PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

01.08.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ז' באב התשס"ו (01.08.2006), בשעה 09:00

תקנות לחוק מעונות יום שיקומיים (רישוי, סל שירותים לפעוטות עם מוגבלות ותנאי טיפול בהם), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: משה שרוני - היו"ר


רן כהן


חיים אמסלם


אברהם רביץ

עו"ד אדי וייס – סגן יועצת משפטית, משרד הרווחה


חנן פריצקי – מחלקת תקציבים, משרד הרווחה


ד"ר שלמה אליישר – מנהל אגף שיקום, משרד הרווחה


הרן לבאות – רפרנט ביטוח לאומי, משרד האוצר


עו"ד טליה אגמון – משרד הבריאות


מיכל וייל – משרד הבריאות


דניס חנו – עובדת סוציאלית, עיריית תל אביב, מרכז השלטון המקומי


עידית גודס-גרינבאום – בית איזי שפירא


הניה מרמורשטיין – מנהלת מעון יום שיקומי "יד לטף", פורום מעונות יום


שיקומיים


דפנה קלנברג – בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

מיטל בר שלום


תקנות לחוק מעונות יום שיקומיים (רישוי, סל שירותים לפעוטות עם מוגבלות ותנאי טיפול בהם), התשס"ו-2006

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. לחה"כ רביץ יש הצעה לסדר.

אני מנצל את הפרוצדורה של הצעה לסדר, כדי לשאול שאלה את אלה שיציגו את התקנות. יש לנו הסתייגויות לכמה מן הסעיפים. אני רוצה לשאול שאלה כללית. בדרך כלל תקנות באות לתקן מצב קיים. מעונות זה לא דבר שאנחנו ממציאים. אנחנו מתכוונים להכניס את זה למסגרת החוק שהתקבל. שאלתי היא, שאלת דור המבול, שקיימת לגבי חוקים חדשים לסוגיהם. מקריאה רופפת של התקנות, אני מניח שבאים להסדיר הרבה דברים, כולל המבנים, הצוות והפונקציות השונות. אנחנו יודעים שיש מעונות שלא נכנסים לפונקציות האלה. אני לא מצאתי התייחסות לאותם מעונות שלא עונים בכלל על התנאים.

יש לנו עבודה רבה בנוגע לתקנות. יהיו עוד הרבה ישיבות עד שנסדיר את הכל. אתה קופץ מדרגה.

אם יהיו עוד הרבה ישיבות, אז נחה דעתי.

אני מבין, שברגע שהתקנות ייכנסו לתוקף כל המעונות יחויבו לעמוד בתנאים הכלולים כאן.

בשביל זה מתקינים תקנות. רשות הדיבור למשרד הרווחה.

אנחנו מדברים פה על תקנות לחוק מעונות יום שיקומיים. החוק בא להבטיח לפעוטות עם מוגבלות מסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית נאותה. התקנות האלה הן לב לבו של החוק. החוק מבוסס בין היתר על מושג של סל שירותים. כל פעוט עם מוגבלות זכאי לקבל סל שירותים. הסל אמור לענות על כל הצרכים המיוחדים של הפעוט. התקנות באות, בין היתר, להסדיר את הנושא של הסל, שהוא לב לבו של החוק. כפי שאמר חה"כ רביץ, הן גם באות להסדיר את הנושאים הנלווים: התנאים הפיזיים של המעונות, תהליך הרישוי ואת הנושא הבטיחות.

גם כוח אדם מקצוע.

כוח אדם מקצועי, עובדי המעון והרכב הצוות המקצועי של המעון. כל מיני דברים כגון: שמירת מסמכים, זמני הפעלה, דוח אירועים חריגים וכו'. מאז תחילת החוק עבדנו 5 שנים על התקנות האלו. שני השרים הממונים על החוק הזה, הם שר הבריאות ושר הרווחה. הקמנו ועדה שישבה וגיבשה את התוכן של התקנות בשיתוף משרד האוצר, כי החוק מחייב גם את הסכמתו של שר האוצר.

הוא לא צריך להסכים. הוא צריך להוציא את הכסף.

אחרי שישבנו ודנו 5 שנים בהרבה סוגיות, הגענו למוצר המוגמר הזה.

הבעיה המרכזית, היא שיש הרבה דברים שלא מופיעים כאן. התקנות עדיין לא מושלמות. יש הרבה דברים שלא נכללו כאן.

אולי תוכל לתת סקירה כללית לוועדה, לגבי איך בניתם את התקנות, את הרשימה של הילדים עם הצרכים הרפואיים המיוחדים, ולומר איך נבנה מנגנון של שעות הטיפול לכל ילד.

