כנסת פתוחה

PAGE
1
הועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

6.8.2006


הכנסת השבע עשרה

מושב ראשון נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס'

מישיבת הועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

יום ראשון, י"ב באב התשס"ו (6 באוגוסט 2006) , שעה 11:00

הישיבה התקיימה בתל אביב

גורל העובדים הזרים בימי המלחמה

רן כהן – היו"ר


שי חרמש


שרה מרום- שלו

אפרים כהן, משרד התעשייה והמסחר, ראש מנהלת עובדים זרים


שלום בן משה, משרד התעשייה והמסחר, מנהל יחידת הסמך


דורון רז, איגוד חברות הסיעוד


ד"ר אורית לקסר, משרד הבריאות, אגף גריאטריה


רן כהן, עמותת הרופאים לזכויות אדם, רכז פרויקט מהגרי עבודה ופליטים


עו"ד ענת גונן, קו לעובד, מרכזת סניף חיפה


עמית אבנר, גלעד


ארנון וולוסקי, ארגון הגג של המסעדות האתניות


אל"מ חיליק סופר, משרד הביטחון, רמ"ח אוכלוסייה פיקוד העורף


עו"ד זהבה גור, לשכת עורכי הדין, יו"ר הועדה לעובדים זרים


יוסי אדלשטיין, משרד הפנים, מנהל האגף לזרים


תנ"צ עזרא אהרון, המשרד לביטחון הפנים, ראש מנהלת ההגירה


רפ"ק צפריר עובדיה, המשרד לביטחון הפנים, עוזר ר' מנהלת ההגירה


אלי מוגרבי, התאחדות חקלאי ישראל


אפרים פרחאן, עמותת חברות הסיעוד הפרטיות

תמי ברוך

הדר אלטשולר - חבר המתרגמים בע"מ

גורל העובדים הזרים בימי המלחמה

רבותיי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הועדה ברשותה של חברתי, חברת הכנסת שרה מרום. אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת בזמן הפגרה אבל גם בזמן מלחמה. לכן אין לנו דרך אלא לדאוג לכך שבשעה שכל העם בישראל נמצא במצב שבו יש דאגה וחרדה לגורל החיילים ולגורל האזרחים בצפון שאנחנו גם נגלה דאגה אנושית, תרבותית, מוסרית לגורלם של העובדים הזרים ובמסגרת הזאת אני רוצה להרחיב במיוחד גם לאלה שעובדים עם האנשים הסיעודיים שזקוקים להם וקשורים אתם קשר לא נעים להגיד, אבל כמעט של חיים ומוות, של תלות 24 שעות ביממה, קשר שהוא מצריך במצבים של ירידה למקלטים וכניסה למקומות מוגנים, כמובן לבעיה הרבה יותר גדולה והרבה יותר מסובכת כפי שהיא קיימת לגבי אזרחים רגילים שיכולים הם בעצמם לרדת למקלטים , להיכנס לחדרים מוגנים וכן הלאה. אבל גם אותם מאד מעניין מה גורלם של העובדים הזרים גם בענפי החקלאות, הבניין, התעשייה ובכל המקומות שבהם הם ישנם והייתי מאד מבקש שאנחנו נפתח בסקירות ככל האפשר ממצות של המנהלת במשרד התמ"ת, של נציגות פיקוד העורף אל"מ יחיאל סופר ומשטרת ישראל. וכמובן אם יש פה גם משרדי ממשלה אחרים אז גם משרדי הממשלה האחרים, משרד הפנים, משרד הבריאות. אני אבקש מנציגת משרד הבריאות למסור מהם אתם יודעים לגבי הסוגייה הזאת בעיקר של הסיעוד כי היא במידה רבה מאד מטרידה אותנו. אפרים כהן בבקשה.

אדוני היושב ראש תודה. כפי שציינת שני הנושאים שהם היום קשורים בעובדים הזרים זה נושא החקלאות והנושא הסיעודי וחברי שלום יתייחס להנחיות שהוא הוציא בנושא.


רק ברשותך אני אמסור מספר נתונים שהם חשובים לדיון. אושרו לשנת 2006 כ- 2319 היתרים לחקלאים בצפון, לכל החקלאים.

זה כל מה שאושר לחקלאים בצפון?

זה ההיתרים שהונפקו על ידי יחידת הסמך.

הצפון במקרה הזה זה מחדרה צפונה?

לא, אני מדבר רק על קו העימות, אני מדבר על הגדר ואני מדבר על החקלאים שנמצאים בקו העימות.

קו העימות זה כביש עכו - צפת וצפונה ומזרחה.

אני מדבר על 25 ישובים, אדוני היושב ראש. מטולה והסביבה זה כ- 200 עובדים, יסוד המעלה כ- 200 עובדים, וכן אני מדבר על ראש פינה והשאר.


בבדיקה שערכתי ביום חמישי שעבר הערכה כאלף עובדים זרים נטשו את מקומות העבודה שלהם בצפון. כמעט מחצית וכאלף ממשיכים לעבוד.

אפרים, מה זה נטשו?

או שעזבו מרצונם או שקיבלו הנחיות מהשגרירויות למיניהם. אדוני, גם בבדיקה שערכתי בשבוע שעבר נאמר לי שכמעט ולא יצאו עובדים זרים אשר קיבלו היתר לעסוק בנושא הזה בצפון ועזבו את הארץ, אלא עזבו את אזור הצפון לכיוון המרכז או למקום אחר אבל לא עזיבת הארץ.

כלומר, זה נעשה בעזרת מעסיקיהם? פשוט קמו ונסעו?

כן, או בעזרת השגרירויות שפנו אליהם כתוצאה מהמצב הבטיחוני וזה לגיטימי בעינינו ולכן, ההנחיה שהוציא ראש יחידת הסמך אין אכיפה, יש לראות את זה כדבר הומני, כמו שאזרחים ישראלים עוזבים את המקום אז גם מותר לעובדים זרים לעזוב את המקום ונמצאים באזור.


בפגישה שהתקיימה עם מפקד משטרת ההגירה ועם משרד הפנים הובהר שאנחנו נעסוק בנושא הזה ובעזרת השם, לאחר תום המלחמה הזו ולאפשר בחזרה את החזרת העובדים הזרים בחקלאות שיחזרו למקומותיהם. שלא יוצר מצב כזה שעזבתם עכשיו אז תישארו במרכז אלא צריך להחזיר כי אנחנו כולנו יודעים מה החקלאים סבלו וסובלים בתקופת המלחמה והם צריכים את הסיוע שלנו בגישה העניינית ועל ידי אפילו לא לבצע שום אכיפה אלא לעזור לחקלאים האלה שיקבלו את העובדים בחזרה למושבים שלהם.

אני הבנתי שיש גם מקומות שבהם היתה דאגה למקומות מקלט לאותם עובדים שכן נשארו. ביסוד המעלה נדמה לי.

להערכתנו, אותם החקלאים שנשארו ונמצאים עדיין באזור הצפון בתקופה קשה זו, נמצאים אתם גם העובדים הזרים והם קיבלו את המקלט. והם ממשיכים לעבוד במקומות שמפקדת העורף איפשרה.

יש כאן מישהו ממשרד החקלאות? לא.

גם איפשרנו לעובדים הסיעודיים שהמעסיק שלהם או שהלך לבית אבות או למקום אחר אז שיבואו לשם בלי שום בעיה אפילו במוסדות שהם יש שם כוח אדם, לאפשר להם בתקופה הקשה הזו ללוות את הסיעודי שלהם בכל תקופה שתידרש עד לאחר המלחמה.

למה זה בכלל דרש אישור?

ההנחיה של יחידת הסמך קובעת שסיעודי אשר עובר למוסד מוסדר שיש בו את כוח האדם ואת כל המנגנון הדרוש אין צורך בעובד הזה כי המדינה מממנת או הגוף מממן. לכן הפעם יש הקלה לעובד זר סיעודי שהמעסיק שלו נכנס לבית אבות או לכל מקום, שיהיה אתו באותו מקום. אני חושב שזו הנחיה המונית והנחיה שהיא תלווה את הסיעודי בכל מקום שילך כי היא שלו.


אני בנתונים האלה סיימתי ואני אבקש מחברי בן משה להסביר את כל ההנחיות שלו שהוציא.

אני רוצה להוסיף שני דברים לנתונים. אלף, אין לנו למעשה תמונה מדויקת של מספר העובדים הזרים שעזבו את מקומות העבודה שלהם בתחומים השונים. הנתון שאפרים מדבר עליו הוא נתון של הגופים החקלאיים שאחראים על זה. הנתון הרשמי של משרד החקלאות מדבר על עזיבה של 25 עד 30 אחוז מכלל העובדים הזרים בחקלאות שעזבו את מקום העבודה שלהם.


העזיבה הזאת נעשתה באופן וולונטרי, במידה מסוימת בעידוד של השגרירות. אני דיברתי עם שגרירות תאילנד לפני 10 ימים, אחרי שביקרתי במטולה וראיתי שם את המצוקה שעובדים זרים רצו לעזוב את הארץ ואיימו לעזוב את הארץ, ביקשתי מהשגריר שידבר אתם והסיכום היה לאפשר להם לעזוב למקומות אחרים ואז זה יקל עליהם את העניין. בהתאם לזה הוצאתי את המכתב ובאותה הזדמנות הוצאתי מכתב לכלל המערכות האחרות. גם בתעשייה וגם בבניין גם כדי לפתור את הבעיה של המיגון וגם כדי לתת להם אפשרות לעזוב.

רגע, את זה העברת למעסיקים או למי?

הוצאתי מכתב לכל הארגונים והמעסיקים והגופים הנוגעים לעניין. זאת אומרת גם למשל בפועל לא עובדים בבניין באזורים האלה, יש מסעדות שלא פועלות. אז הבן אדם לא צריך לחפש לו מקום איפה לשים את הראש שלו במקלט אבל הוא אל מקבל משכורת. אז כדי להקל עליו ועל המעסיק שלו שצריך להחזיק אותו ולשלם לו כסף.


הדבר הזה בהחלט יצר מציאות שבה ירדו אנשים למרכז הארץ ולדרום. חקלאי הדרום במסגרת ההסכמים ביניהם יום אחרי זה הגיע אוטובוס, העמיסו את העובדים, שלחו אותם ובמסגרת ההסכם הבלתי כתוב ביניהם, להערכתי שהנושא הזה ייפתר יש להניח שהעובדים הזרים יחזרו חזרה כי זה במסגרת ההבנות בין החקלאים.

רגע, זה חקלאי העביר לחקלאי או איך זה הולך?

חלק עוברים במסגרת החברות. יש חברות שעוסקות בשירותים לחקלאים, החברות הזמינו את האוטובוס בתיאום עם החקלאים, העמיסו את העובדים על האוטובוסים ושלחו אותם כרגע לחקלאים אחרים או בערבה או במרכז הארץ שיעבדו שם. וזה מסודר כדי להבטיח להם שכר שם.

והחובה של תשלום השכר למשל עוברת למעסיק החדש? וזה מתואם?

כן, למעסיק החדש. זה מתואם.

הנושא הזה באמת עלה על סדר היום, אני הוצאתי מכתב, המכתב יישלח היום והוא בעצם מורה ונותן אפשרות לקשיש או לנכה להיכנס לבית אבות יחד עם העובד הזר שלו מבלי שתהיה בעיה לבית החולים מצד אחד ומצד שני לעובד הזר או למעסיק. עד עכשיו זה היה דה פקטו ומעכשיו זה דה יורה.

אז אפשר לומר שזה חוקי לעובדים הזרים לבוא אל הקשיש או לאדם הסיעודי וללוות אותו לכל מקום שהוא נמצא. בסדר גמור.

בדיוק כך. התאריך שנקבנו זה עד סוף חודש אוגוסט ואם יהיה צורך אפשר יהיה להוסיף את זה. זה בא כדי להבטיח שלא ייווצר מצב שייכנסו לבתי אבות עובדים זרים שזה דבר שהוא אסור על פי חוק. ואנחנו מתנגדים לזה גם בהמשך כי זה יצור אחר כך עניינים.

יש לי עוד שאלה אחת לשניכם, לאפרים כהן ולך. אני מבין שבתקופה הזאת אין כניסה של עובדים זרים חדשים לארץ.

