ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 02/08/2006

השפעת המלחמה ומצב החירום על מכוני המחקר, מרכזי המו"פ האזוריים, חממות טכנולוגיות ומפעלי היי-טק בצפון

פרוטוקול

 
הכנסת השבע עשרה

PAGE
1
ועדת המדע והטכנולוגיה

2.8.2006

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 21

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום רביעי, ח' באב התשס"ו (2 באוגוסט, 2006), שעה 10:00
סדר היום
השפעת המלחמה ומצב החירום על מכוני המחקר, מרכזי המו"פ האזוריים, חממות טכנולוגיות ומפעלי היי-טק בצפון.
נכחו
חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
מוזמנים
סימה גיאלצ'ינסקי - מנהלת מרכזי מו"פ אזוריים, משרד המדע

פרופ' סידני שטראוס - המדען הראשי, משרד החינוך



רבקה ליקריץ -
מנהלת המח' לנוער שוחר מדע, משרד החינוך

בִתיה פודרביטל- רפרנטית תמ"ת, אגף התקציבים, משרד האוצר

פרופ' אורי מינגלגרין -סגן ראש מינהל המחקר החקלאי למחקר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר נורית קציר - מנהלת מרכז מחקר נווה יער, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר הרפז שנאן - מנהל מו"פים אזוריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר שאול פריירייך - סגן המדען הראשי , משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

רועי מדרי - יועץ השר, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

רינה פרידור -
מנהלת פרויקט חממות טכנולוגיות, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

יהודה כהן - מנהל מחוז הצפון – שירות התעסוקה, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

יעקב ארזי - מנהל מרכז ידע גליל עליון (מיג"ל)

ד"ר יהונתן אפרת - חוקר במרכז קטיף למו"פ מדבריות החוף

פרידה סופר -
מזכ"לית המועצה הלאומית למו"פ

עודד כהן - מנהל מעבדת המחקר של IBM בחיפה

נורמן סנדברג - סמנכ"ל תהליכים ותפעול בחממת מיט"ב מרכז יזמות טכנולוגיות

אלישע ילין -
מנכ"ל חממת מיט"ג היי-טק ונצ'רס בקצרין רמת-הגולן

עוזי אפל - נציג חממה טכנולוגית ל.נ. יזמות טכנולוגית, מפרץ חיפה

חזקיה ישראל -
התאחדות התעשיינים
מנהלת הוועדה
ענת לוי
רשמה וערכה
יונה רייטמן – חבר המתרגמים בע"מ

השפעת המלחמה ומצב החירום על מכוני המחקר, מרכזי המו"פ האזוריים,

חממות טכנולוגיות ומפעלי היי-טק בצפון.
היו"ר זבולון אורלב
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה שתוקדש היום להשפעת המלחמה ומצב החירום או המצב המיוחד שהוכרז בצפון הארץ על מכוני המחקר, על מרכזי המו"פ האזוריים, על החממות הטכנולוגיות ועל מפעלי ההיי-טק בצפון, כלומר כל אותן פעילויות שנמצאים בתחום עבודת ועדת המדע והטכנולוגיה.

אנחנו רוצים להבין את ההשפעה קצרת הטווח המיידית, מה קורה עם המסגרות האלה היום, אתמול, מחר, להבין את ההשפעות ארוכות הטווח ומה יקרה בשש אחרי המלחמה. איש מאתנו לא יודע מתי היא תסתיים, כל אחד מעריך, אני אישית חושב שלקראת סוף השבוע הבא נראה סביר שכנראה היא תסתיים, אבל יכול להיות שגם אני טועה, להבין האם ההסדרים שהאוצר הגיע להבנה עם התעשיינים, עם המעסיקים ועם ההסתדרות, האם הם עונים לבעיה של המסגרות שאנחנו מטפלים בהם או רוצים לעזור להם, האם יש בעיות שעד היום לא ניתנו, לא ניתנה הדעה מה המחיר המדעי והטכנולוגי, אם יש כזה מחיר שאנחנו משלמים כתוצאה מהלחימה בצפון. על כל אלה אנחנו רצינו להיפגש ולדבר היום, אנחנו ביקשנו להזמין גם את נציגי משרדי הממשלה הקשורים בעניין וגם את האנשים מהצפון, אני לא יודע מי מהם הגיע, גם אנשים שפעילים בצפון, אנחנו ביקשנו ממחלקת המידע והמחקר, מרון, להכין לנו איזה שהוא מסמך, אני מניח שגם המסמך הזה נמצא בפניכם, כדי לקבל מושג מה קורה עם המסגרות האלה בצפון.

אז אולי נתחיל עם משרדי הממשלה, אולי נתחיל עם המדען הראשי של התמ"ת, שאני רואה שסגנו נמצא כאן, לשאול על המידע ועל תמונת המצב כפי שהמדען הראשי של משרד התמ"ת רואה את העניין. ד"ר שאול פריירייך, בבקשה.
שאול פריירייך
עשינו שני דברים, האחד מיפוי של המפעלים שמקבלים מאתנו מענקים, ולגביהם לבדוק את המצב של תזרים המזומנים שלהם בכל הנוגע, אני מדגיש, לנושא של תוכניות מחקר ופיתוח, מהיבטים אחרים אנחנו לא עסקנו בהם בכלל ולגביהם אנחנו נזרים את הכספים כרגע המגיעים והמתבקשים, כאשר את התוצאות המעשיות, קרי – הפסקת העבודה וההשלכות שיש לזה, כשהרי אנשים פשוט לא עבדו באותה תקופה או לפחות חלקם, אנחנו נפתור בשלב מאוחר יותר, כמובן שיהיה צורך לעשות איזה סנכרון, אם חברות תקבלנה מהממשלה ישירות מענקים בגין הפיצוי הזה וחלקם גם ייפול על נושא של האנשים של המחקר ופיתוח, כלומר עלויותיהם וכן הלאה, אז אנחנו נקזז את זה, אבל זה לטווח הארוך.

