כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

01.08.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 60

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ז' באב התשס"ו (01.08.2006), בשעה 11:00

תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה) (תיקון), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: משה שרוני - היו"ר


דוד אזולאי

עו"ד שושנה שטראוס - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה




עו"ד תומר מוסקוביץ - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה




גור גולני - מנהל מחלקת פרט, שירותי בריאות כללית

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

מיטל בר שלום

תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה) (תיקון), התשס"ו-2006

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. ראשון הדוברים הוא תומר מוסקוביץ.

התקנות שאנחנו מביאים היום לאישור הוועדה, הן חלק ממכלול שלם של תקנות הקשורות לשיטת העסקה החדשה של עובדים זרים בענף הבניין. זאת שיטה שהממשלה החליטה עליה כבר לפני שנתיים, אבל היא החלה לפעול בפועל לפני שנה. בכנס שנערך ביום חמישי שעבר, בהשתתפות ארגוני זכויות עובדים, ארגוני מעסיקים ואנשי ממשלה, כולם הסכימו כי השיטה הצליחה ועשתה שינוי לטובה בכל הפרמטרים. כמובן, שתמיד יש עוד מה לשפר בה.

הרעיון הוא שבמקום שהעסקת העובד הזר תיעשה ישירות על ידי קבלן הבניין – כרגע זה מופעל רק על ידי קבלני בניין ולכן לא היה פה צורך להתייחס לאנשי הסיעוד או החקלאות - ואז אם הוא צריך בחודש ינואר 10 עובדים ובחודש פברואר 5 עובדים אחרים במקצוע בניין אחר ובמרץ 20 עובדים לשבועיים, הוא לא יוכל לעמוד מול הממשלה בכזאת גמישות. הממשלה לעולם לא תוכל לחלק הקצאות פעמיים בשבוע. היתה אנדרלמוסיה שלמה בשוק וקבלנים היו מעבירים את העובדים מאחד לשני בלי שום פיקוח ובלי שום בקרה על הזכויות של העובדים והקבלנים. במקום המצב הזה, הפרדנו בין יחסי עובד מעביד לבין העסקת העובדים הזרים בפועל על ידי זה שהכנסנו קבלני כוח אדם מורשים שהם המעבידים של העובדים. כל אחד מהם מעסיק מאות עובדים, וכל חובות המעביד כלפי העובד חלות עליהם. כל מה שהחוק מטיל על מעביד עובד זר, מגורים הולמים, הסכם בכתב, ביטוח רפואי, שכר, חל עליהם. הם מתקשרים בהסכמים עם קבלני בניין, וקבלני הבניין דורשים לפי הצורך שלהם. יכול קבלן בניין להזמין מתאגיד כזה 100 עובדים לשבוע, ואחרי שבוע הם יעברו למקום אחר וזה בסדר. המעסיק הוא קבוע, המשכורת נכנסת כל חודש וכו'.

כדי לשמור יותר על זכויות של העובדים הזרים, שהם אוכלוסייה חלשה, וזה גם פוגע בזכויות שלהם כעובדים וגם משפר את התחרות שלהם מול העובדים הישראליים, הקמנו מערך הדוק של פיקוח על קבלנו כוח האדם האלה. החלנו עליהם את המערך החוקי שקיים על קבלני כוח אדם בכלל, והוספנו עוד כמה נקודות של פיקוח. שתי התקנות שאנחנו מביאים היום קשורות למערך הפיקוח הזה. לשמחתי הרבה, כל ההסדר הזה, כולל כל מילה ומילה בתקנות פה מוסכם על כל הצדדים. אין פה שום מהלך כופה של הממשלה. אנחנו עשינו משא ומתן עם התאחדות הקבלנים, ואחר כך נכנסו גם קבלני כוח האדם שהתארגנו דרך אגוד לשכות המסחר. כל שינוי שאנחנו עושים, כולל השינויים שהבאנו בפניכם עכשיו, מתואם איתם ברמת המילה. לא אמור להיות שום ויכוח על שום דבר. הכל מוסכם ועובד בפועל.