לגבי החקלאות בזמנו דיווחנו גם מסתבר בסוף ואני אל מבקר כאן אלא אומר עובדה, שועדת הכספים הזמינה דיון בנושא הזה בזמן שאתה השתתפת ואני שאלתי את השאלה באוזן שלך, האם זה דיון בועדת הכספים או בועדה לענייני עובדים זרים, והיה דיון בנושא זה שהיתה החלטה של כולנו לאפשר להשלים את המכסה שאיפשר מנהל יחידת הסמך להשלמת 26 אלף ובדיקה יסודית יחד עם כל הגורמים העלתה שחסרים כ- 3000 ולכן איפשרנו להכניס שני שלישים מ- 3000 לארץ על מנת להשלים את המכסה על פי החלטת הממשלה.

זאת אומרת שבימים אלה באו לארץ עוד 2000 עובדים?

תיכף נשמע את משרד הפנים המופקד על זה.

התשובה היא שאין כניסה.

נכון, אין כניסה.

למה?

התאילנדים לא מאפשרים את זה. על פי החלטת ממשלת תאילנד כרגע הם לא מאשרים להם לבוא.

אני רוצה להגיד בשולי העניין בקשר למיגון של העובדים הזרים. שהבעיה היא מאד סבוכה והיא לא תיפטר, אני מקווה שהיא תיפטר בנתיב העשרה ששם מקבלים קאסאמים עוד לפני שהתחילה המלחמה בצפון.

אני הבנתי מ- 22 שנה כחקלאי, שאתה מסתובב בשדה ואתה יכול לקבל קטיושה אין שום סיכוי בעולם שמישהו יוכל להגיע לחדר מוגן.

אתה צודק. כשאתה כבר עובד אין פתרון וכשאתה נמצא כרגע ליד החממות שלך, נתיב העשרה זו דוגמא יוצאת דופן.

כשאתה נמצא בשדה אין שום סיכוי וזה ברור לגמרי. כשאתה נמצא באזור נניח של סככת אריזה או טיפול או העמסה זה סביר. כי חדר יכול להיות מוגן וירוצו מהר מאד כי בדרך כלל, אם אני לא טועה, זו התראה של דקה ואז צריך להגיע למקום מוגן. ואז מהחממה צריך פשוט לעוף פנימה. זה נתיב העשרה אבל מה עושים בקטיף אפרסקים או מה שקוטפים עכשיו?

אני רוצה לומר משהו שראיתי במו עיני, ישובים שנמצאים בצפון ובמקום שהם לא עובדים העובדים הזרים נמצאים עם החקלאים או במקלט או בממ"ד יחד אתם, כמו בני משפחותיהם לכל דבר.

אני מאד מודה לשניכם. הייתי רוצה לפנות אליך אל"מ יחיאל סופר, תמסור לנו מהצד של פיקוד העורף מה אתם יודעים ומה ההנחיות שלכם למערכה הזאת כדי שחייהם של עובדים זרים לא יהיו הפקר. קודם כל אני מבין שעד היום אין אף הרוג ואף פצוע מקרב העובדים הזרים. נכון?

יש פצוע מקאסאם בנתיב העשרה.

טוב, זה על חשבון החמאס.

יש גם הרוגה מדום לב בזמן אזעקה, בחיפה. מטפלת.

רבותיי, אני מתנצל שאני חייב לעשות הפסקה של שתי דקות, אני חייב לצאת. שתי דקות ברשותכם ואני חוזר.


בדיוק נפל הקטע הנכון שבו אנחנו מדברים למרות שאנחנו נמצאים בפאוזה של הנושא של הסיעוד. אז באמת מה קרה? מה שמך אדוני? אתה רן כהן, ראיתי ברשימה רן כהן ונבהלתי. ברוך בואך, בוא תספר לנו מה הסיפור של הפטירה של העובדת שנפטרה.

אני אל בקיא בפרטים לחלוטין אבל מה שאני יודע אני יודע מהתקשורת אבל מדובר במהגרת עבודה מרומניה, בשנות ה- 40 לחייה שנפטרה כתוצאה מדום לב בזמן אזעקה. בחיפה. שידורי הטלביזיה הרומנית מחזקים את זה.

אני מקו לעובד בחיפה והדבר הזה קרה בשבוע הראשון של נפילות הטילים על חיפה שהיתה הרבה בהלה. דיווחו על זה לא כל כך בתקשורת הישראלית אבל בתקשורת הרומנית שנקלטת בארץ. היא הוחזרה לרומניה.

איך הדבר הזה עבר כל כך בשתיקה? אני מודה שאני באתי לישיבה הזאת בידיעה שאף עובד זר לא קיפח את חייו במלחמה הזאת. אבל אנחנו מביאים בחשבון שגם מי שמקבל דום לב עקב תקיפה, עקב הפגזה זה אצלנו ה כבר בא ממלחמה אבל לא ידענו עד עכשיו שזה קיים ואני מאד מצטער על האינפורמציה הזאת. אם תוכלי לוודא בשבילנו קצת את הפרטים אני מאד רוצה לשלוח תנחומים בשם הכנסת למשפחה הזאת ולעם ברומניה. אנחנו רוצים ללוות את זה ככל האפשר באופן אנושי. ענת תברר לנו גם לגבי העובדת הזרה וגם לגבי הקשישה שהיא טיפלה בה.


אני רוצה לחזור לאל"מ יחיאל סופר, נציג פיקוד העורף, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ראשית אני מברך על קיום הדיון
בנושא העובדים הזרים. פיקוד העורף נותן מענה לכל האוכלוסייה בתחום ההתגוננות האזרחית. למעשה אנחנו לא מבחינים בין אזרח, תושב, תייר, אם הוא עובד זר, מבחינתנו כולם בני אדם וההנחיות הן רלבנטיות לכולם. בתוך האוכלוסייה עצמה יש כמובן מגזרים מסוימים, השטח מחולק למספר אזורים כמו למשל א1 תושבי קו העימות שההנחיות הם צריכים להיות במקלטים, למעשה מתחילת העימות ועד היום הם במקלטים ובחדרי הביטחון, יש את האזורים היותר דרומיים בצפון שהנחיות המיגון הן קצת מקלות. החלוקה היא גם בתוך האזור יכולה להיות שונות מסוימת, זה בהתאם לעיסוק של כל אדם. בכוונה אני אומר אדם כי מבחינתי אם הוא אזרח ישראלי שעובד במחלקת התעבורה נגיד של עיריית חיפה והמקצוע שלו הוגדר כמקצוע חיוני והוא יוצא לעבוד בחוץ זה בסדר, הוא יכול לעשות את זה, כמובן בהתאם למדיניות המיגון שאנחנו אומרים, תוך דקה הוא צריך להגיע למחסה ובמידה והוא שומע צפירה או כל נפץ אז אנחנו מנחים, אם אין כמובן מבנה סמוך לאזור שהוא נמצא בו אז הוא צריך לשכב או למצוא איזה שהוא מקום מסתור באזור שהוא נמצא בו. וזה כמובן אם את אותה עבודה עושה בן אדם שאנחנו מגדירים אותו כעובד זר, הוא כפוף לאותן הנחיות והוא מבצע את אותם הדברים. אם הוא מטפל סיעודי למשל אז כמובן ההנחיות הן כמו שהמטופל שלו כפוף אליהן, אותו עובד זר כפוף לאותן הנחיות.


אנחנו גילינו והבנו בתחילת האירועים שיש הרבה מאד דוברי שפות שהן שונות, שהם לא דוברי עברית, גם בקרב התושבים כמו הרוסים והערבים. האירועים התחילו ביום רביעי וכבר בתחילת השבוע לאחר מכן, ממש מספר ימים לאחר תחילת האירועים אנחנו תרגמנו את כל ההנחיות של פיקוד העורף כמעט לכל השפות הרלבנטיות, רוסית, ערבית, אנגלית, אמהרית, צרפתית, ספרדית ותאית. היינו בקשר עם משרד הקליטה, עשינו את התרגום יחד אתם, חילקנו את זה במספר צורות. אחד זה בצורת פליירים , שלחנו את זה לישובים שלהם, לרשויות המקומיות והם הפיצו את זה לעובדים הרלבנטיים, עשינו את זה גם במסגרת האינטרנט, תרגמנו את זה ושמנו את זה כקבצים באינטרנט למי שיש, גם בערוץ 33 אנחנו מתרגמים את ההנחיות ממש בצורה רוטינית כל יום. יש גם ספרדית בערוץ 33 למי שצופה.

חסר לך סינית וחסר לך פיליפינית.

השפות שאנחנו תרגמנו זה מתואם עם השלטון המקומי, גם עם הרשויות, גם עם משרד הרווחה, זה שפות שאנחנו התבקשנו לתרגם. סינית לא היתה בקשה כזאת אבל זו לא בעיה, לא היתה בעיה לעשות תא זה, בסך הכל אנחנו קשובים לשטח, עושים הרבה מאד מחקרים, אנחנו מדברים עם הרשויות המקומיות ולא התקבלה שום פניה לגבי שפה אחרת, אז תרגמנו לשפות הרלבנטיות. אם בקשה היתה מתקבלת אז אין שום בעיה.

אז אני מבקש, אנחנו כועדה לעובדים זרים מבקשים שתתרגמו גם לסינית וגם לפיליפינית. נקווה שהמלחמה תסתיים אבל אתה יודע, נסראללה יכול להשתגע ולהרחיב את הלחימה ונמצא את עצמנו בתוך בוץ גדול יותר. אני מבקש לתרגם לכל שפה שמנהלת העובדים הזרים במשרד התמ"ת תאמר לך תתרגמו.

לפני מספר חודשים פנו מפקדת העורף וביקשו לדעת כמה עובדים זרים לא חוקיים וכמה עובדים זרים חוקיים במדינת ישראל ואיזה נתינים הם. מסרנו להם שיש סינים, תאילנדים, פיליפינים, טורקים, ספרדים, זה נמסר למפקדת העורף לפני מספר חודשים וזה ההרכב של העובדים הזרים בישראל. החוקיים והלא חוקיים. כשאמרנו במיוחד, בנושא חקלאות זה רוב התאילנדים, בענף הסיעוד זה הפיליפינים והשאר יש רוסים ורומנים וסינים.

יחיאל, אני מבקש שתיקחו את הרשימה הזאת, כל מה שיש פה יותר מאלף עובדים חוקיים ולא חוקיים כי מהבחינה הזאת אתם תנהגו כלפי לא חוקיים בדיוק כמו חוקיים. מבחינתנו בני אדם נסראללה רוצה להרוג אותם לא עם תעודה או בלי תעודה.

סליחה, לגבי ההערה פה של אפרים כהן, אז אנחנו לא שאלנו ואנחנו לא מתעניינים בחוקי או לא חוקי, הסטטוס של האזרח או של האדם הוא לא רלבנטי מבחינתנו ואני יכול להגיד לך שלא רק אלף מבחינתי גם עשרה אנשים, אם יהיו דוברי שפה מיוחדת אנחנו גם יכולים לתרגם את זה. אני רק אבקש מהגורמים המוסמכים בסוף הדיון הזה להעביר לי את הרשימה של השפות, קיבלתי סינית ופיליפינית וזה יבוצע.


שלום גם יושב בהערכות המצב בפיקוד העורף, מהיום הראשון הוא היה שם, בכל מצב אוכלוסייה שאנחנו עושים כל יום . מהיום הראשון אנחנו מבצעים הערכות מצב גם ברשותי וגם ברשות רמת הפיקוד.

בסדר. סיכמנו את הנקודה הזאת ואנחנו מבקשים שזה יהיה הכלל. הכלל בועדה הזו זה שמה שאנחנו מבקשים מבצעים.

זה לא רק בועדה הזאת מבחינתנו.

כי אנחנו ועדה שאוספת את כל הגורמים מכל משרדי הממשלה ועשוה את ההכרעה. אין לצערנו רשות, מה שהיתה החלטת ממשלה להקמת רשות כזאת אבל היא לא הוקמה אז אנחנו מנסים להיות תחליף לרשות.

