PAGE
ועדת הכספים
1
1/8/2006

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
‏יום שלישי, ז' באב התשס"ו (‏1 באוגוסט, 2006), שעה 9:45

1.
הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006, מ/240


2.
תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ו-2006 – שינוי אגרות

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

אמנון כהן – מ"מ היו"ר

שי חרמש

שלי יחימוביץ'

סטס מיסז'ניקוב

אבשלום (אבו) וילן (מ"מ)

חה"כ משה גפני

אהוד יחיאלי
-
מנהל מינהל הדלק, המשרד לתשתיות לאומיות

דניאל וקנין
-
מנהל אגף בכיר, רשות המסים, משרד האוצר

בועז סופר
-
סגן בכיר למנהל אגף המסים המאוחד, רשות המסים, משרד האוצר

דינה יושיע
-
רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד איריס וינברגר
-
לשכה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד רוית נעים
-
לשכה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

ערן יעקב
-
סגן הממונה ביחידה הכלכלית, רשות המסים, משרד האוצר

יובל ברונשטיין
-
המשנה לחשכ"ל, משרד האוצר

עו"ד עדנה הראל
-
משרד המשפטים

חנן אהרון
-
סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה

ברוניסלבה (ברוני) חירמן
-
משרד התחבורה

ניר קנטור
-
מנהל המחלקה לכלכלת תעשייה ועסקים, התאחדות התעשיינים

יונתן שטיבל
-
מנהל מי"ה, התאחדות התעשיינים

משה כהן
-
יו"ר ועדת האנרגיה, התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל
-
התאחדות התעשיינים

יוסי אנטורג
-
מנכ"ל סונול ישראל בע"מ

עו"ד רם סואן
-
חברת סונול ישראל בע"מ

עו"ד יעקב פרידגוט
-
היועץ המשפטי, חברת דלק

ישראל יניב
-
מנכ"ל דור אלון אנרגיה

אבי גולן
-
יו"ר הארגון הארצי של מורי הנהיגה בישראל

שיר ויטה
-
הארגון הארצי של מורי הנהיגה בישראל

אהרון כהן
-
סגן יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי

רונן כפרי
-
ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק

מתניה יצחק
-
סגן ומ"מ ראש עיריית ראש העין + ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק

מאיר יצחק הלוי
-
ראש עיריית אילת

מיטו שוני
-
איגוד לשכות המסחר

אדוארד בלאו
-
מנכ"ל מפלגת עלי"ה

שגית אפיק


אפרת קוצ'ינסקי

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אירית שלהבת
הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006, מ/240

אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006. אתם כל הזמן מעלים מסים.

עניינו של חוק זה לא בהעלאת המס.

קודם כול, אני מבין שיש על כך קונצנזוס בין כולם.

יש הרבה מתנגדים. אני מתנגד.

עניינו של חוק זה בהסדרת ההישבון.

אני מבקש שיינתן הסבר גם לאיגנורנטים, נבערים מדעת, למי שלא יודע קרוא וכתוב ולא מצליח להבין מה כתוב כאן.

עניינו של חוק זה בהסדרת ההחזר, ההישבון, לגבי הסדר הסולר. אומר בקצרה מה הוא הסדר הסולר. הסדר הסולר נולד בשל הפערים במסוי בין בנזין ובין דיזל-סולר, הבדלים שאין להם אח ורע בעולם. הצגנו בזמנו מדוע אנחנו מבקשים לצמצם את הפערים ביניהם. מבחינת איכות הסביבה אין שום הבדל בין סולר ובין בנזין, לכן אנחנו לא רואים הצדקה כלכלית או אחרת לתת הטבה כזאת.


יחד עם זה, מכיוון שיש מספר משתמשים כבדים מאוד וייעודיים, מוטי-סולר - - -

על מה נוסעים אוטובוסים?

סולר. אוטובוסים, מוניות, שופלים, טרקטורים – כולם נוסעים על סולר.

אם כך, אנחנו מתנגדים.

את עוד לא יודעת לְמה.

קודם כול אני מתנגדת, אחר-כך נבדוק למה ...

הקבוצות שהזכרתם – אוטובוסים, מוניות, משאיות – מקבלות הישבון. לפני קצת פחות משנתיים, בדצמבר 2004, הגיעו להסכם ביחד עם ועדת הכספים, אחרי דיונים שנמשכו למעלה משנה בניסיון להגיע להסכמות עם החקלאים לגבי הציוד החקלאי שלהם ועם המובילים לגבי המשאיות ועם המוניות. ניסינו לייצר מערך שלם במודל פשוט, שמאפשר להעלות את המס למי שהוא לא מוטה-סולר, לא משתמש כבד, ולהבדיל את מוטי-הסולר. הרעיון פשוט מאוד ברמה הכלכלית.


הייתי שמח אילו יכולתי לעשות הבחנה בין סוגי הסולר כבר בעת הניפוק מבז"ן, אבל לאור הקושי באכיפה, בגילוי רמאויות, אין דרך אמיתית לאכוף את זה ולכן עשינו הבדל בתעריפים באמצעות הישבון. בנינו מערך – מגישים לנו דוחות ואנחנו נותנים החזרים לכל משתמש בתורו.

ברמה פרטנית?

כן, בוודאי. המודל הזה עובד, למרות הסקפטיות של רבים. הקמנו מערך שנותן מענה לרוב האוכלוסיות, מערך ממוחשב ופשוט, בלי יותר מדי בירוקרטיה. כעת אנחנו מבקשים לעגן את ההחזר. לדעתנו על-פי דין, וכך אושר בוועדת הכספים, החוק הנוכחי מספק. יחד עם זה, הוגשה עתירה לבג"ץ 8 חודשים אחרי שההסדר אושר. נתנו תחולה של 8 חודשים ופתאום יומיים לפני תום 8 החודשים נזכרה אחת מחברות הדלק שיש בעיה עם החוקיות ועתרה לבג"ץ. אנחנו מתדיינים בבג"ץ בנושא זה וממשיכים לטעון שאין שום בעיה.

העותר זה ספק הדלק?

העותר זה חברת הדלק. מעבר לטענות על ימי אשראי ואי-מידתיות וכל מיני טענות יפות ומגוונות, שעולות ללא כל קשר לנושא המועלה על סדר יום הוועדה, טענו גם שיש בעיה בהסדר. לא שאי אפשר להחזיר, אלא שלכאורה אם רוצים להחזיר זה צריך לעבור דרך אותה חברת הדלק.

איזו חברה עתרה?

אנחנו, "דור אלון".

גם אם זה אפשרי מבחינה משפטית, אנו סבורים שלא סביר להטיל מנגנון של 70,000 עוסקים על חברות הדלק. זה נטל לא מידתי ולא ראוי, לכן לקחנו את זה על עצמנו.

מה הם ביקשו?

הם אמרו שאין לממשלה סמכות להחזיר. הם לא טוענים שלכאורה החוק בטל, אלא שמי שיכול להחזיר זה חברת הדלק שתקבע את התנאים – המדינה תחזיר לה שקל והיא תחזיר לנהג המונית שקל.

מה חברת הדלק מרוויחה מזה, אשראי?

מימון ביניים.

זה מה שהם רוצים להרוויח. בכל הדיונים טענו בבירור שמבחינה פרקטית זה לא סביר. מדובר על הסדר של 70,000 עוסקים, שעולה מיליוני שקלים. לא סביר להטיל את זה על חברות הדלק. כך טענו, כך אנו טוענים וכך נמשיך לטעון. אי לכך נטלנו את זה על עצמנו.


הגענו לבג"ץ ושם אמרו השופטים בבירור שהם לא רואים בעיה גדולה בחוק הקיים, אבל אם הממשלה מבקשת לחזק את דעתה זה ראוי ורצוי. זו המטרה של החוק שלפניכם. אפשר לבדוק בפרוטוקול מה בדיוק נאמר, זה לא מסובך.


