כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכלכלה

1.8.2006

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 55

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ז' באב התשס"ו (1 באוגוסט, 2006), שעה 10:30

הישיבה התקיימה בעיריית חיפה

ההשלכות הכלכליות של הלוחמה בצפון

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

גלעד ארדן

אבישי ברוורמן

אליהו גבאי

יצחק וקנין

יצחק זיו

יואל חסון

דוד טל

יורם מרציאנו

בנימין נתניהו

רונית תירוש

יונה יהב, ראש עיריית חיפה

דן רונן, מפקד מחוז הצפון, המשרד לביטחון פנים

משה לביאן, מחוז צפון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד אהובה מטסרו, ממונה אזורית על יחסי עבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דני טל, תקציבן המשרד, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

נתן פרוינד, מ. אזור חיפה, בנק הפועלים

אודי המאירי, מ. מרכז עסקים חיפה, בנק הפועלים

בועז רדי, בנק הפועלים

פדי לידר, מנכ"ל, איגוד הבנקים

רוני גרוסמן, ס. דובר עיריית חיפה

חביבה רוגר, לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון

אבי אורן, יו"ר איגוד המוסכים, חיפה והצפון

רמי דותן, יו"ר איגוד ערים לכיבוי אש

מקסים אללוף, יו"ר בין הדין של איגוד המוסכים

ענת אשד גלזר, סמנכ"ל כספים, ביוסנס וובסטר Johnson & sons.

אריה ריכטמן, מנכ"ל קליל תעשיות אלומיניום

דני קליין, מנכ"ל דומיטק

אילן שוחט, מנהל התאחדות התעשיינים בצפון

רמי דורון, מ"מ מנכ"ל הליכוד

מקדלה עלי אבו בג'ן, יועץ עיריית עוספייה, דלית אל כרמל

קוגן משריאקוב, RTVI
אלי שלוש, רדיו חיפה

ליאור דדון, מנהל הינומה, אולם אירועים

ליאון בן מרגי, מנהל חברה בחיפה

יצחק בלס, יו"ר סיעת "עוז" בהסתדרות במרחב חיפה

מאיר בוגנים, מנהל חברה בחיפה

עופר מנירב, לשכת רו"ח

בני פרידמן, מנהל מחוז הצפון, מזרחי טפחות

דוד פרנס, מנהל ענף, בנק דיסקונט

גדעון שור, ראש מערך קשרי חוץ, בנק לאומי

אליעזר ויידר, מנהל מרחב חיפה, בנק לאומי

ד"ר אכרם חסון, ראש עיריית הכרמל

אירית שלומי, סגנית ראש אגף עסקים, הבנק הבינלאומי

איתן אדרס, יו"ר מט"י חיפה

יצחק רגר, חבר מועצת עיר, יו"ר יפה נוף

ג'אקי ואקים, גזבר עיריית חיפה

ד"ר רפי ורטהיים, ראש עיריית קריית-ביאליק

עדי מאיר, יו"ר התאחדות המלונות חיפה

שמואל (סמי) מזון, נציג להב בצרון – נשיא כבוד לשכת יועצי המס

דוד עמר, ראש עיריית נשר

ליאורה בירנהק מרקוס, יו"ר התאחדות התעשיינים

דורון בוחבוט, ע' חבר הכנסת פרופ' אבישי ברוורמן

חגי נאור, יו"ר מטה המאבק של העסקים הקטנים בצפון

נור מריאש, מפקד משטרת חיפה

דורון כהן, סממ"ר חוף (משטרה)

דב לוצקי, סגן מפקד המחוז הצפוני, משטרת ישראל

יחיא גבריאל, משרד התיירות טבריה

יוסי מורג, מנכ"ל חוצות המפרץ

רפי לנקרי, סגן מפקח על הבנקים

לאה ורון

יונה רייטמן – חבר המתרגמים בע"מ

ההשלכות הכלכליות של הלוחמה בצפון

אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת פה בחיפה. ראשית, אני רוצה להודות לראש העיר על קבלת הפנים, קבלת האורחים. אנחנו היינו מעדיפים לבוא בנסיבות אחרות, אבל אלה הנסיבות, אלה הם חיינו ואנחנו מתאימים את עצמנו.

אני באמת רוצה להתחיל בלשבח את כוחות הביטחון, משטרה, מד"א, כיבוי, זק"א וכמובן את התפקוד של העירייה בניווטו של ראש העיר, יונה יהב, שבאמת הפגין מנהיגות והרגיע את התושבים ומטפל בבעיות "תחת אש", תוך כדי תנועה, בלי לחץ, בצורה מעוררת כבוד והתפעלות וכמובן ראשי ערים בסביבה, ראש עיריית נשר אני מבין אמר שנשר שספגה מכות איומות, פשוט לא שומעים אותם וזה מעיד על הנהגה חזקה, הנהגה יציבה, הנהגה מנוסה. אותו דבר רפי ורטהיימר בקריית-ביאליק, ידידי ראש עיריית הכרמל, מכרם חסון ואני גם שמח שאתם כאן, על-מנת שחברי ועדת הכלכלה ישמעו אתכם.

הישיבה התחילה קצת מאוחר משום שחברי הכנסת נתקעו בפקקים ואנחנו ארבעה שבועות מתפללים שיחזרו הפקקים לחיפה וברוך השם חזרו ואנחנו מקווים שיהיו עוד הרבה פקקים. פעם התלוננו על כך שיש פקקים, היום אנחנו מרוצים – שיהיו פקקים ושתהיה תנועה, כי בתקופה האחרונה הדבר שהכי פעיל היה, זה הכביש מחיפה לתל-אביב, אני מקווה שהכיוון ישתנה עכשיו.

אתמול ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התקנות של ההסכם, יש עליו השגות, יש שמרוצים, יש שמרוצים פחות. אנחנו נשמע אתכם כאן היום, את נציגי המגזרים, כלכליים, סוחרים, ואני אתחיל בסדר הבא – ראש עיריית חיפה יסקור את מה שעבר על העיר הזאת בשלושה שבועות או ארבעה שבועות האחרונים, גם בשם דוד עמר, גם בשם ראשי ערים אלא אם עוד ראש עיר יירצה, אנחנו נשמח לשמוע, מפקד מחוז הצפון, ניצב דן רונן, ייתן סקירה על המצב בצפון ולאחר מכן אנחנו נדון בהשלכות הכלכליות של הלוחמה בצפון על האזור.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מוזמנים. בהחלט ישיבה היסטורית, אני לא זוכר שכמותה בעיר הזאת בהרכב כזה. חבל על הנסיבות, הייתי רוצה שהנסיבות תהיינה נסיבות כלכליות מעודדות אבל אני בהחלט מרוצה מאוד על היוזמה של היושב-ראש שהוא גם בן העיר הזאת וגם דואג תמיד להביא ולהשמיע את ענייניה במקומות הנכונים וזאת הזדמנות גם להודות לו.

המלחמה הזאת שנכפתה עלינו באה עלינו בהפתעה רבה, על כולנו, אבל היא מצאה את עיריית חיפה ככזו מאוד ערוכה. היא מצאה את עיריית חיפה מאוד ערוכה מהטעם הפשוט שהעירייה, על כל מחלקותיה והנהגתה, התאמנה מזה שנה תמימה למקרה של אסון. אנחנו קיבלנו כסף אמריקאי מהג'וינט, שאפשר לנו את כל הנהגת העירייה ומחלקותיה לאמן בצורה מאוד אינטנסיבית מעל שנה, ובגלל יחסים מאוד מיוחדים שהתהוו כאן לרוחב עם המשטרה, הנהגתה של המשטרה המקומית וגם במחוז, פיקוד העורף, מכבי האש ומגן-דוד, הסכימו כל הגורמים האלה לחבור לאימונים שלנו. האימונים שלנו נעשו בירושלים בתנאי מעבדה ואנחנו גם שבועיים לפני פרוץ המלחמה הזאת, עשינו עם הצבא תרגיל ענק בכל האזור של יגור והנה באה הקטסטרופה ואנחנו היינו מאוד מאוד מוכנים וכתוצאה מהאימונים האלה, גם הסכמנו כולנו לחבור יחד למפקדה אחת ואנחנו המקום היחיד בארץ שמתפקד במפקדה אחת רב-זרועית, תחת הנהגה אחת, דבר שאני כמובן כפועל יוצא מהניסיון שהצטבר במלחמה הזאת, מייעץ לכל מי שצריך להחליט בעניינים כגון אלה, להפוך את זה לדבר שהוא יחול על כל הארץ הזאת.

הדברים באים לידי ביטוי בתפקוד כשקורים אסונות והעיר הזאת עברה מטח של 70 טילים, מהם 33 טילים פגעו בעיר עצמה ויתרת הטילים או בשטחים פתוחים או בים והעיר הזאת שילמה בנפגעים בנפש, 11 נפגעים בנפש הבאנו לקבורה ועוד 35 פצועים ברמות שונות ואם אתם יודעים, המלחמה הזאת היא מלחמה יוצאת דופן, הטילים שניטחים עלינו הם מתוצרת סורית, הם מכילים כדוריות קטנות, עשרות אלפים של כדוריות קטנות שברגע שהטיל פוגע בקרקע קשה, הכדוריות האלה מתפזרות לכל עבר ואתם תראו בתמונות שהמשטרה תביא בהמשך, כשניצב רונן ידבר, אתם תראו שהסכנה היא מאותן כדוריות שמתפזרות לכל עבר וכל מי שנמצא בטווח של 1,000 מטר ממקום התפוצצות הטיל, אין לו שום סיכוי להישאר בחיים. "העבודה" של הכדוריות האלה כל-כך קשה, שהיא גורמת לריטוש הגופה והיו לנו אפילו בעיות קשות של זיהוי. זאת הסיבה שהנחיות פיקוד העורף היו שהאזרחים מתבקשים להישאר מאחורי מרחבים מוגנים, הכוונה היתה קירות בטון, כי הוכח שהקירות בטון האלה אינם מעבירים את הכדוריות האלה וככה יש סיכוי להישאר בחיים או לא להיפגע, כאשר אנחנו נתקפים בפגיעה של טילים.

אנחנו במשא ומתן מוקדם עם כל בעלי המפעלים באזור מפרץ חיפה ואני לא רוצה להרחיב את הדיבור על המפעלים במרחב חיפה ועל מה שהם כוללים, אנחנו הגענו להסכמות שיצרו מצב בטיחותי נכון וטוב. אנחנו מסתכלים היום לאחור, מודים לאלוהים ששום דבר מיוחד באזור הזה לא קרה אבל נצטרך לשבת על המדוכה שבעה נקיים, כדי לחשוב כיצד אנחנו מטפלים באזור הזה וכאן אני רוצה לבוא ולבקש ולדרוש מוועדת הכלכלה, ותקשיבו היטב למה שיש לי לומר. אני דורש מכם לעשות הכל על-מנת שמכירת בז"ן אשדוד מאתמול לא תתקיים. כל עוד ממשלת ישראל לא פתרה את המעמד המשפטי של בתי-הזיקוק בחיפה וממשיכה לעשות את הדברים שרק פושטקים, אם מותר לי לומר את זה ככה, מתנהגים ככה, ולאחר שלוש שנים של ועדת חקירה מטעם הממשלה קבעה שבתי-הזיקוק של חיפה יעברו להיות שטח מוניציפאלי של העיר חיפה, עדיין מתכתשת חברה ממשלתית בבתי-המשפט מבלי שהיא קיבלה אישור של היועץ המשפטי לממשלה, ומונעת שלוש שנים מלהעביר את השטח הזה לאחריות עיריית חיפה, לא לשלם ארנונה ולהישאר אקס-טריטוריאלי למרות שאיש לא החליט על כך. שום מוסד רשמי או מוסמך לא החליט שהשטח הוא שטח אקס-טריטוריאלי.

עכשיו אנחנו בזמן מלחמה והמצב הוא כזה – אין לנו שום מושג איך נראים המתקנים שמה, אנחנו לא יודעים מה המתקנים האלה מכילים, אנחנו לא התכוננו להגנה על המתקנים האלה, מכבי-האש חיפה, אין להם זכות כניסה לשמה. זאת אומרת, אם חס וחלילה קורה משהו, מכבי האש תוך כדי תנועה ילמדו מה יש ומה אין שמה, מה שאתם יכולים לתאר לכם איך תיראה התוצאה. הם לא משלמים ארנונות במאות מיליוני שקלים, הם מעבירים ב- 120 קילומטר חומרים מסוכנים בעיר שלנו ועוד כהנה וכהנה דברים. זאת שערורייה שאתם נותנים לה יד, אם אתם מאשרים את הפרטת בז"ן אשדוד, בלי שהדברים האלה מסודרים עכשיו, ללא דיחוי, מבטלים את כל המשפטים שהמתקנים האלה הולכים נגדנו ומקבלים אחת ולתמיד את ועדת החקירה. לא אני מיניתי את ועדת החקירה, לא אני קבעתי את הרכבה ולא אני השפעתי על תוצאות עבודתה ואם הם קבעו בצורה קטגורית שהשטח הזה עובר להיות שטח שיפוט של העיר חיפה, הם ידעו מה הם עושים, כנראה והם ישבו שנים וחקרו את העניין וקבעו את הקביעות שלהם. רק ממשלת ישראל רוצה לראות את ה- 800 מיליון דולר בכיס, זה יחמם להם את הכיסים, אבל את התוצאה אנחנו אוכלים.

אני רק רוצה להזכיר לכולם פה ששלושה ימים לפני פרוץ המלחמה, ערוץ 2 עשה מחקר מאוד מעמיק על הזיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, הגיע למסקנות חותכות שאחוז הנפגעים במחלות מסוכנות הוא גבוה יותר מהממוצע הארצי כתוצאה מהזיהומים של בז"ן, במיוחד בז"ן. הוא ראה גם כיצד שמה עושים כל מיני תעלולים ופעלולים שגורמים לזיהום גדול יותר בסביבה ולנו אין שליטה כי אנחנו לא יכולים, לא ליישם את חוקי איכות הסביבה שמה, לא את חוקי רישוי עסקים ולא את חוקי התכנון והבניה, כי אין לנו מה להגיד שמה, למרות שוועדה מוסמכת של הממשלה קבעה שזה שטח שלנו.

אתם חייבים להחליט קטגורית שהעסקה שאתמול כל-כך שמחו לסיים אותה, לא מתבצעת עד אשר באופן מוחלט הסטאטוס של בז"ן חיפה לא מוסדר. זאת נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, לגבי הנזקים הכלכליים של העיר הזאת. יש פה 14,000 עסקים קטנים ויש פה קרוב ל- 1,000 עסקים גדולים מאוד. העסקים האלה ספגו מכה חסרת תקדים, חסרת תקדים. זה נכון שמספר לי ראש הממשלה שהיה בעבר ראש עיריית ירושלים, שהעיר ירושלים עברה אינתיפאדה ועברה יריות וכו' וכו', אבל מעולם לא קרה שהעיר ירושלים הפסיקה ככזאת לעבוד. וזה קרה ב- 21 הימים האחרונים של העיר חיפה, היא היתה סגורה ומסוגרת. שום עסק לא עבד ואם הוא עבד, מעולם הוא לא עבד בהיקף הרצוי או ההיקף שהם רגילים לעבוד בו. הנזקים הם עצומים. שלושת הארגונים הגדולים, היציגים, הגיעו לכלל הסכם שנחתם ואתם שמחים לאשר אותו, זה בסדר גמור. אבל ודאי שצודק שר האוצר שאי-אפשר לתפור חליפה לכל מקרה ומקרה. אבל חייבת להיות מסגרת שאותו מקרה שלא נתפרה לזכותו חליפה, יוכל לבוא ולשטוח את ענייניו. מה יעשה, למשל, קניון שמעסיק שני אנשים ושכל הרווח שלו הוא משכירויות שלא שולמו וחלק מהשכירויות בנו על Turn-over, שלא התקבל, מה הוא יעשה? זה בכלל לא כולל, זה לא נכלל בכל הסיפור הזה ואין לו לאן לפנות.

הדבר הפשוט והראוי – להקים ועדת חריגים, לא בירוקרטית, שעובדת מהר, עם לוח-זמנים צפוף מאוד, שאנשים יקבלו מענה. כי חלק עיקרי של החוסן של העורף הוא שידעו אנשים מה ילך יום מבחינה כלכלית. זה נושא ראשון.

נושא שני, מאחר ואנחנו לא יכולים לתפור חליפה לכל תושב, צריך אומץ לב לבוא ולהגיד שחיפה זכאית שבמשך שנתיים יישמו עליה את הכלל של נהרייה – מינוס 13% במס-הכנסה, במשך שנתיים, לכל תושב ותושב. מה אנחנו עושים בהצעה הזאת? אנחנו לא מכריחים את המדינה לתת Out of pocket money, אנחנו נותנים לה דרך עקיפה לעזור לפרט לשקם את עצמו, כי עד אשר הפרט ישקם את עצמו, יעברו עוד תהליכים גדולים וארוכים.

אנחנו רוצים ודורשים מהממשלה שתבוא לקראתנו, לעזור לנו מחדש למצב אותנו כעיר תיירות, אנחנו רוצים חלון הזדמנויות של חמש שנים לקבל אזור פיתוח א' בתיירות ואזור פיתוח ב' בהיי-טק, כי אנחנו ערב המלחמה הצלחנו בצורה חסרת תקדים, לגרום לכך שאינטל הגדולה תכפיל את ה- R&D center שלה, ותהפוך ל- R&D center הכי גדול בעולם באפס השקעה של המדינה. בה בשעה שנדרשתם לאשר השקעה של המדינה של חצי מיליארד דולר בקריית-גת, אנחנו עשינו מהלך פה שנסענו להופיע בפני הדירקטוריון באיפה שהוא יושב ולהשפיע עליהם להרחיב את ה- R&D center ולהעסיק עוד 1,000 עובדים באפס השקעה של המדינה. אותו דבר עשינו לגבי גוגל, גוגל לא צריכה לשבת בחיפה, היא יכלה לשבת על הירח והיא יכולה לפעול מכל מקום, היא מקימה עכשיו R&D center כאן בחיפה, GE מקימה R&D center כאן בחיפה, יש לנו עוד משאים ומתנים עם עוד גופים מאוד גדולים בעולם. אבל אם מצטייר ואנחנו נמצב את עצמנו חס וחלילה כאזור שבו מתנהלת מלחמה, הדירקטוריונים האלה לא יחליטו להגיע לכאן. אנחנו יכולים למשוך אותם לכאן רק אם אנחנו נוכל להציע להם קונססיות מיסויות והקונססיות המיסויות האלה שוות כי השכל נמצא כאן. יש לנו טכניון כאן, יש לנו אוניברסיטה כאן, והשכל הזה מוכן ללכת לכל ה- R&D centers האלה. זה תיעול נכון של המשאבים.