הדבר האחרון, מעבר להנחיות המיגון שאנחנו מדברים עם העובדים הזרים או דרך הרשויות המקומיות, אנחנו טיפלנו במספר בעיות נקודתיות של מקלוט. אני ביקרתי אישית ביסוד המעלה והיו שם 200 תאילנדים שאיך שהתחילה המלחמה הם רצו לברוח. ממש ביום השני של האירועים הייתי שם, דיברתי עם ראש המועצה, הם גרו בקראוון, אמרו אנחנו לא מוכנים, נופלים פה כמה עשרות מטרים מאתנו, הקראוונים שלהם לא ממוגנים ומה שעשינו ממש בלוחות זמנים מאד קצרים, יומיים לאחר מכן הכשרנו להם שני מקלטים ציבוריים בתיאום כמובן עם משרד הפנים. העברנו את התקציב, שיפצנו להם ושיכנו אותם במקום בקראוונים בתוך המקלטים. אז ה בעיות שידענו עליהם וטיפלנו בהן אד הוק.


גם הסטטוס של העובדים מבחינתי הוא ממש לא רלבנטי. איך הוא נמצא, מי משלם לו, חוקי או לא חוקי, מבחינתנו אדם הוא אדם באשר הוא, זה לא משנה, הוא באזור שלנו, בתחומי מדינת ישראל ואנחנו כפיקוד העורף אחראים לתת לו את המענה המיטבי הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות.

תודה רבה. משרד הבריאות בבקשה.

אני אישית מהאגף הגריאטרי אבל אני אציין גם דברים שלאו דווקא קשורים לגריאטריה. הטיפול הרפואי באזור צפון הארץ הוא ניתן היום בשיתוף פעולה של כל קופות החולים והטיפול ניתן שם לכל אדם ולא בודקים בעצם באיזה קופה הוא מבוטח או האם הוא מבוטח בכלל. מה שתופס אוטומטית גם לעובדים זרים שזקוקים לעזרה רפואית אז הם יכולים לקבל במרפאות מה עוד שרובם, במיוחד החוקיים יש להם ביטוח רפואי ואז הם מוצמדים לאחת מקופות החולים והם יכולים לקבל כל טיפול.


לגבי העובדים הזרים שנמצאים יחד עם הקשישים הסיעודיים אז קודם כל אני מצטערת שאין פה נציגות ממשרד הרווחה כי האוכלוסייה הזאת נחשבת כקהילה ולהם יש יותר את הנתונים. מה שאני יכולה להגיד שאנחנו מתחילת המלחמה הועברו כ- 300 קשישים מצפון הארץ ואני מתכוונת חיפה צפונה למוסדות סיעודיים במרכז הארץ, גם ממשלתיים, גם ציבוריים וגם פרטיים. אין לי מספרים מדויקים כמה מהקשישים האלו היו מלווים.

לא היו כל כך הרבה מקומות פנויים במעונות סיעודיים אז איך באמת זה טופל.

זה לא מדויק כי מיטות סיעודיות בלי קשר למלחמה יש בעודף במדינת ישראל. מה שלא היה זה
הנושא של הקודים, של הסבסוד וגם הנושא הזה די הסתדר בשנה האחרונה. ההמתנה היא המתנה קצרה. אז את זה לא יודעים. נעשתה עבודת הכנה שנמצאת כל הזמן יש מאגר שאנחנו יודעים באיזה מוסדות יש מיטות פנויות ועל בסיס הנתונים האלה ועדכון של זה מדי יום, יש באגף הגריאטריה צוות שעובד על זה וגם בשעת חירום, גם הוגדרו מקומות בתי חולים סיעודיים שאנחנו הפנינו את המטופלים אליהם אבל גם אם היתה יוזמה, המשפחה לקחה את הקשיש לדרום הארץ או פתאום ראו שהם לא מסתדרים ויצרו קשר עם מוסד סיעודי פרטי באזור ואחר כך רק פנו אלינו, כל הפניות האלה נענו. מה שאנחנו בעצם יצרנו זה אשפוז עם מימון מיוחד למלחמה, קוראים לזה קוד מלחמה או מחוז מלחמה וכל התקופה הזאת מכוסה על ידי משרד הבריאות ושי מערך מאד מסוים של איסוף נתונים.


אין לי איסוף נתונים מדויק כמה מטופלים לוו עם מטפלים ישראלים או עובדים זרים אבל היו פניות בודדות לאפשר להם להיות במוסדות.

כאשר האדם הסיעודי היה צריך לעבור, שיעבור אתו גם המטפל שלו.

אנחנו משתדלים ואנחנו רוצים ומעדיפים שהוא לא יעבור לבד. במוסדות הפרטיים אנחנו הרבה פעמים שאלנו אם יש להם בעיה, לא היתה שום בעיה, היום אני יודעת מדיווח של מוסד באזור נתניה שהוא קיבל כמעט את רוב הקשישים שהגיעו אליו והם הגיעו או עם בן משפחה או עם עובד זר והם מתווספים לצוות המטפל.


צריך להבין שהיה עומס עבודה מאד משמעותי למוסדות הסיעודיים שלא רגילים לקבל בתוך תקופה קצרה כל כך הרבה מטופלים עם אינפורמציה לא מלאה אז ככה שהמטפלים שמכירים את הקשישים היו באמת לעזר לאותם המוסדות ואנחנו בירכנו על זה.


אני לא יודעת אם היו פתרונות למלונאות של אותם מטופלים.

סליחה ד"ר לקסר, מרכז המידע עשה עבודת הכנה לקראת הישיבה הזאת ומצא שהיו מקרים, אני שואל אותך אם את יודעת עליהם שבהם קשישים עם העובדים הזרים הצמודים אליהם הוזנחו בצפון על ידי בני המשפחה. חברת הכנסת מרום אז תוכלי אולי באמת לענות על זה.

אני לא יכולה להגיד לך. אני יודעת על סיפור אחד או שניים אבל לא בצורה שיטתית. אני יודעת שאם היו מתגלים מקרים כאלה דרך עובדי הרווחה של הרשויות המקומיות זה הועבר אלינו למשרד הבריאות לאגף לשעת חירום ואז העבירו אותם למקום אחר.


כל מידע שהגיע אלינו, איסוף הנתונים הוא על ידי עובדי הרווחה ואני יודעת שהם כן עשו עבודה סיזיפית ועברו ממקום למקום בשביל לראות מה קורה אבל גם יכול להיות שהיו מקרים שלא ידעו.

את יודעת גם על מקרים שבהם עובדים זרים נטשו את המטופלים שלהם?

לא יודעת, אין לי נתונים על זה.

אז באמת אפרים, אם אני לא טועה וסליחה שאני פונה אליך אבל אתה הכי ותיק והכי מקצועי פה. נדמה לי שגילוי הנאמנות הזה של העובדים הזרים למטופלים הסיעודיים שלהם הוא פשוט מופתי מבחינה מוסרית. וזה לא עניין של פרנסה אלא זה עניין של חיים ומוות, עניין של הגינות ואמינות מלאים.

אדוני היושב ראש, לא פעם אני ציינתי בועדות שלך שהנושא הזה של העובדות הסיעודיות נתן קודם כל פתרון למדינת ישראל מבחינת מיטה טיפולית, אנחנו יודעים כמה עולה מיטה טיפולית אבל ל חשוב הכסף, חשוב שהסיעודי נמצא בסביבה שלו, במקום מגוריו, זה פתרון לא להעתיק אותו למקום אחר הלוא אנחנו יודעים כמה קשה לקחת בגיל מסוים ולהעתיק מקום ולכן הפתרון והשירות שלהם אין מה לדבר. אין תחליף לזה.

אחד השיקולים בעיקר של לשכות הבריאות באזור הצפון היה לא כל כך התפקוד הסיעודי שזה מונח רפואי יותר אלא האם האיש מסוגל להגיע למרחב מוגן או למקלט, כי בצפון הארץ זה לרוב למקלטים ולא למרחבים מוגנים והרבה מן הקשישים בגלל שהם לא היו מסוגלים את אותה ניידות מהירה של תוך דקה רק בגלל זה לפעמים הם הועתקו למרכז הארץ, למרות שגם אנחנו מעדיפים שהמטפלים יהיו אתם כי זה נותן לנו איזה שהיא ערובה שהם יחזרו אחר כך לקהילה וזה החשש הגדול שלנו שיהיה פה משבר.

אני מאד מודה לך ד"ר לקסר ואני רוצה לבקש ממך בקשה שאם יש איזה שהיא בעייתיות בסוגייה הזאת בו בדקה שאתם יודעים על זה אני מבקש לדווח לנו כי אני מתכוון בעניין הזה לעשות כל מאמץ כדי שהדברים האלה יפתרו בדקה שאנחנו יודעים עליהם. אין שום סיבה בעולם שהעובדים הזרים שסועדים את האנשים הסיעודיים שלנו במדינת ישראל יגלו נאמנות ומסירות כל כך גדולים ואנחנו לא נפתור את הבעיות שלהם בדקה שהן מתעוררות. תודה רבה.


אני רוצה לפנות ליוסי , נציג משרד הפנים פה שמלווה אותנו שנים. לאחר מכן אני אבקש מתת ניצב עזרא אהרון ליידע אותנו לגבי משטרת ההגירה. יוסי בבקשה.

בסך הכל כפי שצוין כבר על ידי אפרים ושלום, אנחנו עם תחילת המלחמה היו מספר פניות פרטניות ולפני שנערכנו בכלל היו מספר פניות פרטניות לגבי מסעדה כזו או אחרת בנהריה, או מפעל כזה ואחר ומיד נתתי אישורים והורידו אותם למרכז הארץ לבעלי מסעדות אחרים במרכז הארץ, על מנת שהעובד לא ייפגע בשכרו ושהמעסיק לא יצטרך לשלם לו שכר כשהמסעדה סגורה, לאחר מכן יצאה הנחיה מרוכזת לגבי כל המגזרים.

אז בעצם מה הם ביקשו ממכם ממשרד הפנים?

אישור לעבור, זה אצלי ולא אצל שלום.

האישור לעבור ממקום אחד לשני בארץ זה אצלך?

נכון, שלום עוסק במעסיקים ואני עוסק בעובדים. לאחר מכן יצאה הנחיה משותפת עם שלום ולכל המגזרים. בסך הכל מבחינת החקלאות מרבית העובדים ירדו על ידי החברות המלוות. החברות המלוות לקחו את העובדים במרוכז, העבירו אותם והם עושים את זה בדרך כלל כל השנה בעונה אז עכשיו נאלצו לעשות את זה לא בעונה אבל הם מצאו להם מעסיקים, חלק מהעובדים עברו בתיווך ישיר בין המעסיק המקורי לחברים כאלה ואחרים שגם כן במהלך השנה הם מחליפים ביניהם את העובדים.

העניין הזה כבר מותר מבחינת החוק, לא אפרים? העניין של ניוד בין חקלאים.

זה מותר ורק היחידה של שלום והיחידה של יוסי דואגים גם במסגרת הניוד יישמרו זכויות העובדים על מנת שלא ייווצר מצב של אתמול לקחתי אז אין מי שישלם שכר, אין תנאים הולמים, אין ביטוח רפואי. אז צריך ליצור את הקשר בין כל הגורמים על מנת שעובד זה, איפה שיהיה, יהיו לו את התנאים ההולמים שלו.

על כל נושא שטיפלנו בו הרבה מאד זמן וזה הכפיתה או הכבילה אז בעצם איתרנו אותו בחוק.

איתרנו אותו בחוק אבל עכשיו יש ועדה שמרכז אותה שלום.

סליחה, זה לא נכון לחלוטין, הכבילה קיימת, בג"צ קבע מה שפסק וקבע שהכבילה היא לא מידתית ולא חוקית ועדיין לא הוגשה הצעה אחרת ואם אני זוכר נכון היא צריכה להיות ב- 30 בספטמבר. כולם כבולים ועובדי הבניין כבולים לתאגיד. זה הכל.

רן, מה שאני מבין זה שהיום נושא הכבילה שבעבר היה בעייתי בחוק הוא לא בעייתי בחוק כיוון שהיום בהודעה למנהלת ולמשרד הפנים העניין הזה מתקיים ללא תקלה אז אי אפשר לעצור עובד כזה. יוסי ממשיך.

סך הכל למרבית העובדים הזרים מהצפון הם עבדו גם בתחום התעשייה והיו אלי פניות של כל מיני מעסיקים בתחום התעשייה שחלקם העתיקו את קווי היצור שלהם למפעלים מקבילים באזור המרכז וחלקם מצאו פתרונות חלופיים לעובדים שלהם, כך שאני מקווה שברגע שתיגמר המלחמה בצפון אנחנו נוכל לאט לאט להחזיר את כולם חזרה.