לגבי מכוני מחקר, המכונים האלה שנמצאים בלשכת המדען הראשי, להבדיל מחממות שזה גם בלשכת המדען הראשי אבל יש כאן את רינה שהיא תדבר על זה, בראש ובראשונה מדובר במיג"ל, שכרגע אנחנו צריכים להזרים לו קרוב למיליון שקל, ישנו כאן יעקב ארזי שהוא המנכ"ל, אנחנו צריכים להזרים קרוב למיליון שקל וזה נמצא בטיפול של ימים ספורים, זאת אומרת זה לפני הוצאת הוראת התשלום הרגילה, הסטנדרטית, שהיא תיעשה בהתעלם מכל- - -
היו"ר זבולון אורלב
שזה עיכוב? כלומר חריגות?
שאול פריירייך
היו עיכובים פנימיים בתוך המשרד בגלל איזה בעיות, נקרא לזה בעיות מחשוב, שלא כאן המקום לפרט אותן, אבל הן באו על פתרונן, אני מניח שאו היום או מחר יוצאת הוראת התשלום הזו, שהפירוש שלה הוא הקלה בתזרים המזומנים של המכון. זה לא יפתור את הבעיה של עבודה שלא נעשתה, זה אנחנו נעשה Off line, לאחר מכן, כשאנחנו נראה, כשגם האנשים ידעו לאמוד בדיוק את הנזק מבחינת הנוכחות של אנשים וכן הלאה.
היו"ר זבולון אורלב
לכם יש תמונת מצב על הנזק של המו"פ?
שאול פריירייך
כרגע – לא.
היו"ר זבולון אורלב
אם אני מבין אותך נכון, מה שהחלטתם זה שבכל מה שקשור בהזרמת הכספים של המדען הראשי לאותם פרויקטים שאושרו, ההזרמה נמשכת כרגיל, ואומרים להם, פחות או יותר כרגיל,
שאול פריירייך
נכון.
היו"ר זבולון אורלב
אומרים להם – התחשבנות נעשה מאוחר יותר.
שאול פריירייך
נכון.
היו"ר זבולון אורלב
תוך ידיעה שיש עיכוב בפעילות.
שאול פריירייך
בהחלט.
היו"ר זבולון אורלב
באיזה היקף כספים אנחנו מדברים, פחות או יותר?
שאול פריירייך
בצפון אנחנו איתרנו משהו בסביבות ה- 15 חברות, מדובר על, בחברות האלה, על כ- 30 פרויקטים שונים, ואני מדבר על מגבול הלבנון, מחניתה ועד מגדל העמק וכן הלאה. זה המספר.
היו"ר זבולון אורלב
באיזה סכומים מדובר? זה מיליונים בודדים, עשרות מיליונים, מאות מיליונים?
שאול פריירייך
זה במיליוני שקלים, בגדול.
היו"ר זבולון אורלב
מיליוני שקלים. הם פנו אליכם? אתם פניתם אליהם?
שאול פריירייך
לא, זה יוזמה שלנו.
היו"ר זבולון אורלב
ויש פניה שלא נענתה?
שאול פריירייך
לא, אבל זה כרגע, הכל בהתהוות, זאת אומרת זה מאוד טרי, אני מניח שאת הדברים המבוססים נוכל להביא רק, איך אמרנו? בסיום המלחמה, כלומר, אז כל אחד יוכל לדעת, כי יש שונות בין מפעלים. יש מפעלים שהעבודה בהם היתה סבירה, כלומר אנשים באו ויש כאלה שהם פשוט סגרו את השערים, לגמרי. לא באו. אז אנחנו נצטרך לטכס עצה.
היו"ר זבולון אורלב
אני מבין עכשיו שאני צריך לבקש מגב' רינה פרידור, מנהלת פרויקט חממות טכנולוגיות. כן, מה קורה עם החממות?
רינה פרידור
בחומר שהוכן פה הוזכרו שבע חממות, ישנה גם החממה בגוש שגב, טירדיון, שהיא גם נמצאת באזור המאוים וכמו ששאול אמר, אנחנו לא יכולים היום לאמוד את הנזקים, אבל בוודאי יהיו נזקים מפני שמשכורות נשלם ועבודה לא נעשית בחלק לא מבוטל מהפרויקטים ונצטרך לתת הערכות לפרויקטים ונצטרך לתת הערכות עם הגדלת תקציב מפני שמשכורות שלנו מחודשים שהם לא עבדו וזה פשוט מתחייב.
היו"ר זבולון אורלב
כלומר אתם מעבירים את התקציב הרגיל, את ההתחייבות הרגילה, לחודש יולי, למרות שאתם יודעים שהחממה לא, לא פעלה בצורה מסודרת?
רינה פרידור
החממה מקבלת מאתנו תשלומים בגין הוצאות שהיא מדווחת, 60%, בין 60% ל- 65% מכל תקציב של פרויקט הוא משכורות. משכורות משולמות כך או כך,
היו"ר זבולון אורלב
כלומר, הם ידווחו על כך שהם שילמו את המשכורות ואתם,
רינה פרידור
ואנחנו נשלם ואנחנו נאמוד את הנזק,
היו"ר זבולון אורלב
ובטווח הארוך, מי יישא בנזק?
רינה פרידור
זאת השאלה. להערכתי, צריך יהיה, אנחנו נזדקק לאיזה שהיא תוספת תקציב, כדי לשלם את החלקים החסרים,
היו"ר זבולון אורלב
אני אגיד לכם גם למה אני שואל. אני יזמתי ויוזמתי התקבלה, הצעתי ליושבת-ראש ועדת הכנסת ליזום נסיעה משותפת של יושבי-ראש ועדות הכנסת לצפון ואכן נסענו בשבוע שעבר תשעה ראשי ועדות ובסיכום הסיור סיכמנו שראשי הוועדות ייפגשו עם שר האוצר ושר הפנים, יכול להיות שאנחנו נוסיף לזה גם את שר התמ"ת לצורך העניין הזה, לאחר שבעצם צברנו את כל הבעיות שבסיור ובישיבות המיוחדות שאנחנו מקיימים, מתוך הנחה שפגישה של ראשי ועדות הכנסת עם שר האוצר ועם שר הפנים ויכול להיות שגם שר התמ"ת אני אבקש שיצרפו אותו, יכולה לחשוף בעיות שלא נידונו. למשל, בעיה כזאת – אני לא יודע אם היא בכלל נדונה ואני חסיד של להעלות את הנושא הזה כמה שיותר מהר כי מה שקורה – אני רואה שהממשלה יושבת ומדברת עם התעשיינים וכו', תעשיית המדע והטכנולוגיה היא תרבותית, היא שקטה, היא נעימה, היא לא צועקת וכדומה, אז אני רואה לעצמי להיות דוברם, לפחות בצד הפרלמנטארי, כדי לשים את הנושא על סדר היום כדי שבעיותיהם גם כן יקבלו התייחסות שוויונית, יחסית, אני מניח שכולם ישלמו את הנזקים, כל אחד מאתנו ישלם נזקים אבל לפחות שתהיה התייחסות שוויונית כלפי המגזר הזה, ביחס ליתר הפתרונות שנותנים.

אז אני מבין שלטווח הקצר אין לנו כרגע בעיה מנקודת מבטכם, אנחנו לא יודעים מה יהיה הפתרון בעתיד, כשברור שיש נזק תקציבי למלחמה, גם בהיבט של החממות הטכנולוגיות, שמשכורות צריכים לשלם והתמורה, התמורה.

באיזה היקף תקציבי של נזקים את, באיזה סדרי-גודל, אני לא מצפה שתאמרי לי מספר ברור, אבל סדרי גודל.
רינה פרידור
בסדרי גודל של חמישה עד עשרה מיליון שקל, אני מתארת לעצמי, אם המצב המלחמתי יארך חודש או חודש וחצי, חודשיים יכול להיות. אנחנו מדברים על שמונה חממות שבכל אחת מהן עובדים לפחות 50 אנשים, אז לא כולם מתבטלים, אבל 50% בוודאי יושבתו מעבודתם וזה הרבה, הרבה משכורות שמשולמות בלי תמורה.
היו"ר זבולון אורלב
יש לך תמונת מצב מדויקת איפה עובדים, כמה עובדים? מי מושבת, מי לא מושבת?
רינה פרידור
אין לי תמונת מצב מדויקת, אבל אני בקשר קבוע עם כל אחד ממנהלי החממות ואני מקבלת דיווח. למשל, בחממה דווקא בחיפה, בחממה אחת לא עובדים בכלל מפני שהיא נמצאת כמעט בחצר של בתי הזיקוק ואין שם אזורים מוגנים, יש, יושב פה סגן מנהל, מנהלת החממה, עוזי, ושמה יש מעט מאוד פרויקטים בתוכנה, יש שם השבתה טוטאלית. בחממות אחרות עובדים בצורה חלקית.
היו"ר זבולון אורלב
נעבור עכשיו למרכזי המו"פ האזוריים, סימה גיאלצ'ינסקי. כן, אנחנו מדברים על מרכזי המו"פ האזוריים שבצפון, נמצאים פה אנשים, כן-?
סימה גיאלצ'ינסקי
מר יעקב ארזי, שהוא מנכ"ל מיג"ל, אתמול ביקרנו בשני מרכזי מו"פ בצפון, במיג"ל ובאגודת הגליל, אנחנו בקשר יום-יומי שוטף אתם וזה באמת היה שונה לראות אתמול את מיג"ל, שתמיד יש שם 140 עובדים ואתמול ראינו שם בודדים, ממש בודדים, אפשר היה על יד אחת לספור אותם.

אנחנו יודעים שיש שם נזקים, אי-אפשר לאמוד כרגע את הנזקים,
היו"ר זבולון אורלב
סדרי גודל. עשרות אלפים? מאות אלפים? מיליונים? עשרות מיליונים?
סימה גיאלצ'ינסקי
בכל המעבדות,
סימה גיאלצ'ינסקי
בדיוק. המעבדות מושבתות, אין מה לעשות שם, כרגע, מבחינת לאמוד נזקים.
היו"ר זבולון אורלב
מה הנזק המדעי, הטכנולוגי, יש,
סימה גיאלצ'ינסקי
כל הניסויים עומדים, כל המחקרים, הכל נעצר.
היו"ר זבולון אורלב
זה נזקים הפיכים? לא הפיכים? זה עיכוב?
סימה גיאלצ'ינסקי
בחלקם הם בלתי הפיכים, בוודאי.

עכשיו, היינו גם באגודת הגליל, באגודת הגליל ראינו שם, היו שם כמעט כל החוקרים,
היו"ר זבולון אורלב
יש פה מישהו מאגודת הגליל?
סימה גיאלצ'ינסקי
שם יותר שקט היה, ראינו גם את מרבית,
היו"ר זבולון אורלב
איפה הם ממוקמים?
סימה גיאלצ'ינסקי
בשפרעם. וקצרין, כן, מי שכתוב כאן, מרכז שלנו שנמצא בקצרין, הם עובדים הם רק לא יוצאים לשטח, יש שם הרבה דברים בתחום החקלאות, הם לא יכולים לצאת לשטח, אז הנזקים שם יהיו, כאשר נאמוד אותם, זה יהיה על הניסויים, מחקרים שמתנהלים מחוץ למרכז המחקר והפיתוח.
היו"ר זבולון אורלב
מה קורה עם התקציב?
סימה גיאלצ'ינסקי
אנחנו העברנו לדוגמה למיג"ל 90% מהתקציב, כבר העברנו אותו.
היו"ר זבולון אורלב
למה לא 100%?
סימה גיאלצ'ינסקי
כי את ה- 10% אנחנו נעביר בימים הקרובים, אבל,
היו"ר זבולון אורלב
בגלל המלחמה או מה?
סימה גיאלצ'ינסקי
כן, כן, כן.
היו"ר זבולון אורלב
וה- 10% מורכבים מבעיות,
סימה גיאלצ'ינסקי
לא לא לא, מה פתאום? ה- 90% עברו על-מנת להקל עליהם,
היו"ר זבולון אורלב
ה- 90% עברו לפני הזמן?
סימה גיאלצ'ינסקי
לפני הזמן, ולא שום אבן דרך לא עמדה בדרך.
היו"ר זבולון אורלב
הבנתי. הואיל ויש, הואיל ואת אומרת ואני מסכים אתך, שיהיו נזקים, תקציביים, מדעיים, מי, דובר כבר במשרד על כיסוי הנזקים, יש איזה הידברות עם האוצר?
סימה גיאלצ'ינסקי
אתמול זה היה אחד מהדברים שנסענו לראות, כדי שהמשרד יוכל ממש, בוודאי, יש למנכ"ל פגישות עם אנשי האוצר ועם אנשים נוספים.
היו"ר זבולון אורלב
שמעתי שהשר שלכם היה במעלות.
סימה גיאלצ'ינסקי
יכול להיות.
היו"ר זבולון אורלב
את יודעת שיש הידברות?
סימה גיאלצ'ינסקי
יש, כן, בהחלט.
היו"ר זבולון אורלב
את לא יודעת, אבל, תוצאות.
סימה גיאלצ'ינסקי
בהחלט.
היו"ר זבולון אורלב
זה נאמר גם לאנשים, לאנשי השטח, הפגישה שלנו עם שר האוצר ושר הפנים היא ביום שלישי הבא, ב- 8.8, ב- 13:00, כך שאנחנו, מראש אני אומר, אנחנו מבקשים מכל הגורמים שלפחות 24 שעות קודם, יעבירו למנהלת הוועדה, לענת, את הבעיות כמו שהם רואים לצורך הדיון הזה, תצאו מתוך נקודת הנחה שגם אם לא שר התמ"ת אז לפחות מנכ"ל התמ"ת יהיה, כלומר יהיו נציגים של משרדי ממשלה, אני גם אבקש שנציג משרד המדע ישתתף בדיון הזה. אז כבר בשלב הזה אני אומר שהיינו רוצים לקבל מידע, כולל גם מידע כמותי, באשר, לקראת הפגישה הזאת.

