פניות ציבור של אזרחים מודאגים המתגוררים בקו העימות ובצפון

20
ועדה מיוחדת לפניות הציבור
1.8.2006
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 11
מישיבת הוועדה מיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, ז' באב התשס"ו (1 באוגוסט 2006), שעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם: פניות ציבור של אזרחים מודאגים המתגוררים בקו העימות ובצפון
המתלוננים על חוסר תאום בין משרדי הממשלה השונים ועל חוסר
המידע לאזרחים בשפות השונות

חברי הוועדה: סופה לנדבר – היו"ר

ברק זיו – מרכז אגף תאום משרד ראש הממשלה
סא"ל סיגל תדהר – רע"ן רשויות ומשרדי ממשלה משרד הבטחון
גבריאל וולקינסון – מנהל מוקד חדר מלחמה משרד התעשיה,
המסחר והתעסוקה
רונן כהן – ראש תחום פרט בקבוצות חריגות משרד הבינוי והשיכון
אידה בן שטרית – מנהלת אגף מידע ופרסום משרד הקליטה
עידו נחום – מנהל אגף פניות ציבור ודובר משרד הרווחה, משרד
הרווחה
יעל שביט – סמנכ"ל שירות לקוחות ברשות המיסים, משרד האוצר
בועז ירדני – מנהל המרכז הגלובאלי של הסוכנות במחלקת עליה
וקליטה הסוכנות היהודית
רחל שילה – נציגת פניות הציבור הסוכנות היהודית
בתיה כרמון – ממונה על פניות ציבור
מרים אקרמן – מנהלת תחום רווחה בקרן רש"י
דבורה גנני – מנכ"ל הקרן לידידות
ערן כהן - עמידר

שלומית אבינח

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב לכולם, קודם כל אני רוצה להגיד לכם תודה, העיתוי היה, בזמן קצר התארגנתם והגעתם ונכונות לדבר, אני מעריכה מאוד, תודה רבה. בעצם אני צריכה להגיד שפניות ציבור של אזרחים מודאגים שמתגוררים בקו העימות, בצפון, התקשרו אלינו בחוסר ידע שאין להם טלפונים והם לא יכולים להגיע למשרדי ממשלה ולעיריות ולא עונים להם, חוסר תאום בין משרדים מדאיג אותי מאוד, ואנחנו החלטנו שבעצם אנחנו צריכים לקיים את הוועדה בנושא הזה, על חוסר תאום בין משרדי, על חוסר הסברה בשפות שונות חוץ מעברית. על זה בעצם הישיבה של היום.

אתם תציגו, אנחנו נעשה סבב היכרות וכל משרד אחרי זה יציג את הדברים, מה אתם עושים ומה הטלפונים שאנשים צריכים להתקשר היום ומה אתם עושים לאור המצב הנוכחי במדינת ישראל, ואיפה אתם מפרסמים את הטלפונים חוץ מאינטרנט מפני שאינטרנט זה דבר טוב ומודרני מאוד אבל לא כל אזרח משתמש במחשב ובאינטרנט ולאור המצב הנוכחי זה בכלל לא כל כך רלוונטי. זה דבר אחד.

דבר שני אני ארצה לשמוע איך משרדי ממשלה ואתם ערוכים למצב יום אחרי המלחמה, מפני שיש כל כך הרבה אזרחים שהם בחרדה ובמצב של לחץ ובמצב קשה לאור המצב הנוכחי, אז אני ארצה לשמוע גם מצב של היום, לאן הם צריכים להתקשר, מה הם צריכים לעשות, מי מטפל באנשים האלה, מי מטפל בצפון או במקום אחר, ומה המשרד יעשה אחרי המלחמה.

אני צריכה להגיד שאנחנו קיבלנו המון טלפונים, אנחנו קיבלנו אותם בוועדה, אנחנו קיבלנו אותם בפדרציה, אנחנו קיבלנו טלפונים רבים. אנשים מתקשרים ולא יודעים מה לעשות עם עצמם. אני צריכה להגיד ולומר שהמון ארגונים וולונטריים לקחו על עצמם, ובכלל אנשים טובים לקחו על עצמם דבר שהיתה צריכה לעשות הממשלה, כולל עזרה, כולל ארגונים וולונטריים, עמותות שונות, כולל גיידאמק שאני יושבת ראש פדרציה חוץ מהתפקידים, תפקיד וולונטרי שלי, ואני צריכה להגיד שתוך יומיים אנחנו העברנו דרכו חמש מאות איש.

אני גם ביום ראשון הייתי בפדרציה, קיבלתי טלפונים, טלפונים שהגיעו לכנסת, ואני צריכה להגיד שדיברנו, אני לקחתי על עצמי תפקיד של אזרח מודאג, אני הבאתי לכאן טלפונים שאנחנו קיבלנו אותם תוך שעתיים, מחיפה, טבריה, קרית שמונה, צפת, זה טלפונים של אנשים שבמצב הנוכחי ניסו להתקשר לעיריות, לא השיגו אותם. ניסו להתקשר למשרדי הממשלה, לא השיגו אותם. והם בפאניקה התקשרו לכנסת ואחר כך מהכנסת העבירו אותם לפדרציה. ואני אומרת שמצב מאוד מאוד מדאיג אותי, ובגלל זה אני רוצה לשמוע מה אזרח שהוא נמצא בחרדה, הוא נמצא תחת לחץ של מלחמה, מה עליו לעשות, לאן להתקשר.

אני אישית התקשרתי למשרד הקליטה. אני ראיתי בערוץ 33 את מנכ"לית משרד הקליטה יום לפני זה, נרגעתי מאוד, אמרתי מטפלים באנשים, התקשרתי למנכ"לית, היתה לא במקום, כמובן שהיא בלחץ ועסוקה, התקשרתי לאזור צפון, התקשרתי אליו, העביר לי תוך כמה שניות רשימה של כל הרכזים שלו, התחלתי להתקשר, אני חשבתי יכול להיות שאנשים בפאניקה לא יכולים להשיג. נתתי את הטלפונים לעובדים שלי, הושבתי אותם מולי והתחלנו להתקשר. אז אחד לא נמצא בצפון, שני כן נמצא בצפון, לא נמצא בעבודה, שלישי כן נמצא בעבודה אבל הוא לא מטפל בדברים האלו, ויש לי רשימה של אנשים, התברר שמתוך הרשימה של כל רכזי אזור הצפון של משרד הקליטה אחד לא ענה.

התקשרתי לסוכנות, בסוכנות ענו לי שהם בעצם מטפלים באנשים ולא רק בעולים חדשים, אמרתי יפה מאוד בגלל שפה לא מפרידים עולה חדש וותיק, בנאדם שזקוק לעזרה צריכים לעזור לו. התברר שגם הסוכנות, כמו קרנות, עובדים מול העיריות. ובעיריות ניסיתי מוקד 106 בכל העיריות של צפון, בחיפה הטלפון היה בלי הפסקה תפוס כמובן ובעיריות אחרות אני פשוט לא הצלחתי להשיג את האנשים שמטפלים בעניין, ואז התברר שהאזרחים שמתקשרים אלינו בפאניקה הם כנראה צודקים ואין להם מול מי לעבוד ומי יפנה אותם. אני חושבת שהמצב מאוד מאוד רגיש, וזה לא כל כך בסדר.

אני רוצה שבזמן שאתם תתייחסו תתנו לי כמה טלפונים כל אחד שאנשים יוכלו לקבל את העזרה והטיפול. נתחיל ממך, בגלל שבעצם אתם באמת עובדים בצורה מאוד מאוד יפה ומהירה.

אני רוצה להתחיל בזה שאם יש בפדרציה בעיות דחופות עכשיו אנחנו יכולים לעזור לכם. הקרן לידידות פועלת, היא היתה אולי הראשונה שהיתה בשטח,

אנחנו בעצם התאספנו לא כדי לעשות עכשיו בתוך המלחמה ביקורת אחד על השני, כדי לאחד את הכוחות ולתת לאזרח שנמצא במצב הנוכחי את העזרה.

מה שעושה הקרן לידידות במצב החרום יחד עם סקטא רש"י ושתי פדרציות נוספות, באמצעות משרד הרווחה, זה לקבל ממשרד הרווחה את הצרכים ברשויות המקומיות בנושא של מזון, מזון חם ומזון יבש, אנחנו מממנים, קרן סקטא רש"י מחלקת, לפי הנחיות משרד הרווחה בערים השונות. הרשויות מתארגנות בחלוקת האוכל לבתים, לפי המלצות של העובדים הסוציאליים וכו'. אשר לזקנים, החלוקה ברשויות המקומיות נעשית, האוכל והכל מובא על ידי אש"ל, הג'וינט, והרשויות המקומיות גם הן מחלקות את זה לקשישים. זאת פעולה אחת שנעשתה ממש מיום תחילת המלחמה.

בנוסף לזה הקרן לידידות היתה בכל הרשויות המקומיות וכל הבעיות שצצו לראשי הערים, בעיות קונקרטיות, אנחנו לא מטפלים בפרסונות, באנשים, אנחנו מטפלים בארגונים. אנחנו לא ארגון שאפשר לפנות אליו באופן אישי. אבל ראשי הרשויות שהיו צריכים עזרה בכל מיני דברים שעלו קיבלו באותו היום מענה. בכרמיאל זה היה אפודים לעובדי העירייה, בקרית שמונה זה היה היום הראשון של המקלטים, סיוע למקלטים, כל רשות משהו אחר.

חוץ מזה יש לנו קופות ידידות ברשויות המקומיות, שזה אומר אנחנו מכפילים ומשלשים את תקציבי משרד הרווחה לפרט ברשויות המקומיות. יש כספים שלנו שמונחים, שנמצאים ברשויות המקומיות, שהם מעבר לתקציב המדינה, שאם אדם נקלע לצרה, באמצעות הרשות המקומית יכול לקבל עזרה כספית, וזה כדאי שתדעו, בחלק מהמקומות בכפרים הדרוזים עושה את זה עבורנו סקטא רש"י, אנחנו עושים את זה גם ביישובים הבדואים, ששם יש דרך אגב מצוקות לא פחות קטנות. אז יש כסף שלנו ברשויות המקומיות לצרכים מיוחדים.

בנושא העולים החדשים אנחנו נתנו למשרד הקליטה מאתיים אלף דולר כדי לענות לצרכים אישיים של עולים חדשים. אבל ברמת הפרט. אני מקווה שאמרו לך את זה. לא אמרו לך את זה.