כלומר, התחושה שלך היא שכל העובדים שעזבו את מקומות עבודתם בצפון עובדים במקומות אחרים בישראל?

מרביתם. מעט מאד קמו ונטשו את המעסיק ולא נמצא להם פתרון והם ירדו להם למרכז לחפש להם פתרון עצמאי.

זו סוגייה מאד מעניינת לדעת מה קרה בינתיים עם המעסיקים בצפון, איך הם מסתדרים בלי. אם הפרי נופל על הארץ זה לא פתרון.

אין להם פתרון כי הם גם לא עובדים, הם לא יוצאים לקטוף את הפרי וחלק מהמפעלים בכלל סגורים ולא פעילים. אז אנחנו מקווים שהמצב של המלחמה יסתיים ואז אנחנו נערך לבדוק שכל העובדים שירדו יחזרו חזרה למעסיקים ויתחילו לשקם חזרה את העסקים שם.

תודה רבה יוסי. תנ"צ אהרון בבקשה.

צהרים טובים. מנהלת ההגירה כזרוע המבצעית העיקרית לאכיפה בעניין בעובדים הזרים, בימים הראשונים אנחנו קיימנו הערכת מצב והוריתי להפסיק את כל פעולות האכיפה בגזרות העימות למיניהן לחלוטין.

מניין? מחדרה צפונה? מחיפה צפונה?

לא, חדרה זה עדיין לא אבל בואו נגיד מהאזור של חיפה וצפונה, אין פעילות אכיפה של מנהלת ההגירה כלל ועיקר, אני רוצה להגיד בהזדמנות הזאת שמרבית שוטרי מנהלת ההגירה עסוקים בפעילויות אחרות באזור. אנחנו מסייעים ליחידות המשטרה בצפון בפעילות החשובה שהם מבצעים שם. לא רק זה.

לא עשית הסטה של השוטרים שלך בצפון דרומה כדי לאכוף את החוק אלא העמדת אותם לרשות המשטרה.

השוטרים שהתפנו מפעילות האכיפה מסייעים בפעילות המשטרה הצפונית בפעילות החשובה של ההגנה על האזרחים בצפון. לא רק זה, גם יחידות אכיפה של מנהלת ההגירה במרכז ובדרום, באזור בתל אביב מופנים לסיוע למשטרת המחוז הצפוני שעושה עבודה חשובה.

הערכת המצב שלך היא שמעסיקים פיראטיים בצפון ינצלו את התקופה הזאת שבה אתה לא משליט את המרות שלך שם לרעה?

לא, אני לא חושב. אני חושב שיש בעיה אובייקטיבית ביכולת להעסיק עובדים זרים באזורי העימות. יש קושי להעסיק ישראלים אז על אחת כמה וכמה עובדים זרים. אני מעריך שזה לא מנוצל לטובת העניין ואני רק רוצה להשלים, אנחנו כמה ימים לפני פרוץ המערכה הזאת השלמנו מבצע גדול בענף החקלאות, עשינו פחות או יותר סגר ושיתוף פעולה עם החקלאי, זה היה מבצע מבורך אבל למערי כנראה שהמערכה הזאת קצת טרפה לנו את הקלפים ולהערכתי ללא ספק שנסיים את המערכה הזאת אנחנו נשחזר את אותו מבצע בתיאום עם החקלאים על מנת לנייד את אותם עובדים זרים שבעקבות המצב האובייקטיבי התגלגלו דרומה, שיחזרו למעסיק שלהם בצפון.


צריך לאתר אותם. חלקם כבר כנראה זה כבר חודש שלם, חלקם כבר קשורים איכשהו למקומות אחרים וצריך לאתר אותם גם בסיוע משרד הפנים וגם בסיוע משרד התמ"ת. אנחנו יודעים לעשות את זה, זה פחות או יותר היה דפוס הפעולה, אותה קונספציה שגיבשנו במהלך המבצע האחרון ואנחנו נצטרך לנייד את אותם עובדים חזרה לאזור הצפון.

קרוב לודאי שמי שידאג לזה זה המעסיקים שלהם שירצו אותם בחזרה. לא?

צריך כנראה איזה שהוא דירבון לטובת העניין. אפרים דיבר על האפשרות לפתוח שמיים לטובת העניין הזה.

איך אתה מנייד אותם צפונה?

אנחנו עוד לא נכנסנו למבצע הזה.

חברים, אני רוצה לבקש, לגבי התקופה של חזרה מהמלחמה נדבר עוד מעט. אני רוצה כרגע לשמוע את הסקירות של הדופים שנוגעים בדבר ועכשיו מדבר תנ"צ אהרון.

מדיניות האכיפה של מנהלת ההגירה ביתר המקומות נעשית ברגישות הראויה. היא בעיקר ממוקדת מודיעינית כולל פעילות לילה. בימים הראשונים לא ביצענו פעילות כלל, הסתייגנו מפעילות לילה וכיום אנחנו מתחילים לבצע פעילות אכיפה אבל מאד מבוקרת עם רגישות ולראייה אנחנו לא שומעים על שום תקלות בעניין הזה.


אני רוצה לומר שאנחנו מנצלים את ההזדמנות למקד את הפעילות בין מחוללי התופעה. אותן חברות כוח אדם ובאותן עבירות שמתבצעות דווקא נגד העובדים הזרים. זוהי הזדמנות משום שאת עיקר המאמץ במקרה הזה נוח לנו להפנות לכיוון הזה והניסיון למצוא את האיזון בין פעולת אכיפה לבין הטיפול במחוללי התופעה.

אגב, אם מותר לי להמליץ. את זה תעשו כל השנה. העובדים הזרים לא מתפרצים למדינת ישראל מרצונם. הם מובאים לכאן.

אני יכול לומר לך שאנחנו כבר תקופה של כמה חודשים מאזנים בין הצורך לבצע פעולות אכיפה לבין הצורך לטפל במחוללי התופעה וזה כולל טיפול באותם חוקים ותקנות שפוגעים במעמדם של אותם עובדים זרים חוקיים במדינת ישראל.


בסך הכל אני יכול לומר שמאז המערכה הזאת, מעבר לקושי האובייקטיבי שלנו להתמודד בכלל עם פעולות אכיפה, אנחנו יודעים לגלות את הרגישות המתבקשת , למקד את הפעילות בצורה כזאת שהיא כמובן לא תהווה בעיה. אנחנו משוכנעים שעם סיום המערכה הזאת אנחנו נצטרך להתארגן מחדש ולמצוא את המפתח לניוד של העובדים הזרים כל אחד חזרה למקומו הטבעי הקודם.

האם במצב הזה , באווירה של האחדות הלאומית וכו', אתם גם נמנעים מלעשות פעולות אכיפה במרכז הארץ ובדרומה?

אמרתי שאנחנו עושים את זה אבל ברגישות הראויה ובעיקר בהתמקדות מודיעינית.

ברגישות, אתה מתכוון יותר רך, יותר מה?

יותר רך, פחות צוותים, בלי פעילות לילה, רק באישורי. בכל מקרה הפעילות שלנו ממוקדת נגד עובדים זרים ששוהים במדינת ישראל שלא כדין. אם י עובד זר והוברר לנו שהוא הגיע מהצפון, אף אחד לא יגע בו. זו הנחיה וזו החלטה ובעניין הזה אנחנו מקיימים את זה כך.

אז מה קורה באמת בבתי הכלא? בחדרי המשמורת?

הצטמצמו בכמות ניכרת. אני יכול לומר שאנחנו עומדים אולי על 10 או 20 אחוז מההיקף הרגיל. יש קושי להרחיק וזה כבר סיפור אחר אבל חדרי המשמורת הצטמצמו.


אני יכול להגיד יותר מזה ואולי זה יעניין את כולם, בחדרה יש מתקן ואנחנו ערוכים לאפשרות הפינוי שלו בכל בהתאם להחלטות של פיקוד העורף, אם תושבי חדרה יצטרכו להיכנס למקלטים אנחנו נפנה אותו מאנשים, מאותם עובדים זרים ששוהים בו. ואז נעביר אותו למתקנים אחרים. יש להם כבר פתרון.


החלק האופרטיבי הוא לא בעייתי ומהבחינה הזאת היה ותושבי חדרה יאלצו להיכנס למקלטים, אז אנחנו נפנה את המתקן הזה.

אני מאד מודה לך, תנ"צ אהרון. יוסי, אני חוזר אליך בשאלה שלא שאלתי קודם, מה מידת הזרימה של עובדים זרים החוצה מישראל בתקופת הלחימה הזאת?

כמעט ולא קיימת. יש את היציאה השגרתית, כאלה שסיימו 5 שנים והחברות מוציאות אותן אבל אין איזה שינוי התנהגות בגלל המלחמה.

אדוני היושב ראש, העלות להבאת עובד זר כל כך העובד משלם שם שלא כדאי לו לצאת כי הוא צריך לממן את ההתחייבות שלו וזה מה שעושה כיום שלום בן משה, כמה שאפשר להפחית את העלות הזאת על מנת שעובד זה לא יהיה ממושכן הרבה שנים.

כל הסקירה שלכם באמת מאד מעניינת כל השנה אבל מה שאני רואה היום כדחוף זה דווקא הסיעודי. אני הייתי בצפת ובטבריה וראינו מה שהולך שם עם האנשים הסיעודיים, אתם ל יכולים לתאר לכם, זה ממש נורא. כי הסיעודיים לא יכולים להגיע למקלטים, בלתי אפשרי בתוך דקה להגיע למקלטים. והעובדים הזרים באמת עושים עבודת קודש אבל יש הרבה מאד אנשים שאין להם עובדים זרים וזה בעצם אשמתנו כי לא נותנים אישורים לזה. אנחנו יודעים שלא נותנים אישורים וגם לא כולם יכולים להרשות לעצמם. בצפת למשל לא יכולים להרשות לעצמם עובד זר ללא השתתפות הממשלה. אם הוא צריך לקבל עובד זב ואין לו השתתפות של המוסדות אז זה מאד קשה. אבל גם עם העובדים הזרים קשה ובמיוחד כשאין אף אחד. וזה מה שאתה אמרת, אפרים, בסך הכל כמה עובדים זרים שעובדים בסיעודי?

עובדות זרות בישראל שאדון בן משה נתן להן היתר זה 42 אלף.

מה שאני יודע זה שתוך 3 שבועות מרגע הגשת הבקשה כבר מתקבל אישור.

לגבי עובד חדש. לגבי הארכה זה תוך יומיים עד ארבעה.

זה בכל זאת לוקח יותר. אני אומרת לכם את זה מידיעה, אני מטפלת בזה ואני יודעת את זה. מה שקרה עכשיו, אף עובד סיעודי, עד כמה שנודע לנו, לא עזב את המקום עבודתו. הם נשארו עם המבוגרים ומטפלים בהם. מה שאנחנו צריכים לדאוג זה שיקבלו יותר אישורי כניסה לעובדים זרים לסיעודיים.

לעובדים סיעודיים אין מגבלה מספרית של הממשלה או של המנהלת.

האמת היא שהבעיה היא לא אצלכם, הבעיה היא את האישורים שמקבלים מהביטוח הלאומי. בדיוק דיברתי עם מנהלת הועדה, כשמקבלים כשאתה מקבל 2.9 אחוז אתה מכיר את זה ולא 3 אחוז אז אתה לא מקבל את העובד הזר. אתה צריך לקחת אותו באופן פרטי ולעקוף את כל הפרטים האלה.

אני מציע שבעניין הזה נקיים דיון נפרד כי היום אנחנו מדברים בעיקר על גורל העובדים הזרים שנמצאים כאן במלחמה.

אבל הם שותפים לכל הסיעודיים, זה שיתוף.

אני מניח שאם היום היה אדם מאזור הצפון שהוא זקוק לעובדי סיעודי הוא היה מקבל את זה אפילו בדחיפות יותר גדולה מאשר במצב רגיל. אבל אני מציע שנקיים דיון גם על הקריטריונים.


אני רוצה בכל זאת לעבור ולשמוע גם את האחרים.

אני מארגון מגדלי הירקות. תראו, אני אחזור על חלק מהדברים שנאמרו פה או אביא כמה דברים בעקבות לפחות המידע שיש ברשותי ובארגון לגבי הנושא של העובדים הזרים בעיקר בצפון.


