כנסת פתוחה

PAGE
23
ועדת החינוך, התרבות והספורט

1.8.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 49

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שלישי ז' באב התשס"ו (1 באוגוסט 2006) בשעה 11:00

העדר רב-תרבותיות בקולנוע.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

רוני מילוא – יו"ר מועצת הקולנוע

זיו נווה – מנכ"לית קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי

גיורא עיני – מנכ"ל קרן רבינוביץ' לאומנויות
נפתלי גליקסברג – יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים

בוריס מפציר – במאי

אסתר כהן – רכזת תחום קולנוע, משרד המדע, התרבות והספורט

גלעד גולדמן – איגוד מנהלי מחלקות חינוך, עיריית רמלה

דסטאו דנטו – במאי

שוש מוצפי – שחקנית ובמאית

דניאל חדד – שחקן, "הפקות המזרח"

ירמי קדושי – שחקן ומפיק, "הפקות המזרח"

ימין מסיקה – במאי ומפיק "הפקות המזרח"

אברהם בר-אוריין – שחקן קולנוע, "הפקות המזרח"

אבתיסאם מראענה – במאית קולנוע

יהלי גת – מפיק ובמאי, פורום היוצרים הדוקומנטריים

סלטי אידאב – יו"ר סינמטק נצרת

ספא דבור – מנכ"לית סינמטק נצרת

רוקייה סבאח – מפיקה ובמאית

יהודה גרובייס – במאי ומפיק, קולנוע חרדי

ג'עפר פרח – מרכז מוסאווא

אודי לאון – מנהל תוכניות מועדפות, שידורי "קשת"

גוני צור – הפורום להסכמה אזרחית

יהודית גידלי

שרון רפאלי

העדר רב-תרבותיות בקולנוע

בוקר טוב. הישיבה הזאת שונה מישיבות אחרות שלנו; בדרך כלל יש הכנה של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, ואנחנו לומדים את הנושאים לעומק, אבל עכשיו לא עשינו הכנה. זה גם נושא שלא נדון פה, לדעתי. קיבלתי הרבה מאוד פניות, וחשבתי שחשוב להעלות את הנושא. יש לנו גם מה לתרום לנושא, נשתדל לעשות את זה. קודם כל צריך ללמוד לפני שתורמים ומגבשים עמדה. אני מבין שיש גם דעות שונות, וזה טוב ללבן סביב שולחן חינוכי-תרבותי. אני ביקשתי לפתוח עם הצגת הדברים.

מי שתעביר את הפרזנטציה היא זיו נווה, מנהלת קרן גשר שהיא הקרן הרב תרבותית היחידה.

יש התייחסות אחת לרב תרבותיות בקולנוע בחוק הקולנוע, אבל היא התייחסות חשובה: "המועצה תפעל לשם עידוד הקולנוע הישראלי ותמיכה בו תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה הישראלית, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה". זה הבסיס לכל מה שאנחנו עושים בנקודה הזאת של החוק. זה חשוב ולא תמיד מקוים.

המצגת מדגימה למי שלא בקי לגמרי מה זה רב-תרבותיות.

את צריכה לקחת כהנחת יסוד שאנחנו לא רק לא בקיאים מאוד, אלא אנחנו הדיוטות לחלוטין.

המצגת הזאת היא ממש בסיסית.

יושב פה יושב ראש מועצת הקולנוע שאחראית על תקציב הקולנוע. חלק מהכסף מוזרם ל- 5 הקרנות הציבוריות שפועלות בישראל. מרכז הדיון יהיה על רב-תרבותיות בקולנוע, ועל התקציב הצבוע לתחום הרב-תרבותי מתוקף התקציב הכולל.

אני מנכ"לית קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי. זאת הקרן הקטנה יותר, וזה לא מפתיע כי אנחנו מדברים על התחום הרב-תרבותי. זאת הקרן היחידה שפועלת אך ורק בתחום הרב-תרבותי. כמובן, כל הקרנות האחרות מחויבות לפלורליזם, וגם הן בתוקף תמיכתן פועלות ומסייעות למטרות שאנחנו מדברים עליהם. אנחנו רוצים ומקווים שיימצא הפתרון להרחיב ולהגדיל את שיעור התמיכה בקולנוע הרב תרבותי שמייצג את התרומה לפריפריה החברתית של מדינת ישראל. אנחנו מדברים על עולים חדשים, על ערבים, על מזרחיים, על דתיים ועל חרדים. יש פה יוצרים כמו יהודה גרובייס שהוא יוצר חרדי שיכול לומר כמה מילים על הנושא הזה. נמצאת פה גם איבתיסאם שיכולה לדבר על תרבות ערבית.

לקולנוע רב תרבותי יש שתי מטרות: קודם כל להרחיב את התכנים שעוסקים בתרבויות השונות בחברה הישראלית כדי ליצור דיאלוג בין-תרבותי; והמטרה השנייה היא עידוד הסיוע ליוצרים מהפריפריה החברתית. הכוונה היא שיוצרים שמגיעים מהמגזרים החלשים צריכים תמיכה ועזרה כדי ליישר קו עם המיינסטרים, עם היוצרים הוותיקים. אני אתן שתי דוגמות להצלחה של גשר בשאלה למה זה חשוב קולנוע רב תרבותי: הסרט "אושפיזין" שהציץ לתוך החברה החרדית וזוכה להצלחה גדולה ברחבי העולם; הסדרה "מעורב ירושלמי" – אמנם אנחנו לא מטפלים בסדרות, אבל זאת הפעם הראשונה שלוקחים משפחה מזרחית דתייה, ירושלמית, פריפריאלית ומביאים אותה למרכז המסך עם אחוזי רייטינג מאוד גבוהים.


המצגת אינה פועלת, לצערי הרב, אז אצטרך לומר את הדברים בעל-פה.

העבודה העיקרית שלנו היא בשני תחומים: קודם כל, להגדיל את הכמות. למשל, בין נשים וגברים יש כמעט איזון, בין דתיים לחילוניים גם יש; אבל כשאנחנו מדברים על ערבים ויהודים יש מעט מאוד יצירה שמציגה תרבות ערבית לעומת תרבות יהודית. כשאנחנו מדברים על חרדים אנחנו מדברים על אפס כמעט, הם ממש נפקדים מהמסך המרכזי. אותו דבר לגבי עולים חדשים: רוסים, אתיופים. חבל שאתם לא יכולים לראות את הגרפים, כי הם מציגים את הפער העצום באופן מאוד ברור. הם כמעט לא נראים. אנחנו לא רק מדברים על כמות, אלא גם על איכות הצגתם. כשאנחנו יוצרים סרט, אפיון הדמויות, השמירה על אותנטיות ועל אמינות כשאנחנו באים להציג מגזר כזה או אחר והימנעות מסטריאוטיפיזציה זה נקודות שחשוב לדעת שצריכה להיעשות שם עבודה.


תקציב חוק הקולנוע הוא 58 מיליון ₪, מתוכו לתחום הרב-תרבותי – כל המגזרים שעליהם דיברנו שאמנם אני קוראת להם מיעוטים, אבל אם נחשוב על ערבים ודתיים, מזרחיים, עולים חדשים, פריפריה גיאוגרפית זה בעצם הרוב. התקציב הצבוע הוא 5% בלבד שזה פחות מ- 2.5 מיליון ₪ שאתם אנחנו אמורים לעשות את העבודה בתחום הזה.

מי קבע שזה השיעור שהולך למטרה הזאת?

כשקבעו את חוק הקולנוע- -

מועצת הקולנוע.

מועצת הקולנוע הראשונה לקחה את 58 מיליון השקלים האלה וחילקה אותם, בצדק. יש הקולנוע העלילתי שהמשאבים הנדרשים לו הם גבוהים מאוד; יש דרמות טלוויזיה, יש סרטי תעודה – אלה תחומים מאוד חשובים. חשוב מאוד שיהיו קרנות שמטרתן לייצר סרטים טובים ומקצועיים בתחומים האלה ושיהיו להם הצלחות גדולות.

