PAGE
2
ועדת הכספים

31.7.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ו' באב התשס"ו (31 ביולי 2006), שעה 9:00

ההשלכות וההוצאות של המלחמה

חברי הוועדה: יעקב ליצמן-היו"ר

מוחמד ברכה

אלי אפללו

חיים אורון

זאב אלקין

אלחנן גלזר

אבשלום וילן

ניסן סלומינסקי

שלי יחימוביץ

סופה לנדבר

סטס מיסז'ניקוב

משה כחלון

ראובן ריבלין

אבישי ברוורמן

שי חרמש

דוד טל

מגלי והבה

ישראל כץ

יואב להמן המפקח על הבנקים

גיטה ברבש

יוסי בן שמש יו"ר מחוז צפון, התאחדות המלאכה והתעשייה

ניר קלינגר מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה

דוד פרנס בנק דיסקונט

הלל פרימן עוזר מנכ"ל, משרד ראש הממשלה

גבי גולן יועץ ראש הממשלה לתכנון

יוסי כץ

שמואל רוזנמן

אברהם בירנבאום

פרדי וידר

רענן דינור מנכ"ל משרד ראש הממשלה

אוריאל לין

עודד פלר יו"ר הארגונים הכלכליים בחיפה והצפון

רות רלבג משרד הבריאות

שמעון יפרח יועץ שר התמ"ת

יעל שאלתיאלי מנכ"לית משרד החקלאות

שגית

טמיר כהן

יפעת שפרכר

ההשלכות וההוצאות של המלחמה

הישיבה של היום תתחלק לשני חלקים. בחלק הראשון נדון על כל ההשלכות וההוצאות של המלחמה. אנחנו נדבר גם על דברים שראינו בסיור שלנו. ב13:00 נקיים ישיבה נוספת, שבה נאשר את התקנות שהממשלה הביאה לנו בעקבות ההסכם שנחתם.


אנחנו סיירנו בכמה מקומות. בכל מקום שהיינו היו נפילות. ראינו שכל העסקים סגורים. היינו בכרמיאל. ישבנו עם ראשי המועצות. חלק מהם טענו שאין משכורת. אנשים מתלוננים שהשיקים רצים, עד כדי כך שחוזרים שיקים והאנשים הופכים למוגבלים. שלא לדבר על שירותים.

אני חייב לציין את ההיענות של פיקוד העורף. אנחנו נכנסנו לכל העניין של הנזקים העקיפים והישירים. אני חייב להגיד מילה טובה לממשלה בנושא של ההסכם. אני חושב שההסכם חשוב.


הסעיף הראשון היה צריך להיות הארכת מועדי מבקר המדינה לגבי הדוחות של הבחירות. אני מתעקש על כך שיבוא לכאן נציג של מבקר המדינה. היות והוא רק שלח מכתב, אז אני לא מוכן לדון בזה. התעקשתי שיבוא לכאן נציג. לא יכול להיות שמבקר המדינה ישלח מכתב כאילו שבזה שהם החליטו על התאריך של 15.8 הסתיים העניין. הוא צריך לשמוע שקרה משהו במדינה.

התבקשתי על ידי היושב-ראש לסקור בפני חברי הוועדה הנכבדה את פעילויות הממשלה אל מול הרשויות בצפון. אין ספק שהרשויות בצפון מהוות היום את החטיבות והאוגדות של המלחמה שבעורף. כל משרדי הממשלה מוכוונים לחיזוק יכולת פעולתן של הרשויות. הרשויות שונות זו מזו ברמת ההיערכות של כל אחת ואחת, בהיקף ובמספר התושבים. שונות גדולה מאוד יש ביישובי הצפון. ניתן לומר שהצו שהכין שר הביטחון בהגדרה של מצב מיוחד בעורף כולל 95 רשויות מקומיות, כשהמכנה המשותף ביניהן הוא שכולן מתמודדות עם האיום מצפון, עם אין ספור מטחים של קטיושות, פגיעות בנפש וברכוש.


לפני שאסקור את הפעילות של הממשלה אל מול העורף בצפון, בהתבסס על הרשות כמרכז הפעילות, אני רוצה להעיר דבר שנדמה לי שעולה מתוך הדברים שעלו כאן הבוקר. ההסכם שיובא בפניכם היום בצהרים עוסק כולו בנושא של שיפוי מעסיקים ועצמאים. אין לטעות, כפי שטועים לא מעט בציבור, ולראות בהסכם הזה מענה להון חוזר. סוגיית הון חוזר לחוד, סוגיית שיפוי מעסיקים ועצמאיים לחוד. אין לערבב בין השתיים. ההסדר לשיפוי מעסיקים ועצמאיים שמונח בפניכם מסדיר את הנושא של שיפוי במונחים של אובדן ימי עבודה ופיצוי מעסיקים ועצמאים ובמונחים של נזק עקיף לפי מפתחות שיש בהסכם. במה ששייך להון חוזר נעשית פעילות גדולה מאוד של מנכ"ל האוצר אל מול הבנקים ואל מול הגופים הרלוונטיים באוצר - בעיקר רשות המסים - כדי לאפשר כלי אפקטיבי למתן מענים בעולם של הון חוזר לעצמאים ולתעשיינים. כולנו ערים לבעיית ההון החוזר. אסור לערבב אותה בסוגייה של שיפוי מעסיקים ועצמאיים בהקשר של פגיעות ישירות ועקיפות .

האם תנתחו את האדם שנמצא בסכנת חיים בלי לתת לו חמצן? לא הבנתי את עניין ההון החוזר.

התקנות הן תקנות. בהון החוזר אנחנו נדון. אנחנו נחפש פתרונות לגבי הבנקים ולגבי ההון החוזר. אנחנו לא יכולים לעבור על זה לסדר היום. הוא מדבר על שיפוי מעסיקים. אני חושב שעשו עבודה גדולה.

נדמה לי שאתה שואל על ציר הזמן. ממש בימים הקרובים אנחנו מתכוונים לתת את המענה בתחום של ההון החוזר. אנחנו רואים 3 אפיקים אפשריים למתן פתרונות בתחום ההון החוזר. כל אחד מהפתרונות האלה איננו פתרון פשוט, יש לו מורכבות לא קטנה. מנכ"ל האוצר שוקד עם צוותו על העניין. אני מאמין שנהיה אנשי בשורה בימים הקרובים. כל מה שאמרתי הוא לא לראות בשיפוי מעסיקים ועצמאיים מתן תשובה לשאלת ההון החוזר, כי עד המועד שבו השיפוי יתבצע יש סיכוי שפירמה תיכנס לקשיים של נזילות בסדרי גודל חמורים. זאת הסיבה שאנחנו מפרידים בין שני החלקים. אנחנו מבינים שאחד הוא על בסיס תזרימי, ואילו השני הוא על הפירמה והיכולת של הממשלה לשפות בגין המערכה בצפון. כוונתנו לצאת עם הכלי שתפקידו לתת הון חוזר.


התיאור יהיה תיאור שמורכב מלא מעט פרטים, משום שהוא רוצה לחבוק את סך כל פעילות הממשלה בנושא של הפעילות של העורף בצפון אל מול הרשויות המקומיות. במונחים של משרד ראש המשלה התפקידים העיקריים הם בתחום בניית התמונה הכוללת של הנעשה בעורף, התווית מדיניות. מדיניות לצורך העניין יכולה להיות אם הממשלה מעודדת או לא מעודדת יציאת תושבים מהצפון. אם היא מעודדת, אז את מי, והאם היא מעודדת רק ילדים וקשישים ואנשים עם מוגבלויות או שגם אוכלוסייה אחרת.

מה היא עושה כדי לפנות את האנשים?

הנושא השלישי זה היכולת להגדיר מראש נושאים, סוגיות ובעיות בהתמודדות והסרת חסמים למשרדי ממשלה. בל נשכח שהממשלה לא נערכה לאירוע בצפון במונחים של גישה פרו-אקטיבית, אלא נאלצה להתמודד עם מצב נתון שהונח לפתחנו ב12 ביולי ועם מענים מתואמים ומשולבים עבור נושא הרשויות.

עיקר המדיניות זה מתן מענה לצרכים שעולים מהשטח באמצעות משרדי הממשלה והרשויות, חיזוק העורף. אנחנו מדברים על מתן מענים באופן שוויוני לרשויות יהודיות וערביות. אנחנו מדברים על שיתוף ארגוני עם עמותות, עם רשויות ממרכז הארץ. שמעתי ביקורת כזאת או אחרת על כך שעמותות נוספות מספקות צרכים קיומיים לתושבי הצפון . קחו בחשבון שעבור עמותות רבות וארגונים רבים זאת הדרך להזדהות. זאת הדרך שבה הארגונים האלה אומרים שהם רוצים להזדהות עם תושבי הצפון.