המנגנון שאומץ פה, הוא מנגנון שכיח במשרד הרווחה. זה לא הסוג היחידי של מעונות. לגבי העלות של השירותים שניתנים לפעוט, ישנה ועדת תעריפים שהיא קובעת את המרכיבים השונים של הסל. יש לנו תקציבן שיכול לפרט איך הם הגיעו לפירוט הסל. הסל מורכב משירותים שונים, שאנחנו פרטנו בתוך התקנות. הסל הזה הוא הבסיס של החוק. ישבו וניסו לתמחר את זה לפי נושאים: כוח אדם, שירותים פרא-רפואיים, שירותי חינוך, שירותי טיפול כמו סייעת וכו'. יש צורך באחזקת התנאים הפיזיים של המעון. הוועדה הזאת, שמורכבת מנציגי משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד הרווחה, יושבת ובונה את המודל.

האם קופות חולים לא משתתפות בוועדה?

יש 3 סטים של תקנות, כי יש סעיפים שונים. החוק הזה אומר, שהעלות של הסל באה מהמדינה עם השתתפות של קופת חולים ושל האחראי על הפעוט, ההורה בדרך כלל. התקנות האלה מתייחסות אך ורק לנושא של רישוי. יש תקנות אחרות שאנחנו הכנו בנושא של השתתפות האחראי למזונותיו של פעוט, והן רק דורשות את החתימה של שר הרווחה. עכשיו אנחנו בסיום התהליך.

האם הקטע הזה לא דורש את האישור של ועדת העבודה והרווחה?

לא. החוק לא מחייב את האישור שלה.

האם על החלק של ההורים נדרשת רק חתימה של שר?

כך כתוב בחוק. אנחנו פועלים לפי החוק. יש את הנושא של השתתפות קופת חולים. התפיסה של החוק, היא שבמקום להריץ את ההורים בין כל השירותים, צריך למקד אותם במעון. מה שהיה מקבל פעוט לפני כן, הוא יקבל עכשיו את הכל בתוך המעון. יש צורך בתקנות נפרדות, שהיועצת המשפטית של משרד הבריאות הכינה אותן, אבל זה עדיין בתהליך של הכנה. זה כולל את גם את השיעור של השתתפות של קופת חולים בעלות של הסעה. אנחנו ישבנו עם כל נציגי המשרדים.

האם הגעתם לתמימות דעים בנושא הזה?

כן. היו הרבה ויכוחים. היו 5 שנים של עבוד. היו הרבה גורמים, וכל פעם נתקלנו בסוגיות מורכבות. היו גם עתירות שהוגשו לבג"צ. שאלת לגבי פעוטים עם צרכים רפואיים. היה בג"צ בנושא של ילדים עם צרכים מיוחדים. טענו שלא מקבלים את השירותים הנחוצים, ובעקבות החלטות בג"צ הוספנו לכך התייחסות במסגרת התקנות העוסקות בנושא של פעוט עם מוגבלות עם צרכים רפואיים מיוחדים מורכבים. יש לכך הגדרות. זה נקבע לפי הרמה של הקשיים של אותו פעוט. אלו הפעוטות עם הבעיות הכי קשות.

האם אתם חושבים, שהתקנות האלה הן הכי טובות שיכולות להיות? האם הן נותנות את המענה לילדים האלה?

זה מה שקבענו לאחר כל הישיבות עם כל אנשי המקצוע.

לפני שבוע בג"צ העביר ביקורת קשה מאוד על התקנות. האם אתם עדיין איתנים בדעתכם?

הביקורת היא לא על כל התקנות, אלא על דברים ספציפיים בתוך התקנות, בעיקר לגבי ילדים עם צרכים רפואיים. קיבלנו את ההחלטה של הבג"צ לפני שבוע. אחרי שהתייעצנו עם נציגים של משרד האוצר והבריאות, הם ביקשו לשבת וללמוד את ההחלטה, ולראות איך אפשר ליישם את ההוראות האלה. אי אפשר להתייחס לזה כרגע, כי זה דבר רציני מדי ועמוק מדי. ייתכן ויהיה צורך בשינויים, אבל רק לאחר שאנחנו נדון בזה לעומק.

אני רוצה לענות על השאלה, מה קרה עד עכשיו. החוק הזה חוקק בשנת 2000. החוק הזה מיושם בפועל מאז חקיקתו. מבחינת התוכן המערכת מתפקדת. בגלל הבעיות והזמן שלקח להתקין את התקנות, קבענו נוהל זמני שעל פיו המעונות האלה מקבלים אישורים. רוב התכנים שאתם תמצאו פה כבר מיושמים בפועל בשטח. על סמך זה יש מערכת שלמה. יש בעיות פה ושם, אבל זה פועל. אנשי המקצוע יכולים לפרט יותר.