לכן, אזור פיתוח ב' בהיי-טק, אזור פיתוח א' בתיירות, 13% הנחה במס-הכנסה לעובדים לשנתיים ימים ו-ועדת חריגים למגזר העסקי והכלכלי, לאותם מקרים שהם לא נפלו למסגרת החוזה שאתם אישרתם אותו ועכשיו הדבר המוסרי מהדרגה העליונה – אני אמרתי, חזרתי ואמרתי בכל אמצעי התקשורת, אמרתי, חזרתי ואמרתי בכל אמצעי התקשורת – אין בלבי על אף אדם שעזב את העיר שלי ומצא את מפלטו במקום אחר. אני מתחבר לתחושות הפחד האלה, אני מכיר בתחושות הפחד האלה, אני חושב שזה אנושי וטבעי. אני לא שופט אותו ואין לי בלבי ואמרתי שחיפאי באשר הוא, חיפאי הוא ואם הוא יצלצל אלי ממקום רחוק ויבקש את עזרת העירייה – יקבל אותה, ללא תנאי. ואני בהחלט חושב שההחלטה שנפלה כאן לגבי משכורות למי שלא היה כאן, היא בסדר והיא הוגנת. אבל אסור להשוות את המעמד שלהם למעמד של מי היה כאן 20 ויותר שעות כל יום. צריך להעדיף אותם, איזה מין מסר מוסרי אנחנו מעבירים כשאנחנו משווים את שני הדברים האלה?

ואני הצעתי ודיברתי עם רבים מחברי הכנסת בוועדת הכספים – תנו לאלה שהיו מתנה מהמדינה עוד חמישה ימי חופש, מה קרה? זה לא עלות מדי גדולה. אבל זה כמובן ייצור איזה שהוא מסר שבזמן חירום, מי שבא – טופחים לו על השכם. לא ליצור מצב שבפעם הבאה שאנחנו במצב חירום, כל אחד יעשה את החשבון שלו – בין כה אני מכוסה, למה להגיע? כי הרי הנפש הפנימית אומרת – תן לי במצב חירום ליד הילדים שלי, ליד אשתי. אז אני מבקש את הדברים האלה לחשוב.

המגזר העסקי נמצא באי-ודאות, הוא נמצא במקום שהוא לא מקבל עדיין תשובות, עדיין אין מסגרת שנותנת לו את התשובות האלה והנקודה היא העיריות ככאלה. אנחנו מוצאים את עצמנו היום, ואני מקווה שאנחנו מתקרבים ליום שאחרי, במצב שאין לנו כתובת כעירייה. אנחנו יכולים היום כבר לכמת עד ה- 27.7 הנזקים שלנו מסתכמים ב- 51 מיליון שקל ולנו אין לאן לפנות. אין היום שום מסגרת שמטפלת בעיריות ככאלה וזה רע ומר. אני לא רוצה להימצא במצב שהיה הנוהג שלו עד, עד היום, ואני מקווה שהממשלה היום בראשותו של אהוד, מלמדת אותנו רמה ודרך מוסרית מסוג אחר, שיום אחרי שכבר התותחים לא רועמים, לא סופרים אותך ממטר. אני לא רוצה שיקרה מצב כזה, אני אומר אותו מעל כל במה, אמרתי אותו אתמול בתל-אביב בנאומו של ראש הממשלה, אני רוצה לדעת שגם ביום לאחרי, הדלתות פתוחות והאוזן שומעת, גם של ועדת הכלכלה, גם של ועדת הכספים, גם של ועדת השרים לענייני כלכלה וגם של השרים, כל אחד במשרדו שלו.

אנחנו עברנו תקופה מאוד מאוד קשה, זה דברים שמעולם לא התנסינו בהם. אני לא מאמין שאני יכולתי לבקש מאיזה ראש עיר אחר – תלמד אותי איך להתנהג תחת אש ואש של טילים. אין דוגמה כזאת. אנא מכם, תבינו את זה ואל תצטנפו כל אחד בבעיותיו שלו, ביום שאחרי, כי אנחנו נשארים עם הצרות. תודה.

תודה רבה, אדוני ראש העיר. רק לגבי המסר הערכי והחינוכי שדיברת עליו, אתמול אחרי מאמצים רבים בוועדת כספים, הגענו למצב שישוו את התנאים שלהם, זאת אומרת שלא יענישו את מי שהגיע לכאן ופתח את הדוכן שווארמה שלו והניף את דגל ישראל בגאון, נשאר פה בעיר, לא מכר אפילו פיתה אחת, אבל הוא נשאר כדי להראות לכל העולם – הנה, אני פתוח ואני פה, ועד אתמול, עוד רצו להעניש אותו על זה. אז לתת לו Incentive אנחנו כולנו בעד אבל לפחות היה חשוב להשוות את התנאים שלו.

אני מבקש ממפקד מחוז הצפון, ניצב דן רונן, בבקשה.

יושב-ראש הוועדה, ראש העיר המארחת הגדולה, ידידי יונה יהב, חברי הכנסת, חברי הוועדה, ראשי הרשויות, כל המכובדים כולם, שנמצאים כאן בפורום המכובד הזה. מזכירת הוועדה הקצתה לי 15 דקות, הבטחתי שאני אעשה את זה בשבע דקות, אעשה את זה קצר ותכליתי.

אין ספק שהמינוח מלחמה בצפון בעורף הצפוני זה המינוח הנכון. לתפישתי, תכף תראו את הנתונים, כ- 1,900 טילים שאנחנו בתצפיות ספרנו, בממוצעים של למעלה מ- 100 טילים שנוחתים כאן בצפון, לא יכולה להיות הגדרה אחרת למצב ביטחוני שנכפה כאן על הצפון. הערה אחת.

הערה שנייה – אני מסכים ומתחבר למה שיונה יהב אומר. מי שטורח בערב שבת בהגדרה אוכל בשבת, משום שאותם תרגילים שהוא הסביר קודם, אלו תרגילים שהגיעו למיצוי ב- 28, 29 ליוני, כתרגיל מתכלל, מסכם, של פעילות שהיא שונה כאן בעורף הצפוני מכל הארץ, שעניינה מפקדי המשטרה מובילים את כל הפעילות, את כל הפיקוד והשליטה באירועים, כל האחרים, כולל צה"ל, פיקוד העורף, ת.פ. מפקדי המשטרה, לכל תרחיש שיתרחש כאן בצפון, זאת גם הסיבה גם שנכנסנו מוכנים למהלך הזה, אין שאלות, אין סימני שאלה, אין כלום, הכל עובד חלק מתקתק, כפי שהיינו רוצים שיהיה, מבלי שצפינו את המהלך הזה, שנכפה באותו יום קשה, ה- 12 ביולי, עת תקפו את שני ההאמרים בגבול הצפון.

ברשותכם, אני אעבור למצגת. יש לנו היום במשטרה אפשרות לשקף את הנפילות של התיקים, זוהי בעצם מערכת ממוחשבת שנקראת תמונת נוף ביום רגיל, אנחנו שולטים על הניידות של המשטרה דרך אותה מערכת. אנחנו גם השגנו את זה לטובת הטילים ותסתכלו מה קורה בריצוף, זה פשוט ריצוף, ריצוף של טילים מעפולה כאן, חיפה כאן, ועד כולל רמת-הגולן, כחלק מרמז אולי, לחבר את סוריה למהלך הזה.

התחלנו בטווחים של תשעה ק"מ, עברנו ל- 29, ל- 43, ביום שישי האחרון הגענו גם לטווחים של למעלה מזה. כרגע אנחנו מדברים על שלושה טילים שזוהו בוודאות של 302 בעצם בהגדרה בטווחים של 100 ק"מ, אותם טילים בעייתיים שנושאים בקרבם עשרות קילוגרמים של חומר נפץ, סדר גודל של למעלה מ- 70.

הסברתי קודם, אני מסביר את הנושא של לתכלל. מפקד המחוז, אני נמצא כאן, ישנו מרכז שליטה גדול שחברים בו כל השותפים שנמצאים ומיוצגים כאן באופן רצוף. יש את שלושת המרחבים שלנו, יש את מג"ב שעוסק בחלק הכפרי, פיקוד העורף בדיוק הספיק לאחד את שני המחוזות – חיפה וצפון למחוז אחד, בדיוק בשטח שאני אחראי, מנחל אלכסנדר דרומה לחדרה וכל הצפון, וכל הרשויות בעצם מחוברות כאן, זה אותו פורום, אגב, אדוני היושב-ראש, שכל יום עושים הערכת מצב מתכללת לכל מה שהיה ולהנחיות של ההמשך, כולם מבינים, כולם יודעים, העסק עובד כמכונה משומנת אחת מסודרת.

אני לא אכנס לפרטים, מספיק אני אגיד, אמרתי – תכלול של הגופים, הערכת מצב, הפעלה של גיוס כללי. הכוונה היא שהמחוז הצפוני של המשטרה, הנושא בעיקר הנטל מאז תחילת הלחימה הזו, 12 ביולי אמרנו היום ה- 21, מינימום 12 שעות לשוטר זה מינימום, סביב השעון, שלא לדבר על זה שחלק מהמשפחות כבר גם כמו כל האזרחים לא באזור, כמה קשה לשוטר לתפקד בצורה הזאת, אבל המוטיבציה בשמיים.

פריסה רחבה. הקמנו גם מפקדה, אני לא אכנס לפרטים, הקמנו גם מפקדה לחומרים מסוכנים שעניינה להתעסק בפוקוס לכל הבעייתיות הזאת שנקראת מפרץ חיפה. מפה לאזורים שתורמים לאוכלוסייה, כדי לעשות פעילות אכיפתית כנגד פורצי דירות, עבירות רכוש וכאלה, וסיוע לאוכלוסיות חלשות, הסברה ודוברות. אני יכול להגיד שגם בצפת, גם בקריית-שמונה, גם בנהרייה, גם בטבריה, יש יחידות שלא עוסקות בלחימה. יש יחידות שעוסקות בסיוע לאותם תושבים שנמצאים במקלטים, באזורים שהם צריכים את הסיוע המינימליסטי, אפילו בלהביא מזון, אפילו בלהביא שמיכה, מזרון, וכיוצא באלה.

הסברתי קודם, אנחנו מדברים על מערך תצפיות מקיף בצפון, מחובר גם לתצפיות אנושיות, גם רכבי תצפית, מסוק ועוד מערכות נוספות שאני לא אפרט, כל זה נותן אפשרות למשטרה לדעת לפעמים חצי דקה, דקה, איפה הטילים הולכים ליפול. אני לא יודע אם אנחנו מבינים את המשמעות, זה הישג בלתי רגיל שאפשר בקריאת מחשב, כל הניידות מקבלות עוד חצי דקה, דקה, בטבריה. המשמעות היא שכורזים לאזרחים להיכנס לבתים וכך אנחנו מזהירים נפגעים ככל שאפשר.

מה הקו הצפוני ביותר שאנחנו מקבלים את ההתראה?

זאת בעיה, אתה בדיוק שם את האצבע, נהרייה עד לא מזמן לא היתה התראה. כל הקו של נהרייה ומזרחה, לא היתה התראה. רק הבוקר דיברתי עם אלוף פיקוד העורף, עם ג'רי, והוא אמר לי שעכשיו התקנו ומתקנו שם יחד עם מוטורולה את ההזעקה. אבל צריך לזכור, אחת הבעיות של ההתראה, מעוף של קטיושה הוא סדר גודל של בין דקה וחצי לשתי דקות, מרגע היציאה עד רגע נפילה. המערכות שקיימות היום, לצערי לא בנויות לסידור הזה של הדקה וחצי וכו'.

אז מה זה אומר – נהרייה קריית שמונה?

בדיוק. נהרייה קריית שמונה, כמעט שאין להם התראה סבירה. היום תהיה להם אולי את אותה הזעקה שתפעל, יש להם אולי 15 שניות,

מעלות?

מעלות זה פחות או יותר אותו קו, אותו קו. אבל ככל שיורדים דרומה, למשל לחיפה, אנחנו כבר יכולים לתת התראה כמעט דקה וזה משמעותי.

וכרמיאל?

כרמיאל, בואו נגיד משהו כמו 30 שניות יכול להיות, סדר גודל.

יש גם אזורים, שלא נתבלבל בעובדות, יש גם אזורים שאין הזעקה בכלל. גם את זה צריך להגיד. יש גם אזורים שאין הזעקה בכלל, משום שהמערכת הקיימת לא מותאמת לסוג המלחמה הזאת.

מבחינת נפילות, אם תשימו לב, אנחנו מדברים על נפילות סדר גודל של 1,900 בערים המופגזות בעיקר, נהרייה, צפת, קריית שמונה, חיפה תופשת את הביטוי המהותי משום שזאת העיר הגדולה בצפון, המטרופולין הכי גדול מצד אחד, ומצד שני – הטילים שנופלים בחיפה, זה טילים אחרים לגמרי. זה 220 מ"מ, הזכיר את זה ראש העיר, עם הרבה מאוד רסס והרס.

אלה התאריכים, אלה הנפילות, 104 ממוצע, לא אכנס לזה. מבחינת מה שקרה לנו, אנחנו מדברים על 19 הרוגים עד היום, אני כולל בתוך זה את ההרוג הבן 71 שחטף התקף לב בסמוך לנפילה. מבחינתי הוא בשיוך ישיר לעניין, 19 הרוגים, למעלה מ- 1,500 פצועים. אני מדבר על כל הצפון. 1,516 נרשמו בבתי-חולים, פצועים. לכן המספר הוא גדול. המאושפזים כיום, זה המספר הנכון, גם שוטרים נפגעו לנו, סדר גודל של 20 שוטרים.

אלה שמות ההרוגים, לא אכנס לפירוט, אבל תשימו לב בחיפה, אמר את זה ראש העיר, טיל אחד שנפל במוסך בעצם שמונה הרוגים, כל מי שהיה שם בעצם נפגע.

אני לא אכנס פה לפירוטים אבל מספיק שנבהיר פה, אם ביום רגיל אנחנו עוסקים ב- 800 שוטרים בחזית, אנחנו מדברים היום 3,600 שוטרים בחזית, פי ארבע, פי חמש, הפריסה הזאת עושה את כל ההבדל בנגישות, בחילוץ ובטיפול למי שזקוק לטיפול. יש לנו גם כוחות של צה"ל בסיוע ישיר. אני לא אכנס לפירוט של המפקדה של החומרים מסוכנים, אבל חשוב שתדעו ששמנו לב ויש מפקדה כזאת.

אלה הטילים שנחתו, אם תשימו לב ל- 122 מ"מ עד ה- 302, זה הולך ועולה, הטווח הוא 110 ק"מ, בין 60 ל- 80 ק"ג חומר נפץ, אלה השלושה גם שזיהינו בנפילות בחלק המזרחי של עפולה.

אלה רק חלק מהדוגמאות. הרכבת, אלה גופות של האנשים שעבדו ברכבת, בפגיעה ישירה. כרמיאל, המפעל פה שנמצא במפרץ, נהרייה, תראו מה הרסס עושה, בת גלים, הבית שחטף פגיעה ישירה באמצע, התמוטטו חלק מהקומות. שוב נהרייה, טבריה, במורג, הסבתא עם הנכד שהגיע חצי שעה קודם מנהרייה לסוף שבוע, לשבת, ומצא את מותו יחד עם הסבתא. מג'דל כרום, זאת פגיעה בבית, היו שמה כמה נפילות, היו חלק גדול מהנפגעים, אבל לא הרוגים. זה חלק מהאמצעים שנאספו בזירות, אמרנו שהיו ואני מדגיש, הרסס הזה, הוא הקטלני מכולם. כשמדובר באותן קטיושות שנוחתות כאן, זה סדר גודל של 17 ק"ג חומר נפץ אבל בערך 30, בין 30 ל- 40,000 כדוריות. מי שלא חוטף בהדף, הרסס הזה הוא קטלני, הוא רצחני, כדי להסביר את זה יותר טוב, כדור אחד, כדורית אחת זה כמו 5.56 קליע, שיורים אותו ב- M16, כדי להבין את העניין. זכרנו את הטילים הגדולים יותר שמצאנו, וזאת עליית מדרגה, אני מקווה שהיכולות האלה נמחקו להם, כי אחרת זה יכול להגיע בפירוש לחיפה, אולי אפילו דרומה מכאן.

תודה רבה למפקד המחוז. אני אאפשר אבל ממש בקצרה לעוד שני ראשי רשויות. ד"ר ורטהיימר, ראש עיריית קריית ביאליק.

צהריים טובים. אני מברך על כינוס הישיבה כאן היום ואני לא אחזור על הדברים שיונה אמר באותן דרישות או בקשות שהוא הביע כאן היום. אולי רק כמה דברים נוספים על אותן נקודות שראש עיריית חיפה העלה.

נקודה ראשונה זה התעשייה ואני ישר רוצה לדבר עליה. כמי שעבד 30 שנה בתעשייה, בישקר, ומכיר את הבעייתיות, מי שלא היה באזור התעשייה בצור שלום וראה את הכדוריות עפות לכל המקומות ופוגעות במכונת CNC אחת, לדוגמה, של חצי מיליון דולר מכונה אחת, שהושבתה ולא יכולה לספק סחורה לאלביט ואלביט עברה לספק אחר, זאת בעיה. ואני בכוונה לוקח את זה כדוגמה, כי אותם אנשים באזור התעשייה פחדו לבוא למקום עבודתם, לא באו. מקום העבודה באזור התעשייה הוא במילא כ- 60% עובדים בו רק באזור זה, הגיעו מהם מחציתם בלבד, ברגע שנפלה קטיושה במרכז אזור התעשייה, זה ירד ל- 10% נוכחות. וזאת בעיה כי אנשים העזו ובאו. מה עושים אתם? מה אומרים להם? אנחנו כראשי רשויות באנו ועזרנו ועשינו, אבל דורשים גיבוי מכאן, מהפורום הזה, איך אנחנו אותם מרגיעים, להם עוזרים, כראשי רשויות, אבל מה הלאה.

נקודה שנייה. מקום כמו קריית ביאליק או מקומות נוספים, איננו מקבל מענק איזון, כתוצאה מסוציו-אקונומי 7, שאנחנו נמצאים בו ואזור תעשייה שיש לנו שהוא קורס ממילא, בגלל בתי-הזיקוק, בגלל האזור, בגלל הכימיה, בגלל כל מה שקשור ועכשיו בגלל הדברים האלה, אנחנו לא זכאים לפי נוסחת גדיש לקבל מענק איזון ואנחנו קורסים כתוצאה מהסיפור הזה. למרות שתיאורטית אזור תעשייה מניב 20 או 25 מיליון שקל באזור שלנו, אנחנו מקבלים פחות מ- 10 מיליון. אני מבקש את ועדת הכלכלה לתת את הדעת, כי אחרת עיריות שבמצב זה והמכה הנוספת הזאת, היא בעצם שתכריע.