במסגרת חוק זה אנו מבקשים לתקן שני דברים נוספים. ביקשנו לקבוע שאי אפשר לרכוש דלק מתחנת דלק פירטית ולקבל מאתנו החזר. מכיוון שכך, תיקנו מה שתיקנו, אבל לא רצינו למנוע רכישת דלק מסוֹכנים, שזה לגיטימי. כנראה בשל טעות סופר, כהאי לישנא, היו שתי שלילות. ההצעה המקורית שלנו קבעה: "הדלק לא נרכש בתחנת דלק שאינה מנויה ברשימה" אך בנוסח שהתפרסם הורידו את שני הלאווים והפכו את המשפט לחיובי. הפרשנות לא נכונה, בשל סיבה פשוטה. אנחנו מפנים לנספח של משרד התשתיות הלאומיות שמפרט את תחנות הדלק הכשרות. כשאומרים שאי אפשר לרכוש ממי שלא מנוי שם, זה בסדר.

תחנות כשרות זה גם תחנות פנימיות בתוך מושבים וקיבוצים?

כן, אלה תחנות כשרות.

אפשר לרכוש ממי שלא מנוי ברשימה?

אפשר לרכוש ממי שלא מנוי ברשימה אם הוא סוכן. לכן ציינו: "אי אפשר לרכוש מתחנת דלק שאינה מנויה". המשמעות, שאי אפשר לרכוש דלק מתחנת דלק פירטית. היתה כאן בעצם טעות סופר.

מה אתה רוצה מאתנו?

אני מבקש לאשר את הצעת החוק שמסדירה את ההישבון. זה בעצם לא נדרש על-פי הפרשנות הנוכחית, שלדעתנו אין עימה בעיה, אך אנו מבקשים להסדיר את זה בצורה חזקה יותר ולאפשר לנו להחזיר את הכסף.

לְמה זה גרם עד כה?

עד עכשיו לא היה כלום. הוחזר הכסף.

עד עכשיו היה סעיף שהקנה פטור. המחלוקת המשפטית: האם יש סמכות לתת את הפטור הזה גם בדרך של החזר, או שחייב להיות החזר מראש. טענו כי לאור פרשנות החוק הקיים, אנו רשאים לתת את הפטור גם בדרך של החזר, אבל ליתר ביטחון כדי למנוע התדיינות משפטית אנחנו כותבים במפורש "הישבון".

לא משנים שום דבר בפרקטיקה.

מי מתנגד?

מי הגופים הזכאים להחזר?

נהגי מוניות, חברות אוטובוסים, ובכלל זה אוטובוסים ציבוריים זעירים, מובילים מעל 4.5 טון, חקלאים על כל הציוד החקלאי שלהם, טרקטורים.

מה ההבדל?

בפרקטיקה אין כל הבדל.

הם מחזירים רק חלק מן ההחזר, רק חלק מן הבלו.

יושב-ראש ארגון המובילים מר גבי בן-הרוש, שמייצג 400,000 נהגי משאיות, לא הוזמן לדיון היום וביקש שאייצג אותו כאן. האנשים המתפרנסים מהסולר, כמו נהגי המוניות והמובילים, הם בסך הכול שכבת מעמד הביניים. העלו את הבלו והכניסו את כולם לפשיטת רגל, אף אחד לא יכול לעמוד בזה. במקום להוריד את הבלו ולתמוך בשכבת מעמד הביניים, מכניסים את כל המעגל הגדול הזה לקשיים.

כיצד זה קשור להצעת החוק שלפנינו?

מחיר הדלק עולה וגם הבלו עולה.

היכן ההעלאה בהצעת החוק שלפנינו?

הבלו עולה. אנחנו לא יכולים לעמוד בזה.

זה מנגנון אוטומטי. זה לא נוגע להצעת החוק שלפנינו.

אי אפשר לעמוד בדרישות החוק.

אתה מתייחס לחוק אחר. זה לא הדיון כרגע.

אני מתייחס לחוק על הבלו.

האם אדוני מכיר את הצעת החוק הזאת?

אני מכיר את הצעת החוק.

על איזה סעיף אתה מדבר?

אני מבקש שיפסיקו להעלות את הבלו.

זה לא קשור להצעת החוק. תגיד לי לאיזה סעיף אתה מתייחס.

אני מנכ"ל "דור אלון". אנחנו הגשנו את העתירה לבג"ץ. אני רוצה לחלק דבריי לשניים.


קודם כול לגבי החקיקה הרטרואקטיבית – שופטי בג"ץ לא ביקשו ממך לפנות לכנסת ולעשות חקיקה.

הם רק אישרו שאני יכול לפנות לכנסת. מה זה "לא ביקשו"?

אדוני, מה מפריע לך?

אסביר מה מפריע לי. אנחנו סבורים שכל ההליך הזה של המס על הסולר לא טוב ועתרנו בעניין זה לבג"ץ. בין שאר הטענות המשפטיות שלנו - - -

הוא מחפש עוקף בג"ץ כאן.

משרד האוצר מבקש כאן לעשות חקיקה ברטרואקטיביות של שנה וחצי. השאלה האם פעלו לפי החוק או לא פעלו על-פי החוק. אם לא פעלו לפי החוק - - -

אבל עושים את זה כל הזמן. אני הראשון הדוגל בחקיקת חוק עוקף בג"ץ.

קטונתי מלהתייחס לשאלה האם צריך חוק עוקף בג"ץ או לא.

מה מפריע לך? יש ויכוח ביניכם. בג"ץ לא זרק אותו. בג"ץ לא הכריע. הוא רוצה להעמיד את בג"ץ בפני עובדה: הנה, עשיתי את זה, עכשיו תפסוק.

רציתי להסב תשומת לבכם, צריך לעשות חקיקה לעתיד ולא חקיקה לאחור שמאפשרת למשרד האוצר לתקן בדיעבד דברים שיתכן מאוד שעבד נגד החוק. זאת הערה ראשונה.


הערה נוספת, החוק הזה מתייחס בכל זאת להליך של החזרי כסף ללקוחות. כשאנחנו מוציאים דלק מבית הזיקוק ומספקים ללקוחות, אנחנו משלמים לשלטונות המס את הבלו על הדלק, שהוא חלק ניכר מעלות הדלק, אחרי 10 ימים. לקוחות הסולר במשק משלמים בממוצע אחרי 90 ימים. מעלים את שיעור הבלו בהיקפים גדולים מאוד, כלומר הנטל עלינו הולך וגדל. יתרה מכך, משרד האוצר מחזיר לחלק מן הלקוחות את הבלו אחרי כ-60 ימים. תראו איזה אבסורד: אנחנו משלמים את הבלו אחרי 10 ימים, האוצר מחזיר ללקוחות אחרי 60 ימים, והלקוחות משלמים לנו אחרי 90 ימים. לא די שהגדילו את עלות המימון והטילו עלינו נטל כבד מאוד – אנחנו לא רוצים להרוויח מכך, אבל גם לא רוצים להפסיד – למה להטיל עלינו לממן את משרד האוצר? אנחנו לא הבנק של מדינת ישראל, ויש כאן נטל לא הוגן על חברות הדלק. לא יתכן שהאוצר ייקח את הכסף מאתנו אחרי 10 ימים ויחזיר ללקוחות אחרי 60 ימים.


יתכן אבסורד אף גדול יותר, יכול לקוח לא לשלם לנו על הדלק אחרי 90 ימים, כי קרה לו משהו או לא רוצה לשלם, אבל עדיין יקבל החזר הבלו. זה אבסורד. מדובר בנטל של מאות מיליוני שקלים.

