כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

1.8.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 48

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שלישי ז' באב התשס"ו (1 באוגוסט 2006) בשעה 9:30

המכינות הקדם צבאיות.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

זבולון אורלב

אלכס מילר

יוסי אלדר – אחראי מכינות קדם צבאיות, משרד הביטחון

רס"ן טל מנצל – רמ"ד תכנון מקורות ולחימה, משרד הביטחון

אודי דרור – עוזר בכיר לגיוס, משרד הביטחון

שולה מור – אגף תקציבים, משרד החינוך, התרבות והספורט

יוחנן בן יעקב – מנכ"ל חפציבה, משרד החינוך, התרבות והספורט

שמעון פרי – יו"ר ועד מנהלי ירושלים והמחוז, הסתדרות המורים

גונן רייכר – מכינת הנגב, שדה בוקר

אילן הלפרין – מגבית יהודית בקהילת ניו-יורק

יהודית גידלי

שרון רפאלי

המכינות הקדם צבאיות

בוקר טוב. אני שמח שתהיה לנו ישיבה קטנה ואינטימית, אבל אני ביקשתי שנקיים ישיבה על המכינות הקדם צבאיות בכלל, ועל המכינות המעורבות של דתיים וחילוניים בפרט. ניכנס לעובי הקורה – יכול להיות שזאת תהיה ישיבה ראשונה בנושא ונעשה ישיבות המשך. אני מרגיש חלק מהעניין כי אני המכינות הקדם צבאיות חשובות ביותר לפיתוח התחושה והמחויבות הציבורית והלאומית של המדינה. המכינות הקדם צבאיות הדתיות תרמו הרבה מאוד גם לצה"ל. אחר-כך התופעה של המכינות שפתוחות גם לדתיים וגם לחילוניים היא תופעה ייחודית, אני לא יודע אם יש תופעה במציאות הקיומית שלנו שחיים יחד ולומדים יחד שדומה לחידוש הזה. זה חידוש של השנים האחרונות, וזה דבר עצום. חשוב שיש גם מכינות חילוניות. אבל אני לא מדבר לא על המכינות הדתיות ולא על החילוניות אף על פי שהיחס צריך להיות שוויוני. זה שיכולים לגדול יחד אחרי, שלצערי, אנחנו מפרידים בין התלמידים בזמן הלימודים, זה עצום. מי שמחויב לחברה הישראלית צריך לעשות הכול בשביל לחזק את המגמה הזאת ואת כל המכינות הקדם צבאיות גם בתקציבים, בתמיכה ציבורית, במרכזיותם ובעשייה. אני אומר את זה כהתחלה לפני שנכנסים לעומק של מספרים, של גישות וכדומה.

בגלל המצב הנוכחי יש לא מעט אנשים שרציתי שיהיו בישיבה הזאת וקראו להם למילואים. זה חלק מהמציאות של המכינות שמי שמנהיג אותן לא יכול להיות. לכן אני לא יודע אם באמת נוכל להגיע לכל הדברים בישיבה הזאת, אבל פטורים אנחנו לא נהיה, ונעשה כל מה שאנחנו יכולים.

אני מציע לשמוע קודם את משרד החינוך ואת משרד הביטחון. יוחנן בן יעקב, בבקשה.

התמונה הכללית היא די ברורה: ב- 87' קמה המכינה הקדם צבאית הראשונה - -

בידי משרד הדתות.

מעניין מי היה שם.

מי היה המנכ"ל.

מי היה שר. השר היה המר. על המנכ"ל נדבר אחר-כך.

הוקמו 5 מכינות קדם צבאיות תורניות בתיאום עם משרד הדתות- -

אגב, בציבור הדתי זה היה מאוד שנוי במחלוקת.

ישיבות ההסדר פחדו שפתיחת המכינות עלולה לקחת להם ציבור.

זה קרה. זה מאוד מוריד את ישיבות ההסדר.

הנתונים הם אחרים.

תלוי איך קוראים נתונים.

בוודאי לא בשנים האחרונות. בשנים האחרונות הם בוודאי לא טוענים כך. זאת טענה של מישהו שטען שהוא מאוד חשש מזה.

אבל הנתונים הם אחרים. ישיבת הסדר שמספר הנרשמים אליה פוחת צריכה תירוץ, אז הם אומרים "מכינות". אבל זאת לא הסיבה.

ב- 90' אני קיבלתי את הפרויקט הזה ממשרד החינוך- -

אז זה עבר מדתות לחינוך.

בסוף 96' פנינו למשרד הביטחון וביקשנו את מעורבותו, אמרנו שלא יכול להיות שהם יהיו לגמרי מחוץ לסיפור. כך גם משרד הביטחון נכנס לעניין. המכינה הקדם צבאית הראשונה "נחשון" קמה בנילי ביוזמת "בני דוד" כחלק ממכינת עלי שיושבת ב"בני דוד", זאת שהתפרסמה עכשיו לאחר ששני בוגרים שלה נפלו.

אנחנו מכירים את הבחורים.

במשך השנים התהליך גדל, והיקף המכינות גדל. משרדי החינוך והביטחון אף פעם לא עצרו את הגידול- -

למה היו צריכים לעצור את הגידול?

כי הגידול היה מ- 500 תלמידים ל- 1,500 תלמידים בתחילת השנה, ומתקציב של פחות מ- 5 מיליון לתקציב של 28 מיליון, וכל מי שיודע כמה קיצוצים היו במשרד החינוך בשנים האחרונות - -

זה דבר שרק מוסיף.

אבל צריך היה לגייס את הכסף, זאת הייתה משימה מאוד מסובכת.

תן תאריך: מתי 5 מיליון ומתי 28 מיליון.

בתקציב 96' הוקצו לזה 5 מיליון שקל. היו 5 מכינות קדם צבאיות, שהיו יחסית גדולות, היו קצת למעלה מ- 500 תלמידים.

ב- מ.מ.מ. יש המספרים האלה.

בתשס"ו היו 27 מכינות, מהן 15 מכינות שמוגדרות תורניות, עוד אחת שהיא למעשה מכינה דתית "ימין אור", שיש בה עולים מאתיופיה ומברית-המועצות, אבל משום מה לא סופרים אותה ככזאת; ויש 12 מכינות שמוגדרות כלליות. צריך לומר שכל הכלליות פתוחות כמו שכל המכינות הדתיות פתוחות לכל מי שירצה לבוא, הוא צריך לקבל את אורח החיים שמתנהל שם. אותו דבר לגבי המכינות הכלליות – כל המכינות הכלליות פתוחות,רובן פתוחות בהצהרה. נדמה לי שיש מכינה אחת שלא תמליץ לבחור ובחורה דתיים להיקלט שם. כל השאר ממליצים על זה באופן חופשי לגמרי.

מתוך 12 המכינות, לכמה יש אידיאולוגיה מוצהרת של השותפות הדתית?

לפחות 9 זה ממש בהצהרה, ויש בכל אחת מהן גם כאלה שבאו מהחינוך הממלכתי-דתי וגם כאלה שבאו מהחינוך הממלכתי הכללי.

יש חלק מראשי המכינות האלה שהם בעצמם חובשי כיפה.

אני חושב שאני מכיר את כולם.

עכשיו חזר עוד אחד למיצר, אביעם רוזן.