מה ממשלת ישראל אומרת?

הממשלה בהקשר הזה מממנת כ-50%. אנחנו מול העמותות עומדים בmatching של 50%. אנחנו חושבים שזה נכון שעמותות יביעו את הזדהותן.

חבל מאוד.

הפרק החמישי הוא תכנון עיקרי המדיניות ומסגרות הזמן במונחים של השבועות הבאים ובמונחים של היום שאחרי.


אנחנו פועלים בשני ערוצים. יש ועדה בראשות מנכ"ל משרד הפנים שכל תכליתה חיזוק הרשויות המקומיות. העברנו לרשויות המקומיות 50 מיליון שקלים. אנחנו עומדים להעביר לרשויות המקומיות עוד 100 מיליון שקלים, כאשר כל כוונת המהלך הזה היא להבטיח את יכולת העמידה של הרשויות בעומס האדיר שנופל עליהן. רשויות אחדות מאוד, רשויות אחרות פחות. אנחנו לא יכולים להניח שיש איזו שהיא רשות בתחום שהוכרז על ידי שר הביטחון שהיא רשות חסינה מפני פגיעות, אבל יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שיש רשויות שמוכנות יותר טוב, יש רשויות פחות טוב. לכל הדברים האלה אנחנו נותנים התייחסות במסגרת הקריטריונים לסיוע לרשויות בצפון.

אנחנו מפעילים מערך לא קטן של ארוחות חמות באמצעות משרד הרווחה, באמצעות הקרנות. אנחנו מדברים על מדיניות מוכוונת בנושא של פינוי אוכלוסייה - ילדים, קשישים בעלי צרכים מיוחדים. אלה מקבלים מענים במתקנים של משרד החינוך, בבתי מלון או בפנימיות. יש גם יזמויות פרטיות, כמו היזמות שמוכרת על ידי איש העסקים גיידמק. אנחנו בשום פנים ואופן לא רואים בזה דבר שהוא רע. יש לזה יתרונות. יש את הפעילות במרכז הארץ לכאלה שיושבים זמן ארוך במקלטים.

צריך להבחין בין שיפוי מעסיקים ועצמאיים והנושא של תזרים מזומנים ובין הנושא של הון חוזר. ההיבט הנוסף הוא כל הנושא שנוגע לפיקוד העורף, הבהרת ההנחיות, החזרת שירותים של הממשלה לצפון.


אנחנו מקיימים מפגשי מנכ"לים במהלך השבוע. הקמנו מרכז ניהול לאומי בצפון הארץ – המנ"ל. המנ"ל מרכז את כל האינפורמציה בין כל משרדי הממשלה מול יישובי הצפון. מצאנו שהוא אפקטיבי במיוחד. הדוח של המנ"ל מתייחס למספרי נפילות, למספרי תושבים, לאוכלוסייה שנמצאת בכל רשות. יש לנו מדד נורמטיבי שעוסק במספר סניפי בנקים שפתוחים ובמספר קופות חולים שפתוחות. ככה בחתכים שונים אנחנו מנתחים כל רשות כמשהו שנקרא מדד שיגרה.

מינינו נציג משרד ראש הממשלה בצפון שירכז את הפעילות של משרדנו אל מול משרדי הממשלה האחרים. לקחנו את בוגרי משרד ראש הממשלה, כמו יוסי קוצ'יק , רפי פלד, אילן כהן. שלחנו אותם לאותן רשויות שמצריכות טיפול ממוקד, כמו נהרייה, כמו צפת, כמו קריית שמונה. זה פועל שבוע שני. אנחנו מוצאים בזה דבר יעיל במיוחד לצורך מתן מענים לאותן רשויות.


שטח פעילות משרדי הממשלה . משרד הביטחון הכריז על מצב מיוחד בפיקוד צפון. אתם ודאי ערים לכך שיש חלוקה כך שכל יישובי קו עימות צפון באחריות פיקוד צפון, וכל היישובים האחרים תחת פיקוד העורף. יש את כל הנושא ששייך לתחזוקת מקלטים, חלוקת ביפרים לכבדי שמיעה. פיקוד העורף עושה עבודה בלתי רגילה, הרבה מעבר למה שמנוסח בספרים כתפקידו. נדמה לי שעד היום הוא הוכיח את יכולותיו. אני מניח שכך יקרה גם בהמשך.

יש את המשרד לביטחון הפנים בתחום תגבור מערך השוטרים. יש סיוע לרשויות. ראויה לציון מיוחד ההסתכלות המאוד רחבה של המשטרה, מעבר לשאלות של סדר ציבורי ולנושאי חבלה שהמשטרה מופקדת עליהם. הסתכלות רחבה שכל תפקידה לתמוך ככל הניתן ברשויות מקומיות. אני יכול לספר לכם על קבוצות גדולות מאוד של קציני משטרה ממחוזות אחרים, שבהנחיית מפכ"ל המשטרה מגיעים לרשויות בצפון כדי לעזור כמה שרק ניתן.

משרד הפנים, מעבר להפעלת מוקד חירום, גם תגבר את מערך הכבאות. נדמה לי שאפשר לומר שהכבאות או הכבאים הם חיילי החזית של המערכה הזאת בצפון. אנחנו שומעים על סיפורים מצמררים על הנכונות שלהם להשליך את נפשם מנגד ולעשות פעולות שהן בכל קנה מידה פעולות שראויות לשבח.

האם הם קיבלו משכורות?

מנכ"ל משרד הפנים יוכל להתייחס לזה בהמשך. יש את כל הנושא של הטיפול בחלוקת מזון, matching ממשלתי, טיפול באוכלוסיות מיוחדות, פינו ובינוי. בכלל זה כל הנושא של הגמלאים, בכלל זה כל נושא של אוכלוסיות בסיכון וילדים בעלי צרכים מיוחדים. משרד הרווחה עושה עבודה שראויה להערכה מיוחדת.

משרד הבריאות, מעבר לחדר מצב, מטפל ב12 בתי חולים במרחב, מסייע בפתיחת קופות חולים, עוסק בתגבור מד"א וסיוע לאוכלוסיות מיוחדות.

קופות החולים פתוחות בכל עיר.

אני יכול לתת לך דיווח מדויק מה פתוח ובאיזה יישוב. יש שונות גדולה. בסך הכל קופות החולים פתוחות. קופות החולים החליטו לתת שירותים הדדים בינן לבין עצמן, הן לא מקפידות אם התושב חבר בקופת חולים מכבי, מאוחדת וכו'. בכל יישוב קופת חולים תעשה כל מאמץ לטפל בכל מי שפונה אליה. גם בריכוזי אוכלוסין שבאו מהצפון קופות החולים משתפות פעולה ומסייעות, כדי לתת מענה לאותם ריכוזי אוכלוסין במונחים של שירותי בריאות סבירים.

יש גם טיפול מאוד מסודר של העברת תיקים, כדי שלא ייווצר מצב שאדם מטופל במרכז בלי שהרקורד שלו נמצא ביד הרופא. יש לציין שמשרד הבריאות בלילה שבין שלשום לאתמול פינה בית חולים פסיכיאטרי בצפןו כתוצאה מפגיעה ישירה בבית החולים. הוא עשה את זה עוד באותו לילה. למחרת בבוקר הוא השלים את פינוי יתר החולים מבית החולים הפסיכיאטרי. זה הפינוי השני שמשרד הבריאות מבצע במהלך המערכה הזאת.


מה ששייך למשרד התמ"ת, מלבד חדר מצב, זה כל הנושא של שירותים חיוניים. עד היום הוצאו 18 אלף צווי ריתוק ל18 אלף עובדים. יש יותר מסיכוי שהרשימה הזאת תורחב גם בתחום של רשויות מקומיות. הפעלת קו חם לבעלי עסקים קטנים ובינוניים. גיבוש הסדרי שכר בשיתוף פעולה מלא בין משרדי האוצר והתמ"ת.

משרד האוצר, מלבד הנושא של פיצוי בגין נזק ישיר, מטפל בכל המהלך של מס רכוש ביישובי קו עימות ובאזור המוכרז על ידי שר הביטחון. מס רכוש עושה פעולות קדחתניות כדי להבטיח שאנשי מס רכוש יהיו במקום מיד לאחר האירוע, ייצרו את אומדני השמאות ויפעילו את מנגנון הפיצוי. מס רכוש גייס למעלה מ300 שמאים נוספים במחירים מיוחדים, הכל כדי להבטיח שהשירות שניתן על ידי השמאים יהיה שירות בזמן הקצר ביותר, ושהאזרח מרגע הפגיעה לא יצטרך להמתין יותר מידי זמן עד שהוא מקבל את דוח השמאי שהוא כלי העבודה המרכזי בפיצוי בכל מקום באזור שהוכרז כמצב מיוחד.