אני אסביר מה קרה. כאשר התחילה המלחמה אנחנו נסענו לצפון, ולאור מה שראינו בצפון, אנחנו היינו בטבריה, אנחנו היינו בבתים שפוצצו אותם, אנחנו היינו במשפחות שנפגעו, אני הייתי במשפחות של חיילים שנהרגו, זאת אומרת אני יודעת את המצב בצפון מזה שאני ביקרתי שם יחד עם המפלגה שלי ואני לבד, ביקרתי שם בצפון. ובגלל זה בעצם אני לקחתי על עצמי לארגן קייטנה. כאשר גיידאמק אמר שהוא מארגן את הקייטנה ואנשים בפאניקה התקשרו לכנסת אז אנחנו ניסינו להעביר אותם דרך גוף הזה. אחר כך ביום ראשון אני ביטלתי את החופש של כל העובדים בפדרציה, אמנם זה גוף וולונטרי אבל ביטלתי את החופש של כולם וכולם עונים לטלפונים וכולם מטפלים באנשים. אבל אנחנו ארגון שהוא בעצם לא יכולים לעשות כל מה שבעצם המדינה צריכה לעשות. ואני ביום ראשון, כאשר אני הייתי בפדרציה, אני התחלתי לחפש מה אזרח צריך לעשות. בגלל שהטלפונים לא הפסיקו לצלצל, כנראה אנשים נמצאים בבעיה. מובן שבעיריות מנסים לתת להם עזרה אבל כנראה אין אמצעים גדולים. אנחנו אתמול ישבנו בוועדת כספים עד הלילה.

למשרד הקליטה יש כסף בדיוק למטרות האלה של עולים חדשים שנקלעו למצוקה, ברמה פרטנית. יש כסף. דרך אגב אנחנו עושים את הכל בתאום עם האגף לתאום ובקרה במשרד ראש הממשלה, בתאום עם פיקוד העורף, עם דני שני בצפון, בתאום עם משרד הרווחה, הכספים שלנו ניתנים על פי הנחיות הממשלה. אשר לשלב ב', של אחרי המלחמה, היום יש בסקטא רש"י דיון ראשון בנושא הזה מה אנחנו עושים אחרי המלחמה. לקרן לידידות יש דיון בצפון ביום חמישי ואנחנו מתארגנים עם הרבה כסף לראות איך אפשר לעזור ביום שאחרי המלחמה. אבל כאמור אנחנו קרנות, אנחנו לא ברמת הפרט, זה שייך למשרדי הממשלה הרלוונטיים. אנחנו מה שאנחנו צריכים לעשות אנחנו עושים, נשמח לעשות עוד אם תפנו את תשומת לבנו. יש לנו משאבים.

אנחנו במשרד ראש הממשלה הקמנו עם התחלת המלחמה את המרכז ניהול לאומי, שזה אמור להיות הגוף המתאם של עבודת כל משרדי הממשלה בצפון, ותאום גם עם הרשויות המקומיות בצפון. אנחנו העברנו את כל הניהול לצפון, לאזור עכו, יש לנו שם צוות קבוע שנמצא מאז תחילת המלחמה, שהעבודה שלנו היא מצד אחד מול משרדי הממשלה וגם מול הארגונים הוולונטריים שמעורבים בזה, אבל בייחוד מול הרשויות המקומיות. יש כבר נוהל שמתקיים מתחילת המלחמה הזאת שכל רשות מקומית ממלאת כל יום דו"ח שכולל בעצם מכמה חס ושלום נפגעים, בתים שניזוקו, עד הערות, כל דבר שהם צריכים, מצעצועים שהם מבקשים ומנות של אוכל והוצאה של תושבים לימי ריענון דרומה. וכל הפניות שמגיעות אלינו מהרשויות המקומיות אנחנו מעבירים אותן הלאה לאנשי הקשר שיש לנו בכל משרדי הממשלה ובארגונים הוולונטריים. בנוסף לזה כל הצוות המקצועי, מרמת המנכ"ל וראשי האגפים והיועצים המקצועיים של ראש הממשלה כולם באופן קבוע כמה פעמים בשבוע נמצאים בצפון, בביקורים אצל ראשי הרשויות. לדוגמא ביום חמישי אנחנו היינו אני וראש האגף ליאור שילת אצל ראשי הרשויות הדרוזיות בצפון, והיום פעם אולי עשירית המנכ"ל והצוות המקצועי מגיעים לצפון לסדרת פגישות. ואנחנו נמצאים בקשר רציף עם כל הרשויות בצפון. אנחנו גם לא כמשרד ממשלתי, משרד מטה בעצם, אנחנו לא יכולים לטפל בעקרון בפניות פרטניות של תושבים. בעקרון הדרך הנכונה שזה יתנהל שאזרחים יפנו לרשויות המקומיות, כי אנחנו נמצאים בקשר יומיומי ואפילו כמה פעמים ביום,

אבל לא עונים שם,

זה דבר שלא ידענו שקורה. בעקרון מוקד 106 או מוקדי החרום בעיריות הם אמורים להיות פעילים, וצריך שיהיה אפשר להשיג אותם. אבל אם יש בעיה בזה בסדר, אני רשמתי את זה לפניי, אנחנו נעלה את זה היום.

אני קיבלתי טלפון ביום ראשון מקרית גת, מהעירייה, מתנדבת בקרית גת בעירייה, היא פשוט יושבת ראש פדרציה אבל היא עובדת בעירייה. היא אומרת עשרות אנשים לומדים כאן ואישה אחת עם תינוק חודש ימים ואומרת מה אני צריכה לעשות. אז היא לקחה אותם לראש העיר אז ראש העיר אמר מי שיגיד שהוא ישלם לי אחרי מלחמה אז אני מוכן להתחיל לטפל, אבל זה לא עניין שלי, וזה באמת לא עניין של ראש העיר בקרית גת. והיתה שם קבוצה יותר מעשרים איש.

אני אשמח שתתני לי אחרי הישיבה את הפרטים של המקרה,

אני אתן לך טלפונים שאני קיבלתי אותם ביום ראשון.

אין שום בעיה, אני אעביר את הכל למנ"ל. באופן עקרוני אנחנו נמצאים בקשר עם ראשי הרשויות בצפון. יש אפילו פרוייקט של ערים מאמצות.

אז תבדקו למה טלפונים לא עונים, למה עיריות לא יכולות לתת מענה. אתם עושים תאום וכנראה אתם עושים את זה טוב אבל כנראה למטה משהו לא פועל.

יתכן, ואנחנו נבדוק את זה מייד אחרי הישיבה. אבל באופן עקרוני אנחנו כמשרד לא יכולים לעבוד מול מליון וחצי אזרחים. השיטה הנכונה, אני רואה שהיא לא מתקיימת בצורה הטובה ביותר אבל מה שצריך להיות שכל אזרח יוכל לפנות לרשות העירונית שלו ולקבל ממנה את כל הסיוע שהוא צריך. ולפרוייקטים גדולים, מה קורה אם תושבים רוצים לצאת דרומה, ואז הם צריכים להיות בטיפול של רשות אחרת, בשביל זה הקמנו פרוייקט של ערים מאמצות, שיש לכל עיר עיר מאמצת, ואנחנו פועלים בשיתוף ארגונים וולונטריים ובשיתוף משרד התיירות ומשרד החינוך להוצאה של תושבים בצפון, אם זה לפרוייקטים של חד יומיים, שזה בדרך כלל לילדים, ללונה פארקים וכדומה ועד לאירוח. אנחנו עוסקים בתאום של זה.

איך אתם עושים את זה ליום אחד? איך אפשר במצב הנוכחי להוציא ילדים באוטובוס ולהחזיר אותם באוטובוס?

כן, מוציאים אותם בבוקר ומחזירים אותם בערב.

אני חושבת שנתתם פקודה לא לעשות את זה במרוכז, לא?

אני אגע בזה, יש הנחיות שמקלות במקומות מסויימים, אני ארחיב על זה.

אנחנו עכשיו נעביר דף ואתם תרשמו לנו טלפונים ופקסים.

אני מנהל את המוקד של משרד התמ"ת. משרד התמ"ת נותן מענה בעצם לנושאים שהוא מטפל בהם, בעיקר רוב הטלפונים היו בנושא יחסי עובד מעביד, כשאנשים לא ידעו מה החוק בעצם, אם חייבים ללכת לעבודה, ואם אני לא עובדת מי משלם לי משכורת וכדומה. אנחנו גם אחראים על נושא של מעונות יום. מעונות יום שפתוחים וכאלה שאנחנו מנסים לפתוח אותם בעזרת מתנדבים. נושא של הכשרות מקצועיות ובתי ספר להנדסאים ולטכנאים שאנחנו נותנים צוי ריתוק לעובדים במפעלים קיומיים, ובנושא של שרות התעסוקה הלשכות הפתוחות והסגורות והנושאים האלה.

בפועל, אנחנו מקבלים סדר גודל של אלפיים פניות ביום בערך, לפי התקופה כמובן, הנושאים של הפניות משתנים. אם בשבוע הראשון רוב הפניות היו בנושאי יחסי עובד מעביד, והיו לנו גם הרבה פניות בנושאים שהיו דווקא של פיקוד העורף, אם המקום עבודה שלי לא ממוגן ואיך אני יכול להגיע לעבודה ושאלות מהסוג הזה, היום רוב הפניות הן בנושא של איך אני מקבל את הפיצוי ואיפה הטפסים וכו'.

מבחינת הפרסום של הטלפונים שלנו, הטלפונים שלנו פורסמו גם בעיתונות ובעצם בכל המדיה שצריך. הטלפונים שלנו אמורים להיות בעיקר לעסקים ולעובדים, ואולי מה שקשור למעונות יום והכשרה מקצועית שאמרתי, אבל בסופו של דבר אני חייב לומר שרוב הטלפונים לא קשורים לתחום הפעילות שלנו ספציפית, ואנחנו נאלצים להפנות אותם הלאה.

זה בדיוק מה שקורה, הערפל הזה,

אז אני מחדד את הנושא שהעלית אותו, רוב הפניות אנחנו מפנים חזרה לפיקוד העורף מכיוון שאנחנו לא ניתן שום הנחיות לגבי האם מקום עבודה הוא מוגן או לא מוגן ואיך הוא יכול להגיע לעבודה. אנחנו בנושא של הפיצוי לא מסוגלים לתת את התשובות מכיוון שאנחנו ממתינים לפרסום על ידי רשות המסים ומשרד האוצר לגבי המענים והטפסים שצריך למלא אותם. לגבי שפות, לא נתקלתי בבעיה של שפות. כלומר כשהיו פניות וביקשו לדבר רוסית לקחנו טלפון וחזרנו אליהם עם דובר רוסית מהמשרד. אבל לא קרה שביקשו דובר אמהרית או דובר שפה אחרת ולא יכולתי לתת מענה. זה פשוט לא קרה.

בסדר. אצלי זה קרה. משרד ראש הממשלה, אתם ערוכים לזה שיש,

אנחנו לא עובדים מול אזרחים, אנחנו עובדים מול רשויות, אז אין לנו בעיה כזאת, אבל כתבתי לי את זה ונבדוק גם את זה.

