4
ועדת הכספים
1
26/7/2006
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, א' באב התשס"ו (26 ביולי, 2006), החל משעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 26/07/2006
סיור לצפון בעקבות המצב הביטחוני
פרוטוקול
סדר היום
1.
סיור ועדת הכספים בישובי אזור הצפון (חצור הגלילית, ראש פנה, מירון – מרום הגליל, צפת וכרמיאל)
נכחו
¶
חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
חיים אורון
זאב אלקין
אבישי ברוורמן
אלחנן גלזר
מגלי והבה
יצחק וקנין
שי חרמש
שלי יחימוביץ'
סטס מיסז'ניקוב
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
ראובן (רובי) ריבלין
אבשלום (אבו) וילן (מ"מ)
אביגדור יצחקי (מ"מ)
מוזמנים
¶
חה"כ דוד טל
יוסי קוצ'יק
-
מתאם מטעם ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה
גבי גולן
-
יועץ ראש הממשלה לתכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה
משה לביאן
-
ממונה על מחוז חיפה והצפון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
רם בלינקוב
-
מנכ"ל משרד הפנים
שמעון רומח
-
נציב כבאות והצלה, משרד הפנים
דני חנניה
-
מפקד שירותי הכבאות, משרד הפנים
סא"ל קובי מלכה
-
רמ"ח תקציבים, פיקוד העורף, צה"ל, משרד הביטחון
תנ"צ דניאל חדד
-
מפקד מרחב הגליל, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
יוסי בהלול
-
פקיד שומה צפת, רשות המסים
אלי בין
-
מנכ"ל מגן דוד אדום
אלי פרץ
-
מנהל מגן דוד אדום באזור הירדן
דרור חיון
-
אחראי תחנת מגן דוד אדום בחצור הגלילית
עדי אלדר
-
ראש עיריית כרמיאל, ויו"ר מרכז השלטון המקומי
פיני קבלו
-
סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי
שאול כמיסה
-
ראש מועצת חצור הגלילית
משה ברלנד
-
מ"מ ראש המועצה, חצור הגלילית
מאיר שטרית
-
סגן ראש המועצה, חצור הגלילית
איציק יוטבת
-
מנכ"ל המועצה, חצור הגלילית
אלי ביטון
-
גזבר המועצה, חצור הגלילית
נתן פרטוק
-
חצור הגלילית
ששי חן
-
קב"ט ועוזר בכיר לראש המועצה, חצור הגלילית
צבי פינגרוט
-
פעיל "מפעל חסד", חצור הגלילית
יצחק קונפניצי
-
פעיל "מפעל חסד", חצור הגלילית
ישראל מצגר
-
פעיל "מפעל חסד", חצור הגלילית
-
נציגי הקרייה החסידית חצור הגלילית
אביהוד רסקי
-
ראש המועצה המקומית ראש פנה
יעל דקל
-
חברת מועצה, המועצה המקומית ראש פנה
עודד אילת
-
חבר מועצה, המועצה המקומית ראש פנה
ריצ'רד וולף
-
חבר מועצה, המועצה המקומית ראש פנה
ציוןן אילוז
-
מהנדס המועצה המקומית ראש פנה
אריאל דב
-
גזבר המועצה המקומית ראש פנה
אליהו דקל
-
חבר שלדה אסטרטגית, המועצה המקומית ראש פנה
יורם סויק
-
מרכז ועדת מל"ח, המועצה המקומית ראש פנה
יעקב בלום
-
חקלאי, ראש פנה
שלמה לוי
-
ראש המועצה האזורית מרום הגליל
דב מרדלר
-
מזכיר ועדת בניין ערים, המועצה האזורית מרום הגליל
עדי מנחם
-
מהנדס המועצה, המועצה האזורית מרום הגליל
מזל אלקלעי
-
מנהלת מח' משאבי אנוש ותיירות, המועצה האזורית מרום הגליל
ממדוח גוש
-
מנהל יחידת רכש, יו"ר ועד ריחאניה, המועצה האזורית מרום הגליל
מרדכי חדד
-
דובר המועצה האזורית מרום הגליל
ישי מימון
-
ראש עיריית צפת
שמואל כהן
-
מ"מ ראש עיריית צפת
ראובן שזו
-
סגן ראש העיר, עיריית צפת
ארקדי מוסט
-
סגן ראש העיר, עיריית צפת
ניסים רבית
-
חבר מועצה, עיריית צפת
שלמה סבג
-
חבר מועצה, עיריית צפת
איתן נעמן
-
מהנדס העיר, עיריית צפת
משה מדר
-
גזבר העיר, עיריית צפת
נאוה סער
-
מנחה מחוזית, החברה למתנ"סים, צפת
קובי כץ
-
ראש מועצת מטולה
רוני כהן
-
ראש מועצת יבניאל
יהודה שביט
-
ראש מועצת יסוד המעלה
חיים מילוא
-
גזבר המועצה האזורית הגליל העליון
חיים ארז
-
ראש מועצת מגידו
ברוך רוזן
-
סגן ראש מועצת משגב
עדנאן ראשד
-
סגן יו"ר המועצה המקומית ריינה
מנחם אריאב
-
ראש עיריית נצרת עילית
זוהר עובד
-
ראש עיריית טבריה
אחמד דבאח
-
ראש עיריית אל שאגור
עזאת דבאח
-
גזבר עיריית אל שאגור
חוסיין אל הייב
-
ראש המועצה המקומית טובא-זנגריה