נושא של הפעלת המערכת הבנקאית. הרבה מאוד שיחות מתקיימות בין שר האוצר לראשי הבנקים. עוד היום נפגש שר האוצר עם ראשי הבנקים בצפון, הכל כדי להבטיח הפעלה סדירה של המערכת הבנקאית, להבטיח כסף בכספומטים, וכמובן כל העניין לקראת ההסדר בנושא של הון חוזר למגזר העסקי.


המשרד לאיכות הסביבה עוסק בעיקר בנושא של חומרים מסוכנים, הפעלת אתרי פסולת במתכונת חירום, כוננים לגילוי וזיהוי.

משרד התקשורת עושה עבודה מאוד אינטנסיבית מול הזכיינים השונים, כדי להבטיח פעולה תקינה של הטלפונים הסלולאריים. פעולה תקינה זה לא רק במונחים של משדרים, זה גם במונחים של תחנות שירות, החלפת חלקים, בטריות. צריך לקחת בחשבון שהסלולר נהפך נשק אישי של כל תושב בצפון. כאשר אתה לא משיג מישהו, אז המשפחה בעורף דואגת. יש לזה חשיבות עצומה.

משרד החינוך, מלבד הקמת חדרי מצב, מפעיל את מערך השירות הלאומי בצורה אינטנסיבית ומעוררת הערכה. משרד החינוך דאג ל20 אלף ילדים לפתרונות בעורף. 20 אלף ילדים עם מסגרות ליווי של מבוגרים בתהליך מאוד שיטתי. אתמול בלילה סיכמנו שמשרד החינוך יקלוט 2000 נפש ממשפחות שאובחנו על ידי שירותי הרווחה ככאלו שראוי לרענן אותם בעורף. ברגיל אנחנו לא עוסקים במשפחות אלא בזקנים ובילדים, אבל בהמלצת משרד הרווחה ושירותי הרווחה יש עניין לרענן משפחות שמשרד הרווחה מגדיר אותן כמשפחות בסיכון מיוחד.

לכמה ילדים לא נמצא הסדר?

כל ילד או כל ראש רשות שביקשו פתרון קיבלו מענה. הדבר היחיד שעד היום לא קיבל מענה זה סוגיית המשפחות שעליה נתנו מענה אתמול בלילה בקריטריונים שהגדרתי קודם. יש לנו כממשלה סוג של שניות בשאלה אם לעודד יציאת תושבים.מצד אחד אנחנו רוצים לשמור ככל הניתן על שגרת חירום בעורף, כולל הפעלת מפעלי תעשייה, כולל כל הנדרש לעורף שמתפקד היטב. אם יש לטרור כוונה ברורה, נאמרת ומוצהרת זה לשבור את העורף ולהביא לכך שהצפון יתרוקן מיושביו. מצד שני אנחנו בהחלט מזהים אוכלוסיות חלשות בעורף. אנחנו נמצאים במין דואליות, במין שניות. ההכרעה שלנו בשניות היא בכך שאנחנו עוזרים לחלשים ולא מונעים מאוכלוסיות חזקות להתרענן. אנחנו נכנסנו לתחום של הילדים והקשישים, כאשר לגבי המשפחות זה בהמלצת שירותי הרווחה בלבד.

משרד החינוך עוסק בכל הנושא של פעילות הפגתית בקייטנות, אם זה בערכות משחקים, בייעוץ פסיכולוגי. אסור לשכוח שיש ההיערכות לשנה"ל תשס"ז, שאיך שלא נרצה היא תבוא ב1 לספטמבר. נצטרך להיערך לזה בצורה מאוד מדוקדקת, מאוד נבונה. זה חוזר לעניין השניות. נצטרך לראות מה פותחים בצפון, האם מסכנים, איך מסכנים, מה הסיכון שאפשר לקחת, מה אי אפשר לקחת.

משרד הקליטה מטפל טיפול מיוחד באוכלוסיות, כשמה שנמצא לנגד עינינו זאת אותה אוכלוסיית עולים שאיננה דוברת השפה. אוכלוסייה שאינה דוברת השפה מהווה יעד מיוחד, כי אנחנו מניחים שלכל מי שאינו מכיר את השפה ומורגל בסיטואציות כאלו ואחרות יש קושי יותר גדול.

מה עושה משרד הקליטה?

אנחנו מגדירים בדיוק מה עושה משרד הקליטה.

התקשרתי אתמול לכל רכז. לא קיבלתי תשובה מאף רכז של משרד הקליטה. קיבלתי עשרות טלפונים מאנשים שלא מבינים עברית. לקחתי את העובדים של הפדרציה הישראלית, התקשרנו לכל רכז. לא קיבלנו תשובה אחת ברורה.

אנחנו נבדוק את זה דרך המנכ"לית של המשרד.

עיקרי הפעילות של משרד הקליטה הם גם בתחום הפעילות ההכוונתית, גם בתגבור מערך הטיפול, זיהוי אוכלוסיות חלשות, הפעלת ארגוני מתנדבים, ארגון פעילות הפגתית וסיוע כספי ישיר לעולים המגיעים לצפון.

משרד התיירות עוסק בעיקר בתחום של חדרי אירוח. אתם ערים לכך שאתם דנים בשיפוי מעסיקים ועצמאיים שאינם מתחומי החקלאות והתיירות. לאלה יובאו הסדרים נפרדים. אנחנו מראש הודענו שאלה לא יהיו בהסדר שעליו חתם שר האוצר.

משרד החקלאות. טיפול בסוגיות של העובדים הזרים יחד עם משרד התמ"ת, פעילות חקלאית לרגל המצב, וכמובן טיפול בבעלי חיים שכתוצאה מהמצב יש קושי לטפל בהם.

משרד התחבורה עוסק בכל מה ששייך לתחבורה ציבורית, ויסות תנועת האוניות בנמל חיפה, הנחיות מיוחדות לקציני התחבורה השונים. משרד התחבורה תיגבר את התחבורה הציבורית ביישובי הצפון במנותק משאלות כלכליות של המסיעים למיניהם, הכל כדי להבטיח את מרב שירותי ההסעה הציבורית לציבור בצפון.

משרד הבינוי והשיכון בשני צירים עיקריים - עמידר ועמיגור בנושא של שיפוץ מבנים ציבוריים יחד עם גופים נוספים, כמו פיקוד העורף, וכמובן סיוע למס רכוש.

משרד המדע, התרבות והספורט עוסק בפעילות הפגתית בתוך יישובי הצפון ובמקלטים ועבור תושבי הצפון שנמצאים היום בעורף, באמצעות פעולות שונות שמשרד התרבות נותן להן מענה. יש התנדבות יוצאת דופן של אמנים. היא בהחלט ברמה של ההתנדבויות שאנחנו מכירים ממלחמות של עם ישראל לדורותיהם. זה בהחלט מחמם את הלב לראות את גל ההתנדבויות של אמנים מהסוגים השונים במקלטים ובריכוזי אוכלוסין מחוץ לאזור המיוחד.

משרד התשתיות הלאומיות עוסק בהתקנת מלאי הגפ"מ, היערכות לפתרון תקלות בחשמל ואספקת מים.

משרד המשנה לראש הממשלה יוזם מפגשים של ראשי רשויות וכינוסי חירום, ריכוזי נתונים על אומדני הכנסה, השתתפות תקציבית בפעילויות ילדים, פעילות מול העם היהודי. אנחנו עכשיו מגבשים מערך מול העם היהודי, כדי להבטיח את התוכנית של היום שאחרי לחיזוק כלכלת הגליל. אנחנו עושים את זה עכשיו בפעילות מאוד מרוכזת.

המשרד עושה עבודת מטה לבדוק את הנזקים היותר עמוקים שקרו ויקרו ברשויות. אנחנו צופים בעיות בתחומים שלא טופלו עד עכשיו ביום שאחרי. הסיוע המיידי שניתן הוא לפתרון הבעיות המיידיות. יהיה צריך לסדר את הדברים בתום המלחמה הזאת. זה נעשה גם בעבודת מטה בתוך המשרד, גם בפגישות שהתחלנו עם הרשויות. אנחנו משתפים גם את המרכז לשלטון המקומי בדברים.

50 מיליון יספיקו?

האם ה100 מיליון תפורים על פי הצרכים, או שזאת שליפה כדי לענות..?