נכון שבתחילת המלחמה או המבצע הזה היתה בהלה בקרב העובדים הזרים והיה רעיון של נטישה וזה אפילו לעזוב את גבולות מדינת ישראל. והתחיל לחץ על העובדים הזרים פשוט לנייד דרומה או לכיוון מרכז הארץ וישנה מערכת בין חקלאים וגם בין ועדות חקלאיות אזוריות. יש אגודה במטולה, ביסוד המעלה ובכל המקומות האלה ויש ועדות חקלאיות באזורים הדרומיים בארץ כמו אזור הערבה, רמת הנגב, אזור אשכול ומרחבים, שדות נגב, יש שם ועדות חקלאיות פעילות ויש קשרים של בין רכזי הועדות החקלאיות.


חלק מהעובדים באמת נוידו במסגרת הועדות החקלאיות בתיאום עם החברות המלוות והיו אוטובוסים שהורידו עובדים דרומה. ישנה עוד שיטה שהעלה אותה פה אחד החברים, מפקד משטרת ההגירה שיש שיטה שנקראת חבר מביא חבר ושיטת הפלאפונים בין העובדים הזרים. פשוט עובד זר בצפון נוטש את המעסיק שלו בתיאום או לא בתיאום ועובר לאיזה מעסיק אחר דרך חבר בטלפון שהוא הגיע אליו ולא בדרך המסודרת.


במקביל, ב- 19 ליולי הוציא שלום בן משה מסמך שהיה טוב ופתר הרבה בעיות וזה המכתב שאישר ניוד זמני לעובדים בלי כל הבירוקרטיה של הניירת וזה עד ה- 31 באוגוסט. אני חושב שהדבר הזה פתר חלק מן הבעיות. בשבוע שעבר ביום שישי מסתבר שחלק מהעובדים שירדו דרומה לפני שבועיים או שלוש התחילו לעלות צפונה. נתקלתי בתופעה הזאת שאחד החקלאים בדרום אמר, הבטיחו לי את העובד ופתאום מבקשים אותו חזרה. ואמרו, אין ברירה, אתה קיבלת אותו במתנה לשבועיים שלוש והמעסיק שלו בצפון רוצה אותו. ואז עלו צפונה מספר עובדים כאשר ברור שהמעסיק בצפון הבטיח להם מיגון. ברגע שהם ידעו שיש להם מיגון אז הם העדיפו לחזור למעסיק שלהם.


בכלל לגבי הנושא של הפירות בצפון יש קריסה רצינית מאד בנושא הזה. אולי זה עדיין לא בא לידי ביטוי מספיק בשווקים כי המחירים של הפירות לא קפצו לשמיים אבל י סיכוי זה יקרה. יש בעיה של מטעים לא מושקים, יש בעיה של פירות נושרים, חלק ממערכות המים והדישון חטפו קטיושות ונפגעו וזה גרם להם לנזקים. גם הטנקים של צה"ל והמרכבות והפומות וכל הטילים הכדים פגעו בפירות ובמערכות ההשקיה ומעבר לזה יש גם את ההנחיות של פיקוד העורף לא לצאת ולקטוף כי זה אוזרים מאד מסוכנים אז בנקודה הזאת זה יש מי שיטפל בנושאים האלה, אבל בנושא העובדים הזרים על הפרויקט אן המבצע שהיה ביסוד המעלה גם הגיע לנו.

ממה שאתה יודע יש פגיעה קשה משמעותית אצל מגדלי הירקות בצפון?

פירות וירקות יש.

פירות אני יודע, זה ברור.

לגבי הירקות, כמעט ואין הרבה ירקות בצפון. ל מגדלים מלבד ירקות תעשייה אבל זה גם כן מפעלי תעשייה. כמעט ואין ירקות בצפון. היות וגם לא עלינו נפטר מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, גיורא סלע לפני שבוע אז אני ביקשתי לעזור קצת בעניין.

מה הפתרון באמת לגבי העניין של הקטיף בצפון או שאין פתרון?

סוכם על שתי רמות פיצויים. אכן קיבלו את זה. מקבלים כיסוי מלא על פי הוצאות נורמטיביות, האוצר בעניין הזה גילה באמת הבט אנושי. אין שום סיבה היום לקטוף שום דבר, הפרי ייפול, הפיצוי יגיע והעונה הלכה. בקטע של מ- 9 ק"מ דרומה הפיצוי הוא של 60 אחוז וגם הוא די סביר בנושא הזה כאשר אין שום סיבה להסתכן.


לא הייתי היום שולח שום עובד זר לקטוף לא אגס ולא תפוח ולא שום דבר אחר בגבול הצפון, אין צורך. הפיצוי הוא מלא ובהסכמת החקלאים וזה יאושר מחר בועדת הכספים.

אני יכול להגיד לך מנשמה של חקלאי שהחקלאים ובני משפחותיהם קוטפים בין הפגזה להפגזה, אי אפשר דבר שאתה מגדל אותו אתה לא יכול לראות אותו נרקב ונופל.


אל תשכחו שיש לזה עוד השלכה שזה יוצר מצב של היעדר פרי בשוק גם המחירים עולים. החקלאי יקבל פיצוי אבל מה יקבל הצרכן? תודה רבה לאלי מוגרבי.

אנחנו בנושא העובדים הזרים קיימנו דיון. אין ספק שברגע שהמלחמה תיגמר הצורך בצפון יהיה גדול יותר מהצורך הנורמלי. שלום כבר התארגן לזה והבטיח לצפון תוספת של 15 אחוז לעובדים הזרים. חלק מזה יישארו הצעות על הנייר בלבד אם משרד הפנים לא יזרז את המהלכים להברקה.


אנחנו הצבנו לנו יעד של 900 עובדים וחסרים כרגע 1800 עובדים. 900 הם התחייבו להוציא הברקות לתאילנד עד אמצע אוגוסט ועוד 900 עד סוף אוגוסט. אם אפשר היה וחבל גם שיוסי לא פה, להבין שבמצוקה הזאת כל אחד יכול לעשות יותר, גם משרד הפנים צריך לעשות יותר.

דיברנו על זה ממש לפני שהגעת. העניין הוא שמשרד הפנים עשה את כל הסידורים כדי שהעובדים הללו יקבלו את האישור. מי שלא נתן להם לצאת מתאילנד זו ממשלת תאילנד.

אז קודם כל להבריק לשגרירות בתאילנד שה- 1800 שמות האלה יהיו אתמול ולא מחר. מתי שהממשלה תשחרר תשחרר. המצב כרגע הוא שחסרים 1800 פועלים ועד שלא יוצאות הברקות ממשרד הפנים לשגרירות אין שם הנעת תהליך.

ולמיטב ידיעתך עדיין אין הברקות?

חסר כרגע 1800 .

אומר כרגע חבר הכנסת חרמש שלמרות הסיכום שבו מאפשרים לעובדים זרים בחקלאות כדי לתת תגבור עד ה- 26 אלף עדיין לא יצאו מברקים ממשרד הפנים לשגרירות שלנו בתאילנד כדי שהעובדים יוכלו להגיע. פה מדובר גם במסגרת המכסה וגם ברגע של מצוקה.

היתה ישיבה ביום שלישי או רביעי בועדת כספים. שם עדכנתי שאנחנו בינתיים הוצאנו כ- 1200 הברקות לתאילנד והתחייבתי בפני יושב ראש ועדת הכספים שעד סוף אוגוסט אנחנו נסיים להבריק את כל ה- 3000 החסרים.

חבר הכנסת חרמש, אם אני מבין נכון, אם היו 1200 כבר היו יכולים להגיע?

לא, חסר 1800 .

אני מבין. אבל 1200 בינתיים אין 1 מתוך ה- 1200 .

אני מבחינתי את כל הפעולות הטכניות אנחנו מבצעים מול הקונסוליה שלנו בתאילנד. כרגע יש עיכוב וההחלטה של ממשלת תאילנד לא להתיר להם להיכנס לארץ. להבריק אני מבריק.

הבקשה של חבר הכנסת חרמש היא צודקת, זה לא לחכות לסוף אוגוסט, לעשות את זה בשבוע הבא.

אני לא מחכה לסוף אוגוסט. אני התחייבתי בפני ועדת הכספים שעד סוף אוגוסט אנחנו נסיים להבריק את כל היתרה. זו פעולה טכנית שצריך לבצע אותה.

תודה רבה. אנחנו מתקדמים בדיון בבקשה.

אני מאיגוד חברות הסיעוד. קודם כל אני רוצה לציין שרוב הקשישים שנמצאים בית מטופלים על יד עובדים ישראלים. מיעוטם על ידי עובדים זרים. נוצר קושי רב של טיפול על ידי מטפלות ישראליות שישבו עם ילדים שלהן במקלטים, שלא היתה תחבורה ציבורית שיכלו להגיע, אז התארגנו ומטפלים בהם. אני רוצה לציין שמתוך 118 אלף זכאי חוק סיעוד קשישים רק 20 אלף מטופלים על ידי עובדים זרים. ה- 40 אלף האחרים שזה נכי צה"ל ואחרים שלא קשורים בכלל לקשישים.


אני מברך על ההחלטה של יחידת הסמך לגבי הנושא של עובדים שהלכו עם קשישים למוסדות סיעודיים. אני מאד מבקש אם אפשר לציין לפניכם ליידע את המוסד לביטוח לאומי כי המוסד לביטוח לאומי לא ישלם לקשישים את התשלום אלא אם כן תהיה לו הנחיה מכם, כי המוסד הסיעודי הוא כמו ביתו של הקשיש. כי ההתניה שלהם היא טיפול בביתו של הקשיש. והוא נמצא במסגרת מוסדית אז הם לא מכירים בה כזכאות לקבל את שעות הסיעוד.


הבקשה הנוספת שיש לי אם אפשר למשרד הפנים, יוסי, גם נושא של חידוש הויזות של עובדים זרים הם תנאי מבחינת המוסד לביטוח לאומי בתשלום לקיש עבור שעות הטיפול שהוא מקבל. אז אם אפשר לתת הנחיה לביטוח לאומי אתם שעד תום המלחמה ושבועיים אחרי המלחמה, בכל מקרה מי שהיה לו עד תחילת המלחמה היתר זה תופס לגבי ההליך הלאה לשלם לו כי אחרת ברגע שנפסקת הויזה שלו אם היא נפסקה כתוצאה מזה שמשרד הפנים לא עובד, או זמן שאי אפשר להגיע למשרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי לא משלם את התשלום לעובד.

לצערי נציגת המוסד לביטוח לאומי לא הגיעה.

לא חשוב, הם רק צריכים לקבל את הנחיה מהגופים האלה ונפתרה הבעיה.

אני רוצה להציע על מנת שהדבר הזה גם לא יטואטא מתחת לשטיח, שאתה תכתוב מכתב אל מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי עם העתק אלי לכנסת ואנחנו נדאג שהדבר הזה ייעשה.

יש תשובה. הסוגיה הזאת בלי שום קשר לביטוח לאומי או לא , קיבלנו החלטה להאריך את תוקף האשרות של העובדים הסיעודיים ל- 3 חודשים מתום הלחימה. על מנת לא ליצור מצב של לחץ של הסיעודים בלשכות.

רק מה שאני מבקש זה שיעבירו את זה לביטוח לאומי שידעו שזה קיים. בגלל רגישותך לנושא אני אחר כך אדבר אתך בנפרד לגבי הנושא של תשלום שכר לעובדים הישראלים בסיעוד שהוא בעיה בפני עצמה.


אני מאד מברך את הרגישות והגמישות, לפי ידיעתנו כמעט ואין עובדים זרים שנטשו את הקשישים שלהם, לפי ידיעתנו גם אולי זה משקף לנו תמונה לעתיד לבוא שעובדים זרים בסיעוד שמטפלים בקשישים סיעודיים בבית יש להם ערך רב מאד מבחינת הטיפול ואכן נכון שיש לא מעט מקרים שבני משפחה עזבו את האזור והשאירו את הקשישים עם המטפלים הזרים, והמטפלים הזרים מטפלים בנאמנות בקשישים וזה לכבוד לנו ואולי נצטרך לזכור את זה לעתיד, אחרי שתיגמר המלחמה לגבי ההתייחסות לנושא.