מה קורה עם אנשים שמשתתפים בתכנית ויסקונסין, אתם נתתם להם הוראה,

נתנו הקלות. הרי הבעיה היחידה שלנו כרגע היא בנצרת. נצרת, אנחנו נוהגים בדיוק לפי פקודות פיקוד העורף. אם פיקוד העורף היה אומר לנו לסגור את המקומות אז היינו סוגרים. אבל מכיוון שהפעילות שם ביקשו להגיע לעבודה, ויסקונסין זה כמו עבודה לצורך העניין, אבל מכיוון שמסגרות הילדים סגורות במצב שבו שני ההורים צריכים במקביל להגיע לויסקונסין אחד היה יכול להישאר בבית עם הילדים והשני מגיע לעבודה. זה הפתרון שנתנו לדבר הזה.

למה לא שחררתם זוג?

למה כן לשחרר זוג?

למה לא?

מי שצריך להגיע לעבודה צריך להגיע לעבודה. זה כמו להגיע לעבודה ויסקונסין. אני ככה מבין את זה, אלה הנהלים שהוציאו מהמשרד, יותר מזה אני לא רוצה לסנגר כי אני לא חלק מהתכנית עצמה, אני גם לא אחראי על התכנית.

תעבירו לנו את ההוראה שנתתם לאנשים, בסדר? תודה רבה.

אני מרשות המסים, אנחנו למעשה אחראים על הפיצוי לאזרחים שהרכוש שלהם נפגע בפעולות איבה בצפון. אנחנו מיידית פתחנו ארבעה מוקדים בצפון, אני אתן לכם אחר כך בדיוק את הפרטים של המוקדים. המוקד המרכזי בחיפה אמור להיות עשרים וארבע שעות. יש שם דוברי אנגלית, ערבית ורוסית. יש מוקד בטבריה, יש מוקד בנהריה גם עד שעות הערב המאוחרות, בנהריה ובצפת. אנחנו פרסמנו מודעות גדולות בעיתונים לגבי מדריך לאזרחים שהרכוש שלהם נפגע בפעולות איבה. פרסמנו את המודעות גם בעברית וגם בערבית גם בעיתונות הערבית.

וברוסית ואמהרית?

רוסית עד כמה שאני יודעת לא פרסמו, אבל העברנו את זה למשרד הקליטה על מנת שהם יתרגמו את זה ויעבירו את זה לרוסית. אנחנו היינו בקשר עם משרד הקליטה,

רבותיי, תסתכלו, בנאדם צריך לרדת למקלט, ואתר אינטרנט זה עוזר לו? לכל אחד יש אינטרנט בבית? הרי אנחנו נמצאים במצב מסויים, גם במצב בלי מלחמה לא כל אחד משתמש באתר אינטרנט. לא כל אחד. ולא כל אחד יש לו מחשב בבית ולא כל אחד למד את הדברים האלה. אני חושבת שאתם צריכים פשוט להיכנס קצת לעור של בני אדם ולהבין.

אז לכן אנחנו עשינו את זה במקביל, גם פרסמנו מודעות בעיתונים, גם שלחנו עובדים שלנו להתראיין לרדיו ולטלויזיה שיסבירו מה הזכויות, אני מדברת על נזק ישיר,

באיזה ערוצים אתם פרסמתם?

גם ברדיו בכל הערוצים ממש העובדים שלנו התראיינו, גם היה קו ישיר בשבת האחרונה עם שאלות ותשובות עם עובדים שלנו, גם ברגע שיש פגיעה העובדים של המוקדים מיידית מתייצבים במקום,

מה שמתייצבים במקום זה אני עדה, אני הייתי בצפון, אני ראיתי, בהתחלה זה היה ממש מיידי מיידי ואני עדה לזה. רק פשוט אני רוצה לשאול אותך, בערוץ 9 הייתם?

אני לא רוצה להגיד לך, אני אבדוק את זה, אני לא הדוברת של המשרד, אני מבטיחה לך לבדוק. אבל בכל מקרה הם מתייצבים מיידית. אנחנו גייסנו כוח אדם באמת את כל מי שיכולנו העברנו לצפון, והם ישר מדביקים במקום מדבקות, הנפקנו המון מדבקות כאלה עם המספרי טלפון של המוקדים, שכל מי שנמצא שם יכול ישר, גם אם לא מבינים עברית תמיד יהיה מישהו שיקרא להם את מספרי הטלפון,

כן, אבל אני מבקשת, תתרגמו את זה לרוסית, אמהרית וצרפתית וספרדית גם, אני חושבת שזה קל מאוד לעשות, וברוסית בוודאי ובוודאי מליון וחצי איש נמצאים, ואני הייתי בבתים שאני חושבת שהאנשים האלה לא דוברי עברית, ואני חושבת שטוב תעשו אם תתרגמו את זה מייד לשפות שונות.

אנחנו נבדוק את זה.

אבל אני צריכה להגיד שאתם באמת מייד מתייצבים, ואנחנו ראינו,

אנחנו גייסנו כל כוח אדם שאנחנו יכולים וגם לא חסכנו בשום אמצעים.

בביקור שלנו בצפון אתם הגעתם לפנינו. אנחנו רצנו בשטח,

עוד מלה לעניין נזק עקיף, את אמרת שאת היית אתמול בוועדת הכספים, אז גם כן אנחנו עבדנו ממש להעביר תקנות ואנחנו נערכים עם מוקד גדול על מנת שיהיה ממש פיצוי מהר מאוד, גם לעניין נזקים עקיפים.

רק תעשו את זה בשפות חוץ מעברית, בסדר? תודה רבה.

אני רציתי להגיד עוד מלה בעניין הטלפונים שנתתי לכם, אנחנו עושים כל הזמן מעקב אם הם עונים, והם עונים מאוד מהר. אם תצלצלי תראי באיזו מהירות עונים במוקדים האלה.

אני אמרתי, אני כבר לא צריכה להוסיף, אנחנו היינו בשטח, ראינו אתכם בשטח וראינו את הטיפול המסור ומהיר, ואני חושבת שגם לשבח צריך להגיד את הדברים הנכונים. תודה רבה. רק פשוט שתשימו לב שזה בעברית ואנחנו צריכים את זה בשפות נוספות.

אני ראש תחום פרט וקבוצות חריגות במשרד השיכון. אנחנו די בהתחלה מה שעשינו זה קודם כל פרסמנו באינטרנט ובעיתונות. אני יודע רק על עברית ורוסית, אני לא יודע על שפות נוספות.בנוסף פרסמנו, כל מה שאני הולך להגיד תיכף, גם לכל סוכני הרווחה שלנו. אנחנו הרבה פעמים עובדים דרך רשויות הרווחה, וכל מי שבעצם בא בקשר, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, קופות חולים, כל מי שאנחנו נמצאים איתו בקשר והוא נמצא בקשר פרטני עם האנשים אז אנחנו העברנו לו את המכתב,

לאיזה טלפון האזרח הפשוט צריך להתקשר?

אני לא זוכר את הטלפון אבל יש את זה בפרסום. אם זה חשוב לכם, אני פשוט לא זוכר בעל פה, אני לא מתקשר לטלפון הזה אז אני לא זוכר בעל פה. צריך להסתכל. זה בוודאי צריך לשאול את הדובר כי אני לא בדקתי את הטלפון.

מה שחשוב זה שיצרנו מנגנונים של טיפול בעצם, הרי רוב האנשים אצלנו מקבלים טיפול, קצבה קבועה, אלא אם כן נגמר לו התוקף, או של התעודה או של האמנה של התשלומים. ובשגרה אנשים ניגשים לאותו ספק שנותן את שרות הזה עבורנו ונרשמים ועושים את כל הפעולות האלה. מה שאנחנו עשינו זה בעצם יצרנו מנגנון מהיר, שבעצם מורידים מהאינטרנט איזה שהוא טופס, או מהרשות המקומית מקבלים את הטופס, ממלאים את הטופס, שולחים לנו בפקס ואנחנו מבצעים ,ללא נוכחות שלהם, מבצעים כבר את כל הפעולות. אחרי שיש לנו את הטופס ביד אנחנו רק עושים את הבדיקה באמת שיש לו את החוזה שכבר ראינו אותו לפני כן או כל המסמכים שכבר קיימים אצלנו ואז משחררים את הכספים. זאת אומרת האדם לא צריך לצאת מהמקלט על מנת לקבל,

יש לו שם אינטרנט במקלט?

לנו אין דרך, אלא אם כן הוא חותם על משהו, הוא מקבל כסף, הוא צריך לחתום על משהו. אז דרך הרשויות המקומיות, העברנו גם לרשויות המקומיות, שדרכם יעבירו את הטפסים. אין לנו את הדרך, אנחנו לא עובדים עם מליון בני אדם, אנחנו עובדים דרך הרשויות המקומיות ודרך המחוזות. צריך לזכור שגם המחוז שלנו הוא מופגז, אז הוא לא מתפקד כמחוז בצפון, אנחנו נותנים את השירותים במרכז הארץ אבל הם שירותים טלפונים.

ומי שלא חתם?

מעבר לעניין השגרתי אנחנו הקמנו צוות בראשותי שאנחנו מטפלים בבדיקות פרטניות. אדם מתקשר אומר לנו תראו, הוא מעביר לנו, לא יכול לחתום, אין לי טופס וכן הלאה, אנחנו מטפלים פרטנית. אני חייב להגיד לך שלא הגיעו אלינו הרבה מקרים, הגיעו אלינו אולי חמישה מקרים מהצפון של אנשים שהם מוגבלים בניידות, לא נגיש להם המכתב, לא יצרו קשר עם העובדת הסוציאלית או עובדת סוציאלית או רשות הרווחה אומרת אין לי את הטופס, מה אני עושה עכשיו. אנחנו כבר דואגים לזה פרטנית.

מי פונה בעצם למשרד השיכון, אדם שהוא זקוק למה, לסיוע בשכר דירה?

אני מדבר על שכר דירה. לגבי קבלת דירות זה רגיל, אבל זה לא עניין של חרום קבלת דירה. בעיקר הנושא של שכר דירה. כל מי שהגיע ונבצר ממנו לחתום בוודאי שהם יקבלו סיוע, זה לא ייהרג ובל יעבור. אנחנו מוצאים את הדרכים. רק חשוב לי לומר שיש צוות פרטני שיום יום מתכנס, בתחילת היום ובסוף היום ואליו מגיעים כל הדברים, ואנחנו פותרים את כל הדברים של אותו יום פותחים באותו יום. לא מדובר במסות אדירות, אנחנו מסוגלים להתגבר על כל הבעיות הפרטניות.

אתה מכיר את הפנייה שלנו לשר?

לא מכיר, אני חייב לומר.