איפה בהצעת החוק מתבטא מה שאמרת על האשראי של 10 ימים ו-60 ימים?

זה לא מתבטא בהצעת החוק. אני אומר רק שהחוק הזה מעגן את ההסדר. הנושא נדון בוועדת הכספים ואני מבקש מכם לתקן את הטעון תיקון.

אבל זה לא קשור להצעת החוק שלפנינו.

אבל זה קשור להסדר שהחוק הזה מסדיר.

אנחנו רוצים להבין כדי שנוכל לעזור לך.

אני לא רוצה לעזור לחברות הדלק.

האם אתם סבורים שאנחנו צריכים להוות בנק שמממן את המדינה?

זה לא עומד כרגע על סדר היום.

יכול להיווצר מצב שלקוח לא משלם לחברת הדלק עבור הדלק, אך מדינת ישראל מחזירה לו את הבלו?

בהחלט כן. לכן הצענו שלא המדינה תחזיר אלא אנחנו נחזיר, וזה לגיטימי.

למען הגילוי הנאות, חבר הכנסת שי חרמש ואני, כחברי קיבוץ, בעלים של החברה הזאת. למרות זה אני סבור שהטיעון שלכם עורבא פרח. אם הוא לא שילם, תתבע אותו. מה זה שייך לבלו?

על מע"מ אני מקבל החזר? למה לא אקבל גם כאן החזר? למה לא יכול לפעול כאן אותו מנגנון כמו במע"מ?

ההבדל בין מע"מ לכל המסים האחרים – שהוא טוטלי. אני נמצא בניגוד עניינים, אבל אני סבור שאתם טועים לחלוטין.

למען הפרוטוקול, אין לנו שום בעיה להוסיף: "בכפוף להצהרה שהמס שולם".

ההערה של חברות הדלק לא רלוונטית לדיון. למה נפקיד בידיהם את מנגנוני ההחזר? מה פתאום?

אני רוצה לקרוא לכם מפרוטוקול הדיון ב-21 בדצמבר 2005. אמר מר ישראל יניב: "רק כדי להמחיש לכם במה מדובר: מכלית דלק של 30 אלף ליטר, אם תיקח את השווי של מי שרוצה לרמות ולהכניס מרכיב כמו נפטא לבנזין, הוא יכול להרוויח על כל משאית 20-30 אלף שקל. אתם מבינים איזה תמריץ אדיר יש פה? ואז מה שקורה הוא שאין מי שישמור. יש 30 חברות דלק. חלקם – לפעמים יש מי שמקים חברת דלק רק לצורך התרגיל הזה. אז מה שאני אומר הוא: קחו מאתנו את הסמכות הזו של לבדוק אם ללקוח מגיע החזר או לא. שכולם ישלמו מס. למי שמגיע החזר – שיואיל בטובו ללכת ולהביא את הנתונים. הם ישקלו ויראו אם זה סביר מבחינת הכמויות, ויתנו את ההחזרים, כולל המפעל ההוא שהוזכר כאן. זו לא המצאה חדשה."

מה שמשרד האוצר עושה, וכך טען גם בבית המשפט - - -

אבל אתה אמרת את זה כאן בישיבת ועדת הכספים. אם תרצה, אני יכול לצטט לך עוד דברים שנאמרו כאן.

זה היה בהקשר אחר לגמרי, על מחדל אדיר של משרד האוצר, שלא מטפל בנושא אחר לגמרי של נפטא, שמוהלים אותה אל תוך הבנזין.

אני מסכים אתך, אבל אי אפשר בדיון ההוא לומר שאתה לא רוצה את האחריות, ואילו כאן לבקש שייתנו לך את כל האחריות. אי אפשר.

שם הצרה כל-כך גדולה וכל-כך זועקת לשמים שכבר עדיף כך. עכשיו אנחנו מדברים על הסולר. אגב, אין כאן סתירה. אני לא רוצה להלאות את כולם. זה ניסיון של האוצר לכאורה להעמיד אותי במבוכה. מי שצריך לעמוד במבוכה זה משרד האוצר שלא עושה כלום בנושא הבנזין שנמהל.

אני מבקש שתתנצל עכשיו בפרוטוקול. אני לא הבאתי את זה ליושב-ראש.

אני מתנצל אם לא אתה הבאת ליושב-ראש, אני חוזר בי.

ברור שהביאו לי את זה, ולא מר בועז סופר, וטוב שיש דבר כזה. הבעיה שלך שאתה לא זוכר מדיון לדיון מה אתה אומר.

אני זוכר מצוין. אלה שני דברים שונים. אני רוצה לדבר על הסולר.

לא חלמת שיביאו לי את זה.

לא באתי לבקש כאן שאנחנו נגבה את הכסף. הצגתי בפניכם את המצב, שמטילים עלינו לממן את מדינת ישראל, ושלא בצדק, במאות מיליוני שקלים שעד היום לא הוטלו עלינו. למה? מה קרה? האוצר רוצה להגדיל את הבלו – בסדר, אין לי עמדה. אבל למה מטילים את העלות עלינו?


גם בחלוקת העוגה הזאת בהחזרים, שימו לב – וכאן אני מדבר עכשיו לא כאינטרסנט – יש מי שמקבל החזר ומי שלא מקבל החזר. לדוגמה, כל אלה שמסיקים בתיהם בסולר לחימום ביתי לא מקבלים החזר.

אם כולם היו מקבלים החזר לא היה צריך להעלות את הבלו.

אגב, שלא בצדק – גם מי שמשתמש בסולר להסקה ביתית צריך לקבל החזר.

אז לא היה צריך להעלות את הבלו אם כולם מקבלים החזר.

מתי התחילה של החוק הזה?

התחילה רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2005.

מדובר על דברים שאושרו בוועדת הכספים, לכן לא מדובר בעוקף בג"ץ, עם כל הכבוד. הכי חשוב שזה ייאמר. התוקף הוא מזמן חקיקת הצווים. הצווים אושרו, המדינה טוענת שאושרו כדין ורק ליתר ביטחון ולמען הסר ספק זה מקובע. זה לא רטרואקטיבית באופן סתמי, אלא רטרואקטיבית מזמן אישור הצו, שגם לעמדת המדינה אושר כדין ובהסכמה.

ואם נחליט שזה ייכנס לתוקף רק מהיום ולהבא?

יווצר ספק כלפי בית-המשפט. אנחנו טוענים שהצו כבר נחקק, הדברים נעשו כדין ורק למען הסר ספק מתקנים את החוק.

יש לי בעיה עם ההחלה הרטרואקטיבית.

אני מוכן שזה יחול מ-2006, אבל לא מ-2005.

אני מנכ"ל "סונול". העברנו לכם מכתב בו התייחסנו לשני נושאים שאנו רואים בהם בעיה. אני לא מתנגד להצעת החוק אבל סבור שצריך להוסיף לה דבר מה.

זה גרוע יותר.

כאשר טענו שהדבר הזה מטיל עלינו הוצאות מימון נוספות, גדולות מאוד ובלתי סבירות, אמרו לי מר בועז סופר ומר איתן רוב, מנהל המכס לשעבר, שהחוק הזה הולך בהדרגה, שיעורי המכס של המשתמשים הסופיים יגדלו ב-4 מדרגות ולאט-לאט תהיה השוואה בין הבנזין לסולר, אבל סכום הבלו הולך לגדול מדי חצי שנה או שנה. אנחנו עומדים לממן סכומים נוספים נכבדים מאוד לאוצר כאשר אנחנו לא מקבלים באותו זמן את השווי מהלקוחות שלנו. יש כאן באמת אבסורד, כפי שאמר מר ישראל יניב.

אתה תומך בדברי מר ישראל יניב, בקיצור.

אני לא תומך במר ישראל יניב. אני תומך בעצמי.