הנושא הראשון, הוא הנושא של הערובה. כל קבלן כוח אדם, גם אם הוא מעסיק עובדים ישראליים, חייב להפקיד ערובה. הערובה הזאת מנוהלת על ידי משרד התמ"ת, שהוא הגורם האחראי לתת רשיונות לחברות כוח האדם, ומחולטת בשעת הצורך. כדי לחלט אותה יש מערך שלם שמייעץ לשר לצורך חילוט הערובה, שהיועץ המשפטי של המשרד יושב בראשה. זאת ועדה מייעצת. כיוון שפה רצינו מנגנון יותר יעיל ויותר גמיש, הסכמנו על מנגנון אחר, מהיר יותר וזמין יותר.

אולי נעבור סעיף סעיף. לעניין הוועדה המייעצת, מי החברים עכשיו ומה אתם מציעים.

עו"ד שושנה שטראוס שניסחה את התקנות, תציג זאת.

כאשר מדובר בקבלן כוח אדם שמעסיק ישראלי, הערובה הקיימת קבועה בתקנות. מדובר על מחצית הוצאות קבלן כוח אדם בשל שכר עבודה לעובדים שהוא מעסיק. יש גם סכום מינימום. לגבי קבלן המעסיק עובדים זרים, אנחנו מציעים שתהיה ערובה יותר גבוהה, העולה בשליש עם סכום שכר המינימום, וזאת מאחר וידוע שעובדים זרים עובדים שעות נוספות רבות. זה אחד היתרונות של העסקת עובדים זרים. לכן, הערובה שמיועדת לפיצוי עובדים זרים בגין הפרת זכויותיהם צריכה להיות גבןהה יותר ולכלול את כל המרכיבים שציינו פה, השכר וכל מיני תשלומים נלווים, כמו קרן. מעסיק של עובד זר שהוא קבלן כוח אדם בבניין מפקיד 700 שקל לחודש לקרן מיוחדת. הסכום הזה משולם לעובד בעת יציאתו מישראל, אם הוא יוצא בזמן מהארץ. יש גם תשלומים לביטוח רפואי, שמעסיק של עובד זר חייב לשלם, והיטל מיוחד למדינה. בגלל כל המרכיבים האלה, סכום הערבות נקבע על סך 5,714 שקלים.

כמה היה קודם?

לא היה. עד השיטה החדשה לא היה בכלל העסקה של עובדים על ידי קבלני כוח אדם. זה דבר חדש. מעולם לא הפעלנו את זה עד לפני שנה.

לפי תקנה 3א בתקנות הקיימות לעניין ערובה לקבלן כוח אדם, מה נקבע?

מדובר על חודש שכר.

אז קודם זה היה בגובה של חודש שכר. זה לא שזה לא היה קיים.

זה היה קיים בדין, אבל זה לא הופעל אף פעם. כאשר באנו להפעיל את זה בשיטה החדשה, חשבנו שלא מדובר בשכר מינימום כיוון שלשכר מתווספים 700 שקלים כל חודש מהקרן, וכן הוצאות ביטוח רפואי. בנוסף אנחנו מחייבים אותם להעסיק אותם שעות נוספות, ולכן השכר האמיתי הוא לא שכר מינימום. שמרנו על העיקרון. מדובר על חודש שכר. זה אמור להבטיח חודש אחד כל שנה, שאם המעסיק לא משלם לעובד יהיה לנו מאיפה לשלם. הגדרת השכר השתנתה, כי זה שכר מינימום פלוס השעות הנוספות, פלוס הקרן ופלוס הביטוח הרפואי, שאלה הדברים שהחוק מחייב את המעסיק. שמרנו על העיקרון רק פרטנו את זה יותר.

במקרה שישנן טענות כלפי קבלן כוח האדם הזה על הפרת זכויות עובדיו, השר רשאי לחלט את הערובה לטובת העובדים. לגבי עובדים ישראלים, יש ועדה מייעצת לשר המורכבת מ-6 חברים. לגבי קבלני כוח אדם של עובדים זרים, אנחנו מציעים בהסכמה לצמצם את ועדת החילוט ולכלול בה יועץ משפטי של המשרד, רואה חשבון של המשרד ונציג ציבור שהמליץ עליו השר.

איפה נציג העובדים.

הורדנו את נציג העובדים ואת נציג המעבידים.

למה?

אני אגיד לך למה. אנחנו עכשיו מנסים לכנס ועדת חילוט של ישראלים. זה מאוד כבד. אם אתה רוצה מנגנון יעיל, שאפשר להפעיל את הוועדה מהר כאשר הוא לא קיבל את המשכורת ולשלם לו אותה, אתה צריך אפרט קטן. כמובן שיש שימוע.