כמה מעונות כאלה יש בארץ?

56 מעונות.

עם כמה ילדים?

700 ילדים.

כמו שעו"ד וייס אמר, אנשי המקצוע עשו את עיקר העבודה. הסבירו לנו כמה שעות צריך כל ילד, מה השטח שצריך להיות בחדר, עניינים של בטיחות של הפעוט במעון. הכל צריך נכנס לתוך התקנות. צריך לזכור, שאחד הרציונלים של החוק הבסיסי, היה שהילדים יוכלו לקבל במקום אחד את השירותים שהם זכאים להם לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי: שירותים פרא-רפואיים, פיזיותרפיה, ריפוי ועיסוק וכו'. הורים היו צריכים להתרוצץ ממקום למקום, מה שגרם לזה שחלק גדול מהם לא קיבלו את מה שמגיע להם. מאחר שיוצרים מסגרת טיפולית בשעות הבוקר, ברור שצריך שיהיו שם עוד דברים מלבד השירותים הפרא- רפואיים. השירותים האלה הם שירותים שהקופה אמורה לתת לפי סל הבריאות. הילדים במעון לא אמורים מבחינת החוק לקבל יותר שעות של טיפולים פרא-רפואיים מאשר ילדים שלא הולכים למעון. שלא ייצאו הילדים, שההורים שלהם מעדיפים שיהיו בבית, מקופחים. לכן, אנחנו מכניסים לתוך המעון את שירותי המסגרת של השגחה וטיפול כללי, ואת השירותים הפרא-רפואיים, שקופת חולים משלמת עבורם בהתאם למה שיש היום בסל הבריאות לילדים מהסוג הזה.

אנחנו מסכימים עם התקנות האלה, אישרנו אותם. את ההערות שהתקבלו בבג"צ לפני זמן קצר אנחנו צריכים ללמוד. אנחנו צריכים ללמוד למה השופטים התכוונו, האם נדרש להוסיף שעות של בעל מקצוע כזה או אחר. במהלך העבודה פה – ואני מאמינה שזה לא ייגמר פה היום כי מדובר בתקנות ארוכות ומורכבות - בהחלט יכול להיות שנביא תיקונים. צריך קודם לראות, מה אנחנו צריכים להוסיף או לשנות.

האם לאחר הפסיקה של הבג"צ התייחסתם להערות הקונקרטיות?

כן. תיקנו.

למשל, העניין של הבטחת כוח אדם רפואי מתאים לכל ילד שנמצא במעון.

זה לא מתוקן עד הסוף.

היו שני פסקי דין של בג"צ. האחד הוא פסק דין, שבעקבותיו נעשו שינויים והוספו התייחסויות לילדים עם צרכים רפואיים מורכבים ומיוחדים. מעבר לתיקונים שנעשו בנוסח של התקנות, יצאו בתוך משרד הבריאות נהלים לגבי הנושא הזה, שפועלים כבר בשטח. מאחר והעותרים לא היו מרוצים מהתיקונים שהצענו, הם פנו בשנית לבג"צ. את הפסק דין השני אנחנו עדיין לומדים, על מנת לראות מה עדיין לא עשינו בסדר, לטענת בית המשפט. אנחנו נבדוק את עצמנו, ונביא תיקונים אם נדרש.

האם המעונות הקיימים היום הם מעונות פרטיים או שהם שייכים למדינה?

יש גם וגם.

אני שואל את השאלה, כי אני יודע את התשובה.

יש גם וגם. יש מעונות פרטיים, יש מעונות שנמצאים בבתי החולים הממשלתיים ונמצאים בחצרם, ואלה המעונות שאנחנו מייעדים לילדים היותר מורכבים. אלה מעונות ממשלתיים, אבל יש מכל הסוגים.

אנחנו עומדים לפעול במסגרת חוק, שתחייב כל מעון להתנהל לפי הכללים של המסגרת הזאת. המסגרת הזאת מחייבת לא רק צוות מתאים, אלא גם מבנה מתאים. כיצד המדינה מתכוונת להתמודד עם המעונות הקיימים היום, שלא פעלו במסגרת חוק? הם עשו את המיטב שיכלו בתוך המסגרת שלהם. האם יש כוונה שהמדינה תבנה מעונות ותספק גם לעצמה, למעונות הממשלתיים והציבוריים, שלא עומדים בתקן הזה. השאלה ששאלתי קודם, אדוני היו"ר, היא שאלה שהיא ממש במקומה. היא שאלה שקודמת למעשה. אם אנחנו נברך על התקנות ונאמר שיש חוק, אנחנו משאירים חלל ריק.