עבד אלחלים אברהים
-
ראש המועצה המקומית כפר מנדא
ג'אדללה סעד
-
ראש המועצה המקומית ינוח ג'ת
קאסם ריאן
-
גזבר המועצה המקומית כאבול
עמר מטר
-
ראש המועצה המקומית נחף
סאלח סעד
-
מנהל חטיבת עובדי הרשויות המקומיות, ההסתדרות
שולמית (שולה) כהן
-
יו"ר מרחב כרמיאל, ההסתדרות הכללית
נדים עמאר
-
ראש המועצה המקומית ג'וליס
רפיק סלאמה
-
ראש המועצה המקומית ירכא
אחיקם בר לוי
-
החברה לפיתוח הגליל
עמוס רובין
-
מנכ"ל פארק תעשיות צח"ר (כולל רשויות במזרח הגליל)
סלומון (ללו) וילנסקי
-
מנכ"ל פארק תעשיות רמת דלתון, המועצה האזורית מרום הגליל, מבואות חרמון, גוש חלב וצפת
דודי זילברשלג
-
יו"ר מטה "ישראל ביחד" – סיוע לתושבי קו העימות + זק"א
חיים יוסטמן
צבי רוזן
צבי לביא
יאיר ויינריב
ירון משה
-
עוזר לחבר הכנסת אלקין
מוטי עובדיה
-
עוזר לחבר הכנסת סלומינסקי
ד"ר יצחק ליפשיץ
-
רופא הכנסת
אלי זלמנוביץ
רשמת פרלמנטרית
¶
אירית שלהבת
סיור ועדת הכספים בישובי אזור הצפון
(חצור הגלילית, ראש פנה, מירון – מרום הגליל, צפת וכרמיאל)
חצור הגלילית – 10:45-11:45
(מרכז חלוקת מזון, דיון בחמ"ל וסיור במקלט של "מפעל חסד")
שאול כמיסה
¶
שלום לכולם. אנו מקדמים בברכה את ועדת הכספים של הכנסת ואת היושב-ראש חבר הכנסת ליצמן. עבורי באופן אישי ועבור חצור הגלילית שמחה מיוחדת לארח את חברי הוועדה ויושב-ראש הוועדה, איתם אנו נמצאים במגע יום-יומי כמעט נוכח הטיפול בבעיות של חצור הגלילית. היום הוועדה נמצאת כאן, עם הפנים לישובים ולאזורי העימות, ואנו מקדמים פניכם בברכה. בפתח הדברים, ברצוני להודות על מה שאתם עושים יום-יום, קל וחומר על המאמצים שאתם מקדמים בימים הלא פשוטים הללו.
יחד עם זאת, בשם החברים נציגי המועצה, עובדי הרשות ותושבי חצור הגלילית אנחנו מביעים הערכה רבה ויישר כוח לממשלת ישראל, לראש הממשלה, לשר הביטחון, לכל מי שיצר סוף-סוף שינוי במדינת ישראל, שתדמיתה ועוצמתה נחלשו מאוד במשך השנים, והנה היום אותו "נמר של נייר", כפי שהגדיר אותנו החיזבאללה, מגלה פניו כפנתר אמיתי שמסוגל לעשות דברים, כשמזהים את נקודת הזמן ואופן הפעולה. חצור הגלילית מחזקת ידי צה"ל וידי הממשלה.
אל לנו להתעייף בעלייה הזאת. זאת עלייה עם שיפוע חד מאוד, עם לא מעט בעיות ולחצים, אבל כאיש צבא אני וחבריי מכירים את חיזבאללה. במשך 32 שנים שירתי בצה"ל, מתוכן 26 שנים בהתמודדות אישית בתפקידים שונים בלבנון. אני מכיר את חיזבאללה מבפנים ומלפנים. הם לא כמו הפלסטינים, "הרומן" איתם לא פשוט, ויחד עם זאת אני מאמין בנחישות, באמונה ובהחלטה. עם התמיכה הנפלאה של העם הזה, שכולו תומך במהלך, אפשר להגיע להישגים וליצור חלון הזדמנויות ולהשכין שלום. בסופו של דבר האוכלוסיות משני צידי הגדר רוצות את זה. כמי שהיה ראש המינהל האזרחי, ראש התחום המודיעיני וסגן מפקד יק"ל, האמינו לי שמהצד השני של הגדר יש אנשים נפלאים, רק חבל שכוחות שטניים ורשעים מנסים להפר את האיזון ולהביא חורבן, לא רק בצד הלבנוני אלא מנסים לייצא אותו גם לשטח ישראל.
אלה דברי הפתיחה. כולנו מאחלים הצלחה וניצחון בסיבוב הזה.
לגבי חצור הגלילית, כפי שאתם רואים במפה מאחוריי – חצור הגלילית נכנסה להיערכות מוקדמת מייד אחרי החטיפה בגבול הצפון ולמחרת בבוקר עם ההיתקלות של הטנק, זיהינו אפשרות שתתפתח הסלמה אזורית. קראנו לכל מנהיגי הישוב, למנהלי המחלקות, לנציגי כוחות ההצלה וקיימנו ישיבת חירום עוד באותו לילה. קיבלנו החלטה שלמחרת נעצור את הקייטנות ועסקנו כבר כל אותו הלילה בהכנות לפתיחת המקלטים ולמתן מענה ראשוני. והנה מספר שעות לאחר מכן, כשהילדים כבר בבתים בחסות ההורים, החלו ליפול הקטיושות הראשונות.
הקטיושות הראשונות בפתיחת המערכה היו דווקא בגזרה שלנו וזה הכניס את חצור לתוך אמבטיית הסיכונים, לא מכיוון שרוצים לפגוע בחצור, או בראש המועצה שעסק בהתמודדות מול החיזבאללה, אלא כחלק מרצף של אובייקטים ביטחוניים ממדרגה ראשונה המשפיעים על כלל המערכה, הן כנגד הטרור בכלל והן במערכה בגזרה המזרחית בפרט.