אנחנו פנינו לשר שאנשים שרוצים להתפנות או מפנים אותם מהצפון לדרום ולא יכולים למצוא דירות של אנשים טובים נגיד ככה אז יש בדרום המון דירות פנויות של עמיגור ועמידר ואז אנחנו פנינו לשר אם בנאדם רוצה בעצם לתקופה מסויימת להיכנס לדירה כזאת פנוייה מה עליו לעשות. אנחנו קיבלנו ממנו בעל פה את התשובה.

לא יודע מה הוא אמר לכם.

הוא אמר שהוא אתמול נתן הוראה לעמידר בעצם לאכלס את הדירות הפנויות לתקופה של המלחמה.

אז זה לא דרכנו, אולי ישירות, לא דרך האגף שלנו. אני לא מכיר את זה, הבוקר דיברתי גם עם הסמנכ"ל אצלנו לנושא אכלוס.

אני אתן לך עכשיו מכתב ותטפלו בזה בבקשה, אנחנו רוצים היום עד הצהריים לקבל תשובה מה על בנאדם לעשות אם הוא רוצה להיכנס לדירה.

אני לא מכיר את התשובה אבל הרעיון הזה עלה בשבוע שעבר ולמשרד השיכון ניתן מספר הדירות הפנויות, בכל אזורי הארץ, במיוחד בדרום. אני יודע שדנו בעניין הזה אבל אני לא מכיר את התשובה.

התשובה היתה חיובית, רק אני לא יודעת, אנחנו נקבל את התשובה כנראה אחרי המלחמה. אני לא רוצה עכשיו להיות צינית, רק פשוט רבותיי תסתכלו, יש מצב מסויים אצל בני אדם, והם צריכים לקבל טיפול מיידי. אני מבינה שאנחנו כולנו בני אדם, אבל אלה שנמצאים שם הם נמצאים במצב של פאניקה, מצב מאוד מאוד קשה, מצב של חרדה. ואני חושבת שמשרדי ממשלה צריכים לתת תשובה מיידית. ואני שמתי לב אתמול בוועדת כספים, ואני היום מעבירה את התחושה הזאת והרגשה הזאת שיש המון אנשים וולונטריים שמטפלים באנשים הרבה יותר טוב מאשר משרדי ממשלה, במהירות, במסירות, וזה לא כל כך טוב.

רק לי חשוב לומר, מדובר במאות דירות, מעל מאה דירות, אבל הדירות אינן ראויות למגורים. תקן אותי ערן, אבל אני אומר לך, יש איזה הוא מבצע שאנחנו יוצאים אליו, הוא לא קשור למלחמה, יש השקעה מאוד גבוהה בכל דירה ודירה להביא אותה למצב שהיא ראוייה למגורים. הרבה נושאים שהם נושאים של בטיחות. דירות שכבר מוזנחות הרבה זמן, ובגלל שאין להם מועמדים באזור הדרום, ידוע שאין הרבה אנשים שרוצים לרוץ, אני רק אשלים ואני אומר שמדובר בהשקעות בכל דירה, המון כסף. זאת אומרת אני מניח שגם אם תהיה הנחיה היום שמחר בבוקר אנשים מהצפון לאכלס אותם בדירות בדרום לא נראה לי שניתן יהיה לאכלס אותם מיידית, נצטרך לעשת כמה פעולות של שיפוצים, בוודאי בנושא כמו חשמל ונושאים בטיחותיים.

תסתכלו מה שקורה, אתם כנראה שמעתם בשידורים שונים ברדיו, יש אנשים טובים ויש אנשים רעים, מה אפשר לעשות שהמדינה שלנו מחולקת. אני ראיתי שבאילת היום פחית של מים מוכרים בעשרים ושניים שקלים. אני גם שמעתי, קיבלתי הודעה מקרית גת שעמדה משפחה אחת שהגיעה עם תינוק ועוד ארבעה ילדים על יד אמא, והיא היתה צריכה להיכנס מיידית לאיזה שהיא דירה. לקחו עבור חדר בקרית גת, אתם יכולים לנחש כמה ? חמש מאות דולר עבור שבוע ימים. אז אני אומרת שאנחנו עם טוב ועם מצויין אבל בתוכנו יש גם אנשים שונים מאוד, ויש אנשים שבעצם מעלים את המחירים ותופסים את ההזדמנות של המלחמה כדי לעשות עוד כמה גרושים, שאני חושבת שזה דבר פסול מראש, אבל זה קורה בינינו. ואז יש משפחות שדעה טובה או לא טובה, אבל לא לכולם יש קרובי משפחה, לא כולם יכולים ומסוגלים להיכנס לדירות של אנשים זרים. אז צריכים בעצם לקבל החלטה ולבצע אותה ולעשות משהו כדי שגם דירות האלה, אם יש רצון של אנשים להיכנס שייכנסו לדירות.

כשאחזור למשרד אני אולי אנסה לגלגל איזה שהוא מהלך שלפחות נצליח למצוא אולי מאגר של דירות של שכירות שנוכל להגיע אתם לאיזה סיכום באמת שהמחירים מוזלים. אני אציע את ההצעה, אני לא יכול להתחייב.

תודה. תקבל גם את ההחלטה של השר ואז תגיעו עד הצהריים להחלטה איך ומה לעשות. אני מבינה שזה לא פשוט.

יש רק דבר אחד שצריך לזכור, אותן דירות שרונן דיבר עליהן צריכות כמובן שיפוץ. הרי כשנכנס דייר לדירה הדירה עוברת שיפוץ,

אנחנו עכשיו לא מדברים על שיפוץ. אנחנו אפילו במקלטים לא מדברים על שיפוץ, ואתה יודע, יש לי ביקורת שלמה ואנחנו אחרי מלחמה נצא גם למקלטים, בגלל שמשהו קרה עם המקלטים האלה. על זה לא נדבר עכשיו. אני מבינה שצריכים לשפץ. לנקות ולתת לאנשים להיכנס.

לא רק זה, יש עוד דבר שצריכים לחשוב, בנאדם שעובר מחיפה או מקרית שמונה לדימונה או ירוחם לדוגמא, יש גם עניין של ציוד. דירה זה דבר אחד,

אבל אנחנו שמענו שהן כאן קרנות שעשו ועזרו לאנשים בצורה גם פרטנית וגם לקבוצות. כמה דירות נכון להיום יש בעמידר, פנויות, ריקות?

תראי, מדובר במאות דירות באזור הדרום.

אני אמשיך את מה שדבורה גנני אמרה. אני חושבת שחשוב להגיד שבמשרד הרווחה מטעם המנ"ל מנחם ונשל מרכז כל יום רשימה של כל הגורמים שנותנים סיוע בשטח, ובשולחן הזה נוצר תאום בין הארגונים השונים, כשיש חלוקה מאוד ברורה. כולנו עובדים קודם כל מול הרשויות המקומיות מבחינת הצרכים. גם אנחנו בודקים את הצרכים שהרשות בעצמו מעלה, כי לפעמים יש אי התאמה בין המספרים ומה שחשוב לנו זה שלא נביא יותר מידי מזון וגם לא נביא פחות מדי מזון.

מבחינת התעסוקה או יציאה לימים של הפוגה לילדים אז זה יותר בטיפול של הסוכנות, הג'וינט והחברה למתנ"סים, שהם מפעילים את היציאות החוצה. אנחנו מטפלים במשפחות שרוצים ביחד, כי הרבה מאוד מההורים לא מוכנים להיפרד מהילדים והילדים לא תמיד רוצים להיפרד מההורים אז אנחנו מנסים איפה שאפשר לארגן יציאה יומית למשפחות. אנחנו גם עסוקים באירוח של משפחות, לא בבתי מלון, יותר באכסניות ובמקומות שהמחירים יותר ידידותיים, הוצאנו כבר שניים או שלושה מחזורים של משהו כמו אלף איש כל פעם לשהייה בדרום, כשתמיד יש את הדילמה, לא רוצים לחזור הביתה, מצד שני יש משפחות אחרות שרוצות לצאת.

באיזה מקומות הם נמצאים כרגע?

בירוחם, בבאר שבע, בעיקר בדרום. במלונות ובמקומות שהצלחנו להגיע אתם לסיכום סביר מבחינת המחיר. אנחנו כמובן גם עובדים עם שותפים שלנו מבחינת כספים, כמו עם קרן ידידות גם חלק מהפדרציות. אנחנו גם סיפקנו בהתחלה משחקים וציודים מהסוג הזה. יש לנו מוקד אבל הוא בעצם גם יותר לפניות של הרשויות, כי אנחנו לא רואים את עצמנו כמענה לאזרח. לצערנו הטלפון התפרסם בטלויזיה אז אנחנו גם מוצפים, ואנחנו בסך הכל מעבירים את הפניות למי שצריך לטפל בהן.

אנחנו גם עשינו מאמץ להפעיל בני נוער במחנות קיץ של הקרן שהיו ממילא מתוכננים לפעול, ואנחנו גם עסוקים עכשיו עם מה יקרה ברגע אחרי, במיוחד בהקשר של הצרכים היותר פסיכולוגים שיש לילדים והורים ואיך אנחנו יכולים כן מהר מאוד לעזור לחזור לשגרה ולהציע מוקדים של פעילות. אנחנו עוד לא יודעים מה אנחנו נעשה ואיך נעשה את זה.

אנחנו כן מרגישים שכן נוצר תאום טוב בין הארגונים השונים בחלוקה של העבודה בינינו, אבל אין ספק שיש בעיה למי שרוצה לפנות לרשות, הם לא תמיד מקבלים מענה, ולכן הפניות מגיעות לכל מיני מקומות ומה שחשוב זה להעביר את זה חזרה למקום.

אני גם רוצה להוסיף בנושא של המזון אנחנו מפעילים את המערך של אנשי הקרן שעוסקים כל הזמן במפעל ההזנה של בתי הספר ואנחנו גם בודקים שהאוכל שמגיע מגיע למי שהוא צריך להגיע. ויש גם דאגה מיוחדת שנדאג להגיע למשפחות היותר מוחלשות שלא יודעים לבוא ולא יודעים לדרוש את זה כי הם לא תמיד מקבלים, הם בקצה, יותר קשה להגיע אליהם. אז יש לנו, אנחנו יחד עם הרשויות המקומיות באמת עושים מאמץ להגיע דווקא אליהם. אנחנו גם חילקנו בתאום איתם תלושים להיפרכולים למיניהם כי יש אנשים שפשוט נתקעו בלי כסף.

זה היה ביום ראשון, לוועדה התקשר בנאדם מטבריה תביאו כסף,

כן, יש אנשים שאין להם כספומט וכרטיס אשראי ואין להם פנקס צ'קים. בימים רגילים. ואם הם רוצים לצאת החוצה עכשיו ולקנות אוכל אין להם, אז אנחנו מספקים תלושים. אנחנו גם מעורבים קצת אצל המשפחות שנפגעו ישירות, לתת להם נגיד כרטיס מגנטי ל-H&O שיוכלו לקנות בגדים, דברים מהסוג הזה. אבל בגדול אנחנו עושים את כל העבודה מאוד מתואם עם הרשות המקומית, עם הרווחה. אנחנו בעיקר מפנים בחזרה את הצרכים לאלי צור במחוז חיפה שמרכז את הכל ואז אנחנו דנים בזה בצורה מסודרת כדי שלא יהיה מצב שרצים אחרי כל מיני צרכים שעולים בשטח שבעצם יש להם מענים, וגם להיפך, לזהות את הצרכים שאין להם מענים ולראות איך בצורה מתואמת אנחנו נרתמים לעניין.