ואולי נקודה אחרונה שיונה דיבר עליה. הכדורים האלה, בניגוד לכדורים רגילים שהם כדורי רובה, הם כדורים של מסבי כדורים, כרום ניקל בקושי גבוה, שגורמים צרות הרבה יותר מכדור רגיל. תודה רבה.

תודה רבה. ראש עיריית עיר הכרמל, ד"ר אכרם חסון.

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מודים לכם מאוד שבחרתם לקיים ישיבה היסטורית בעיריית חיפה שמייצגת את כל האזור. צר לי לחזור ולדבר על הבעיות שדיברנו עליהן במלחמת המפרץ שהכפרים שלנו, דליית אל כרמל ועוספייה, לא מוכנים למצבי מלחמה. מאז מלחמת המפרץ, למרות שהתרענו, לא הוקם שום מקלט, אין לנו מקלוט, למרות שאנחנו מאמינים באלוהים והכל מאללה, כפי שאומרים, אבל גם צריך להכין את עצמנו ואנחנו צריכים לקבל תקציבים לשעת חירום כדי לארגן את הדברים. אני רק להגיד לכם שאושר לי 30,000 שקל לשעת חירום, שלא קונים גנרטור להפעלת מערכת המים, חס וחלילה, אם היא תיפגע.

דבר שני שחשוב להגיד לכם, אני אתמול דיברתי עם ראשי הרשויות של פקיעין, של כפר קסרא אסמיעיה ושל חורפיש, כפי שאתם יודעים נחתו יותר מ- 70 טילים רק בפקיעין לבד, שמה גם אין מקלוט, אין ציוד. עד עכשיו לא נתנו להם שום מענקים ולא שום דבר.

אתמול שמעתי את יונה יהב מדבר לראש הממשלה ולשר האוצר אמר ומה יקרה יום אחרי, שלא ייראו אותנו ממטר אחד. אנחנו התרגלנו שבשגרה לא רואים אותנו ממטר אחד, הבטחה לא מתקיימת, מילה זה לא מילה. הפקידים צריכים להבין שהגיע הזמן שבשעת חירום, בשעת מלחמה, צריך לכבד את ראשי הרשויות, את התושבים שלהם ולתת להם מה שמגיע להם ואני מבקש, מאחר ויש לי כבר ניסיון, יש הרבה החלטות בוועדות החשובות שאתם עושים ומקיימים, אבל הפקידים עצמם לא מגיעים לשטח ולא מקיימים כלום וחבל שאנחנו כל פעם נבוא עוד פעם למלחמה שתגרום לתסיסה בקרב האוכלוסייה, תגרום לאי-אמון בין ראשי הרשויות ופקידי הממשל. אני מקווה שהפעם אתם גם תדאגו לכך שההחלטות החשובות שלכם ייושמו.

אני רוצה גם להגיד מילה אחת על עיר הכרמל. כפי שאתם יודעים, לנו אין תעשייה. רוב החיילים המשוחררים שלנו עובדים במפרץ חיפה, ברכבת, בנמל חיפה, בכל המפעלים. ברגע שחיפה נפגעה גם אנחנו נפגענו. אנחנו עיר תיירות, כיום אין לנו תיירות. אני מבקש שתיקחו את הכל בחשבון ומגיע לנו סיוע כמו שמגיע לכל האזור. תודה רבה.

תודה רבה. אני מבקש משר האוצר לשעבר, מר נתניהו, שגם הגיע להזדהות עם העיר, עם העסקים, אז בבקשה, אדוני.

אדוני ראש העיר חיפה, יונה יהב וראשי הערים מהסביבה, אכרם חסון מדליה עוספייה, ד"ר ורטהיימר מקריית ביאליק, וידידי דוד עמר מנשר וסגן ראש עיריית חיפה, ממלא מקום ראש עיריית חיפה, רמי לוי, חברי המועצה, חברי הכנסת שנמצאים כאן, חברי הכנסת ובראשם משה כחלון, שעושה דבר חשוב, אני חושב, בהביאו את ועדת הכלכלה הנה וזה שהוא מאפשר גם לנציגים של הארגונים הכלכליים שנמצאים אתנו כאן לומר את דברם.

אני מבקר פה פעם שנייה, יונה, כפי שאתה יודע, אבל אני ממשיך מכאן לטבריה ולמרר ולקריית שמונה, ואני מודה לך, אדוני יושב-ראש הוועדה, שנתת לי לומר כמה דברים כאן.

אנחנו צריכים להבין מהי מהות האיום, כדי לדעת איך לטפל בו גם במישור הכלכלי. אתה ציטטת את ראש הממשלה שאמר דבר נכון, שירושלים עמדה במספר הרוגים גדול יותר תחת מתקפת המתאבדים של האינתיפאדה, אבל אני הערתי לראש הממשלה בעניין הזה שצריך להבין את ההבדל שאיננו נספר, איננו נספר לפי מספר האבידות גרידא, משום שטרור של מתאבדים זה שימוש בפצצה חכמה ביותר שיש, פצצת אדם. הפצצה הזאת היא כל-כך חכמה שהיא מתבייתת ישר לאותו בית-קפה או למלון או למסעדה והיא מחפשת את הריכוז של האנשים. ומול פצצת האדם החושבת יש קרבן חושב והקרבן החושב אומר דבר פשוט – אני יכול להמשיך את שגרת חיי מינוס הליכה לבית קפה או למסעדה, ועל כן החיים תחת מתקפת האינתיפאדה או בירושלים או בחלקי הארץ השונים נמשכו למעשה, החיים הכלכליים וגם אספקטים רבים של החיים האחרים, תחומים אחרים בחיים, נמשכו. לא כן הדבר במתקפת טילים. מתקפת טילים, למשל, לא נותנת לך את הפריבילגיה להיות בבית. אתה יכול להיות בבית, אבל אתה צריך להיות אולי בחלקים של הבית וגם שם זה לא בטוח. אתה לא יכול לצאת לעבודה, אתה לא יכול לנוע לעבודה. אתה יכול, כמובן, אבל הסיכון הוא בכל מקום, כמעט בכל מקום ועל כן השיתוק של החיים הוא מאסיבי ועל כן הייתי אומר הבעיה שאנחנו עומדים בפניה, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית, איננו נמדד רק במספר האבידות, אלא הוא נמדד באמת בשיתוקה של שליש מהמדינה, של שני מיליון אזרחינו שנמצאים במקלטים, זה מחיר כבד מאוד, כמובן ההרוגים זה מחיר כבד מאוד, הפצועים זה מחיר כבד מאוד ואת האיום הזה, את האיום המיוחד הזה צריך לטפל.

לטפל בו קודם כל על-ידי הסרת האיום. קבעה הממשלה בצדק יעד של הסרת האיום, לא הרחקת האיום פיסית, כי הרי הטילים ארוכי טווח, לא הפסקת אש לכשעצמה, משום שהיא איננה עונה על סילוק האיום, האיום הזה צריך להיות מסולק. זה שיש טילים ארוכי טווח במדינות אחרות, זה אינו אומר שאנחנו יכולים לקבל את הטילים יחסית קצרי הטווח הללו שמאיימים עלינו. גם קנדי לא היה מוכן שבידיים הלא יציבות של רודן קובה, יהיו טילים, אף על פי שהיו טילים בברית-המועצות, ארוכים, בליסטיים. כלומר, הטילים האלה חייבים להיות מוצאים ואנחנו צריכים להבין שאחרי שספגנו 2,000 – 2,000, 1,900 כן? 2,000 רקטות כאן, על חיפה ועל יישובי הצפון, ומי יישורנו, כן? אחרי שחטפנו את הדבר הזה, השינוי היסודי הוא קודם כל להסיר את האיום. אם אני רוצה פתרון כלכלי, זה קודם כל, זה הפתרון הכלכלי והפתרון הביטחוני והפתרון הלאומי, היעד הזה הוא מוצדק, לא צריך לסגת ממנו, צריך לתת את התמיכה המלאה, כפי שאנחנו עושים, על-מנת להשיג את היעד הזה.

בינתיים יש מחיר כלכלי כבד, בגלל אופי ההתקפה הזאת שתיארתי קודם לכן וכאן הממשלה צריכה להתייצב והיא צריכה לעזור עכשיו. היא צריכה לעזור עכשיו משום שהביטחון הכלכלי חשוב לא פחות מהביטחון הצבאי. תחושת הביטחון של האדם, שיש פה כוח עליון שהתערב, כוח חיצוני, חייב לבוא כוח עליון של הממשלה שמתערב ככוח ביטחוני וכלכלי שנותן סעד.

אני כמוך, יונה, חושב שהקריטריון של העובדים הוא קריטריון בעייתי ביותר משום שיש עסקים שנחנקים שהם מעוטי עובדים והם נחנקים, בגלל אופי פעולתם, וכמובן שקשה מאוד לייצר קריטריונים עד רמה של העסק הפרטי, זה ברור כשמש, אבל ברור לי שהקריטריון הזה איננו מספיק ושיכול להיות שעד כשליש מהעסקים יכולים ליפול בגלל הקו השוויוני של קריטריון שוויוני שאיננו שוויוני. אני לא בטוח שוועדת חריגים הזאת לא יכולה לייצר עוד קריטריונים לפני שהיא מתחילה לעסוק בכל עסק בפני עצמו. אני יכול לחשוב על פתרונות, אני לא רוצה להלאות את זמנכם, אבל צריך למצוא פתרונות שהם הולכים מעבר לשאלת מספר העובדים כי אנחנו פשוט נמצאים בעולם אחר, בעולם אחר שבו עסקים רבים יכולים ונעצרים אכן, יכולים להיעצר ונעצרים, על אף העובדה שהם, יש אצלם עובדים, כי לא העובדים הם הגורם היחיד, הרי הם תלויים בשרשרת.

ולכן, אני חושב שצריך להקים מייד ועדת חריגים ו-ועדת החריגים הזאת צריכה לקבוע שניים-שלושה קריטריונים ואחר-כך לטפל באופן פרטני. היא צריכה לפעול מייד, הכסף צריך להגיע מייד. הוא צריך להגיע מייד לא כי זה דבר נוח לאישי ציבור להגיד אלא משום שהציבור כאן מחכה לזה, הוא מחכה לזה בדין. מחכה לזה בדין וזה חלק מעמידת העורף, עמידת העורף היא חשובה, על-מנת להסיר את האיום מהעורף. היעד הראשון שתיארתי.

אני רוצה לומר, ואגב, צריך להבין שגם יש כסף בקופה, כי בשנים האחרונות דאגנו לכך, יש כסף בקופה, אחרת לא היה לנו לא פגזים ולא היה לנו לא כסף לסיוע לעסקים ולעובדים. הכסף ישנו.

עכשיו נשאלת שאלה, כמובן, בסוף הממשלה הזאת, בסוף המלחמה הזאת, יותר נכון, מה צריכה הממשלה לעשות? מה היא צריכה לעשות? איך אנחנו מבטיחים את ההשתקמות הכלכלית? אז הסרת האיום זה דבר אחד חיוני, אבל אנחנו צריכים לשאול את השאלה מהם הצעדים הכלכליים, בנוסף לעזרה הראשונה שאנחנו צריכים לעשות, על-מנת שיהיה לנו שיקום כלכלי ושיהיה לנו אמצעים כלכליים לענות על הצרכים שלנו, הביטחוניים, החברתיים, הלאומיים בכללם. פה אני רוצה להציע הצעה, שהיא שונה קצת מהשיח הכלכלי, זה ועדת הכלכלה אני מרשה לעצמי להציע. בדרך-כלל הפתרון שהפוליטיקאים מציעים, כולנו פוליטיקאים, הפתרון הוא תמיד בוא נגדיל את ההוצאות ובוא נגדיל את המיסים. הפתרון הזה, אינני אומר שלא יכולה להיווצר הרחבה מסוימת, אבל מתכוונים להעלות את ההוצאה ב- 1.7%, צריך לבחון טוב טוב לפני שמרחיבים מעבר לזה.

אז בתוך זה צריך להיות סדר עדיפויות – מה יותר חשוב, מה פחות חשוב. אבל ההרחבה הבלתי מבוקרת של הוצאות הממשלה, שתהיה מלווה או בהפסקת הורדת מיסים או בהעלאת מיסים, הוא מתכון בטוח להתרסקות כלכלית מהר מאוד. לא רק שזה לא ייתן לנו פיתרון, תוך זמן קצר אנחנו נספוג ירידה בצמיחה, יכול להיות שנספוג ירידה בלאו הכי בצמיחה, אבל על-מנת שנעלה בחזרה ל- 6% או 7% או 8%, אנחנו צריכים לרסן את הגידול בהוצאות הממשלה ולא לעצור את עבודת הכספים. אני אמרתי את זה במשבר הכלכלי הרבה יותר קשה, הרבה יותר קשה ממה שיש לנו עכשיו, כשהצמיחה לא היתה 4% או 5%, היא היתה מינוס אחד. ואמרתי אז, במינוס אחד אמרתי – אנחנו צריכים לרסן את ההוצאה התקציבית ואנחנו צריכים להוריד מיסים וזה לא מספיק. כי הדבר העיקרי שעשינו בשנים האחרונות, שגרם לכך שצמחנו הרבה יותר מהר, אפילו בתוך האינתיפאדה, הרבה יותר מהר מצרפת וגרמניה ואיטליה, שצומחות אפס, ועדיין צומחות אפס, לא הצמיחה שלהן גררה את הצמיחה שלנו, אף על פי שזה שוק מרכזי למכירות שלנו.

הסיבה שאנחנו צמחנו מהר מאוד זה לא רק משום שעשינו את שני הדברים הראשונים – לא נתנו להוצאות הממשלה להשתולל והורדנו מיסים ויש היום כתוצאה מזה כסף לצרכים חברתיים ולצרכים ביטחוניים, עשינו דבר נוסף, מרכזי והדבר המרכזי הנוסף שעשינו זה 40 רפורמות, רפורמה בבנקים, רפורמה בנמלים, רפורמה בפנסיות, רפורמה ברכש הממשלתי, 40 רפורמות שהסירו חסמים לתחרות והמשק טס קדימה ומשקיעים זרים באו פנימה והפעילות הכלכלית עלתה מעלה. אם אנחנו רוצים לטפל במשק הישראלי שסופג עכשיו טראומה בעקבות המלחמה, אנחנו חייבים לחזור לתנופה אדירה של רפורמות, לא קצת, רפורמות בכל הכוח – בחשמל ובמים ובשמיים פתוחים ובנדל"ן ובמינהל מקרקעי ישראל ובוועדות התכנון ובתעשיות הביטחוניות, כן, התעשיות הביטחוניות שיגדילו את התפוקה שלהן. אני בפירוש קורא לזה, בתעשיות הביטחוניות.

זו הדרך להביא את מדינת ישראל במהירות רבה מאוד ל- 5% או 6% או 7% צמיחה. ולכן הבקשה שלי היא כפולה. אחד – ביצוע מהיר של מתן הסיוע, מיידי, כולל ועדת חריגים עם קריטריונים מעבר לשאלת מספר העובדים, קריטי.

אני לא מציע להעלות את המע"מ. אני שמח שאתם מפנים את זה אלי, כאילו יש לי כאן החלטה, כן? אני רוצה להפנות את תשומת לבך, אדוני היושב-ראש, רק לפני שנה ולא עכשיו, אני יכולתי לקבל החלטה כזאת. בכל מקרה, אני מציע שדווקא בעקבות סיום המלחמה, שאני מקווה שיהיה מוצלח, עם השגת היעד של הסרת איום הטילים, אני חושב שאנחנו צריכים לחזור למדיניות של צמיחה מואצת כי בסופו של דבר המשאבים הכלכליים, שאנחנו רוצים – מושגים, לא על-ידי מיסוי גבוה, אלא על-ידי מיסוי נמוך וצמיחה מואצת שממנו אנחנו ממלאים את הסל. אם יש משהו אחד שלמדנו בשלוש השנים האחרונות, שזו הדרך בסופו של דבר למלא את קופת המדינה ולאפשר לנו כל הזמן שהיא תהיה מלאה, להוציא ממנה ולמלא, להוציא ממנה ולמלא. להוציא ממנה חד-פעמית על-ידי מיסוי כבד והוצאות לא מבוקרות, אחר-כך היא לא מתמלאת ואנחנו עומדים מול שוקת שבורה. וזו, אני בטוח שיהיה לנו גם זמן לאחר המלחמה, לדון בזה, אדוני היושב-ראש, אבל חשבתי שניגע בשתי השאלות המיידיות, המיידית, אבל גם זו שתבוא אלינו, ואני מאוד מאוד מודה לכם. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו כרגע, יש הרבה שרוצים להגיב על הדברים של ביבי, אני מקבל פה פתקים, אבל אני לא אוכל. אני רוצה לתת לג'קי מצא, מנהל רשות המיסים, שהוא האיש המרכזי בנושא הפיצויים, לדבר. אבל ג'קי, זה יחייב אותך אחר-כך להגיב לאחרים אם אתה לא תשלים. זה שאתה מדבר עכשיו, זה יחסוך לנו הרבה שאלות וזה ימנע שאלות וכל מיני ספקות. אבל לאחר מכן יהיו פה עוד שאלות ואתה תצטרך להגיב עליהן, כי זה פעם ראשונה שאנחנו מביאים את ירושלים לחיפה ולא את חיפה לירושלים.

שלום לכולם. כפי שידוע, רשות המיסים היא הזרוע המרכזית של המדינה לפיצוי האזרחים לבעלי עסקים בשני מישורים, אחד זה הנזק הישיר, הנזק הישיר בכל מה שנגוע לפיצוי בגין פגיעה בכלי רכב, פיצוי בגין פגיעה במבנים, בתכולות דירות וכדומה, וגם הפיצוי בגין הנזק העקיף. כדי לאפשר לציבור בעלי העסקים להתמקד בשעה הזו בכל מה שקשור למצב הביטחוני ופחות להתעסק בטרדות היום-יום הכלכליות, ביצענו רשימה ארוכה של פעולות כבר בימים הראשונים של הלוחמה וככל שחולפים הימים, אנחנו מגבירים ומעצימים את ההחלטות שלנו, שהן כולן בתחום ההקלות.