בגזרה המערבית שלנו בשיפולי הר כנען, קו הרכס השרוף שראיתם בדרככם לכאן נמצא בגבול השיפוט של חצור הגלילית ועליו יש חמ"ל פיקודי מרכזי של פיקוד הצפון, עם כל מערכת השליטה, ולמעלה כמה מאות מטרים צפונה נמצאת יחידה צבאית ורואים את האנטנות. זאת אחת הסיבות לכך שלחיזבאללה יש מוטיבציה לשלוח קטיושות אל עבר חצור הגלילית.
בגזרה המזרחית שלנו נמצאת כדרך שגרה טייסת קרב, שהועתקה לאחר הנסיגה מבירנית לשדה התעופה מחניים, וגם הם "חטפו" מכת קטיושות ראשונה מייד בפתיחת המערכה, בניסיון לנטרל את האיום המיידי והזמין כנגד החיזבאללה. עוד לפני שמגיעים כוחות, תוך 2 דקות הם מסוגלים להגיב בהר דב ובכל מקום.
הירי לעומק לא הפתיע אותנו, חד-משמעית. דרך גורמי הביטחון ומשרד הפנים, בכל התרחישים דיברנו על אפשרות שחצור הגלילית תימצא במעגל האיום. כולם ידעו על הפוטנציאל ועל הארסנל שנמצא ברשות המחבלים, זאת לא היתה הפתעה. ההפתעה היתה אולי יותר במישור הטקטי-מודיעיני, אבל לא במישור האופרטיבי. לא מעט קטיושות שעושות דרכן לטבריה "מתעייפות" בדרך ונופלות על חצור.
חצור הגלילית עובדת בשיטת החמ"ל האָחוּד. יש כאן חדר תדריכים מרכזי וחמ"ל מערכת העצבים שמקבל את כל הפניות, מרכז את כל הבעיות ומנתב אותן למכלולים שנמצאים כאן בתחום רווחה, חינוך, קהילה, תשתיות וסיוע אזרחי, מזון וכן הלאה. מכאן יוצאות שתי זרועות ביצוע: האחת, זרוע הנפש והקהילה – צוותים משולבים של חינוך, קהילה, מתנ"ס, רווחה ופסיכולוגים העובדים בשטח עם מנהלי קבוצות על-פי חלוקת גזרות של הישוב, כפי שרואים במפה; השנייה, הזרוע הביצועית העוסקת בתשתיות ונותנת מענה לכל הבעיות שמצטברות תוך כדי הלחימה. אנחנו עוסקים במים וחשמל ותיקונים ונתיבי גישה וטיפול בבעלי מוגבלות, גם בזה אנחנו נותנים מענה.
חצור הגלילית משתלבת יפה, אין פניקה. משתדלים מאוד לשמור על אורח חיים סביר. כפי שראיתם, הישוב נקי, מפנים אשפה. יחד עם זה, אנחנו דואגים שהמשמעת הביטחונית הנדרשת תישמר לאורך כל הדרך.
שאול כמיסה
¶
היום אנחנו כבר נכללים בקו.
עשרות קטיושות נפלו בתוך הישוב במוקדים הבאים: בשכונת אשתרון היו מספר נפילות ונזקים בבתים, שם נפגעו הפצועים הראשונים שפונו מייד לבית-החולים; בשכונת האורנים בתים נהרסו כליל ובאופן מוחלט. למזלנו ככל שהאיום זחל אל תוך הישוב גבר הלחץ לעזיבה. השכונה הזאת נעזבה על-ידי מרבית התושבים ולשמחתנו בבתים שנפגעו לא היו אנשים, אחרת האסון היה גדול; האיום המשיך להיכנס פנימה – כ-150-200 מטרים מהחמ"ל היו נפילות.
שאול כמיסה
¶
היום לא היו נפילות. היו 4 אזעקות. הנפילות האחרונות היו כחצי שעה לפני שהגעתם במורדות פיקוד הצפון.
שאול כמיסה
¶
אתמול היו נפילות מחוץ לישוב. בתוך הישוב הנפילה האחרונה היתה במוצאי שבת בשעה 18:30 בתוך שכונה. לשמחתנו הקטיושה נפלה בשטח פתוח, כ-10 מטר מבתים, ולמעט נזק בבתים לא היו נפגעים בנפש.
שאול כמיסה
¶
היתה עזיבה מדורגת. בימים הראשונים נשארו עדיין מרבית התושבים. לאחר שנפלה הקטיושה הראשונה בתוך הישוב השתנה המצב ומאז החלו לעזוב. בישוב יש כ-10,000 תושבים. היום 50% מהם נמצאים בתוך הישוב. כ-40% מהתושבים יצאו מתוך החלטה אישית ורצון אישי, ו-10% יצאו ביוזמה שלנו, בשיתוף פעולה של כל הגופים הראויים להערכה ולמילה טובה – הסוכנות היהודית וגורמים נוספים שהעמידו מִתקנים לצורך רענוני נופש לתושבים. חלק מהתושבים עזבו עקב תחושות חרדה וחשש אישי.
אבישי ברוורמן
¶
האם נכון להגיד שבנוסף לקבוצה שנמצאת כאן, האוכלוסייה החלשה יותר נשארה ולא יכלה לעזוב ואילו מי שיש לו אמצעים עזב?
שאול כמיסה
¶
יש חזרה של תושבים, אך במקביל גם יציאה של אחרים. אנחנו דואגים לרענונים, להוצאת תושבים לזמן מסוים. זה לא פשוט. האופי המנטלי שלנו מתאים יותר לאירוח קהילתי-משפחתי, ולא אירוח של משפחה אצל משפחה. זה אופי האוכלוסייה.
שאול כמיסה
¶
אכן, אך כגורמים אחראים, על-פי המדיניות שלי אנחנו לא מתערבים אלא משאירים את זה לשיקול דעת אישי. אנו מחויבים להעמיד את המקלטים והשירותים וכל אחד יעשה לעצמו הערכת מצב. לא אמנע מאדם לעזוב או להישאר, וגם לא אלחץ עליו להישאר כאן.