אם נניח דירה נפגעה ובנאדם צריך תקופה מסויימת עד שמשפצים אותה ועד מעבירים אותה למצב נורמלי הקודם, אתם גם נותנים לו כסף לשכירות?

זה לא התפקיד שלנו. כמו שאמרתי אנחנו בצרכים מאוד מיידיים, שמישהו צריך, כי הם לא יכולים להיכנס הביתה ויש להם ילדים ואין להם בגדים אז ברמה הזאת אנחנו נכנסים. בדברים האחרים זה לא אחריות שלנו, אנחנו לא רואים את עצמנו נכנסים לעניין הזה. אם תתגבש תכנית ופונים לקרן אני מניחה שאפשר לשקול את זה. אבל אנחנו היום עסוקים יותר בצרכים הבסיסיים ורווחת התושבים, לא רק אוכלוסיית הרווחה, בתאום עם משרד הרווחה והרשויות.

משרד השיכון, מה אתם עושים עם בנאדם עד שהוא בעצם צריך את הדירה הזמנית?

לא קיבלנו פניות לסיוע בשכר דירה זמני. אני אומר לך שאם יגיעו אנחנו נטפל בהם פרטנית, בלי שום בעיה, אבל לא קיבלנו.

תודה רבה. כן, סוכנות.

אנחנו התחלנו לפעול בשלוש עשרה ביולי, קודם כל הוצאנו, פינינו את הילדים ממרכזי הקליטה בצפון, הבאנו אותם לשלושת כפרי הנוער של הסוכנות, יש לנו שם היום כחמש מאות ילדים, שמקבלים גם פעילות חינוכית, גם יציאות החוצה, שלוש ארוחות וארוחות ביניים, ביגוד, הגענו אפילו לנושא של קרם הגנה נגד שמש שגם את זה חסר. משם הרחבנו והוצאנו ילדים, ובמקרים גם מלווים מבוגרים לפנימיות ברחבי הארץ, היום יש לנו תשעת אלפים אנשים במרכז שמקבלים את החינוך, פעילויות חינוכיות. יש לנו מבקרים בכל אתר עם שאלונים לראות שבאמת כל אחד מקבל את מה שהוא צריך לקבל. הילדים שנמצאים בלי מבוגרים מצלצלים הביתה כל יום להורים על מנת שיהיה קשר בין הורה וילד. בנוסף לזה המשפחות במרכזי הקליטה שלנו יש להם פעם בשבוע סיורים בכפרי הנוער שהם יראו מה הילדים עושים. אם יש למישהו תלונה שצריכים תשובה מיידית אני אתן את המספר טלפון שלנו,

אנחנו נחלק את הדפים, אני גם אתן אותם לסוכנות ולמשרדי ממשלה, לכולם בעצם. זה אנשים שרוצים שיפנו אותם. תשמעו, הם לא קיבלו תשובה בעירייה, אנחנו כל כך טוב מטפלים ואני מרגישה שאנחנו מטפלים, אבל חוסר תאום הזה,

אחת הבעיות שאנשים מדברים זה הנושא של הרשויות שאין תשובות. אחת ההמלצות שאפשר לתת לרשויות זה שישאירו קלטת. כי כמו שאת אומרת האנשים במקלטים, האנשים לא נמצאים לא ליד אינטרנט ולא ליד פקס, אז שום דבר כזה לא עוזר היום. אבל אם את מרימה טלפון ויש קלטת שאומרת לך מה לעשות ומנחה אותך במספרי טלפון איפה שכן עונים זה יכול לעזור במקום שלא תהיה תשובה בכלל במקומות האלה.

אני רוצה שאתם היום תחזרו הביתה, זאת אומרת למשרדים, ובעצם אני גם מבקשת ממשרד ראש הממשלה תתרגמו את זה לכל השפות שעולים צריכים את זה ושזה ייצא, וגם בעברית, כי אני מרגישה שמשהו קורה בינינו, תסתכלו, אם אנשים מתקשרים לכנסת ומתקשרים בפאניקה למשרדים שונים ומבקשים כסף ומבקשים סיוע אז משהו קורה בינינו. משהו קורה. כל אחד טוב וכל אחד עושה עבודה מצויינת אבל בעצם החוסר תאום הזה מביא לליקוי אחד גדול.

כל הפעילויות שאנחנו עושים מתאפשרות לנו כי אנחנו מקבלים תרומות מאיחוד הקהילות של צפון אמריקה ומדינות קרן היסוד. עולה לנו בערך שבוע ילד שלוש מאות חמישים דולר איפה שהם נמצאים בפעילות. בועז יסביר מה הגלובל שלנו עושה, וגם פה יש מספר טלפון שאפשר להשיג בקלות.

אני מנהל את המרכז הגלובלי של הסוכנות היהודית, בעצם הערוץ שדרכו אנחנו מקבלים חלק ניכר מהפניות. ככה רק לסבר אל האוזן ולהגיד מה אנחנו עושים בקצרה, אנחנו מהתאריך שרחל ציינה של השלוש עשרה בחודש אנחנו קיבלנו קרוב לכשמונה עשרה אלף פניות. אני לא מדבר רק על עולים חדשים, אני מדבר על כולם. בעניין הזה אנחנו לא עשינו את הדיפרנציאציה בין אנשים, נתנו שירות כמובן לכולם, אנחנו פועלים עשרים וארבע שעות ביממה. אנחנו פונים כרגע בשבע שפות, אני הבאתי לכם משהו שתוכלו לקחת, אז זה ככה לידיעתכם.

אנחנו מתמקדים, וזה אפרופו לשאלתך הקודמת, זה בא לידי ביטוי בערוצי הפרסום השונים, מתמקדים בארבעה נושאים מרכזיים, וכדאי שהחברים פה יקחו את זה לתשומת לבם. אחד זה הפרוייקט הגדול שרחל גם הזכירה חלק ממנו, אנחנו קוראים לפרוייקט הזה שמים את הילדים במרכז, בעצם כל אדם שפונה אלינו ורוצה שניקח את הילדים שלו, לאוורר אותם, להוציא אותם ככה קצת מהטראומה, אנחנו לוקחים אותם לאותן קייטנות, אותם סמינרים,

איזה גילאים של ילדים?

תשע עד שש עשרה.

ומה נעשה עם ילדים קטנים?

לא יודע. אנחנו נותנים פתרון איפה שאנחנו מסוגלים לתת פתרון אמיתי. רחל ציינה, אנחנו העברנו כרגע,

לא, אני מתארת לעצמי שלקחת ילדים קטנים אי אפשר,

גם להוציא ילד בן תשע מהבית לשלושה ארבעה ימים לדרום, אז יש פה בעיות של בכי, גם ככה יש פה בעיות, זה לא פשוט. ואתם מכירים את עם ישראל, כשאתה אומר תשע אז גם שמונה וחצי פתאום נהיה תשע. זה בסדר, אין לנו טענות לאף אחד, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, אבל זה הקריטריונים שהגדרנו, וזה לא פשוט, יש לנו הרבה מאוד בעיות גם בהקשר הזה.

הנושא השני שאנחנו מטפלים בו זה נושא של מתנדבים. יש לנו הרבה מאוד פניות של מתנדבים, אנשים טובים שרוצים להתנדב. אנחנו מרכזים את הפניות האלה ובאמצעות אחת היחידות שלנו בסוכנות, שנקראת בבית ביחד עושים את השיבוצים למקומות ולצרכים. אז אני אומר גם לכם, אם אתם צריכים מתנדבים או רוצים להפנות מתנדבים אנחנו נשמח להיות הצומת שמנתבת את האנשים האלה במקומות הרלוונטיים ולפי היכולות שלהם.

הנושא הנוסף זה משפחות שמארחות. יש כמו שאמרת קודם משפחות טובות שרוצות לארח. אז אנחנו ריכזנו כמה עשרות כאלה כבר ושוב הפנינו אותם לחבר'ה שלנו ועשינו את המצ'ינג הזה עם משפחות שרוצות להגיע מהצפון למרכז ולדרום.

יש עוד אנשים שרוצים לארח?

יש כאלה, כן. אנחנו קיבלנו מעל מאה שבעים פניות כאלה. זה לא מליונים אבל זה יותר טוב מכלום וכשמפרסמים אז אנשים פונים. והדבר האחרון זה תרומות. אנחנו רגילים בסוכנות היהודית לקבל תרומות מחוץ לארץ, לא מתעסקים עם תרומות בארץ, אבל אנשים טובים, שוב, על אותו עניין, מצלצלים ותורמים פה חמש מאות שקל, שם אלף שקל, וכל גרוש בעניין הזה עוזר לכל דבר ועניין. אלה ארבעת הנושאים ויש לנו מספר חיוג חינם, והוא מפורסם בכל האמצעים שאת דיברת, לא רק באינטרנט, בשפות הרלוונטיות. כמובן שיש לנו עוד קרוב לעשרים וחמישה טלפונים מכל העולם, אני ציינתי רק את הטלפונים שאנחנו מקבלים מישראל, אבל אנחנו גם נותנים תשובה מטבע הדברים ליהדות העולם מכל הגלובוס, מרוסיה ואוקראינה דרך ארצות הברית וצפון אמריקה, אירופה, אז אני אעביר את זה אליכם. מי שרוצה לרשום את המספר זה 1800-228055.

פיקוד העורף עוסק במספר מאמצים, אני אגע יותר במה שקשור לשולחן הזה. אני אתחיל עם פעילויות הסברה ודברים שבאמת עלו כאן שזה נושא השפות. יש לנו מספר אמצעי הסברה לאוכלוסיה, אני מדברת על אתר אינטרנט, מרכז מידע, אולפן שידור, אולפן ערוץ 33, התקשורת האלקטרונית כמובן, הסברה כתובה והנחיות בתקשורת. אני אתחיל עם האינטרנט של פיקוד העורף. קודם כל כל האתר מתורגם גם לאנגלית וגם לערבית, גם הנחיות המיגון הן בספרדית, צרפתית, רוסית ואמהרית, מופיע גם באתר של משרד הקליטה.