האם יש תוכנית למשרד הרווחה לבניית בניינים מתאימים?

השאלה היא, איך אנחנו הולכים לטפל ביישום החוק הזה?

מעונות ציבוריים ו-11 מעונות שמופעלים בבתי חולים, ששם מטופלים ילדים עם בעיות רפואיות מורכבות, יכולים לפנות לקרן לפיתוח שירותים לנכים במוסד לביטוח לאומי, גם עבור בנייה, שיפוצים והצטיידות.

האם יש הערכה כספית לגבי העלות?

אני יודע, שבמהלך השנתיים האחרונות מספר גדול מאוד של מעונות פנו לקרן לפיתוח שירותים במוסד לביטוח לאומי. מתוך 94,000,000 שקלים, שזה התקציב השנתי של הקרן, 20,000,000 שקלים זה הסכום שהוקצה לשיפוצים, הצטיידות ובנייה של מעונות יום שיקומיים. אני מקווה, שאני לא טועה בסכומים.

להתאמה. לא שיפוצים, אלא להתאמת המבנה.

שיפוצים, זאת התאמה. לזה הכוונה. גם הצטיידות כמובן.

מה עם הפרטיים?

הפרטיים לא יכולים לגשת.

אז אנחנו אומרים שאנחנו עומדים לסגור את הפרטיים, כי על פי חוק אסור יהיה להם לפעול.

כאשר התקנות מתקבלות, חייבים לשפץ את המבנים.

תנאי המכרז מחייבים כל גוף, בין אם הוא פרטי ובין אם הוא ציבורי, לעמוד במפרט הפיזי של המעון. במידה והוא לא עומד, הוא לא יקבל רשיון.

משרד הרווחה, שבמקרה הזה הוא זה שמספק את השירותים, קונה שירותי השמה של חוסים בעשרות אלפים.

זה התפקיד של הרווחה.

בדיוק. מדובר בעשרות אלפי חוסים, שמסודרים במעונות פנימייה, במעונות יום, במסגרות קהילתיות, בשיטות שונות. רובם הגדול מופרטים, חוץ מגיבנת קלה שיש לנו של מעונות ממשלתיים למפגרים, שאנחנו מטפלים בעניין. מבחינת שיטת הניהול, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לספק שירותים ולא לנהל אותם. גם בשיטה הזאת של מעונות יום שיקומיים יצאו מכרזים, כאשר המכרזים פתוחים גם לגופים פרטיים וגם לגופים ציבוריים. בתנאי המכרז אנחנו מגדירים מה אנחנו מבקשים. חלק מתנאי המכרז, הוא העמדת מבנה מתאים והתאמתו לתקנות. כאשר פתחנו את המסגרות האלה התקנות עדיין לא פורסמו, ולכן יש מצב שבו בדור הביניים או בדור הראשון יהיו מספר מסגרות שלא מתאימות לתקנות. הפתרון על פני זמן, הוא שהגופים שמספקים את השירות יתאימו את המצב הפיזי לתקנות שאנחנו דורשים, אם על ידי גופים ציבוריים שיש להם את האופציה, כפי שהזכיר ד"ר שלמה אליישר, לגשת לביטוח לאומי ולגייס מקורות, כאשר גופים פרטיים צריכים לעשות את זה ממקורותיהם. בשלב מסוים, שבו צריך להצביע על תקופת הסתגלות, כל הגופים יעמדו בתנאי המכרז. אנחנו נותנים את התקציבים שלנו לצורך הפעלה, כאשר זאת המחויבות של הגופים עצמם. במהלך הזמן אנחנו מאמינים שכולם יותאמו.

השאלה היא, האם כל 56 המעונות הקיימים היום יצטרכו לפנות לקבל רשיון לאחר קבלת התקנות הללו, או רק חדשים יצטרכו לעשות זאת?

כולם.

אז כדי שהם יקבלו רשיון, הם יצטרכו לעמוד בתנאים.

אנחנו נצטרך להגדיר תקופת הסתגלות, אבל בשורה האחרונה כולם יצטרכו לעמוד בתקנות.