תוך כמה ימים אתה משלם את הבלו? הוא אומר שיש כאן פערי מימון.

אני משלם תוך 10 ימים את הכול.

אתה תומך בהצעה של מר ישראל יניב?

לא הגשתי את הבקשה לבג"ץ. אני לא יודע מה העמדה שלו. הגשתי בקשה שונה לגמרי ואני מבקש להציג אותה. אני תומך בו, אבל זו לא הבקשה שלי. סליחה, אני תומך גם במלחמת לבנון, אבל זה לא הנושא.


אני משלם את הבלו תוך 10 ימים. אמר לי מר בועז סופר: אני מצטער, אני פועל על-פי סמכות החוק. אני סבור שאתם צודקים, ונראה לי סביר פתרון של הארכה במספר ימים, אבל החוק מונע ממני. בחוק כתוב: מקסימום 10 ימים.

איפה אתה קונה, בבז"ן?

אני קונה בבז"ן ומשלם מראש. אני חייב לשלם לבז"ן ביום שאני לוקח, או להפקיד כסף מראש. על הבלו אני משלם כעבור 10 ימים.

זה בסדר, הרי פיצלתם את בז"ן והפרטתם את בז"א אז עכשיו המחירים יירדו לרצפה, כך שכל הדיון הזה מיותר. תהיה תחרות, כולם יורידו מחירים ...

אני לא אחראי לכול.

נאמר לי על-ידי אנשי המכס שהולכים לתקן את כל חוק הבלו או המכס ואז יאפשרו לאנשי המסים להחליט האם רוצים לתת לנו 10 ימים או 9 ימים או 11 ימים, אבל ידיהם לא יהיו כבולות, לא יוכלו להשתמש בתירוץ: ידינו כבולות כי נקבעה תקופה מרבית בחוק.

מה אתה מבקש?

אני מבקש שבמסגרת התיקונים ייכנס תיקון נוסף, כפי שניסחנו במכתבנו, שייתן סמכות למנהל המכס להאריך עד חודש ימים את מועד גביית הבלו מחברות הדלק.

ואתה תוריד בהתאם את המחיר לצרכן?

בסוף הכול, לטובה או לרעה, מתגלגל לצרכן.

תמיד יגידו שבמקום להוריד את המחיר לצרכן פשוט לא העלו את המחירים.

המחיר יורד כי יש תחרות.


אחרי שנאמר מה שנאמר על-ידי מנהל המכס ועל-ידי מר בועז סופר, מן הנכון לתת להם את הסמכות, ואז להחליט אם זה מגיע לנו או לא. הרי גם ה-10 ימים זה לא משהו קדוש.

מה זה להאריך את המועד?

צריך לתת להם סמכות. הצענו שזה יהיה מקסימום עד תשלום המע"מ. מע"מ משלמים שוטף + 15 ימים.

זה יוצא 37.5 ימים.

לנו בממוצע יוצא 30 יום.

כמה כסף זה ליום?

30 מיליון שקל.

זה לא רלוונטי לדיון שלנו. למה אנחנו צריכים לחלק להם בונוסים על הדרך כאשר מנהלים דיון בכלל בנושא אחר?

לא מחלקים לי בונוס. ב-1 בספטמבר הולכים לגבות ממני יותר כסף. לא נותנים לי בונוס. אולי תגידי: לקחת ממני פחות. ב-1 בספטמבר אני הולך לממן בסכום גבוה מאוד את המדינה.

נאמר כאן שזה מסתכם ב-30 מיליון שקל ליום.

אבל רשות המסים תחליט אחר-כך אם להפעיל את הסמכות או לא.

במילא אתם מגלגלים את זה על הצרכן.

לטובה ולרעה אני מגלגל. אם אקבל אשראי נוסף יש סיכוי שיהיה לי מאין לתת אשראי לצרכן.

זה מעורפל מדי. איך הצרכן ייצא נשכר?

אני היועץ המשפטי של חברת "דלק". אני רוצה להתחיל מן הסוף להתחלה, מן הסעיף האחרון של הצעת החוק. כידוע במדינה דמוקרטית מתוקנת כולם כפופים לחוק, לרבות רשויות הביצוע, לרבות שרי ממשלה. כאן שר האוצר הוציא צו, במועד שנכתב בסעיף 8, ואת הצו הזה תקפו בבג"ץ תלוי ועומד. בבג"ץ טוען משרד האוצר: הוצאנו צו בסמכות, כדת וכדין. מה שעושים כאן, עם כל הכבוד, זה לא חוק עוקף בג"ץ.

אדוני היושב-ראש, אני מוחה. יושבים כאן נציגים של חברות שגורפות רווחי עתק, אנחנו שומעים אותם כאילו מדובר באיזה אימהות חד-הוריות, ואילו כאן בצד יושב נציג של הציבור שבאמת סובל באופן ישיר ובסוף לא יהיה זמן לשמוע אותו.

מתוך 4 חברות הדלק הגדולות, יש 3 ציבוריות. מתוך ה-3 הציבוריות שתיים פרסמו בשנה האחרונה הפסדים ולא רווח. אז להגיד שמרוויחים רווחי עתק וכדומה – זה לא נכון.

זה בעיה של ניהול.

הם יכולים להרוויח. מותר להם להרוויח.

מה שקורה כאן זה לא חוק עוקף בג"ץ, אלא חוק שמתערב ישירות בהליך תלוי ועומד בבג"ץ. אם פעלו כדת וכדין, שיטענו כך בבג"ץ ובג"ץ יפסוק שפעלו כדת וכדין. אם לא פעלו כדת וכדין, למה צריך לתת להם פרס על-ידי חוק מיוחד עם סעיף החלה רטרואקטיבית מינואר 2005? אין דבר כזה במדינה מתוקנת.

בעניין הזה אני מסכימה אתך.

לגבי השאלה של חברת הכנסת יחימוביץ' על הרלוונטיות להצעת החוק שלפנינו, אני רוצה להסביר את הרקע לחוק הזה. הוא לא נולד יש מאין, אלא כתוצאה מהעלייה הדרסטית בשיעורי הבלו. באו גופים מסוימים וצעקו, ואולי בצדק. זכות הממשלה להעלות מסים ולהוריד מסים ולתת הישבון.

כמה הרווחת מהורדת המע"מ בשיעור 1.5%?

לא הרווחתי שום דבר כי אוטומטית מחיר הדלק שאני מוכר יורד אף הוא ב-1.5%. תחנות הדלק הן אחד מענפי המסחר הבודדים שבאמת נתנו הכול לצרכן, שלא כמו בענפים אחרים.

אתה צודק. למשל בתחבורה הציבורית לא הורידו את מחירי הנסיעות.

הם אמרו שבעקבות הורדת המע"מ החליטו לא להעלות את מחירי הנסיעות.

במה זה קשור להצעת החוק? עד כה כולם כמעט דיברו לא לעניין.

מה הרלוונטיות לנושא? התחלתי לומר שהכול התחיל מהעלייה הדרסטית של שיעורי הבלו. כל הטלת מס פוגעת בזכות הקניין. כידוע, אפשר לפגוע בזכות הקניין, אך רק במידתיות. כאן לצורך המידתיות נענו לקבוצה מסוימת, ואני לא מתנגד לכך, של גופים שצעקו. למשל אוטובוסים, משאיות וכולי שאמרו שהעלאת הבלו תכביד עליהם מאוד, ולכן מצאו את מנגנון ההישבון. בסדר, אנחנו לא מתנגדים לכך. אבל לא יתכן, כאשר באים לאזן את הדברים ולענות על המידתיות, שיתייחסו רק לצד אחד ולא יתחשבו גם בצד אחר. על-ידי ההגדלה הדרסטית בבלו גדל בהיקף משמעותי היקף האשראי שחברות הדלק נותנות. יש כאן אבסורד – יתכן שהלקוח שלנו זוכה בהישבון על סחורה שטרם שילם עליה. כי מי משלם את הבלו? לא הצרכן, אלא אני משלם עבורו תוך 10 ימים.