אביעם רוזן, ארז אשל, הושע, דני ורתקין, אייל אלדר- -

במשרד החינוך עד היום לא היו בשום מקום רשימות לפי חלוקה כזאת. כלומר, כל המכינות היו ברשימה אחת ויחידה, ובכל פעם שמבקשים ממני לחלק אני צריך לספור, כי אף פעם לא הייתה חלוקה כזאת, בוודאי לא בהקצאת המשאבים ובהכרה, חוץ מהעדפה מתקנת מסוימת לפתוח לבוגרי החינוך הממלכתי יותר מכינות מתוך הכרה ברורה שבקרב הנוער הדתי זה כמעט נורמטיבי שכל מי שמסיים ישיבה תיכונית או בת שמסיימת אולפנא הולך לשנת לימוד והתנדבות נוספת מלבד השירות הצבאי והשירות הלאומי. בציבור הכללי זה קצת פחות מקובל, וגם העלויות הכספיות שמוטלות על ההורים מאוד גדולות. גם את זה ניסינו להוריד ככל שיכולנו. בתשס"ו יש 27 מכינות- -

אמרת 1,500 תלמידים. לפי ה-מ.מ.מ. היו 1,300.

אני אסביר מה התהליך: 1,500 תלמידים מתחילים בתחילת שנת הלימודים. צה"ל משיקוליו שלו מאפשר שנה א' וב' לכל מי שמעוניין לדחות את הגיוס למרס ולא להתגייס באוגוסט. כך יש לו עוד חצי שנה להיות במכינה. הצבא הסביר לנו לפני שנים שיש לו עניין לטייב את גיוס מרס, ולכן יש לו עניין בזה. מבחינת השירות במכינה זה שנה וחצי. נוצר מצב שמתחילים הרבה יותר חניכים מאשר מסיימים כי באמצע קבוצה אחת יוצאת.

המדיניות השנייה הייתה שמכיוון שעבדנו עם הציבור הדתי, והאלטרנטיבה של בחור שהולך למכינה קדם צבאית היא ללכת להסדר או לא להתגייס בכלל, לצבא היה עניין שמקסימום יגיעו גם אם הוא מתלבט. הצבא אמר: "קחו אותו", כי הצבא יודע שמי ש- 50% ממי שעובר מכינה יעשה שירות מלא ומשמעותי ויגיע גם לקצונה. לכן עודדנו את ראשי המכינות לא לעשות מיון קפדני מדי, אלא להפך – להיפתח כמה שיותר. יש קבוצה מסוימת שנושרת במהלך השנה; חלקם גם נושרים כי הם הולכים מיד לשירות צבאי תוך כדי שנת הלימוד. התוצאה היא שהמכינות נפתחות עם כ- 1,500- -

המספר בתשס"ו היה- -

הממוצע השנתי היה 1,325. התחילו עם 1,520. חלק נושרים בסוף פברואר וחלק ממשיכים לשנה ב', ואת חלקם מגייסים עכשיו ליישובי הצפון. זה הממוצע. אני מחשב את הממוצע לפי כמה שמשרד החינוך משלם, והוא משלם פר חודש. חניך שסיים חודש ויצא, כמובן, בחודש אחריו כבר לא משלמים.

לפי המידע שקיבלנו מה- מ.מ.מ. ההקצבה לכל חניך היא בערך 20 אלף שקל לשנה. האם זה נכון?

זאת ההקצבה של המשרד.

אבל בפועל אני מבין שזה רק חצי ממה שצריך.

תלוי במכינות, אבל זה סדר גודל של כמחצית העלות- -

איך מכסים את היתרה?

חלק החניכים משלמים; הפדרציה של ניו-יורק תומכת בחלק מהמכינות; קרן אביחי תומכת בחלק מהמכינות. יש קרנות נוספות- -

יש עניין עקרוני למה המדינה לא תיתן חלק יותר גדול אם היא חושבת שזה כל כך טוב וחשוב- -

אנחנו משלמים סל לאור מלא. זה הטופ שהמדינה מעלה על הדעת לשלם על החזקת חניכים ופנימיות. זה המקסימום שקיים בכלל. יש הדים מכל הכיוונים האפשריים.

חשוב להגיד שבבסיס תקציב משרד החינוך אין גם 20 אלף לכל החניכים.

בשביל זה קיימת המפד"ל. לצערי, המפד"ל כל שנה בכספים הקואליציוניים – אני אומר שוב לצערי, כי אנחנו היינו שמחים שהכול יהיה בבסיס. ב- 2005 המפד"ל "סחטה" תקציב קואליציוני של 4 מיליון שקלים, ובשנת 2006 3.5 מיליון שקל.

שנה קודם זה היה שניים- -

זה לא תקין.

ממש לא תקין.

הייתה החלטת ממשלה מספר 5004 מ- 23 באפריל 99' שדיברה על נוהל התקצוב לתלמידי פנימיות, ויש ערעור גם על זה במשרד המשפטים, ולפחות הרהור האם הדרך הזאת ראויה. לנו אין שום ספק שאסור בשום פנים ואופן להחזיר את זה למערכת התמיכות, זה פשוט בלתי אפשרי. היינו שם שנתיים, ואנחנו יודעים שהמכינות לא מסוגלות להתקיים כך.

למה?

משום שטכניקת התמיכות במדינת ישראל עובדת בשיטה הבאה: כשתקציב המדינה מאושר, המשרד מפרסם מודעה, וכל גוף שרוצה לקבל תמיכה מוזמן לפנות. המשרד ממיין את כל הפונים, מקיים ועדה ובודק. לפני יוני-יולי אף אחד לא רואה תקציב. כי הטכניקה היא כזאת שאתה צריך לתת חודשיים לגופים לפנות- -

במשרד המשפטים מהרהרים להרוג את זה.

לא רק זה, גם תקציב התמיכות מועד לפורענות. כל פעם שיש קיצוץ התמיכות האלה מקוצצות הכי הרבה. זה גם לא נכון, זה צריך להיות פר תלמיד.

יש החלטת ממשלה ברורה שמדברת על שני דברים: על העברת המערכת הזאת לתקצוב פר תלמיד על-פי תקציב בהתאם למתכונת התקצוב של פנימיות עליית הנוער; וכן שיינתן אישור לגידול של 15% כל שנה. לצערי, זה קורה בזכות כספים קואליציוניים ובזכות פתרונות נקודתיים.

אני עושה מבצע לאסוף את כל החלטות הממשלה והחוקים שהממשלה לא מקיימת.

יש לך הרבה עבודה.

אני שמח להכניס גם את העניין הזה. אני מתכוון לשבת בסדרה של דיונים עם היועץ המשפטי לממשלה על העניין הזה, אחרת זה חסר משמעות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שמחליטים חוקים ומקבלים החלטות ממשלה ולא מיישמים אותן. זאת פשוט הפקרות מוחלטת.

אתה צריך גם לנסות לא לקבל החלטות חדשות, כי אם ניתן להם לבצע החלטות ישנות באמת המצב לא ישתפר. חבל לקבל החלטות חדשות.

אני בטוח שיש הרבה החלטות חדשות שאתה תומך בהן, ותרצה מאוד שנקבל אותן. אפילו פתחו קו של המל"ג.

אתה יכול לדבר על התקציב לשנה הבאה?

אני רק רוצה להשלים: הנוהל שבו המערכת עובדת היום הוא החלטת ממשלה שבבסיסו יש ועדה שמינתה מנכ"לית משרד החינוך. ישב בה החשב, היועץ המשפטי וראש אגף תקציבים – כל הצמרת הבכירה של המשרד אישרה את הנוהל הנוכחי. הוא בוודאי שוויוני ומשרת, לדעת כולם, את הטוב ביותר. אמור היה להיות פה איש התקציבים של המשרד, וברור לי למה הוא לא הגיע.

זאת שאלה טובה.

לפי נוסח החלטת הממשלה, אין מקום להרהור של משרד המשפטים כי מדובר במפורש על הקצבה חודשית לפי מספר תלמידים.

ניסיתי לשכנע את הפקיד- -

אבל זה לא מעניין אותם.

מותר להרהר. הרהורים מותרים אפילו בשבת, אבל להגיד דברים מפורשות, אסור.