אבל למה האחד מונע את השני? אפשר לעשות סרטי תעודה שמעודדים רב תרבותיות.

בהחלט. נעשים כאלה.

יוצרים רב תרבותיים שמעוניינים לעסוק ביצירה קולנועית יכולים לפנות לכל הקרנות, והם נבחנים במידת מקצועיותם. הבעיה היא שהיוצרים האלה זקוקים לתמיכה הרבה יותר גדולה בגלל קשיי שפה, קשיי נגישות, קשיים כלכליים, הכשרה נוספת. הם גם זקוקים לסיוע בתחום הפיתוח שהוא תחום מאוד חשוב- -

אז אני מבין שב- 2.5 מיליון שקל אי אפשר לעשות הרבה.

נכון. גם התפקיד הזה מחולק בין שתי קרנות, ובסופו של דבר אנחנו אולי יכולים לעשות אפליה מתקנת, אנחנו לא יכולים לעשות מעשה אמיתי בסכומים כאלה.

גיורא, מה סדר גודל של feature? בערך 4 מיליון שקל?

לא. תמיכה של קרן היא בין 2 -2.5 מיליון.

אני מקרן רבינוביץ' לאמנויות, שהקטע הקולנועי שלה נקרא "פרויקט קולנוע". הקרן שלי עוסקת בכל התחומים. אנחנו עוסקים בדרמות, בתעודה, בסרטים עלילתיים וגם בסרטים של סטודנטים. אנחנו אחת משתי הקרנות שעוסקות בקולנוע הדתי, וחלק ניכר מהסרטים שלנו עונים על תחום הרב תרבותיות שנמצא בהגדרה מקבילה ודומה בתחום היהודי שמשום מה המדינה בחרה לייחד אותו כתחום נפרד. התחום הזה חשוב מאוד לפיתוח, להשלמות לסרטים. אבל כל השמות שהוזכרו פה: איבתיסאם, ואודסטה שהוא יוצר אתיופי חדש – כולם הגיעו בדרך הרגילה לתמיכה בהפקות שלהם בקרן – גם בדרמה וגם בתחום העלילתי. לכן צריך להיזהר כשמציגים את העניין. הדברים שנאמרו פה נכונים, אבל הם לא פורטים את התמונה הכוללת. אנחנו תומכים במהלך הרגיל של הרבה מאוד סרטים בתחום הזה. יותר מזה בעקבות הדברים שיו"ר הוועדה קרא מתוך החוק אנחנו אימצנו את האמירה בחוק לכללים ולנהלים של הקרן. כך שאם אנחנו תומכים ב- 28 סרטים, 13 מהם הם במאים חדשים שזה להם סרטם הראשון, ו- 14 אפשר להגדיר על-פי הגדרת המגוון התרבותי או הרב תרבותיות שדיברה עליה זיו. יותר מזה, מכיוון שהפסקנו לעסוק בתחומים האלה אנחנו משתפים פעולה. הקרן הרב-תרבותית וקרן רבינוביץ' משתפות פעולה. אני למשל, תומך בסרט מסוים בסכום גדול יותר של כסף, וזיו נותנת השלמה לסרט הזה מתקציבה כי היא מכירה בסרט שלי- -

או הפוך.

בהחלט.

לכן צריכים מאוד להיזהר כשמפלחים את נתח התקציב ומחלקים אותו. צריך תמיד לראות תמונה כוללת. אני יודע שמועצת הקולנוע מונתה להשגיח עלינו במשך כל הזמן, והיא מקיימת כל הזמן דיונים בשינויי קריטריונים. אני מדבר על אמות המידה או המבחנים בתמיכה לקרנות. אותה מועצה מקיימת בימים אלה ועדה שתפקידה לבחון את הקריטריונים הקיימים. כדאי שהוועדה פה תמתין לתוצאות ותראה מה קורה שם. שם יש ראייה של המפה הכוללת. אני אחד הקליינטים של המועצה, אני לא חבר במועצה. יושב פה יושב ראש הוועדה, והוא ודאי יאשר את הדברים. יש היום ועדת קריטריונים שבימים אלה מקיימת דיונים; היא תגיע אחר כך לשלב השימוע שכל אדם שרוצה להופיע בפניה יוכל להופיע ולומר את דעתו, ואחר-כך תקבע אם הפרופורציה צריכה להישאר. אגב, הפרופורציה נתונה בחוק; כאשר חוקקו את חוק הקולנוע זה היה החוק, וזה היה ההיגיון של העניין. יש כל מיני רעיונות: אולי לייעד את הקרן הזאת דווקא לפיתוחים ולהוריד את המנדט הזה מקרנות אחרות.

אתה שבע רצון מהתוצאה?

כן. היום בתחום התעודה ובתחום העלילתי מחצית הסרטים שלי משקפים את המגוון התרבותי של החברה הישראלית- -

שמעת לפני כן שלמגזרים שלמים אין ייצוג.

יכול להיות.

זה יכול להיות?

קודם כל יש. אתה לא יכול ליצור יש מאין. יש מספר מסוים של יוצרים בתחום. כמעט כל שנה, בלי העדפה מתקנת, אני עושה 6-7 סרטי feature- סרט עלילתי באורך מלא – בשנה. לפני שנה היה סרט "צימאון התש" של מפיק בשם תאופיק אבו-ואיל. זה היה סרטו הראשון של המפיק מאום אל-פאחם; גם איבתיסאם עשתה אפילו יותר מסרט אחד, והיא מועמדת לכל מיני דברים – יש מערכת בחינת הדברים והיא נבחנת כמו כל אחד אחר בסופה. צריכים להיזהר מאוד כשקובעים את המסקנות. כנראה, יש לכל אמירה גם פנים אחרות.

זה ברור.

אני פה נציגה של הערבים. זה לא מספיק להגיד שאיבתיסאם מראענה מקבלת את התמיכה של הקרנות בשביל להגיד שיש רב-תרבותיות, וזה לא מספיק שעוד בחור מקבל בשם תאופיק אבו-ואיל שעשה את "צימאון" לפני שנה, סרט ה- feature הפלסטיני היחידי שנעשה בארץ במשך 57 שנים. יש 120 יוצרים פלסטינים ערביים בארץ שלמדו קולנוע ושילמו את שכר הלימוד שלהם ורצו לעשות קולנוע ערבי אמיתי, להביא את התרבות, ולא להציג רק את הפלסטינים הערבים בישראל רק כטרוריסטים. אנחנו גם רוצים לעשות תרבות, אנחנו יודעים לעשות אמנות, אנחנו מוכשרים. אנחנו הוכחנו את זה בקרנות אצל גיורא ואצל זיו נווה ואצל דוד פישר. לא מספיק שאני עושה קולנוע. לפי המצב הכלכלי היום, גם לי לא תהיה פרנסה מחר. יש 120 כמוני וכמו הבחור שיושב שם; גם רוסים ובני מיעוטים שצריכים את התמיכה הזאת.

תודה. הנקודה מובנת.

הייתי שותף לחקיקת חוק הקולנוע בלובי שהיה בכנסת בעניין הזה. אני גייסתי הרבה מפלגות שלא היה להם עניין כל כך גדול בקולנוע: ש"ס, מפלגות ערביות, מפד"ל שהפרה משמעת קואליציונית כדי לתמוך בחוק. וכששאלו אותי למה אני נלחם על זה אמרתי שהמצב בקולנוע הישראלי הוא כל כך נורא, יש בקושי 25-30 מיליון שקל לטובת הקולנוע הישראלי. אם זה יגיע ל- 50 מילין תהיה סוף-סוף הזדמנות ליוצרים ערבים מכל תחומי האמנות להיכנס לעשייה. אני מאוד מסכים עם גיורא שהוא והקרן שלו עושים הרבה מאוד, ויש פה עוד דוגמות. אלה שנמצאים פה הם הייצוגיים שקיבלו. החוכמה היא להגיד על אילו פרופורציות מדברים. במשך השנים האלה נעשו מאות סרטים דוקומנטריים- -

160.