כמה מתוך כלל הלקוחות שלך באחוזים הם לקוחות ממוסדים שמשלמים אחרי 60 ימים?

רובם.

משטרת ישראל למשל משלמת לי אחרי 90 ימים.

יש לי שאלה למר יוסי אנטורג. אתה כל הזמן טוען שאתה משלם על הבלו והמדינה מחזירה. אם המדינה מחזירה או לא מחזירה – זה פשוט לא עניינך. אתה צריך לשלם את הבלו. אבל לא טענת בכלל נגד זה שלבז"ן אתה משלם מראש. למה מבז"ן אתה לא מבקש אשראי של 90 יום?

כי המחוקק קבע לו. מכיוון שהוא מונופול עליו לקחת תנאים שווים מכולם, והמחוקק הכתיב לו את התנאים.

גם על זה אתה יכול לבוא בטענות.

אם אבוא לוועדה ואדבר על זה, יגידו לי שזה לא נושא הדיון.

אני סגן יושב-ראש איגוד נהגי המוניות הארצי. בארגון שלנו חברים 9,000 נהגי מוניות. אני רוצה לציין שהיום הסולר יקר יותר מהבנזין. הסולר עולה 6.54 שקל, עם ההעלאה של 3 אגורות.

אין מחיר לצרכן של הסולר, הוא לא מפוקח.

אני מבקש שתטילו פיקוח על מחירי הסולר מכיוון שהוא עולה יקר יותר מהבנזין. אני רוצה להגיד מה כואב לי. המצוקה שלנו קשה. מרכיב הסולר במוניות הוא 35-40 אחוזים מהעלות.

אדוני, כאשר אנחנו עוסקים במלחמה בצפון אתה לא יכול לדבר על מלחמת יום הכיפורים. אנחנו לא פותחים את הדיון כאן.

פתחת את הדיון.

לא פתחתי. גם אם דיברו, זה לא אומר שפתחתי את הדיון. לא פתחתי, ואני לא מתכוון לדון על שום דבר מעבר להצעת החוק שהביאו לנו. הוא מדבר כעת על הפיקוח על מחירי הסולר. אנחנו לא נכנסים לזה כעת. אני מבין שזה כואב לך. בשלב כלשהו, כאשר נדון על מחירי הסולר, תהיה מוזמן לדיון.

תראה כמה זמן נתת לחברות הדלק לדבר, על אף שגם הם לא התייחסו כלל לנושא הדיון, ואותו אתה עוצר מייד.

אנחנו לא מקבלים את מלוא הבלו, ויש עוד 4 מדרגות לעלות, ומעלים לנו. לא מחזירים לנו את כל הבלו. נכון, בועז?

כאשר נהגי המוניות יתחילו להגיש דוחות אדע אם צריכים אותנו או לא. רק 10% מנהגי המוניות מגישים דוחות. מה זה אומר?

מפני שאין להם זמן לזה.

אני נותן להם אופציה.

זה מתבטא בסך הכול ב-100-150 שקלים.

אם 300 שקל בחודש לדעתך זה פרוטות אז אפשר לעשות את ההעלאה ללא החזר לנהגי המוניות.

יש הבדל אחד ביני ובין נהגי מוניות: להם אין זמן למלא דוחות, ולי אין זמן לעשות כסף ...

זה ציבור שניזוק קשות.

אני מסכים אתך. אני שומע את הכאב אבל חייב להגיד פעם נוספת, אנחנו לא עוסקים כעת בנושא הזה.

אנחנו מבקשים לקיים דיון על הבעיה שלנו.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' תפנה ליושב-ראש ותבקש דיון, לא כרגע, בהצעה לסדר. נקיים על כך דיון בשלב כלשהו ונראה מה ניתן לעשות.

אני המנהל הכללי של "יהודה רשתות פלדה" ויושב-ראש ועדת האנרגיה של התאחדות התעשיינים ומייצג את ההתאחדות. יש לנו שלוש הערות.


הערה קטנה למנכ"ל של "דור אלון". אנחנו רוצים מאוד שחברות הדלק יעבירו את הבלו אלינו. נדמה לי שיש כאן הצגה לא ברורה.

חבר הכנסת אמנון כהן ימלא את מקומי.

אני רוצה להסביר את הצד השני, צד הצרכנים של חברות הדלק. אנחנו מחויבים בבלו ביום שאנו קונים, באותו היום עצמו. הם מחויבים 10 ימים מאוחר יותר, כפי שנאמר. זה שהם נותנים אשראי – כאילו אבוא היום לשלטונות מע"מ ואגיד: אני משלם לכם את המע"מ ב-15 בחודש אבל נותן ללקוחות שלי אשראי של 120 ימים, אז אנא מכם קבלו את זה בעוד 120 יום. התנאים המסחריים בהם אתם עובדים נגזרים עליכם בשל התחרות. אם למר יוסי אנטורג יש טענות למשרד האוצר, אני מאחל לו שיצליח, שיקבל יותר, ומהר ככל האפשר. אנחנו התעשיינים לא רוצים לקבל את ההחזר דרך חברות הדלק. הם נותנים לנו אשראי ואחרי זה בוכים ואומרים: אוי ואבוי, תראו, יש אשראי. אני משוכנע לחלוטין שאי אפשר לערב את הצדדים המסחריים עם החיוב. החיוב הוא באותו היום.


ברשותך אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס לשלושה נושאים שנוגעים יותר לנו התעשיינים. מר סופר מכיר את ההערות הללו ואם אני זוכר נכון בפגישה שהיתה לנו בנתיבות לפני מספר חודשים, בפתיחת פארק התעשייה החדש שם, אמרת שתחשבו על כך.


ראשית, יש סף צריכה – תצרוכת סולר של 5,000 ליטר בחודש. רבותי, יש המון מפעלים, לא קטנים במיוחד, שצורכים קצת פחות מ-5,000 ליטר. נזכור שסולר הוא לא מקור האנרגיה היחיד, יש גם חשמל וגז. חבל מאוד שהמפעלים האלה, שהם לא קטנים, המון מפעלים לא נהנים כי הסף גבוה מדי.


מצד שני, יש גבול עליון שנקבע לרכבים כבדים, שפוגע בכל אלה שנמצאים בפריפריה. כל המורמים מעם שיושבים במרכז, בגוש דן, נהנים, אבל מה יעשו כל אלה שיש להם מפעלים בדרום או בצפון? הם משתמשים ביותר סולר. נקבע גבול עליון ומשלמים להם כאילו התגוררו בנתניה. משהו כאן לא סביר.

אני לא מבינה למה זה לא סביר.

כאשר המפעל נמצא בפריפריה נדרשים לצרוך יותר סולר, אבל המדינה קבעה שמחזירים את הבלו עד גבול מסוים שנקבע וכאשר צורכים יותר אין החזר. אם מפעל נמצא בדימונה ברור שההובלה עולה יותר כסף.


ונושא אחרון, בלתי חביב – נושא הגנרטורים לתעשייה ובקיבוצים. בתקופה של משברי תצרוכת חשמל, מצד אחד המדינה רוצה לעודד אנשים להשתמש בגנרטורים, אבל הגנרטורים לא נכללים. אולי תמצאו דרך, וזה לא נראה לי מסובך, לכלול גם גנרטורים, לפחות לתעשייה.

אם לכולם יחזירו אז לא צריך להגדיל את הבלו.