צריך להיות מאוד מסודרים בעניין הזה. הוזמנו לדיון בעקבות מכתב שקיבלנו ממשרד המשפטים; הצגנו את כל הטיעונים שלנו למה הדרך האלטרנטיבית היא בלתי אפשרית, ומי שעמד מולנו אמר שהוא יבדוק עם היועץ המשפטי לממשלה, ושהוא מעריך שיש סיכוי טוב לקבל את עמדתנו ולא את עמדתו. עד היום לא קיבלנו תשובה.

הם גם דאגו לפרסם בתקשורת את העניין הזה.

זה אמנון דה-הרטוך?

כן.

אמנון דה-הרטוך אמר בצורה ברורה שהוא יפנה אל היועץ ויציג את כל הטיעונים, ושהוא מעריך שיש סיכוי שהוא יקבל את עמדתנו ולא את עמדתו.

כי הוא יודע שעמדתכם היא מה שמעוגן בחוק.


אין לך ידיעה ספציפית על התקציב לשנה הקרובה?

יש דיון בין האוצר לבין - -

האם משרד החינוך נתן את ה- matching שהוא צריך לתת את התקציב הקואליציוני?

אני שוב אומר, זה נמצא בדיון בין משרד האוצר לבין משרד החינוך.

עד רגע זה אין תשובה חיובית?

תכף תבוא שולה.

למה היא לא פה עכשיו?

אתמול בלילה היה דיון- -

מה אמור להיות ה- matching, גם 3.5 מיליון שקל?

משהו כזה.

כלומר, בתקציב הנוכחי ל- 4.5 החודשים של תשס"ו אינך מכוסה?

עדיין לא לגמרי. אבל לא הודענו לאף מכינה שהיא מנועה מלקלוט חניכים, זה ברור שהפתרון יימצא. בשנה הבאה אנחנו פותחים עוד 4 מכינות חדשות, אבל הן לא מתוקצבות כי בשנתיים הראשונות הן לא יכולות להיות.

זה לא קשור לנושא התקציבי. בנושא התקציב חשוב שהוועדה תדע שעדיין ל- 2006 איננו מכוסים, יש עדיין בעיה של למעלה מ- 10% מהתקציב.

אני רוצה לשמוע שוב במספרים אבסולוטיים לגבי 2006 ו- 2007. אם יש לך המספר אני מניח שזה ידוע בשלב הזה של השנה.

צריך להיות מאוד גלויים: יש שאלה אם תהיה ירידה מסוימת בנוער הדתי או לא. ההערכה היא שתהיה ירידה מסוימת- -

אנחנו נמצאים היום במנחם אב, ואתה עדיין לא יודע מה יהיה?

החבר'ה הדתיים עדיין לא יודעים.

זאת אומרת שהמכסות- -

אני אומר מידיעה אישית שהואיל ובמכינות היו תמיד יותר נרשמים מאשר מקומות, על-פי דיווחים שאני קיבלתי מראשי המכינות, אין שום חשש מירידה במספר החניכים שילמדו במכינות הדתיות בשנה הבאה.

אני דווקא חשבתי שבשנה הקודמת הייתה ירידה. אם לא עשו את זה בשנה הקודמת אחרי ההתנתקות- -

זה לא קשור. זה קשור אצל חלק מהם. השאלה היא מה יהיה התפקיד שלהם בצבא, ואלו משימות הצבא מכין להם.

אין קשר להתנתקות?

בוודאי, אבל השאלה המטרידה צעירים דתיים יותר היא בעיקר מה יהיה הלאה.

הבנתי. נשמע את משרד הביטחון.

אני מצטרף לדברי הפתיחה שהנוער שמגיע למכינות הקדם צבאיות, גם לדתיות וגם לכלליות, זה מיטב הנוער. בניסיוני הקצר אני פוגש נוער בני 18 ועד השירות הצבאי שלהם בהיותי קצין חינוך ראשי בצה"ל, ונוער כזה טוב אני פוגש רק בשנה האחרונה מאז שאני בתפקיד במשרד הביטחון.

זה דבר מאוד חשוב לשיקולים של המדינה כמה להשקיע בעניין. לעומת ההוצאות הקיימות, זה ממש גרושים. אנחנו מדברים פה על כסף כל כך קטן.

אני אראה לכם מצגת.נמצא איתי גם האחראי אצלנו במשרד הביטחון על כל נושא הרישום, והוא יודע בדיוק את מספר החניכים שהתחילו ומספר המסיימים; יש כאן גם נציג צה"ל, ושני נציגים משתי מכינות: מ"בית ישראל" ומהנגב, ממדרשת בן גוריון.


המכינה הקדם צבאית הראשונה הוקמה בשנת 88' ב"בני דוד" עלי. מאז ועד היום מוכרים בצה"ל 15 מכינות דתיות ו- 12 מכינות חילוניות. בשנה הקרובה יוקמו עוד 4 – שתיים דתיות ושתיים כלליות.

הביטוי "חילוני" לא מדויק פה.

ההכרה המכינות היא בסמכות האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון. יש מכסה מאושרת לדחיית גיוס לכלל המכינות, אשר מחולקת לכל מכינה בהתאם לקביעת האגף. "המחיר" שצה"ל משלם הוא דחיית גיוס לשנה. התועלת היא שירות מלא ומשמעותי בחילות השדה, לפיקוד וקצונה.

ראיתי ששמת את זה במירכאות, אבל למה זה בעצם "מחיר"? אם הם יותר טובים בתור חיילים- -

לכן זה במירכאות.

להכין את החניך במכינה לקראת הגיוס לצה"ל ולחזק בו את הערכים החברתיים והאידיאולוגיים בהתאמה לאופי הלחימה. החניכים דוחים את גיוסם לצה"ל בשנה, ולחלק מהבחינות אפשר ללמוד בשנה ב'. סגל המכינה כולל את ראש המכינה, מנהל מדרשה וצוות מצומצם. סגל המכינה נבחר לפני שהוא הופך להיות סגל המכינה גם בידי יוחנן וגם בידי משרד הביטחון כדי לקבוע מיהו ראש המכינה.

המכינות פרוסות בשומרון, ברמת הגולן, בבקעה, בלכיש, בגליל, בגוש עציון ובדרום. המכינה בשדה בוקר היא הדרומית ביותר ובמעיין ברוך היא הצפונית ביותר.

נדמה לי שכעת תבינו למה אמרתי במירכאות כפולות "מחיר": שיעור היציאה לפיקוד וקצונה מבין בוגרי המכינות גבוה פי שניים מהמתגייסים הרגילים; שיעור הלוחמים מבין בוגרי המכינות עומד על 50% לעומת 30% מן המתגייסים הרגילים. לכן צריך לחזק את הקבוצה הזאת; צריך לדאוג שכל חניך שהצבא נותן את האפשרות שיהיה חניך במכינה, יהיה אכן במכינה כי הנוער הזה הולך לתפקידים הטובים והחשובים ביותר, גם בנים וגם בנות. אנחנו ראינו את זה לצערנו בהרוגים שהיו בשבוע שעבר מעלי, ויש עוד שני הרוגים שהם בוגרי מכינות: שמעון דהן מבית יתיר ורפנאל מוסקל ממכינת קשת יהודה שגר במזכרת בתיה.

השנה סיימו והתגייסו לצבא 1,102 חניכים; מתוכם 698 מהקבוצה הדתית ועוד 404 מהקבוצה האחרת. סיימו 336.

אנחנו הקצינו למכינות הקדם צבאיות 1,343 לשנה א'. בפועל מיצינו 1,102. זאת אומרת, החזרנו לצבא 241 אנשים.

כי הקציתם יותר. אז צריכה להיות הקצבה יותר גדולה.

צריך להיות שיווק יותר גדול כדי שנשתמש בהקצאה שהצבא נותן לנו.

אבל מה זה עוזר אם אתה עושה שיווק, והצבא נותן הקצאה, אבל אין הקצבה?