למרות שאנחנו שנים ארוכות אחרי חקיקת החוק, 6 שנים וחצי, עדיין הצעת התקנות שמונחת היום על שולחן הוועדה היא חלקית. אין כאן את הנושאים של הפניה, השמה וקביעת זכאות של פעוטות, שזה נושא חשוב וקריטי ויש עמו המון קשיים של יישום בפועל. אין כאן את הנושא של תשלומי קופת חולים למעונות. אני מבינה שהתקנות כבר הוכנו מזמן על ידי משרד הבריאות. אנחנו מתריעים שההתמהמהות הזאת גורמת לכך שעמותות ציבוריות, שחיות בגירעונות, ממנות מכספי תרומות את הטיפולים הפרא-רפואיים לילדים. קופות החולים ב-4 שנים האחרונות עושות ניסיונות בלתי פוסקים להתחמק מהתשלומים, בטענה שאין תקנות.

אנחנו יזמנו פנייה לבג"צ לפני שנתיים, על כך שבכלל לא היו תקנות. ההחלטה מלפני שבוע קובעת, כי התקנות האלה לא נותנות מענה מספק לפעוטות עם צרכים רפואיים, הן מבחינת כוח האדם הרפואי ומבחינת ההקצאה של אחיות.

האם אפשר לקבל את התיקונים שאתם חושבים שצריכים להיות?

בהחלט. אנחנו נגיש את זה בכתב.

אני רוצה להתייחס לאחד הסעיפים, שמבחינתנו הוא די חשוב כי הראשון לספטמבר עומד בפתח, וזה הנושא של הסעות וליווי. מבחינת הרשויות, המצב הנוכחי הוא מאוד בעייתי. זה נושא שהוא פתוח. אנחנו מבקשים, שבתקנות ייכנס סעיף שמדבר על זה שהעלות של ההסעות ושל הליווי תהיה עלות ריאלית, לפי הוצאה בפועל. מה שקורה היום, הוא שעל הרשות המקומית נופל הנטל. אנחנו מחויבים לתת הסעה לילדים בכל מיני מקומות, שבהם ועדות ההערכה מחליטות לגביהם. זה בלתי אפשרי להמשיך ולתת הסעה, כאשר התעריף עבור ליווי והסעה הוא 1,600 שקלים בעוד שבפועל זה יכול לעלות 8,000-10,000 שקלים.

אני חושב, שצריכים להיות מלווים מקצועיים.

גם בית המשפט העליון חושב כך.

לכל זה יש עלות כספית. מצד משרד הרווחה יש רצון נכונות ללכת עם זה.

אחד הדברים המהותיים שמונעים מהרבה ילדים להגיע למעונות – ואני לא רואה אזכור לנושא הזה בכלל - זה נושא ההסעות, שהוטל בצורה אמורפית על הרשות המקומית, מרכז שלטון מקומי, משרד החינוך ואגפי הרווחה השונים. אני בתפקידי מקבל הרבה תלונות של הורים, שהילד יושב בבית ולא מקבל כלום מהסל שישנו ולא יכול להגיע. הנושא הזה פרוץ לחלוטין. אני לא רואה פה אזכור לנושא הזה. אותם אנשי מקצוע חוקקו את התקנות הבאות בנושא הזה.

תשלח אלינו את התיקונים שצריכים להיות בתקנות.

צריך להסדיר את הגורם הממן ולהסדיר עלות ריאלית, ולחייב שלכל ילד תהיה הסעה. שיורידו מהשמיים את זה, אבל שלא יישב בבית. מה יעזור שהכל יהיה מסודר ולו לא תהיה הסעה?

קראנו בעיון את התקנות. חלקן מצוינות. אני רוצה להתייחס לנושא של כוח האדם וההכשרה המקצועית. כבר דנו בזה בעבר. לא ראיתי שום אזכור להכשרה מקצועית בנושא של בטיחות. מחקרים בעולם ומשרד התמ"ת בתהליכים שהוא עושה במעונות היום הרגילים , הוכיחן שהשתלמויות והטעמה של תהליכים, במיוחד בנושא של בטיחות, הכרחיים כחלק מסטנדרטיים של כוח אדם. כמו שיש הכשרה והשתלמות קבועה של מד"א, צריכה להיות גם השתלמות קבועה של בטיחות והטמעת נהלי בטיחות.

אנחנו התחלנו לפני שנתיים עם משרד הבריאות, להעביר פיילוט לצוות מעונות יום שיקומיים, שעוסק בהטמעת נהלי בטיחות. הפיילוט עבר בהצלחה. הפידבקים הם מצוינים. אני לא ראיתי שום אזכור לזה בתקנות עצמן.