יש לנו את מרכז המידע, שזה המרכז לאזרחים, שפה אני מדברת על האזרח אחד לאחד, שהאזרח יכול להתקשר ולדבר ולקבל תשובות. היום אנחנו עומדים על משהו כמו חמשת אלפים פניות ליום, שזה ירד משמעותית מתחילת הלחימה, בעברית, אנגלית, ערבית, רוסית, אמהרית וספרדית. לגבי הנחיות בתקשורת גם כן אנחנו מדברים על אולפן 33, הכל מתורגם גם בכתובתיות לערבית ואנגלית והנחיות המיגון מתפרסמות בערבית, אנגלית, צרפתית, אמהרית רוסית וספרדית. בתקשורת האלקטרונית אנחנו מדברים על תחנת רדיו קול רקע, על קול ישראל בערבית, על ערוץ 9, יש לנו נציג קבוע שיושב שם, על ערוץ 1.

הודעות בעיתונות רוסית, ערבית ואנגלית, מנשרים גם בתאילנדית הופצו כי היו סוגיות באזור יסוד המעלה למשל, יש שם הרבה עובדים תאילנדים אז יצא גם בתאית כל המנשרים, וזה גם באתר משרד הקליטה, גם ברשויות, אנחנו העברנו את זה לכל הרשויות. דפי מידע בעיתונות סוף השבוע יצא גם כן, מתורגם לרוסית וערבית בעיתונים יהודים כמובן על פי השפות. טלויזיה כמובן שוטף רואים כל היום את פיקוד העורף. כבלים ולויין בשפות יש את כל הנחיות המיגון. אלה הדברים מבחינת פעילויות של הסברה, הדרכה, כל מה שאנחנו עושים כרגע לציבור בשפות. סך הכל זה נותן מענה. 1207 מטפל בכל השאלות, בכל המענים של האזרח, בדברים שאני יכולה להגיד שפיקוד העורף לא אמור לטפל בזה, אבל עכשיו מלחמה, אנחנו לא שואלים מי מטפל, אז גם בזה מטפלים.

אבל אתם גם מרגישים שבנאדם שמתקשר לטלפון של העירייה,

מוקד 106 קרסו מזמן, בתחילת המלחמה, לא אתמול, לא היום, זה מהתחלה לא עבד כמו שצריך. צריך לזכור שרשויות מסויימות העובדים שלהם בכלל ברחו, אנחנו מדברים על רשויות שלא הוכרזו כקיומיות, ולכן למשל בצפת מתוך שלוש מאות חמישים עובדים אנחנו מדברים על חמישה עשר עובדים שמנהלים עירייה. וברור לכולם שחמישה עשר עובדים לא יכולים לנהל את מה שקורה שם. אז לכן מענה לאזרח ב-106 הוא בעייתי היום. אני בתפקידי ראש ענף משרדי ממשלה ורשויות, אחד הדברים שאנחנו העלינו זה למרכז השלטון המקומי שיטפלו גם בסוגיה הזאת ויתנו מענה, גם אתמול היה כנס של ראשי רשויות, הסוגיה הזאת עלתה, זה היה גם יחד עם ראש הממשלה, הסוגיה הזאת עלתה של 106. הסוגיה ידועה, צריך רק לראות איך לתגבר אותם, לעזור להם. אנחנו בנוסף עושים את העזרה שלנו המקומית. אנחנו יודעים למשל שרשות כמו נהריה 106 שלה לא מגיב אז אנחנו מפנים אלינו ואנחנו נותנים מענה. אבל עוד פעם, יש דברים שברמת היישוב עצמו, רוצים לדעת אם הבנק פתוח, הדואר פתוח, הסניף הזה או הסניף הזה, יש בעיה עם זה. אז אנחנו מכירים את זה, וזה מבחינתנו כרגע גם איזו שהיא בעיה שמגיעה אלינו.

אתם חשבתם על איזה שהוא פתרון לעניין?

פיקוד העורף תגבר בחיילים גם לטובת סיוע במזון, וגם לטובת סיוע ברשויות. יש לנו נציג בכל עירייה, קציני התנהגות אוכלוסיה, הם נמצאים ליד כל ראש רשות, מסייעים גם למרכז מידע, אבל אני אומרת עוד פעם, זה לא נותן מענה מלא.

לגבי מפעלים קיומיים, אחת הסוגיות שנגעו פה זה מפעלים קיומיים והנחיות פיקוד העורף. כל מה שקשור למפעלים קיומיים, אני משערת שזה התייצב כבר בימים האחרונים אבל היתה הצפה על הסוגיה הזאת, גם למשרד שלי ישירות. במשרד שלי פועל מוקד שהוא לא לאזרחים, הוא רק לראשי הרשויות, מנכ"לים, משרדי ממשלה ישירות וגופים שאנחנו עובדים אתם, גופי התשתית הלאומית, אם זה רכבת ישראל, נמל, בזק, חשמל, כל הגופים האלה. אחד הדברים שעלו במפעלים הקיומיים זה סוגיית הנחיות המיגון. יש חוק, וברגע ששר התמ"ת הכריז על מפעל כקיומי לא רלוונטי הנחיות פיקוד העורף. הוא צריך לקום וללכת לעבודה גם אם הוא עובד מתחת לכיפת השמים. הסוגייה הזאת לא היתה ברורה. יצא מכתב של האלוף שלנו, אנחנו מפיצים את זה נקודתית לגופים. לנו היו בעיות, אני יכולה לדבר על מאתיים שלוש מאות פניות כאלה. אבל התאחדות התעשיינים שלחנו לה את המסמך ואני חושבת שזה קצת הרגיע גם את העניין הזה. אז העובדים יוצאים. יש איזה שהוא ניסיון כן לחזור לשגרת חיים, כן ניסיון לפתוח.

לגבי המקלטים, נגעת בזה, אנחנו לא נפתח את הסוגיה הזאת, המקלטים באחריות הרשות המקומית. חוק הג"א, תקציב הג"א. זה לא פיקוד העורף. זה נכון שהיום באים בטענות לפיקוד העורף ואנחנו היום ניתן את הגיבוי, אני לא פותחת את זה עכשיו כי זה סוגיות שלמות, אם זה צופרים שבאחריות רשויות ועוד דברים אחרים, והיום אני אומרת אנחנו עושים באמת את המקסימום כדי לתת את המענה הזה. אבל צריך להבין שיש דברים שזה באמת לא באחריות פיקוד העורף.

מעבר לזה לגבי הנחיות מיגון, אם יש בקשות חריגות, גם הגופים, הרשויות, ראשי הרשויות יודעים לפנות אלינו לקבל נקודתית אישורים לקחת אוטובוס בחמש בבוקר של ילדים או להחזיר או התכנסות כזאת או אחרת, כי אנחנו מבינים שיש בעיה עם ההנחיות כרגע. הנה למשל היום בבוקר כבר אומרים לי בחיפה חזרו לשגרת חיים. עדיין הנחיות המיגון לא השתנו. צריך להבין שיש כל הזמן את הלחץ הזה בין הניסיון לאזן ולהגיד או.קיי., תישארו במקלטים או בחדרים או כל אחד לפי הקו שלו, והניסיון לחזור חזרה. אז אנחנו, אני אומרת עוד פעם, אנחנו נותנים נקודתית אישורים מיוחדים. זה רכבת ישראל שפתאום עובדת משעות מסויימות, רכבות משא, נמלים, אישורים להוציא ילדים, פעילויות חינוך בתוך מקלטים ומרחבים מוגנים, אנחנו נותנים את המענה הנקודתי הזה. אבל כרגע הנחיות המיגון עומדות בעינן. אין שינוי מבחינתנו.

אתם מפנים, יש איזה שהוא טלפון שמגיע אליכם ולא קשור דווקא, אתם מפנים,

יש לנו את כל המוקדים של משרדי הממשלה, אני ריכזתי את זה, זה מרוכז אצלי, אני אחראית על משרדי הממשלה, ואז אנחנו הפצנו את זה לכל הגופים. למשל אם קופת חולים כללית לא היתה פתוחה אתמול אז הוא רוצה לדעת מה קורה למה, אני מפנה אל חמ"ל משרד הבריאות,

אם בנאדם רוצה שיפנו אותו מהצפון,

זה לא,

אז אולי צריך, זה מקום שצריך לתגבר אותו.

אנחנו עכשיו נחשוב יחד בקול רם מה לעשות.

גברת כרמון הביאה אותי לנושא שלנו. אנחנו בעצם תפסנו את עצמנו כגוף שמתאם בין כל המשרדים לבין הרשויות המקומיות, כי בסופו של דבר כל נושא הרווחה הוא היום נושא מאוד מאוד רגיש, הוא תמיד רגיש אבל עכשיו עוד יותר בצפון. יש לנו קו מצוקה, מוקד מצוקה 118, המוקד הזה קיים כל ימות השנה והוא עונה לכל הנושאים. כל נושא שבנאדם רוצה תשובה שקשורה במשרדי ממשלה, שקשורה במצוקה אישית, יכול לפנות ל-118.

אני קיבלתי כמה טלפונים אבל אני אספר על טלפון אחד. קיבלתי אותו מהצפון, מנשר, גברת בפאניקה, צרחה לי באוזן, לא יכולתי להרגיע אותה. היא אומרת יש לי אמא בגיל שמונים שהיא משותקת, ויש לי עכשיו שני נכדים בבית, ואני מטפלת ואני לא יודעת במה לטפל קודם, באמא או בנכדים. אני רוצה לקחת את הילדים ולעבור לדרום אבל אני לא יכולה להשאיר את אמא. אז אני שאלתי במשרד הרווחה מה עלי לעשות, אז הם אמרו תפני לעירייה. פניתי לעירייה, לא קיבלתי תשובה בגלל שמוקד 106 בעירייה, התקשרתי לראש העיר, מובן היה בטלויזיה, התקשרתי לאחת מחברות מועצת העיר, אנחנו מצאנו סידור. אבל אני לא קיבלתי תשובה ואני לא קיבלתי מענה במשרד הרווחה. אז אמרו לי תתקשרי לטלפון הזה, תתקשרי לטלפון הזה.

אולי לא פנית למקום הנכון. 118. אנחנו במהלך שלושת השבועות האחרונים פינינו כמה מאות זקנים מבתי אבות. ויש לנו עדיין, לא הרבה מקומות נשארו לנו, זה נכון, אבל יש עדיין כמה מקומות שאפשר היה להעביר אליהם. אנחנו מפרסמים, ב-118 יש לנו מוקדנים בשפות אמהרית, ערבית ורוסית, ועברית כמובן, בנוסף לעברית והאנגלית. אלה שפות שאנחנו עונים בהן. המוקד שלנו מקבל בין חמש מאות לאלף פניות ליום. יש לנו מוקדנים, יש לנו עובדים סוציאליים, אנחנו תיגברנו את הקו הזה, עשרים וארבע שעות ביממה, שלוש מאות ששים וארבע ימים בשנה, חוץ מיום כיפור הוא עובד כל השנה.

מי יכול לפנות?