יש לא מעט בעיות בסוגיית הרווחה וההתמודדות מול קשישים ובעלי מצוקות קשות שנתמכים באמצעות מטפל כזה או אחר, ולא משנה אם זר או מקומי. היום במוסדות האירוח של הקשישים הסובלים ממוגבלויות נתקבלה החלטה פורמלית יבשה – מי שכתב אותה כנראה היה רחוק מנימי הרגש והקשב – הקובעת: את הקשיש ניקח, את המטפל לא. רבותי, לא סביר לקחת אדם מוגבל בגיל כזה, לשים אותו בירושלים בבית-אבות בלי המטפל שהקשיש מורגל אליו ומכירו היטב. כדאי מאוד לשנות את ההחלטה הזאת. יש לנו לא מעט אנשים כאלה בבתים ואין לנו אפשרות להוריד אותם למקלטים או לתת להם שירות, מעבר לדברים הבסיסיים.
אין לנו בקשות מיוחדות.
שאול כמיסה
¶
מתפקד. הוא התחיל בצעד חלש, לא אנרגטי, ובהמשך קיבל אנרגיות. היו לנו פגישות עבודה עם מנהלי מס רכוש.
שאול כמיסה
¶
בטבריה ובצפת, והם באים לכאן. בימים הראשונים הם קיבלו התרעות לא לצאת לאזורים מוכי טילים. אם לא יגיעו אזי הבתים יהיו פרוצים, וזה מתסכל. חשוב מאוד לראות איך לזרז, לתת מענה ופתרון. כתוצאה מן העזיבה והשארת חלק מן הבתים נטושים אחת מן הבעיות היא סכנת ביזה או התפרצויות לבתים. לשמחתי רבים מתושבי חצור הגלילית משתדלים מאוד להגן, לאבטח ולשמור. נכון להיום, למעט שני מקרים בודדים לא אירעו מקרים נוספים, ואני מקווה מאוד שכך גם יישאר.
שאול כמיסה
¶
פגשתם אותי עוד לפני המלחמה, כולכם מכירים אותי מהפגישות ומהלחץ שהיינו נתונים בו. נכנסנו כבר לחודש השלישי של אי-תשלום משכורות.
שאול כמיסה
¶
כל המוסדות שנסמכים על הרשות המקומית נשענים גם על תקציב הרשות. היו לחצים, גם של ועדת הכספים. שר הפנים היה כאן ודאגו לשלם לנו מתוך שתי המשכורות השלמות סדר גודל של משכורת וחצי. גם זה טוב, אבל חשוב לזכור שצריך להמשיך לטפל ולהתמודד, להגיע אחת ולתמיד לפתרון מלא של בעיית המשכורות ולאפשר לנו להתחיל לחיות באופן נורמלי. לא יתכן שנחזור על הריטואל הזה מידי חודש בחודשו. אם צריך לדבר עם הבנקים – פרויקט "קול הקורא" יושם מספר פעמים, ונכשל. ברשותכם, יש לטפל במשימה בצורה אמיתית ורצינית ולסיים אותה. יש להעביר את התקציבים שאמורים היו להינתן במסגרת תוכנית ההבראה, ולא ניתנו. לא רק לתשלום המשכורות, אלא גם לקרנות, לקופות ולתשלומים לספקים.
היתה לפני רגע נפילה בצד המערבי של חצור.
שאול כמיסה
¶
הכבאים לא מקבלים משכורות. אתמול ביקרתי אצלם עם שר הפנים. אין ספק שהם נשענים על התקציבים של הרשויות המקומיות. יש כאן בעיה אמיתית. לו היינו מקבלים סכום מסוים, היינו גם נותנים. אנחנו משתדלים לתת, אך עדיין יש חובות, לא רק לכבאים אלא גם למוסדות נוספים במעגל השני והבעיות רבות, לצערי. חד-משמעית צריך למצוא לכך פתרון.
שאול כמיסה
¶
בחצור הגלילית המפעלים לא עובדים. אזור התעשייה שלנו מטוּוח. "פרי הגליל" עובד לסירוגין במתכונת מצומצמת. כל בעלי העסקים כאן נמצאים כמעט באפס עבודה, גם נוכח האיום כי יש נפילות באזורי התעשייה. בצח"ר – פארק תעשיות משולב של חצור, צפת וראש פנה – היו נפילות, אבל שם פועלים גם עסקים פרטיים. חלק מהמפעלים עדיין עובדים, חלק הפסיקו לפעול.
המלחמה הזאת בעזרת השם תיגמר, תסתיים בלוח זמנים שיוגדר, בהנחה שהיעדים אכן יושגו. יחד עם זאת, כבר עכשיו, כדי שלא ניכנס לסדרת בעיות, מן הראוי להתחיל לחשוב על היום שלמחרת. זה לא פשוט, יש לא מעט תחומים בעייתיים ולכן צריך כבר עכשיו לחשוב על תהליך הערכת המצב, זיהוי הבעיות, איסוף הבעיות והגדרה כיצד להחזיר את החיים לשגרה באופן מיידי. זה לא פשוט אחרי לחימה מעין זאת. זה לא עוד מלחמה בחזית רחוקה, שההשפעה רחוקה מאזור החיים שלנו.
זאת האזעקה העשירית היום, לא צריך להתרגש. כאן אנחנו מוגנים – גם החדר מוגן, גם הקדוש ברוך הוא מגן עלינו וגם החסידים שנמצאים כאן.
בתחום הפיזי, נדרש שדרוג מהיר של מערכות המיגון בחצור הגלילית – המקלטים, נתיבי ההגעה – באופן מיידי.