כמה יוצרים מתוכם הם ערבים, חרדים, מזרחיים?5, 10, 20? אני מבטיח לכם שלא יותר.

מהו שיעור המגישים? אם הגישו שלושה וקיבלו שניים?

כמה לקטורים ערבים יש לך?

יש לי.

אני מתחיל ממבחן התוצאה. במבחן התוצאה המטרה לא הושגה. כל הזמן אמרתי לחבריי להיות יותר לוחמניים, ללכת בצורה יותר אגרסיבית רק לחקיקה. אמרו לי: "לא, מועצת הקולנוע בתחילת דרכה, היא תתקן את עצמה, היא תבדוק את עצמה, היא תבחן את עצמה. זה היה לפני שרוני מילוא נכנס למועצת הקולנוע, לי אישית אין שום דבר נגדו, אני יצאתי כשהוא נכנס, הייתי מנהל קרן לקולנוע רב תרבותי. שנה לפני עזיבתי ביקשתי מהקרן דיון מסודר, שיטתי ורציני בנושא הרב-תרבותיות בקולנוע במועצת הקולנוע. למיטב ידיעתי, בשנה שאני הייתי זה לא התקיים. כלומר במשך שנתיים מועצת הקולנוע לא מצאה זמן לא לשנות כללים, לא ללכת לנקודה חדשה, לא לקיים דיון בסיסי. ביקשתי שוב ושוב ושוב עד שהפכתי את עצמי לאויב שם. כלו כל הקצים. נמאס לנו מכם, לא מחכים לכם יותר. לא מחכים יותר לכללים שלכם כי הוכחתם במעשיכם שאתם לא מובילים לתוצאה הרצויה. אם מועצת הקולנוע הייתה עושה את מה ששנינו מאמינים בו: מעודדת את הקרנות האחרות לשתף פעולה עם קרן גשר, והייתה נותנת את 2.5 מיליון השקלים האלה לקרן אחת שתפקידה לשתף פעולה ולא לעשות הפקה עצמאית, ואז היא הייתה - - - את התקציב המצב היה יכול להשתנות. אבל זה לא קורה.

זה הדבר שזיו ואני סיכמנו שאנחנו רוצים להציע יחד למועצת הקולנוע- -

אנחנו מדברים על תקציב ציבורי. התעשייה הזאת סובלת כל הזמן מאילוצים כלכליים. תקציב הקולנוע הוא תקציב ציבורי שמפורש בחוק. מטרתו של חוק הקולנוע הייתה הרחבת מעגל של העשייה הרב תרבותית בארץ, והמטרה הזאת לא הושגה, אין ברירה, אלא לפעול בדרך חקיקתית רגולטיבית היום. אם מועצת הקולנוע תתעשת ותעשה החלטות עקרוניות אחרות – כולנו יודעים שחקיקה לוקחת זמן, אז מקסימום אנחנו נמליץ- - -

הדברים ברורים. תודה.

אני ממרכז מוסאווא. ליוויתי את החקיקה קצת מרחוק. יכול להיות שאנשים באוכלוסייה הערבית הרימו ידיים, וכבר לא רוצים ליצור בישראל ומחליטים לעשות "גן עדן עכשיו" ולקבל כסף מאירופה ומהעולם הערבי ולא לייצר כסף בישראל- -

"גן עדן עכשיו" קיבל תקציב גם ממדינת ישראל.

יש כישלון מערכתי של מועצת הקולנוע מאז התחילה את דרכה. מאז חקיקת החוק היא הרגה כמעט את מה שהיה בקולנוע הערבי.

יושבים פה אנשים מהסינמטק בנצרת. הם היו צריכים להתחנן. הסינמטק היחיד שמנסה לעשות סרטים בנצרת, העיר הערבית הגדולה ביותר. כשעיקמו את הכללים כדי לתת לי סדרות בירכנו על זה כי צריך לתת לי סדרות, ולא צריך רב-תרבות בתל-אביב. הסינמטק בנצרת לא מקרין מספיק סרטים ישראליים. מה זה מספיק סרטים? סרטים בעברית. אנחנו מגיעים למצב שאין מה לעשות – אנחנו חברה אחרת, יש לנו שפת יצירה אחרת, ואם את ה- 20% האלה הורגים – תסתכלו על כל אנשי הקולנוע האלה, יש 2-3 שנשארו בארץ, ו- 120 אחרים שלא יכולים לייצר פה ומתחננים פרצה לעולם הערבי כי אין להם כסף בישראל. מגיעים להקרנות בישראל; יש חבר'ה שהגיעו להקרנות רק השנה. אז צריך שהיהודי ילווה אותם, וצריך שהיהודי ייתן להם, והיהודי הזה צריך להיות אשכנזי ותל-אביבי. כבר שנה וחצי הרשות השנייה יחד עם אחת הקרנות מנסים לעשות סדנאות, ויש 150 אלף שקל לעשות סדנאות להגשת בקשות לקרנות. ישבנו אתכם, הזמנו את כולכם לנצרת באוקטובר בשנה שעברה. דיברנו וכלום לא יוצא מזה. אנחנו מתחננים למועצת הקולנוע שתגיע לנצרת, אבל אין לה זמן להגיע לנצרת. אז חלק מהקרנות לא הגיעו וחלק הגיעו, אבל חוץ מדיבורים לא יצא כלום. כמה לקטורים ערביים יש? אין לנו. המוכשרות נמצאת רק בתל-אביב. הגיע הזמן להקים קרן לקולנוע ערבי ולהקצות לה 20% מהתקציב. האוכלוסייה ערבית רוצה לייצר בשפה שלה וליצור תרבות ולתרגם אותה לעברית.

מחר יבואו כל שאר המגזרים ויגידו שגם הם רוצים קרן.

אין לי שום בעיה שגם רוסים יגידו שהם גם רוצים. מדינה שרוצה לכבד את המהגרים שהגיעו אליה ואת האנשים שהגיעו לכאן, אין שום בעיה. אפשר לתכנן את זה בעברית.

זה לא ריאלי.

תיקח את הטוניסאים, את האלג'ירים - - -

בסינמטק יש ובשיווק סרטים. זאת כתבה שהייתה בשנה שעברה: הסרטים שנגעו בסכסוך הערבי-ישראלי והיו בה שותפים ערביים הם הסרטים שנצפו הכי הרבה: "הכלה הסורית", "צימאון" וכדומה. כשיוצר ערבי בא לבד בלי האפוטרופוס היהודי הוא צריך תמיד לקחת איתך אותו. זה מה שקורה היום בקרנות- - -

- - -

- - למה אני לא יכול לעשות פסטיבל קולנוע בנצרת? למה אני צריך להתחנן לעשות פסטיבל קולנוע בנצרת? למה זה לא אינטרס של ישראל ושל מועצת הקולנוע ליזום מהתקציב שלה פסטיבל סרטים בנצרת כמו שהיא צריכה לעשות בשדרות ובראש פינה. הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן. אם אנחנו ממשיכים להיות מודחקים ולזוז הצידה, אז יש כל מיני שיטות לייצר, אבל אי-אפשר לייצר בצורה כזאת. קחו בחשבון שהשפה בקולנוע הערבי היא מגבלה. היא יתרון, אבל גם מגבלה. השפה הערבית היא השפה הרשמית השנייה במדינה הזאת, ועם כל הכבוד לשפה והרצון ליצור לשווק סרטים לצרפת, הגיע הזמן ליצור גם בערבית ולהקצות לזה כסף.

נפתלי, אתה יכול להתייחס?