- - -

אני מבין שאתה לא עוסק בהקצבה, אני רק אומר שצריך להיות תיאום בין שני הנתונים האלה. יש לכם עוד להוסיף?

הצבא תומך מאוד במכינות, מעודד אותו ונותן לו את המכסות. אנחנו נמצאים בתקופה של ירידה טבעית של המתגייסים לצבא בגלל הילודה הטבעית, אבל בכל זאת אנחנו מגדילים משנה לשנה את המכסות שהצבא מאשר לדחיית גיוס לטובת המכינות. זה מראה, כמובן, את התמיכה שלנו בזה, ובעיקר את התועלת שאנחנו מפיקים מהבוגרים שממצים אותם יותר טוב מכל אוכלוסייה אחרת בצבא. נכון, גם אנחנו היינו רוצים לראות שהמכסות שאנחנו נותנים מתמלאות באופן מלא. זאת הסיבה שאנחנו נותנים מכסות, אין לנו כוונה שיחזירו לנו ולא יירשמו. אנחנו רוצים שיעמדו בהן באופן מלא.

עד השנה היה נהוג שראשי המכינות הקדם צבאיות מכינים את החניכים שלהם לקראת שירות בצבא על בסיס היכרות אישית בינם לבין יחידות צה"ל. יש יוזמה של המשרד בראשותי, ופנינו למפקדת זרוע היבשה מתוך רעיון שצה"ל יכין את חניכי המכינות לקראת השירות. מפקדת זרוע היבשה נתרמה לעניין, והיא מתכוונת שכל מכינה תאומץ בידי יחידה בצה"ל, ובכל מה שקשור להכנה לצה"ל, יעשה צה"ל.

מה זאת אומרת שהיחידה תאמץ?

לדוגמה, אם למכינה מסוימת יש קשר טוב עם גולני, אז במסגרת הקשרים בין גולני לבין ראש המכינה, גולני עושה לו את ההכנה לצה"ל בזמן שיש לגולני זמן. לעיתים יש לגולני זמן ולעיתים אין לו זמן.

זה גם אומר שהם יתגייסו לגולני?

לא בהכרח, זה מגדיל את האפשרות. אני מבקש שנושא ההכנה לצה"ל יופיע בצורה מסודרת ויופיע בגרף של צה"ל. צה"ל הסכים לזה. מפקד מפקדת זרוע היבשה, האלוף גנץ אישר את זה. המלחמה עצרה כרגע את העניין- -

מקווים שבמהרה יהיה הרבה זמן.

אנחנו מקווים מאוד.

אנחנו רוצים לשמוע מנציגי המכינות שנמצאים פה. נשמע קודם את נציג המכינה "בית ישראל". ספר קצת על התכנים, לא רק על ההכנה לצה"ל.

יש שלוש סוגי מכינות: דתיות, חילוניות ומעורבות. זה נכון שלפחות החילוניות מצהירות שהן מקבלות אנשים דתיים, אבל המכינה לא בונה תוכנית של דיאלוג. אפשר להצטרף לתוכנית. במכינות המעורבות, כמו שלי – בית ישראל – יש דיאלוג שנתי מובנה, ועכשיו אחרי שנה וחצי הדיאלוג הוא בהחלט חיוני. בירור הזהות הבין אישית בקבוצה מעורבת שיש בה בנים ובנות וגם דתיים וחילוניים שבאים מכל סוגי הזהות הישראלית, זה מה שמייחד אותנו, ואני בטוח שגם גורמים אחרים. זאת הבחנה שכדאי לעשות.

הסיסמה שלנו היא סיסמה של חיבורים. הקהילה שלנו נמצאת במבחן מצוקה. היא נבנתה בידי קהילת חיים שנמצאת בגילה במשרד הקליטה לשעבר שם. לדבר הזה יש השפעה אדירה על החבר'ה של המכינה כי זה לא רק לימודי יהדות, זהות וציונות, בירור קונפליקטים בחברה הישראלית, אלא גם חיים בפועל עם השכבות החלשות ביותר, וזה מאוד חשוב להם. הם לא מסתפקים לעבוד רק עם מעמד הביניים, אלא דווקא עם החבר'ה הקשה ביותר שהכי פחות נגישים לעזרה חיצונית. זה נוער שמופנה מלשכת הרווחה, חוץ מאשר קייטנות הקיץ ובפסח של כל שכונת גילה במתנ"ס.

מגיעים לנו השמנה והסלתה לא מבחינת המוצלחות, אלא דווקא מבחינת הרגישות והרצון לקחת אחריות על החברה. החבר'ה האלה מאוד תמימים ומכוונים, ובאמת מאוד שונים.

כמה חבר'ה יש שם?

כ- 30-35. השנה אנחנו קצת גדלים. חשבנו שמטעמי תקציב כדאי שנגדל. בינתיים אני לא רואה שזה עוזר.

מה אתם עושים מבחינת התקציב?

מה ששמעת פה: שליש ממשרד החינוך, יש השתתפות מוגבלת- -

צריך היה להגיד שהושע היה צריך לבוא ולתת לנו את כל הנתונים, אבל הוא גויס, ולא יכול היה להגיע.

יש לכם עזרה מפדרציית ניו-יורק?

התמיכה מפדרציית ניו-יורק הולכת ותומכת. היא תמכה בנו בצורה לא מקובלת מכיוון שהיא אבחנה שזה מפעל דגל של הפדרציה. היא תמכה בנו הרבה מאוד שנים מעבר למקובל. יש לנו הרבה מאוד עבודה של גיוס כספים, זה ממש עסק לגייס כספים. יש בעיה ששייכת לכל המכינות שלא כל משפחה מסוגלת לעמוד בהשתתפות חניכים. אם מדובר על 8,000 שקל בשנה, צריכים לחשוב על 60%-70% משתתפים בפועל. אם נעשה את החישוב, חסרים בערך 1,600 שקלים לכיסוי כל חניך. זה המחסור התקציבי. מגייסים את זה בנסיעות לחו"ל וכיוצא בזה. גם רעיון אימוץ חטיבות זה גם מוזיל עלויות כחלק מהתוכנית.

חלק מהתוכנית במכינה כוללת גם יציאה לשטח. זה לא רק עבודה בכיתה או בשכונה, אלא ממש יציאה לסדרות שטח שזה דבר מאוד חשוב.

תודה. יש לך משהו להגיד על תרומת המדינה לעניין? זה בעיקר מה שאנחנו יכולים להוסיף. כמובן, אנחנו נשמח לעודד את פדרציית ניו-יורק לחזור ולתרום, אבל זה לא בסמכותנו חוץ מלעודד ולשבח.

תמיכת המדינה היא קריטית. בלי משרד החינוך ומשרד הביטחון- -

הבנתי.

מה משרד הביטחון תורם לך?

משרד הביטחון תורם לי את ההכרה - -

ואת הדחייה.

- - את החיבור לחטיבות, וכל מיני דברים שהם שווי ערך לכסף.

לא היית מצפה שגם משרד הביטחון יעזור כספית?

אני מצפה מאוד, אבל אני מבין שמשרד הביטחון לא עושה את זה.

מכינת הנגב "שדה בוקר" היא אולי הדבר הכי שונה מ"בית ישראל", שאני מכיר. הבת שלי היא חניכה שם.

הפרויקט הזה הרבה יותר מורכב מאשר רק עושה הכנה לצה"ל. אנחנו מדברים על מסגרות לטיפוח ולפיתוח ולהכשרה של מנהיגות צעירה ומעורבות בכל התחומים בחברה. זה רחב מאוד, זה לא רק מנהיגות חינוכית, אלא הכשרת מנהיגות בכל תחומי החיים. כמובן, הצעד הראשון הוא הכנה לצה"ל. חלק מהם נשארים בצבא, הרוב משתחררים.

כמה חניכים יש?