על פי התקנות, האחריות לגבי הסעות היא של המעון המפעיל, כאשר יש פריבילגיה למעון להודיע לרשות המקומית, שהוא לא מסיע פעוט מסוים והוא מעביר את האחריות לרשות המקומית. הוא מעביר את הכסף לרשות המקומית. מאז שהחוק הזה מתגלגל, אנו רואים כי יש בעיה בפועל עם צורת כתיבת החוק.

תבהיר שמדובר בחוק הסעה בטיחותית ולא בחוק מעונות יום שיקומיים.

על פי החוק הנתון, ישנה בעיה עם ההסעה בפועל. חלק מהמעונות מעבירים את הנושא של ההסעות לרשויות המקומיות וחלקן מעבירים רק חלק מההסעות. נוצר מצב בו ההסעות לא מרוכזות במקום אחד. עקב כך, ישנה בעייתיות קשה מאוד עם כל ארגון ההסעות. משרד הרווחה ביחד עם השלטון המקומי חשב, שיש לבצע שינוי בחקיקה ולגרום לכך שההסעות יהיו מרוכזות במקום אחד. למכרז לשלטון מקומי יש ניסיון בהסעות של ילדים, גם במסגרות חינוך רגילות וגם במסגרות של חינוך מיוחד. על הסיפור הזה אנחנו יושבים תקופה מאוד ארוכה. חוץ מזה, התברר גם שמעבר לשינוי חקיקה, העלות הכוללת לטיפול בהסעות היא מספיקה כאשר לוקחים את העלות של חניך ומכפילים את זה בסך הכל הילדים.

היא לא מספיקה.

העלות הממוצעת מספיקה, כאשר החלוקה היא לא נכונה. אנחנו יושבים על זה עם השלטון המקומי.

כאשר צריכים להסיע ילד מעיר אחת לעיר אחרת, יש בעיה.

יש ילדים שעולים 6,000 או 8,000 שקלים, ומצד שני יש ילדים שעולים הרבה פחות מ-1,600 שקל. אנחנו היינו צריכים להגיע להסדר הזה ביחד עם השלטון המקומי, ובמקביל לשנות את החקיקה. העניין הזה לקח הרבה יותר זמן מאשר אנחנו רצינו. אנחנו הפצנו תזכיר חוק שמשנה את העניין באופן מהותי. אנחנו ממשיכים עם ההסדר הזה. ישבנו עם השלטון המקומי שבוע שעבר ולפני חודש, והתברר שבשנת הלימודים הקרובה אנחנו לא נוכל לבצע את זה, כיוון שמדובר בשינוי מערכתי כולל של מערך ההסעות ומערך הדיווחים. משרד הרווחה לא מסיע ולא מקבל דיווחים על הסעות. זה שינוי ארגוני מאוד גדול ומאוד כולל.

אבל זה כבר שנתיים בדיונים.

נכון שזה כבר שנתיים. זה לוקח זמן. אנחנו מאמינים שאנחנו נסיים עם זה בזמן הקרוב, אבל במצב הנתון כרגע אנחנו נמשיך עם החוק כפי שהוא כי אין לנו שום אלטרנטיבה אחרת.

מה ההצעה שלכם?

המצב בפועל, הוא שרוב המעונות מסיעים את החניכים שלהם.

זה לא מה שקורה בפועל.

במקרים בהם המעונות מעבירים את האחריות לרשויות המקומיות, אנחנו רוצים לוודא שאכן הכספים שהיו אמורים לעבור לילדים האלה מועברים לרשות המקומית, וכי האחריות הכוללת אכן מועברת לרשות המקומית.

מי מפקח על כך שהרשות המקומית משתמשת בכספים האלה לצורך הזה?

הפיקוח הוא שלנו. אני לא חושב, שהם עושים שימוש אחר בכספים האלה. אנחנו הולכים לוודא שהמעונות מעבירים את הכספים ואת האחריות. אנחנו מקווים שנצליח להגיע להסכם.

האם אתה יכול להגיד היום לוועדה, כי אין אף ילד שזכאי לקבל את הטיפול אבל נשאר בבית כיוון שלא מסיעים אותו?

בטח שיש. אל תהיה תמים.

בפועל, אם לא עושים שינוי מהותי להוציא את החלק של ההסעה מהעלות התעריף שמגיעה למעונות ולהעביר זאת לרשות המקומית, זה לא יפעל. אי אפשר להסתדר בפועל, כאשר הכסף מועבר כחלק מהתעריף למפעילים, וצריך להתחנן לקבל את הכסף.

אני התייחסתי לזה. אמרתי, כי אנחנו לוקחים רואה חשבון שיוודא שבמקומות שבהם המעונות העבירו את האחריות לרשות המקומית, הם יעבירו את הכספים לרשות המקומית.