אני מחברת "סונול". אני כתבתי את המכתב שהופץ בוועדה. אני לא בא לדבר נגד הצעת החוק. אני אומר רק שבהזדמנות חגיגית זאת כאשר מתקנים את החוק, צריך לשים לב לשני דברים. אם נותנים סמכות למנהל המכס לשנות ולתת הישבון בצורה מסוימת, אני מבקש להרחיב את זה ולתת לו סמכות לתת הישבון מעבר לזה, לחובות אבודים ודברים נוספים שקורים, ואסביר גם למה.

מה אתה רוצה לשנות בהצעת החוק? תראה לי. אני מציע שנקרא את הצעת החוק ואם יהיו לך הערות בסעיף מסוים, נתייעץ ונראה מה לעשות.

את החוק הזה בנו בצורת אנדרוגינוס. החוק מחייב את הבלו על היצרן, ויצרן כולל את חברות הדלק. אבל את ההישבון לא מקבל היצרן, מי ששילם, אלא הצרכן הסופי.

זאת היתה המטרה.

מבחינה משפטית זה לא נכון.

היועצים המשפטיים כבר בודקים מה נוכל לעשות בעניין הזה.

ביקשתי הערה אחת. מנסים לתפוס טרמפ על נושא טכני במהותו. אני לא אוהב מסוי על דלק באופן עקרוני. פעם חשבו שמכונית זה מותרות, נסיעה זה מותרות, מכך נולד הסיפור. המסוי על דלק במדינה שלנו מהגבוהים בעולם.

לא נכון, אנחנו מהנמוכים בעולם, באירופה לפחות, בתחום המסוי על דלק.

בואו נשווה את זה לארצות-הברית.


האוצר אוהב מאוד לנקוט בתפיסה "ביביסטית" (על-פי ביבי נתניהו), ולומר: אם רוצים לעזור לתעשייה ולייצור וכן הלאה למה להטיל מסים על דלק? כך בסך הכול פוגמים בתהליך הכלכלי.

מה יש לך נגד ביבי נתניהו?

בהזדמנות זאת התביעה של האוצר, ואנו שומעים אותה כבר מספר שנים, לעשות שינוי כי הפער הגדול בין הסולר והדלק לא הגיוני, לכן העלו את זה. עכשיו אני מציע לא להסתבך. רבנו די עם מר בועז סופר והגענו למודל כלשהו שמסדר פחות או יותר את ענפי הייצור. זה אקט טכני ולדעתי צריך לאשר אותו, וזהו.

בתשובה להערות שנשמעו כאן: לגבי דלקים לתעשייה – אני מסכים אתך לחלוטין. מכיוון שכך, לכל הדלקים הייעודיים לתעשייה יש אחוז מס מינימלי. איפה הבעיה שלנו? כאשר יש שימוש מעורב. אבל כאשר זה ייעודי לתעשייה – אין מס, לא בחומרי גלם ולא בדברים אחרים.


לגבי התקרה – אני נזכר תמיד בערגה בסיכומים, שאחר-כך אומרים: יש סיכום, אבל רק אני צריך לפתוח אותו. בסיכום עם התאחדות התעשיינים נקבעה תקרה. אמרנו דבר פשוט: אנחנו מוכנים לבדוק תמיד, ואנחנו נבדוק. בתום שנה התחייבנו לבדוק. אני לא חוזר בי לרגע. נבדוק, ואם אכן יש בעיה – נתקן. לגבי מגבלת הקילומטראז' – אותו דבר.

מקובל.

אנחנו מבקשים להוסיף, כמו שמופיע בכל תביעה מרשות המסים, להגביל ל-6 חודשים את משך ההגשה. במקרה מיוחד, כאשר נבצר מאדם, יוכלו להאריך את זה ל-6 חודשים נוספים. תהיה שנה להגיש את התביעה רטרואקטיבית.

נעבור לקריאת הסעיפים. אם תוך כדי הקריאה למישהו תהיה הערה עניינית, ירים ידו.

ממתי יוחל החוק? לא הבנתי.

כאשר נגיע לסעיף הזה, נדון.

הבהרה קטנה להשלים את דברי מר בועז סופר. כבוד היושב-ראש, אני מעוניין שתקבע לוח זמנים להבטחה של מר סופר, שמקובל עליי.

יש לוח זמנים. רוצים להכניס את זה כתוספת.

הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006


סעיף 1 – תיקון סעיף 1

"בחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, במקום ההגדרה "המנהל" יבוא:

""המנהל" – המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, או סגנו;".


סעיף 2 – החלפת סעיף 9

במקום סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא:

"9 – פטור מיוחד והישבון

(א)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו –

(1)
פטור, מלא או חלקי, מהבלו המוטל על דלק שנמכר למפורטים בתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז-1957, או על דלק המיועד או המשמש למטרה מסוימת שקבע;

(2)
הישבון, מלא או חלקי, של הבלו ששולם על דלק המיועד או המשמש למטרה מסוימת שקבע, שיינתן למי ששילם את הבלו או למי שהשתמש בדלק למטרה האמורה, הכל כפי שקבע.

(ב)
קבע שר האוצר לפי הוראות סעיף קטן (א) פטור חלקי או הישבון חלקי, רשאי הוא לקבוע כי סכום הפטור או ההישבון לא יעלה על סכום מרבי שיקבע המנהל.

(ג)
קבע שר האוצר לפי הוראות סעיף קטן (א) כי יינתן הישבון למי שהשתמש בדלק למטרה מסוימת, יינתן ההישבון למשתמש כאמור, ובלבד ששוכנע המנהל כי הדלק שרכש המשתמש הוא דלק ששולם עליו בלו בידי היצרן, והמשתמש הוכיח כי מתקיימים כל אלה:

(1)
המשתמש עשה שימוש בדלק למטרה שקבע שר האוצר;

(2)
הדלק לא נרכש בתחנת תדלוק שאינה מנויה ברשימת התחנות כהגדרתה בחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס"ה-2005; לענין זה יראו תחנת תדלוק פנימית כהגדרתה באותו חוק, כתחנה המנויה ברשימת התחנות כאמור;

(3)
הדלק נרכש במישרין ממי שנרשם כעוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975."


כאן מתווסף עוד סעיף קטן שלא מופיע בנוסח שלפניכם. הוא יתווסף כסעיף קטן (ד), ואילו סעיף קטן (ד) הנוכחי יהפוך לסעיף קטן (ה).

"(ד)
הישבון כאמור בסעיף קטן (ג) יינתן אם הוגשה בקשה על כך תוך 6 חודשים מיום הוצאת חשבונית מס, כמשמעותה בסעיף 47 לחוק מס ערך מוסף, בגין רכישת הדלק על-ידי המשתמש; המנהל רשאי להאריך את המועד להגשת הבקשה לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים נוספים, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ה)
המנהל רשאי להתנות את מתן הפטור או ההישבון שנקבעו לפי סעיף קטן (א) בתנאים, ובכלל זה לדרוש מתן ערובה לקיום התנאים למתן הפטור או ההישבון שנקבעו לפי סעיף זה."

יש הערות?

אני רוצה להעיר לסעיף 2, שמתקן את סעיף 9(א)(2). בסיפה כתוב: "הכל כפי שקבע". אני מבקש להוסיף את המלים" "ובמועד שקבע".

אבל הוספנו עכשיו סעיף בעניין מועדים, שהוקרא.

אלה מועדים להגשת הבקשה. אני מדבר על מועדים לתשלום.

זה מופיע בסעיף 4. אין צורך להוסיף כאן את המילים "ובמועד שקבע".

זה מופיע בסעיף 4 אבל לא נגיע לזה כי זה לא מופיע כאן. אפשר להסמיך את המנהל להאריך את המועדים. במקום "עד 10 ימים" צריך לבוא: "עד 30 ימים".

זה לגמרי לא רלוונטי.

אני רוצה להסביר למה זה כן נבון. נאמר כאן ששר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים, לקבוע צו. נותנים בעצם סמכות לשר האוצר לקבוע את הדבר הזה.