משרד החינוך, יש איזה שהן השלכות של המלחמה על היבט המחקר שלכם? אין, אין שום היבט. משרד הבריאות לצערנו, פרופ' רחמימוב שהיה, נכנס כבר לבניין, אבל חש לא טוב אז הוא חזר לענייניו,
יעקב ארזי
אגב, אני לא יודע אם זה חינוך או מל"ג, אבל אני יכול להגיד לכם שבמכללת תל-חי יש קושי עצום בהרשמת תלמידים.
היו"ר זבולון אורלב
זה מל"ג. אני מוכן לשמוע, כי אני חבר ועדת החינוך והתרבות, אז, אני, כשיגיע תורך, אם תתייחס לדבר הזה, בהחלט עוזר.

משרד החקלאות בבקשה.
אורי מינגלגרין
אני סגן ראש מינהל המחקר החקלאי, הידוע בפי העם וולקאני, למחקר. באנו הנה במשלחת מתוגברת כדי להדגיש את החשיבות שאנחנו נותנים לפגישה מהסוג הזה. נמצאים אתי ד"ר נורית קציר, שהיא מנהלת נווה יער שתכף אני אומר מה זה ונמצא גם ד"ר שנאן הרפז, שהוא המרכז המדעי של המו"פים בארץ, של המו"פים האזוריים בארץ.

אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית, אנחנו גאים בכך שאנשינו בצפון המשיכו לעבוד בכל חבלי צפון הארץ בכל זמן המלחמה, למרות הפגיעות, כולל טיל בתוך בית של אחד החוקרים שלנו, ולכן אני לא חושב שאנחנו יכולים לדבר על נזקים. אנחנו נפעל שהפועלים, שהנזקים במינימום, אבל זה נכון שהפעולות האלה הן לא פעולות סטנדרטיות ולכן יש להן עלויות. כלומר אפשר לציין מאמצים נוספים שנעשו, אבל אנשינו יצאו וקטפו, למשל עכשיו עונת הקטיף במטעים, בחלקות הניסיוניות, עשינו את כל מה שצריך ואני חושב שמגיע לאנשים שלנו כל הכבוד על כך.
היו"ר זבולון אורלב
עם כל התודה וההוקרה, איזה פעולות מחקריות, אתה יכול,
אורי מינגלגרין
כן, נעשות. אז עכשיו אני אכנס לחלק הזה. ראשית, אני רוצה לציין שבכלל לא מופיעים פה, הפעולות המחקריות שאנחנו עושים בצפון הם ככה – ראשית, מרכז, המרכז המדעי,
היו"ר זבולון אורלב
לא מופיעות פה כי אני צריך להגן על רון, הוא קיבל ממני התראה כל-כך קצרה, של 48 שעות, הוא, רון זה עורך המסמך הזה, הוא עובד המחקר של ה- מ"מ שעובד מול הוועדה שעושה עבודה טובה, אז לכן כל מילה שכתוב פה, אני רק אומר לו תודה שזה פשוט, לא היה זמן.
אורי מינגלגרין
אל"ף, אני אגיד לרון גם תודה על העבודה שהוא השקיע, אבל עכשיו תשמע מה חסר, אולי אפשר עוד להוסיף.

ראשית, המרכז המדעי נווה יער שמצוי במרגלות הגליל התחתון מול בית שערים.

במרכז הזה עובדים 25 חוקרים וסך כל כוח-האדם שם הוא כ- 100 איש ואנחנו מכסים שם מגוון עצום של עבודות בתחום החקלאות בייחוד. אנחנו מפעילים את חוות כרי-דשא שעוסקת בבקר, צפונית לכנרת, חוות מתתיהו עוסקת במטעים ממש על כביש הצפון, כמעט ממש על כביש הצפון.
היו"ר זבולון אורלב
מה היא עושה?
אורי מינגלגרין
מטעים. מטעים ודברים שקשורים לכך, כמו אינטמולוגיה, הגנת הצומח בהקשר של מטעים, אבל מטעים היא המרכז.

כמו-כן הניהול המדעי של המו"פים, בכל הארץ אבל כמובן בצפון, הוא עלינו לכל מו"פ אזורי יש מנהל מדעי ממינהל המחקר החקלאי ומחקרים רבים בצפון נעשים על-ידי חוקרי מינהל המחקר החקלאי שהמעבדות שלהם הם במרכז הארץ, אבל השדות, המטעים, נמצאים כמובן היכן שהם נמצאים ובמקרה הזה – בצפון.

אני לא אגזים אם אני אומר, ואולי יעקב ארזי יוכל לחזק את זה, שכ- 50% מהפעילות המחקרית בתחומי חקלאות, פיתוח הכפר, שמירה על שטחים פתוחים והסביבה, מהקו חיפה כינרת נגיד וצפונה, נגיד, נעשים על-ידינו. כלומר, אנחנו, אנחנו מאוד על המפה באזור ההוא.

אני רוצה לומר שאנחנו נשמח לשתף פעולה בכל דרך שהיא. למשל, הזכרת קודם פגישה עתידית עם שר האוצר ושר התמ"ת, אולי כדאי שיהיה Input אולי משר החקלאות גם, בגלל החלק העצום במחקר ופיתוח שנעשה שם, שהוא בתחום החקלאות ושמירת שטחים פתוחים, אולי כדאי לערב גם את משרד החקלאות. איך שלא יהיה, אנחנו נשמח לשתף פעולה בכל פעילות כזאת, לתקן את הנזקים שנעשו בזמן,
היו"ר זבולון אורלב
מה הנזקים שנעשו, זה מה שאני מעוניין לדעת.
נורית קציר
מבחינת מחקרים, אנחנו מנסים להחזיק את המחקר בלי לפגוע בו, אבל גם לנו יש בעיה של אנשים, חיפה ויש לנו בחורה מאדמית, יש לנו אנשים מעין אל אסד, מעראבה, אנשים עשו מאמץ גדול להגיע, לא כולם יכלו להגיע,
היו"ר זבולון אורלב
הם עובדי מדינה?
נורית קציר
הם עובדי מדינה.
היו"ר זבולון אורלב
כלומר, הם יקבלו את המשכורות שלהם,
נורית קציר
מבחינת משכורת – הם מכוסים, למרות העניין שהם יודעים שהם מכוסים, רוב האנשים עשו מאמץ גדול לא להפסיד ימי עבודה, לקיים את המחקר למרות שאין לנו מבנים מוגנים כל-כך וחלק גדול מהעבודה נעשה בשדה.

אז אנחנו מנסים לשמור על המירב, אבל יש דברים שנפגעים, גם בעניינים של האיום היותר ממשי וגם עכשיו יש חלק גדול מהעובדים שמגויס כבר, אז זה הולך בשני הכיוונים. אני מתארת לי שזה משותף לרוב האנשים,
היו"ר זבולון אורלב
כלומר הנזק הוא בעצם רק עיכוב, אצלכם הנזק, אני מבין, הוא עיכוב במחקר, עיכוב מסוים במחקר,
נורית קציר
עיכוב מסוים במחקר.
היו"ר זבולון אורלב
אבל אין נזקים תקציביים מבחינה זו, כי העובדים הם עובדי מדינה.
נורית קציר
כן, כן, נכון. מבחינה זאת.
היו"ר זבולון אורלב
ד"ר הרפז, אתה רוצה להוסיף?
שנאן הרפז
חלק מהנזקים שקיימים ואופי העובדה שזה גידולים חקלאיים ושיש להם עונה מסוימת, אז זה דברים שמעבר לעיכוב, זה יכול להיות עיכוב לשנה שלמה, עד ששוב אפשר יהיה לבצע את המחקר הזה. קשה לי לאמוד מספרית, כמו שאתה מבקש, לדעת כמה זה,
היו"ר זבולון אורלב
רציתי לקבל מושג,
שנאן הרפז
ההערכה שלי היא שבסך-הכל בפעילות שלנו בצפון, זה יגיע למאות אלפי שקלים, עצם העובדה שיצטרכו לחזור על דברים בשנה הבאה, בעיקר בתחומים של מטעים או דברים כאלה,
היו"ר זבולון אורלב
כלומר, בגלל המצב, אז מה – לא יצאו לטפל במטע?
שנאן הרפז
חלק לא ניתן, לקטוף ולבצע את הפעילות שנובעת מזה אחר-כך, שזה אנליזות שונות, דברים מהסוג הזה. אז קשה לי להעריך בדיוק כספית, אבל בסדרי גודל נראה לי שזה יהיה בהיקף הזה.
היו"ר זבולון אורלב
אני מבין שיש מחיר מדעי למלחמה במובן של עיכוב של, אבל אין בעיות של התמוטטות תקציבית או חשש לאיזה שהיא קריסה או דברים שיכול להיות שיש בשוק הפרטי. תודה.

