שהפצע יותר מידי עמוק, זה כבר שנים נמשך, אני מבינה את זה, אי אפשר להוציא את זה תוך שעה, שעה וחצי. אבל רבותיי, קצת להחזיק את עצמכם.

אני שמה את עצמי במקום אותם תושבים, אני יכולה להבין את התחושה הקשה של אדם שרגיל שמול הבית שלו אין פארק, בואו נגיד שלא היה שם פארק, בואו נגיד שלפני חמש שנים העירייה לא היתה משקיעה את אותו כסף, ויש לפניו שדה בור פתוח, לבין מצב שיש לו שם כביש במרחק ארבעים מטר. אני יכולה להבין את זה. אבל צריך להבין שאנחנו עושים את מירב המאמצים במסגרת היכולות שיש לנו לצמצם את הנזק. והעובדה היא שבסופו של יום, אחרי שהכביש הזה ייסלל, במתכונת מצומצמת, הוא הותקן בשטח של חמישים אחוז,

אבל אני מתארת לעצמי שבעיריית תל אביב יפו יש אנשים שמאוד רגישים גם לאוכלוסיה חלשה מאוד. זאת אומרת אנחנו ניסינו לצמצם, אבל לא צמצמתם, ואז במקום שני כיוונים יהיה כיוון אחד. רבותיי, אני רוצה לשמוע עכשיו את מתכננת מחוז תל אביב.

אני רק רוצה עוד שני משפטים, יש שם עכשיו פארק שהוא פארק קבוע. ההשקעות שהשקיעה העירייה עיקר העצים ניטעו באזור של בתי התושבים, זה אזור שיישאר פארק. העובדה שעכשיו עקרו חלק מהעצים גם לביצוע עבודות תשתית, נעשית שם עבודה של החלפת צנרת של הביוב, וזו אחת הסיבות שנדרש שם להרים את השביל כדי לחפור בעומק. זה דברים שישפרו את איכות החיים של התושבים. הכסף הזה זה לא כסף שיורד לטימיון. זה עיבוי וחיזוק המצב הקיים.

הראלה, אני די סבלנית אבל יש דברים שמקוממים אותי. גם אותך היו מקוממים דברים, ואת אמרת את זה, שאילו מול הבית שלך, אפילו חמישים מטר, אפילו מאה מטר מהבית שלי היום בונים את פסי הרכבת, זה היה אני לא יודעת לאן מעלה אותי.

הפרוייקט הזה עולה מעל עשרה מליון שקל, כאשר ארבע חמישיות מהסכום הולך לשידרוג הפארק. ארבע חמישיות מסכום הפרוייקט הולך לשידרוג הפארק.

לא רוצים שידרוג, תשאירו את מה שיפה לנו ככה. למה לקלקל את זה, את פגשת באיזה מקום תושבים שאומרים להם אנחנו משדרגים לכם והם אומרים לא רוצים, כי זה מספיק יפה, זה מצג שווא, אני אומר את זה כתושב ארבעים ושתיים שנה, שזה מצג שווא. השביל הזה שצמוד לבתי התושבים לא נוגע לתכנית הכביש. למה הרסו אותו, למה?

אני מהיום הראשון שלי עליתי לאשדוד, אמנם שאני מסנט-פטרבורג ואתם מבינים שסנט-פטרבורג עיר הכי פה בעולם אבל ברוסיה זה בוודאי ובודאי, ועליתי לעיר פרובינציאלית ביותר, קטנה, פרובינציאלית, אני הייתי חברת מועצת העיר משנת 89', אבל אני צריכה להגיד שהיום כאשר אנחנו חוגגים חמישים שנה המון המון דברים בזכות ראש העיר שלנו. ואמנם שהאידיאולוגיה שלנו היא שונה לגמרי, אבל אני אומרת שהמון דברים שהוא פיתח בעיר אשדוד זה בזכותו. וישר כוח.

יושבת הראש, אני פה בהתנדבות, הם בשכר, אני מבקשת,

רבותיי, בזה שאני מחליטה שאני מעלה היום את הנושא של הוועדה כשהכנסת בפגרה אני חושבת שאני עשיתי למען וממשיכה לעשות למען הציבור שמציג את הדברים.