הקולנוע הוא שונה משאר האמנויות משום שהוא מצריך גיוס משאים רבים מאוד. הקולנוע, להבדיל מיצירות אמנות אחרות, בראש ובראשונה מתכתב עם קהל, וצריך לדעת שיש קהל שגם יצפה ביצירה שאתה יוצר. הוא לא משק אוטרקי במובן הזה, אלא פועל על מגרש הרבה יותר רחב. אני אתן שוב את איבתיסאם כדוגמה, וזה מראה כמה דוגמות יש. איבתיסאם עשתה סרט נפלא שקראו לו "בדל".

נכון.

גיורא אומר "נכון" כי גיורא תמך בסרט הזה. אבל מר אודי לאון שגם הציג רב תרבותיות ב"קשת" גם תמכו בסרט הזה. אבל "קשת" היקרים שיבצו את הסרט הזה לשידור ב- 23:00 בלילה, לא הקדישו זמן מסך לקידום המוצר, ולכן זכו ל- 5.5% עד 7.5% רייטינג- -

9.5%.

אני שמח לשמוע שזה 9.5%.

זה הרבה מאוד בשביל 23:00 בלילה.

אם "קשת" לא הייתה משדרת את זה ב- 23:00 בלילה אלא ב- 21:30 היא הייתה מקדמת את הקולנוע הערבי הרבה יותר מאשר עוד 2000 דולר מפני שזה היה נכנס לתוך השיח המרכזי. אין מה לעשות, לקולנוע יש דומיננטה תרבותית: זאת שפה, זאת מסורת של שפה, זה סוג של תרבות. כאשר יש דומיננטה תרבותית, והשוליים התרבותיים מנסים לפעול בתוך הדומיננטה התרבותית זה מהלך מאוד מורכב ומאוד קשה שלא רק כסף פותר אותו. הדיון נסב פה כל הזמן על כסף וכסף וכסף, שזה מרכיב מאוד חשוב, אבל יש פה מהלך הרבה יותר חשוב- -

אני עדיין לא שמעתי שום דבר על כסף. אתה שומע.

יש פה מאבק תרבותי הרבה יותר רחב. החברה הישראלית לא מוכנה לקבל לתוכה יצירות שלא משדרות את מה שהמיינסטרים החברתי מצפה לראות. ואז כל יצירה שמאיימת על אותו מרכז בדרך-כלל נדחית. אנחנו רואים חריגה מזה דווקא בקולנוע הדוקומנטרי. בשנת 2005 נעשו הרבה סרטים דוקומנטריים, ויש ייצוג רחב מאוד של הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי, ויש ייצוג רחב מאוד למיעוטים בו. מיעוטים הכוונה לדתיים, חרדים, פלסטינים- -

בהפקות.

- - וגם בהפקות יש יחסים דומיננטיים.

יש ייצוג של הקופים בכלוב שמסתכלים על התל-אביביים שעושים עליהם סרטים. אין ייצוג של יוצרים שמדברים על עצמם ומספרים על עולמם.

אבל זה לא נכון. למה אתה אומר את זה?

אנחנו מתחילים לבלבל את הוועדה, בואו נתמקד במטרתה של הפגישה הזאת.

אבל אמרת משפט שאני רוצה להבין: אתה אומר שהמיינסטרים התרבותי לא מוכן לקבל רב-תרבותיות. מה אתה חושב שצריך לעשות היום כדי שהמיינסטרים כן יקבל?

בעיניי צריך לעבוד בשיטה של תמריץ ולא בשיטה של מענק. אם ניקח 20% מתקציב הקולנוע הישראלי ונפתח קרן ערבית, לא נעים לי לומר, אבל אין מספיק יוצרים ערביים במדינת ישראל - -

מה אתה אומר.

אם ניקח 20%.

אתה לא יכול להגיד כזה דבר.

- - -

אין מספיק יוצרים ערביים.

- - - הם לא ב"רשת" ולא ב"קשת", הם לא עובדים בטלוויזיה, דוחים אותם מכל המדרגות, גם הקרנות – ואתה אומר שאין? אני עושה סדרה, ויש לי 120 יוצרים במאים מוכשרים רשומים- -

אני עדיין אומר את מה שאני רוצה לומר. כמו שניקח 20% מהתקציב וניקח מהמגזר החרדי וניתן למגזר הערבי – אין מספיק מיומנות מקצועית בשביל להקצות 20% בצורה הזאת. איך זה יכול לעבוד? זה יכול לעבוד בשיטת התמרון. זאת אומרת, כל קרן או כל גוף משדר שיקדם את היצירה הרב תרבותית במסגרת שלו יקבל בונוס כלשהו בהתאם או מחוק מועצת הקולנוע או במערכות אחרות שמדינת ישראל תומכת בהן או בגופים ישירים מפני שאז יבטיח עידוד של היצירה ובו-זמנית שמירה על הסטנדרטים שלה.

אנחנ אפילו לא רוצים אפליה מתקנת. תתקנו את האפליה הזאת.

את צודקת במאה אחוז.

על זה דיברתי.

תסתכלו בגובה העיניים, ואל תגידו שאין לנו אנשים שלא יודעים ולא מבינים וצריך ללמד אותם.

אני במאי ומפיק סרטים ותוכניות טלוויזיה. יצרתי סרטים באופן עצמאי במשך 20 שנה. עשיתי את הסרטים מכספי הפרטי מכיוון שהקרנות לא תמכו בי. הפתרון לכל הוויכוחים והבעיות הוא לבטל את חוק הקולנוע ולא להזרים כספים ציבוריים להפקות- -

- - -

זאת כל הבעיה.

כל אחד יגיד את עמדתו, זה לא אומר שזה צריך להיות מקובל.

- - צריך להפסיק לסבסד את ההפקות של הקולנוע. להתעסק עם המפיקים שיפיקו בעצמם- -

קול דאלים גבר.

יש מספיק כסף בשוק. הבעיה שמה שמונע מהמשקיעים האלה להשקיע כספים זה חוק הקולנוע וכל הקומבינה בין הקרנות לבין הטלוויזיה.

אתם הופכים את הדיון למשהו כל כך מופרך. מה זה מעסיקים? תתחיל עכשיו לרדוף אחרי בנק הפועלים בשביל שישקיעו בסרט?

יש קהל שצורך תרבות, והוא יכול לממן את הסרטים האלה.

- - -

סליחה. אני מניח שזאת לא תהיה דעת הוועדה, אבל מותר להגיד עמדה.

בשנות ה- 70 תעשיית הקולנוע שגשגה ופרחה בלי קרנות, והיו פה סרטים טובים, והכול היה טוב ויפה. כך שהשוק הפרטי יכול לממן את זה בלי בעיות.


אם כבר יש כסף, וחברי הכנסת רוצים לממן ולהזרים כסף, אתם צריכים לדאוג שהכספים יחולקו בצורה הוגנת, שווה ונכונה, ולא לעצום עין ולתת לאנשים כמו מנהל הקרן גיורא עיני שמכריז על הקרן שלו כקרן לקולנוע איכותי ובכך יוצר קריטריונים שמקשים על יוצרים שבאים משכבות החלשות.

תודה, אנחנו מבינים.

אתה משתף פעולה איתו?

אתה הבהרת את הנקודות, ואנחנו הבנו אותך היטב. אני בטוח שיש גם הרבה שמסכימים אתך. בבקשה, אדוני.

אני לא רוצה להיות חשוד שאני משתף פעולה עם גיורא עיני, אז אני מתרחק ממנו. אנחנו צריכים להתייחס לשלוש נקודות כי נוצר בלבול על מה אנחנו מדברים. יש כאן עמדת היוצרים שרוצים להתבטא. העמדה הזאת לאו דווקא חופפת את הרב-תרבותיות של הצרכן. כי הצרכן יכול לקבל רב-תרבותיות גם מהערבי ורוסית לאו דווקא מרוסית. אנחנו מדברים על רב תרבותיות בלי להיכנס למה שאנחנו מדברים. נקודת המוצא צריכה להיות שרוב החברה היא לא המיינסטרים ששייך לאמונה מסוימת ולתפיסה מסוימת. הקושי להכיר את האחר נמצא בידי המיינסטרים, כשרוב הציבור לא מקבל את הסיפור על עצמו. אנחנו צריכים להגיע לחלוקת הכסף, וכאן אני רוצה להגיע לנקודה הראשונה: הפלטפורמה של שוויון הזכויות היא פלטפורמה של שוויון אפשרויות. הנכון הוא שלאחר – ולא משנה אם הוא ערבי, רוסי, אתיופי או מרוקאי – הרבה יותר קשה להגיע לשוויון עם יליד שינקין. מועצת הקולנוע צריכה לתת את הדעת איך לסגור את הפער הזה בצורה סיסטמתית ורחבה.