משרד האוצר.
בִתיה פודרביטל
אני רפרנטית תעשייה ומסחר באגף התקציבים במשרד האוצר.

ההסכם מול המעסיקים שאני חושבת שזה רלוונטי לדוגמה לתוכנית החממות, חתם כבר שר האוצר, הממשלה קיבלה אותו, לשאר הדברים כמו מכוני המחקר אני מתארת לעצמי שיחסית לנזקי המלחמה, אנחנו מעריכים, אני חושבת, ככה זה נשמע, שזה יהיה בשוליים ואני מאמינה שכשזה יגיע לדיון, יימצא פתרון כזה או אחר.
היו"ר זבולון אורלב
תודה על הדברים, אבל תיקחי רשות דיבור אחרי שנשמע את הציבור, בסדר? את האנשים מהשטח, ואז יצופו הדברים, כפי שאמרתי לך, גם את יכולה להכין את שר האוצר לקראת יום שלישי באותה ישיבה. תכיני את הממונה על התקציבים, זה חשוב לנו, אנחנו, אין כאן, פה אנחנו לא פותחים חזית נוספת, פה אנחנו כולנו באותה סירה, ולא, אני אגב, כאיש אופוזיציה, אני אומר בצורה גלויה מעבר לתמיכה שהאופוזיציה נותנת לממשלה, לדעתי יותר טוב מאשר כמה שרים בקואליציה, נותנת גיבוי, באמת גיבוי מלא לממשלה, גם בעניין ההתייחסות למגזר האזרחי וההסכם של שר האוצר נתנו גם לעניין הזה גיבוי מלא ואנחנו בהחלט חושבים שיש כאן בהחלט פעולה בלתי שגרתית, יוצאת דופן תקדימית בהסכם יחסית מאוד מאוד מוקדם שנותן , נותן מענה לדעתי ל- 90% או ל- 80% מבעיות שקיימות בשטח. יש עוד בעיות נוספות שנצטרך לתת עליהן את הדעת, אז לכן אנחנו מדברים בהחלט מאותו, שכולנו באותה סירה.

אני מציע שנתחיל עם ארזי מיג"ל.
יעקב ארזי
אנחנו למעשה מ- 12 ביולי, על-פי הנחיות של הגמ"ר ושל פיקוד העורף, מיג"ל מושבת. מתוך 140 עובדים מגיעים בערך, בין עשרה ל- 15 אנשים כל יום, עוסקים בעיקר במזעור של נזקים, בטיפול בכל מיני בעיות שוטפות, חומרים מסוכנים, כל נושא הבטחת המחשוב ובעיות שצצות אבל לא ממש,
היו"ר זבולון אורלב
יש מרחבים מוגנים?
יעקב ארזי
יש אצלנו מקלט במיג"ל עצמה, קטן יחסית להיקף של העובדים וזה התיאור של מה שקורה.
היו"ר זבולון אורלב
אצלכם אין אזעקות.
יעקב ארזי
בקריית-שמונה אין אזעקות, בקריית-שמונה עוברים עם מגאפונים,
היו"ר זבולון אורלב
מה עושים העובדים שלכם, אותם אלה שנמצאים?
יעקב ארזי
אותם אלה שנמצאים בוטחים ושמים את מבטחם- - -


מרבית העובדים שלנו, אגב, הם בעיקר כאלה שיש להם משפחות וילדים, הם עברו דרומה, עברו פיסית עם המשפחות שלהם דרומה.

אני אומר מושבת, זה מושבת הכל, החל ממעבדות השירות שלנו, דרך מעבדות המחקר. המחקר, אגב, מאחר שאנחנו עוסקים בנושאים שקשורים לביולוגיה, הרבה מאוד פעמים זה לא רק אותו חודש עבודה שאנשים לא באים לעבודה, לפעמים ניסוי שנמשך ארבעה חודשים ואתה לא מסוגל לסיים אותו, אז כל המאמץ והמשאבים, יורדים לטמיון, גם אחורה, וזה קורה הרבה, בתחום שאנחנו פעילים בו.

גם מי שנמצא, רמת התפקוד היא מאוד מאוד נמוכה וקשה, הן בקריית-שמונה, הבנקים לא עובדים, לא מגיעים, לא הגיע אלינו דואר מ- 12 ביולי, דברים הכי טריוויאליים – הסמנכ"ל שלנו, הפלאפון שלו התקלקל אז מקום הכי קרוב שהוא יכול היה לתקן אותו זה בחדרה.
היו"ר זבולון אורלב
אז מה פירוש הבנקים לא עובדים? נמסר לנו שיש הסדר עם הבנקים בשעות מסוימות,
יעקב ארזי
לא נכון.
היו"ר זבולון אורלב
לא נכון?
יעקב ארזי
לא. הסדר יש, אבל אין, הבנקים סגורים לחלוטין.
היו"ר זבולון אורלב
ונמסר לנו גם שהדואר, אתה מדבר על חלוקת דואר?
יעקב ארזי
לא הגיע אלינו דואר מ- 12 ביולי, אני אומר בוודאות, ובימים הראשונים,
היו"ר זבולון אורלב
כלומר, ההודעות של מס-הכנסה ומע"מ לא הגיעו אליכם.
יעקב ארזי
לא. יש מקום עכשיו לעשות איזה שהוא ספירת אינוונטאר של נזקים, אני חושב שזה מוקדם מדי, אני חושב שמנגנון הפיצוי שמוצע הוא הוגן, הוא,
היו"ר זבולון אורלב
המנגנון עם המעסיקים,
יעקב ארזי
המנגנון עם המעסיקים, אני רוצה לדבר על שני דברים, אחד, אני מרגיש ממש חובה, זה על, דווקא על אותו חלק של הפרגון. פשוט מדהים. פרופ' גדי גלילי ממכון ויצמן שלקח שלושה סטודנטים שלנו, לא רק שהוא פתח להם את חצי המעבדה, אלא גם מארח אותם אצלו בבית ללינה וזה דוגמה מני רבים, בבית-חולים הדסה העמידו לרשותנו מעבדה ושלושה סטודנטים יום אחרי שהם הגיעו הם קיבלו צו 8, אבל לפחות היה להם את האפשרות לבוא ולעשות, להציל חלק מאותם ניסויים ביולוגיים שאמרתי שאתה, הם יורדים לטמיון ומבול של אי-מיילים וטלפונים, סימה שלוש פעמים ביום אתי על הקו, שאול יוצא מעורו בשביל לפתור בעיות בירוקרטיות ולתת להם מענה וזה כמעט עם כל מי שאנחנו קשורים אליהם, גם קולגות, גם ספקים, גם לקוחות וכמובן משרדים שאנחנו קשורים אליהם וזה דבר שהוא בהחלט מחמם את הלב וראוי לציין אותו.


ואני חושב שהבעיה שאני רוצה להאיר אותה זה הבעיה של מה שאתה קראת היום שאחרי. לפחות באוזר שלנו, אני חושב שנגרם נזק מאוד מאוד ארוך-טווח. אין לי ספק שבנוסף למה שקורה היום ולכל הפגיעות הישירות, ביום ראשון היו קרוב ל- 100 קטיושות בקריית-שמונה, היה פשוט לא ניתן לתאר.
היו"ר זבולון אורלב
עם פגיעות בתוך העיר? כי בדרך-כלל אומרים שטח פתוח,?
יעקב ארזי
קניון שמונה באמצע, בצנטרום של העיר, אותו פלאפון נמצא מתחת למרכז שירות של פלאפון שתיארתי שנוסעים לחדרה, נמצא שם. הרבה מאוד פגיעות בתוך העיר. אני, אי-אפשר להעביר את זה, צריך להריח את זה ולשמוע את זה, אבל זה בהחלט מצב לא נעים ומתוך ניסיון העבר, אחרי אירוע מתמשך כזה יש גל של עזיבות באזור. אני מתאר את זה בתור עובדה, אני מקווה שזה לא יקרה, אני חושש שזה יקרה. ויש פגיעה מאוד קשה בכלכלה של האזור, בתיירות, אז בסדר – מנגנון הפיצוי הוא איכשהו יתקן חלק מהנזק, אבל עסקים קטנים, עסקים גדולים, האזור הזה הוא, תל-חי, הזכרתי, תל-חי זה מכללה עם שיעור הצמיחה הכי גבוה בארץ כבר מזה חמש שנים. כל שנה יש גידול של 15% בהרשמה, כשאגב 85% מהסטודנטים באים ממרכז הארץ. השנה יש קושי עצום. קודם כל, הקושי הפיסי שהמקום סגור, אבל יש חשש כבד מאוד שיהיה, ששנה ראשונה שתהיה ירידה בהרשמה, בגלל המצב, בגלל שאנשים חוששים להגיע או יחששו להגיע ללמוד בתל-חי.