הם אנשים שמקבלים שכר ולי אין זכות דיבור, אני עומדת פה בהתנדבות מלאה, עזבתי בית, עזבתי משפחה, ואת לא נותנת לי זכות דיבור.

אני רוצה להבהיר שני דברים. חברת נתיבי איילון הגישה תכנית חדשה לפרסום רחוב הלר ולהסדרת אד קוטש והעירייה מטפלת כעת בהסדרה כפי שזה הוצג.

מתי הגישו?

אבל בגלל כל ההליכים החלטנו בעירייה לא לקדם עד שלא נגיע לשיתוף פעולה עם הציבור. אבל התכנית מונחת אצלנו על השולחן ויש כוונה לצמצם באופן סטטוטורי את התוואי ברחוב הלר ולהסדיר את הנושא של אד קוטש. זה למעשה תב"ע חדשה שנמצאת עכשיו בעירייה.

למה אתם לא מקדמים את זה?

בגלל אי הבנות שהיו בינינו, אז החלטנו להגיע לשיתוף פעולה עם התושבים ואז לקדם.

למה לנו התושבים בדיבורים לא נאמר? למה בפגישות הרבות לא נאמר לנו את זה?

חברת נתיבי איילון הזמינה במשרדנו את הגשת התכנית הזאת. יש לנו חוזה להכנת התכנית. התכנית הזאת נערכה והוגשה לעיריית תל אביב, לפי מיטב ידיעתי אף אחד לא החליט לעצור את התכנית הזאת. התכנית הזאת מתקדמת, היא צריכה לעבור ועדה מקומית, היא צריכה לעבור ועדה מחוזית, יש לה תהליך שלם שצריך לעבור אותו.

התכנית שאתם הגשתם וממתינים לתוצאות של הוועדה אתם הגשתם עם מטרה,

אנחנו מקדמים צמצום רחוב הלר והתרחקות הרחוב מהבתים של התושבים עד כדי ארבעים מטר מהגדר של הבית.

אני באה פה בהתנדבות, מארגנת אותם בהתנדבות, אני צריכה לשמוע ואין לי זמן להגיב גם אני, מכיוון שממהרים. אני ממש מודה. אבל הם מקבלים שכר, הם יכולים לבוא בעוד שבוע ובעוד שבועיים,

מה זאת אומרת שהם מקבלים שכר, הם צריכים לעבוד בהתנדבות?

לא, אבל אני צריכה בהתנדבות לבוא כדי להגן על התושבים ולי אין זכות דיבור? אני לא יכולה להגיב כי אין זמן, כי תוכנן שאין זמן?

אני נורא מצטערת, אני רציתי לתת לעוד כמה אנשים לדבר אבל אני מסיימת את הישיבה. אני מבקשת מעיריית תל אביב ומחברת נתיבי איילון להפסיק את העבודות עד הישיבה הבאה. אנחנו נעשה ישיבה בשטח, נגיע גם לגורמים שלא היו כאן ואני חושבת שאנחנו נעשה,

אני כבר אומר שאנחנו מסרבים לזה, אין לוועדה הזאת סמכות,

אין סמכות, אבל אנחנו מבקשים.

מי ישלם את הנזקים,

מי שנתן את האישור לסעיף 261 ד', ממשלת ישראל. ממשלת ישראל נתנה את האישור לפי 261 ד', שהיא תשלם.

המשרד לאיכות הסביבה פועל לפי מה שהחוק בעצם מתיר לו ובמסגרת הזאת קיבלנו נספח ביצוע לתכנית תל אביב 1940. נספח הביצוע מוגש לנו על פי חוק והוא כולל בעצם בחינה של היבטים סביבתיים של הפרוייקט, השפעה של הפרוייקט על הסביבה שלו. במסמך שאנחנו קיבלנו הוצגה אותה חלופת צמד שיוסי הציג, שהיא החלופה שמצמצמת את רחוב הלר. הם לא בחנו את רחוב הלר במתכונתו המלאה, בחמישים מטר המותרים על פי התב"ע, אלא הם בחנו אותו במרחק של כארבעים מטר, התב"ע היא תב"ע מאושרת שנת 91', לתב"ע צורף נספח אקוסטי, זה מה שצורף באותה תקופה, זה מה שהיה אז. נספח הביצוע על פי הוראות התכנית מבקש התייחסות לנושא האקוסטי ולנושא הטיפול הנופי. לא נדרשה התייחסות להיבטים של איכות אויר על פי התב"ע. אני פועלת על פי מה שהתב"ע מתירה לי בעצם.