היום 10 ימים הוא מספר הימים המרבי שהסמכות נתונה על-פי חוק. אנחנו בחרנו לתת את המרב.

אנחנו מבקשים לתת לך אפשרות להאריך את המועדים.

אני מודה לכם, אבל הסמכות ניתנה. אתם מבקשים שאני אקח סמכות מהוועדה. החוק קובע את המגבלה.

אבל כאן החוק ייתן את הסמכות להאריך את המועדים, באישור ועדת הכספים.

אז תהיה סתירה בחוק.

אנחנו מאשרים את סעיפים 1 ו-2, עם התוספת של סעיף קטן (ד) החדש וסעיף קטן (ה) שהיה קודם (ד), ושינוי הנוסח בפסקה 2(ג)(2).

סעיף 3 – הוספת סעיף 10א

"אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:

"10א – מניעת כפל הטבה

לא יינתן לאדם הישבון או החזר של בלו ששולם על דלק, לפי סעיפים 9 או 10, אם ניתן פטור, הישבון או החזר בשל בלו כאמור, לאדם אחר."


סעיף 4 – החלפת סעיף 11 והוספת סעיף 11א

במקום סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא:

"11 – העברת דלק פטור מבלו



(א)
דלק שניתן עליו פטור מבלו לפי סעיף 9, לרבות בדרך של החזר בלו ששולם, לפי סעיף 10, לא יעבירנו אדם לאחר ולא ישתמש בו למטרה אחרת מהמטרה שבשלה ניתן הפטור, אלא אם כן קיבל את הסכמת המנהל לכך ושילם את הבלו המלא החל בשעת תשלום הבלו, לפני ההעברה או השימוש כאמור.

(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל להתיר לאדם העברת דלק או שימוש בדלק, כמפורט להלן, בלא תשלום בלו לפי הוראות אותו סעיף קטן, בתנאים ובמגבלות שיורה:

(1)
העברת הדלק למי זכאי לפטור עליו לפי סעיף 9;

(2)
שימוש בדלק למטרה אחרת מהמטרה שבשלה ניתן הפטור, ובלבד שנקבע פטור מבלו, לפי סעיף 9, גם לגבי שימוש בדלק למטרה האחרת.


11א – העברת דלק שניתן עליו הישבון

דלק שניתן עליו הישבון לפי סעיף 9, לא יעבירנו אדם לאחר ולא ישתמש בו למטרה אחרת מהמטרה שבשלה ניתן ההישבון.""

"מניעת כפל הטבה" – באיזה מקרים זה חל?

בסעיף 11 מדובר על מי שקיבל פטור מבלו. מניעת כפל הטבה מתייחסת למפעל שקיבל פטור מבלו, כי משתמש בבנזין כחומר גלם למוצר, והעביר את זה לאחר. הסעיף הזה נועד למנוע מסחר בדלקים פטורים מבלו.

זה ישים?

כן. בסך הכול יש לנו 167 מפעלים.

הפיתוי גדול מאוד. איך מונעים את זה?

אנו עושים כמיטב יכולתנו.

יש הערות לסעיפים 3 ו-4? אם לא, הסעיפים מאושרים.

סעיף 5 – תיקון סעיף 21

"בסעיף 21 לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף קטן (א), במקום "יצרן" יבוא "החייב בדיווח";

(2)
בסעיף קטן (ב), במקום "היצרן" יבוא "החייב בדיווח";

(3)
בסעיף קטן (ג), במקום "יצרן" יבוא "החייב בדיווח", במקום "ליצרן" יבוא "לחייב בדיווח" ובמקום "היצרן" יבוא "החייב בדיווח";

(4)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד)
בסעיף זה, "החייב בדווח" – יצרן, וכן משתמש בדלק שניתן לגביו פטור לפי סעיף 9 או משתמש בדלק שניתן לו הישבון לפי הסעיף האמור."


סעיף 6 – תיקון סעיף 23

בסעיף 23(א)(1) לחוק העיקרי, אחרי "בדלק הפטור מבלו" יבוא "או שניתן בשלו הישבון".


סעיף 7 – תיקון סעיף 25א

בסעיף 25א לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם העביר דלק שניתן עליו פטור לפי הוראות סעיף 9, או השתמש בו, בלי שקיבל הסכמה לכך או בלי ששילם את הבלו החל לפני ההעברה או השימוש, בניגוד להוראות סעיף 11, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כפל הבלו כאמור.

(ב2)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שניתן לו הישבון לפי סעיף 9 העביר דלק או השתמש בו, בניגוד להוראות סעיף 11א, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כפל הבלו שהושב.""

יש הערות לסעיפים 5-7?

לגבי החובה שנקבעה כאן, שכל מי שמקבל הישבון חייב בניהול פנקסים, כתוב בדברי ההסבר: "חובה לנהל פנקסים, ידיעות ומאזן מלאי". האם זה לקוח מפקודת מס הכנסה? לא ברורה לי הכוונה. ניהול פנקסים זה במס הכנסה.

לא מדובר כאן על הוראות ספרים של מס הכנסה, אלא יש חובות דיווח ליצרני הדלק ויש חובות גם על מי שזכאי לפטור, על מי שצריך לקבל הישבון. יש אכן הוראות ניהול ספרים של מס הכנסה, אבל במקביל יש גם חובות דיווח ספציפיות לזכאי לפטור, שנקבעו בתקנות.

מר בועז סופר הדגיש, אחד היתרונות שהוא מנה בניהול ההישבון ליצרנים הסופיים, שיהיה לו גם פיקוח שלא ישתמשו בדלק המוברח מהשטחים ושיהיו ספרים מסודרים ומנוהלים כשורה. אני שואלת על מי חלה החובה לנהל פנקסים, ידיעות ומאזן מלאי. האם על המשתמש הסופי שמקבל את ההישבון? הוראות ניהול הספרים לצרכן הסופי, האם זה דבר חדש?

זה לא חדש, זה מופיע בסעיף 21 לחוק העיקרי.

לצרכן הסופי, למי שמקבל את ההישבון, החובה הזאת לא היתה קיימת קודם לכן. לדעתי זה דווקא טוב.

הכול כפי שנקבע בתקנות. בתקנות כבר היום קבועות חובות דיווח ליצרנים, וייקבעו חובות דיווח לזכאים לפטור, ואולי ייקבעו חובות דיווח למשתמשים. יש כאן הסמכה לקבוע בתקנות חובות דיווח ספציפיות לכל מגזר. חובת הדיווח עצמה תיקבע בתקנות.

היא עוד לא קיימת?

היא קיימת היום ליצרנים. זה יאפשר לנו לקבוע בתקנות חובות דיווח גם לצרכנים, המשתמשים הסופיים.


סעיף 8 – תחילה

"תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) ויראו את צו הבלו על הדלק (פטור) (תיקון), התשס"ה-2005, ואת צו הבלו על הדלק (פטור) (תיקון) (תיקון), התשס"ה-2005, כאילו הותקנו מכוח סעיף 9 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה."

האם "1 בינואר 2006" מקובל עליכם?

לא רצינו תחולה רטרואקטיבית ב-1 בינואר 2005. האם כל החברים מסכימים שתהיה תחולה רטרואקטיבית, אך לא יותר מדי, אלא רק השנה הנוכחית, דהיינו 1 בינואר 2006?

ומה יהיה עם הבג"ץ?

יפילו את זה בבג"ץ ויצטרכו להחזיר הכול.

אנחנו לא עובדים בבג"ץ.

זה לא עניין של הבג"ץ.

לא מקובל לקבוע תחולה רטרואקטיבית.