שלום, אני מרופאים לזכויות אדם. אני אדבר קצת על בעיות בנושא הבריאות. ונתחיל ממה שאמרה ד"ר לקסר. קודם כדי להבין, הסדר הביטוח הפרטי שקיים כיום לעובדים זרים אינו מכסה כל מה שקשור לפגיעה מפעולות איבה. זאת אומרת, אתה נפגע מפיגועי טרור או ממלחמה הביטוח הפרטי אינו מכסה. יש שם סייג מאד ברור.

מה זה, הביטוח של מי? של המעסיק?

הביטוח הפרטי שהמעסיק כן כי זה בעצם שייך למעסיק. הביטוח הרפואי שקונה המעסיק עבור העובד אינו מכסה פגיעה כתוצאה מפעולות טרור ואיבה.

רגע, אבל ביטוח בריאות ממלכתי גם לא מכסה?

מהגרי עבודה אינם תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מתי הוא מקבל ביטוח לאומי? ביטוח לאומי כמו שאנחנו יודעים זה מוסד שיודע למתוח את הטיפול שלו ואת הברור לאורך זמן רב ואנחנו מטפלים במהגרי עבודה שנפגעו בפיגועים ועד היום, 3 שנים אחרי, לא קיבלו.


מהגרי עבודה שזקוקים לטיפול במקום מקבלים אך ורק טיפול חירום לפי חוק זכויות החולה. כל טיפול אחר זאת אומרת, אם אני לצורך העניין מהגר עבודה שנפגע מחרדה למשל, פגיעה כזאת, מגיע ומקבל טיפול חירום, אני לא זכאי לבוא פעם שנייה ופעם שלישית ופעם רביעית, אף אחד לא מכסה לי את זה. ביטוח לאומי בודק, יכול לבדוק חודש, חודש וחצי או חודשיים בזמן הזה אני לא זכאי לטיפול. אין טיפול בזמן ברור מביטוח לאומי. זו בעיה אחת שהיא בעיה קריטית של מהגרי עבודה בכלל בעיקר בפעולות איבה ובכל מה שקשור לזה מניסיון, אנחנו מטפלים באנשים לאורך שנים, שביטוח לאומי לא הכיר או נמצא בתהליך בדיקה של התביעה.


עוד אני רוצה לדבר על מהגרי עבודה לא חוקיים שמפחדים להגיע לבתי חולים מחשש שייעצרו וכאן אני רוצה לבקש שיצאו הנחיות ברורות ממנהלת ההגירה או ממקום אחר שעובדים שמהגרי עבודה לא חוקיים שמגיעים, להוציא את ההנחיות האלה למהגרי העבודה שהם לא ייעצרו בבתי חולים. כיום לא עוצרים כי הם פשוט מפחדים להגיע.

למיטב ידיעתי ומאחר ואני מעורב הרבה מאד שנים בעניין הזה, משטרת ההגירה לא עוצרת לא ליד כנסיות, לא בבתי ספר וגם לא בבתי חולים. את זה ראיתי עשרות פעמים ולא מתאר לעצמי שתת ניצב אהרון שינה את ההחלטה הזו לרעה.

אף אחד לא שינה את ההחלטה הזו לרעה אבל מהגרי העבודה לא יודעים את זה. הם עדיין חיים בחרדה. זה תפקידה של המדינה לפרסם הנחיות. אנחנו נתקלים בזה וקרו פיגועים בתל אביב שאנשים הגיעו למרפאה שלנו ולא לבתי חולים ובפיגוע האחרון שהיה בנווה שאנן התקשורת בבקשת משרד הבריאות הודיעה שלא ייעצרו מהגרי עבודה. ואותו דבר צריך לעשות מתוך דאגה אליהם גם בצפון ולהודיע בכל השפות שמהגרי עבודה שאינם חוקיים שנפגעו מחרדה, מקטיושה או ממשהו אחר, יבואו לבתי החולים ולא ייעצרו. את זה צריך לעשות.

יש כלים לעשות את זה?

יש כלים לפיקוד העורף להנחות.

העובדים האלה הם עובדים שמפוזרים במקומות מחבוא.

אני אומר, יש הנחיות זה לא התפקיד שלי. כמו שמנחים, כמו שפיקוד העורף כתב הנחיות בשפות שונות, הנחיות מיגון, משרד הבריאות יכול להוציא את אותן הנחיות והנחיות אחרות לגבי טיפול חירום בזמן לחימה, לגבי הגעה לבתי חולים, לגבי זכויות הבריאות של מהגרי העבודה, לתרגם לשפות ולהפיץ את זה. גם מהגרי עבודה ל חוקיים מקבלים את המידע, זה מגיע אליהם בהרבה מאד דרכים, וזה לא תפקיד של ארגונים, זה תפקיד לחלוטין של מוסדות המדינה.


אני רק רוצה עוד מילה קצרה וזה קשור לפיטורין או ליכולת של עובד להתפטר או לעזוב את התפקיד בזמן מלחמה. אפשר להתווכח על כל עניין הקבילה, אני חושב משהו אחד ואני יודע מה קורה בשטח אבל צריך לזכור שאם מעסיק אומר לעובד שלו, בוא תקטוף אתי תפוחים, גם אם העובד מפחד הוא לא יכול להגיד לא כי אם המעסיק מפטר אותו, אז תוך זמן מאד קצר הוא הופך להיות שוהה בלתי חוקי. למעסיק יש כוח רב מאד.


שמישהו יתקן אותי אני רוצה לדעת.

עובד שמפוטר ממעסיק א' יוכל לעבוד אצל מעסיק ב' ולכן הבעיה הזאת לא רלבנטית.

קודם כל רן, הדעת נותנת זה שמעסיק שכבר קיבל סוף סוף מבחינתו את העובד הזר כדי שיעזור לו בחקלאות, הוא לא יילך לפטר אותו כל כך מהוא כי הוא זקוק לו. כי זה גם כדאי לו להעסיק אותו כי הוא גם פותר לו את הבעיה בחקלאות והוא גם נותן לו את הרווח, אחרת הוא כלל לא היה מעסיק אותו.

אני מבקש שתרדו לסוף דעתי ולהבין.

אני מבקש מכל העמותות שעוזרות לעובדים זרים לדווח לנו על כל עובד שמאולץ לעבוד בימי המלחמה בניגוד לרצונו. תעשו את העבודה הזאת. לא נעים לי להגיד אבל באמת בלעדיכם מדינת ישראל לא היתה עומדת עם פנים נאורות כלפי העובדים הזרים ואתם עושים עבודת קודש . בבקשה תזעיקו אותנו על כל מקרה שבו מישהו מכריח בן אדם לעבוד בניגוד להוראות פיקוד העורף. אגב זו גם עבריינות.

אתם כולם מכירים את ההסדר היום. כולם יודעים.

רגע, אני לא רוצה להמשיך את זה ככה. זכותו של רן לומר גם אם זה בעלמא אבל חובתי לבקש ממך שאם אין לך דוגמאות כאלה תפסיק אם זה עכשיו ואם תהיה לך דוגמה כזאת אז תעביר את זה אלי ברגע שאתה יודע.

אני אעביר את הדוגמאות. אני מנסה שוב לדבר על העניין העקרוני. כל מי שיושב כאן יודע שעובד זר שמתפטר ממקום עבודתו מאבד את אשרת השהייה שלו תוך זמן קצר ולכן למעסיקים יש כוח.

אני מאד מעריך את הגופים הוולונטריים אז אני מבקש גם להיות אחראים כשמביאים דברים. שיוכיחו דבר ולא רק אמירות והצהרות. אני מאד מכבד אתכם ואני חושב שאתם עושים פעולה ברוכה אבל אני רוצה להבהיר בצורה שאין לה פירושים. לא היה ולא יהיה שעובד זר אשר צריך טיפול רפואי אפילו יגיעו אליו לא אכיפה ולא משטרה. חד משמעית, זה לא מהיום ועוד מזמן שרן היה בקדנציה הראשונה שלו כיושב ראש ועדה דיווחנו על כך כי זה לא עניין של אכיפה.

אז אני אביא לך דוגמאות קונקרטיות.

תעביר את זה אלי.

ולא קרה שעובד זר אשר כאילו פוטר והוא נהפך לשוהה בלתי חוקי אנחנו מברכים על כך. מפקד משטרת ההגירה ויוסי ושלום רק שכחו לומר, שהפסקנו להרחיק עובדים זרים שהגיעו לפה באשרה של עובד ולא נמצא להם פתרון והראייה לכך, שבוע ימים לפני המבצע הגדול 1200 עובדים בחקלאות הועברו ממצב בלתי חוקי לחוקי ולא גירוש אותם. אתה היית בא ואומר, אני נציג וולונטרי ואתם עושים דבר פשע. אתם מרחיקים 1200 עובדים ומצד שני נתתם ל- 1800 להיכנס. לא עשינו את זאת עד אשר עשינו פעולה מבורכת של משטרת ההגירה, של משרד הפנים למצוא בצורה הכי אנושית עובדים זרים שהגיעו באשרה של עובד ולא נמצא להם אישור על מנת לקבל את החותמת. 1200 , חסכנו לחברות כוח האדם "חסכנו" הרבה מיליונים לקבל בתמורה להבאתם ארצה. ואני אסיים בזה, לא היה שעובד זה אשר עזב את מקום עבודתו או על ידי המעסיק או מרצונו, שלא נמצא לו פתרון על ידי הגורמים.

אפרים, רק להוסיף לזה משפט אחד, שהיוזמה על הפול הזה היתה יוזמה גם של הועדה הזאת והיא התקבלה מאד יפה והיא עבדה מצוין, גם נחסך כל הצורך להביא עובדים זרים חדשים על כל הבדיקות והגלגולים והאלפי דולרים שהאנשים האלה חויבו לשלם, אבל אם יש בעיה רן, א אל תהסס להעביר את זה אלינו, אני מבטיח לך שנטפל בזה. ענת בבקשה.

קודם כל אני חייבת להקדים ולומר שאנחנו לא המשרד שלנו עבד בחיפה כרגיל כל תקופת המלחמה וקיבלנו פניות טלפוניות, אבל מטבע הדברים אנחנו לא יכולים לתת תמונת מבט כללית על מה שקורה בשטח כי אנחנו קודם כל בימים כאלה אנחנו לא ממש נמצאים בשטח ומקבלים רק דיווחים טלפוניים וגם מטבע הדברים עובדים צוות מתנדבים מאד חלקי בגלל המצב. כך שהפניות שקיבלנו הן לא מייצגות. מייצגות אולי מיעוט אבל הן מאד מטרידות.


לגבי ענף הסיעוד, אנחנו קיבלנו המון טלפונים פשוט של בהלה, אנשים ששמעו פעם ראשונה בחיים שלהם אזעקה וטילים ולא היה איזה שהוא גורם שייתן להם אינפורמציה, שיסביר להם איך צריך לנהוג.


אני חושבת שחלק מאד גדול מהמשפחות בסך הכל היתה עזיבה די מסיבית של הצפון וגם המטפלים עזבו יחד עם המשפחות. אנחנו שמרנו על קשר יומיומי עם עובדים שנשארו עם קישים סיעודיים כשכל המשפחה למעשה התפנתה ונשארו לבדם. ובאמת סיפורים של מסירות יוצאת דופן כי הקשישים מטבע הדברים לא יכולים לרדת למקלט והעובדים האלה נשארים אתם גם בזמן אזעקות , כשאני יורדת למקלט הם נשארים ומטפלים. היה לנו רק מקרה אחד בנהריה שהמשפחה פשוט השאירה את העובדת ואמרה לה, את אחראית והעובדת הזאת נותרה בלי מזון, בלי תרופות, חששה לצאת ועירבנו שם את רשויות הרווחה שפעלו באופן ממש מיידי. הגיעו למקום וענו על הצרכים.


המצב הבעייתי לדעתי הוא דווקא בענף החקלאות שזה ענף שבו העובדים הם לאורך כל השנה מאד מאד חלשים. עובדים חלשים ומאוימים ובענף החקלאות יש נוהג מאד מגונה אבל מאד נפוץ של מעסיקים שלוקחים את העובדים לשדה התעופה, זה לא גירוש של המדינה אבל מבחינת העובד זו תוצאה שההשלכות שלה הן גרועות באותה מדינה. לוקחים ומטיסים את העובדים. אני למשל לא מכירה אקט של פיטורין בענף החקלאות, לוקחים את העובד בניגוד לרצונו ומטיסים אותו לתאילנד וזו תופעה מאד נפוצה. נתקלתי בזה המון והעמותה שלנו מכירה הרבה סיפורים כאלה והפנינו מקרים כאלה לטיפול המשטרה.