בתחום הטיפוח, נדרש להחזיר לאנשים שמחת חיים ולהשיבם לאורח חיים נורמלי. מוקדם ככל הניתן עלינו להשקיע בתוכניות מיידיות של רווחה, בליווי צמוד, ברווחה חינוכית, בתקציבים סוציאליים לשיקום מהיר של ילדים נפגעי חרדה, לרכז מאמץ בפעילות תרבות. תוך 10-14 ימים צריך לראות איך לפצות את הישובים הללו בקייטנות מפנקות למשפחות ולילדים. לא להסתכל על הגרוש, אלא על התכלס, כי נזקים יילכו ויצטברו. יהיו כאן משקעים שנצטרך לטפל בהם לאורך זמן ממושך יחסית.
לסיכום, אני מבקש להודות לך אדוני היושב-ראש, להודות לכל החברים הנפלאים שעושים מלאכה אמיתית, ולהודות לחבריי מן הקהילה כולה, לקרייה החסידית, לממלא מקום ראש המועצה מר ברלנד, לסגן ראש המועצה מר מאיר שטרית ולכל האנשים הנפלאים. הישוב חצור הגלילית שומר על פרופיל טוב ומתמודד עם הבעיה. לא אנחנו ניצור לחץ וקושי. תודה רבה לכולם.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
תודה לראש המועצה. את הסיכום נעשה בדיון הכולל בכרמיאל בהמשך היום, אז ניתן גם לכל חברי הכנסת לדבר.
חברי הכנסת מכירים את מר שאול כמיסה שפשוט "התנחל" אצלנו בדאגה למשכורות.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
מר שאול כמיסה ראש המועצה עושה מלאכתו נאמנה. מועצת חצור הגלילית היא דוגמה כיצד מטפלים לא נכון במועצות המקומיות. יש לו אישורים, אך לא מקבל את התקציבים. אני התערבתי כבר מספר פעמים למען חצור הגלילית.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
מונח לפנינו מכתב של מר הרצל גדז', הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים, הכותב שראש המועצה וצוות המועצה ביצעו על הצד הטוב ביותר את המוטל עליהם ועמדו ביעדי תוכנית ההבראה ומביע הערכה על עבודתם האחראית, המקצועית והמסורה. למרות זה הממשלה לא מטפלת בעניין.
יש פסוק בתהלים קכ"ז
¶
"ה' לא ישמור עיר שוא, שקד שומר", כך אמר דוד המלך. אנחנו מתפללים, ולצערי אנו שומעים כרגע על נפגעים והרוגים. ה' ישלח למשפחות ניחומים ורפואה שלמה לנפגעים.
זו מלחמה, ואינני יודע כיצד תסתיים, אך ברור לי שאחרי המלחמה הזאת נצטרך לטפל במלחמה החברתית. אי אפשר לטאטא את זה מתחת לשולחן. לא יעזור לתת גימיקים כאלה או אחרים, כולל הנחות במע"מ, שאני מתנגד להן. אני סבור שעם הכסף הזה אפשר היה לעשות הרבה יותר. זה נושא לדיון בוועדת הכספים, לא כרגע. אבל ברור לי שנצטרך לטפל, בין היתר, ברשויות שמקיימות את תוכנית ההבראה. אתם יודעים מה עשינו לפני שבוע בנוגע לעיר הכרמל. אני מקווה ששם ראש המועצה עשה מה שצריך, נדמה לי שכן כי לא שמעתי צעקות ממשרד הפנים. מי שביצע את תוכנית ההבראה, אין שום סיבה שיעכבו לו 6 או 8 מיליוני שקלים. קודם כול אני רוצה לראות שמשרד הפנים נותן את 6 מיליון השקלים. אחר-כך כמובן יש בעיה עם מד"א, שצריך לתת להם כסף. האם מישהו חושב שמד"א נוסע בחינם? זה עולה כסף. אנחנו מדברים גם על נציבות הכבאות וההצלה, בראשות מר שמעון רומח, שהיה אצלנו לצערי מספר פעמים כאשר הכבאים לא קיבלו משכורות, ולא בטוח שהדברים הסתדרו. אני רוצה להזכיר גם את זק"א שצריך לעזור להם וגופים רבים נוספים. רבותי, יש הרבה עבודה לפנינו.
בעזרת השם ועדת הכספים לא תרפה ותעשה הכול לחזק את הישוב הזה. ודבר ראשון, להחזיר את שמגיע לה. אנחנו בוועדת הכספים לא חזקים, אין לנו מי יודע מה כוחות, אנחנו לא הממשלה, אבל יש לנו ויטמינים ואנטיביוטיקה מסוימים, שכאשר הרופאים לא יודעים לרשום אנחנו כן יודעים לרשום אותם. בעזרת השם אנחנו נטפל. מר שאול כמיסה, אני מקווה שתפסיק להתנחל אצלנו ותבוא רק לחגיגות, להגיד לנו שהכול מסתדר.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
את זה נעשה בדיון בכרמיאל. אנחנו מודעים לכך. אני מתכוון להתייחס לכל הבעיות האופרטיביות ברווחה, בעסקים הקטנים, בבנקים, במס הכנסה.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
פקידי האוצר לא קטנים, הם עושים מלאכתם נאמנה. יש מדיניות, יש שרים, יש ממשלה. אם יש ביקורת – ויש ביקורת – אז רק כלפי הממשלה. נוציא את הפקידים מן המשחק הזה. אף פקיד לא עושה מה שמתחשק לו. אם יש בעיות – יש ממשלה ויש שר.
נתן פרטוק
¶
בסופו של דבר הפקיד קובע את הנוסחה, ולא השר. בקריית שמונה מאז מבצע "ענבי זעם" ועד היום עדיין לא קיבלו פיצוי.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אני לא מוכן לקבל את הטענה שהאשמה מוטלת על הפקידים. אנחנו כחברי כנסת אומרים דבר אחד: יש שר, הוא הממונה. אם יש ביקורת, תופנה לשר. אני יכול לתקוף את הפקיד, אבל הכוונה לשר, לא אליו.