יש לך ניסיון רב בזה. יש לך הצעה איך לעשות את זה?

יש לי הצעה ברורה.

אני רוצה לומר קריאת ביניים. מאחר שזאת הפעם השנייה שעולה הנושא הזה של מרוקאים ואשכנזים, רק רציתי להזכיר שמפיק הקולנוע הגדול ביותר במדינת ישראל שעושה את רוב הסרטים הישראלים, וביניהם סרטים מעולים הוא במקרה משה אדרי, מרוקאי מדימונה, שהוא היום גדול המפיקים הישראלים. אני לא בדיוק בטוח גם שגיורא עיני הגיע מליטא או מריגה או מלטביה. נדמה לי שהוא לא בדיוק על טוהר העדה שלי, האשכנזית. לכן לא ראוי להעלות את האלמנט הזה של המרוקאים והאשכנזים. יש פה בעיה אמיתית עם המגזר הערבי, ואני אתייחס אחר-כך כשאקבל את רשות הדיבור לסינמטק בנצרת וכל מיני פעולות שנעשו בנושא. אבל הניסיון להעלות שהמרוקאים זה סרטי בורקס וסרטי איכות זה אשכנזים, ולכן אנחנו מעודדים רק את סרטי האיכות, זה פשוט על פניו לא נכון. הדוגמה של משה אדרי מדימונה שהוא איש קולנוע מובהק זאת דוגמה טובה מאוד. ויש עוד כמה דוגמאות כאלה, הוא לא היחיד בעניין הזה.

לא דובר פה על סרטי איכות לעומת לא סרטי איכות; דובר על מפיקים עצמאיים ועל מפיקים שמקבלים כסף מקרנות.

בוריס, מהי הצעתך?

- - -

הקריטריונים שאתה מציע הם כאלה שלא- - -

- - -

סליחה, מי שרוצה להגיד הערת ביניים יכול לבקש אישור להגיד כמו שעשה רוני מילוא.

אני יכול להרחיב את הרשימה שלי לקבוצות שיש להן אמונות אחרות ולא רק מגזרים אחרים; שנית, צר לי להגיד, שמן הצד השני התחושה היא אכן שיש אחרים ויש אחרים – היוצא מן הכלל לא מעיד על הכלל. אבל זה לא הדיון שלנו.

אני שאלתי מהי המלצתך.

אני נותן עכשיו את הפתרון. המלצתי היא שמועצת הקולנוע תשקיע סכום ראוי מאוד בפיתוח כשרונות. המתכונת הזאת קיימת בקולנוע העולמי ובטלוויזיה העולמית. הסכום צריך להיות משהו קבוע שיימשך שנים ויאפשר ליוצרים צעירים ומוכשרים ממגזרים שונים ליישר את הקו, וכשזה מגיע לקרן של גיורא עיני השיפוט יהיה לפי האיכות - -

הרעיון מוכר. גוני, בבקשה.

אני מייצגת את עיקרון להסכמה אזרחית. לאחרונה הגיעו אליי ידיעות ש"קשת" מפסיקה את התוכניות המועדפות. אלה בדיוק התוכניות שמשקפות ונותנות ביטוי למיעוטים. אני מבקשת שגם הנושא הזה יידון בוועדה.

אבל זה לא יידון היום מסיבות שאינן קשורות לנושא. תודה רבה.

אני במאי ויוצר קולנוע חרדי כבר 7 שנים- -

כשאתה מדבר על קולנוע חרדי זה קולנוע על חרדים בשביל חילונים?

זה מה שאני רוצה להגיד. 5% מהאוכלוסייה בארץ הם חרדים, והם לא צופים בקולנוע או בטלוויזיה באופן מסורתי. היה מקובל לחשוב שגם אין להם קולנוע, אבל יש תעשיית קולנוע למגזר החרדי מדי חודש, לפחות ב- 7 השנים האחרונות, שהולך ודועך. יוצרים למעלה מ- 10 סרטים מדי חודש, שמדברים על חרדים ולחרדים. הם לא נתמכו עד היום בשקל, וזה לא שלא פנו לקרנות. אני נפגשתי עם גיורא שמנסה להילחם בוועדה שלו כדי להוציא איזשהו תקציב- -

כבר הגשנו את זה למשרד התרבות.

אתה מוכן להגיד את הסכום?

הסכום הוא לא - - - מכיוון שהפקת סרט שלך עולה יחסית מעט מאוד לעומת סרט אחר כי אתה עושה את זה ב- D.V.D ומקרינים את זה במחשבים, אז החלטנו להקדיש השנה פעם ראשונה בהיסטוריה הישראלית 50 אלף שקל לקולנוע חרדי.

אני מאוד מעריך את זה. זה מהלך מאוד אמיץ, אבל זה נוגד את הקריטריונים.

זה לא נכון שזה נוגד את הקריטריונים - - -

איפה הציבור רואה סרטים?

אין לנו D.V.D, אין לנו וידאו, ואין לנו קולנוע – אנחנו רואים ב- CD במחשב. ל- 63% מהאוכלוסייה החרדית יש מחשבים ביתיים, ולא צריך אינטרנט בשביל זה.

מדי שנה מתכנסת ועדה ובודקת בדיוק כדי לדעת למי לתת. למשל, לקרן של גיורא אמורים להגדיל השנה את התקציב מכיוון שהיא עושה כל מיני דברים ייחודיים. איך בודקים את זה? פרסים, רייטינג, סינמטק, קולנוע. סי.די למחשב לא יהיה שם, ובצדק. אם הוא יביא לי כסף הוא ימחק לעצמו את אותם 50 אלף שקל, הוא לא יוכל להגיד מה הוא עשה אתם, כי הוא לא יגיד שזה היה אצל החרדים, אף אחד לא מכיר אותנו ולא ידבר איתנו. בקולנוע החרדי אין אף הפקה שיוצאת לדרך מכיוון שאין כסף.

למה עד עכשיו זה היה אפשרי ועכשיו לא?

היו כמה אנשים שפשטו את הרגל ומכרו את הבתים שלהם בגלל זה. יושב בשולחן מפיק שיצא בזמן: עשה כמה סרטים, ניסה להילחם בכל הקרנות, ראה שזה לא הולך, אמר שהוא מפסיק להפיק עד שהוא מוצא עבודה אחרת. מתחילים לעשות את זה יותר ויותר אנשים. גם אני הפסקתי לעשות קולנוע לחרדים ב- 50% מהאנרגיות שלי, אלא אני עושה קולנוע על חרדים. כי רוצים שאני בתור יוצר חרדי אעשה סרטים בחוץ. עשיתי כמה סרטים קצרים שזכו בפרסים, עבדתי על סדרה עם "קשת", אבל היא נסגרה כי הודיעו שהם לא מתעסקים יותר בציבוריות- -

לא עוסקים בזה בכלל?

אני לא יוצר תוכניות מועדפות, הכול מוקפא. אני לא יודע אם זה אמור להשתנות או יכול להשתנות, ואם יהיה שינוי משמעותי, אבל תפקידי להגיע ולומר את זה. אף על פי שהקרנות שבאו לכאן עושות ניסיון, אבל אין להם הכלים.