כל אדם בכל בעיה. המוקד הזה, יש לנו בתוך המוקד הזה, ממוחשב, את כל סוגי הבעיות ולמי לפנות ואנחנו מפנים, יש לנו את כל מספרי הטלפון של כל המוקדים של כל המשרדים, יש לנו קשר ישיר לכל הרשויות המקומיות, זאת אומרת אם בנאדם לא מצליח ב-106, הוא מתקשר אלינו, אצלנו במוקד יש את מספר הפלאפון של מנהל המחלקה לשרותים חברתיים במקום, והוא פונה אליו, הוא מתקשר אליו, הוא מנסה לפתור את הבעיה של הבנאדם הזה. הוא פונה אל המוקד שלנו, יש לנו כמובן מוקד החרום שלנו בצפון, שמרכז את כל הפניות. במטה החרום שלנו בצפון אנחנו מרכזים את כל הפניות, יש לנו את המפקחים המחוזיים שלנו, מנסים לפתור את הבעיות הפרטניות של כל בנאדם ובנאדם שאנחנו צריכים. אני מקבל כל יום את הרשימה של הפניות שקיבלנו ואיך טיפלנו בהם שם בצפון. ומטפלים בכל הנושאים, החל בנושא של המזון, שאנחנו באמת יצרנו מטה שהוא מתואם בין כל הרשויות. במטה הזה נמצאים גם פיקוד העורף וגם קרן לידידות וגם קרן סקטא רש"י וגם משרד הקליטה וגם המתנ"סים וגם הסוכנות, וכולם, אנחנו מתאמים את כל הפעולה יחד כדי שלא יווצר מצב שבו למשל במקום אחד, מה שהיה בימים הראשונים, במקלט אחד קיבלו מנות מזון מכל הגופים ובמקלט שני לא קיבלו בכלל. היום אנחנו מתאמים את כל הפניות כדי שלכל מקום יגיע כל מה שצריך.

אנחנו מתאמים את הנושא של הפינויים. שוב, זו בעיה, זה לא כל כך פשוט הנושא של הפינויים. אנחנו לא יכולים לפנות כל בנאדם ובנאדם. אבל בהחלט זקנים אנחנו פינינו, מפגרים אנחנו פינינו, נכים אנחנו פינינו, כולל המשפחות שלהם. כי כשאני מדבר על נכה שחי בביתו, קשה לו מאוד לחיות עם ההורים שלו או להורים שלו קשה לחיות איתו בזמן שהם צריכים להיות במקלטים או משהו כזה וצריכים לפנות לא רק את הנכה עצמו או את המפגר עצמו אלא את כל המשפחה שלו יחד אתו.

אתה אומר שאנחנו היום יכולים לפרסם טלפון 118,

ו-118 דואג להפנות לכל גוף וגוף. הם כל הזמן רגישים. הם רואים בטלויזיה גם את כל הקווים האלה שישנם, הכל גם רשום אצלנו. זאת אומרת אנחנו גם מתאמים ועושים את ההפניה הזאת. לפעמים, תראו, כשיש פניות, המון פניות, אני לא יכול שהמוקדן גם יעשה את הקישור, הוא יכול להגיד לבנאדם רק תשמע, אני נותן לך את המוקד הזה והזה, תתקשר אליו. במקרים מאוד מאוד דחופים, במקרים חשובים,

הגברת הזאת שמתקשרת ואומרת אמא משותקת וצריכים לפנות אותה לאיזה שהוא מקום ששייך למשרד הרווחה, תוך כמה שעות אתם עושים את זה?

קשה לי להגיד תוך כמה שעות. אני מניח שתוך יום אפשר לעשות את הדבר הזה. צריך לעשות את התיאומים האפשריים.

אתם מגיעים, לוקחים את הגברת,

לפעמים יש לנו בעיה של ההסעה, מי ייקח אותה בהסעה. אנחנו מגיעים למצבים אבסורדיים שיש כבר את המקום ואין את ההסעה לפעמים או כל מיני דברים כאלה. כי בכל זאת לפעמים ההסעה זה אמבולנס לאמא כזאת,

נושא של קשישים ונכים זה באחריות של הג'וינט.

נכון, אנחנו מתאמים את זה עם הג'וינט, הג'וינט השיגו שני מליון וחצי דולר לצורך העניין הזה, מתואם יחד אתם הדברים האלה. ואנחנו קיבלנו שני מליון וחצי שקל מהמשרד לגמלאים, הבעיה היא למצוא את המקומות עכשיו. בהתחלה היו לנו הרבה מאוד מקומות, היום המקומות האלה די נסגרו, אנחנו צריכים לפנות מקומות אחרים, למצוא מקומות שיכולים להתאים לזה. מה שכן לעומת זאת מה שאנחנו עשינו עכשיו לזקנים למשל, השבוע הזה, שלושת אלפים זקנים שחיים בסדר בבית, הם לא נכים, הוצאנו אותם באמצעות הג'וינט לנופשונים, בירושלים, בתל אביב, למשל חמישה ימים.

בצפון ראיתי ילדים בלחץ, אני יושבת ראש פדרציה, שאין לי כספים, ואני לא מקבלת כספים לזה, אני ארגנתי מאה ילדים. אני שלשום קיבלתי ילד שהביאו אותו ממטולה בשתיים בלילה. אז כאשר רוצים לא אומרים יש לי כסף, אין לי כסף, זה בעיה כבר של אלו שעומדים בראש המשרד. תשברו את הראש רבותיי. לא יכול להיות שאנחנו נחכה עד שהמלחמה תסתיים ואז אחר כך נתחיל לפעול. אתם יודעים שאני חושבת שיש לנו עוד אוייב אחד במדינת ישראל, ואני לא צינית, זה קפה וקביעות. בנאדם שיש לו קביעות ועל השולחן יש לו קפה לא אכפת לו ממה שקורה בסביבה, לא אכפת לו. לא יפטרו אותו.

אני נתקלתי במלחמה הזאת עם כל כך הרבה מקרים שפשוט צועקים לשמים. אני עכשיו לא אדבר על המקרים האלו. אני גם לא רוצה להיות בוטה בגלל שבעצם הישיבה היא בזמן של מלחמה. אבל תאמינו שאני אטפל בזה. תאמינו. זה לא יכול להיות שזה יכול לקרות במדינת ישראל בזמן של מלחמה. זה לא יכול להיות. ההרגשה שהביורוקרטיה רודפת אחרינו, הביורוקרטיה כל כך עמוקה שאנשים לא דואגים על מקומם. לא דואגים שיש להם קביעות ואז לא אכפת להם מה שקורה בסביבה. איך יכול להיות שבעירייה פיקוד העורף צריכים היום לגייס את האנשים שלהם, שהם כל כך יקרים להם, שישבו במוקד 106. זה לא יכול להיות.

מאחר והתחלת בדברים שלך והזכרת את מירלה גל אז אני רוצה לומר שכבר מהיום הראשון של הלחימה הדבר הראשון שעשינו זה נצמדנו בשיתוף פעולה הדוק מאוד לפיקוד העורף, ואנשי משרד הקליטה הם הראשונים שהתייצבו באולפן 33 וקריינו את ההודעות בחמש שפות, וההודעות האלה אגב, יש לך איזו שהיא הערה והסתייגות מהאינטרנט, אני לא הייתי מסתייגת,

אני חושבת שלאוכלוסיה מסויימת זה טוב,

אז אני רוצה לחלק את המידע וההסברה בכלל לשניים, זאת אומרת אלף להיצמד למידע שמציל חיים, זאת אומרת לתרגם מייד את הנחיות פיקוד העורף כדי שאנשים יגיעו למקלטים, ועובדה שכולם הגיעו למקלטים, אף אחד לא נשאר בבית. מה המשמעות, המשמעות שהמידע כן מגיע.

את יודעת איזה משמעות,

קודם כל להציל חיים. עכשיו מתחיל, את צודקת, הקטע של לטפל בהם. ואני רוצה לומר לך, המשרד לקליטת עלייה הקים מייד ביום הראשון מטה חרום. אגב אני מוכנה לקחת ממך את כל הרשימה שתרכזי כאן עכשיו, לתרגם לשש שפות את כל הרשימות עם כל מספרי הטלפונים ולהציב אותם באתר של משרד הקליטה, ולא אכפת לנו שכל משרדי הממשלה יעשו קישור אל אתר משרד הקליטה כדי להגיע למידע בשפות.

למה אני אומרת לך את זה, משום שבאתר האינטרנט זה נוח לקיים מן ספריית מידע בכל התחומים. ואני רוצה לומר לך, מייד ביום הראשון משרד הבריאות פרסם הנחיות, תרגמנו אותן לשש שפות, הכנסנו לאתר. המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים, אנחנו תרגמנו את המדריך לאזרחים שרכושם נפגע בפעולות איבה, רשות המסים אמרה רגע, אבל יש לנו גם טפסים, העולים ברוסית לא יודעים לקרוא טפסים. אמרנו בבקשה, לקחו, הושיבו גרפיקאית, ישבה והקלידה שלושה טפסים, לנזק למבנה, נזק לרכב, אני עכשיו מדברת על ספריית עבודה שנמצאת באתר, אבל בלי שום קשר, ערוץ 33 זה בעצם ערוץ הטלויזיה העיקרי שכולם יודעים עליו, זה משדר באופן רצוף בשש שפות. את יכולה לבוא ולטעון אבל יש כאלה שלא מחוברים לכבלים. אז חלק מהמידע מפורסם או בערוץ 9 או בערוך 1. ערוץ 9 נדמה לי גם כן, הזכרת אותו, נדמה לי שגם הוא קשור לכבלים ומי שלא מחובר לכבלים לא יכול לצפות בערוץ 9. מה שנשאר לו זה רדיו. רדיו רקע, ברוסית ואמהרית, גם לשם מתורגם המידע והוא זורם באופן שוטף.

קודם כל נתתי ראיון ברדיו קול ישראל ברוסית, ברדיו רקע, והם אמרו תסתכלי בבקשה בערוץ 33, אמרו לנו במשרד הקליטה, זאת אומרת לעובדי הערוץ, אמרו שבערוץ 33 אפשר לראות בכל השפות. ככה אני ראיתי את מירלה שנתנה ראיון בערוץ 33. אני ראיתי חצי שעה, לא ראיתי לא באמהרית, לא ברוסית, לא ראיתי שום דבר. ראיתי שם הצגות, ראיתי שם עוד איזה שטויות. אם ערוץ 33 נכון להיום צריך למסור לנו מידע בכל השפות חוץ מעברית אז צריכים להיות מידות שאנחנו נקבל כאזרחים,

את רוצה את הלו"ז של השידורים. הנה, אני מחזיקה פה את הלו"ז של השידורים, זה מפוזר במהלך כל היממה. אמנם זה לא כל שעה,

אני התקשרתי למשרד של מירלה, מירלה היתה עסוקה ואני בציניות אומרת שהיא היתה עסוקה, היא מנכ"לית משרד הקליטה, נתנה לי טלפון של מנהל מחוז, התקשרתי למנהל מחוז, תוך כמה שניות העביר לי את כל הדף הזה. אני אישית התקשרתי לכל רכז בצפון,

מנ"ל מרכז עכשיו התייצבות של משרדים. בימים הראשונים באמת ההתייצבות היתה מאוד נמוכה משום שכולם נכנסו למקלטים. לאט לאט הוכרזנו כמשרד קיומי ומאז האנשים שלנו מחוייבים לעבוד.