שאול כמיסה
¶
תודה רבה אדוני היושב-ראש. כפי שאמרתי, ואני חוזר שוב, אני מבקש להעלות את נס את פעילות מגן דוד אדום, שירותי הכבאות וההצלה ומשטרת ישראל, שהם חלק בלתי נפרד מהעשייה והפעילות היום-יומית בישוב. יישר כוח. תודה לכולם.
צבי פינגרוט
¶
אני אחד האנשים שמטפלים כאן באופן שוטף, גם כמצווה. כאן אנחנו מכינים ארוחות לשבת לכל בתי-החולים באזור טבריה וצפת, ושולחים יין וחלות גם לנהריה. אנו עושים פעילות גם בבתי-האבות באזור ומחלקים ופלים.
אביהוד רסקי
¶
צהרים טובים. אני מבקש לברך את חברי ועדת הכספים בשמי, בשם תושבי ראש פנה ואני בטוח גם בשם כל תושבי הגליל על שמצאתם לנכון להגיע לישובים שלנו בעת הזאת ולכבד אותנו בנוכחותכם.
מאחר והזמן העומד לרשותנו מועט, אבקש מכל הדוברים לדבר באופן ענייני ולקצר. עמדת כל הנמצאים כאן, שיש לנצל את הזמן המועט והקצוב שיש לנו ולהעלות רק נושאים שעומדים בסדר העדיפות הגבוה ביותר.
אתמקד בשני מישורים בלבד – הפרט-האזרח, והרשויות המקומיות שנותנות שירות לאזרח. אני מקווה שהמפגש הזה, שהוא למידה תוך כדי תנועה, יביא בסופו של דבר להפקת לקחים וישמש לא רק לחיבוקים אלא למקצה שיפורים אמיתי לכל הישובים שנמצאים, כפי שנאמר, בעורף.
אנו שומעים מדי יום בכלי התקשורת עד כמה אזרחי קו העימות מגלים נחישות, עד כמה אנו עומדים בכל הקשיים. אנו גאים ומודים לכולכם, ולכל חברי הממשלה, לשרים לחברי הכנסת ולכל מי שמסייע בידינו. זאת בהחלט שעה יפה, אחת השעות היפות של מדינת ישראל, ומחמם את הלב לראות איך תושבי מדינת ישראל נרתמים, כל אחד על-פי האפשרויות שבידיו, לסייע לתושבי הצפון.
בשעה זו האזרח מתמודד עם קשיים רבים בעסק הפרטי שלו, בביתו, בדרך לעבודה. אדם לא יוצא מביתו כי לא יודע בדיוק מה קורה אתו, האם יקבל שכר, ובעלי המפעלים לא יודעים אם ישלמו ואם יהיה להם מהיכן לשלם. אנו מצפים מוועדת הכספים לצאת באמירה ברורה ולדאוג שההחלטות שיתקבלו במקומות המתאימים יבהירו בבירור לכל תושבי קו העורף מה עליהם לעשות.
בעניין הרשויות המקומיות – מה לעשות, כולנו ישבנו על הגפנים והזיתים שלנו, אולי גם אנחנו נרדמנו קצת בשמירה, אבל כל הישובים שלא היו מוגדרים בתוך קו העימות לא היו מספיק מוגנים – לא היו די מקלטים ברמת מיגון גבוהה. אני סבור שבשעה זו צריך לתת את הדעת קדימה על-ידי הרכבת צוות מצומצם, לא ועדות מורכבות, שיבדוק בתוך פרק זמן קצר את מצב המקלטים ויעשה תחשיב אילו משאבים צריך להקצות לצורך המיגון. הייתי מצפה מכם לבדוק כיצד תוכלו לסייע בנושא הזה.
אביהוד רסקי
¶
על מיגון בראייה קדימה. מה שיש היום – יש היום.
כבר היום אני רוצה להתריע, ואני מניח שאתם יודעים לא פחות טוב ממני, ברור שלאור המצב הרשויות כולן לא יקבלו ארנונה מעסקים רבים שפשוט לא יוכלו לשלם. המצוקה הזאת תתגלגל אל הרשויות המקומיות, וחלק מתקציב הרשויות בנוי על ארנונה. אצלנו ארנונה מעסקים מהווה קרוב ל-60% מתקציב הארנונה הכולל שלנו, ברשויות אחרות השיעור אולי קטן יותר. יווצר חֶסֶר גדול בתקציב וכבר היום צריך לחשוב איך ליצור משאבים מתאימים לסייע לאותן רשויות בכדי שיוכלו להמשיך לעבוד עם התקציב הרגיל שלהן ולא להיכנס לגירעונות.
העליתי בפניכם שלושה נושאים. אבקש ממר עמוס רובין, מנכ"ל צח"ר, לומר מספר דברים.
עמוס רובין
¶
ברוכים הבאים. לקחתי על עצמי שליחות בגליל ואני עומד בראש שני תאגידים אזוריים בבעלות הרשויות המקומיות.
התאגיד הראשון – "צח"ר – פארק תעשיות הגליל" – פארק אזורי לתעסוקה. הכינונו תוכנית אסטרטגית להפוך את הפארק הזה לפארק אזורי לתעסוקה, תרבות, חינוך וספורט ואנו עובדים במשותף, כל ראשי הרשויות של מזרח הגליל. לאחר שגיבשנו תוכנית אסטרטגית, שקיבלה את ברכת ראשי כל הרשויות, צירפנו את המועצות המקומיות גליל העליון, מבואות החרמון, טובא-זנגריה ובמסד היו צפת, חצור וראש פנה. הרחבנו את גבולות הקו הכחול שלנו, במקור עמד לרשותנו שטח של 850 דונם ברוטו והיום מדובר על 3,000 דונם, מתוך ראייה של פיתוח עתידי. כאשר מדברים על שינוי סדרי העדיפויות, אני רוצה לקוות שאנו נחוש את השינוי הזה.