אני שחקן, תסריטאי ומפיק. אנחנו הפקנו 10 סרטי feature מכספינו הפרטי והפצנו אותם בקלטות וידאו, ב- D.V.D, וזה זכה לאהדה רבה מאוד בארץ. הבעיה בקריטריונים ובחוק הקולנוע היא שבמקום לעודד סרטים מוכנים של משקיעים פרטיים שרוצים להביא לשולחן את הסרטים האלה הם מעדיפים להשקיע בסרטי איכות שעולים הרבה כסף כשאפשר לעשות סרטים בהרבה פחות כסף, והסרטים האלה נשארים במגרה. במקום לעודד משקיעים כמוהו וכמוני וכמו ימין ולעזור להם ביחסי ציבור של הסרטים ובהשלמות של הפקה, יש משום מה עדיפות בקרנות לקריטריונים אחרים כמו תחנת שידור. כשפנינו לקרן גשר עם תסריט הקריטריון שפסל אותנו היה שבאנו בלי תחנת שידור. ואם אני רוצים לשדר את זה בטלוויזיה או הטלוויזיה לא נותנת לי אישור? אנחנו יכולים להגיע לקו באמצעים אחרים- -

זה נושא מורכב. זה לאו דווקא שייך לרב-תרבותיות.

זה כן קשור לרב-תרבותיות, יש לזה קשר עקיף- - -

- - כן, כי אולי במגזרים שהם לא מיינסטרים- -

אחת הדברים שאני רציתי לשנות היא שלי הייתה בעיית קריטריונים של מועצת הקולנוע. כלומר, מכיוון שמועצת הקולנוע לא מתגמלת כמו שאמר יהודה, אלא במקרים של הקרנה ביתית כזאת או אחרת, יש בעיה.

אני גם יוצר חרדי. יהודה גרובייס העיר הערה שמתייחסת אליי, אבל אני לא עזבתי את התעשייה. צמצמתי את התעשייה כי הבנתי שב- CD בלבד אי-אפשר להגיע רחוק, יש כיוונים חדשים- -

מהם הכיוונים החדשים?

טלוויזיה וקולנוע.

בימים אלה סיימתי סרט. היום אני ביום צילומים, עזבתי הכול ובאתי בכל זאת.

זה סרט לחרדים?

לחרדים.

בתעשייה החרדית יש לעשות קולנוע שחרדי יוצר בשביל העולם החילוני, כמו "אושפיזין", או כמו דברים אחרים אם יש- -

איזה דברים?

אין. אמרתי, אם יש.

יש יותר תעשייה שחרדי יוצר קולנוע לחרדי. יש בהחלט תעשייה רחבה מאוד של עשרות יוצרים, אולי אפילו 50 יוצרים חרדים, ברמה כזאת או אחרת בסרטים ארוכים או קצרים יותר בנושאים שונים: דרמות, קומדיות, אפילו מתחיל משהו דוקומנטריה. צריך לשים לב לזה, כי התעשייה הזאת מתפתחת- -

מה זה "אפילו"? אני חושב שזה יותר קל.

קולנוע דוקומנטרי לא מוכרים. צריכים למכור את זה.

את זה אני מבין.

התעשייה הזאת היא תעשייה שמתרחבת בצעדי ענק הרבה יותר מכל פרופורציה שאפשר לחשוב עליה. חלק מהיוצרים לא מודעים לקרנות. אם אני לא טועה אני אפילו הייתי החרדי הראשון שפנה לקרן גשר. התעשייה הזאת מתפתחת ויש עוד יוצרים שרוצים. חלקם לא יודעים איך לגשת ומה לעשות, איך מגישים.

ספר להם גם על הפתרון.

בדיון אחד קשה מאוד לדבר על הכול.

חשוב מאוד לשים דגש לכך קרן גשר תקבל אחוז גדול יותר בתקציב שלה. הסיבה היא פשוטה: יש להם ערבים, חרדים ואוכלוסייה כללית שממילא פונה אליהם ולקרנות אחרות. אם נחבר את כולם הם מגיעים לעשרות אחוזים באוכלוסיית מדינת ישראל. מה שקורה הוא שיש קבוצה קטנה שמקבלת מכל הקרנות וגם פונה לקרן גשר. וגם אם הסרט הולך לשידור אז "רשת", "קשת" והכבלים תומכים בזה, ועדיין נשארה קבוצה מאוד מצומצמת. לעומת קבוצה רחבה שיש לה הרבה מה למכור ולתת- -

הנקודה מובנת.

- -יש פתרון שקרן גשר פיתחה: חממה ליוצרים- - -

אני רוצה לתקן: אני לא מייצג את קרן גשר.

אף אחד לא אמר.

אבל אני אמרתי. אני קיבלתי אוזן קשבת מגיורא עיני בכל שעות היום והלילה- -

- - -

- - גיורא עיני וקרן גשר של זיו נווה הם היחידים מכל - - -

- - -

הבנתי. אין פה טריבונל בעד גיורא עיני או לא. זאת לא הנקודה.

אני מנצרת. בנוסף למה שדיברנו על הסינמטק אני רוצה להעלות את הקשיים שלנו בסינמטק בנצרת. הסינמטק הוא היחיד בכל המגזר הערבי. אנחנו גם יוצאים עם קולנוע נודד לכל המגזר הערבי ומנסים למצוא מקומות להקרנה, אבל אין אולמות שמיועדים להקרנת סרט. אפילו בתי קולנוע מסחריים אין.

אין ביקוש? מי אמור לבנות?

המפיצים של הסרטים לא מעוניינים להיכנס למגזר הערבי בכלל. אפילו אם אני מבקש הקרנת בכורה של סרט מסחרי הם לא נותנים לי את זה. הם אומרים שרק אחרי בתי הקולנוע שלהם, זאת אומרת אחרי 3-4 חודשים, אבל אז הסרט כבר באינטרנט או ב- D.V.D. אז מי יגיע אליי לראות את הסרט, גם אם אני מדבר על סרט איכותי.

גם האולם שלכם הוא לא אולם קולנוע.

זה נשמע לי בעיה מסועפת, כי אם אין אולמות קולנוע לא יביאו את הסרטים.

אנחנו מנסים להתאים את התנאים המינימליים כדי להקרין סרט שם. חלק מהתקציב שאנחנו מבקשים הוא כדי למצוא מקומות או תנאים להקרנה.

הסכום שנתקבל ממועצת הקולנוע רק השנה הוא די נמוך – 135 אלף שקלים. קיבלנו את זה רק השנה בפעם הראשונה. קיבלנו את זה על הסינמטק; על הפסטיבל לא קיבלנו כי דחו אותנו. צריך לשנות את הקריטריונים של המגזר הערבי במיוחד.

לפסטיבל באים מכל המגזרים?

כן. בשנה שעברה קיימנו פסטיבל לזכויות האדם, והגיעו מכל הארץ.

יש גם עניין השפה בסרטים. רוב הסרטים מתורגמים לעברית, אבל אף סרט לא מתורגם לערבית. רק קרן הקולנוע הישראלי של כתריאל שחורי הוא היחיד שעוזר לנו לתרגם את הסרטים הישראליים לשפה הערבית.

זה נושא שראוי להרבה מחשבה. זה דבר שמאוד מעכב. זה חלק מרב-תרבותיות. אם רוצים שיבינו זה את זה צריך לדאוג לתרגומים.

אני מנהל אגף החינוך והנוער בעיריית רמלה. רמלה היא עיר רב-תרבותית, האוכלוסייה בה מעורבת. אנחנו מאמינים שתחום התקשורת והקולנוע הוא כלי מרכזי לצמצום פערים, ולכן עיריית רמלה משקיעה הרבה מאוד בנושא הזה, ואני רוצה לשתף אתכם. הקמנו מרכז תקשורת עירוני כדי להכשיר את כל בני הנוער בתחום התקשורת. אנחנו מאמינים שאם לא נתחיל לעבוד בגילאים הצעירים הם לא יגיעו לבתי-הספר לקולנוע ולא יהיה פוטנציאל של בוגרים שיכולים להגיש בקשות לקרנות.