למה נציג ציבור ולא נציג עובדים?

כי אז נצטרך גם נציג מעבידים ואז תהיה ועדה של 4.

גם היום הקוורום הוא של 3. די שמתכנסים 3 כדי שהוועדה תתקיים. עם זאת קיים נציג לעובדים ולמעבידים.

אני חושב שכדאי להוסיף לפה את נציג העובדים ואת נציג המעבידים.

מבחינתי, זה לא הרג ובל יעבור. אני אומר שגם בתקנות של הישראלים אנחנו רוצים להוריד את זה. זה פשוט יוצא כבד. השאלה היא גם, מי הוא נציג העובדים הזרים. הם לא חברי הסתדרות ולפעמים יש אפילו ניגוד עניינים.

אבל יש ועדה לעובדים זרים שמטפלת בנושא. צריך להיות איזשהו נציג שייצג אותם.

מי יקבע מי הנציג?

השר יקבע.

האם השר יקבע כל פעם בכל מקרה לגופו?

האם נציג ההסתדרות לא יכול לייצג אותם?

לא הם לא שייכים לארגון.

אבל צריך לשמוע אותם.

אפשר אולי להוסיף בתקנות, כי הוועדה לא תקבל החלטתה לפני שנתנה הזדמנות לעובד ונציגו ולמעביד ונציגו להשמיע טענותיהם בפניה.

אפשר להשאיר את זה במתכונת הנוכחית, שהם חברים בוועדה.

זה כבד. אנחנו רוצים לשנות את זה גם כלפי הישראלים. לוקח לי שבועיים לארגן ישיבה כזאת.

אז תשנו את זה בישראלים.

אז מה איכפת לך לשנות את זה גם פה.

אם יש התחייבות שישמעו את המעביד ונציגו, זה עונה על הדרישה.

אז צריך להוסיף את זה לתקנות.

כלומר, לא תתקבל שום החלטה מבלי לשמוע אותם.

נאפשר להם לבוא. אם הם לא רוצים שלא יבואו. בסעיף 2ב נכתוב: "הוועדה לא תקבל החלטתה לפני שנתנה הזדמנות סבירה לעובד ולמי שבחר בו כנציגו ולמעביד ולמי שבחר בו כנציגו, להשמיע את טענותיהם בפניה".

אתם גם שיניתם את עניין הערבות במקום אגרות חוב.

צמצמנו את זה. בערבות של ישראלים יש הרבה אפשרויות, או ערבות בנקאית, ערבות של חברת ביטוח או אגרות חוב או כל מיני דברים אחרים שאף פעם לא נעשה בהם שימוש. כשנבוא לחלט את זה, זה ייקח שנתיים. השארנו פה בהסכמתם את שתי האופציות הנזילות, ערבות בנקאית או ערבות של חברת ביטוח.

חשוב שאם יש קבוצה של עובדים, אנחנו לא נצטרך לשמוע כל אחד ואחד מהם. לפעמים מדובר ב-700 עובדים.

היא צודקת. נאמר, נציג של עובדים ונציג של מעבידים.

האם יש עוד שינוי שאתם רוצים?

הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים הוא הסמכות פה בכל הקשור להעסקת עובדים זרים.

בפועל מי שממונה על כל הנושא של עובדים זרים, הוא מנהל יחידת הסמך.

מה הסיבה. איפה אתה רואה את האצלת הסמכות.

האצלת הסמכות היא לא בתקנות. בפועל, בחיים האמיתיים יש האצלת סמכות. אני יכול להשאיר את השר ולהאציל סמכות לוועדה. זה לא דבר ששר אמור להתעסק איתו.

תשאיר את זה אצל השר. לשר תמיד יש סמכות להאציל סמכותו למי שהוא רוצה.

בסדר.

אז התיקונים בפסקאות 3 ו-4 לא מאושרות. לעניין ההודעה על החילוט, במקום יו"ר הוועדה המייעצת יהיה הממונה או מי שהוא הסמיך לכך.

הממונה שהשר מינה.

האם זה בסדר? האם אין שום שינוי אחר שם בנוסח של תקנה 7?

האם גם בנושא של החילוט ישמעו את המעביד ואת העובד.

זה הייעוץ. זה מה שעושה הוועדה המייעצת.