אני פשוט הבאתי את זה כרקע כי זה מסביר החולשה הזאת של העובדים שכל כך קל לאיים עליהם, או שאתה יוצא לעבודה למרות שזה קו עימות או שאתה חוזר לתאילנד, זה דבר שהוא היה מאד נפוץ. כי בשבוע הראשון של המלחמה אנחנו ממש כשכל הסיפור התחיל קיבלנו דיווחים ממטולה שהעובדים נדרשים לצאת לעבוד. וזה ממש לא מרצונם, זה לא אנשים שבאו לכאן למות בעד ארצנו , פרסמנו את זה ב- YNET והיו שם טוקבקיסטים חקלאים שרשמו את התגובות שלהם כמו, מה זאת אומרת, אם אני יוצא לשדה ודאי שהעובדים חייבים להתלוות אלי. עובד שלא ייצא אתי יעוף הביתה. זה היה פשוט רשום שם וזה נמצא גם באתר שלנו.


אחרי שהמצב בקו העימות קצת יותר החמיר מבחינת הלחימה, אני חושבת שהיתה יותר נוכחות של הצבא בשטח ואנחנו חשבנו שמטבע הדברים אי אפשר לצאת ולעבוד בלי הפרעה בשבועות האלה אבל המשכנו לקבל דיווחים מעובדים שהם לא ממש בקו העימות אלא באזורים קצת יותר מרוקחים שהם אזורים שקיבלו קטיושות גם כן וההנחיות של פיקוד העורף היו שאפשר לצאת למקום עבודה ורק למקום עבודה מוגן והעובדים האלה עבדו בשדה וההנחיה היתה שאם נופל טיל אז שירוצו למקלט או משהו בסגנון. העברנו את זה לשגרירות התאילנדית.

תת ניצב אהרון, זאת עבירה. התלונה צריכה להגיע למשטרה.

לפני טיפול משטרתי אפשר להעביר לטיפול מנהלי דרך משרד העבודה.

המקרה האחרון שקיבלנו זה ממש מיום שישי האחרון, שוב ממטולה. נמצאים שם מתנדבים שמתנדבים באזור במקלטים ובכל מיני דברים כאלה, הם לא תושבי המקום והם לנים ליד בית האריזה של מטולה ומאד הפריע להם לראות שהטרקטורים מגיעים עם פירות מהשדה ואפשר גם לראות את שמות המעסיקים מכיוון שעם הקונטיינרים רשום בדיוק מי המעסיק שקטף את הפרי, הם ניסו לערב את פיקוד העורף ושוב, ההנחיה של פיקוד העורף באזור מטולה זה להישאר במלקטים. והשבוע כבר יש הסדר של פיצוי החקלאים כך שזה ממש לא ברור לנו למה זה קרה. ניסו לערב את פיקוד העורף, פיקוד העורף הפנה את המתנדבים האלה למשטרה וראש מחלק חקירות של משטרת קריית שמונה סירב לקבל את הרשימה של המעסיקים וטען שהוא לא יכול לאכוף עליהם את החוק בעניין הזה.


אנחנו מבינים את ההגיון שפיקוד העורף לא יכול ללכת לחקלאים במטולה ולהגיד להם, אתה אל תצא לשדות, בן אדם שרוצה לקחת את הסיכון הוא אחראי על גורלו אבל העובדים האלה בפירוש לא בחרו לצאת לשדות.

אני רוצה מאד לבקש מתת ניצב אהרון ליידע.

לא צריך להכניס את המשטרה לעניין הזה. אני רוצה לומר כך, שאם נמצא מעסיק שכופה על העובדים שלו ומאיים עליהם לפטר אותם ולסלק אותם מן הארץ אני רוצה לדעת. יש לנו כלים מנהליים הרבה יותר אפקטיביות.

ענת היא מתנדבת, זה ארגון מתנדבים כמו שאפרים הגדיר אותם קודם ובצדק שהם עושים עבודה יוצאת מן הכלל, אבל אי אפשר לבקש מהם שהם יהיו לוחשי החרש.

כמו שהיא מעבירה לשגרירות תאילנד את התלונות אז שתעביר אלי.

את זה כבר ביקשתי ממנה אבל אני לא יכול לבקש ממנה יותר מאשר שהיא תעביר את זה אליך או אל יוסי. אבל אני כן הייתי רוצה לבקש, אולי אתם במנהלת שלכם, אולי גם המשטרה תנסו לעשות בדיקה בצפון האם יש מקרים כאלה שבהם מכתיבים לעובדים זרים לעבוד גם תחת אש.

אבל אני מוכרח להתייחס רגע להערה שנאמרה כאן, אי אפשר לשבת בשוויון נפש. היא אמרה כך, שיש תופעה נפוצה שבה לוקח חקלאי לשדה התעופה ומסלק את העובד הזר. אם זו תופעה נפוצה ואנחנו לא יודעים זה יהיה חמור יותר.

התופעה הנפוצה זה האיום.

היא אמרה לגבי תופעה נפוצה שמלווים את העובד הזר לשדה התעופה כדי לגרש אותו. גם אם זה לא נפוץ זה לא תקין וזה חמור ואסור שזה יקרה.


אני חושב שאם זה קרה בעבר זה קרה במקרים ספורדיים, היום זה ודאי שלא קיים אבל אם זה קיים חשוב שנדע את זה. זה אסור בתכלית האיסור.

אז באמת ענת, אני מבקש בעניין הזה שתעבירו את זה לשלום ולאפרים, גם למשטרה בלי בושה, בעניין הזה אין שום סיבה בעולם שאנחנו נקל ראש. אני גם ביקשתי במקביל וגם במשטרה וגם במנהלת יעשו בדיקה באותם אזורים האם הדבר הזה מתקיים וישמרו על כך שהמעסיקים הללו ישמרו על החוק וישמרו על העובדים שלהם משום שזה מחויב המציאות. אני מודה לך ענת.

אני באמת מסתייג מהאמירות הכלליות האלה. סך הכל באזור הצפון כל העובדים הזרים שרצו להתפנות התפנו ויש חלק שהסכימו להישאר שם עם האש ובלי האש והיו לנו מקרים דומים בגוש קטיף שגם אז ממשלת תאילנד הורתה להם לצאת והם לא רצו לצאת והם המשיכו לעבוד שם, אז אי אפשר לבוא ולהגיד שמחזיקים אותם בכפייה, זה סתם אמירות בעלמא וזה לא נכון.

אני סייגתי את הדברים שלי.

אני רוצה לתקן דבר אחד ואני אגיד לך מה. אני מסכים אתך שמי שרצה לצאת היה יכול לצאת ויצא. למרות הכל, ברגע שבו מתקבלת תלונה שהדבר הזה מתקיים, גם אם זה מקרה אחד, חובתנו לבדוק שהדבר הזה לא יתקיים. זה הכל, זה מה שאנחנו עושים. אנחנו הרי לא יחידה של המשטרה, אנחנו ועדה של הכנסת ואנחנו משתדלים לעשות את עבודתנו בצורה הראויה ביותר, לכן חובתנו שהדבר הזה ייבדק אז בואו נתקדם. זהבה בבקשה.

שתי הערות. קודם כל בנושא ההברקות, לצערי הגדול יוסי זה לא בדיוק, אולי במצב חירום יוסי הוא הכתובת אבל אני מדברת בנושא ההברקות באופן כללי. אני הוצאתי מכתב לפני כמה ימים לששי קציר וגם לשר הפנים, אני לא מדברת על מצב חירות כרגע שאולי מניעים את הגלגלים בצורה קצת יותר טובה, מה שאני עוד לא יודעת, אבל בנושא ההברקות יש חוסר סדר וחוסר ארגון ובייחוד בענף החקלאות שהוא ענף בעייתי. ומי ששם מנהל את כל העניין זו הגברת רינה קונפורטי שעושה שם כבשלה. מכתב ברוח מאד חריפה הוצאתי לשר הפנים. רינה קונפורטי הוא עובדת משרד הפנים, היא עושה את המוות לכולם, גם לפני מספר ימים היה חקלאי שהופיע בפני ששי קציר והתלונן על ההתעמרות שלה בחקלאים ואני רוצה לומר שלצערי הגדול אם היא לא היתה יודעת שאני עורכת דין כנראה שגם אלי היתה מתנהגת כמו שהיא מתנהגת, וגם אלי בלשון המעטה היא מתנהגת לא בצורה הכי מכובדת.


אבל זו לא הנקודה, הנקודה היא שיש מן תחושה שיש העדפות של חברות מלוות, למי היא מבריקה, כמה הי מבריקה, מתי היא מבריקה. היא מספרת לי סיפורים על הברקות שהולכות חודש ימים במקרה הטוב ופתאום מסתבר שלחברות מסוימות זה פתאום יומיים שלושה. הדבר הזה לא היה תקין בעיני ולכן הוצאתי את המכתב הזה. לקחתי על עצמי את האחריות של הדברים שאמרתי וזה אחרי שדיברתי עם חברות מספר שמשום מה נדחקו הצידה לעומת חברות אחרות.


אני מקווה שהדבר הזה יטופל ויוסי יודע מה הסיפור, אני דיברתי אתו על זה. זה חמור בעיני מה שקורה שם, וצריך לעשות בדק בית ביחידה לעובדים זרים בנתב"ג. אני חושבת שזו לא רק בעיה של ימי המלחמה אלא בעיה עקרונית שצריך לטפל בה ומיד.


אני חושבת שהחקלאים פה מבינים את הבעיה ויודעים שיש שם בעיה בנושא של ההברקות.

אגב, אנחנו כועדה ביקרנו שם, ראינו את היחידה, ראינו את העבודה על כל אגפיה ואני מתכוון לבדוק את זה.

צריכים לעשות בדק בית בכל היחידה הזאת.

לנושא שלך, אני לא מתייחס לנושא של העובדים והעובדות. אני חושב שמבחינת מתן שירות והתייעלות ומתן מענה לא יכול להיות שיחידה ממשלתית אחת נותנת מענה תוך 48 שעות ויחדה שניה שבאותו משרד נותנים תשובה בתוך שבועיים. זה לא מתקבל. אם יש התייעלות אז שני הגופים צריכים לעבוד בהתייעלות אחת. ולכן הערכתנו שאנחנו מטפלים בנושא הזה על מנת לאחד הכל תחת גג אחד. לא יכול להיות שיוסי יבריק למושה ומשה ימתין עוד שבועיים עד שיענה ליוסי וזה באותו משרד.


לכן צריך פה אלף גם מבחינה ואני לא נכנס פה למבנה הארגוני של משרד הפנים, לא ייתכן ששמים יחידה מעבר לשטח הבינלאומי וצריך לשים שם מעסיקים עם אישורים ועם טרטורים כשיש לעומת זה יחידה של יוסי אידלשטיין שנמצאת ברמלה, שיכולה לתת שירות כמו שנותנים היום שירות להברקות, יכול לתת אותו שירות על מנת לחסוך.

אפרים, אני רוצה להציע, ברשותך, כבר דיברתי עם יעל ואני מבקש לקיים בהקדם סיור ביחידה הזאת בנתב"ג. אנחנו נשמע אותם קודם, נקבל ממך אינפורמציה מה אנחנו רוצים לבדוק שם ובהתאם לזה אנחנו נדע להוריד את ההנחיות לגבי כל הגורמים האחרים.

עוד משהו, נקודה חשובה, אני פונה בעניין הזה לשלום. אני יודעת שכל הזמן מדברים פה על העובדים הזרים אבל מנגד יש גם מעסיקים ואסור להתעלם מהצרכים של המעסיקים במצב הרגיל אבל גם בעתות מלחמה, קל וחומר לאור המצב הכלכלי שהם נקלעו וזה לא סוד גדול מה שקורה שם. יש שם השבתה, אני עובדת הרבה עם מפעלים במפרץ, יש השבתה מלאה של המפעלים, אין כמעט עבודה במפעלים. כך גם במפעלים מסוג אחר, לא רק במפעלי התעשייה ועלתה נקודה שהמעסיקים פנו אלי בנושא של הקנסות המנהליים, לאור המצב הקשה. מדובר בקנסות אסטרונומיים של 100 אלף שקל, 150 אלף שקל, בגין עבירות מלפני שנים רבות, 3 או 4 שנים וכו'.