במחוז הצפון יש כ200 ישובים כפריים. 50% מהם בקו עימות. בנושא של מטעים אנחנו נמצאים בשיא העונה, כאשר כל ההוצאות הוצאו, כל ההשקעות הושקעו. היום, בתקופת הקטיף, לא ניתן לבצע.

הנושא של גידולי שדה גם הוא ברובו נפגע. יש מפה של 3 אזורים - אזור קו העימות, האזור המוגן.. אתם צריכים לזכור שבקו העימות אסור לאנשים לצאת לשטחים אפילו להשקיה או לריסוס. גם הפרי וגם הריסוסים בבעיה קשה. כנ"ל בגידולי שדה.

לגבי בעלי חיים. יש לנו פגיעה מאוד גדולה בענף הלול, בעיה בנושא של שלוחת ההטלה. הרעשים ואי היכולת לאסוף את הביצים יוצרים פגיעה מאוד גדולה. כנ"ל בפטם. יש בעיה שהמשחטות לא עובדות, לכן יש תוספת הוצאות של שינוע למרחקים. אם כבר אפשר לאסוף את העופות, אז השינוע עולה הרבה יותר. אם לא ניתן, אז הן אוכלות יותר.

אין פתרונות הקפאה ליד המשחטות?

צריך לשמור בשביל להקפיא. אם המשחטה לא עובדת, אז צריך לשנע. יש פתרונות שמוסיפים על ההוצאות.

נושא של בקר וצאן. בקר יש במשק השיתופי ובקיבוצים. שם איכשהו מצליחים לטפל. דווקא בנושא הצאן יש בעיה. המשרד נערך אפילו במתכונת של מדריכים לייבש את העדרים על מנת לא לסכן את העובדים בחליבה. יש בעיה של שריפת שטחי מרעה. כולנו רואים את זה בטלוויזיה.

הבעיה הכי גדולה זאת בעיית העובדים הזרים. ללא עובדים זרים בענפי המשק החקלאי לא ניתן לעבוד. יש פנייה של ארגוני מתנדבים, אבל אנחנו לא יכולים לקבל את ההתנדבות הזאת מאחר וגם לחקלאים אסור לצאת לשדות, אסור לצאת לעבודה.

אפילו ענף הדייג נפגע, כי הדייגים לא יכולים בגלל בעיות ביטחון לצאת לדייג.

בנושא של המטעים זה פשוט עונה שלימה שהלכה לטמיון. זה לא כמו בענפים אחרים שאפשר להתאושש. זאת העונה, זה הקטיף. אפשר יהיה לתקן רק בשנה הבאה.

שר החקלאות סיכם אתמול עם האוצר על הסכם של מסלול ירוק לנזקים עקיפים. צריך לדעת שאין בעיה של נזקים ישירים. חקלאי שיושב במקלט והפרי שלו נרקב על העץ זה לא נזק ישיר, אבל הוא רואה את מעשי ידיו עולים בתוהו. נכנסנו למו"מ עם האוצר ומס רכוש. אתמול בלילה הגענו להסכמות על מסלול ירוק. המסלול אומר שבצורה נורמטיבית החקלאי יקבל פיצוי מיידי. אם לא הוא לא ירצה לבחור במסלול הירוק, אז יש לו אופציה לבחור בשמאות ובכל המסלול הרגיל. יש לנו ניסיון מ1996, כאשר משרד החקלאות הצליח להגיע להסכמה כזאת עם האוצר. רוב החקלאים חתמו על המסלול הירוק. הם נכנסו למסלול שאולי הוא לא מפצה על הכל, אבל הוא בוודאי מפצה על הרווח. הוא נותן כיסוי על הוצאות הייצור הישירות. זה מסלול שמבוצע במיידי.

כניסה לירוק חוסמת את האפשרות לעבור אחרי זה לאדום?

נכון. המסלול הירוק הוא בעיקר פיצוי למטעים, לענף הלול ולהטלה, כאשר יש ענפים יותר קטנים. יש לנו חקלאים שמגדלים פטריות. זה יהיה במסלול האדום על פי הערכה שמאית.

בנק ישראל נערך כמו הגורמים הממשלתיים על מנת להבטיח אספקה מרבית של השירות הבנקאי למרות המצב, למרות ההפגזות, למרות הכל. נערכנו בשלב הראשון במונחים של פתיחת סניפים, במונחים של מציאת פתרונות מידיים למקומות שבהם הסניף לא ממוגן ועלול לסכן את העובדים ואת הלקוחות. חלק מהסניפים בשלב המיידי וההתחלתי של המלחמה היו סגורים. בהמשך הם התארגנו לסניפים חלופיים, למקומות חלופיים, לפתיחות חלקיות. כרגע אנחנו נמצאים במצב שהמערכת של הבנקאות בצפון עובדת. כוח האדם שם פחות מהרגיל, אבל זה טבעי. זה מתאים להיקף האוכלוסייה והביקוש.

ביום של חלוקת קצבאות הביטוח הלאומי היה צפי ללחץ ולכן האריכו את השעות, אבל ברוב המקומות לא נוכחתי לראות לחץ מיוחד. הבנקים יכלו לספק את הצרכים המיוחדים. במקביל ניתנו פתרונות שלא כולם אופטימליים, כמו הנושא של סניף נייד שיכול לענות על בעיות. הוא לא יכול להחליף סניף שלם, הוא יכול לתת פתרונות חלקיים.

כל הנושא של כספומטים ואספקת מזומנים טופל בצורה אינטנסיבית מאוד מבחינה של חובת מילוי הכספומטים ווידוי פעולתם, ומבחינת הסדר שבו בעצם הלקוחות יכולים עם פנקס שיקים ותעודת זהות להוציא מזומן לא רק מהבנק שלהם. זה נותן מענה ללקוחות כאלה. גם בנק הדואר הצטרף להסדר הזה. הוא עשה הסדרים עם בנקים שונים. הוא עשה הסדרים להוצאת מזומנים בהיקף גדול יותר עם בנק דיסקונט. ניתנו פתרונות שונים. התרשמתי שלהסדר השיקים לא כל כך היה ביקוש, משום שככלל לא הייתה בעיה אמיתית, לפחות לא מיד כשהתארגנה המערכת למשיכת מזומנים. זה זמין, זה אפשרי. העלויות של כל הפעולות האלו הן עלויות מינימאליות. בחלק מהמקרים אפילו ויתרו על העמלות האלו. המערכת הבנקאית פעלה לא רק בתחום הזה, גם בכל התחומים האחרים. איזו שהיא רמה של פעילות עסקית בצפון מתקיימת. הסניפים נתנו מענה גם לנושא הזה.

הנושא הכואב במיוחד זה כל הנושא של האשראי, הגישור של משקי בית ועסקים. עסקים קטנים צריכים לדאוג להגיע לאותם כספים שהמדינה תיתן כפיצוי ישיר ועקיף. הבנקים מבחינה מערכתית הציעו תוכניות שונות למקבלי שכר, לעסקים - בפרט עסקים קטנים - בעלות ריבית מופחתת יחסית לעלות הריבית הרגילה. בדרך כל זה פריים פלוס קצת. הם מציעים מימון למספר חודשים עד שלוש שנים, כאשר בדרך כל הם נותנים גרייס בחודשים הראשונים, זאת אומרת שלא משלמים בחודשים הראשונים, אחר כך מחזירים את ההלוואות האלו. ההלוואות האלו נועדו לגשר. במקביל, כפי שאמר המנכ"ל, יש היום דיונים על מימון שיהיה בשיתוף מבחינת ערבות מדינה. הבנקים ישתתפו בתוכנית הזאת. זה ישמש לגשר. צריך לזכור שהלוואות זה לא משהו שמחליף את הנזק או מפצה על הנזק. לכך נועד הפיצוי הישיר והפיצוי העקיף. המימון יכול לגשר על הבעיות כדי להוליך את הלקוחות מעבר לזה.

מה עושים למפעל שיש לו מחזור חודשי של חצי מיליון שקל וכשבא סוף החודש אין לו את המחזור הזה כי אנשים לא באים? מה עושים? הבנקים החזירו לו את השיקים והוא מוגבל. אני לא חושב שבמצב הנוכחי צריך להיות את הנושא הזה שאתה מוגבל. אני מעריך מאוד שהבנקים פתוחים, אבל העסקים כרגע נופלים. העסקים זה משפחות, זה עובדים. ה' ישמור מה שיקרה. האם בנק ישראל מוכן לוותר באופן זמני על העניין הזה? גם אם המלחמה תסתיים בעוד שבוע או שבועיים צריך חודשיים אחר כך להתאושש. האם אדוני מוכן לתת הוראה שמעכשיו עד לעוד שלושה חודשים אין את העניין של מוגבל?