המכינה שלנו היא קטנה – 27 חניכים. זאת גם מכינה צעירה, עכשיו נתחיל שנה חמישית.

התקורות לפני החניך הראשון הן תקורות של מזכירה ומנהל, מדריכים ומורים. מה ההיגיון לעשות 10 מכינות קטנות של 27 חניכים ולא להקים מכינה אחת גדולה של 300 חניכים. אז גם קל יותר להתקיים כלכלית. צריך לחפש בנרות את ההיגיון לקיים מכינות מאוד קטנות.

הגודל האידיאלי של מכינה כמו שאני רוצה להקים הוא בערך 35. אני לא מקדש את המספר הזה, אני פשוט לא מצליח להביא עוד חניכים לנגב. קשה מאוד להביא חניכים לנגב. זאת הייתה הפתעה מאוד גדולה, כי הייתי בטוח שהקסם של הנגב יביא לבד את החניכים. בכל המסגרות ההתיישבותיות והחינוכיות זאת אותה הבעיה. אבל 300 וגם 50 אני אישית לא הייתי רוצה לעשות- -

חבר הכנסת זבולון אורלב אומר שאולי אפשר לוותר על הנגב.

אני לא חושב שזה מה שהוא אומר.

זה לא אמרתי.

תאחד אותן.

תסתכל על המפה, יש מקומות שבהם איפה שזורקים אבן יש מכינה.

אני לא אומר על זה כלום.

אתה לא אומר על זה כלום?

חשוב שתגיד.

אם רוצים לפתוח מכינות חדשות- -

אבל חבר כנסת אורלב אומר שאולי לא כדאי לפתוח חדשות, אלא לעודד יותר גדולות. זה יותר זול.

כמה יש בעצם- - -

180

אני רוצה לסיים את מה שהתחלתי להגיד כדי להבין את המהות השונה והמורכבת של המכינות. אחד המאפיינים הבולטים של המכינה שלנו, למשל, זה גיבוש של זהות יהודית-חילונית. קודם אמרו שיש מכינה כזאת ואחרת; למכינה שלנו אנשים דתיים, רציניים, שומרי מצוות לא יבואו, כי המכינה מקיימת אורח חיים חילוני. היא עוסקת בצורה משמעותית בגיבוש זהות יהודית-חילונית. לדעתי, בנושא הזה רצוי שהקבוצות יהיו הומוגניות ולא הטרוגניות. המכינה הזאת שונה לחלוטין מהמכינה ביתד, מה שהיה עצמונה. שם יש 120 חניכים בשנה א' לפני ההתנתקות, ואצלנו 27. אין אפשרות לאחד את המכינות האלה למכינה אחת.


פן נוסף בולט שלה הוא הזיקה הקהילתית האזורית החזקה. לא סתם קוראים לנו "מכינת הנגב". אנחנו רואים בנגב את הייעוד שלנו ומחנכים לזה כי חלק מהיעדים שלנו הם שהחבר'ה שלנו יהיו עתודה של התיישבות צעירה בנגב. לכן העשייה הקהילתית שאנחנו עושים היא בכל הנגב, היא לא במדרשת שדה בוקר דווקא, וזה מאותן סיבות שהחבר'ה רוצים לתת את התרומה במקום שנראה להם הכי חשוב, כמובן, עם האוכלוסייה הבדואית ובמרכזי קליטה.


דבר שלישי, חינוך לדמוקרטיה. אנחנו מעודדים את הגישה שהדמוקרטיה היא השיטה הטובה ביותר לחיות ביחד. לכן המכינה בנויה כך שהיא מחזקת את הגישה הזאת. זה לא סתם דיבורים, זה אורח חיים.

אנחנו משתדלים להרחיב כמה שיותר את המעגל. בסך-הכול רוב החניכים במכינות הם קהל מאוד הומוגני. לא משנה אם זה דתיים או חילונים. הם באים ממשפחות שיכולות לשלם גם למעלה מ- 800 שקל לחודש, וזה בא ממקומות ששנת השירות במכינה היא מסורת. חלק מהיעדים שלנו הוא להרחיב את המעגל הזה; לגייס אנשים ממקומות אחרים וממשפחות אחרות שיש להם פוטנציאל. כי אם לאנשים אין פוטנציאל לעבור את השנה הזאת, זאת בעיה.


לדעתי, משרד הביטחון חייב להשתתף במימון. לא נראה לי הגיוני שמשרד הביטחון הגדול, העשיר והענק ייתן תמיכה מורלית ודחיית שירות. הוא חייב, ואם המדינה יכולה לעשות משהו בגדול זה הרחבת המעגל. אנחנו צריכים לחשוב איך יהיו לא רק עוד 200 חניכים, אלא עוד הרבה מאות חניכים ממעגלים אחרים.

יש לי שאלה למשרד הביטחון. האם יש פעילויות משותפות בין מכינות ובין בסיסים? לא רק עזרה כספית, אלא עזרה במדריכים או בבסיסים, אולי במקומות שבהם עוברים הדרכות או בציוד. סיוע שווה כסף.

התוכנית של משרד הביטחון בנושא ההכנה לצה"ל היא שהמכינות עצמן יעשו את זה, ומשרד הביטחון יממן את זה. זה יקל על ההוצאות של ראשי המכינות. אני מעריך את זה בעלות שנתית של כמיליון שקלים וחצי. נכון להיום משרד הביטחון נותן למכינות הקדם צבאיות 300-500 אלף שקלים. כל מכינה מקבלת אוטובוסים לפעילויות בתוכנית השנתית שלהם. יש מכינות שההקצבה השנתית שלהן היא 12 ימי אוטובוס לשנה, לפי גודל המכינה- -

אתה יכול להסביר למה צה"ל מסבסד את ישיבות ההסדר ולא את המכינות?

וגם את הקד"צים. כל הקד"צים מתוקצבים בידי צה"ל; אין קד"צ שלא מתוקצב בידי צה"ל, חוץ מהקד"צים של המכינות.

אתם יותר חזקים ממני בתחום הזה.

לא, אנחנו שואלים בתמימות.

האמת היא שאנחנו אשמים. משרד הביטחון ידע שהשר המר ואני כרוכים אחר העניין, ואנחנו בכל מקרה נממן את זה, הוא אמר: "עזבו, משרד החינוך יממן". זה מה שקרה פחות או יותר.

יש היגיון ארגוני ברור. המבנה של המכינות המעורבות בוודאי וגם של המכינות החילוניות והדתיות יש אלמנט קבוצתי מאוד חזק. לכן כשאני אומר לך שקשה לחשוב על 50 זה לא רק משום שלא ירדו לנגב 50 איש, אלא קשה מאוד לקיים מערכי דיאלוג וזהות בקבוצות גדולות.

תעשה שתי קבוצות באותה מכינה.

נכון. מבחינה ארגונית אפשר לבנות כמה קבוצות. אבל החוויה של המכינה, בין השאר, היא חוויה קבוצתית- -

אבל זבולון אומר שאפשר ליצור חוויה קבוצתית גם במוסד יותר גדול.

- - -כמה מכינות עם מרכז אחד.

שמעון פרי, יו"ר ועד מנהלי ירושלים, בבקשה.

אני נציג הסתדרות המורים בוועד מנהלי ירושלים.

נושא המכינות קשור אליי כבר שלוש שנים. שלושה בנים שלי הם בוגרי מכינת "קשת"; שני חתנים שלי הם בוגרי מכינות; ואחד הבנים שלי והחתן שלי עובדים במכינת "נחשון" המעורבת, ואחד מהם עומד לעבוד באדרת.

במכינות האלה יש מיטב הנוער. אולי כנציג הסתדרות המורים רציתי לומר שהם לא קיבלו משכורת כבר 3 חודשים. אין משכורות. אין שכר.

זאת לא תמונת המכינות.