אני מדבר על סעיף ב בתקנה 7.

זה הסעיף שמפעיל את הוועדה המייעצת. אם השר או מי שהוא הסמיך רוצה לחלט, הוא פונה לוועדה מבקש שתייעץ לו, היא שומעת את שני הצדדים ונותנת לו המלצה.

מה עם העובד והמעביד?

הוועדה שומעת אותם. ג'ודי, האם לא תהיה בעיה לעשות האצלה של סמכות? האם לא יגידו לי שזה מעין שיפוטי?

אני לא חושבת. זה מה שקורה בפועל.

השר בדרך כלל לא מתעסק עם זה.

פסקאות 3 ו-4 לא מאושרות.

האם יש למישהו הערות?

אני רוצה לדבר על תופעה קטנה מאוד. התקנה מדברת על עובדים זרים. יש תופעה של רופאים משתלמים מחו"ל שמגיעים מהודו ומקפריסין, מקבלים אותם למשהו שהוא כמו התמחות. הם לא פותחים פנקס התמחות אבל עוברים את כל המסלול. בסוף הדרך הם לא ניגשים לבחינות ההתמחות, ולכן הם לא מקבלים תעודת מומחיות של הארץ. הם מועסקים באמצעות חברה לכוח אדם. הייתי מבקש שהם יהיו מוחרגים מנושא הערבות ומנושא ההיטל.

הם לא קיימים, כי הם לא מועסקים באמצעות קבלן כוח אדם.

הם מועסקים באמצעות קבלן כוח אדם.

בארץ?

כן.

זה עניין לחוק, כי החובה לערבות נקבעה בחוק. אלה תקנות שמסדירות את הטכניקה, את אופן מתן הערבות. זה ודאי לא למסגרת הזאת של התקנות. אולי תפנה בעניין בכתב ויהיה אפשר לבדוק את זה דורש תיקון חקיקה.

אני פעם ראשונה שומע על הדבר הזה. תפנה אלי ואני אבדוק את זה.

הוועדה מאשרת את התקנות בשינוי שהוחלט.

תגישו לי את התקנות מתוקנות, ורק אז אני מאשרת אותן.

אני רוצה לחזור לשאלה של השר הממונה. מאחר שמי שעוסק בכל נושא עובדים זרים, גם לפי חוק עובדים זרים וגם לפי חוק קבלני כוח אדם הוא הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים, כל הסמכויות לפי התקנות יעברו לממונה. עכשיו אנחנו עושים קצת סלט. חלק מהתקנות כן יהיו בסמכות הממונה וחלק לא. הייתי רוצה לחזור לנוסח שהצענו, שהפיגורה שיש לה את התמונה השלמה לגבי שני החוקים, ותפקידו לשמור על זכויות העובדים, הוא יהיה בר סמכות בכל הקשור לקבלני כוח אדם להעסקת עובדים זרים.

הם חזרו לנושא של הישיבה הקודמת.

אני מתנגד לזה. צריך שהדבר הזה יהיה בשליטת השר. הוא תמיד יכול להאציל את הסמכות. יש לו את העין הבוחנת. ברגע שאתה מעביר את זה לפקיד וזה נשאר אצלו כדבר קבוע, אני חושש מזה. זאת סמכות שאחר כך קשה לקחת אותה ממנו. זה צריך להישאר בידי השר. אם יש בעיה עם סעיפים אחרים, תשנו את הסעיפים האחרים.

השאלה היא, האם אנחנו רוצים להוריד רק את סעיפים 3 ו-4 ואת היתר להשאיר בידי הממונה.

מה הבעיה שנגיד, הממונה או מי שהוא הסמיך לכך.

הוא רוצה שזה יהיה השר או מי שהוא הסמיך לכך.

למה לתת לשר כל כך הרבה עבודה?

השר לא מבצע את זה, הוא מאציל את זה על סמכות אחרת.

שר יכול לעמוד בלחצים ופקיד לא יכול לעמוד בלחצים.

באיזו מדינה אתה חי?

אנחנו משאירים את הנוסח כפי שהוועדה אישרה. תודה רבה הישיבה נעולה.

מי ימנה את הוועדה, השר או הממונה?

השר.

אנחנו צריכים לסדר את כל הנוסח ולהביא לך את זה מסודר.

השר יכול להסמיך את מי שהוא רוצה. הסמכות בידי השר. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40