התאגיד השני – "צח"ר – תשתיות זורמות" – הכנה לקראת התאגדות של כל הרשויות במסגרת תאגיד מים וביוב אזורי. כידוע לכם, יש חוק תאגידי מים וביוב. עד שנת 2008, ושמעתי שרוצים להקדים את המועד, נדרשות כל הרשויות להקים תאגידי מים וביוב. הפכנו להיות תאגיד מים וביוב אזורי. אנו יושבים במקום רגיש, על אגן ההיקוות של הכנרת, ולכן הקימונו מכון טיהור ופרויקט השבה גדול מאוד. נתנו מענה כדי שיזמים, בין בתחום המגורים ובין בתחום התעשייה, יוכלו לקבל היתרי בנייה – מה שלא ניתן היה לעשות לפני כן – ויוכלו ליזום מיזמים כפי שיראו לנכון.
אני רוצה להגיד לכם דבר עקרוני. אני לא רוצה להיכנס לפרטים. אני שמח על היוזמה, שוועדת הכספים באה לשטח. צריך להנהיג שיטה, שוועדות שיש להן שיניים תבואנה מעת לעת ותשמענה את הבעיות, מה עובר עלינו. אני מנכ"ל משרד ממשלתי לשעבר ויושב היום מן הצד השני של המתרס. לא פעם אני עומד מול מראה ושואל עצמי: כאשר היית מנכ"ל משרד השיכון, ב"ענבי זעם" גם היה בלגן כזה? אני אומר לכם: לא.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אנחנו באים מחצור הגלילית ומישהו שם צעק לנו קריאת ביניים שהוא לא קיבל פיצויים מאז "ענבי זעם".
עמוס רובין
¶
אני מייצג את הרשויות בשני התחומים שתיארתי. רבותי, עליכם להבין, השלטון המרכזי לא קשוב דיו לצרכים שלנו. הסטריאוטיפ של משרד האוצר, שמסכמים דבר עם משרד ממשלתי, והדבר מתוקצב, ומנכ"ל נושא באחריות – סליחה, אני רוצה להגיד לכם, אין להם סמכות, החשבים לא מקבלים מרוּת ובסופו של יום אנחנו נאנקים בלבירינת הזה.
עמוס רובין
¶
אני לא קושר את זה למלחמה. אני רוצה לבקש את הפתיחות שלכם ליום שאחרי. בסך הכול אנחנו גורמים בשטח שנותנים שירותים בשם השלטון המרכזי והשלטון המקומי. אנחנו מעסיקים ספקים ונותני שירותים. כאשר אנחנו לא עומדים בהתחייבויות כלפיהם, אנחנו ממוטטים את עצמנו וממוטטים אותם ולא מגיעים לשום פתרון, פרט להתמרמרויות הדדיות בין כולם. הביקורת גדולה, ואנחנו יודעים לבקר, ברוך השם, ולכל אחד יש פה גדול.
אני רוצה לסיים בכך ולבקש מכם שיוקם צוות מצומצם שישמע אותנו, שישמע קונקרטית את הדברים שמציקים לנו, איפה צווארי הבקבוק שאתם יכולים לעזור לנו לפתוח. כשבאים אליכם אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר תדעו להריץ אותם כאשר לא מתממשים דברים מסוימים, לכן חשוב הקשב לצרכים שלנו.
יעקב בלום
¶
אני חקלאי מראש פנה, דור רביעי של חקלאות בראש פנה ומתפרנס מחקלאות – ממטעים של נשירים. כ-35% מקטיף האגסים בארץ נעשה על-ידי החקלאים בראש פנה. בשבועיים הקרובים אמור להיות הקטיף ואם נפספס בשבוע ימים לא תהיה לנו פרנסה כל השנה.
אני לא מדבר על מערכות, או על דברים אחרים שאנו חווים מדי יום במשרד החקלאות, או על מפעלים מאושרים וכל השטויות האחרות שקיימות באופן שוטף. אני מברך אתכם על שבאתם לכאן, על היוזמה, ומצפה לאחריות. אני סבור שיש לאנשים אחריות. לי יש אחריות, ואני מצפה מכם גם לשאת באחריות.
כאשר מדברים על העורף מדברים גם עליי כחקלאי. אנחנו בראש פנה ביום כזה, בשיא עונת האגסים, מעסיקים בעונה רגילה כ-1,200 פועלים, גם כשיש קטיושות ובלגן. כאשר אני בא לצד השני ואומר שאני עשוי לפספס את הקטיף ויש לי בעיות, אני מצפה ממי שנושא באחריות – ולכם לצורך העניין יש אחריות, אתם חברי הכנסת, אתם המדינה – לקבל החלטות בזמן ולעשות את הדברים הנדרשים, כפי שצריך.
אני לא יודע להגיד לכם בדיוק איך ומה. עשו דברים כאלה מעולם, ב"ענבי זעם" ובמקרים אחרים. פעם קו העימות היה אצל חבריי במטולה, היום זה גם בראש פנה. בכרם הפרטי שלי נפלה קטיושה אחת, בשטח אחר נפלה קטיושה שנייה – הפועלים מפחדים, התאילנדים בורחים, בלגן, שישו ושמחו. השגרירות התאילנדית אספה את הפועלים באוטובוס ונתנה להם כרטיסי טיסה לביתם. הם מסודרים, יש להם מלך.
יעקב בלום
¶
1,200 פועלים צריכים לעבוד במטעים. אנחנו בפיגור בקטיף פירות הקיץ, אי אפשר לעבוד, אי אפשר לצאת לשטחים, אי אפשר לקטוף בזמן, ומה שנקטף מאוחר מדי לא יכול להחזיק מעמד. היום קוטפים, אך רק ב-30% מהתפוקה הרגילה שלנו.