המעסיקים טוענים שלאור המצב היום ודאי אין להם אפשרות לשלם את הקנסות האלה. אני הוצאתי מכתב לעו"ד קוגן בעניין הזה, על מקרים ספציפיים של מפעלים שסגורים כבר חודש ימים. העובדים נטשו, ברחו, עזבו , לא חשוב, אין עובדים, אין עבודה ואין כלום, הכל סגור. בבקשה לבטל את הקנסות האלה כי גם אם הם יחזרו לעבודה, מן הסתם תהליך השיקום של המפעלים ייקח זמן רב ויארך זמן רב. לא בטוח שהעובדים הזרים יחזרו, שחלק מהם משמשים חוד חנית באותם מפעלים. ולכן אני מפנה את הבקשה לשלום לשקול את העניין הזה .

לעניות דעתי אין שום סיבה לבטל קנסות על מי שעשה עבריינות כלפי עובדים זרים. אנחנו בועדה הזאת תמיד הקפדנו שבעניין הזה החוק ייאכף אבל זה נכון שעסק שלא עובד בימים אלה אפשר ללכת לקראתו ולדחות את העניין הזה עד שיבואו ימים טובים יותר.

אני מודה לך על ההערה הזאת. קודם כל אנחנו לא מתכוונים לבטל, אין לנו סמכות לבטל, אי אפשר לבטל קנס.

אבל אין סיבה לבטל. אדם שעשה עבירה על עובדים זרים.

אנחנו מדברים על העסקה.

לא מקובל עלי שאדם שעשה עבריינות בתחום הזה המדינה תקל עליו. עד היום המדינה לא מספיק הכבידה על מעסיקים שעשו עבירות חמורות וקשות על עובדים.


ואני אגיד לך יותר מזה, יש אי מיצוי של הקנסות הצורה שזועקת לשמיים ואפרים ושלום מנסים להגיע למצב שבו בעניין הזה תהיה אכיפה ממשית ומאד קשה להם למצות את זה. אני היום לא רוצה לבוא ולתת יד לעבריינות. מה קרה? נסראללה גמר להם על העבריינות שלהם.

אני מדברת על אותה עבירה שקשורה להעסקה שלא כדין. לא לגבי תנאים הולמים, יש הבדל. למה? כי היו באותם מקרים למשל היתה תקופה שהיה מעבר.

רגע, אני לא רוצה לרדת לרזולוציה הזאת. העסקה שלא כדין וגם עבריינות אחרת.

אבל צריך להתייחס לנסיבות של כל מקרה, זה לא מדויק לעשות הכללה.

הנושא הזה עלה על שולחני בשבוע שעבר ואנחנו הולכים להוציא הנחיה שאומרת שמי שהיה צריך לשלם את הקנס בתקופה הזאת הוא לא יכול לשלם בגלל הנסיבות שאנחנו מבינים, זה לא יגרום לו כרגע נזק של כפל קנס וכו' והוא מקבל ארכה לשלם את הקנס במועד מאוחר יותר. אבל ביטול אין דבר כזה.

עלי זה מקובל ואני מקווה שזה מקובל גם על חבריי חברי הכנסת. בואו נתקדם. אני מודה לזהבה.

אני מארגון המסעדות האתניות. אנחנו מעסיקים כאלף עובדים זרים. אני מייצג את התעשיינים גם ויש לנו בעיה מאד פשוטה. החל מה- 1 ליולי אנחנו נדרשים להעלות את השכר של העובדים הזרים בין 15 ל- 30 אחוז, זהו חוק שכר מינימום. זה לא קשור אם זה בסדר או לא למעט העובדה שהעסקים האלה לא עובדים בתקופה הזאת, הם חלקם כל התקופה, חלקם לפחות שבועיים. כ- 25 אחוז מהמעסיקים בתעשייה ובמסעדות הם באזור הצפון. אנחנו נדרשים לשלם להם עכשיו שכר של 8000 שקל.

זה הבג"צ שתלוי ועומד.

זה לא קשור לשכר מינימום. אין לנו מאיפה, אנחנו לא עובדים.

ארנון, ממה שאני מבין, ישבתי פה לאכול במלחה, בקושי הצלחתי להיכנס וכבר הם אמרו לי שעוד לא היתה להם תקופה של פריחה כזאת כמו מאז שהצפוניים ירדו לירושלים. זה מה שקורה בתל אביב, אותו דבר. אז אלה קרוסים מרוב עבודה ואין להם בעיה לשלם וגם אין שום סיבה מלפתור אותם לשלם. תסכים אתי. אז אלה בצפון מקבלים, על פי התנאים שהממשלה החליטה עליהם, את הפיצוי. ועם כל הכבוד שישלמו לעובדים שלהם. אבל בואו נעזוב את זה כי זה לא הדיון שלנו היום. אנחנו בעיקר עוסקים בנושא של פיקוח נפש מאשר על דברים אחרים.


רבותיי, אני רוצה שחברי הכנסת ידברו, אני אנסה לסכם ונראה.

אני מעמותת חברות הסיעוד הפרטיות. אני רוצה רק להוסיף בנושא של גירעון. משפחות שלקחו את הקשישים אליהם, לא לצפון אלא לדרום ולמרכז, אלה שיש להם גם עובדים זרים זה היה יחד אתם. לא שמענו ואני מייצג כ- 40 חברות, לא שמעתי כאלו שהפקירו את העובד הזר אלא העובד הזר המשיך לחיות עם המשפחה ועם הקשיש. זה דבר מאד חשוב.


עוד נושא אחד, שביטוח לאומי לא נמצא פה אבל אני יכול לומר, ענף הסיעוד בביטוח הלאומי גם עושה, הוא לא יושב בחיבוק ידיים אלא פנה לחברות. מושיט עזרה, סיוע, רוצה שיגישו סיוע, מבקש ליווי, הכל כדי לתת את מלוא הסיוע לקשישים לאותם קשישים, אני מדבר על זרים כמובן.


דבר נוסף, בל נשכח שאותו קשיש או בני משפחה הוא גם מעסיק. למעשה הם חייבים לשלם לאותו עובד זר. נכון, הביטוח הלאומי על פי חוק הסיעוד גם משלם אבל זה בסך הכל חלק וזה לא גדול של כ- 40 או 60 שעות לחודש. אז גם פה לא שמענו על קשיים. המימון בדרך כלל בא מבני המשפחה ועד היום לא שמענו תלונות או משהו.

אני חושב שהיה מרשים פה לשמוע על קטע שעם ישראל לא מכיר אותו וזה הנאמנות של העובדים הזרים. חבל שהם לא זכו לחשיפה ולפוקוס על העניין. אני חושב שצריך לעשות. רן, אתה יושב ראש הועדה ואתה יודע לעשות תקשורת. העובדה שאנשים לא זזו ולא יצאו מהארץ אז זה לדעתי ההיילייט של הדיון פה. לי זה היה מאד מרגש לשמוע את זה.

אנחנו באמת מאד שמחים שהעובדים הזרים מאד קושרים לסיעודיים ואין מה להגיד איך שהם מתייחסים לסיעודיים. אין שום בעיה עם הסיעודיים, איפה שיש בעיה זה איפה שאין עבוד זר אבל אנחנו צריכים גם הלאה לחשוב לתת לעובדים הזרים יותר כניסה, יורת השתתפות, שהם יהיו מעונינים לעבוד עם הקשישים כי זו לא עבודה קלה. זו עבודה מאד קשה ומפרכת, זו עבודה של 24 שעות ביממה. בהחלט צריך התייחסות לעובדים האלה בצורה בלתי רגילה על ההתנהגות שלהם. אנחנו מקווים שזה ייגמר מהר.

אני מאד מודה לחברת הכנסת שרה מרום שלו ואני רוצה לסכם את הישיבה הזאת באמת ברוח הדברים שאמרו פה חברי הכנסת. קודם כל להודות לכולכם על הזימון הזה גם בפגרה, גם לתל אביב, אני מקווה שזה לא היה לכם קשה.


נדמה לי שהתופעות של היעדר עזיבה של העובדים הזרים בימי מלחמה אלה הם אות כבוד גם לישראל
וגם לעובדים הזרים. ועובדה שלא שמענו על עזיבה של אף עובד זר את המעסיק הסיעודי שלו היא אות מופת לעובדים הזרים שבהזדמנות הזאת, בשם מדינת ישראל אפשר לומר להם מילה טובה וכל הכבוד.


אני רוצה להוסיף על כך ברכה למשטרת ההגירה על ההחלטה שלה להפסיק את המעצרים באזור הצפון, באמת יש קדימויות גם למה שעומד לפני עם ישראל והמדינה והעובדה שאתם פירשתם את זה ככה היא בהחלט ראויה לכל שבח ואני מודה לכם על ההחלטה הזאת.


נדמה לי שמה שהייתי רוצה שכועדה אנחנו נדאג לזה אלף, אני הייתי פונה לכל הגורמים למרות העזיבה של העובדים הזרים את אזור הצפון עדיין כ- 60 אחוז נשארו שם, אני פונה לכל המעסיקים ולכל גורמי הממשלה לדאוג לכך שאלה שנשארו שם יהיו להם מקומות מסתור מפני הקטיושות ומפני הפיגועים. אזורים מוגנים כדי שהעובדים הזרים האלה יוכלו באמת לצאת מזה בשלום ולבסוף לחזור למדינותיהם בריאים ושלמים.


הדבר השני, אני אפנה בשם הועדה לשר הבריאות ולבקש לדעת הכיצד משרד הבריאות רוצה להבטיח את הזכויות הטיפול הבריאותי של עובדים זרים במקרה והם ייפגעו עקב פעולות הלחימה הללו.

אין שום בעיה. זה מבוטח בביטוח לאומי.

מה שאני הבנתי מרן כהן השני זה שהביטוח לא מכסה כיסוי של פעולות איבה.

את הטיפול הם מקבלים באמצעות הביטוח הלאומי. מה שהוא מדבר אלה תביעות פיצוי על נכות ודברים כאלה שזה יכול להיות שזה נמשך זמן. גם לישראלים זה ככה.

בסדר. אז אני משנה את זה. אני רוצה לפנות למנכ"ל הביטוח הלאומי ולהבטיח שאכן אם יקרו מקרים כאלה ותהיינה תביעות, שהתביעות הללו תיעננה כמו כל תושב במדינת ישראל שנפגע מפעולות האיבה. אני רוצה לקבל מסמך שהדבר הזה מכוסה.

בזמנו סיכמנו עם מנכ"ל הביטוח הלאומי ועם המחלקה האחראית לכך שיש טיפול מזורז ואנשים מיוחדים שעוסקים בנושא, עובדים זרים וזה בגלל השפה, והמשך תשלום גם כשהם חוזרים. לכן הקימו יחידה מיוחדת בנושא הזה בביטוח לאומי והיא מופעלת למקרי חירום כאלה, אבל אני מצטרף לבקשתך.

אבל אני גם רוצה לשאול אותו האם הם קיבלו כבר איזה שהן תביעות של עובדים זרים עקב המלחמה למצוקות שהם נקלעו אליהן וגם בהזדמנות הזאת לרענן את מה שאתה אומר לגבי הזכויות שלהם והטיפול המזורז.


הדבר האחרון, אני חשוב שאנחנו היינו מאד מבקשים ממשרדי הממשלה בתקווה אופטימית שהמלחמה תסתיים בזמן הקרוב, אני הייתי פונה לכל משרדי הממשלה, משרד התמ"ת, משרד הפנים, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, משטרת ההגירה, משרד החקלאות, לפנות אל כולכם ולבקש להיערך להחזרת הנורמליזציה של העובדים הזרים בעבודתם בצפון לאחר סיום הלחימה.


נדמה לי שההיערכות הזאת בכל זאת כדאי להיערך אליה, אני רואה שמשטרת ההגירה כבר נערכת לזה, אני מאד שמח דווקא כמשטרה שאתם כבר נערכים לזה אבל זה בהחלט ראוי שתהיה תשומת הלב לעניין הזה משום שהעובדים הזרים ראויים לחזור לעבודתם בצורה הראויה, המעסיקים שלהם גם וכן ובכלל, לחזור לנורמליזציה של החיים מה שיותר מהר.


רבותיי, תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה ותודה רבה לכל התרומות שלכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00