הוא אומר שאין משכורת, מה זה "לא תמונת המכינות"?

המצב הוא קשה. הם מביאים לשם את מיטב הנוער ואת מיטב המרצים. אני לא יודע כמה משלמים להם. הרמה גבוהה מאוד בנחשון ובקשת. השנה גם זכיתי לקבל מתנדבים לבית-הספר שאני מנהל בו בלי קשר. זה מיטב הנוער. אני יודע שחלק גדול מהעבודה שלי נעשית בידי צוות עובדים ולרוב יש מוטיבציה לשם שמים. אני לא יודע מה עושים שאר המרצים – הם נותנים מכספם ומלחמם לטובת הרעיון. בזמנו כשזה הוקם הבן שלי לא הלך לישיבת הסדר, אלא למכינה והייתה התקוממות מה קורה לישיבות ההסדר. זה לא בניגוד לישיבות ההסדר, שכבודן במקומו מונח, אבל למכינות יש תוצר. לא רק משרד הביטחון צריך להשקיע המון כסף, אלא גם משרד החינוך צריך להשקיע המון כי זה המערך הכי טוב שיכול להיות היום.

תודה. הגברת שולה מור הגיעה. זה לא בסדר שהגעת עכשיו, אבל טוב שהגעת.

הודיעו לי לפני 20 דקות.

בסדר. הטעות לא אצלך.

המנכ"ל אמר לראש אגף התקציבים להגיע. הוא אומר שהייתה אי הבנה, הוא לא הבין- -

נעשה את זה ברוח טובה. נשמע קצת בשורות טובות לגבי המצב התקציבי של המכינות בסוף 2006 ושנת 2007.

תקציב 2006 במתכונתו הנוכחית עומד על 20.5 מיליון שקלים בבסיס- -

לכמה זה מספיק?

הוא לא יספיק לסיים את שנת תקציב 2006.

ההסכמים הקואליציוניים הוסיפו עוד 3.5 מיליון- -

- - -

מה היתרה?

- - -

בשביל זה נסעת משם עד פה?

מה התוכנית?

יוחנן היה בישיבה אצל המנכ"ל.

ההנחיה של המנכ"ל הייתה שאגף התקציבים יחד עם האוצר יסגור את הפער הזה. זאת הייתה הנחיה חד משמעית. חס וחלילה שלא תצא מפה אמירה שמישהו מההורים יגיד לבן לא ללכת למכינה. חס וחלילה

אז אתם צריכים להגיד דברים ברורים אחרים.

מתי תהיה תשובה?

מה יהיה בסיס תקציב שנת 2007?

כמו שהיה הבסיס עד היום. בתקציב קואליציוני, כמו שאתה יודע, לא נכנסים לבסיס תקציב.

אבל אתם צריכים לכסות את ההוצאות. יש החלטת ממשלה. איך אתם מתכוונים לקיים את החלטת הממשלה על גידול של 15% מדי שנה? את מכירה את החלטת הממשלה?

אני לא מכירה את החלטת הממשלה. יש בעיה בסיסית אחרת על הפרק שבמשרד המשפטים מביעים אי אהדה לרעיון- -

דיברנו על זה.

זה לא קשור לבעיות התקציב.

זה קשור כי אם זה יהיה תמיכות, אז התקציב ישתנה.

את צודקת.

אתה מבין את העניין? אם זה יהיה תמיכות הכללים משתנים כי אז כל מה שיש בסעיף התקציבי מתחלק בין כל התלמידים. כלומר, כל תלמיד יקבל פרוסה יותר דקה. זה מה שאומר משרד המשפטים, ותפקידה של ועדת החינוך הוא לעמוד כנגד זה.

את בודקת מספרים?

התקשרתי לאדי הרשקוביץ' וביקשתי תשובה.

מה התשובה?

התשובה היא שאנחנו נשקול את זה באופן אוהד. כל השנים אף על פי שלא היה תקציב לא הייתה ליוחנן בעיה - -

מה פירוש, "לא הייתה בעיה"? לא הייתה בעיה בגלל מלחמות קואליציוניות.

לא בשנה שעברה. אני מבקשת, עם כל הכבוד.

אנחנו הסכמנו לתת בתנאי שהמשרד ייתן matching. והשנה המשרד לא נותן matching.

אני מציע שלושה דברים: ראשית, המשרד כיסה כל השנים את כל החניכים עד האחרון בהם. מעולם לא הגבלנו קליטת חניכים ולא מנענו הקמת מכינות שעמדו בכל הכללים, הנהלים והדרישות.

אבל נכון שהכלל של מה שעגנון אמר התקיים, שעד שבאה הנחמה יצאה הנשמה.

אם יצאה הנשמה, זה לא למכינות. זאת הייתה הבעיה שלי, לי יצאה הנשמה בתוך המשרד. אני מציע שלא תצא מפה אווירה שהמשמעות שלה שהורים ישקלו שלוש פעמים אם לשלוח או לא לשלוח תלמידים. אנחנו נפסיד תלמידים. עד היום כל השרים, החל מזבולון המר, הרב לוי, יוסי שריד ולימור לבנת- -

אם אתה רוצה שלא ייצא קול, אתה או שולה המוסמכים להודיע שיהיה אשר יהיה, משר החינוך והתרבות אחראי לכך שהתקציב יכסה את מספר התלמידים שיהיו. אנחנו לא יכולים לכסות ולהגיד שאין בעיה. אם יש בעיה צריך לומר שיש בעיה; אם אין בעיה צריך לומר שאין בעיה. אחרי זה יבואו אלינו בטענות, והורים של עובדים יגידו למה לא אמרנו שיש בעיה. אי-אפשר לשחק בדברים האלה.

המנכ"ל אמר לי: "היזהר בתשובותיך לכנסת, יש דברים שאתה מוסמך, ויש דברים שאתה לא מוסמך". אז יש דברים שאני לא מוסמך להודיע. אבל אני יכול לומר בוודאות שעד היום המשרד כיסה את כל מה שהוא היה צריך.

צריכים לתבוע מהמנכ"ל כחלק מהסיכום- -

יש תופעה בתוך המכינות של קליטת נוער מהפריפריה. יש עוד שתי מכינות – קצרין וקריית מלאכי – שכל הנוער בהן הוא נוער פריפריה, והן עושות עבודה יוצאת מן הכלל. המכינה בקריית מלאכי קולטת נערים ברמה הכי גבוהה. זאת פואמה פדגוגית מה שקורה שם.

הערה שנייה. קבוצה שלמה של מכינות מפעילה במסגרת הבוגרים קהילות במקומות שונים: "אורנים" מפעילה קהילה בקריית יובל, ויש קהילה במגדל העמק – אלה קהילות בוגרים שעושות עבודת קודש. הם סיימו את הצבא, והם חיים בקהילת בוגרים.

בכל המכינות מתקיימים לימודי יהדות רציניים מאוד, דתיים וחילוניים בכל הואריאציות האפשריות. אני לא מכיר דבר כזה בארץ בכלל.

שני המשרדים הקפידו על גידול מבוקר כל השנים בשיתוף פעולה מלא בינינו. אף פעם לא נתנו בבת אחת פריצה מאוד גדולה, ואפשרנו את הגידול וניסינו שלא יהיה גדול מדי. גם הפיזור הוא במידה גדולה. כל מכינה היא סיפור בפני עצמו; כל מכינה היא מוסד עם רוח מיוחדת במינה. המחשבה שאפשר לחבר ולעשות מזה "מפלצת" גדולה היא שגיאה. לכל מכינה יש הייחוד משלה.