ב- 16 לחודש, יום א', שזה נדמה לי היום הרביעי ללוחמה, מייד הודענו על כך שכל בעלי העסקים בצפון רשאים לדחות את מלוא התשלומים שלהם לרשויות המס, קרי – תשלומי מע"מ, אי-העברת ניכויים בגין שכר עבודה ואי תשלום מקדמות. אפשרנו אורכה להגשת דו"חות שנתיים, הארכנו את תוקף האישורים מפטור מניכוי מס במקור, הפסקנו פעילות חקירתית בתחום הצפון, הפסקנו פעילות של הוצאה לפועל, פעילות של עיקולים. בית מכס חיפה בימים שהוא היה סגור, תגברנו את נמל אשדוד ובימים שהוא היה פתוח, נמל חיפה, אז פתחנו את בית המכס אשדוד. קיבלנו החלטת ממשלה ואנחנו היום מאפשרים לאוניות שהביטוח בגין הסחורות שלהן עלה בגין ייבוא הסחורות, עלה, אפשרנו להכניס את חברת ענבל ולבטח באותו שיעור עמלה כפי שהיה ערב תחילת הלוחמה. חוקקנו אתמול במהלך היום, חוקקנו הוראת שעה בתחום דירות מגורים והרחבנו את הביטוח לנזקי מבנים, כך שהתוצאה היא שכל הפגיעה תקבל מענה ופיצוי מלא. במילים אחרות, אם קודם היינו עושים פיצוי בשווי של כינון, היום אנחנו עושים את זה פיצוי בשיעור מלא לחלוטין. הרחבנו את הפיצוי בגין תכולות דירות, כל אזרח שנפגע צריך לדעת שביום הפסקת הלוחמה הוא יהיה רשאי לגשת אלנו, לשלם 200, 300 ש"ח, והתוצאה היא שביטוח התכולה שלו, מה שלכל אזרחי המדינה יש להם ביטוח על פגיעה בתכולת דירה מפגיעות איבה עד סכום של 130,000 ש"ח, הרחבנו את הסכום עד סך של 750,000 ש"ח. הודעתי אתמול שכל עלויות ההובלה וההתייקרויות כתוצאה מהלוחמה, לא ייכללו בחישוב של המכס, מכס מוטל על שווי והשווי, יופחתו ממנו כל עלויות הלוחמה. הודעתי גם אתמול שכל התרומות שמגיעות לאזור הצפון מחו"ל, עליהם לא יוטל לא מע"מ ולא מכס, זאת החלטה מאתמול. זה בכל מה שקשור לרשימת ההקלות שביצענו.

אנחנו מצאנו את עצמנו במהלך תחילת ימי הלוחמה עם המצב הידוע שלהבדיל מהפיצוי הישיר שמשולם בכל רחבי מדינת ישראל, הפיצוי העקיף על-פי התקנות היו רלוונטיות ונגעו רק לרשימת יישובי הספר, אלה אותם רשימת ישובים, רשימת היישובים שהמכנה המשותף שלהם זה אותם תשעה קילומטר.

שר האוצר הנחה אותנו בוועדה, בצוות שהקים יחד עם קובי הבר, הממונה על אגף תקציבים, אני, נציגי המעסיקים ונציגי העובדים, לפעול בנחישות וכמה שיותר מהר, כדי לתת מענה כבר במסגרת ימי הלוחמה לפיצוי עקיף, אותו פיצוי שעל-פי הדין ערב תחילת ימי הלוחמה, לא היה רלוונטי לא לחיפה לא לטבריה ולא לעוד יישובים, שהיום נמצאים תחת איום מטח הטילים ולא נחשבים כיישובי ספר.

הגענו להבנות, חתמנו על הסכם ואתמול בבוקר, במהלך היום, אישרנו אותו או הבאנו אותו לאישור של ועדת הכספים והפיצוי הזה בא לתת מענה, כבר אני אומר מראש, אנחנו לא התיימרנו ולו לרגע, מהרגע הראשון, שהפיצוי הזה ייתן מענה לכל עסק ועסק על הייחוד המיוחד של אותו עסק, ועל כל המאפיינים המיוחדים של כל עסק ועסק. יהיו מקרים שהחליפה הזאת, אני כבר אומר לכם, שהפיצוי הזה, חבילת הפיצוי הזו, תהיה אפילו גדולה על העסקים, גדולה במובן הזה שהפיצוי אפילו נותן מענה יותר ממה שהעסק נפגע. יהיו מקרים, וזה כנראה יהיו רוב המקרים, שהפיצוי יהיה הולם, ולצערי יהיו מקרים שהפיצוי הזה לאותם עסקים ספציפיים, אולי יהיה נמוך מדי. צריך לזכור שכאשר נותנים מענה תוך כדי ימי לוחמה, מענה מיידי, מהיר, המחיר של המענה שהוא מענה אוניברסאלי. יחד עם זאת, צריך לזכור שהמענה לא היה מענה זול. המענה הזה שניתן כאן, אנחנו מעריכים אותו בסכום של למעלה ממיליארד, 1,000,200,000 שקל וזאת הערכה שלדעתי עוד, אנחנו נמצא אותה כהערכה חסרה.

הפיצוי הזה מחושב או מתבסס בעיקר על שכר עבודה ואני רוצה להציג את המודל לפרטיו. המודל קובע, אם נקרא לו בשם כינוי מודל ה- 180%. כל בעל עסק יודע החל מאתמול שזה עבר בוועדת הכספים, שהוא זכאי ממדינת ישראל לפיצוי בשיעור מסוים מסך-הכל שכר העבודה ששילם לעובדיו, אותם עובדים שלא הגיעו למקום העבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון. האחוז חולק בין ממשלת ישראל, בין המעסיקים לבין העובדים בשיעור הבא – מתוך ה- 180%, 80% מהווה פיצוי בגין אובדן רווחים. את כל ה- 80% המדינה נושאת בעצמה, 80% ישולמו מתוך המדינה. ה- 100% הנוספים, שהם אמורים להוות פיצוי בגין אובדן שכר עבודה לאותם עובדים שלא הגיעו למקומות העבודה, מחולקים בין העובדים – 20%, בין המעסיקים – 27.5% ובין המדינה – 52.5%. במילים אחרות, המדינה, אנחנו, נשלם פיצוי בשיעור של 132.5% מתוך שכר עבודה לעובדים שלא הגיעו למקום העבודה, 132.5% זה ה- 80% פיצוי עקיף ועוד 52.5% פיצוי בגין שכר עבודה.

החלק של העובד בשיעור של 20%, לא מופחת לו מהשכר, המעסיק יודע שהוא בעצם מקבל פיצוי מלא, הוא מקבל 132.5%, זה יותר מ- 100% שכר עבודה. המעסיק, אני מקווה שבהתאם לחקיקה הזאת, ב- 1 לחודש או בכל אחד מהמועדים שעל-פי המקובל הוא משלם שכר-עבודה, הוא ישלם את שכר-העבודה כי הוא יודע שהוא יקבל פיצוי מלא. הוא לא יקבל פיצוי אם הוא לא ישלם את שכר העבודה. חלק העובד בשיעור 20% יופחת לו מימי החופשה בעתיד, דהיינו העובד יקבל את מלוא השכר.

החבילה הזאת, כפי שאמרתי, היא חליפה אוניברסאלית, היא חליפה שאמורה לתת מענה לתעשייה, למסחר ולשירותים. שני ענפים שהוחרגו מתוך המודל האוניברסאלי הזה זה ענף החקלאות וענף התיירות. גם פה חתמנו הסכם, הבוקר אני חוזר מהקבינט, יונה, שהתכנס, הקבינט החברתי כלכלי שהתכנס בחיפה במרכז הקונגרסים והתקבלה החלטה לאמץ את ההמלצות של הדו"ח שגיבשנו יחד עם נציגי התיירות ונציגי החקלאות והמודל בגדול אמור לתת מענה בתחום החקלאות לכל מגוון הענפים שבו, בתחום התיירות גם למלונאים, גם לצימרים, גם לבתי-הארכה וגם לאטרקציות תיירותיות. אני הודעתי שלגבי הפיצוי שנוגע, הפיצוי הקודם שדיברתי בו שמתבסס על שכר-עבודה, נוגע ל- 90,000 עוסקים. זה מודל עם אופרציה מאוד מאוד משמעותית.

אנחנו הודענו שהחל ממחר או החל מהיום בלילה, הטופס יהיה מוכן, זה טופס בן עמוד אחד, שהוא טופס של מסלול ירוק. מי שימלא אותו, בעל העסק שימלא אותו אני התחייבתי שמי שימלא אותו עד 5 לחודש, ליתר דיוק 6 שזה יום א', אנחנו נבצע את התשלומים בין ה- 20 ל- 25 לאוגוסט. יתרה מזאת, משיחות עם הבנקים אני יודע שאותו טופס שהוגש אלינו, יוכל לשמש כביטחון מסוים אל מול המערכת הבנקאית להלוואות גישור או למסגרת אשראי.

הפתרון הזה הוא נדבך נוסף במערכת פתרונות שאנחנו מתכוונים לבצע. מתנהל כיום דין ודברים עם המערכת הבנקאית להלוואות בסיוע מדינה, להלוואות לעסקים קטנים. אני חוזר עכשיו מהקבינט החברתי כלכלי ובתחום הרשויות המקומיות התקבלה החלטה של העברת סכום של עוד 100 מיליון ש"ח, בנוסף ל- 50 מיליון ש"ח שהובאו קודם לכן, עוד 100 מיליון ש"ח ליישובי הצפון, בהתאם לקריטריונים שייקבעו. אלה פעולות ששר האוצר ואנשי המשרד מבצעים, תוך כדי ימי הלוחמה ואנחנו בעצמנו, ואני אומר לכם ממש מסר אישי משר האוצר מהבוקר – כל הפעולות האלה בדיוק מתיישבות עם העמדה והקביעה שאומרת שעורף חזק זה לא עורף שאין לו כסף וסדרת הפעולות הללו ואנחנו עדיין לא סיימנו את סדרת הפעולות, אני חושב שנותנת מענה לשלב הזה לשגרה ארוכה של פעולות שהיה אפשר לבצע או שבעלי עסקים צריכים לבצע ולא ביצעו.

בואו ניקח רק את דחיית מע"מ, חובות ניכויים ומקדמות, זאת הארכה שלנו ואני ראיתי היום, היום אנחנו 1 לחודש, ראיתי את הדיווחים של יישובי הצפון, רק זה סדר גודל של 700 עד 800 מיליון שקל שלא הועבר אלינו, מתוך בעלי עסקים בצפון. זו רק הפעולה הזאת בעצמה, סדר גודל של, מעסקים קטנים עד בינוניים, סדר-גודל של 30% מהמחזור שלהם בחודש הקודם, זה חודש טוב, זה היה חודש יוני, זה היה חודש טוב, כך שנדמה לי שמתוך כל הדרישות וכל הצרכים, אני חושב שהתקבלו כאן רשימה ארוכה של פעולות או החלטות שניסו לתת מענה תוך כדי תנועה.

לגבי הנזקים הישירים, אני רוצה לספר לכם ויונה חווה את זה באופן אישי פה בעיר, אם קודם לכן הצלחנו להגיע תוך חצי שעה או תוך שעה למוקד או לאתר נפילת טיל, הכמויות היום לא מאפשרות לנו להגיע במהלך השעות הקרובות, אנחנו מאוד מקווים להגיע ביום הראשון או ביום השני. אני אתן לכם נתונים. למעלה מ- 6,000 פגיעות, למעלה מ- 6,000 משפחות נפגעו, חלקן בכלי רכב, מרביתם בתוך המבנים. אנחנו פינינו וגם את זה אנחנו עושים במסגרת קרן מס רכוש, פינינו 220 איש לבתי-מלון. אנחנו, אלה שמציבים את שירותי השמירה בתוך האתרים הנפגעים, הגענו להסדרים וכך פתחנו את חברות השמירה, את ההתנהלות מול חברות השמירה. אנחנו פועלים מול חברות השמירה שבדרך של שגרה מופעלות על-ידי העירייה וכל עירייה זכאית לשכור את שירותי השמירה מאותה חברה שהיא פועלת אתה בשגרה ואנחנו נממן את שירותי השמירה.

הרחבנו את כמות השמאים, הרחבנו את כמות המהנדסים. למעלה מהכפלנו את השכר שלהם כדי שלא יקרה מה שקרה פה ביום שישי, לפני שבוע, באחת, אחת וחצי בצהריים, בעת נפילת הטילים, שלא הצלחנו למצוא פה שמאים. זה לא שמאים שלנו, זה שמאים שאנחנו שוכרים אותם כדי שיהיו אובייקטיביים ולצערי לא מצאנו. חלק מתוך זה שהם לא היו באזור וחלק מתוך זה שאולי המחיר היה נמוך, הכפלנו את המחיר, שילשנו אפילו למעלה מכך את כמות השמאים, את כמות המהנדסים.

בכלל, אני רוצה שתדעו שההנחיה שלי כמו ההנחיה של ההנהלה שלי, להיות מאוד מאוד ליבראליים, לגלות רוחב לב בכל מה שקשור לתביעות הללו בתחום הנזקים הישירים. הקמנו ארבעה מוקדים ארציים, מוקד שפועל בחיפה 24 שעות, לך יונה עוד מעבר למוקד החיפאי עוד הקצינו כאן אדם שישב פה בלשכה, בלשכת העירייה, וינסה לתת את המענה הישיר לכל הצרכים.

לצערי, הזכרתם פה את יהודית איצקוביץ' ממירון, הסבתא עם הנכד עומר, זאת עובדת שלנו שבשנים קודם לכן עוד היתה מגיעה מעת לעת לאמוד את הנזקים מנפילת הטילים בעבר ואנחנו כולנו כמובן מתאבלים יחד עם המשפחה.

אנחנו במקביל גם מתנהלים מול שדרות. צריך לזכור שבתוך כל הדברים הללו, גם שדרות, יש שם לא מעט פגיעות. בשבוע שעבר יחד עם ההנהלה שלי הייתי גם בשדרות והדברים מתנהלים במקביל. שדרות והאזור, כן, שדרות והאזור. אנחנו בעצמנו, 5,500 עובדים, מבצעים לא מעט פעילויות בתחום ההתנתקות לטובת יישובי הצפון ובעיקר בתחום האזרחים שנמצאים במקלטים.

יונה, לשאלתך, אני לא זוכר מה קרה ביום הראשון ואם לא התקבלה החלטה ביום הראשון ואתה רוצה לכעוס על זה, זה בסדר. אבל אני יכול להבטיח לך שאותם אלה ששילמו החל מהיום הראשון, אם שילמו, את תשלומי המכס בגין התרומות, ייפנו אלי ואנחנו נחזיר להם את הכסף בחזרה. תודה רבה.

תודה רבה. חברי הכנסת הפעם ימחלו לי, אני מעדיף לתת לנציגים המקומיים לדבר. אני מבקש– ליאורה, עודד, מי עוד פה מהנציגים המקומיים? אני רוצה שתשמעו את החיפאים. חברי הכנסת לקראת סיכום אנחנו נשמע אתכם, נקבל החלטה יחד. כולנו נשב יחד. ליאורה בירנהק, יושבת-ראש התאחדות התעשיינים.

אני כתושב קו העימות, גר ממש על גבול, אומר לכם – אני חוויתי שלושה מבצעים כבר, ואני אומר לכם שכדאי ללכת על הקו הירוק שדיבר עליו ג'קי, כל צורה אחרת שאנחנו ניסינו בעבר, אני מודיע לכם – זה שלושה מדורי גיהנום. כל דרך אחרת. אני נותן הצעה טובה לכל בעלי העסקים פה, כמי שחווה את זה בצורה ישירה. חשבנו שאולי אם אנחנו נתמקח ונריב על כל אגורה, אולי נוציא יותר כסף ואני יכול להגיד לכם שהיו אנשים שאחרי שבע שנים, עדיין לא קיבלו את הכסף שלהם. כדאי ללכת על הקו הירוק. זאת ההצעה הטובה ביותר.

תודה רבה. דרך אגב, אתמול דיברו על זה גם בוועדת כספים ולכן ביקשו רק את האופציה להשאיר את האופציה, אבל בוועדת כספים, רוב חברי הכנסת היו בדעתו של חבר הכנסת וקנין, ללכת במסלול הירוק ובזה לגמור את העניין וזו גם המלצה שלנו. ליאורה בירנהק, בבקשה.

קודם כל, אני ממשיכה מאיפה שחבר הכנסת יצחק וקנין על המסלול הירוק. אני יושבת-ראש התאחדות התעשיינים ונשיא התאחדות התעשיינים היה הנציג שלנו, גם אנחנו, התעשיינים, לא יכולים להגיד לך במאה אחוז שהנה נהדר, הפיצוי הוא פשוט מצוין. לאלה שלא מכירים אותי, לי עצמי יש מפעל, אצלנו באמת כ- 70% באותם ימים שאפשר היה לעבוד, 70% מהעובדים הגיעו. האם ייצרנו 70% מהסחורה? לא. היו הזעקות, אנשים רצו למפעלים, הסחורה נפלה על הרצפה. היינו מייצרים בלאי. זאת אומרת שזה לא מכסה, ועדיין אני באמת, לא יודעת, מחזקת את ידי מי שהחליט לעשות את הדברים ואני אגיד עכשיו אולי משהו שגם אתם לא תצפו ממני כמעסיקה ותעשיינית לשמוע. שמעתי פה הרבה טענות על הנושא שמשלמים לאותם עובדים שלא הגיעו לעבודה. אז אולי כי אני אישה ואימא וגרה בחיפה וחוותה את החוויות, גם אני כאימא עם שני ילדים, שלי כבר גדולים אז יצאתי לעבודה, אבל אם הייתי אם חד-הורית עם שני ילדים קטנים, לא הייתי מצפה שאני אותקף פה בוועדת כלכלה מה פתאום קיבלתי כסף. רבותיי, אנחנו כמעסיקים, אנחנו אלה שעובדים עם העובדים שלנו גם ביום-יום,

ליאורה, סליחה, אני חייב לעשות סדר. אף אחד לא התקיף. ראש העיר אמר שלבו מלא הבנה.

סליחה אם אמרתי את זה בצורה חדה מדי. אני רוצה להגיד לכם ששוב, זה עניין אישי שלי, אתמול במפעל אמרתי לעובדים ושוב, זה כנראה יצא מכיסי ואני מבקשת שזה לא יצא מכיסי, אמרתי לכל העובדים שלי שכן הגיעו לעבודה שאנחנו נפצה אותם מעבר למה שמקבלים, אבל זה עניין אישי של כל אחד, אנחנו בהחלט דורשים את זה. משה, סליחה אם אמרתי את זה בצורה חדה.

אבל אני כן חושבת, כיוון שאני לא רואה פה נציג העובדים, שהדבר היה צריך להיאמר. יש הרבה מאוד עובדים שלא יכלו, בצורה מוצדקת לחלוטין, להגיע לעבודה ולכן מגיע להם וזה כל מה שרציתי להגיד וסליחה אם פגעתי במישהו בצורה הזו, אני רק חושבת שהדבר צריך להיאמר ובהחלט אני בעד פיצוי נוסף לאלה שהגיעו.

סך-הכל אנחנו מדברים, ג'קי, נכון? כל ההסכם הוא בעצם עד אתמול, כלומר עד ה- 31 ובעצם מהיום צריך להבהיר חד-משמעית שאם פיקוד העורף מרשה לצאת לעבודה, יש לצאת לעבודה ובאמת את אלה היום לא. אבל הנה, יושבת רונית תירוש ואחרים, גם אין פתרון לאותם ילדים, לא היו פה קייטנות, בית-ספר לא עובד, שום דבר. איפה יכלו לשים את הילדים? צריך גם לחשוב על זה, לתת את הדעת, לתת פתרון לעובדים לצאת לעבודה, שיהיה להם איפה לשים את הילדים. אם אנחנו דורשים, אנחנו גם צריכים לתת. אז זה בעניין הכללי.