האם לא ניתן להפריד בתקציבים.

בשביל לעשות זאת, אנחנו צריכים להפריד לכל חניך בנפרד. לכל חניך נצטרך לעשות תעריף שונה ולבדוק איפה הוא מוסע, איך הוא מוסע ומי מסיע אותו. יש עם זה בעייתיות.

לפחות להעביר את 1,600 השקלים לרשות המקומית.

אמרתי, שאנחנו נוודא שהמעונות אכן יעשו את זה. על פי החוק, כרגע האחריות היא על המעונות.

אני רוצה לומר, כי אנחנו חוזים מצב מאוד חמור בראשון לספטמבר. הוא אומר לנו שההסדר שעליו עומלים מרכז השלטון המקומי ומשרד הרווחה כבר שנתיים, לא יבוצע. לא יצאה הודעה פורמלית בכתב. אף אחד לא יודע על כך. ההורים לא יודעים, הרשויות לא יודעות והמעונות לא יודעים. לא תהיה היערכות. הרבה מהילדים לא יודעים עד היום לאיזה מעון הם ילכו. היום, לפי החוק הקיים, אם עד ה-31 ביולי לא מודיעים לרשות המקומית שהיא צריכה להסיע, היא לא תסיע. המעונות לא יכולים להסיע בתעריף הקיים. התעריף הקיים מספיק להסעות קרובות. הילדים שמגיעים מרחוק, מהפריפריה, למעונות מתמחים, לא יוכלו להיות מוסעים. אנחנו חוזים משבר חמור במיוחד, לאור זה שהרבה ילדים עדיין לא הופנו למעונות.

מדובר כאן על חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות. זה החוק של החינוך המיוחד, שהושלם אחרי חקיקת חוק מעונות יום שיקומיים. על פי החוק ההוא, האחריות היום להסיע את הפעוט, היא על המעון. יש אופציה להעביר את זה לרשות המקומית במילוי תנאים מסוימים. בעקבות סיכום בין המשרדים לרשות המקומית, האחריות תועבר באופן מלא לרשויות. זה יוסר מהמעונות, מאחר והם גם ככה מסיעים את כל הילדים של החינוך המיוחד. הדבר הזה מצריך שינוי חקיקה. השבוע הפצנו תזכיר חוק, כדי להעביר את האחריות הזאת באופן מסודר.

אני רוצה לומר משהו לגבי ההערה על תהליכי ההשמה. אנחנו התייחסנו בתחילת הדרך לכל הנושא הזה במסגרת התקנות. בעקבות הערה של משרד המשפטים, שטכנית אי אפשר להסדיר את הנושא במסגרת תקנות וצריכים לעשות את זה במסגרת של תיקון חקיקה, הוצאנו את זה. אנחנו הכנו תזכיר חוק, אבל יש גם הצעת חוק פרטית של הרב מלכיאור. העניין הזה יוסדר שם. בפועל יש מערכת שתיישם את זה.

אני הבנתי ממשרד הרווחה ומשרד הבריאות, שהתקנות שמוגשות כאן מבוססות על עבודה מקצועית שנעשתה במשרדים בנוגע לסוגי הטיפולים הפרא-רפואיים והרפואיים, הנדרשים לגבי כל אחד מהילדים עם הצרכים המיוחדים. הייתי מבקשת להסביר, איך הגעתם לרשימה של הצרכים הרפואיים המיוחדים המופיעים בתקנה, ולמה לא מופיעים סוגים נוספים של צרכים רפואיים. השאלה השנייה, היא איך הגעתם למכסת השעות לגבי כל אחד מהילדים, והאם ילדים שמחוברים למכונות הנשמה ולמכונות מצילות חיים אחרות לא צריכים טיפול צמוד יותר. לי זה לא ברור איך זה מסתדר עם שעה, שעתיים, ארבע שעות שבועיות.

משרד הבריאות היה מופקד על הנושא של ילדים עם צרכים רפואיים מיוחדים.

אנחנו בנינו במשרד את נוהל ליווי נכים, שנותן הרשאה לסייעות לעשות חלק מהטיפולים, שעד כה בוצעו רק על ידי אחיות. הסל הבסיסי נותן 4 שעות לכל פעוט. ל-14 פעוטות יש 4 אנשי צוות, גננת ושלוש סייעות.

איפה זה מופיע? אני רואה לגבי כל ילד פרטני, יש בין שעה ל-4 שעות, בין שעה לשעתיים.

זאת תקנה 19 א.

מה כולל הסכום?