יש צד שני לשיק הזה. הצד השני של השיק הזה זה מי שקיבל את השיק.

גם לו יש את אותה בעיה. בנק ישראל עם התקנות שלו מפיל עסקים קטנים, הוא הורג אותם. זה לא רק עסקים קטנים, זה עובדים. מדובר בפיטורים. זה לא חוק. זה נוהל של בנק ישראל. בנק ישראל חייב לשנות את זה לתקופה של שלושה חודשים. אני אהפוך עולמות כדי שזה לא יהיה.

אם אתה מתייחס לחוק שיקים ללא כיסוי, אז זה חוק.

אני לוקח את זה כאתגר. אני מבטיח לך שתוך שבוע יש חוק.

הנושא הזה הוא נושא שצריך לבדוק ולשקול בזהירות רבה. אני מוכן לשבת איתך בהמשך ולפרט בפניך את זה. הצד השני של השיק יכול להיות חנות מכולת. הבעיה היא שהצד השני יקבל שיק. אם כולם ידעו שלא סופרים שיקים, אז כולם יחלקו שיקים ואף אחד לא יסכים לקבל אותם. כל המערכת הכלכלית תתרסק. החוק הזה בא להגן איך שהוא על תקינות של מערכת. אפשר לחשוב וחושבים על הנושא של הקלת הבעיה. אמרו לי מנהלי הסניפים בצפון דברים מפורשים. הם אמרו שהם ילכו לקראת לקוחות שהם לא עבריינים של החוק. אפילו לספירת השיקים שנכתבו לפני כן והגיעו לפירעון עכשיו מתייחסים במדיניות יותר מקלה של פרשנות, מתוך הנחה שלא מדובר בלקוח שעשה את זה כשיטה כדי להוציא במרמה כסף ממישהו אחר, אלא הוא באמת נקלע לבעיה שלא הייתה צפויה מראש. כשהוא ביטל את זה הוא לא התכוון לקחת מאותו בעל עסקים קטנים את התשלום שמגיע לו. הוא יסדיר את הכסף לא כרגע, לא עכשיו, לא באותו שיק. כל הנושא מבחינת מערכת הבנקאות חייב להתנהל בצורה מאוד מדויקת.

יש את אותם הסדרי מימון רחבים שמדברים על הלוואות גישור, על הגדלות. מדובר בתוספת של אשראי, לא על להחליף אשראי קטן או לגלגל אשראי קיים. גם הבנקים, כולל במשכנתאות, פורסים ודוחים תשלומים ללקוחות שאומרים שאין להם כסף והם צריכים לפרוס את זה. פה נוצר צורך לאשראי נוסף, לכן ההלוואות שמדברים עליהן זה בנוסף לאשראי שיש עכשיו. בסיכון הזה תתחלק המדינה עם הבנקים. אני מקווה שכל החבילה הזאת, יחד עם הפריסות, יחד עם הנכונות של הבנקים להרחיב את האשראי ללקוחות שהם מכירים אותם.. זה לא זמנים נורמאליים. אנחנו מקיימים מערכת כלכלית במלחמה, אבל ביחד זה מתפקד מאוד יפה.

חלק מהדברים אני לא מקבל. לא יכול להיות מצב שאדם יהיה מוגבל במצב הנוכחי. אם אתה אומר שזה חוק, אז נעשה חוק. אם ניזום בוועדת כספים חוק זה יעבור במליאה.

חוץ מזה שהסניפים מתפקדים והשירותים ניתנים, כל לקוח שגר בצפון יכול למשוך מידי יום 600 שקל על בסיס פנקס שיקים בכל סניף. הדברים האלה נועדו כדי להקל על התפקוד השוטף. אין ספק שבצפון נוצרו בעיות מיוחדות. מישהו שהיה צריך לקבל היום סכום כסף יקבל אותו רק בעוד שבוע. יש בעיה של גישור על ידי מימון. הבעיה האמיתית היא שנוצרו נזקים כבדים ואמיתיים מעבר לעסקים הרגילים של אותם גופים עסקיים בצפון. את הנזקים האלה צריכים לממן. הפתרון של זה הוא לא מימון. המימון יכול לסבך את הגופים האלה. בפתרון הזה צריך לשתף פעולה עם הממשלה, כי הבנקים מנהלים מדיניות יותר ליבראלית מאשר קודם. צרך לזכור שבנק הוא עסק.

האם אתם מקפידים על החזרת שיקים?

בנק חייב לסגור שיק על פי חוק, אין לו שיקול דעת לא לעשות כך.

אנחנו נגיש חוק שיבטל את זה.

אולי אפשר להסתפק בגמישות יותר גדולה.

הגמישות לא יכולה להתבטא בזה ששיק מוחזר לא ייספר, מכיוון שאין לבנק סמכות.

אחרי חודש לא יהיה אחד שיקבל שיק.

הגמישות מתבטאת בזה שהם שוקלים לגופו של עניין אם בכלל להחזיר שיקים. אמנם אני יודע שלכל הציבור כאן יש לב רחום, אבל תתפלאו לשמוע שגם לפקידי בנקים יש. עד כמה שאפשר הם נוטלים סיכונים. מעבר לזה הבעיה לא ניתנת לגלגול, כמו שלא ניתן לגלגל לכל מפעל שמספק סחורה. מפעל שמספק סחורה יכול להיות גמיש במונחי תשלומים, אבל הוא לא יכול לבוא במקום התקציב שכולנו נושאים בתור אזרחים כדי לממן את הנזקים הגדולים שנגרמו.

אנחנו מפעילים קו חם שעד היום נכנסו אליו קרוב ל4500 שיחות טלפון. אנחנו מפלחים את שיחות הטלפון ורואים מה הם הדברים המרכזיים שמציקים לאותם עסקים קטנים. יש את האלמנט של אי הוודאות. אנחנו לא מדברים על אנשים שהם המנהלים הגדולים ביותר של המשק, אלא על עסק קטן שהוא גם המנהל, גם המשווק, גם העובד. הוא צריך להתמודד עם הכל. הוא מתמודד עם בעיות שהוא לא יודע איך להתמודד איתן. אחת הבעיות היא אי הוודאות של מה יהיה מחר. נכון שההסכם האחרון שנעשה נותן תשובה לחלק מהעסקים הקטנים, בעיקר בתחום של העובדים ומעסיקים, אבל יש חורים גדולים מאוד שהוא לא נותן פתרון. חייבים לבוא עם פתרון מאוד מהותי. כשיש לך מועסק והוא מקבל את המשכורת אז אין לך בעיה כי הוא מכוסה, אבל תחשוב שאתה בעל עסק כמו חנות מכולת. איך אתה מפוצה על הסחורה, או על מצב שאין לך עובדים בתוך המערכת?

אין שום פיצוי על מלאי.

אלו מערכות שאנחנו יודעים לפצות אותן דרך המסגרת הפורמאלית. יש פה את האלמנטים של הנזק העקיף. הנזק העקיף בעסק קטן מאוד קשה למדידה. יש לו את אפקט הדומינו. פעם אחת עם סחורה, פעם אחת עם איבוד לקוחות, פעם אחת עם להקים אותו מחדש. ממי אני מצפה? אנחנו הצענו לתת סיוע מקצועי ותומך לעסקים הקטנים. אנחנו לא מסוגלים לתקצב אותם. אנשים רוצים לדעת שיש להם גוף תומך, שיש להם עם מי לדבר. זה נותן להם הרבה. אין עם מי לדבר. הם רוצים להשמיע.

נכון שלא רוצים למוטט את המערכת הבנקאית - שיקים לצורך העניין - אבל יש בעיה של אשראי. יש לנו בעיה של להיות קצת יותר נחמד. שיחת טלפון מגברת שאומרים לה שמחזירים לה את השיקים. בדרך לחיפה רצה חיזבאללה וירה טיל. אותה גברת איחרה לבנק באותו יום. כשהיא באה למחרת השיק כבר הגיעה אליה. יש אלמנטים מאוד נחמדים, אבל אני לא רואה שבאים לקראת ברמת הסימפטיה והאמפטיה שהייתי מצפה מהמערכת. זה לא חוק. זה לא פוגע בכלום. זה נותן עוד תרומה לתוך המערכת הזאת.

באזור חיפה והצפון יש כחצי מיליון עובדים. 176 אלף במגזר המסחר והשירותים, 115 אלף בתעשייה ו-166 אלף במגזר הציבורי. אנחנו לא מודאגים לגבי אלה שהם במגזר הציבורי, אנחנו מודאגים לגבי אלה שהם במגזר העסקי. לא הייתי אומר שההסדר שנעשה הוא הסדר שהולם מפעלי תעשייה גדולים. מה גרוע בהסכם?