עכשיו אני רוצה להתייחס לדברים לפי תקופה. הלכתי אחורה לגבי ההסכם, שאני חושבת שאפשר לשנות, אני גם בעד חריגים. הרי אי-אפשר לתת הסכם אחד לאותו נהג מונית ולמפעל שמעסיק 2,000 עובדים, דובר על זה, אני בעד ועדת חריגים. אני יודעת שאתמול גם ניתן איזה שהוא פתרון לאותו בעל קיוסק שהוא לבד עמד בקיוסק והיה סגור ואנחנו בעד. אבל אני מברכת שזה נעשה מהר כל-כך, תוך כדי לחימה, ואנחנו יכולים לתת משכורות.

לגבי אותן משכורות, יש עסקים, ג'קי, שלא יכולים לשלם ב- 1 לחודש כי אין להם כסף ולחכות ל- 25, צריך לחשוב על איזה שהיא הלוואת גישור לאותם אלה שפשוט אם הם יוציאו משכורות השיקים יחזרו, לא שהם לא רוצים, הם יוציאו שיקים והבנק יחזיר להם את השיקים של המשכורת. והם צריכים לחכות עד שאתם תעבירו במקרה הטוב ב- 25. יש למצוא לזה, לדעתי, פתרון מהיר מאוד.

זה אנחנו נשמע.

בסדר, אני רק מעלה את הבעיות שאני רואה אותן ושל הסקטור שאני מייצגת.

דיבר פה רפי ורטהיים על מכונות שנפגעו, צריך לבדוק גם את הנושא של ציוד שנפגע. אנחנו רוצים שיחזור לעבודה, על ערך כינון, ושוב לג'קי מצא ומי שמכיר מבין שאם מכונה עבדה עשר שנים והיום הבן-אדם יקבל 10% מערכה, הוא לא יכול לקנות מכונה חדשה ב- 10%, זה בלתי אפשרי. אנחנו רוצים שהוא ימשיך לעבוד.

מה שעוד חשוב מאוד, דווקא הסקטור שאני מייצגת – תעשיינים, הם יידעו, תאמינו לי, כבר היום הם יושבים וממלאים את הטפסים. אני רוצה להגיד לכם שיש לנו מטה חירום של התאחדות התעשיינים ובדרך לפה התקשרה אלי בעלת חנות פרחים כי היא לא יודעת לאן לפנות, היא שואלת אותי – תגידי, למי אני פונה? מה אני עושה? צריכה להיות הסברה ברורה – ברדיו, בטלוויזיה, כל אחד צריך לדעת. אתה רוצה, ג'קי, שעד ה- 5 ימלאו טפסים, הם לא יודעים איך. אנא, בדקו את הדרך הנכונה ביותר להגיע לכל אותם אנשים כדי שיוכלו למלא את הטפסים.

לגבי דחיית המע"מ, זה על חודש יוני, אתם כבר גם דוחים את יולי? חלקם עובדים, עדיין המעמסה כבדה עליהם. אולי יש כבר לחשוב גם על דחיית יולי, לפחות לתת פה איזה שהוא Grace של שלושה חודשים לכל האזור בכל נושא מע"מ ותשלומים, OK? אני חושבת שזה דבר שיכול להיות חשוב.

ועכשיו אני בעצם פונה לשלב השלישי של היום שאחרי. אני נורא מקווה שמחר נהיה ביום של אחרי, אבל זה כנראה לא יהיה ואני מצטרפת ליונה, יונה דיבר על חיפה. אני חושבת שצריך להכריז על אזור עדיפות לאומית על כל אותו אזור שנפלו עליו טילים. אנחנו היום לא קובעים מה קו הגבול, הקטיושות קובעות את קו הגבול ואם גם לפני חודש וחודשיים האזור הזה, ואנחנו דיברנו כל הזמן על הצפון, יושב לידי ברוורמן שהצליח אולי להעלות את הדרום וגם לדרום מגיע, אבל צריך להחזיר שוב את הצפון, אזור עדיפות לאומית לכל התושבים. הנחות, כמו שאמר יונה, לא רק בחיפה אלא לכל הצפון, בנושא מיסוי על עבודה, בנושא השקעות הון. הדרך היחידה לחזור פה לפעילות היא השקעות ואני דורשת באמת גם מיונה, גם מכל ראשי המועצה – תחשבו ביחד. אני יודעת שבעת הזו, כל אחד נפגע וכל אחד רוצה לעצמו, אבל אנחנו צריכים לחשוב כאזור שלם להחזיר את האזור הזה לפרוח. לא שהוא פרח קודם, אבל היתה כבר תחושה של פריחה ואני אומרת – בואו נעבוד ביחד, אני לא אציע כרגע הצעות, יושבים פה אנשים, יש הרבה מאוד דרכים לגבי אזור עדיפות לאומית וזאת בעצם בקשתי.

עודד פלר הוא נשיא לשכת המסחר חיפה.

צהריים טובים לכולם. אני חושב שלפני אולי הדברים כמי שמייצג את המגזר העסקי במסחר והשירותים, אולי בשם כולם בעצם, אנחנו צריכים לזכור שאחרי שאנחנו כולנו מתנים את בקשותינו וצרותינו ובמיוחד אחרי מה ששמענו אתמול בערב מראש הממשלה, אז אנחנו צריכים גם לזכור שאנחנו צריכים לחזק גם את אלו שמקבלים את ההחלטות וגם מתרוצצים עוד הרבה מאוד אלפים של חיילים בכל מיני מקומות ואנחנו צריכים באמת לתת להם את כל התמיכה ואת כל החיזוק. זה למען הסדר.

אתמול ביליתי שעות רבות בוועדת הכספים. היה ניסיון מצדנו להתאים את התקנות בדבר הפיצוי לעסקים לעסקים שבחיפה והצפון. בחיפה והצפון ישנם 40,000 עוסקים בתחום המסחר והשירותים, 97% מהם הם עסקים בינוניים וקטנים. הוסיפו לזה את התעשייה הקטנה ועוד אחרים והרוב המשמעותי של העסקים באזור הזה, אלה עסקים קטנים. החליפה הזו, שנתפרה, שהיא אינה מתאימה לכולם, לאלה היא לא מתאימה בכלל. ולכן, יש צורך כעת, אין טעם ואין צורך להלין ולבכות על הדבר. אני חושב שכעת משנעשה הדבר והדבר איננו מתאים, אנחנו חייבים לסייע לעסקים האלה, ליצור ועדת חריגים וכפי שאמר חבר הכנסת נתניהו, אולי טרם כינון ועדת החריגים הזאת, גם לתת לה כלים כיצד להחליט ואנחנו הצענו אתמול מספר הצעות שלהערכתנו היו קלות יותר, נכונות יותר, הגיוניות יותר, שימדדו את ההפסד שיש לעסק על-פי הערך המוסף שלו כי זה בעצם מה שכל אחד מאתנו מייצר – ערך מוסף והדברים האלה מדווחים וידועים והם קלים, לא קיבלנו תשובה חיובית לעניין. ביקשנו את עניין ועדת החריגים ולא קיבלנו תשובה לעניין. ביקשנו את הנושא הזה של עסקים קטנים מאוד, גם זה נדחה.

אני חייב להודות שחברי-הכנסת היו כמעט מקיר לקיר נכונים לעשות מחווה כלפי אותם עסקים באזור הזה, אבל הם לא הצליחו לשכנע את נציגי האוצר.

אני מבקש מהוועדה הזו שתיתן דעתה למספר הבלתי רגיל של עסקים באזור חיפה והצפון כי הם, בסופו של דבר, ימלאו את הטופס, הם ייראו בדיוק את מה הם מקבלים ואז אנחנו נשמע אותם, כי אנחנו עשינו סימולציה לא אחת, לא שתיים ולא עשר לעסקים האלה וראינו מה הם מקבלים. תודה רבה.

אנחנו מתחילים להצטמצם בזמן, אז מי שמקבל רשות דיבור, ממש דקה וחצי. עדי מאיר, יושב-ראש התאחדות המלונות. ממש בקצרה, סמי מזון להב אחריו, גם בקצרה, עופר מנירב, נשיא לשכת רואי-חשבון. לאחר מכן אנחנו נאפשר לחברי הכנסת ונקבל תשובות ממפקח על הבנקים, בנק ישראל.

אני רוצה להסביר שבחיפה התיירות מבוססת על תיירות נכנסת, על תיירות עסקית ועל כנסים והמבצע או האירועים הביטחוניים תפשו אותנו בשיא המומנטום של עלייה בתיירות נכנסת ובכנסים עם הזמנות לשנה וחצי קדימה. התיירות הזאת מפרנסת לא רק את עובדי המלונות אלא עוד אלפי עובדים בחיפה, בכל המגזרים שהם תומכי תיירות. למעשה, בחודש האחרון בוטלו כמעט כל ההזמנות לא רק לחודש-חודשיים הבאים, וזה ההבדל משאר הענפים, אלא בוטלו ההזמנות עד אמצע 2007. גם כנסים שהיו מיועדים להיות בחודש ינואר ואילך.

הנקודה המרכזית היא שאמנם קיבלנו פיצוי הוגן ואני מודה לג'קי מצא ולקובי הבר שעשו עבודה נפלאה מול חברי הכנסת, אבל לא די בפיצוי אלא צריכים לחשוב קדימה. אם לא נקבל תקציב לשיווק התיירות והכנסים לשנת 2007 כי 2006 כבר לא נעשה שום דבר, לא נוכל להתרומם מחדש גם אחרי שכל הפיצויים ייגמרו. תודה רבה.

קיבלנו הוראות מה בתור מעסיק נעשה, למי לתת, כמה לתת. אני לא ראיתי הוראה אחת לבנקים שיכבדו לפחות את השיקים שאנחנו עומדים לתת לעובדים, כי תתווסף לנו צרה של הלנת שכר, מה גם שלדעתי הבנקים יכולים להרשות לעצמם לוותר על הריבית בין תשלום המשכורת עד לתאריך קבלה, לא הלוואת גישור שהלוואת גישור אני צריך לשלם עליה גם את הריבית.

דבר נוסף, חוץ מתשלומי המשכורת והפיצויים, יש כאלה עסקים שהשקיעו ומגיע להם את ההלוואות. אל תתנו לנו להיות בני-ערובה בידי הבנקים.

יש פה נציג בנק ישראל, סמי, בסדר, הבנו. יש פה נציג בנק ישראל. עופר מנירב. בבקשה.

אני רוצה להתייחס רק לנושא אחד וזה על הפשטות של הטופס ולפי מה שהבנתי ואני פונה פה לג'קי, חשוב לדאוג שהטופס יהיה הכי פשוט שניתן לעשות. לנו, לבעלי המקצוע, יהיה קל למלא אותו, אבל אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנחנו נצטרך למלא אותו, צריך שבעל העסק יוכל לקחת, למלא טופס בצורה פשוטה, להעביר אותו כמה שיותר מהר, כדי שהמהלך יצלח. אין ספק שמה שנעשה פה, ואני לא רוצה להיכנס אם ההסכם הוא הכי טוב או יותר טוב או פחות טוב, המהירות והיכולת לתת תגובה בזמן אמיתי חשובה מאוד, צריך לברך עליה ורק להשלים אותה. זה הכל.

אנחנו מתחילים עם חברי הכנסת. יואל חסון, בבקשה. לאחר מכן רונית תירוש, אלי גבאי ודוד טל. בבקשה.

ראשית, אני רוצה להתחיל בדברי חיזוק, כמובן, לראש העיר חיפה, העיר המארחת ולראשי ערים אחרים שעוד נמצאים כאן, אני רואה כאן את אכרם, חסון ידידי, וראשי ערים אחרים, ורטהיים ואחרים. אני חושב שברגעים כאלה, נבחנת מנהיגות של המנהיגים ונבחנת גם התנהגותם של המונהגים ואני חושב שגם המונהגים וגם המנהיגים הצטיינו בהתנהלות שלהם, וזו אחת הסיבות המרכזיות, אני מאמין שגם הממשלה וגם צה"ל מסוגלים להמשיך את מה שאנחנו עושים היום, וכמו ששמענו את ראש הממשלה אתמול בנאומו בנחרצות ונחישות, כדי להשיג את היעדים האלה, כדי שהמקרים האלה יהפכו להיות היסטוריה שתהיה כאן במוזיאון חיפה ובעוד 100 שנה נזכור שנפלו פה פעם טילים ולא נזכור את זה יותר.

אבל לצורך הדיון, ברור שחשוב היה להביא את הדיון הזה לכאן, אבל ברור שכאן לא נוכל להיכנס באמת לעומק הדברים ובטח לא לתת את התשובות אבל אני חושב שוועדת הכלכלה וחברי הכנסת יצטרכו להיות חרוצים מאוד ופתוחים מאוד לפתור הרבה בעיות שלדעתי יצוצו מייד בתום הלחימה הזאת והרבה מהדברים, ושמענו את ג'קי מצא ואני מברך על הכיוונים ובאמת על ההיערכות, אבל אין ספק שהרבה מהבעיות, כמו שאמרנו – חריגים ואחרים, יצופו ויכול להיות שיצופו ביתר שאת לאחר המלחמה הזאת, ואנחנו נצטרך, חברי הכנסת בוועדת הכלכלה, לעזור לאותם אנשים מהממשלה ומול האוצר ומול הגורמים, כדי להקל ולהביא למצב שגם אם יישארו – ויישארו, טראומות קשות לאנשים במלחמה הזאת, לפחות שאת הנושא הכלכלי נצמצם עד כמה שניתן, בוודאי, וזאת נקודה שחשוב להדגיש וזה העסקים הקטנים ואותם אנשים שאין להם את המרווחי אשראי ואין להם את המרווחי נשימה וזה הדבר, ג'קי, שצריך לתת לו באמת את תשומת הלב המרבית.

נקודה נוספת שעלתה כאן וזה נקודת הנושא של הבנקים. שמחתי לשמוע שגם הבנקים יכירו בטופס הזה, אבל אתם יודעים, בשורה התחתונה הבנקים, כל אדם מתמודד עם הנציג שלו ועם הפקיד שלו ועם הבנקאי שלו וגם אם יש רוח טובה מצד הבנקים, מצד הנהלות הבנקים, לא תמיד זה מחלחל עד הרמה של למטה. אני מצפה מאוד ומקווה מאוד שהבנקים יבואו כאן לקראת בעלי העסקים, לקראת העצמאים גם במינימום ריביות ובמינימום דברים כאלה, כי זה תקופה שצריך לעבור אותה ואני חושב שוועדת הכלכלה תצטרך לשים לב לעניין הזה.

נושא נוסף שאולי פחות קשור לכאן אבל גם לזה יש היבטים כלכליים עתידיים ואמרת, ראש העיר, יונה, אמרת שיש לך כאן אוניברסיטה וטכניון ואני חושב שצריך לשים לב גם לסטודנטים. לסטודנטים שרובם או חלקם נמצאים היום בשירות מילואים או אחרים, לא מסוגלים היום להתמודד ולא יוכלו להיבחן במבחנים ולעשות את כל הדברים האלה. אלו דברים שאני מצפה גם במנהיגות המקומית וגם ברמה הלאומית להיות ערניים ולוודא שהמוסדות להשכלה גבוהה רגישים מספיק וגילינו שהם לא מספיק רגישים, רגישים מספיק לנושא של הסטודנטים.

ולסיום, יש לי שאלה, ברשותך ג'קי, יש לי איזה עניין. פנו אלי אזרחים, יכול להיות שגם לחברי-כנסת אחרים, שאמרו שהיום אנשים שמגישים בקשה לפיצוי על נזק, אם זה בתכולה או נזק לרכב או לדירה, בעבר היה מקובל שהיה מגיע שמאי, מעריך את העניין ואתם הייתם ישירות משלמים לספק ואמרו לי שהיום אתם אומרים לאזרחים – תשלמו אתם את מה שצריך לשלם, תביאו קבלה ואנחנו נחזיר לכם. זה נראה לי קצת קשה, יש כאלה שאין להם את האפשרויות לעשות את זה. האם זה נכון?

אני אסביר את המנגנון. יש שלוש חלופות. חלופה ראשונה לגבי סכום של עד 5,000 שקל, אנחנו אפילו משחררים את האזרח מהצורך בשמאי. הוא מרים טלפון, מספר שהיתה פגיעה או הרים טלפון וסיפר שהיתה פגיעה ואמרנו לו – לך תתקן את הנזק עד סכום של 5,000 שקל, תביא קבלה, תקבל את הכסף. אפשרות שנייה זה מעל הסכום של 5,000 שקל ופה יש שתי אפשרויות, אפשרות אחת – שהוא בוחר את הקבלן שלו, אל מול השמאי שלנו מתאמים את המחיר ומרגע שהמחיר מוסכם, אנחנו מבצעים לאזרח העברה בנקאית לחשבון הבנק. האפשרות הנוספת זה לצערי לגבי אותם עולים חדשים, קשישים, אולי כאלה שנפגעו גם בפגיעה פיסית ובני משפחה וכדומה, חברנו עם ארבע חברות משקמות פה מאזור הצפון, עם עמידר, עמיגור, שקמונה ויפה נוף, ואלה חברות שכל פעם שאנחנו נחשוב שלא נכון שהאזרח ישקם באופן עצמאי או מקום שהוא יבחר לעשות את זה, ייעשה השיקום דרך החברות המשקמות ואז הוא פוטר את עצמו לא מתשלומים ופוטר את עצמו בוודאי מהתנהלות מול קבלן כזה או אחר.

הלא האנשים שיושבים פה, אני מסתכל פה, לפני המלחמה בבחירות, אני באתי לבקר בצפון, היה שם ישראל, איתן, חברים אחרים, והשיחה היתה לגבי חיפה שהצעירים עוזבים, שאם לא יהיה כאן גיבוי של ביטוח עסקי, חיפה הנהדרת הזאת שוקעת ואני אומר את זה מול ידידי יונה יהב. עכשיו אנחנו כאן, מעבר לפוליטיקה, רוצים פתרונות. אני רוצה להסביר מה קרה אתמול בוועדת הכספים, אני גם חבר בוועדת הכספים וגם בוועדת הכלכלה, מה צריך לעשות והתיקונים שנדרשים לגבי חיפה.