4 שעות של טיפולים פרא-רפואיים בשבוע.

אני מדברת על גננת וסייעת שנמצאות במעון. בתוך הסל, שעליו נבנה הסל הבסיסי של מעונות יום שיקומיים, היתה קבוצה של 14 ילדים. תקינת כוח אדם של גננת ו-3 סייעות. זה נותן 4 שעות לכל פעוט.

האם לקחתם בחשבון שלא כולם סובלים מאותו הדבר?

על הסל הבסיסי הזה אנחנו נותנים תוספת שעות.

אנחנו מדברים על סל שירותים לכל פעוט. זאת אומרת, שסל השירותים הזה לא נועד למעון, אלא לילדים. לכל פעוט יבנו תוכנית טיפול אישית. יהיו ילדים שיצטרכו פחות שעות, ויהיו ילדים שיצטרכו יותר שעות. התמחיר נבנה על ממוצע של גננת ו-3 סייעות לקבוצה של 14 ילד. אנחנו לא נכנסנו לפרוט, כמה כל ילד מקבל, כי הכוונה היא לא שילד יקבל באופן שרירותי מספר שעות. אם הוא צריך פחות, הוא יקבל פחות. אם הוא צריך יותר, הוא יקבל יותר. קשה לקבוע בתוך תקנות כאלה שמתייחסות ל-700 ילדים שכל אחד מהם צריך תוכנית טיפול פרטנית, כמה שעות יהיו לכל ילד. יש מסגרת ממוצעת.

מי קבע את המסגרת?

אנשי המקצוע במשרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד האוצר.

האם אפשר לקבל פירוט, מה כלול במסגרות האלה.

כן. הכוונה היא, שלכל ילד תיקבע תוכנית טיפול אישית וייקבע מה הוא צריך.

למה רשימת הצרכים הרפואיים היא רשימה סגורה?

היא לא רשימה סגורה. בסוף יש סעיף שאומר, שאם יש צרכים נוספים או בעיות ספציפיות, הם יעלו לדיון.

איפה?

במשרד הבריאות והרווחה.

האם כל ילד צריך לבוא לדיון?

לא. אנחנו מקבלים את החומר ופותרים את הבעיות במקביל. כבר השנה היו 50 ילדים עם צרכים רפואיים, וכולם קיבלו מענה במסגרת תוספת השעות שאנחנו בנינו למעונות, והם גם קיבלו את התקציבים לזה.

איפה הסעיף הזה?

הבעיות שמפורטות באותן הגדרות של אותם פעוטות עם צרכים רפואיים מיוחדים וצרכים רפואיים מורכבים, אלה הבעיות השכיחות ביותר. לא נקבנו בשמות של מחלות, אלא בבעיות שדורשות השגחה וטיפול. אנשים שכתבו את הרשימה הזאת, אלה אנשים שעוסקים בתחום הזה שנים רבות. אף אחד לא ישב ושלף מהדמיון שלו משהו שהוא קרה באינטרנט. אם מישהו חושב שיש בעיה שמצריכה השגחה רפואית והיא לא מופיעה ברשימה הזאת, אנחנו נשמח לשמוע על כך.

לא הובא לידיעתי מקרה אחד שלא מופיע ברשימה כאן, שבגללה הוא לא שולב במעון.

לכל סייעת יש מספר שעות בכל כיתה. הסייעת הזאת לא יודעת לטפל בילדים האלה. היא לא קיבלה את ההדרכה. רק הסייעת הצמודה שנמצאת 4 שעות קיבלה את ההדרכה. כל הסייעות צריכות ללמוד את הטיפול בילדים. אנחנו לא מקבלים תקציב לזה. זה לא כתוב בשום תקציב.

באף מקום לא כתוב "סייעת אישית". אנחנו בנינו תוספת שעות למעון, והמעון צריך להיערך בצורה כזאת שהוא מכשיר שתיים או שלוש סייעות במקרה שאחת בחופש.

אבל היא מקבל רק 4 שעות בפועל. הסייעת האחרת לא הוכשרה לזה.

צריך להכשיר יותר מאחת.

אבל אין לזה תקציב.

אנחנו מימנו השנה הכשרה.

הנושא הזה מורכב ורציני. אי אפשר לסכם את הנושא הזה בישיבה היום. אני רוצה לסכם את הדיון. הגופים המשתתפים מתבקשים להעביר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, את הערותיהם בכתב תוך כמה ימים.

משרדי הממשלה יעבירו לוועדה תוך 30 ימים את התיקונים המוצעים על ידם, לאור ההערות שנשמעו בוועדה היום ולאור החלטת בג"צ. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00