אתה מדבר על העובדים?

אני מדבר על העובדים ועל העסקים.

אתה צריך להתייחס גם למפעלים.

ההסדר שנעשה מבוסס על פרמטר מרכזי אחד, שזה השכר של העובדים שנעדרו מהעבודה עכב המצב הביטחוני. זה הפרמטר המרכזי שעל פיו קובעים את השתתפות הממשלה בתשלום השכר ועל פיו מודדים גם את הנזק העקיף. גם הנזק העקיף נמדד על פי פרמטר של מספר העובדים שנעדרו מהעבודה, שכרם של אותם עובדים כפול 80%. זה הפיצוי לנזק. אף אחד לא רוצה לקבל בחזרה את הרווח שהלך לאיבוד. הבעיה המרכזית היא עודף הוצאות על הכנסות. זה מה שיכול למוטט עסקים. הפרמטר של היעדרות עובדים אינו ישים לגבי המסחר והשירותים. הוא אולי ישים לגבי מפעלי תעשייה גדולים. איך נולדה השגיאה הזאת? רוצים לעשות הסדר לגבי חיפה והצפון. עם מי לא מדברים? את דעתו של מי לא שומעים? את דעתם של העסקים בחיפה והצפון. רוצים לעשות הסדר מלמעלה, הסדר שעושים אותו בצורה פורמאלית. אומרים לך לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים יחד עם עופר עיני, יחד עם אגף התקציבים. זה יהיה ההסדר. רוצים לכפות הסדר מלמעלה מבלי שמנסים לשמוע את דעתם של הנציגות הלגיטימית של ארגוני העסקים.

אנו מציעים חלופות ברורות. אנחנו אומרים להתאים את זה למהות העסק. אי אפשר לקחת קריטריון שהוא טוב לתעשייה ולהגיד שהוא טוב לעסקים קטנים ובינוניים. נמצא פה עודד פלר, שהוא יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בחיפה והצפון. כמעט כל הארגונים הכלכליים בחיפה ובצפון סבורים שההסדר הזה לא טוב בשבילם. גם אלה שכאילו יוצגו על ידי לשכת התיאום.

מה יקבל הצפון כפיצוי? מה יקבל הצפון כפיצוי על המכה הקשה, אולי אפילו אנושה שהוא קיבל? על זה אנחנו לא מדברים. פטור ממס של 13% שניתן לקו העימות צריך להינתן לכל אזור הצפון. גם פטור ממס ערך מוסף צריך לתת. אם הממשלה תחליט לתת להם את זה כפיצוי זה ישפר את המצב הקשה. אם אנחנו מדברים על פיצויים כאלה ואחרים, אז זה לא יעזור.

אתה מדבר על פטור ממס באופן רטרואקטיבי?

מהיום והלאה. אני מדבר על להרחיב את קו העימות.

יש דרגות שונות של עימות.

אלי אפללו

אני לא מדבר על דרגות. יש כאלה שיקבלו 25%, יש כאלה שיקבלו 13%. הדבר הזה הוא דבר מאוד חשוב. אנחנו מדברים על עסקים קטנים ובינוניים. הנושא החשוב ביותר בעסקים הקטנים הוא המלאי. מה קורה לחנות נעליים שקנתה נעליים בשביל הקיץ או חנות בגדים שקנתה בגדים לקיץ? איבדנו את כל העונה. מה הם יעשו עם המלאי הזה? זה מלאי אופנתי, זה מלאי עכשווי שאין מה לעשות איתו. איזה פיצוי יתנו לו על האשראי? אם לא תתנו פיצוי על המלאי זה כאילו שלא עשינו כלום. הרסנו מאות ואלפים של עסקים קטנים. זה הבסיס.

הנושא האחר זה הנושא של הבנקים. אדוני היושב-ראש, אמרת שנפתור את הבעיה של הבנקים. אנחנו יכולים לעשות את החוק הזה. אני תומך בך, אדוני היושב -ראש, בעניין הזה. אנחנו מדברים רק על עסקים בצפון. שם נפלה המכה. שם עסקים סגורים. איזה אדם אמר לי אתמול שיש לו שיקים שהוא פרס ושהוא בטח יהיה מוגבל בגללם. איזה אשראי יתנו לו? מאיפה יהיה לו מאיפה לשלם את האשראי אם יש לו את המלאי הזה שהוא לא יכול למכור? אני מבקש שתחשבו על פתרונות, לא על דברים שאי אפשר ליישם.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמרת שאתם בעיקר עוזרים לחלשים. האנשים שנשארו באותם מקומות הם רק האנשים החלשים. אין לכם צורך לחפש. אותם אנשים שנשארו בצפון אלה הגיבורים שעובדים בתוך המערכות, או האנשים שלא יכלו לצאת מהמקום.

צריך להבין שהרשויות המקומיות הולכות להתמוטט כי גם ארנונה הן לא יקבלו.

לגבי הנושאים של מפעלים עונתיים כמו בתי המלון. אם לא ניקח בחשבון את העובדה שכל פרנסתם לשנה מרוכזת בשלושת החודשים שאנחנו מדברים עליהם, הרי שלא נתנו את דעתנו למצב שבו הם נמצאים ושהם לא יכולים להתמודד איתו.

על עסקים קטנים דיבר אלי אפללו. אני מצטרף לדבריו בכל ליבי.

לגבי הרשויות המקומיות. יש ברשויות המקומיות אנשים שבאים לעבודה. במקום לעבוד 8 שעות הם עובדים 24 שעות מסביב לשעון. צריך לראות דרך שאותם אלה שבאו לעבוד יקבלו גם פיצוי, יקבלו איזו שהיא תמיכה, איזה שהוא עידוד על העובדה שהם עבדו ושהם למרות המצוקה ולמרות האפשרות שלהם לצאת מהמערכה הם פעלו במערכת בצורה בלתי מוגבלת. הם אותם אנשים אשר במקרים רבים לא קיבלו משכורות ובכל זאת באו והתמודדו עם המערכה.

למערכת העירונית, כפי שאנחנו התרשמנו כשביקרנו בצפת, בחצור, בראש פינה ובכרמיאל יש הוצאות רודפות. צריך לראות איך אתה מעמיד את אותן רשויות מקומיות על הרגליים. לאחר מכן נתמודד עם אותן שאלות שהיית עתיד להתמודד איתן עם כניסתך לתפקיד. הדבר הזה מצריך טיפול שורש.

לגבי בזק והדואר. יש תלונות רבות מאנשים על כך שהשירות האוניברסאלי לא ניתן מהטעם הפשוט שאין עובדים שבאים לתקן את המערכות. אלה דברים שצריכים להבין. אנחנו מחויבים בשירות אוניברסלי. התפקיד של בזק והדואר הוא לתת שירות. זה לא התנדבות ולא אלטרואיזם, זה דבר שהוא חובה. לא נוכל לקיים את המערכת במדינת ישראל אם יהיו איזה שהם סדקים בחובה הבלתי מתפשרת לקיים את כל המערכות האוניברסאליות.

אנחנו הסברנו בקצרה את מה שקורה במערכת הבריאות מאז הלחימה. נכון לאתמול פינינו את בית החולים מזרע. חלק מהחולים העברנו לבית חולים אברבנל, חלק מהחולים העברנו לבית חולים שער מנשה. פינינו את כל בית החולים, את כל מערך החרדה העברנו. מכיוון שמדובר בחולי נפש היתה חשיבות לשלוח את המטפלים ואת כל הצוותים יחד עם החולים כדי לטפל בהם במקומם החדש. רוב המשפחות של העובדים נשארו בצפון. העובדים יורדים למשמרות של 72 שעות. זה דורש מאיתנו הוצאות של היערכות ותגבור הוצאות השכר בבתי החולים הספציפיים האלה.

בבתי החולים הכלליים התפוסה הממוצעת ירדה בין 30% ל50%. הבעיה העיקרית בבתי החולים הכלליים היא אובדן הכנסות שמהווה את הבסיס שמאפשר לבתי החולים להוציא הוצאות.


תקציבי בתי החולים הם רובם ככולם מותני הכנסה. אם הם לא יצליחו להשיג את ההכנסות הם לא יוכלו להתקיים באופן שוטף ולהוציא את הוצאותיהם שמורכבות מתקציבי פעילויות ותקציבי שכר. הפערים נמדדים נכון מ12 ביולי עד היום בכ61 מיליון שקל אובדן הכנסות. בצד ההוצאות יש תוספת שנובעת בעיקר מגידול פעילויות. היא עומדת על היקף של כ12 מיליון שקל נוספים.