האזור הזה הוא אזור שאין לי ספק שיצטרכו לספק אותו ומתוך ניסיון של מי שגר 40 שנה באזור, הכלי היעיל ביותר לחולל צמיחה, גם חברתית וגם כלכלית, זה אותם נושאים שאנחנו עוסקים בהם, זה החממות הטכנולוגיות, זה מקום כמו מיג"ל, זה מקום כמו המכללה, זה הסוג פעילות שיש לה פוטנציאל לחולל שינוי ויש לה גם רקורד שהיא עושה את זה ואני חושב שצריך יהיה לתת מחשבה ולהקדיש משאבים, לחזק את אותם סוגי פעילויות כאשר העשן יימוג ויצטרכו לשקם את האזור.
היו"ר זבולון אורלב
בהיבט שלכם, ההשפעות ארוכות הטווח?
יעקב ארזי
בהיבט שלנו, אני משער שהנזקים שאמרתי הם נזקים שהם הפיכים, גם אם אתה מפסיד שנה, כמו ששנאן אמר, בניסוי בחקלאות, זה, כל דבר כזה הוא הפיך ואני גם משער לפי מיטב ידיעתי, אני לא חושב שמישהו מהעובדים שלנו יעזוב את האזור.

אנחנו, אני לא יודע אם זה המקום, בפורום הזה, אנחנו נמצאים באיזה שהוא מצב מתמשך של תת-תקצוב שאנחנו מנסים לפתור אותו, אני חושב שאם יתקצבו את מיג"ל, ויש לנו תוכניות מאוד מפורטות למטרות קונקרטיות באופן שהולם את המצב, אז אנחנו בהחלט יכולים להיות אינסטרומנטאליים באותו מהלך שיקולים.
היו"ר זבולון אורלב
תודה. אני צריך לומר שאתה הזמנת אותנו לקיים את הישיבה הזאת אצלך, אבל הדבר הזה לא התאפשר גם מבחינת בדיקה שעשינו עם חברים וגם מבחינת חברי-כנסת שהחלטנו שכן ישתתפו היום. אז אני קודם כל רוצה לומר לך שאני ביום רביעי הבא, לפחות אני אגיע אליך, אני כל שבוע עושה יום סיור בצפון, כל פעם בגזרה אחרת, אז יגיע התור של קריית-שמונה, ואני עוד אתאם אתך בשעות הבוקר אנחנו נגיע אליכם ועוד נקיים ישיבה של הוועדה אצלכם, חוץ מהביקור שלי.

דבר שני שאני רוצה לומר לך, שבעקבות ביקור ראשי הוועדות בצפון, שדיווחתי בראשית הישיבה, יש יוזמה שלי, יחד עם יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות, להניח הצעת חוק של הקמת אוניברסיטה אזורית בגליל, אבל השפה שלי – אוניברסיטה רב-קמפוסית בגליל,
יעקב ארזי
אני אומר אל תגיד רב-קמפוסית,
היו"ר זבולון אורלב
אזורית. היא מוכרחה להיות רב-קמפוסית, היא מוכרחה, בלי זה היא לא תקום, אבל איך אמרת? בביקור שלי נדבר על זה.

הכוונה היא ביום שלישי הבא כשהכנסת מתכנסת, לעשות מאמץ להחתים אפילו 100 חברי כנסת על המהלך הזה, זה לא ייפגע בסעיף 9 המפורסם של חוק המל"ג שנותן חופש אקדמי אלא אנחנו אומרים למועצה להשכלה גבוהה – תשקלי רק שיקולים אקדמיים, אל תשקלי שיקולי תכנון, זה אנחנו הפוליטיקאים נשקול ואנחנו נחליט איזה אזורים בארץ צריך להעדיף בתקופות מסוימות ואל תשקלי שיקולי תקצוב, כי החוק יבטיח תקצוב בתקנה תקציבית מיוחדת, להוסיף את הדלתא בין תקצוב מכללות לבין תקצוב אוניברסיטאי. תשקלי רק את השיקולים האקדמיים ואת הרמה האקדמית, אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהיא, שהחוק הזה יקדם, אז אני מניח שאם ימים כתיקונם לא הביאו את התוצאה המקווה הזאת, בגלל הקיצוצים של האוצר בהשכלה הגבוהה שזה 20% בארבע-חמש השנים האחרונות, אז יכול להיות שזה יהיה גם כן חלק מתהליך השיקום של הגלילי, כי מוסד להשכלה גבוהה, אני מסכים אתך שהוא עוגן סוציולוגי מאוד משמעותי ליציבות, לאליטה, לשכבה מנהיגה באזור שצריך לטפח אותו.

לגבי משרד החקלאות, זה לא תפקידי, אבל אני אומר שתמיד אחרי המלחמה יש נפלים ובעיקר בשטחים הפתוחים אז לא יודע, תמצאו דרך להעיר לקב"ט שלכם להזהיר את כולם, גם את החקלאים, שאחרי זה שיצאו לשדות שיזכרו שיש הרבה, גם מה שהצבא, אגב, משאיר אחריו, זה בתור חייל אני יודע את זה, אז צריך מאוד מאוד דווקא החקלאים צריכים להיזהר, זו תופעה לצערי ידועה שיש אחרי זה נפגעים בגלל נפלים וחומרים אמל"ח, חומרי אמצעי-לחימה שתמיד משאירים בשטחים הפתוחים. אבל זו הערה צדדית.
אורי מינגלגרין
רציתי לחזק את יעקב ארזי, אבל עכשיו נותר לי רק לחזק את יושב-הראש בעניין של למרות החלטת המועצה להשכלה גבוהה, לקדם את נושא האוניברסיטה בגליל. אני גם מאמין שזאת הדרך היחידה להפוך את המקום הזה למקום אטרקטיבי לכל שכבות האוכלוסייה ולחזק את הגליל, אחרי שהמלחמה תיגמר.
היו"ר זבולון אורלב
יש לי תקווה שזה יקום, כי בדרך-כלל כל דבר שהמל"ג התנגד הוא בסוף קם, אתה יודע שהמל"ג התנגד להקמת האוניברסיטה בתל-אביב, ששרת החינוך באה ממנו. אגב, הטענה אז היתה לחוסר רמה אקדמית, המל"ג התנגד להקים את אוניברסיטת חיפה, בטענה שזה יהרוג את הטכניון, המל"ג התנגד להקים את אוניברסיטת בן-גוריון, אז אני מקווה שחרף ההתנגדויות האלה, אנחנו לא, אני כאיש חינוך או כיושב-ראש ועדת מדע לא אתן לפגוע בחופש האקדמי של המל"ג, שהוא ישקול את השיקולים האקדמיים, אבל רק את השיקולים האקדמיים, אל תנהלו את המדינה, את המדינה – תנו לנו לנהל.

יש עוד מישהו מהמו"פים?
אלישע ילין
אני מנהל את החממה הטכנולוגית בקצרין.

הרבה אני לא אוסיף על מה שארזי אמר, אבל אם מדברים על נזקים ואנחנו כבר מתחילים להריח אותם- - -
היו"ר זבולון אורלב
חממה למה?
אלישע ילין
החממה היא חממה טכנולוגית, היא די הטרוגנית, זאת אומרת היא עוסקת בפרויקטים רפואיים, מכשור רפואי, ביו-טכנולוגיה, חומרים חדשים, וגם תשומות לחקלאות, גם פרויקטים חקלאיים, דווקא עם מכון וולקאני יש לנו שיתוף למרכז אצלי.
היו"ר זבולון אורלב
כמה עובדים?
אלישע ילין
מגיע לסדר גודל של 60 עובדים סביב הפרויקטים והחממה,
היו"ר זבולון אורלב
ורובם מרמת הגולן?
אלישע ילין
לא. יש מאצבע הגליל, מקרית-שמונה, מהגליל, מעמק הירדן, ויש גם יזמים שבאים ממרכז הארץ, אפילו מתל-אביב. כמובן בימים האלה הם לא מגיעים, אבל, אז ישנה, אחת הבעיות שהכי לוחצות עלינו זה באמת עיכובי תקציבים שאני מניח שהסיבות לא קשורות במלחמה, אלא כל מיני סיבות בירוקרטיות שצריך להאיץ ואנחנו בשביל לא לתקוע יזמים שכבר עזבו את מקומות העבודה שלהם ונשארו בעצם תלויים באוויר, אנחנו מפעילים הלוואות שלנו, של החממה. החממה היא חממה מופרטת ומניעים תקציבים, אבל גם זה נגמר וזה יזמים,
היו"ר זבולון אורלב
למה יש עיכובים תקציביים שלא קשורים למלחמה?
אלישע ילין
זה קשה לי לשפוט, אני יודע רק את התוצאות. אין תקציבים של פרויקטים.