ביום ראשון השבוע, על מה הכרזתם ביום ראשון?

אנחנו הוצאנו מכתבים לכל משרדי הממשלה שהם צריכים לדווח לנו כל יום, דרך אגב כולל היום, את אחוזי ההתייצבות של עובדי המשרדים בצפון. ואנחנו עוקבים לראות שכל העובדים מגיעים.

יום ראשון הזה איך הוא היה מוכרז?

את זה אני אבדוק נקודתית, אני רשמתי לי את הפרטים ומאוד חשוב לי, באמת, כי אם מירלה נותנת לך מענה, או מנהל המחוז,

והוא היה בעובדה והוא באמת עבד יום שלם,

אני רוצה רק לתת לך דוגמאות של פתרונות ארציים שאנחנו נתנו, כדי באמת להקל כמה שיותר. למשל עולים מגיעים, נוחתים עכשיו ומגיעים לצפון. הם מקבלים חלק מסל הקליטה בנתב"ג, הם מגיעים לצפון ונגמר להם הכסף מזומן ואין להם כסף מזומן. הבנקים לא פתוחים. מה שאנחנו עשינו, הוצאנו הוראה כוללת להכפיל את הכסף המזומן בנתב"ג. אבל קרה שהיו כאלה שלא נהנו בנתב"ג מההכפלה של הכסף המזומן. גזבר נסע עם המחצית השנייה אל הנקלט ומסר לו את הכסף ביד. זאת אומרת אנחנו פתרנו פרוצדורות שאי אפשר היה לתת להם מענה באמצעות הלשכות, ופתרנו אותן בצורה אחרת.

דוגמא נוספת, עולים מהצפון שפונו מהצפון למקומות אחרים או התאווררו במקומות אחרים, אנחנו פרסמנו הנחייה שהם יכולים להיקלט ולקבל טיפול בלשכות שלנו בכל רחבי הארץ. תגברנו את הלשכות האחרות כדי לקלוט אותם. דבר נוסף, אתמול התחלנו מבצע, שעונה במידה מסויימת לקושי של העולה להגיע אל המוקדים השונים. את צודקת שיש בעיה. מיפינו אלפיים בתי אב, מאתמול, ואנחנו הושבנו צוותים גדולים של אנשים שמתחילים להתקשר בשפות אל המשפחות לשאול מה קורה, מה נשמע, מה אתם צריכים. זאת אומרת לזהות צרכים, להגיע אל העולה. בשלושים ואחת ביולי כמו שאני אומרת המשרד החליט על מבצע של פנייה יזומה אל העולים, לחפש את הבעיות שלהם. דבר נוסף שהמשרד הוציא הנחייה אתמול, במקום התייצבות פיזית, הרי אחרי חצי שנה העולים צריכים להתייצב פיזית במשרדים לקליטת עלייה כדי לקבל שירות, או דמי קיום או דמי אבטלה. מאתמול ההתייצבות היא טלפונית. אפשר להתקשר בטלפון והכסף יגיע לבנק.

אני התקשרתי לסוכנות, ואמרו לי, אני לא מבקרת אבל אני קובעת עובדות. אני עכשיו אמרתי, אני היום לא עשיתי ישיבה בגלל שאם הייתי מבקרת אני הייתי יותר בוטה. אני התקשרתי לסוכנות נניח, אמרו לי סופה, תשמעי, אנחנו היום מטפלים גם בעולים וגם בוותיקים. אנחנו לא עושים הבדל. אזרחי מדינת ישראל זה מה שעומד מולנו. אני התקשרתי למשרד הקליטה, אמרו לי עד שלוש שנים בארץ. אמרתי ומה אחר כך, אמרו עד שלוש שנים בארץ. כאשר התחלתי להתקשר לאנשים האלו, תגידי, זה צפון, זה משרדי ממשלה צריכים לדעת וראש הממשלה צריך לדעת ולשכה צריכה לדעת. אתם מביאים את הכספים, משרד קליטה כנראה טבעתם בתוך הכספים האלו, אבל המענה שעולה צריך לקבל הוא לא מקבל.

אני אישית, , אני תוך שעתיים קיבלתי טלפונים האלה. תוך שעתיים, בבוקר. אז אם משרד קליטה אתם פועלים אז אמרתי למה אתם מתקשרים לפדרציה, למה אתם מתקשרים לכנסת, מה פתאום אתם לא מתקשרים למשרד הקליטה, למשרד הרווחה, לעיריות, הרי הם צריכים לתת מענה.

משרד הקליטה מפעיל קו חרום, 1-255-08-1010. מרכז מידע טלפוני, יושב שם צוות בשש שפות עם שיתוף פעולה עם סל"ע ונט"ל, הצמדנו פסיכולוגים ואנשי מקצוע כדי לתת גם עזרה נפשית אם צריך. במידה והצוות לא יכול לתת תשובה במקום הוא חוזר, כך שקודם כל אני רוצה לדעת אם האנשים האלה יודעים בכלל שיש מרכז מידע טלפוני,

איפה אתם מפרסמים את זה?

בכל מקום. גם בערוץ 33 בתוך ההודעות של פיקוד העורף. אני חושבת שהטלפון של משרד הקליטה הוא היחיד שמתפרסם בילד-אין בתוך הנחיות המיגון של פיקוד העורף. ואין את זה לאף משרד ממשלתי.

אז למה בלשכה של מנכ"לית משרד הקליטה לא ידעו לתת לי את הטלפון הזה?

כי יכול להיות שאת ביקשת באופן ספציפי את הרכזים, זה כמו לתת לך את הטלפון שלי בערך.

מה פתאום, לא, אני התקשרתי למשרד הקליטה, למנכ"לית, ולפני שאני קיבלתי את הטלפונים האלה אני אמרתי אם אני אזרח,

היא רצתה לתת לך את מנהל המחוז בכבודו ובעצמו, אבל בעצם יש מוקד מידע שפועל שבעה ימים,

אני הייתי צריכה פתרון למקרים שפנו אלי.

אני באמת נמצאת בנושא של רשויות מקומיות, אליי ואלינו בכלל לא מגיעות פניות פרטניות. מגיעות פניות בודדות, משהו כללי כזה, בנושא של מדיניות. אני מתארת לעצמי שהקשר העיקרי הוא בין ראשי הרשויות ובין שר הפנים בנושא של תקציבים והגדלת תקציבים וכל היתר. לכן אני גם לא חושבת שגם בעתיד יהיו יותר מידי פניות, אולי במשך הזמן יתחילו להעלות עניינים יותר עקרוניים, שבזה אנחנו מטפלים, על התפקוד של ראשי הרשויות והסקת מסקנות כלפי התפקוד של ראשי הרשויות אבל זה לא מה שבאנו עכשיו, אני מתארת לעצמי שבאנו כדי לפתור בעיות פרטניות של האזרח הפשוט ולא של השחיתות ברשויות המקומיות.

אבל עוד פעם, מה שאני אמרתי קודם, ההתרשמות שלי היא שבעצם גם מסביב לשולחן הזה יש כמה גורמים שמרכזים בעצם את הטיפול, ואני חושבת שאם מספרי הטלפון שכבר קיימים, אולי תוך תגבור, אני חשבתי תוך כדי זה ששמעתי שבעצם יש לנו עוד חודש שלם של חופשת הקיץ, ויש לנו אפילו תלמידי כתות יב' למשל, שביניהם יש הרבה שדוברים גם הרבה שפות מהבית, כבר בנים שהתערו בארץ של עולים וכדומה שדוברים המון שפות, ואולי גם הם, מעבר למתנדבים הקשישים ואחרים, אפשר לשלב אותם מאחורי קו טלפון ולתת מידע ולהתמסר ולהגיד איפה פתוח בנק ואיפה סגור בנק, ולעשות כל מיני- - -

תקחו את זה בחשבון.

זה דבר שאפשר ממש, אני פשוט בתור, הילדים שלי כבר גדלו אבל אני זוכרת אותם מהגילאים האלה, זה מה שתמיד היה בתקופות של המלחמות הקודמות, שהצעירים, זה גם נותן להם ומכניס אותם לתוך התחום הזה. בסך הכל ההבדל בינם לבין החיילים זה לפעמים עניין של כמה חודשים. אני פשוט נזכרתי כי ראיתי את החיילת שהיה עליה פרסום, היא בדיוק היתה בגרעין עם הבן שלי אז נזכרתי בזה.

בתיה, תודה רבה. קודם כל תודה שבאתם, אני מבינה שאתם כולם באתם לכאן בגלל הרצון לשרת את הציבור בזמן מלחמה, ואני רוצה לסיים, בגלל שאנשים מבולבלים, מפוחדים ולא יודעים את הזכויות שלהם במצב של מלחמה, גם ביום אחרי זה, יש צורך שכל משרד יוציא דף הנחייה לגבי זכויות של אזרחים לאן ולמי הם יכולים לפנות, באיזה טלפון, באיזה פקס ניתן להתקשר למשרד ובאיזה נושא, יש צורך להוציא דפי הסברה בשפות הזרות, רוסית, אמהרית, אנגלית וספרדית, ופנייה למשרד ראש הממשלה בבקשה שיהיה אחראי על תאום בין משרדים שונים ואחראי על ביצוע פרסום חומר הסברה בשפות שונות לאזרחים. ותטפלו במוקד 106, אני חושבת שאתם צריכים לטפל בזה בדחיפות רבה.

הפנייה למשרד השיכון, בבקשה לקבוע נוהל להעברת התושבים מאזור צפון לאזור דרום לדירות ריקות שנמצאות ברשות משרד השיכון, ובעצם להכין אותן בזמן הקצר, במה שניתן להכין אותן, ולפרסם את זה לאותן משפחות שצריכות. כמו כן לחשוב על סיוע בשכר דירה לאנשים מהצפון שהבית שלהם נהרס, אני חושבת שזה מיותר בגלל שמטפלים באנשים האלה.

המרכז שלנו נמצא בעכו, ובמלון אתנו ישנים אנשים מעכו שהבית נהרס והעבירו אותם למלון בינתיים.

אז צריכים לפרסם את זה, ואני מבקשת, תפרסמו את זה בדף מרוכז, שבנאדם שמגיע אליו בעיה שיודע למי הוא צריך לפנות ומי צריך לטפל בו. אני חושבת שהמאמצים הכל כך גדולים שכולם עושים צריכים להניב פרי. תודה רבה שבאתם, ויישר כוח.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00