אתמול בוועדת הכספים הסכמתי לחלוטין עם דבריו של ידידי יונה יהב. אל"ף, ואני מתקן את ידידתי ליאורה וג'קי גם כן ג'קי, אני רוצה לתת לכם דבר אחד, יש כל-כך הרבה ביקורת על אנשים באוצר. אני אומר לכם, אני ניהלתי מערכות בכל העולם, אני הייתי רוצה בבנק העולמי ובאוניברסיטת בן-גוריון, אנשים כמו ג'קי מצא. מה שהאנשים שלו עושים, זה יוצא מן הכלל. אז זה רק הערה. עכשיו אני בא לנקודה המרכזית. אל"ף, מבחינת העסקים הגדולים, מבחינת העסקים שמעסיקים הרבה עובדים, הפתרון הנוכחי שמבוסס על כוח העבודה הוא לא מושלם, הוא חלקי, אבל נותן תשובה כרגע מיידית. הוא לא יענה לעסקים הקטנים, במיוחד בפיצוחיות, באופטיקאי והמספרה, איך קראת לזה ג'קי, כל אותם אלה שלא מעסיקים עובדים. מכיוון שבחיפה, כמו שאמר עודד, זה חלק הארי בדברים האלה, הפתרון הזה לא מספק.

היתה הצעה של ג'ומס ורובי ריבלין ואני הצטרפתי אליה ואחרים, לעשות תיקון שהוא יהיה מספק, שיתייחס לעסקים, עצמאי שאין לו עובדים, גם לאותו זה שיש לו שלושה עובדים. לשר האוצר, לג'קי ולעופר ולשרגא ברוש ולכולם, קודם כל שיעבירו משכורות. אבל ברור שהדבר הזה לא מספיק. מי שסיכמנו אתמול, ואני אומר את זה בצורה הברורה ביותר, אם המלחמה תיגמר השבוע, תהיה ועדת חריגים כמו שיונה אמר, עם מסלול ירוק ונתחיל לפתור את הבעיות האלה. במידה, כמו שהצהיר ראש הממשלה, אם המלחמה הזאת תימשך עוד מספר שבועות, אנחנו חייבים לשנות לחלוטין את המתכונת. אני מסכים להצעה של עודד של אוריאל לין, שלא רק כוח העבודה ייקבע, מספר העובדים, אלא חישוב של ערך מוסף, הצעות אלטרנטיביות. אנחנו נהיה חייבים להעביר את זה לוועדת הכספים.

דבר שני, ויונה העלה את זה אתמול בשיחה אתי, לגבי הרשויות. גם לגבי הרשויות, צריך ללכת לפתרונות שבהם נתייחס אליהם והבטיח גם ג'קי וגם שר האוצר, שנתייחס לזה בימים הקרובים.

לסיכום, אני רוצה לתת רק הערה אחת. אתם רוצים פיצויים כי נמאס לכם כבר מדברת. ומילה אחת לידידי שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, שהיה צריך לעזוב למקומות אחרים. אני אומר אדוני, לפני הבחירות האלה, הבעיה היתה שהזניחו את חיפה ואת הגליל ואת הנגב ולא התפתחו תנאי שוויון. עכשיו הבעיה לא תיפתר על ידי הפרטות, הבעיה האמיתית של ישראל היא, אין לה ממשלה ביצועית. פה צריך שרים ביצועיים, הייתי ממנה שר אחראי על השיקום הכולל. אני מדבר על ביצוע. אני לא הולך לפגוע באף אחד. אני מדבר על האזרחים כאן שיושבים בחיפה ויושבים בגליל ונמאס להם מהפוליטיקה הקטנה של ישראל. הם רוצים ביצועים.

אני אומר לכם שישראל ראויה לממשלה של ארבעה עשר שרים לא יותר מזה , שיטה של בחירות אחרות, מספר שרים מקצועיים שעושים את העבודה ולא כל שר מתחלף, כל שנה עשרה שרי תחבורה בעשר שנים, שישה שרי משפטים, ולגבי התקציב, אני אומר בצורה ברורה ביותר, אם במקרה והמלחמה הזאת תארך, אני דורש לבטל את הורדת מס ערך מוסף, הסיבה היחידה לפני המלחמה שביטלו את מס ערך מוסף שפחדו שהשרים יבזבזו את הכסף. חלקם אולי באמת זה הסיבה. בוא ניקח את הכספים האלה, נייעד אותם לאנשים שזקוקים להם. זאת הדרך שאנחנו נבנה ממשלה יעילה. תודה.

תודה רבה פרופ' ברוורמן. יש לך בעלי ברית רבים סביב השולחן הזה. רונית ומרציאנו, אתה בכל-זאת תבין שיש לנו בעיה, אתה לפעמים, אתה תהיה יושב-ראש ועדה בעזרת השם, גם שר. אנחנו נכנסים לפעמים למצוקות של זמן שלא מתוכננות. קצת סבלנות אחרי רונית אתה תדבר.

שלום לכולם. אני רוצה לפתוח כמובן דברים חמים לראש העירייה, ליונה יהב, באמת אתה מודל לחיקוי למנהיגות ראויה גם בעת שלום, אבל בטח בעת מלחמה וגם אכרם וגם דוד עמר שיצא, מנשר, אני חושבת שהתברכנו ומזל שהתברכנו בראשי ערים חזקים שמקרינים הרבה מאוד עוצמה, סמכותיות, כלפי התושבים שלהם.

תודה למשה כחלון שהביא אותנו לכאן, עד הלום, ואני רוצה להפנות את דבריי דווקא לג'קי מצא, ולחזק את דבריה של ליאורה. תראה, כשמדברים על פיצוי, אני רואה שני נדבכים. האחד – הפיצוי המיידי בגין היעדרות של עובדים, מישהו צריך לממן את שכרם וטוב שהמדינה מסייעת בכך והדבר השני הוא התפוקה או התוצר שלא סופק במידה, בכמות המצופה.

גם כשבאים 70% או 80% מהעובדים ואני מבינה שבמילים הקטנות, במסלול הירוק, תלוי איזה אחוז של עובדים נעדרו, לא תלוי, תשמע טוב מה שהוא אומר – לא תלוי. OK, אז אנחנו שמחים. אבל אני אומרת – גם אם נעדרים שני אנשים, בפס ייצור, רק כדי להמחיש את זה, בפס ייצור, מספיק שאחד באמצע לא נמצא, כבר העסק לא עובד בקצב הנכון והתפוקה היא לא אותה תפוקה. כלומר, יש הפסד הכנסה כתוצאה מכך שאין רציפות או נוכחות מלאה של העובדים, שלא לדבר על זה שאולי יש נשים או גברים אפילו שבאים ל- 3/4 יום וחצי יום כי הילד לא בקייטנה וכן, זאת אומרת השגרה לא קיימת. אני לא יודעת, וזה אתה יודע לתת תשובה, אם אתם נתתם את הדעת על החזר כספי על אובדן הכנסה בגין תפוקות פחותות, בגלל תהליך ייצור כזה, כפי שתיארתי כרגע. זה דבר אחד.

הדבר השני, אני רוצה לתת זרקור מסוים על המגזר הערבי. המגזר היהודי זוכה להרבה מאוד חיבוקים מכל היישובים שהם המסה הכבדה שלנו במדינת ישראל וטוב שכך. כלומר, הם עוזבים והם עוברים לגור אצל אחרים. הערבים, אני יכולה להעריך, במידה רבה של ביטחון, שמרביתם נשארים ביישובים. הם נשארים ולכן גם לא מקבלים את התמורה או את הפיצוי שעליו דיבר יונה יהב. אני כן חושבת שיש מקום לתת את הדעת גם על המגזר הזה, שאין מי שיחבק אותו במקומות אחרים בארץ ולא קולט אותם ואז הם נשארים ואני לא בטוחה שהם נותנים את אותן תפוקות במקומות העבודה, מה גם שהלחימה לא נראית כמי שהולכת להסתיים בקרוב ואני חושבת שהמסר שלכם הוא תמריץ שלילי, דהיינו – אם אני היום תושבת חיפה, לא אני, אני לא רוצה לתת את עצמי כדוגמה כי הייתי נשארת בכל מצב, אני חושבת, אבל אתה בעצם המסר הוא לגרום לאנשים לא לבוא לעבודה. זה בערך כמו שהיה עם דמי אבטלה, שאנחנו כל-כך מתרעמים על השיטה. ומאחר והלחימה לא נפסקה והיא תימשך, כנראה, אני מציעה לתת את הדעת על הנושא הזה, כדי לא לגרום לאנשים להחליט שהם לא באים למקום העבודה. גם אם הם לא נוסעים דרומה, הם יישארו בבית כי ממילא יש מי שישלם, אז בואו נישאר עם הילדים, בשביל מה להילחץ. תודה.

אדוני, ראש העיר, יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת. אני הגעתי לפה הבוקר יחד עם חבריי, חברי ועדת הכלכלה של הכנסת, מסיבה אחת שחשבתי איך אני מתחיל להיערך ליום שלמחרת המלחמה ואני הרמתי צלצול טלפון אולי בתחילת המלחמה לידידי, חברי, ראש עיריית חיפה, ליונה, ואמרתי – יונה, תשמע, עכשיו כולם מחבקים אתכם, עכשיו כולם מלטפים אתכם, והכל יבואו ויספרו לכם כמה הם דואגים ועוזרים לכם ואני רואה את המשאיות של הבנקים בדרך לצפון ואת החמלה שכולנו מגלים. הפחד שלי שיום למחרת המלחמה אתם תישארו פה לבד ואני אומר את זה משום שכבר ראינו בשנים האחרונות מה קרה במבצע ענבי זעם, ראינו מה קרה בשלום הגליל, ראינו מה קרה בקריית-שמונה ואנחנו מכירים איך התושבים בסופו של דבר יום אחרי המלחמה, נשארו לבד ואני אומר ליושב-ראש הוועדה ולחבריי, חברי הכנסת, אני לא רואה איזה שהוא מנגנון עבודה מסודר שמתחיל לעבוד על נייר עבודה שנותן פתרונות ותשובות לתושבי הצפון ביום שלמחרת העבודה, שפה תתחיל הבעיה החברתית הקשה ביותר שנצטרך להתמודד אתה ביום-יום שלנו. לצערי הרב, אני אומר את זה ואמרתי את זה בשבוע שעבר בישיבת ועדת הכלכלה, ב- 1.7 אני כחבר קואליציה יחד עם יושב-ראש הוועדה, התנגדתי באופן נחרץ להתחלת מסגרות האשראי שנכנסו לתוקפן ב- 1.7 ואני אומר לכם למרות התשובות שקיבלתי מהמפקח על הבנקים, גם בישיבה אצלנו, שמעתי אותו אתמול גם בטלוויזיה, שמעתי אותו אתמול בוועדת הכספים של הכנסת ואני גם רוצה לומר שהוא מדבר בכמה קולות. אני אומר את זה באופן חד-משמעי. מאידך, הוא אומר משהו אחר, ומחד-גיסא הוא עושה דבר אחר.

ואני אומר שאנחנו לא רואים תשובות לאנשי העסקים שזה 40%, פה רק בחיפה, של אנשי עסקים שראיתי את הנייר של אוריאל לין, שלהם אין תשובות במסגרת העסקה שנחתמה בין ההסתדרות לבין המעסיקים לבין האוצר ואני גם רוצה פה לספר ולהפתיע אתכם. אני אתמול בבוקר, בדרכי לירושלים, קיבלתי צלצול טלפון דחוף מיושב-ראש ההסתדרות, חברי עופר עייני, שאמר לי – יורם, אני רוצה שתדע, במסגרת הצעת החוק שמובאת היום על-ידי הממשלה, אחרי הצעה פרטית של עמי איילון, אני אומר לך שנכללים שמה רק קווי העימות, אדוני ראש העיר, חיפה, קריות וכרמיאל – לא נכללים שמה. זאת אומרת שגם המחשבה בתוך ימי המלחמה, מכוונת ככה שאנחנו ניתן תשובות לקו העימות ולא ניתן תשובות לחיפה, שחטפה קטיושות לא פחות מאף עיר אחרת וגם היו פה קרבנות כמו שאמר אדוני ראש העיר. וראש העיר צריך להתמודד עם זה יום למחרת.

לכן אני אומר, אדוני ראש העיר, יש עוד ועדה ובאים עוד ועדה ואדוני גם היה חבר כנסת ומכיר את עבודת הכנסת. אם היום בעיצומה של המלחמה, לא ייתנו תשובות, לצערי הרב אנחנו גם תמיד נותנים תשובות לתוך המלחמה, ואחד הדברים שמפריעים לי כאזרח, לא כחבר כנסת, שאנחנו צריכים בתוך המלחמה להתחיל לתת תשובות ולהביא חוקים ביום של מליאת כנסת חוק ועוד חוק ועוד חוק, כשאנחנו לא התכוננו לדף עבודה מסודר, למצב שידענו שהוא יכול לקרות, כי לפחות אנשי העורף הזהירו אותנו. אבל מצד שני, כל אלה שסיפרו לנו לפני חצי שעה על רפורמות, לא דאגו ביום למחרת גם לחשוב על מצב של מלחמה, שנצטרך לתת תשובות לאנשי העורף.

אני אומר לך, אדוני ראש העיר, אני אומר לך, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מצפה פה היום, כאן, להקים מנגנון עבודה שלנו, שיתחיל לעבוד על יום למחרת, מול עבודת משרדי הממשלה, שמשרדי הממשלה גם פה יש בעיה, מה שאומר משרד האוצר לא אומר משרד הביטחון, מה שאומר משרד הביטחון לא אומר משרד ראש הממשלה ופה יש בלבול אחד שאותי אפילו כחבר-כנסת הם הצליחו לבלבל, קל וחומר שאת האזרחים בצפון שמבקשים תשובות. תודה רבה.

ג'קי, חבר הכנסת מרציאנו העלה נקודה חשובה, בעניין הזה שחיפה לא נכללת או לא נכללה. אבל אני מניח שזה טופל. זה טופל. חבר הכנסת מרציאנו אמר את זה עכשיו. חבר הכנסת וקנין, אני חייב לפרוטוקול. בבקשה.

לא נכנסנו, בכוונה, לשאלות המאוד מאוד, ברזולוציות מאוד נמוכות, כי באופן תיאורטי יכולנו לומר למשל שהפיצוי יינתן רק למי, הרי מה היו הנחיות פיקוד העורף? בוודאי החל משלב מסוים, שהעובדים צריכים לצאת לעבודה, אלא אם כן אין להם מרחב מוגן במקום העבודה. אז לא נכנסנו לרזולוציות – יש להם מרחב מוגן, אין להם מרחב מוגן. קבענו את גבולות הגזרה, יש לי פה את המפה, קבענו את גבולות הגזרה בהתאם להנחיות פיקוד העורף. איפה שהם אמרו אמירות שיש בהן משום איזה שהיא הגבלה, שם נחשב היישוב כיישוב שזכאי לפיצוי, כמובן על-פי הימים. אז עפולה, למשל, אזור עפולה ועפולה עלית, שטח מוניציפאלי, מתאריך 19 ביולי ועד 20 ביולי, פלוס 30 ביולי ועד 31 יולי. היא היחידה שיש לה שתי תקופות כי הצטרפה אחרי וזה, אבל למשל אם חיפה אנחנו מדברים, מתחם חיפה, קריות, נשר, טירת הכרמל ועכו, החל מתאריך 13 ביולי בשעה 8:00, ולעניין זה כתבנו יום לרבות חלק מיום, אז אין בעיה, ועד 31 ביולי 2006.

קודם כל, ידידי יונה, שהיינו יחד בכנסת הקודמת, עשית עבודה קשה ואין ספק שיש לך עיר שהיא מגוונת בעדות ובדתות ואני שומע ואנחנו קוראים שאתה מוביל אותה בגאווה ובכבוד.

כשדיברתי, דיברתי על העניין של חוק הפיצויים בשעת חירום, על זה אמרתי שחיפה, הקריות, לא נכללו, ואני רוצה עדיין להמשיך ולומר שאלמלא הלכנו למשה שרוני, שהוא תושב חיפה, ופנינו לאביגדור יצחקי, יושב-ראש הקואליציה, ואז שמנו אולטימאטום שאנחנו לא נצביע בעד החוק הזה ואז הכניסו את חיפה והקריות, שיהיה ברור. לכן אני אומר, זאת ההתייחסות. לא הייתם צריכים לאיים, רבותיי, היינו צריכים לאיים כדי שזה יעבוד, וזה אני מבקש לשים דגש על העניין הזה, לא על עניין הפיצויים.

ובאמת, ואני גם מברך את משה כחלון שמצאת להביא את הוועדה לכאן, זה כבוד לנו לשמוע את דעת החברים ואת בעלי המקצוע השונים בהתייחסות לצפון. ואני רוצה לומר שאנחנו נתברכנו באמת בפקיד שתמיד משמיצים את אנשי, פקידי האוצר, אבל את ג'קי מצא לא היה מישהו שלא שמעתי תשבחות והתשובות שנתת לצרכים המיידיים לנושאים האלה של שעת חירום במדינת ישראל ועל זה יישר כוח, על האהדה שאתה זוכה.

אבישי, ברצוני להזכיר לך שאתה דיברת כאן על ממשלה של 14 שרים. אתה תמכת והצבעת עבור ממשלה של 26 שרים, שם היית צריך להביע, לא כאן, כאן זה לא המחליטים, זה לא הפורום של חברי כנסת. דבר נוסף, אתה רצית עוד להוסיף שר, אז היינו מגיעים ל- 28 שרים, אם היית מוסיף שר לענייני הצפון. לפי התיאוריה הזאת, קצת צריך צניעות, טיפה, וזה יעזור לנו הרבה.

לעניינים שלנו. יונה, אתה הצעת בנושאים קצת הכלכליים הרגישים, לדעתי צריך לקחת את העניין גם בנושאים של חינוך ותרבות. הרבה נוהרים לתל-אביב, הדור הצעיר, גם בעיקר האווירה התרבותית שהיא מושכת. כאן, היות והיתה תקופת חירום ונושא התרבות ירד לרמה נמוכה מאוד, כדי להוציא ולהחזיר את האווירה לעיר חיפה, לדעתי מן הראוי שיתבקש איזה הקצבה מיוחדת לנושא התרבות, סליחה רק רגע, ברוורמן, תשמע גם אותנו, כי תמיד יצאת כשדיברנו, אז בוא, רגע. אני אומר – צריך לתת את הדעת גם לנושא של התרבות והחינוך אשר הילדים נפגעו בגלל המתחים, צריך למצוא דרך להוסיף תקנים במה שקשור לשירות פסיכולוגי, למה שקשור לבנות השירות הלאומי או כאלה, לדעתי הצרכים של החינוך והתרבות הם צריך לתת להם מענה לא פחות מאשר הנושא שנקרא תקציבי.

הנושא שנקרא עסקים קטנים, הוא לדעתי הוא הגורם שיכול להכות את האוכלוסיות החלשות ויכול לרומם אותם ודווקא העסקים הקטנים, אין להם את הכלים להתמודד עם הבעיות האלה ועם הדרישות ואת הטפסים למיניהם, כדי להספיק לקבל את מה שנפגעו והם החוליה החלשה במסגרת העסקים.