חברת הכנסת יחימוביץ', אם את זוכרת, בחוק ההסדרים 2006 כאשר דיברנו על הקלה לנכים, למי שבן זוגו לא יכול לעבוד, עשינו תחולה רטרואקטיבית.

לכמה זמן?

מבחינת מס הכנסה אין לנו יכולת לתת יותר משנה אחורה. אבל אין כאן עניין של שנת מס.

אם אנחנו כבר עוסקים בהשוואות, אתה בוודאי זוכר שבדיונים על התקציב היו שלושה סעיפים שנגעו לגמלאים – החזרת 1.5% לקצבאות הזקנה, העלאת בסיס קצבת הזקנה ותוספת למי שחיים רק מהבטחת הכנסה, ובשום פנים ואופן לא הסכמתם להחיל את זה ב-1 ביוני, על אף שזה היה כתוב בהסכם הקואליציוני.

כרשות מסים הסכמנו בדיוק למה שביקשתם.

אני מסכימה לפשרה שהוצעה כעת.

יש כאן כספים שאמנם יזם שר האוצר, אבל אושרו על-ידי ועדת הכספים של הכנסת. כלומר אין כאן פעולה מנהלית.

הסכמתי לפשרה.

המשמעות של הפשרה, שהכנסת מכירה בעובדה שזה הסדר חוקי וסדור, הסדר שנעשה, כפי שהממשלה טוענת, באופן ראוי ועל דעת ועדת הכספים. כאן אנחנו מדברים על הסדר טכני של ההישבון, בשמו, בשורה של הסדרים ראשוניים, שאפשר היה לעשות גם בתקנות. אנחנו סבורים שההרמוניה החקיקתית מצדיקה שזה יהיה ממועד הצווים ושלא תישאל שאלה על הפער.

אם כך, הייתם צריכים להביא את זה במועד הנכון.

הממשלה הניחה את זה על שולחן הכנסת.

קבענו את תחולת החוק הזה ביום 1 בינואר 2006 על דעת חברי הוועדה.


תודה רבה. הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006, נתקבלה, כולל התיקונים שהוכנסו ושינוי מועד התחילה.

תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ו-2006 – שינוי אגרות

הנושא הבא על סדר היום תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ו-2006 – שינוי אגרות.

הרקע ניתן כבר, זה נושא דומה, מכיוון שהעברנו את הסדר הסולר. בכל שלב בו הועלה המס על הסולר הופחתה אגרת הרישוי. עניינן של תקנות התעבורה תיקון שמפחית את התוספת לאגרת הרישוי בגין רכב דיזל פרטי ומסחרי עקב העלאת המס. מכיוון שאנחנו מבקשים לעשות את זה במועד, אנחנו מבקשים כבר היום לקבוע שמ-1 בספטמבר האגרה, או הקנס, יורדים, בדיוק בהתאם להתחייבות.


מדובר בהפחתה מ-1,433 שקלים ברכב פרטי ל-1,000 שקלים, וברכב מסחרי מ-1,304 שקלים ל-1,000 שקלים. אנחנו מאחדים את האגרות.

מי מתנגד להפחתה?

למוניות לא מפחיתים. אני מבקש שיורידו גם למוניות.

מוניות משלמות 600 שקל.

ביום שהוא ידבר בשם ארגון אחד לכל מוניות, אני בעד להוריד להם את האגרות ...

יש כאן שינוי אגרה נוסף, טכני לחלוטין, בתקנה 1. החל מינואר 2006 רשיונות נהיגה ניתנים לתקופה של 10 שנים, ולא 5 שנים כפי שהיה בעבר. כאשר תוקנה התוספת הראשונה לפקודת התעבורה, שעוסקת באגרות, בשוגג לא נעשתה התאמה של פרט 9ב, שקובע אגרה בעד הפקת רשיון עם תמונה. כיום הוא מנוסח באופן שהאגרה חלה על רשיונות נהיגה רק לתקופה של עד 5 שנים. אנחנו מציעים לתקן את השגיאה.

אותה אגרה? כלומר באותו מחיר מקבלים רשיון ל-10 שנים במקום ל-5 שנים?

האגרה בעד הפקת התמונה זהה, לא משנה לאיזו תקופה ניתן הרשיון. יש אגרת רשיון, שם יש הבדל בין שנתיים, 5 שנים או 10 שנים, ויש אגרה בעד הפקת התמונה, שהיא זהה – 18 שקלים.

תמונה עולה 18 שקלים? אתם יצירתיים ... גרועים יותר מן הבנקים. למה את קוראת לזה "אגרת תמונה"? תסבירי לי. צילום ב"פוטו רצח" עולה 18 שקל? הרי מצלמים אותך במחשב. מה השטויות האלה?

אלה עלויות אמיתיות.

מר סופר הציג לנו את ההורדה מ-1,433 שקלים ל-1,000 שקלים ברכב פרטי, ומ-1,304 שקלים ל-1,000 שקלים ברכב מסחרי. איך הגעתם להורדה הזאת? האם אפשר להוריד יותר?

אתם מציעים 1,000 שקל ואנחנו כוועדה אולי נציע 800 שקל או 850 שקל. עכשיו השאלה שלך מיותרת?

זה לא מיותר, זה במקום. זה הישג של ועדת הכספים.

מי בעד תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ו-2006 – שינוי אגרות? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ו-2006 – שינוי אגרות – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות נתקבלו.

התקנות נתקבלו. תודה רבה.

הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006, מ/240

ברשותך, היתה כאן התייעצות משפטית קצרה. אני מתנצל שאנחנו חוזרים לעניין הרטרואקטיביות בהצעת חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006, אבל עלולה להיווצר בעיה משפטית.

הסכמנו לפשרה, שהתחילה תהיה בינואר 2006.

אפשר להוסיף עוד 3 חודשים.

אבל המשלחות היו כאן ושמעו שהוועדה קיבלה את הפשרה. עלינו להיות הגונים.

הבעיה המשפטית היא אישור הצווים, לא הזמן. בסיפה של הסעיף נאמר שמאושרים הצווים שאושרו על-ידי ועדת הכספים. אלה צווים שאושרו בינואר 2005.

כלומר החפיפה הנכונה היתה ינואר 2005. למה עכשיו אתם מסתפקים רק ב-3 חודשים אחורה?

אנחנו מבקשים שיראו את הצווים שעודכנו בינואר 2005 כאילו עודכנו מכוח החוק הזה.

אי אפשר לכתוב בחוק שניתן לראות את הצווים כאילו עודכנו מכוח החוק הזה, כי החוק הזה מתחיל ב-1 בינואר 2006 על-פי מה שהוחלט בוועדה. הם רוצים שלא יהיה ספק לגבי כשירות הצווים ולכן הרטרואקטיביות תהיה מינואר 2005.

הצווים עודכנו בתחילת 2005 עם תקופת גרייס, כפי שהסביר מר בועז סופר. אנחנו מבקשים שמועד התחילה יהיה "1 בינואר 2005".

אציע רביזיה. מי בעד הרביזיה על הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006? מי נגד?

הצבעה

בעד רביזיה על הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הרביזיה נתקבלה.

הרביזיה נתקבלה.

הממשלה מבקשת לחזור בסעיף התחילה לנוסח המקורי: "תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005)". כתוצאה מכך יראו את צו הבלו על הדלק (פטור) (תיקון), התשס"ה-2005, ואת צו הבלו על הדלק (פטור) (תיקון) (תיקון), התשס"ה-2005, כאילו עודכנו מכוח סעיף 9 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. התחילה היא ב-1 בינואר 2005, והצווים שעודכנו יישארו על כנם וייראו אותם כאילו עודכנו מכוח החוק החדש שעובדים עליו עכשיו.

מי בעד הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006, עם התיקון שהוכנס כעת – תחילה ב-1 בינואר 2005? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006, עם תיקון סעיף התחילה – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10