דבר נוסף שנזק שאני צופה ואנחנו כבר מריחים זה תביעות קבלני משנה לקבל כספים שאנחנו מעכבים להם כתוצאה מהמצב הזה, זאת אומרת היות ויש האטה בפעילות, יש האטה גם בהזרמת כספים ואני צופה, כבר יש איומים של קבלני משנה ותביעות לפרויקטים, אז צריך לראות איזה שהוא מנגנון שידע לטפל גם בנושא הזה.
רינה פרידור
היתה בעיה שלא קשורה למצב, בהזרמת כספים לחממות בחתימה על אישורים חדשים לפרויקטים חדשים, בגלל כל מיני סיבות שלא קשורות במצב, אבל אני חייבת להגיד שבגלל המצב נעשתה פעילות מיוחדת ובשבוע האחרון שוחררו 95% מהכספים האלה,
היו"ר זבולון אורלב
לפי מנגינת דבריך, אתה לא ב- 95%,
רינה פרידור
האמת היא שחלק מהכספים בדרך אבל הטענה היא טענה מאוד מוצדקת, היה עיכוב ארוך וקשה שהתגברנו עליו בגלל המלחמה, אחרת כנראה שזה היה לוקח יותר זמן לחלץ את זה, אבל העובדה היא שרוב הדברים חולצו כבר.
היו"ר זבולון אורלב
בִתיה לא מרוצה כל-כך,
בִתיה פודרביטל
לא, היה עיכוב, האוצר, זה היה עיכוב טכני, אבל חלק גדול מהאחריות עלינו ואני לוקחת את כל האחריות, זה שוחרר בלי שום קשר למלחמה, בלי שום קשר למצב, זה שוחרר, זה היה צריך להשתחרר מזמן, זה לא היה פקטור לכאן או לכאן.

צר לי להגיד, מילאנו את חובתנו קצת באיחור.
היו"ר זבולון אורלב
המצב הזה שנמצאים במצב מיוחד ויש להם תביעות של ספקי משנה,
בִתיה פודרביטל
בלי קשר, היה תביעות,
היו"ר זבולון אורלב
מתי הכסף יגיע?
בִתיה פודרביטל
הכסף עכשיו בתמ"ת, אצל החשבת שלנו, של משרד התמ"ת, והוא כבר בתהליכי העברה.
היו"ר זבולון אורלב
רינה, מתי את מעריכה שזה יגיע?
רינה פרידור
תוך שבועיים יגיע כל הכסף, אני מקווה.
היו"ר זבולון אורלב
במקביל אתם תסגרו שבועיים , תספגו. זאת אומרת, אין חשש להתמוטטות או משהו כזה?
אלישע ילין
האמת, כשיש מלחמה, אז הלוואי ואלה יהיו הצרות היחידות, אבל,
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו, כל אחד עושה את העבודה שלו.
אלישע ילין
התביעה לא מגיעה, הדואר לא מגיע.
היו"ר זבולון אורלב
הדואר בקצרין עובד?
אלישע ילין
לא, יש בעיות של שליחים, אפילו את המזגנים מעפולה לא מגיעים לתקן, למרות שאני אומר להם – בואו נלווה אתכם לאורך המערכת הסורית אז תעקפו את כל הזה, אז אחרי ששמעו שהיה מטען בקונייטרה שלשום, אז גם זה לא מסכימים.
היו"ר זבולון אורלב
תגיד לי, בקצרין אנשים צמודים למרחבים מוגנים או,
אלישע ילין
יש כרוזים, כמו בקריית-שמונה, שמתריעים להיצמד, כן.
היו"ר זבולון אורלב
כי אני מבין שביישובי הדרום,
אלישע ילין
ביישובי הדרום יותר שקט, כן, הבעיה היא מקצרין צפונה,
נורמן סנסברג
אפשר להוסיף משהו? אני סמנכ"ל במיט"ב. קריית-שמונה.

אנחנו רוצים לגרום שיהיה בקריית שמונה איזה שהוא שינוי סוציו-אקונומי, זאת אומרת אנחנו מביאים משהו חדש אבל הבעיה היתה כשדיברנו פה הרבה, וזה כל הלוגיסטיקה, Communication, financial Institutions, recovery efforts, זה הכל נעלם בקריית-שמונה כמעט מהיום הראשון של המלחמה. אז לא היה שום סיבה לאנשים להישאר שם. אז מה שקרה, שכולם ברחו.

בעצם, יש לך איזה שהוא בסיס סוציו-אקונומי, כמו היי-טק, ואתה רוצה שזה יחליף בוא נגיד משהו כמו Agriculture, ויש מצב של Stress, אבל כמו שאתה דיברת, אבל אני זוכר שכשאני הייתי סטודנט ב- 1973 והיה מלחמה, אני עדיין נכנסתי ו- I picked tomatoes. זה תלוי, זה לא כל-כך שחור ולבן. אני פשוט מסביר לך שיש איזה שהוא Failure פה, של ה- Infra-structure של המדינה, זאת אומרת לתמוך בהיי-טק שזה חלק אינטגראלי של הכלכלה, לפחות בקריית-שמונה.

אז אני פשוט רציתי להגיד לך, הבעיה שלנו זה לא כל-כך כלכלי, אני בטוח שאת הכסף נקבל ופה וזה, זה יסתדר, משקיעים, זה יסתדר. הבעיה של בתור משהו שיכול להחזיק את העם בקריית-שמונה, It's a failure. פשוט Failure. וזה מאוד, It disappoints, הרבה אנשים.

יש לנו עובדים שהם היו הרבה נזקים בבתים שלהם, במכוניות שלהם, ועכשיו הם רוצים, בא ה, איך אומרים את זה? השמאי, הממשלתי, אבל הוא לא ממשלתי. He is out sourced, he is private,
היו"ר זבולון אורלב
נכון.
נורמן סנסברג
אז אין לו שום אינטרס לשרת, זאת אומרת באופן אידיאולוגי או משהו כזה. הוא סתם מישהו שאתה נותן לו חשבון. אם הוא עושה את זה עשר ביום או חמש ביום או משהו, זה לא כל-כך משנה. אז הבקשה שלנו, זאת אומרת, שלכל אחד שנגרם לו נזק מלחמה שיהיה איזה שהוא פעולה מרכזי, ממשלתי, שהכל, בכל הבעיות שלו, In one step, כי מה שקורה, אם אפשר, יש לנו ילד הוא, אני קורא לו ילד כי הוא בן הצעירים כבר חמש או שש, הוא לא יודע איך להסתדר עם הדברים האלה, בא מישהו, רושם כזה צ'יק-צ'ק הולך, בקושי מדבר אתו, out sourced, זה אנחנו מנסים לפתור את הבעיות בשבילו. אבל זה לא בדיוק, זה, הוא לא צריך להיות תלוי בזה שיש לו בוס טוב.
היו"ר זבולון אורלב
נתת מחמאה גדולה לעובדי המדינה שהם יותר אידיאולוגים מהשוק הפרטי.

אני מוכרח לומר לך אבל שאני לא בטוח ששמאי ממשלתי הוא יותר אידיאולוגי משמאי פרטי, אני מוכרח להגיד, אני אומר את זה, אני לא, אני לא בטוח ברצון שלו להיות אמיתי, להיות הוגן, אני לא, אני עובד, אני עובד מדינה 27 שנים, אז אני, כלומר אני לא רואה הבדל בין מורה עובד מדינה בחינוך היסודי לבין מרצה באוניברסיטה שהוא לא עובד מדינה, אני לא,
נורמן סנסברג
OK, הבנתי.
היו"ר זבולון אורלב
אני לא רואה את, גם העובדים שלך הם לא עובדי מדינה והם עובדים מאוד מסורים, אני מניח, מאוד אידיאולוגיים.

במדינת ישראל, לצערנו, יש הרבה מאוד ניסיון עם מס רכוש. אנחנו מדינה יחידה בעולם, שיש לה שני מנגנונים שמטפלים בנזקים של מלחמה. אחד זה זרוע שמטפלת ברכוש, זה מס רכוש, ואחד זה הזרוע שמטפלת באנשים שזה הביטוח הלאומי. יושב כאן חזקי, חבר מועצת הביטוח הלאומי, יושב-ראש ועדת הכספים עד היום. אלה שתי זרועות שאין להן אח ורע בעולם. אנחנו מקום שבאים ללמוד ממנו אבל אני מסכים שאם אפשר תמיד לתקן, כדאי לתקן. אני רושם זה גם רשום בשיחה עם שר האוצר נעלה את הדבר הזה, בביקורים שלי בצפון, עוד לא הייתי בקריית-שמונה. הייתי בחצור, צפת, כרמיאל, נהרייה, חיפה, עכו, וכל ביקור – שניים-שלושה מקומות, לא הרגשתי שיש בעיה עם הסוגיה הזאת, כלומר אתה הראשון שאומר, אבל גם אם אתה אומר, בשבילי זה בעיה, OK? אני אתייחס לבעיה הזאת, בהחלט.

יכול להיות שגם, יכול להיות שצריך גם, לא מספיק לתת את השירות ההוגן, אלא צריך גם לתת את ההרגשה, יכול להיות, יכול להיות שצריך מישהו.

אני רוצה עכשיו לעבור ל- IBM בחיפה.
עודד כהן
אני מנהל מעבדת המחקר בחיפה. יש לנו כ- 600 עובדים, 400 מתוכם בחיפה, שזה האתר הגדול. המטרה הראשית שלנו היתה לקיים את הפעילות, אנחנו יושבים בקמפוס של האוניברסיטה, אוניברסיטת חיפה.