אנחנו מקימים היום מרכז עירוני וחממה ליוצרים שהם בוגרי בתי הספר בעיר כדי ללוות אותם גם בתחום התעשייה. אנחנו רוצים להציע שהנושא הזה יהפוך להיות רשת. אנחנו עובדים עם "אמנות לעם" ברשת ארצית של תחנות אמנות ואמנות פלסטית. אפשר להעתיק את המודל הזה ולפתח רשת של תחנות תקשורת ומרכזי תקשורת ביישובי הפריפריה שתחום העיסוק שלהם
לתעשייה. בתהליך כזה אנחנו חושבים שנראה הרבה יותר בוגרים שמשתלבים בתקשורת.

אני שחקן ושדרן. אנחנו צוות שבמשך 15 שנה עושים סרטים באופן עצמאי. הסרטים שאנחנו קוראים להם "הפקות המזרח" הם סרטים מזרחיים: למרוקאים, לטוניסאים, ובעיקר למגזר הערבי שמיוצג פה.

אני רוצה לחזק את מה שאמר הבמאי שלנו ימין. יש לכם כסף, אתם לא מחלקים את זה שווה – אז אל תחלקו אותו. דבר שני – מה זה רב תרבות? הבמאי צריך להיות מרוקאי? התוכן צריך להיות מרוקאי או אנשי הצוות צריכים להיות מרוקאים? מה זה רב-תרבות?

אני יכולה לענות לך.

בפתיחת הדברים את כבר ענית לו.

אנחנו מדברים כל הזמן, אנחנו רוצים לדעת מה זה רב תרבות. תרבות קולנוע? מי צריך להיות, מה צריך להיות? אני רוצה לדעת מה זה רב תרבות.

נאמר בהתחלה שיש לזה גוונים שונים: יש רב-תרבותיות של יוצרים- -

אני שמעתי קודם דוגמה לרב-תרבותיות בדימונה, משה אדרי. מה זה קשור? אני רוצה לדעת אם זה הבמאי או התסריט או אנשי הצוות. ואם - - - חלקו לכולם באופן שווה, אם לא – תשאירו אצלכם, כי הסתדרנו 15 שנה, אז נסתדר עוד 15 שנה.

תודה רבה.

שמעתי את הדברים והקשבתי להם וגם רשמנו אותם. לא לשווא נאמרו הדברים, נראה איך אפשר לתקן את הדברים שראויים לתיקון. לפי הדברים שנאמרו פה, לא הכול אפשר לתקן ולא כולם מוצדקים.

נושא הקולנוע הוא בעייתי, ולא הכרתי אותו לפני שנכנסתי לתפקיד הזה. חוץ מזה שהוא גוזל ממני זמן והוצאות אין בו שום דבר נוסף בעצם; אין שכר ושום טובת הנאה.

לא נותנים לך לראות סרטים?

סרטים כן, את זה אפשר לראות בלי הגבלה. זאת בעיקר הנאה של אשתי, היא מאוד אוהבת סרטים.

אחת הבעיות שאני רוצה להעלות על קצה המזלג היא האם צריך 4 קרנות שיטפלו בנושא הקולנוע בישראל. יש לנו 5 קרנות שלכל אחת יש התקורות שלה, הוצאות שלה ומשכורות שלה, והשאלה היא האם בכלל צריך את זה. כל קרן תסביר כאן למה חשוב שהיא קיימת ולמה היא ייחודית: גם קרן גשר, גם קרן חדשה וגם קרן מקור.


אני אמרתי, למה צריך בשביל סרטי feature שתי קרנות גדולות – גם קרן הקולנוע הישראלי וגם קרן רבינוביץ'? למה לא מספיקה קרן אחת שבה התקורות לא קטנות. אמרו לי שאם ייקחו אחת זה יהפוך את זה למין אימפריה מונופוליסטית שתוכל לקבוע למי הם מוכנים לתת ולמי לא, ככה כשיש שתיים אנחנו מקטינים את הסיכוי שמישהו שהאף שלו לא מוצא חן בעיני מנהל הקרן או בעיני הלקטורים לא יקבל. יש הרבה מאוד סוגיות יותר מורכבות מאשר מה הן נראות מעל פני השטח.

זאת סוגייה מורכבת.

אני נותן רק כרקע, ואני ממליץ להיזהר בכל מה שאנחנו עושים בעניין הזה. לדוגמה, אנחנו נעלה את שיעור הרב תרבותיות שמקבלים מכספי הקרן לרב תרבותיות, ואני מבטיח לך שמיד יבואו הגורמים שעוסקים בסרטי feature ויגידו "על מה אתם מדברים"? הרי מה שטוב ברב-תרבותיות נעשה במהרה כ- feature. אני יכול לתת לך דוגמות של סרטי feature מוצלחים מאוד- -

- - -

סליחה, אני לא הפרעתי לאף אחד פרט לבקשה אחת לקריאת ביניים, ואני גם רוצה שלא יפריעו לי.

שאלו קודם מה זה בדיוק רב תרבותי: אם חתונה מאוחרת של דובר קוזשווילי זה רב תרבותי או לא רב תרבותי? לדעתי, לפי רוב הקריטריונים זה צריך להיות רב תרבותי. זה סרט נפלא , זה feature מצוין, והוא קיבל תקציב לא מכיוון שהוא סרט רב תרבותי ולא מכיוון שדובר הוא גרוזיני, אלא מכיוון שזה סרט טוב. גם אם תאופיק אבו ואיל היה עושה את "צימאון" לא בתור רב תרבותי ולא בתור ערבי הוא היה מקבל את כל התמיכה שהוא קיבל מכיוון שהסרט הוא פשוט איכותי ומצוין; "כלה סורית" זה סרט שעוסק בהוויה הערבית ובתרבות הערבית- -

זה לא נכון. "הכלה הסורית"?

לא נתווכח על זה כי אני לא הפרעתי לך- -

- - -

עם כל הכבוד, אל תעירי לי עכשיו הערות, אני לא עובד אצלך. תודה- -

- - -

אני לא הפרעתי לאף אחד שדיבר ושמעתי את כולם בסבלנות, ואין לך שום זכות להפריע לי. אני לא נבחר ציבור, אני לא צריך את הקול שלך, ואל תפריעי לי.

"הכלה הסורית" הוא סרט שמדבר על החברה הערבית אף על פי שזה לא נכנס לרב תרבותי; "אושפיזין" של שולי רנד הוא סרט שעוסק במגזר החרדי ובנושאים שקשורים אליו – נושאים שמעניינים גם אותנו, החילונים. אני נהניתי מאוד מאושפיזין. שולי רנד עצמו הוא אפילו חרדי מאוד, והוא קיבל את התמיכה ב"אושפיזין" לא מכיוון שזה סרט חרדי, אלא מכיוון שזה סרט טוב. יש לי עשרות דוגמות לסרטים מאז שחוק הקולנוע נכנס לתוקפו, ואני לא רוצה לגעת בו, והם לפחות גבוליים; אני לא יודע אם "מעורב ירושלמי" זה בדיוק דרמה רב-תרבותית או לא, אבל אפשר להתייחס לזה מבחינת העדות והתוכן. יש בעיה בנושא הזה.

אני שמעתי את הדברים שנאמרו, ואנחנו בהחלט נתחשב בהם. גם הסינמטק בנצרת שלא קיבל בעבר תמיכה קיבל השנה בפעם הראשונה, אמנם לא במידה מספקת, לדעתו, ואני מבין את זה; אף סינמטק לא מסתפק בתמיכה שהוא קיבל, ואני מניח שזה גם יעלה וישתפר, כי אנחנו ערים לבעיות ולטענות האלה, ואנחנו חושבים שצריך לעזור לסינמטק כמו בנצרת כי זה חשוב לנו מאוד.