הכנה לצה"ל – אצל חלק מהמכינות העיקרון הוא שמי שעושה את ההכנה לצה"ל הוא הראש המכינה; הוא רץ אתם, הוא עושה אתם את הניווטים, הוא נותן את השיעור. הוא נותן את המוטיבציה התורנית, אבל הוא גם זה שיושב אתם באוהל הסיירים ועושה את הסדנה. לא פשוט לכולם לקבל את הרעיון שאיש צבא חיצוני יעשה את זה. הם עומדים על זה שהרב יעשה אתם את הכול.

יוסי הזכיר שיש שלב של הכרה במשרד הביטחון. יש שלב שני של הכרה של משרד המשפטים שמביאה גם את התקצוב ממשרד החינוך. שני המשרדים מסונכרנים באופן מלא.

אנחנו יודעים את זה.

הערה אחרונה. ביוזמת פדרציית ניו-יורק מתוכנן יום עיון מעמיק לנתח בסוף אוקטובר את כל תהליך המכינות. אילן הוא מוביל התהליך, והוא גם יוזם המפעל.

תודה. כעת ידברו חברי הכנסת, ואחר-כך נעבור לסיכומים.

צריך אף פעם לא לחסוך בחשיבותם ובתפקידם של המכינות הקדם צבאיות. ככל שהדור נהיה יותר ציני, חומרני וככל שלדור יש יותר זכויות פרט ופחות לכידות לאומית וחברתית כך עולה חשיבות המכינות. לכן ראוי מאוד שהמדינה על כל שלוחותיה וזרועותיה תקבע את תיתן להם את סדרי העדיפויות שלהם. הזכירו גם את הנופלים, וצריך לזכור ששניים מהם הם קצינים: סמג"ד ומ"פ.

להבדיל מישיבות ההסדר המכינות מתפזרות בכלל היחידות, בשעה שישיבות ההסדר מאורגנות במחלקות- -

יש שילוב.

חלק כן וחלק לא.

ראש אכ"א מנסה להוביל שינוי שלא תהיה מחלקה בתוך פלוגה, אלא פיזור של שליש-שליש-שליש בכל מחלקה ופלוגה. אבל עדיין יש קבוצות. אם הולכים בקבוצות, שלפחות יהיה מניין בכל מחלקה. בגיוס בוגרי המכינות אין בכלל שיקול קבוצתי, אלא הבחורים מתגייסים לפי הצרכים המקצועיים הצבאיים המובהקים- -

גם הבנות.

כל מה שמכוון לבן הכוונה היא גם לבת.

יש כאן עוד תועלת שולית אחת מאוד גדולה שקרתה במכינות הדתיות: אין ספק שמה שקרה בהתנתקות גרם לזעזוע עמוק ושורשי במה שקורה במכינות בשני היבטים: בין המכינות לבין עולם התורה, שהרי הרוב המכריע מראשי המכינות קראו בקול רם לא לסרב פקודה, ואילו מחוץ לישיבות היו רבנים חשובים שקראו לסרב פקודה. מכאן נולדה מחלוקת קשה ועמוקה שהדתיים בינינו קוראים אותה כמעט בכל שבת מעל דפי העלונים עד כדי החרמות, והדברים לא פשוטים.

- - -

ההיבט השני הוא יותר פנימי בתוך המכינות: מה מערכת היחסים בין הרעיון והאידיאולוגיה הדתית לבין המדינה שמחליטה החלטות שגויות מן היסוד בכל מערכת היחסים הזאת. אני לא מרגיש שהממשלה משתדלת לסייע בוויכוח; משיחותיי עם ראשי הישיבות הגדולות אני מרגיש שגם הצבא, גם משרד החינוך בחלק הפוליטי שלו, וגם משרד הביטחון קצת עומדים מהצד, וזאת שגיאה מאוד גדולה. המכינות האלה ראויות להוקרה, להערכה, לחיבוק ולתמיכה מאוד נרחבת גם מורלית, גם עניינית וגם לאומית, לא רק כספית.

אני לא חושש שירד מספר הנרשמים, אבל אני חושש שבטווח הארוך הקרע הזה יכה שורשים ועלול להוביל לתהליכים מאוד לא רצויים.

משרד החינוך צריך לחשוב על פעולה בקרב תלמידי י"ב. אני יודע על פעילות הכנה לצה"ל בכיתות י"ב, בעיקר של מנהל חברה ונוער. אני לא יודע שבמסגרת ההכנות לצה"ל יש גם הכנה או עידוד ללכת למכינות. אני לא יודע אם משרד החינוך או משרד הביטחון משקיעים בזה, אני לא חש את זה לא רק בחינוך הממלכתי, אלא גם בחינוך הממלכתי-דתי.

משקיע.

סוגיית ריבוי המכינות ראויה לעיון, יוחנן. אני מסכים שבית הספר האידיאלי הוא שיהיו 25 תלמידים בכיתה, ושלא יהיו יותר משתי כיתות בכל שכבת גיל. אבל אין למדינת ישראל כסף להחזיק כזה דבר. לכן לצערנו יש עד 40 תלמידים, וגם זה לא ראוי. גם אתם צריכים לקיים דיון בסוגייה הזאת. כדתיים שרנו תמיד את השיר של הרב נרי: "ישיבות נקים בכל מקום: בעמק, בהר, בבקעה וגם בקצה המדבר". אבל יש בנושא הזה גם היבטים של עלויות. במכינה של 25 תלמידים שצריכה לספוג את כל התקורות יש בעיות שאולי גם מונעות מתלמידים אחרים להצטרף כיוון שגם ההורים צריכים לשלם. יכול להיות שהורים עושים את החשבון שהילד צריך לתרום עוד שנה למדינת ישראל, אחר-כך לעשות עוד שירות משמעותי, ועל זה הם עוד צריכים לשלם – באמת צריך להיות בן אדם מאוד מוזר. לכן ראוי שתדונו בנושא הזה. הנושא שאתה העלית הוא צד מאוד חשוב, אבל יש גם דבר נוסף שצריך לחשוב עליו.

מבחינת תשלומי ההורים. בזמננו היו דיונים והחלטות שלא ייגרע חלקם של המכינות מתקציב הישיבות. הסיוע של משרד החינוך הוא לחלק הפנימייתי, לא על החלק הלימודי. גם במכינות הכלליות וגם בדתיות צריכים לקבל את תקציב הלימודים לפחות כמו בישיבת הסדר. זה היה מכסה כ- 7,000 שקל בשנה לתלמיד. אם אינני טועה החזקת תלמיד ישיבת הסדר בחודש הוא כ- 600 שקלים לחודש. זה יכול היה לבוא במקום תשלום ההורים. ראוי לבדוק מדוע נגרע חלקן של המכינות מתקציב הישיבות.


למשרד הביטחון יש תקציב מאוד גדול, 300 אלף שקל. יוסי אלדר היה קצין חינוך ראשי בצבא, ויש לו קשר לחינוך. אני בטוח שיש לו רצון טוב, אבל מערכת הביטחון חייבת לתת מענה. היא מקבלת תרומה חשובה; היא משקיעה סכומי עתק על קורסים קדם צבאיים במקצועות הרבה פחות נדרשים. לכן צריכה להיות תביעה שלנו למשרד הביטחון לבדוק את העניין הזה כדי שתהיה השתתפות בתוכן. הרי מחדירים מוטיבציה, מלמדים אותם לימודי ארץ-ישראל וניווטים. יושב כאן קצין ואומר שזאת ההכנה הכי טובה שצה"ל יכול לקבל: מפקדים ולוחמים באיכות טובה מאוד. אז מה אתם משקיעים בדבר הזה? אם משקיעים בפקיד טכני בבית-הספר הטכני השקעות גבוהות מאוד בוודאי שצריך להשקיע גם בדבר הזה.


אני מציע הואיל ומתקרבת שנת הלימודים, לקצוב זמן לקבל תשובות גם כדי לוודא שמשרד החינוך והתרבות מסדיר את ה- matching; אם אפשר לתבוע שב- 2007 כל זה יהיה בבסיס; וגם תשובות ממשרד הביטחון. לו הייתי אומר את הדברים בראשית הדיון הם לפחות היו יכולים להתייחס לסוגייה הזאת.