המטרה הראשונה שלנו היתה כלפי השותפים והלקוחות לקיים עסקים כרגיל וניסינו לעשות את זה במספר דרכים. חלק מהעובדים שלנו המשיכו לבוא לעבוד, בסייט,
היו"ר זבולון אורלב
יש מרחבים מוגנים?
עודד כהן
יש. בניין חדש, שלוש שנים, יש מרחבים.

חלקם נשארו בבתים, אבל בתחום שלנו, באמצעות תקשורת מהירה וכו', ניתן לעבוד. חלק עזבו עם המשפחות לאזור המרכז ותמכנו בהם. התאפשר להם לעבוד או מהאתרים שלנו באזור תל-אביב ולחלקם גם מצאנו פתרונות דיור, או בבתי-מלון או בעזרה של עובדים אחרים של החברה, שנמצאים במרכז וכו'.

מבחינת הנזקים, הנזקים הישירים, ניסינו לעשות כמובן סדרי עדיפויות, קודם כל כל מה ששייך ללקוחות חיצוניים וכו', לתת להם עדיפות יחסית לדברים הפנימיים, יחסית ללקוחות בארץ. נזקים קצרי טווח כרגע נראה שבהנחה שנחזור יחסית מהר לעבודה מהירה, לעבודה תקינה, ונתאמץ קצת יותר, על פני השנה אנחנו מקווים לעמוד בכל היעדים שלנו. אנחנו לא יודעים איך תיגמר המלחמה ומה עוד יהיה וכו', קשה לנו להתחייב על זה. צמצמנו למינימום את הנזקים הישירים.

מה שכמובן מטריד אותנו, כספית, אני מניח שהעובדים שלנו, זאת אומרת ההוראה היתה לעובדים לנסות לעבוד – או מהבית או מהמלון או מהדוד במודיעין או בסייט, כשהמטרה העיקרית זה לעבוד, אפילו לעשות את מירב המאמצים אפילו אם הם לא הכי פרודוקטיביים. לכן יש עובדים, מן הסתם, שהיו רק 50% פרודוקטיביים או 75% פרודוקטיביים. עושים חשבון יבש, אז מ- 60, נניח 60 מיליון דולר שנתי, זה יוצא שמשהו, בהנחה שעובדים עבדו בין 60% ל- 80% פרודוקטיביות, אז זה נזק של מיליון דולר או עד שני מיליון דולר, ישיר. אבל זה, אני חושב שהפיצוי הממשלתי הוא פיצוי הוגן, זה יעזור במידה מסוימת באותם מקומות שנצטרך נגיד לשכור כוח-אדם נוסף כדי לעמוד ביעדים במשך השנה זה יעזור, זה לא הבעיה הראשית שלנו, בוודאי שלא תזרים המזומנים וכו'.

הבעיה הראשית זה מה הנזק ארוך הטווח לשותפים וללקוחות. זאת אומרת, כמובן שבטווח הקצר יש איזה סימפטיה, מקבלים את אותם אי-מיילים, טלפונים, הכל בסדר. כמה מהם יחליטו,
היו"ר זבולון אורלב
הלקוחות הם בישראל?
עודד כהן
לא, בישראל אין בעיה בכלל, אני מדבר על לקוחות בארצות-הברית ובאירופה.

כמה מהם יחליטו לגבי פרויקטים בשנה הבאה שכדאי ללכת למקום אחר – זה דבר שאני לא יודע את התשובה עליו.
היו"ר זבולון אורלב
כלומר, להם יהיה איחור. יש לקוחות,
עודד כהן
לא, אנחנו מנסים, לא, בטווח הקצר כרגע אנחנו בודקים את זה יום-יומי, נראה שאנחנו כרגע עומדים,
היו"ר זבולון אורלב
אז מה החשש?
עודד כהן
בחלק מהדברים אנחנו מסתכלים על יעד שנמצא נגיד חודשיים קדימה או שלושה חודשים קדימה, ותחת, נפגענו בטווח הקצר, רק אנחנו מניחים שאם העבודה תחזור ואנשים יחזרו, אנחנו גם מתחילים לחוש עכשיו את הפגיעה של המילואים, אז אנחנו עדיין מקווים שאנחנו נוכל לעמוד ביעדים. חלק מהדברים האלה מטפטפים, זאת אומרת, חלק מהדברים האלה מטפטפים, חלק מהבעיות שלנו מטפטפות החוצה ואם תהיה פגיעה ביעדים, לא ברור מה טווח הנזק האסטרטגי.
היו"ר זבולון אורלב
הבנתי. האם יש איזה שהוא נזק במערכת הקשרים עם IBM העולמית? איפה החברה העולמית,
עודד כהן
אנחנו מנסים למסך ככל האפשר את המצב. יוצרים תמונה של Business as usual, הכל בסדר, אנחנו דואגים לביטחון העובדים, נותנים להם אפשרות לעבוד,
היו"ר זבולון אורלב
יש התעניינות מצדם?
עודד כהן
מסוימת. חלקה באשמתנו, זאת אומרת אנחנו לא מדאיגים אותם. אנחנו אומרים – כן, יש לנו תוכנית שהכנסנו לפעולה, לכם יש כזאת?
היו"ר זבולון אורלב
הם יודעים שחיפה מופגזת, הם יודעים שאתם גרים בחיפה.
עודד כהן
כן, אז אנחנו מרגיעים אותם שחלק עובדים בבתים ויש בתוך הבתים מרחבים מוגנים ויש הרי תקשורת מהירה והכל, Business as usual, והם נרגעים. יש כמובן איזה שהיא סימפטיה, אבל לפי דעתי הסימפטיה תיעלם, זאת אומרת, זה לא, בסופו של דבר מקבלים החלטות עסקיות ואם אנחנו אכן נעמוד ביעדים וניתן את התפוקה,
היו"ר זבולון אורלב
מה הסיכוי שבאמת תעמדו ביעדים?
עודד כהן
זה קצת צריך לראות, צריך לעשות הנחות מה יקרה אחר-כך.
היו"ר זבולון אורלב
ההנחה היא שלחימה נגמרת בסוף השבוע הבא.
עודד כהן
אם הלחימה נגמרת והמילואימניקים חוזרים, נתאמץ, ואני מניח שנתאמץ כי עובדים עושים מאמצים בלתי רגילים לעמוד ביעדים, אז אני מניח שיהיה בסדר.
היו"ר זבולון אורלב
מה המשקל של המילואימניקים בפרשה הזאת? משקל גדול?
עודד כהן
מתחיל להיות משמעותי, הוא לא מפולג שווה, לכן זה מתחיל להיות משמעותי בפרויקטים מסוימים. יש פרויקט של חמישה אנשים, שלושה הלכו למילואים, אז כבר אי-אפשר, ויש יעד קרוב, אי-אפשר להסתיר את זה.
היו"ר זבולון אורלב
יש קשר, מה שאני חושב, בין אנשי ההיי-טק לבין היותם מפקדים בכוחות הלוחמים?
עוזי אפל
אנחנו במרכז, מה שנהרגו אז שמונה אנשים במוסך הרכבת, נפל מאתנו די קרוב טיל, החלטנו שאין לנו מרחבים מוגנים, לפי הוראות פיקוד העורף ושלחנו את כל האנשים הביתה.
היו"ר זבולון אורלב
כמה אנשים זה?
עוזי אפל
צוות החממה הוא שישה פלוס זה שבעה איש, יש לנו 12 פרויקטים עם ממוצע שלושה-ארבעה איש לפרויקט, תכפיל, זה בסביבות 40 איש, 45, 46 איש, יצאו לחופש, מאולץ. הנזק הוא נזק ישיר, כשהפרויקטים הם פרויקטי תוכנה, אפשר לקחת חלק מהעבודה הביתה ולתקשר דרך הרשתות תקשורת, אבל כשאתה מדבר על פרויקטים אחרים שרובם עבודת צוות, ביצוע ניסויים, העבודה לא מתבצעת. זאת אומרת, הנזק לטווח הקצר הוא אי-עמידה בתוכניות העבודה, פיגור שהוא יחסי לזמן ומכיוון שהמשכורות משולמות כמו שרינה מציינת, תצטרך איזה שהיא תוספת יחסית לזמן על-מנת לכסות את העלויות התקציביות.
היו"ר זבולון אורלב
בסוף החודש הזה העובדים יקבלו משכורות?
עוזי אפל
החודש שילמנו את המשכורות.
היו"ר זבולון אורלב
אתה עכשיו, שילמת את משכורת יולי כבר?
עוזי אפל
ב- 1 לחודש שילמנו משכורת.
היו"ר זבולון אורלב
אתם משלמים ב- 1 לחודש?
עוזי אפל
כן, אנחנו שילמנו מה- 12 ליולי עד היום. החממה לא עובדת. אנחנו משלמים משכורות, עדיין מהמקורות שלנו.
היו"ר זבולון אורלב
אחרי זה – לא יודעים מה יהיה.
עוזי אפל
נקווה שזה ייגמר בגדול.
היו"ר זבולון אורלב
מה הערכת הנזקים? כמה עולה שבוע של סגירה?
עוזי אפל
אמרתי – בסביבות חודש – 4% - 5% מהתקציב הכולל.

התקציב של פרויקט במסגרות הוא בסביבות מיליון וחצי, שני מיליון ש"ח, תעשה חשבון, תכפיל כפול 13 פרויקטים. בסביבות שני מיליון שקל, משהו כזה.