בנושא של מס, 13% מס, להכיר את זה כקו עימות. לדעתי, אם אתה רוצה לקבל באמת הטבות ולא התייחסו לזה, חשוב להתייחס יותר בצורה צנועה יותר ולנושאים הרגישים יותר כי אם באופן כללי זה לא יעבור בגלל על מי זה יקל 13% מס, על האוכלוסיות המבוססות והאמידות, כי האוכלוסיות הבינוניות והנמוכות, הם לא יצאו נשכרים מההכרה של 13% מס וכדי שיהיה אוזן קשבת לדרישה שלך, תתייחס יותר לאוכלוסיות שרמת ההכנסה שלהן נמוכה ושזה לא כללי כי אם יגידו חיפה, אז יגידו לך – אז בוא תיקח את כל המדינה כקו עימות. לכן, קח נושאים צודקים ותקבל תמיכה גם מוועדת הכלכלה על אמת ולא כל אחד ילחש לשני – אם חיפה אז כל הארץ, ולא נגמור. קח נושאים טובים, אני וחבריי ויחד עם משה כחלון, נשמח לסייע ולעזור בנושאים שיבואו לתת דחיפה לעיר חיפה. תודה רבה.

אני מאוד שמח על הפגישה ואני מברך את ראש העיר, יונה יהב, על האפשרות שהוא נתן לקיים את הפגישה הזו כאן וכמובן שיושב-ראש הוועדה, כחלון, לקח את זה והרים את המבצע הזה. אז ברכות לחברי הכנסת שהגיעו, לאורחים היקרים.

הנקודה שאני רוצה לדבר עליה, כולם דיברו על העסקים הגדולים, הקטנים, ואני שואל – כאשר חלק ניכר מתושבי הצפון עזבו את האזור, אם נחשוב לרגע מי נשאר באזור הזה, אותה אוכלוסייה חלשה, של קשישים, של גמלאים, האם יש התייחסות באיזה שהוא מקום ולא עוד ארוחה, ואני משבח כי הייתי בנהרייה וראיתי את העבודה הנהדרת שעושים שם פיקוד העורף להביא את האוכל לכל המקומות שהם לא מסוגלים לזוז ונכון שלא היה להם רכב להעביר את התרופות לאותם אנשים ונתתי את הרכב שלי וחילקו את התרופות לאנשים.

מקלטים, העיריות מטפלות במקלטים ציבוריים, אבל אם ישנו מקלט שהוא משותף לארבעה בניינים והקבלן כבר בנה אותו לפני שלושים וכמה שנה, לא ניתן להגיע למקלט, המקלט עצמו זה בור ביוב. האם מישהו נתן את הדעת על הדבר הזה? העירייה טוענת שזה לא מסמכותה, זה מקלט פרטי. אבל זה לא בדיוק מקלט פרטי, זה מקלט שמשרת ארבעה בניינים, כ- 60 משפחות, לא יכולים להיכנס למקלט. אני לא מדבר על המקלטים האחרים, שהם פרטיים, שכל אחד עשה בו מחסן וראשי העיריות, אין להם כוח להילחם בזה ומפחד של כל מיני אנשים שהשתלטו עליהם. אבל בואו נחשוב לרגע איך אנחנו, ואליך ג'קי היקר, שאתה עושה דברים נהדרים, האם נתתם את דעתכם על אותם, על אותה שכבה חלשה, על אותם גמלאים שנשארו בביתם בלי כסף. נכון, גם קודם מצבם היה קשה, המצב הזה החמיר אתם שבעתיים. הגעתי לאישה ברח' שז"ר 61, אישה ערירית, אין לה אוכל. אז צלצלתי לעירייה ואמרו – כן, היא לא נמצאת ברשימה אצלנו. אז מייד הכניסו אותה והביאו לה. אבל אני חושב שצריך לתת את הדעת על האוכלוסייה החלשה ועל הקשישים בכל אזור הצפון, שנשארו בביתם ואין להם את הפה מי שידבר בשבילם. תודה.

דובר לפני אחרון, מהעסקים הקטנים, ממש אבל במשפט, אני יודע שבוער לך בעצמות, אז ממש משפט אחד, לאחר מכן חשוב לי לשמוע את המפקח על הבנקים, איזה הקלות הם עשו לתושבי הצפון ולאחר מכן אנחנו נגיע להצעות סיכום, אלא אם נציג מהבנקים יירצה להגיד משהו.

שלום, אני מייצג קבוצה של עסקים שהתאגדה בשבוע האחרון באזור חיפה, הקמנו מטה ואני שומע את כולכם מדברים, זה דבר נהדר, אני שומע את ההצעה שהציעו באוצר, זה נהדר לעובדים. גם אנחנו קיימים, גם אנחנו עובדים. אנחנו עובדים בעסקים שלנו. יש לנו מעל 40,000 עסקים פה בצפון. יש הרבה עסקים שאתם צריכים להבין שכבר לא קיימים, שכבר הבנק חסם אותם, שמחר בבוקר לא יפתחו. יש אין-סוף של עסקים שסגורים ולא ייפתחו יותר. אז מי יעסיק את העובדים? אתם מייצרים פה גלגל של פשיטות רגל, תנסו להבין, תחשבו במיקרו, בקטן, אנחנו הקטנים. אתם שולחים אותנו לקבל הלוואות בבנק, איזה בנק ייתן לנו הלוואות אחרי שהסתבכנו אתו? ערבות מדינה זה נהדר, אבל אתה הולך לבנק, מול מי אתה עומד? מנהל הבנק. הוא מסתכל לך בפנים, אומר – מה, אתה לא שווה כלום, למה שאני אתן לך הלוואה? ואם הוא ייתן לך הלוואה, הוא ייקח לך ריביות ופתיחת הלוואה.

חריגים ל- 40,000 עסקים אי-אפשר לעשות. יש הרבה דרכים למדוד את האשראי, הרי אתה יודע את המחזור שלנו בשנה שעברה, תיכנס למע"מ, תראה מה המחזור, מה חסר לנו בשנייה תדע. בשנייה תדעו כמה חסר לנו בכסף. לא צריך לדון בוועדות בדברים האלה. המתמטיקה של סוחרים פשוטים. אבל מי קובע את זה? אתם משאירים אותנו באוויר, אתם מבינים שהעובדים, אתם דואגים להם כי אין להם כסף לאכול, גם לנו אין כסף לאכול ואני 23, 22 יום לא פודה שקל בעסקים, שקל אחד לא נכנס.

אני רק רוצה לחדד כמה דברים. ראשית, לגבי עצמאיים שאין להם עובדים, עצמאיים, בעל הפיצוצייה, בעלת המספרה, אם היא עובדת עם עצמה. כל העסקים שאין להם עובדים, זה לא שהם לא מקבלים כסף, זה לא שאם אין להם עובדים, אז אין שום מנגנון. קבענו שכל העסקים שאין להם עובדים, יקבלו פיצוי בהתאם להכנסה החייבת שלהם משנה שעברה. זה אחד. שתיים – לגבי עסקים שבכל-זאת אין להם עובדים ובכל-זאת הגיעו ופתחו את העסק, אמרו, באו ברמה הציונית, עם דגל ישראל לתוך העסק ואמרו – אנחנו פותחים. אז למרות שהם אולי מכרו חלק, לא עשינו אתם חשבון וגם פה נתנו להם פיצוי. נותרו העסקים הקטנים שיש להם מספר עובדים. אז נכון שאולי המנגנון של השכר לא מהווה פיצוי מלא, מושלם ומוחלט, אבל אתה צריך לזכור שהפיצוי שהמדינה פה משלמת הוא לא 100% מהשכר, הוא 132.5% מהשכר, זאת אומרת, יש עוד מרכיב של 30% מהשכר, שאמור לתת מענה, מענה כלשהו, אני לא יודע להגיע מענה מלא, מענה כלשהו לנושא הזה שנקרא אובדן רווחים. זה לא שכיסינו רק את ה- 10, כיסינו 130% מהשכר.

יתרה מזאת, את השכר משלמים בלי שעות נוספות, בלי פרמיות, בלי כוננויות, בלי כלום, כי זה חודש כזה, אנחנו שילמנו 130% לפי השכר הממוצע של השלושה חודשים האחרונים.

ג'קי, העובדים לא הגיעו ואל תנסו לדעת את הבעיה, העובדים של אף אחד בעסקים הרגילים לא הגיעו. ה- 132%, עם כל הכבוד, נותן לנו אפס. כי יש לנו גם עלות שכר שאנחנו מוציאים תלוש עולה לנו כסף, ג'קי, אתה רושם ביטוח לאומי על המשכורת הזאת ומס-הכנסה וביטוח בריאות ושמונה שלושה אחוז לפיצויים שנתיים. מה עם זה? אז מה תפרתם לנו, אפס? 6%? 7%?

להגיד על מיליארד 200 אפס, זה קצת קשה.

עזוב את המיליארד 200, זה לא נוגע לנו. אנחנו בעלי עסקים. לאן העובדים האלה ילכו לעבוד אחר-כך?

איפה הולכים המיליארד 200, לא לבעלי עסקים?

לא מגיע לבעלי העסקים, זה מגיע לעובדים של בעלי העסקים. מה אתנו, אנחנו בעלי העסקים, 40,000 בעלי עסקים. אני לא שומע אותך.

חגי, מה אתה מציע?

שנייה, תקשיב. מהי מהות של התלוש משכורת שאני משלם שכירות, ארנונה, מים, חשמל וטלפון? זה נמחק בשנייה.

מה אתה מציע?

הדבר הכי פשוט בעולם זה הרווח התפעולי, הרי ברווח התפעולי של כל העסקים, נמצא גורם משכורות, נמצא גורם שכירות, ארנונה, מים, חשמל, נפתור את הכל. אל תתנו 100% מרווח תפעולי, 80% מהרווח התפעולי, 70% מהרווח התפעולי. אתם רוצים להעניק הלוואה? תנו הלוואה. בצורה הפשוטה ביותר. אבל תנו לנו לקום חזרה. ללא פרוצדורה, לפי המע"מ, בשיטה הכי פשוטה, כל מנהל בנק ידע.

אין לי פה את רשימת הקריטריונים שהולכת ומתגבשת, אבל זה די ברוח שלך, של מה שאתה מפרט, המטרה של ההלוואה לאותם בעלי עסקים קטנים, עד סכום מסוים של מחזור, שעם שוברי המע"מ ייגשו לבנק, ההלוואה תהיה בערבות מדינה, חלק מההלוואה תהיה בערבות מדינה, כך שהתוצאה תהיה שהבנק יהיה הרבה יותר גמיש, לא רוצה לומר שזה לא שהוא יגיד לכולם – כן, אני נותן לכם הלוואה, אבל הוא יהיה יותר גמיש והמטרה היא באמת ליצור איזה שהיא הלוואת גישור לתקופה של שנה עד שנה וחצי ורק אז להתחיל לפרוע את הדבר הזה.

שוב, רבותיי, אף אחד באוצר, ומי שיגיד לכם את זה הוא מטעה וטועה, לא מתיימרים, לא יכולים להחזיר את המצב לקדמותו, אין מה לעשות. כשיש מלחמה ובמלחמה כולם משלמים את המחיר.

אז בוא אני אשאל אותך, אני אשאל אותך על המחיר. אני אפריע אותך ואשאל אותך על המחיר. אנחנו 20% מהמדינה, איפה 80% האחרים? למה אני צריך לשלם את המחיר הזה? אני רק 20% מהמדינה. איפה ה- 80% האחרים? מה, אני הפראייר של מישהו? אין לי בעיה עם המלחמה, אני בעדה, תקרעו אותם.

חגי, תודה רבה. ה- 80% רק נהנו, כי המחזורים שלהם עלו כשהחיפאים הגיעו לתל-אביב. אני מבקש מסגן המפקח על הבנקים, מר לנקרי, על איזה גמישות דיברתם, כמובן, באופן מיוחד על נושא מסגרות האשראי וחגי אומר – בשבוע הבא השיקים שלו חוזרים והוא הופך למוגבל בעל כורחו.

לגבי מסגרות האשראי, אנחנו חוזרים על זה שוב ואנחנו אומרים דברים ברורים ואמרנו את זה כבר כמה פעמים. אין שום בנק שיאמר ללקוח שיש בעיה בגלל ההוראות של המפקח. מבחינת הצפון, הבהרנו את זה וכתבנו את זה וגם שלחתי את זה לוועדת הכלכלה את המכתב הזה. ההוראה של המפקח בעצם מאפשרת לבנק לפעול לפי שיקול דעת מוחלט, כאילו אין הוראה. ולכן, עם כל הכבוד להערות,

זה ממש לא נכון. יושבים פה נציגים של תעשיה, של בעלי אולמות, שעוד הפעם אני אביא לך אותם ואתם פשוט, אני לא רוצה לומר, אתם לא אומרים את האמת.

אנחנו אומרים את האמת המוחלטת שמופיעה גם בכתובים ואין שום בנק שיעיז לומר שזה לא נכון. אני רוצה לשמוע בנקאי אחד שיגיד שיש לו בעיה בגלל ההוראה של המפקח בצפון, זה פשוט לא נכון.

יש לקוחות שזה מה שאומרים להם.

שאותו לקוח ייפנה, רק רגע, שאותו לקוח ייפנה,

הוא פנה אליך והצעת לו 50,000 שקל מתוך שני מיליון שקל שהוא מפסיד.

אתה מדבר על בעיה אחרת. לא, אתה מדבר על בעיה אחרת. כמו שג'קי מצא קודם אמר, המפקח על הבנקים, אין לו סמכות וגם אסור לו שתהיה לו סמכות לבוא לבנק מסוים ולומר לו – תיתן אשראי ללקוח ספציפי כזה או אחר. זה לא התפקיד שלנו וגם לא נעשה את זה.

מר לנקרי, סמכות להגיד לו לא לתת יש לו, אבל סמכות להגיד לו כן לתת, אין לו?

חבר הכנסת כחלון, המפקח על הבנקים לא מנהל את הבנקים ואסור שינהל את הבנקים. המפקח על הבנקים, יש לו תפקיד מאוד מסוים והוא מבצע אותו. אבל אני רוצה לענות,

כל-כך נלחמתם על החוק, אז להעביר את החוק, אז כמו שנלחמתם עליו, אולי תוציאו במשפט אחד פשוט, שלאור מצב החירום שהוא במצב לא נורמאלי, עושים דברים לא נורמאליים, אתם מקפיאים את החוק לשלושה חודשים.

הוצאנו מכתב שוועדת הכלכלה קיבלה העתק שלו, שאמרנו שהבנק רשאי לפעול לפי שיקול דעת מוחלט של הבנק, ההוראה הזו לא מגבילה אותו. עם כל הכבוד.

מר לנקרי, אני רק רוצה לעשות, אני אוהב את יורם מרציאנו אהבת נפש, כי כל מה שהוא חושב, כי כל מה שהוא חושב, הוא אומר. אין לו צנזורה ואני אוהב אותו על זה. הרבה פעמים הוא צודק. אני רק רוצה להבהיר פה דבר אחד – הבעיה האמיתית, כמו שנאמר פה על-ידי חגי, זה לא הבעיה הזאת כי אם אני יושב היום בתור בנקאי ואני אומר – OK, יש לי את השיקים, אני מעביר אותם, אבל אני רואה שהעסק חדל פירעון, הוא נכשל, זה לא אחראי המפקח על הבנקים ובנק ישראל. ממשלת ישראל צריכה להעביר פיצוי עקיף לאותם אנשים. ברגע שתהיה תקנה שיש להם פיצוי עקיף, אז אוטומאטית אפשר להרחיב את כל האשראי, כי מאחוריהם יש גיבוי, ואז הדבר היחיד שצריך לעשות אותו, האם על תוספת האשראי הזאת יש איזה הפרש שער ריבית. בזה יתחלקו הבנקים העשירים והמדינה. אבל המדינה חייבת לתת את הגיבוי. כי ברגע, גם אני בתור בנקאי לשעבר, אם העסקים האלה שלך חדלי פירעון, אז מה זה יעזור שאני אתן להם עוד 40 שיקים? אם אין להם יותר הכנסות, אני לא יכול לתת להם הלוואות. זה תפקיד המדינה.

ולכן, ידידי יורם, אחי ורעי, כאן הבעיה ובזה אני מבקש משר האוצר ומג'קי, זה לא תפקידו של ג'קי, זה לא במגרש שלו, שר האוצר יעביר את התקנה הזאת. הבעיה האחרת היא בעיה שולית כי הבנקים באמת יהיו ליבראלים לחלוטין בנושא הזה.

תודה רבה.

אף בנקאי, אסור לו, אסור לבנקאי לתת אשראי ואני לא מהצד של הבנקים, למי שהוא יודע שלא יכול להחזיר לו. המדינה היא זאת שצריכה לשחרר את המצב העכשווי ולבנק יצטרך להוכיח רק דבר אחד, שהסיכון הזה נוצר כתוצאה מהמלחמה ועם זה הוא יכול לתת כסף.

אני מבנק דיסקונט. אני רוצה להגיד בקצרה כמה דברים. אנחנו מתחברים ברמת העיקרון לדברים החשובים שאמר פרופ' ברוורמן ואני מזכיר לכל החברים פה שהבנק, הגם שהוא עסק בפני עצמו, יש להניח שכאשר הוא ידע שהעסקים שהם בקשיים היום, יפוצו בעתיד על-ידי המדינה, יש להניח ששיקול הדעת שלו יהיה ליבראלי יותר והבנקים עושים כמיטב יכולתם, גם כרגע וגם בתוכניות לעתיד, בתוכניות מסודרות, כיצד להקל על הלקוחות שלנו,

ההוראה של המפקח השפיעה או לא השפיעה?

ההוראה של המפקח לא השפיעה, לא במקרים האלה והיא גם לא משפיעה במאקרו, באופן כללי, מכיוון שהמפקח העמיד לבנקים את הכלים לאשר חריגות בצורה כזאת או אחרת. מעבר לזה, אני רוצה להגיד עוד משפט אחד בשם בנק דיסקונט, שלי, ובשם החברים שלי האחרים. עובדי הבנקים עובדים ימים כלילות בצפון, לפתוח ולתת שירותים בנקאיים בכל היישובים, בתנאים לא קלים, כאשר גם בסניפים שלא היו ממוגנים, הבנקים עשו והעתיקו את הסניפים שלהם למקומות מוגנים, גם להגן על הלקוחות, גם על העובדים, ומתמודדים עם קשיים רבים בקטע של שינוע העובדים ממקום מגוריהם לבנקים ואני בשם הבנק שלי ובשם הבנקים האחרים מצדיע להם.

רוב הסניפים של דיסקונט נפתחו, בנק דיסקונט היה פתוח באופן גורף.

מאיפה אתה פרנס?

מהרצליה.