שאלת הרבה שאלות. חשוב קודם לקבל את כל האינפורמציה. יוסי אלדר,בבקשה.

ראש האגף הביטחוני-חברתי הוא אביגדור קהלני. מאז שהוא באגף הוא יצר ביוזמתו פעילות רחבה מאוד בהכנה לצה"ל בשתי שכבות גיל: רוב ילדי כיתה י"ב עולים לסיור ברמת הגולן בעקבות לוחמים. לתוכנית הזאת רשומים 38 אלף תלמידים מבתי-ספר תיכוניים, כולל מבתי-ספר דתיים.

לבנות גם?

אמרתי, בתי-ספר.

בתי ספר דתיים לבנות גם בעסק הזה?

כן.

אני לא מאמין.

תקום גם מכינה לבנות דתיות.

אבל זה לא אומר שהם יוצאים מבתי-הספר- - - אני מניח שלו. אל תענה "כן" בצורה נחרצת.

לא מנענו מבתי-ספר. הפנייה שלנו היא לכל בתי הספר בישראל. ליום כזה רשומים כעת 38 אלף תלמידים. אני מתכוון לנצל את המפגש הזה אתם ולהציג להם את נושא המכינות הקדם צבאיות במסגרת הצגת כלל חילות צה"ל בתערוכה.

כל תלמיד דתי מכיר את המכינות- -

תנועת מעגלים.

- - אבל בבתי-הספר הכלליים זה הרבה פחות מוכר. לכן יש חשיבות יתר בכיתות האלה כי זה דבר מאוד חשוב.

אותם ילדים שיגיעו למפגש הזה יקבלו הסבר על המכינות הקדם צבאיות ויקבלו דף שמסביר מה זה מכינה ואיך מגיעים אליה.

בשלב השני האגף הביטחוני-חברתי מגיע לכיתות י"א ועושה להם סדנת הכנה לצה"ל. בכל כיתה עומד קצין במילואים במשך 5 שעות שנרתם לכך והוכן לנושא באגף. לשנת הלימודים הבאה רשומות 800 כיתות. יבואו אליהן קצינים שעשו הכנה באגף ועושים הכנה לצה"ל. הם גם אלה שיהיו המשווקים של מכינות הקדם-צבאיות.

זה שהם עושים את ההכנה לצה"ל זה ידוע. השאלה היא האם חלק מההכנה היא הידע?

במפגש לקראת היציאה לבתי-הספר אני מופיע בפני כל הקצינים האלה, מסביר להם מהן המכינות הקדם צבאיות ונותן להם חומר חלוקה לכל התלמידים.

זה דבר חדש?

זה דבר חדש שיתחיל בתשס"ז.

אז אפשר לצפות שהרבה יותר ילכו- -

אני רוצה לדבר על השיווק. הצבא שולח לכל מועמד לשירות צבאי מנילה. כולם מקבלים את זה, קוראים את זה בתשומת לב ועונים על זה. שם צריך להיות כתוב: "האם אתה רוצה ללכת למכינה קדם צבאית"?


דבר יותר חשוב בקשר לעלויות ולתמיכה: תקנה פשוטה במשרד התחבורה תאפשר לחניכי הבחינות הקדם צבאיות לנסוע בתחבורה ציבורית ללא תשלום כמו שירות לאומי.

ומה עם ביטוח לאומי וביטוח בריאות שמשלמים?

ביטוח לאומי נפתר.

המדינה מממנת?

ביטוח לאומי כן, ביטוח בריאות לא.

למה לא?

המכינות הן בפריפריות, והחניכים הם מהמרכז. הנסיעות הן מאוד יקרות.

צריך להזכיר שהבחור שנרצח הוא ממכינה.

אם אגד היה מכניס גם אותם למחיר של החיילים.

אנחנו פנינו לשר התחבורה להכליל את החניכים מהמכינות הקדם צבאיות כמו החבר'ה שעושים שנת שירות. כרגע אנחנו מחכים לתשובה. קיבלנו תשובה מהביטוח הלאומי שהם מוכרים כמתנדבים. אם הם מוכרים כמתנדבים יהיה גם אישור לנסיעות.

כל מה שנאמר פה מסביב לשולחן ראוי לכל שבח והלל וראוי לחזק את המפעל האדיר של המכינות הקדם צבאיות. ראוי גם לחזק את החלטת הממשלה שמדברת על גידול של 15% כל שנה. זה דבר מבורך שתורם לצבא ולחברה, לביטחון ולפיתוח האישי של התלמידים. ועדת החינוך תעמוד חד-משמעית מאחורי המפעל הזה. אנחנו מצפים למספר דברים ממשרדי הממשלה בעניין. אנחנו מצפים ממשרד החינוך להבטיח שבמסגרות של החלטת הממשלה ובהצעות של משרד הביטחון, שמשרד החינוך יהיה אחראי לתקציב. כפי שהוא נותן הקצאה לכל חניך, שייתן לפי מספר התלמידים, ושלא יהיה כל שנה סחר-מכר קואליציוני כל שנה. זה לא ראוי למדינה מתוקנת. זה חייב להיות בבסיס התקציב לפי ההקצאה שהצבא נותן, לפי מספר התלמידים.

אנחנו מצפים שיהיה דיון. מאחר שבכל המכינות: גם בחילוניות, גם במעורבות וגם בתורניות כל התלמידים לומדים תורה, ראוי שלא רק בצד הפנימייתי, אלא גם בתוכן תהיה תמיכה מעבר לזאת שיש היום כפי שיש לכל בחור ישיבה בכל ישיבה אחרת. ראוי שכל התלמידים יקבלו את ההקצאה הזאת בלי אפליה. אני במקרה מכיר מביקורים בכל מיני מכינות – גם המעורבות – שהרמה של הלימודים התורניים היא מאוד גבוהה ורצינית. גם משרד הביטחון צריך לשקול לתת תמיכה כפי שנותנים לישיבות ההסדר בלי שום אפליה ולפי אותם כללים. כך אנחנו פותרים את עניין תשלומי ההורים. כמובן, מי שיכול לתרום ולתת בהתנדבות זה דבר טוב ומבורך, אבל זה לא צריך להיות בבסיס של המכינות.

אנחנו קוראים למשרד הבריאות ולמשרד התחבורה לסדר לחניכים במכינות הקדם צבאיות בדיוק מה שמסדרים לבנים ולבנות מהשרות הלאומי.

אלו הדברים העיקריים. אנחנו מאוד רוצים לקבל תשובות, במיוחד לגבי בסיס תקציב 2006- -

גם ששיטת התקצוב תשתנה.

טוב שהזכרת את זה. שלא יתחילו לשחק ולהעביר לשיטת תמיכות – לא זאת השיטה, זה לא ראוי, זה יסכן את כל המפעל הזה. חד-משמעית לא ניתן לזה יד.

לעשות לוח זמנים בעניין. מתי אתם יכולים להיות אנשי בשורה?

לקראת 1 בספטמבר.

אני אתן לכם את הזמן הזה. בשבוע שאנחנו מכינים את שנת הלימודים הבאה נקבל תשובות לגבי ההקצבות של משרד החינוך לעניין. לגבי שאר הגורמים אנחנו מצפים לקבל התייחסות חיובית ואוהדת, כפי שכולם התייחסו לכך בישיבה הזאת.

אני רוצה להזכיר ברשותך את יום העיון על המכינות. יום העיון יתקיים ב- 29 באוקטובר בחסות מכון ון-ליר, משרד החינוך וקרן אביחי.

אני מבקש להזמין את יו"ר הוועדה ואת חברי הוועדה לבקר במכינות הקדם צבאיות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב- 11:10