דבר אחד זה להבין את הנזקים ואת הדברים ופעם אחת לשבת בהזעקה, אז זה דברים שאם אתה לא חווה את זה, הזעקה, יש נזקים עקיפים פסיכולוגיים, לא כלכליים.
היו"ר זבולון אורלב
בעיקר לילדים. גם על זה, וגם על זה לצערנו מדינת ישראל מנוסה, דיברנו על קריית-שמונה, יש בקריית-שמונה נולד המומחה היום לדעתי, אחד מהמומחים הבין-לאומיים החשובים ביותר להתמודד עם מצבי חרדה, זה פרופ' מודי להד, שגידלתי אותו כמנכ"ל משרד החינוך, היה אז מאבק שיחזיקו כזה אדם אני חושב שהצטבר הרבה מאוד ניסיון לצערנו, אנחנו מנוסים במצבי חרדה ובמצבים בעייתיים.
רינה פרידור
אני רוצה להוסיף. חלק גדול מהפרויקטים, במקרה דווקא בגליל, בחממות, הם פרויקטים במדעי החיים, ביו-טכנולוגיה, פארמה, אחוז הנשים שם הוא יותר גבוה מאשר בהיי-טק, אלקטרוניקה וכך הלאה ונשים במצב הזה עוזבות טוטאלית, זאת אומרת לא עובדות חצי יום מהבית או משם, יש להן את הילדים, הילדים בבית והן לא יכולות להרשות לעצמן וההתנתקות היא טוטאלית ולכן הנזק מהבחינה הזאת דווקא בגליל הוא אפילו יותר גדול.
היו"ר זבולון אורלב
מבחינה זו, ההסכם של האוצר עם המעסיקים וההסתדרות הוא הסכם טוב כי הוא לא עושה אבחנה מה הסיבה, למה אדם לא הגיע לעבודה, בין אם זה אישה שצריכה לטפל בילדים או בין אם אין מרחב מוגן.
יוני אפרת
מרכז קטיף היה פעם בגוש קטיף, אחרי ההתנתקות עברנו לאזור ניצנים. שייך למשרד המדע.

המרכז הזה נותן תמיכה חקלאית לחקלאים שהתפנו מגוש קטיף, יש לו גם מרכז מעבדות שבודק שאריות של חומרי הדברה,
היו"ר זבולון אורלב
אבל אין יותר חקלאות של גוש קטיף, בנתונים שנתנו לי,
יוני אפרת
זה נכון.
היו"ר זבולון אורלב
המתיישבים, מתוך 350 אני חושב, חקלאים, חזרו ארבעה או חמישה לחקלאות, משהו כזה?
יוני אפרת
האזור הזה, בכל-זאת הוא אזור חקלאי לא רק של גוש קטיף, חקלאים אחרים יקבלו את השירות מאתנו. כלומר קיבוצים, מושבים בסביבה,
היו"ר זבולון אורלב
המפעל שהועבר לשדרות, הוא עכשיו מופגז בשדרות. המפעל של עלי קטיף.
יוני אפרת
כן, בזמנו עלי קטיף קיבל מאתנו הרבה מאוד,
היו"ר זבולון אורלב
הפירמה נשארה, המפעל נשאר קיים.
יוני אפרת
יש גם מרכז מעבדות שנותן שירותי מעבדה לחקלאים ולמקומות נוספים, יש להם באזור.
היו"ר זבולון אורלב
חברים, אני מבין שהנזקים קצרי הטווח לתחומים שדיברנו בהם, החממות, המו"פים, מכוני המחקר, הם דומים לנזקים שליתר המגזרים בגלל שאנשים לא יכולים להגיע למקומות העבודה. זאת הבעיה העיקרית שמצב הלחימה לא מאפשר לאנשים להגיע למקומות העבודה ולכן כל אחד במגזר שלו, בעצם הפעילות לא עובדת בהיקף מלא, במקומות מסוימים היא אפילו מושבתת לחלוטין, כמו ליד בתי-הזיקוק והנזק הוא שבעצם נזק של עיכוב. מצד אחד, יצטרכו לשלם משכורות, מצד שני – העבודה המחקרית והמדעית לא נעשית והיא תצטרך להיות, להיעשות במועד מאוחר יותר.

אני שמח שמשרדי הממשלה, גם התמ"ת, גם החקלאות וגם המדע שנמצאים כאן, בעצם ממשיכים בתקצוב כאילו אנחנו נמצאים בשגרה, כדי שהעובדים יקבלו את המשכורות ואני מבין שחלקם גם ימצאו את פתרונם במסגרת ההסכם שיש למשרד האוצר עם המעסיקים ועם ההסתדרות.

ההשפעה ארוכת הטווח היא לדעתי כרגע לא ידועה, ברור שתהיה השפעה, בין אם זה מדובר בחברות רב-לאומיות שאנחנו לא יודעים מה יקרה איתן ומה המשקיעים מחוץ לארץ יעשו ומה יעשו קליינטים אפילו אם יקבלו במועד, הם יגידו – למה אני צריך בכלל להיות בספק ואנחנו לא יודעים את המשמעויות האלה ולכן יש כאן, צריך לחשוב כל משרד ממשלתי בקטע שלו, לחשוב על הדבר הזה.

אני שמעתי גם את הדאגות הנוספות שיש לאנשים, ביחס לתחומים שהם לא תחומי מדע וטכנולוגיה, כמו מה יקרה לאנשים שצריכים לשלם להם פיצויים ומה יקרה ביכולת האחיזה של תושבי הצפון במקום. אלה בהחלט נושאים שצריך להתייחס אליהם.

כאמור, אני מקצר את לוח-הזמנים, אם אפשר עד סוף יום העבודה ביום ראשון, כלומר עד יום ראשון בשלוש-ארבע, להעביר בדואר האלקטרוני של הוועדה חומר לקראת הפגישה בין מי שמעוניין לקראת הפגישה שלנו עם שר האוצר ושר הפנים ואני אבקש מיושבת-ראש ועדת הכנסת שיהיו גם המנכ"לים, גם של, לפחות עוד שניים-שלושה משרדים כמו התמ"ת או כמו המדע, כדי שנוכל להעלות שמה ולהיות שגרירים שלכם.

אנחנו נשתדל להעביר לבִתיה את, כדי שגם את תהיי מעודכנת בנושאים שיעלו, שלא יגיד שר האוצר ששמע פעם ראשונה, לנסות לראות מה ניתן לעשות.

באופן כללי, אני יכול לומר שככל שבאמת נושא ה-היי-טק והמחשוב קצת מוכיח את עצמו שאנשים היום פחות קשורים למקום הפיסי של מקום העבודה שלהם, אם כי חסרה רוח הצוות שהיא תמיד, עדיין הרוח האנושית, אין לה,
עודד כהן
יש לנו דיון שדחינו אותו כמה חודשים, האם כן או לא לאפשר לעובדים לעבוד מהבית, בגלל זה שאפשר לעבוד, אז לא הספקנו לדון בזה ופתאום באה המלחמה, ונתנה לנו תשובה, מה כן ומה לא.
היו"ר זבולון אורלב
יש לזה הרבה מאוד חומר, על יתרונות וחסרונות של עבודה מהבית, אבל החזאים החברתיים צופים שהתהליך הוא יהיה מאוד מאוד ברור – יותר ויותר אנשים יעבדו מבתיהם. זה התהליך. אני כאיש חינוך, יש לי עם זה בעיה, מה יעשו עם כל המורים וכדומה, אבל בכל יתר התעשיות, יש לי מידע מרחוק, כן, כן, היא לא מתפתחת לשמחתי הרבה. עדיין הקשר האנושי. ויכול להיות שהצורך האנושי הוא כזה שהוא לא, אדם הוא יצור חברתי, הכישורים שבורא עולם חנן אותו הם כישורים חברתיים ולו רק יכולת הדיבור שלנו, יכולת התקשור שלנו ולכן הצפי לעבודה מתוך הבית, יכול להיות שהיא תתממש אבל תצטרך להיות קומפנסציה, צריך להיות פיצוי בתחומים אחרים. אז יכול להיות שבמקום חמישה ימים אדם בכלל יעבוד שלושה ימים, אבל אז הקומפנסציה תהיה קומפנסציה של בילוי חברתי, שעות הפנאי, תרבות וספורט, דיאטות וכדומה, קבוצות תמיכה למיניהן.

על כל פנים, זה בוודאי הוכיח את עצמו שחלק מהנזקים מוזערו על-ידי כך שבעצם מפעלים ומסגרות אפשרו לאנשים לעבוד מבתיהם. מרנין מאוד גם היה לשמוע את הסולידאריות החברתית שקיימת גם בתוך החברות, כמו ששמענו מ- IBM שעובדי חברה מארחים עובדים אחרים או כמו שהדסה ומכון ויצמן לוקח עצמו לפעול בתחום הזה. יכול להיות שגם אנחנו, אחרי המלחמה, בשש אחרי המלחמה, נקיים גם כן דיון על כל הסוגיה הזאת של עבודה מרחוק. זה יכול להיות דיון מעניין לראות לאן, לאן מתפתחים הדברים.

אז נאחל לכולם שיהיה שלום מהר ושכולם, נשמור על עצמנו ושנעבור את המלחמה בריאים ושלמים כמובן גם לחיילים וגם לאזרחים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:27

קוד המקור של הנתונים