איך אתה אומר לי שזה היה פתוח באופן גורף? הלכתי סניף-סניף, אני, אני אומר לך, סניף מוריה, 128, היה סגור, כל המלחמה. אתה רוצה עוד? עוד? לא יכולתי לדבר עם המנכ"ל שלך כי הוא היה בחוץ-לארץ, דיברתי עם האחראי על הסניפים והוא הסביר לי שההנחיה הפנימית של הבנק היא איפה שאין מיגון, לא לפתוח את הסניפים, בסדר, אני מכבד את זה. אני רק מבקש שתעביר להנהלה שלך שחלק מהרווחים, חלק קטן מהרווחים ילך מייד אחרי המלחמה למיגון הסניפים אצלנו, כדי שלא יקרה מצב נוסף שאם ייפלו כאן טילים, אתם תגידו לי שזה אין מקום לפתוח כי אין מיגון.

אז קודם כל, אנחנו נעביר את ההערה שלך.

אני רוצה לדבר על שני דברים. קודם כל, היתה התראה בשבוע הראשון שכולם חוו אותה והשבוע הראשון הוא גם לא קריטריון כי זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר, על כולם. מה שאני יכול לומר לכם, שאותם הסניפים, אגב, זה רוב סניפי חיפה, שפיקוד העורף אישר לנו וקצין הביטחון של הבנק, לפתוח אותם, כולם פתוחים ופתוחים כבר כשבועיים ובעצם, ימים מספר לאחר מכן. לא רק זאת, יש לי גם דוגמאות של סניפים, למשל בטירת הכרמל, שעוד לא אושר להם מפיקוד העורף, קיבלנו מהעירייה שמה מתקן, ופתחנו שם.

זה מעצבן אותי. יש להם מיליארד וחצי. סלח לי, חבר יקר. אני בדקתי את זה אישית. אתם עבדתם כמו פורפרה – שעה כן, 17 שעות לא. איש לא ידע מתי אתם פתוחים ומתי לא. אני הייתי צריך לדבר עם המנכ"לית שלך בשוויץ, היא ישבה בשוויץ, אני דיברתי אתה אישית. מה אתה מוכר פה סיפורים? אתם לא נתתם שירות בעשרה ימים הראשונים, תתביישו! אתם מונופול! וזה היה ככה, כל המונופולים של הארץ הזאת ברחו, כולל משרדי הממשלה. פה אי-אפשר היה לעבוד.

אנחנו מוחים על מה שאתה אומר, כי אנחנו,

אל תמחו, אין לך בכלל רשות למחות.

אני מבנק לאומי. הכעס שלך מובן, יונה, בימים הראשונים בהחלט היו בעיות. אני מוכרח להגיד, יונה, יותר טוב שלא נרים את הקול. מה שאני אומר, אני יכול להגיד לך חד-משמעית, לגבי מיגון, מישיבה שקיימנו אתמול עם המנכ"ל, יש הסקת מסקנות לגבי מיגון. סניפים שלא מוגנים, גם פיקוד העורף לא הרשה לפתוח. יהיו הסקת מסקנות וסניפים ימוגנו, כמו שלא היו קודם. כל הסניפים היום עובדים, למעט ארבעה סניפים בחיפה עצמה ולכל סניף שלא עבד, היה גיבוי ויש גיבוי במקום אחר. השירותים בשבוע הראשון היו ברמה נמוכה, אני חושב שהיום השירות הבנקאי, העובדים שעובדים נותנים שירות מצוין.

זה קשקוש.

צריך לזכור עוד דבר. עובדי הבנקים גרים באזור הזה גם. חלק גדול מהם גם הוא נטש את המקום. למרות ש- 50% מהעובדים הגיעו לעבודה ואני חושב שזה גם סיפק כי גם כמות הלקוחות היתה נמוכה יותר. לכן, חשוב לזכור – בנק הוא עסק ובנק מורכב מאנשים ועובדים שהם גם תושבי האזור הזה. אני הייתי בסניפים, אני ראיתי פקידה שיושבת, נותנת שירות בזמן שיש הזעקה והראש שלה נמצא בבית כי הילדים שלה נמצאים שם, לא תמיד במרחב מוגן.


לכן אני אומר – הכעס מובן, התסכול מובן, הפגיעה היא פגיעה, אנחנו הולכים לקראת הלקוחות, אנחנו נלך לקראת הלקוחות, מסגרות האשראי לא עשו שום בעיה ולא יעשו שום בעיה והתוכנית, סליחה יורם, אני אומר,

אני מכיר בעדות אישית בעלי עסקים שמסגרות האשראי בשלושה שבועות האחרונים פגעו בעסק,

זה לא קשור למלחמה ולא קשור למסגרות. מה שאני רוצה לומר הוא, מתגבש עכשיו הסדר, אמר פרופ' ברוורמן, ואמרת אתה, אמרת דבר נכון.

מסגרת האשראי לא מספקת היום, לא בגלל העסק, אלא בגלל המלחמה, בואו נפתור את הבעיה הזאת.

אמר מר רגב ואמר פרופ' ברוורמן, שניכם צדקתם, הבעיה היא בעיה של ממשלה. ברגע שהממשלה, והיא מגבשת הסדר עכשיו של ערבות, יש להניח שזה יקל על כל הבנקים לתת יותר אשראי ברווחה יותר גדולה ובנוחות יותר גדולה עם כל הסיכונים שקיימים. אנחנו נלך לקראת העסקים עד כמה שניתן ואני מקווה שבסופו של דבר גם ביום שאחרי, יונה, אנחנו נהיה יחד אתכם ונמשיך לעבוד אתכם. תודה.

יוני, תן לי לענות לחני, בבקשה, כי הוא מאוד צודק, זו בעיה של עשרות אלפי עסקים.

מי מדבר?

כשם שאתה מתפרץ, גם אנוכי מתפרץ. יש צורך לתת תשובה לבעלי העסקים כדוגמת חני, והממשלה מתפקדת בנושא אז תן לי להציג את זה, בבקשה.

מר ורד, אתה תדבר אחרון.

מה התפקיד?

מר ורד הוא יושב-ראש העסקים הקטנים, הקרן לעסקים קטנים, תפקיד מאוד חשוב, תפקיד מאוד מרכזי, אתה תדבר בזמנך וכולם יקשיבו והדברים יירשמו בפרוטוקול.

אני הייתי מבקש לסיים כרגע את הנושא של הבנקים, לאחר מכן נעבור לעסקים קטנים וכמובן נבצע את הסיכום. אז ראש העיר רוצה להתייחס לבנקים, לאחר מכן יושב-ראש איגוד כיבוי אש, תא"ל רמי דותן.

אדוני מבל"ל. לא סתם אני מוכעס. אתה לא יכול לבוא ולדבר אתי בשם העובדות שהראש שלהם אצל הילדים, אני מנהל עירייה לא קטנה, אתה היית בכלל מעז לחשוב שאני אפסיק פה את העבודה כי יש פה עובדים שהראש שלהם נמצא אצל הילדים? אנחנו נתנו את כל השירותים בזמן אמת ותחת אש. לא ייתכן שפה יש מלחמה והכספומטים שלך ריקים ואני צריך לדבר עם המנכ"לית שלך שנופשת בשוויץ. לא ייתכן! שמעת? אתה תביא מכונית משוריינת מהמיליארד וחצי שקל רווח שלך, ותכניס את הכסף לתוך הכספומטים, לאנשים שלי באמצע הלילה שיצאו, יהיה כסף! שמעת?

שמעתי וזה בוצע.

לא!

בוצע.

בעשרה ימים ראשונים – לא. למרות שאני סיכמתי עם המנכ"לית שלך. אני בדקתי את זה אישית, לא שאני רצתי החוצה ושלחתי אחרים. אני הייתי בשטח כל הזמן. איזה חוצפה זה לא לתת את השירותים תחת אש, איפה זה נשמע?

יונה, אנחנו נביא את הנתונים על פתיחה.

מר שור, אני לא רוצה לפתח. יש לי פה נתונים מבנק ישראל על נתוני פתיחה, אני לא רוצה להיכנס. אני מבקש. רמי דותן, רצית איזה משפט על הבנקים?

אני רציתי, שני דברים. אני חבר מועצת עיר ויושב-ראש איגוד ערים לכיבוי אש. ראש העיר הציג במלואו את נושא בתי הזיקוק. אני רוצה רק לתשומת לבכם שבתי הזיקוק הם גם רשות כבאות עצמאית עם 18 כבאים ועם 140 כבאים עם שמונה תחנות של איגוד ערים חיפה, אם 44 כבאים בוגרי יוסטון באחד הקורסים המתקדמים בנושא כיבוי אש, לא יכולים להיכנס לבתי-הזיקוק. קחו את זה לתשומת לב.

נקיים דיון בוועדת הכלכלה.

נושא שני, למרות שאמרת לא רוצה נושא הבנקים, חברים יקרים, בנושא הבנקים. אני אישית לא פעם, שבע-שמונה פעמים פניתי לראש העיר במהלך המלחמה. הייתי אתו צמוד כמעט מעל שבועיים רצוף, הראשונים בעיקר. ראש העיר דווקא התגונן והוא אומר לי – רמי, לא, זה פתוח, אמרו לי, דיברתי עם היושבת-ראש הארצית שהיתה בחוץ-לארץ. אמרתי לו – יונה, אתה יודע מה? אולי אני טועה. אני מודיע לך, אישית, עליתי, גם לנביאים, גם לעצמאות. לא רק זה, היו כל מיני מקרים אחרים לבנק הלאומי, לסניף הראשי, שני אנשים מכובדים שהיו צריכים להעביר כמה מיליונים, כמה דברים, על עסקות מסוימות. הבנקים, רבותיי, תלמדו מזה רק לקח, תלמדו לקח, לא יותר מזה. אני זוכר בזמנו, ב- 1 ליולי 81, הייתי מפקד קריית-שמונה, מטעמו של אלוף בן-גל. הדבר הראשון שעשיתי אז היה לפתוח את הבנקים ונפתחו. תלמדו מזה לקח, היו גם מאות אנשים, אלפים, שישבו במקלטים, אשר גם אין להם ויזה. אין להם. לא מחזיקים, מחזיקים, מקבלים את הביטוח הלאומי, להיכנס לבנק ולקבל 500 או 600 שקל. הבנקים, רבותיי תלמדו מזה, היו סגורים. תודו בזה, לא קרה כלום, רק למחרת שיהיה, זה הכל. תלמדו מזה. לא היו פתוחים, שום דבר, שום בנק, בקושי. רבותיי, אתם יכולים לדבר עד מחרתיים, הבנקים סגורים, נקודה. הבנקים סגורים, אתה יכול לצעוק עד מחרתיים. תוכיח. תוכיח.

אומר פה תושב נשר, אומר – מה מדברים הרבה, היום, באתי להוציא בנשר, סגור. הנה.

רבותיי, בנק לאומי בנשר לא אושר על-ידי פיקוד העורף לפתוח אותו. אתם יכולים לצעוק, היום יש עכשיו מקלט שקיבלנו אותו מעיריית נשר, מחר בבוקר, מחרתיים, ייפתח שם סניף. אנחנו רצינו ולא אושר לנו ביטחונית, נקודה. אנחנו לא פועלים בניגוד לפיקוד העורף, תפסיקו להתקיף כל הזמן.

הנקודה שחני העלה היא מהותית מאוד לגבי אלפי אם לא עשרות אלפי עסקים קטנים בחיפה ובכל מרחב הצפון. התמ"ת והאוצר הגיעו להסכמה ולכיוון של יצירת קרן לעסקים האלה במיוחד, עסקים שהיקף התפוקה שלהם יחסית נמוך. המימון יינתן ישירות מהבנקים שבהם פועלים העסקים. אני מניח שממחר יתחיל העיבוד של הפרטים עם הבנקים, ככה שאני מקווה שבמהרה ניתן יהיה לצאת. המימון יהיה בתנאים מועדפים, עם ערבות מדינה, לתקופה של לפחות 18 חודש, עם שישה חודשי Grace, על-מנת באמת לאפשר את התפקוד, זה לא פיצוי, זה הלוואות. אנחנו נערכים לאפשרות של מסה של מאות מיליונים להזרים לשטח במידת הצורך, על-מנת לתת מענה לנושא שדובר של הלוואות גישור לתפקוד של העסקים.

במקביל לכך, בקרן לעסקים אנחנו מקווים כבר בתחילת השבוע הבא להודיע שכל העסקים בצפון, וזה בערך כ- 500, עם 150 מיליון שקל, יוכלו לקבל Grace של ארבעה חודשים על-מנת להתארגן עם עצמם וגם נצא עם מסלול מהיר של עד 100,000 שקל, לעסקים שלא יוכלו או יירצו מעבר לקרן המיוחדת, כך שגם התמ"ס וגם האוצר מתייחסים בשלבים, זאת אומרת העקרונות סוכמו, יושבים עכשיו על תפירת הפרטים עם הבנקים. אני מקווה שבישיבה הבאה שנהיה אצלך, משה, נוכל לבשר על הסיפור.

מאחר ואנחנו במשא ומתן, אני מנוע מלתת פרטים.

תקשיב, אנחנו בעיריית חיפה הבאנו תרומה גדולה מארצות-הברית שאנחנו נעביר אותה למט"י חיפה כהלוואות לעסקים קטנים בלי פרוצדורה.

אל"ף, יישר כוח. לגבי ההלוואה המיוחדת, אין צורך בשום חומרים של בעלי מקצוע. בעל העסק יכול למלא דף ועל-סמך ההיכרות בין הבנק והלקוח, יינתן הכסף.

תודה רבה. אני מבקש להודות בראש ובראשונה, כמובן, לראש עיריית חיפה, חברי מועצת העיר, על קבלת הפנים, על האירוח, לחברי ועדת הכלכלה, אחד אחד, באמת, היה דיון חשוב, חברים הגיעו גם בזמן פגרה, אבל גם הם עסוקים בדברים אחרים, אני חושב בהרכב מלא, ממש בהרכב מלא, מירושלים ומלוד ומתל-אביב ומרמת-גן ומבאר-שבע, הגיעו לכאן וזה רק מצביע על החשיבות ועל הרצינות שחברי הוועדה לוקחים את זה. אני חייב לומר לכם שכל חברי הוועדה, כשאני מסתכל, הם בעלי ברית לדאגה, הם בעלי ברית לאכפתיות ממה שקורה פה בחיפה והצפון, יונה, וזה חשוב לדעת.

אני רוצה לסכם ואני מקווה שיהיה מקובל על חברי הוועדה, כך שנוכל לסכם, להוציא סיכום ולהמשיך הלאה.

קשה להשתחרר מהתחושה כי המענה שניתן הוא מאוחר מדי ולא לכל בעלי העסקים ולמעשה זה עיקר הקושי. הרבה גורמים, וגם כאן נאמר שיש דבר אחד שמציק לכולם, זה החלק של היעדר גורם מרכזי. היעדר גורם מרכזי שאפשר לפנות אליו, לקבל ממנו פרטים ואנחנו מצפים שהממשלה תקים גוף כזה, בנוסף לנציגים שג'קי מצא דיבר עליהם וזה באמת ההזדמנות, אני חושב שגם בשם כל הוועדה, לשבח אותך, ג'קי, באמת, ואת כל האגף שלך, אני חושב שאתם עושים עבודה גדולה באמת תחת אש, מה שקורא ראש העיר, אתם באמת עובדים תחת אש, נכנסתם כרגע ללחץ בגלל הכמויות הגדולות, אבל אני סמוך ובטוח שתתגברו על זה ואני גם שמח על הדברים שלך, שיש בהם הרבה הרבה רגישות בנושא של רוחב לב ומה שבזמנו קראנו לא להיות גרושניקים ואתם עושים את זה באמת בצורה מעוררת כבוד ואני מבקש לשבח אותך, בשם הוועדה כולה ותעביר את זה לכל האגף שלך, לכל הרשות שאתה ממונה עליו.

אני מצפה מהממשלה להקים מוקד לעסקים קטנים ויחד עם הקמת ועדת חריגים, עם כל הבעיות שמסביב לזה, ועדת חריגים זה פתח לבעיות אבל כמו שאמר חבר הכנסת וקנין, ועדת חריגים תהיה אפשרות לגשת אליה רק מי שלא מקבל את המסלול הירוק. מי שלא מקבל את המסלול הירוק, לוקח את הסיכון לרוץ עם הבירוקרטיה של ועדת חריגים.

לא, ועדת חריגים זה מי שלא נופל לקריטריונים.

כן, אבל יש תשובות כמעט לכולם, לא לא, אדוני ראש העיר, האמן לי, יש תשובות כמעט לכולם ומצא דיבר על זה וזה נכון. אי-אפשר לבחור פעם במסלול הירוק ואחר-כך לרוץ לחריגים. שני דברים אני רוצה שיהיה ברור כאן, הוועדה שלנו, יש לה מספר תפקידים, היא בטח לא רוצה להכביד על המגזר הציבורי ובטח ובטח שלא רוצה לפגוע בקופה הציבורית היכן שלא צריך. אז אין לנו שום כוונה ליצור פה מנגנונים על מנגנונים. אפשר לפתור הכל, אפשר אפילו לטפל באותו גנן שמטפל פעם בשלושה שבועות בגינה של X בחיפה. אפשר הכל. אבל מה זה עולה למדינה ומה המנגנונים האלה שצריך להקים לצורך זה.

אז אנחנו, יש לנו גם את המדינה מול העיניים, סליחה, מר מזון, אני בסיכום. אנחנו נקים ועדת חריגים, אנחנו מבקשים להקים ועדת חריגים שיהיו שם גם קריטריונים.

אני מבקש גם מהאוצר להביא לחשיבה מחודשת בנושא של טיפול בעסקים קטנים, שמענו פה נציגים, שמענו דברים שאני חושב שלא עלו בעבר וזאת גם הזדמנות לטפל בזה והדבר האחרון, אנחנו תובעים מהנהלות הבנקים לוודא פתיחה ויש לי פה את הנתונים מהמפקח על הבנקים שהוא העביר אלי איזה סניפים פתוחים ואיזה סגורים, אני לא רוצה להיכנס, אתם הרגזתם את ראש העיר. זה בסדר, ראש העיר כועס על כל מי שלא נתן שירות בחיפה, ראש העיר הוא האבא של חיפה וכשיש בעיה לילדים שלו, אז הוא כועס.

עם זה אני רוצה לסיים, הנושא של בז"ן הוא נושא הפרטה. אנחנו הרגולטורים של בתי-הזיקוק מטעם משק האנרגיה, אבל נושא ההפרטה זה ועדת כספים ופרופ' ברוורמן עכשיו אומר לי שיש דיון על זה בוועדת הכספים, הוא יוביל את זה שם. יש לנו כל-כך הרבה נושאים שלנו, שבורא עולם רק יעזור לנו לגמור אותם. עכשיו ניכנס לנושאים של ועדת כספים, לריב עם ליצמן? זה לא מומלץ לאף אחד.

אני רוצה לסכם, אלא אם יש איזו הערה לחברי הכנסת? לא? אני מבין שהסיכום מקובל על כולם. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20