הרחוב הזה הוא רחוב עירוני, הוא לא שונה מכל רחוב אחר בעיר. על פי התכנית שאנחנו הולכים לבצע אנחנו מרחיקים את הרחוב מבתי המגורים ארבעים מטר. בכל מקום אחר בעיר הבניין יושב על הרחוב. המצב שנוצר פה הוא מצב הכי טוב שאפשר להעלות על הדעת. להעביר לאד קוטש זה פקק תנועתי. דהיינו תושב יפו ד' שירצה לנסוע למגדל האופרה לדוגמא לא יוכל לנסוע ברכב פרטי. הוא יעמוד בפקק בשדרות ירושלים במשך שעות. העניין הזה מבדק, הוא בלתי אפשרי, היציאה מיפו ד' דרך רחוב וולפסון קרוב מידי למחלף והוא בלתי אפשרי. ולכן כשדואגים לתושבים צריכים להסתכל על המכלול הכולל. גם התושבים של יפו ד' צריכים לנסוע ולהגיע ולהתנועע. ליפו ד' יש רק חיבור תנועתי אחד,

מה שחשוב אבל להגיד בעניין הזה שבנספח הביצוע הוצגה אותה חלופה שמצמצמת את הרוחב של הלר ומייעדת את השטח שצומצם לשצ"פ. זאת אומרת שמה שנחמה אמרה ומה שיוסי אמר, שצריך להגיש את המסמכים הסטטוטוריים האלה בהקדם בשביל באמת לקדם את אותה חלופה.

אבל אנחנו שמענו שיש תכניות חדשות.

זו בדיוק התכנית הזאת, זה בדיוק זה.

יש תהליך סטטוטורי וביחד עם התושבים אפשר יהיה לנסות אולי להגיע להסכמה.

זה רוחב הדרך שחייבת שתהיה תב"ע. החלופה שהם הציעו היא החלופה שמצמצמת את זה לרוחב הזה, שמרחיקה את הכביש מבתי התושבים והם לוקחים כביש חד סיטרי, הכביש החד סיטרי בצד השני. זאת אומרת שכל מה שצריך להגיד בעצם לנתיבי איילון עכשיו זה להריץ את אותו קידום של ההליך הסטטוטורי.

אנחנו מבקשים את זה מ-2004.

אני לא יכולה לדרוש, אני מבקשת מכם להפסיק את העבודה עד השלוש עשרה, בגלל ששבוע הבא אני לא יכולה לעשות ישיבה, ביום חמישי אני הייתי עושה אבל זה תשעה באב ואני לא יכולה לעשות את זה כדי לכבד את החגים של מדינת ישראל ודברים שאנחנו צריכים לכבד, אני עושה את זה בשלוש עשרה. אני מבקשת מכם, תעצרו. בגלל שיש פה סערת רגשות שאני חושבת שצריכים להיפגש באמצע, צריכים לדבר עם התושבים. בסך הכל אתם מבינים שכל אחד מאתנו לא היה רוצה, ואני מבקשת ממשרד איכות הסביבה לבצע בדיקת זיהום אויר באיזור על סלילת הכביש.

אני לא יכולה לבצע את זה. מי שמבצע את הבדיקות הסביבתיות הוא תמיד יזם התכנית. יזם התכנית על פי חוק נדרש בתב"ע מה הוא צריך להגיש. במקרה זה התב"ע לא דורשת מהם כזה דבר.

אז עיריית תל אביב, תבקשו בבקשה מנתיבי איילון לבצע את הדבר שהוא יעזור לנו בשלוש עשרה. אני מבקשת סליחה שאנחנו היינו צריכים לעשות את זה במהירות, אבל בגלל שאנחנו רצינו להגיע לתושבים, רוזה, סליחה, ככה לא מתנהגים בכנסת. אני עם כל הרצון ועם כל הכבוד, ככה לא מתנהגים בכנסת. אנחנו בשלוש עשרה נעשה את הישיבה בשטח.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00