המערך של לשכות הבריאות שלנו, שנותן תמיכה בפתרונות של תיאום בין קופות החולים, תמיכה במערך השירותים לספקים פרטיים, תמיכה באלה שמבצעים טיפולי דיאליזה, באלה שמבצעים את כל התמיכה בקהילה, נעשה באמצעות הלשכות. הן כרגע לא צריכות שום תגבור. הן עושות אמנם עבודה מוגברת, אבל לא עומדות כרגע בתוספת הוצאה. פינינו עד לרגע זה כ360 קשישים מהצפון שנמצאים במסגרות של בתי אבות. בתי האבות הם בבעלות פרטית.

יש לך חוב במשרד הבריאות לעזור למד"א ולזק"א.

גם הגמלאות של ביקור חולים לא הגיעו למרות כל ההבטחות.

לגבי הרנטגן בחדר המיון בצפת שעלותו כמיליון וחצי שקל. בית החולים נמצא תחת אש. יש שם פצועים. יש סכנה בלהוציא פצוע למחלקות חוץ. דיברנו על מיליון וחצי שקלים.

אני מציע לך להעלות את זה בפורום אחר.

בסיוע של משרד ראש הממשלה קיבלנו את התקציבים למיגון. המיגון הושלם במלואו. אתמול הייתה פגיעה ישירה בבית חולים בנהרייה.

שמעתי ששר האוצר הגדיר את ההסכם הזה כהסכם קונפקציה. זאת אחת הבעיות. אני בדרך כלל חסיד של קונפקציות, אבל לפי דעתי יש פה צורך בכמה התאמות שהן בעייתיות. ההסכם חל רק על חודש יולי. הוא סופי. אני מברך את כל האנשים שבטוחים בכל הדברים האלה. הוא לא חל מעבר לחודש יולי. הסופיות שלו נראית לי קצת בעייתית. למה היא קצת בעייתית? כי היא מתייחסת לפרמטר אחד. הפרמטר של ההיעדרות הוא פרמטר מרכזי, אבל הוא לא פותר את הבעיה במפעלים קטנים שבהם מרכיב העבודה הוא מאוד נמוך, או לחילופין של שני מפעלי תעשייה שבאחד מרכיב העבודה מאוד גבוה ובשני מרכיב העבודה מאוד נמוך. כאשר מרכיב העבודה מאוד גבוה הפיצוי סביר. אני מכיר כמה מפעלי תעשייה שהם עתירי הון ועתירי ידע. מרכיב העבודה בהם לא מבטא את הבעיה. מפעל אחד הצליח להגיע מצב שלא יהיו בו היעדרויות בכלל, אבל יש לו המון נזקים עקיפים. היו הפסקות חשמל, הוא שלח את הקונטיינרים לאשדוד ולא לחיפה, הוא לא מצליח להביא בעלי מלאכה שהוא תלוי בהם. זאת מציאות שהחיים יצרו אותה. אני לא מדבר מתוך דמיון, אני מדבר מתוך שיחות עם כל מיני אנשים. יש אלי אין סוף פניות. מפעל לקח את כל העובדים שלו ושיקם אותם במרום הגולן בצימרים כדי שהם יעבדו. הוא כל בוקר הסיע אותם ממרום הגולן לעמק החולה. אין על זה שום פיצוי. אני חושב שמוכרחים למצוא פה איזו שהיא מידה של גמישות.

אני מקבל את מה שאמרה יעל קודם על החקלאות. גם אם הוא נותן תשובה של 80%, 90% ולא נותן תשובה לבעל האגסים שיש לו פרי מיוחד זה בסדר. אם הוא לא רוצה את זה, שילך למסלול האחר. אם הוא מסתפק בלקבל את המסלול הירוק, 100%. אותו דבר גם פה . יש המון דוגמאות שמצטברות שאין להן תשובה.


יש פה סעיף שמחריג את הרשויות המקומיות ואת עובדי המדינה. לא שעיני צרה. האם ה20% לא חלים עליהם, או שאותם כללים שחלים לגבי עובדים אחרים יחולו גם עליהם? לא יכול להיות שלא יהיה בונוס למי שבא לעבודה. אתם יודעים מה, בואו נהפוך את ה20% לכיוון השני. הוא בא לעבוד במפעלים לא מוגנים בחיפה ובמקומות אחרים. אין הצדקה שהוא לא יוכל לקבל 20%. זה לא בשמיים, זה לא סכומים גדולים. זה איזה שהוא ביטוי של הערכה. אי אפשר להעמיס את זה על המעסיקים. חלקם עושים את זה כאיזו שהיא אקסטרה מיוחדת. לא כולם יכולים לעמוד בזה. מי שלא יכול לעמוד בדברים האלה זה בדרך כלל מי שמצבו יותר קשה.

או מי שהמפעל שלו נסגר והוא נשאר.

זה מקרה פרטי של מה שאמרתי קודם. הנושא הנוסף שאני חושב שאתה, אדוני היושב-ראש, תוקף אותו באופן טיפה צר הוא הנושא של האשראי. הבעיה לא תיפתר על ידי כך שלא יחזירו שיקים. יש אחד שלא משלם בשיקים, הוא משלם על חומר גלם בחו"ל במכתבי אשראי של מאות אלפי שקלים. הוא תקוע. הוא תקוע כי חלק מהקליינטים שלו לא שילמו. מוכרח להיות פה מהלך אשראי רציני שיש בו שני מרכיבים - הבנקים והממשלה. זה לא ייגמר בזה שיתנו ערבות. האנשים האלה הם קליינטים של הבנקים. הם מסכנים המון. רובם קליינטים לא כל כך גרועים. עכשיו יתחיל הוויכוח איך יהיה מרכיב הסיכון בין ערבות מדינה ובין המערכת של הבנקים. התוצאה של זה צריכה להיות פתיחת אשראי משמעותית. אוריאל, זו התשובה הרצינית. אם העניין ייגמר בשבועיים שלושה, אז אשראי נדיב יכול לפתור חלק גדול מהבעיות.

אני חולקת עליך אישית, רענן, ואני אפילו מעט מצטמררת כשאתה מביא את עמותות החסד כחלק מהפתרון המבני שהממשלה נותנת. כולנו חרשנו קילומטרים על קילומטרים, שעות על גבי שעות, ימים ושבועות בצפון. ראינו בצער ובכאב את משרדי הממשלה נוכחים נפקדים. לוואקום שנוצר שם נכנסות עמותות החסד שכוונותיהן טובות. אני לא רוצה להגיד מילה רעה על מעשים טובים בין אדם לחברו ועל כל תחושת הנתינה הנפלאה של תושבי המרכז ביחס לצפון, אבל מבנה מאורגן בצורה כזאת שתופס את מקומה של המדינה זה דבר שצריך להיחרד ממנו. זאת נסיגה של המדינה מתפקידיה המרכזיים. איך אפשר להטיל ספק בכך שהמדינה צריכה לספק מזון, חינוך ובריאות ולא עמותות חסד? אני לא מדברת על הציניות של בעלי העסקים. מספר לי ראש רשות גדולה על כך שנוחי דנקר התקשר אליו וסיפק לו 18 אלף מנות מזון. עשיתי חשבון וגיליתי שעל כל שקל שנוחי דנקנר נותן, 8 שקלים הולכים לפרסום ויחסי ציבור של השקל הזה.

יש כאלה שלא נותנים.

חברים, זאת הערה במישור האידיאולוגי על כך שעמותות החסד נכנסנו במקום משרדי הממשלה. זה רע, זה מדאיג ולא ציוני.

אני לא הבנתי את העניין של הרשויות בהסכם. העובדים יפוצו על כסף שהם לא קיבלו ממילא? רשויות שלא משלמות שכר כבר 7 חודשים קיבלו עכשיו סכום כדי לשלם משכורת של חודש אחד.


באופן חריג ביותר אני מוצאת את עצמי מסכימה עם אוריאל לין. 40 אלף העסקים הקטנים הם חוט שידרה, הם בסיס לחיים העסקיים, החברתיים, הקהילתיים בצפון. אנחנו לא יכולים להפקיר אותם. ההסכם שנחתם הוא הסכם טוב. אני מרוצה שהוא נחתם רק לחודש אחד. אנחנו לא יכולים להפקיר את 40 אלף העסקים הקטנים האלה. ההסכם הזה לא נותן מענה להפסדים עתידיים, בוודאי לא לבעלת החנות לחפצי נוי ומתנות יום הולדת בכפר ורדים שפגשתי, שהיא עובדת יחידה בחנות שלה. היא לא תקבל שום פיצוי. העסק שלה מושבת, הוא יסבול גם למפרע. צריך להקשיב לפתרונות שהם מציעים.