גם בטענות של המגזר הערבי ומגזרים אחרים צריך לטפל כמיטב היכולת. החיים בנושאים האלה הם אינם פשוטים. יש ויכוח גדול בחברה גם בנושאים אחרים האם להתרכז במצוינות או בעממיות. זאת שאלה פילוסופית מאוד מהותית וכבדה. אני התמודדתי אתה כשהייתי ראש עיריית תל-אביב. כשהקמתי אז בית-ספר לטבע ובית-ספר לאמנויות אמרו לי למה אני משקיע רק במצטיינים ובטובים. אני חושב שכשמעלים למעלה את המצטיינים עולים גם הבינוניים למעלה. ואם המערכת יורדת למטה – הכול יורד למטה. אבל זה כבר עניין של השקפת עולם פילוסופית.

צריך גם לעזור מהמגזר הערבי. אני מכיר חלק מההפקות שלהם. זה ויכוח ישן – סרטי בורקס או סרטים אחרים. הם אומרים שיש ביקוש לסרטים שלהם, הם מוכרים אותם, ולכן הם שואלים למה אנחנו לא עוזרים להם. יושבים הלקטורים ואומרים: התסריטים לא מספיק טובים, התוכנית של הסרט לא מספיק טובה, הגיבוי התקציבי לא מספיק טוב. יש פה מערכת שעל-פניה היא בעייתית. אני מבטיח לחברים שבאו הנה שניקח בחשבון את הדברים שנאמרו פה. היום הקמנו את ועדת הקריטריונים כדי שהיא תטפל בבעיות טעונות הטיפול פה. אני לא מבטיח שאת כל מה שנאמר נוכל לקבל, אבל נשתדל.

אם הכנסת תחליט לשנות את החוק ואת החלוקה זה בסדר, אין לי בעיה עם זה. אבל אני מבטיח לך שיגיעו הנה כל המפיקים – וזאת חבורה עם אגו מאוד מבוסס – ומה שיהיה לכם פה זאת חגיגה רבתי; כי אם תחליטו להוריד מסרטי ה"feature", הם יתחילו לצרוח – ובצדק – למה מורידים מסרטי ה"feature", זה הקולנוע הישראלי והעתיד של הקולנוע הישראלי, "איך נעשה את כל ההפקות הגדולות אם לא תיתנו לכולנו את מה שמגיע לנו". אתה תיתן למשהו אחר, אחרים יבואו בטענות. הסיפור הזה לא פשוט, ואם אני צריך להמליץ לך כחבר, אני אומר לך: לאט-לאט ובזהירות בעניין הזה. אבל אם יחליטו לשנות את החוק אנחנו נקבל את זה.

אתה נותרת עם הרושם שיש בלבול וקשיים, ואני רוצה להציע הצעה. שינוי אחוז התקציב ייקח זמן ודורש דיונים. אני הייתי עוזבת אותו כרגע. כדי לייצר יותר סרטים כמו "אושפיזין" ודומיו, צריך לעזור בתחום הפיתוח ליוצרים אחרים, צריך לתת להם תמיכה נוספת ולהעביר את כל התקציב הרב-תרבותי, וזה לא קשור לקרן ייחודית או לא, אלא לקרן אחת שתוכל לשתף פעולה עם קרנות אחרות ולמנף את הכסף. קרן גשר למשל מקבלת 1.5 מיליון מהמדינה ופועלת ב- 8 מיליון שקל מתקציבים שהיא מגייסת. ברגע שיהיה יותר כסף היא תוכל להרחיב את הפעילות שלה.

עוד הערה קצרה: העלו את עניין התקציבים שמגיעים מ"קשת" ו"רשת" ומהאיגוד שלהם. זה נושא בעל חשיבות עצומה. לצערי, כיו"ר מועצת הקולנוע אני לא מספיק חזק כדי להתמודד עם "קשת" ו"רשת". גם שר התרבות החדש אופיר פינס מעורב בזה אישית, לפי בקשתי, ואנחנו עומדים להיפגש בשבוע הבא עם יושבת ראש מועצת הרשות השנייה. הכנסת וועדת החינוך יכולות לעזור לנו מאוד כי הרבה מאוד הפקות ילכו לטמיון ולא יוכלו לעלות למסך אם הם יפסיקו לתמוך בהפקות האלה.

אני רוצה לסכם. אני מקבל את ההמלצה, אנחנו חשבנו לדון בישיבה היום על הבעיה ב"רשת" ו"קשת" וראינו שזה יותר מדי בשביל ישיבה אחת, ולכן לא נדון בזה עכשיו. אני אומר מראש שאנחנו ניכנס לזה, והגישה של הוועדה היא שלא נסכים ולא נאפשר להוריד את המעט שיש ב"קשת" וב"רשת" ברב-תרבותיות, זה לא יהיה נכון ולא יהיה הוגן ולא נסכים לזה בשום אופן. אנחנו נעקוב אחרי זה בדיונים הללו ונשתף פעולה בעניין הזה גם עם שר התרבות החדש.


יש פה בעיה. זאת לא בעיה שאפשר להשוות כמה כסף הולך לסרטי feature וכמה לדוקומנטריים. יש פה בעיה הרבה יותר רחבה - בעיה בחברה הישראלית. אני חושב שצריך לעודד, וצריך יותר כספים לתרבות בכלל ולקולנוע בפרט. צריך לראות את הגוונים השונים של הדבר. אני לא רוצה להיכנס לזה, יכול להיות שנקיים דיון נפרד גם על סדרי העדיפויות והקריטריונים.

החברה הישראלית השתנתה מאוד. השאלה היא האם אנחנו הולכים ונפרדים ומקצינים ומתקטבים בחברה הישראלית. השאלה היא אם הקולנוע יכול – זה לא רק קולנוע, זה שפת ביטוי שאפשר דרכה להגיע להבנה. זה אבסורד: אנחנו אמנם כפר גלובלי, אבל אנחנו יותר ויותר נפרדים זה מזה. התקשורת והקולנוע הם כלים אדירים לקירוב. הסדרה "מעורב ירושלמי" שבמקרה ראיתי פותחת פתח וחלון לעולם שאחרת אין לך. מאוד חבל שלא הייתה סדרה דומה עם האוכלוסייה הערבית בישראל. זה דבר חשוב, והדברים שנעשו בתחום היו חלשים ולא טובים.

לכן אני שמח על הדברים שאמרת, רוני. אני מקבל את זה, ואני מכיר את הכנות שלך שרשמת את כל הדברים שנאמרו. הוצעו כאן כל מיני רעיונות ושיטות של תמריצים ושל הוספת סרטי feature שהם רב-תרבותיים במהותם, של עזרה ליוצרים שאני לא יודע אם ניתן לעשות את זה דרך החוק; למנף ולטפח כישרונות במגזרים של המיעוטים פה, ולתת הרבה יותר משקל ממה שיש היום. אני שמח על מה שנעשה, אבל אם יש פסטיבל אחד בכל המגזר הערבי ראוי לתמוך בו ולבדוק איך ניתן לפתח את זה. אתה אמרת מאוד בפתיחות שרשמת את כל הדברים, ברור שאתה לא יכול להבטיח שהכול ייענה, אבל הדברים יבואו לדיון ולשיקול מחודשים. גם אנחנו ועדת הכנסת נדון אתכם. אם נצטרך שינוי חקיקה, נעשה שינוי כזה. אם אפשר לעשות את זה בלי שינוי חקיקה זה גם טוב.

יכול להיות שהדעה הלגיטימית היא שצריך שוק חופשי עד הסוף. אני לא בעמדה הזאת, אני חושב שצריך לטפח ולעזור. אבל הדיון הוא לגיטימי איפה לתת יותר משקל. הנושא הרב תרבותי שעלה פה, עלה מלב כואב. אין פערים כל כך גדולים בין היושבים כאן, כפי שהצטייר מחלק מההתבטאויות פה. אבל נעשה דיון יותר מעמיק ונבחן גם שינוי חקיקה אם צריך לחזק את הקטע הזה של הרב תרבותיות. אני מודה לכם על הדיון הענייני.

הישיבה ננעלה ב- 12:40