אני רוצה להצטרף לחברי שמבקשים מדרגה נוספת לאלה שבאים לעבודה. זה הזמן שנקרא באופן הרציני ביותר ונפציר בשר האוצר לחזור בו מהורדת המע"מ באחוז אחד. צריך לגייס משם שלושה וחצי מיליארד שקלים.

אני חי בצפון, אני יודע מה עובר על יישובי הצפון. אני רוצה להקדיש פינה ליישובי המיעוטים, בעיקר ליישובים שלחלק מהאנשים אין לאן לעזוב. הם לא עזבו את הבתים שלהם. כשאנחנו שומעים על ירי במעלות, אז זה לא רק מעלות, זה גם ירכא, בית ג'אן. הטילים האלה נופלים במקומות שאנשים לא עזבו. אין להם מרכיבי ביטחון בסיסיים. יש מעט מאוד מקלטים. אין להם אפילו רכב ביטחון שייקח אותם למקלט.


ראשי הרשויות בצפון השמיעו את הצעקה שלהם. אני מברך את מי שהחליט לתת משכורת ברשויות השונות. נכון להיום ישנן רשויות ש8 חודשים העובדים בהן לא מקבלים משכורות. אין להם אפילו במה להאכיל את הילדים שלהם. קיבלנו כולנו את הרשימה. אמרנו שמנכ"ל משרד הפנים ייתן מענה ליישובים. אני רק יכול להזכיר את ירכא, את ג'וליס, את בקיעין שהקטיושות שם נופלות כמו גשם. אנשים לא מקבלים משכורות כבר חודשים רבים. לא יכול להיות שלא ניתן פתרון. אני מכיר את הבעיה של קריית שמונה. אני מבקש ממנכ"ל משרד הפנים לתת מענה לאותם יישובים ש7 חודשים ו9 חודשים לא קיבלו משכורות.

אני רוצה לדבר בשם האוכלוסיות החלשות ששמעתי שנשארו שם. אני מסייר אצל האוכלוסיות האלו. חלק מהאוכלוסיות האלו הן אוכלוסיות חלשות. ההתמודדות של ראשי הרשויות זה לא רק עם האוכלוסייה שנשארה, אלא גם עם האוכלוסייה שעזבה. אנחנו בקשר איתה. המצוקה כשהם יחזרו תהיה יותר גדולה.


נושא של מימון ביניים כמו שהמנכ"ל הציג הוא סוגייה מרכזית. אנחנו עשינו דיונים עם ראשי הבנקים, דיברנו עם עסקים קטנים. הנושא של מהירות התגובה חשוב. היינו רוצים להדגיש את אותן אוכלוסיות, את אותן רשויות ואת אותם עסקים קטנים.

יש לי הרגשה שתושבי הצפון מנהלים מלחמה נגד חיזבאללה, לא מדינת ישראל. גם מבחינת פגיעה אנושה בעסקים ובבעלי עסקים, גם מבחינת פגיעה אנושה בענפים שלימים כמו מלונאות וחקלאות, גם פגיעה בעובדים. אני לא מסכים איתך, חבר הכנסת אורון. מה פתאום אתה עושה הבדל בין מי שהגיע לעבודה ובין מי שלא הגיע? אם אין לי עצבים חזקים ואני לא הגעתי לעבודה כי אני מפחד, אז עכשיו אני צריך להיות ניזוק מהעניין הזה?

אני דיברתי על לשפר את מי שהגיע לעבודה.

אותם עובדים שאנחנו רוצים לקצץ מהם 20% יושבים במקלטים, הם נהרגים, הם סובלים מהפצצות. מהם אנחנו רוצים לקחת 20% . עסקים קטנים. אני גיבשתי איזו שהיא הצעת חוק. אני אבקש מחברי חברי הכנסת להצטרף אליה. אני רוצה לשתף את ראשי הארגונים הכלכליים . מדובר על כך שהמדינה תיקח אחריות. אנחנו יודעים שבעלי עסקים קטנים נדרשים להציג פתרונות ב100%. אני מתחבר אליך, חבר הכנסת ליצמן, בהקשר הזה של שיקים שלא ייחשבו בעניין של השיקים ללא כיסוי. אני חושב שאת הארנונה אנחנו צריכים להפחית בעת המלחמה לאותם עסקים. אסור כמובן להפיל את זה על ראשי הרשויות.


אני סיירתי הרבה ימים והרבה שעות בערי הצפון. אני מסתכל על ראש עיריית צפת. האנשים האלה גיבורים. הם נשארו להילחם לבד נגד חיזבאללה בלי עזרה של הממשלה, בלי עזרה מוועדת הכספים. ועדת הכספים מגיעה לצפת ולא נותנת פתרונות. איך צריך להרגיש ראש עיריית צפת כשוועדת הכספים לא מספקת לו פתרונות?


אני מתחבר למה שאמר אביגדור יצחקי במקלט בכרמיאל לגבי כך שנתחיל להזרים כספים גדולים, לא 50 מיליון או 100 מיליון שקלים. זה כמו אקמול למת. צריך להזרים כסף גדול לרשויות המקומיות.

נערכת עבודה מקיפה לגבי חיזוק כלכלת הצפון ביום שאחרי. כל תכלית העבודה הזאת היא בדיוק לעסוק בשאלות האלו. ה100 מליון שקל זה אומדן, זה לא בחינת נזקים של הרשויות. צריך לקחת בחשבון שאנחנו בתקופה של אומדנים. אם אני אכניס את המשק למצב שכל נזק ישולם רק לאחר מדידתו, אתם יודעים ודאי מתי אנשים יקבלו כסף. חוק מס רכוש עובד בשיטה של הוכחת נזק בפועל. ההסכם שמביא שר האוצר לוועדת הכספים אומר שאנחנו לא נמצאים בעולם של הוכחת נזק בפועל, אנחנו עוסקים בנוסחה. הנוסחה הזאת היא נוסחה זמנית. תפקידה של הנוסחה הזמנית הזאת לאפשר מיד שחרור של פיצוי עקיף שאיננו מגיע רגיל על פי חוק מס רכוש למי שאינו תושב יישובי.. אף אחד לא טען שזה חשבון סופי לעניין נזקים עתידיים. נאמר שזאת התחשבנות עד סוף החודש הזה, מתוך מגמה לא ליצור מצב שבו לעובדים לא ישתלם להגיע לעבודה. איש לא אמר שדרך ההתחשבנות היא סופית, כי יש קושי לעשות חשבון סופי מול הרשויות וגם מול המשק.


אני מסכים שהחלשים נשארו. אני הכנסתי בסוג הסיוע שאנחנו נותנים ילדים, זקנים ואנשים עם מוגבלויות. אני מסכים שנשארו אנשים חלשים, בעיקר חלשים כלכלית. אנחנו נותנים לזה מענה בשורה שלמה של אמצעים ישירות למקלטים. אי אפשר להגיד שזה מענה אידיאלי. כממשלה היינו רוצים שהעורף יתפקד מלא בשגרת חירום.

ישירות באמצעות הרשויות?

ישירות באמצעות הרשויות. לגבי נושא של שירותי דואר, בזק. שירותי הדואר עובדים כסדרם. במקום שיש בעיה אנחנו ניתן מענה. אין בעיה של דואר, זולת בעיית דואר נע. כך גם לגבי שירותי הבזק, כולל השירותים שניתנים על ידי החברות הסלולאריות.

יש תלונות על כך שחבילות לחיילים עדיין לא נשלחו.

זה מטופל. סך כל התמונה הבוקר יותר טובה משבוע שעבר. יש לנו במנ"ל רמת דיווחים, כולל גם נושא של מידע לגבי החבילות בסניפים. אתה מוזמן לקבל כל מידע.

בסעיף ז' כתוב: "הפיצוי לפי האמור לעיל הוא פיצוי סופי".

עד סוף חודש יולי.

ב13:00 יבואו נציגי האוצר. אנחנו נשאל אותם על ההסכם הזה.

כיוון שמ1 באוגוסט אנחנו לא יכולים להגיד לך על נזקים תוך כדי וגם שאחרי..

כמה אתה נותן למשרד הפנים כדי שיוכל להושיע את הרשויות?

100 מיליון.

זה לא יספיק.

הנושא האחרון זה העניין של עמותות החסד. חוקי החירום של מדינת ישראל, לרבות התארגנות מל"ח, אין להם חובה לספק מזון לציבור. יש טעות נפוצה. תפקיד המדינה בעיתות חירום זה להבטיח את קיומו של המוצר. מערך החירום של מדינת ישראל, באמצעות שירות המזון, לא מחויב לספק מזון לתושבים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00