יעקב בלום
¶
מערך המיון לעתים עובד ולעתים לא. אנחנו לא מצליחים לעמוד ביעדים שלנו. בסופו של דבר הנזקים שלנו הם על פני שנה תמימה. מה שלא נעשה עכשיו, "אכלנו אותה" שנה שלמה. אנחנו צריכים להכניס את הפרי לבתי קירור. הפרי צריך להיקטף בלחץ 15. אם נקטף בלחץ 12, באיחור של 4-5 ימים, אי אפשר לשמור את הפרי.
יהודה שביט
¶
אני ראש מועצת יסוד המעלה. צהרים טובים וברוכים הבאים. נערכים הרבה סיורים ואני שמח שגם אתם כאן.
אתחיל דווקא בדבר הטוב. זה רגע להסכמה לאומית, לא למחלוקות. בשם ראשי הרשויות ובשם כל האזרחים אנו אומרים לכם מפה, אנו מחזקים את הממשלה, הכנסת ובוודאי צה"ל שיצליחו במשימה, שלא יפסיקו אותה. לפני שבוע-שבועיים נאמר שזו לחימה מקומית. אני אמרתי, ורבים אחרים אמרו, שזו מלחמת קיום. אז לא להתבלבל – זאת מלחמת קיום. חלילה שלא יקרה משהו חמור יותר, אבל עלינו לעשות את מה שצריך עד הסוף ולחזק את הצבא והממשלה. אני בהחלט מחזק אותם במאה אחוז.
דווקא בימים האחרונים ובמלחמה הזאת עם ישראל מתגלה בגדולתו, רואים ערבות הדדית על כל צעד ושעל, עזרה לא רק של עמותות אלא גופים כמו הסוכנות היהודית, היהודים מעבר לים, וזה פשוט מחמם את הלב.
בפן המקצועי הצבאי – כל דבר שהרשויות מבקשות נפתר מייד.
אני חש שאנחנו נמצאים במין מצב הזוי, שנופלות קטיושות כל הזמן. לשמחתי יש ריבונו של עולם ששומר עלינו ולכן אין אבדות כבדות בנפש, למרות שבכל זאת יש הרוגים, אבל אני מקווה שזה ייגמר. אני גר ביסוד המעלה ואני כל פעם רואה בעיתון: היתה נפילת קטיושה. אני שואל עצמי: מה, זה אצלנו? זה בעצם מה שקורה.
אלה הדברים החיוביים.
הדברים הלא חיוביים זה שהריבון-הממשלה לא עונה ולא מקבלת החלטות לגבי הרשויות המוניציפליות. היינו אצלכם בוועדת הכספים לפני כשבוע ואמרתי את הדברים, לכן כעת אקצר. ביסוד המעלה לא מקבלים שכר קרוב ל-7 חודשים וזה נובע ישירות מהקיצוץ שהיה לפני 3 שנים במענק האיזון, שגרם להתרסקות המועצה. לא נדבר מי אשם ומי לא אשם, לא נסתכל על העבר או על העתיד, אני מדבר כעת על ההווה, כפי שאמר חבר הכנסת רובי ריבלין – תכלס מה צריך עכשיו. אדוני היושב-ראש, ביסוד המעלה צריכים משכורת, זה הכול, ושלא יספרו הרבה סיפורים. מגיע שר האוצר, ואני מכבד אותו מאוד, שמבטיח – אבל זה לא קורה. אני שומע את ההבטחות בסוף השבוע – זה לא קורה. ערוץ 2 מתערב – זה לא קורה. אני מדבר עם עובד הבוקר, אומר שזה בסדר – אבל שום דבר לא קורה. יש כוונות טובות אבל הן לא מתממשות. זו העת להיות פרקטיים. אני מבקש מכם חבריי היקרים לעשות הכול שהדבר יבוצע.
משפט אחרון – צריך להכריז על כולם כישובים במצב חירום לאומי.
קובי כץ
¶
אני ראש מועצת מטולה. אני מברך את חברי הכנסת חברי ועדת הכספים על הביקור, ומברך את חבריי ראשי הרשויות וכל מי שנמצא כאן.
אנו באחת השעות הקשות של עם ישראל. לא תשמעו כאן ציבור מקטר ומוחה. החזית החזקה ביותר של המדינה יושבת על גבול הצפון. נמצאים כאן ראשי הרשויות הרציניים ביותר שיש לנו בצפון. צה"ל נמצא באחת התקופות הקשות שלו ולצערי הרב אנו שומעים את כל הפרשנויות בטלוויזיה שגורמות לנזק מורלי.
קובי כץ
¶
אני מצפה מחברי הכנסת כאשר מראיינים אותם – ואני לא אומר שמישהו עשה אחרת – להפריך את הטענות הללו. הלחימה קשה ביותר.
תבינו שקשה מאוד – כאשר אני נקרא עורף, אבל אני למעשה חזית – לנהל רשות ביום החמש-עשרה מתחת לאדמה. פתחנו חמ"לים – חמ"ל אזרחי וחמ"ל צבאי שמאויש על-ידי תושבי מטולה. מתנדבים במושבה, עובדים של המושבה, נשות מטולה – אנשים לא נטשו את המושבה הזו – מפעילים את החמ"לים ביום ובלילה. אנחנו מפעילים קייטנה של 150 ילדים עם חצי ממספר המדריכים הדרוש. מנהל מחלקת החינוך במכון וינגייט והישוב צורן-קדימה מארחים את הילדים שלנו. הוצאתי 20 תשושים עם עובדים סיעודיים צמודים לירושלים. כך אנחנו צריכים לנהל את הישוב שלנו.
לצערי הרב, הממשלה חייבת להפנים
¶
הרשויות צריכות לקבל תקציב עכשיו, ובגדול. אי אפשר לחכות יום אחד נוסף. הרשויות המקומיות לא גובות ארנונה, אסור לעבוד מעל האדמה, כל האנשים לא עובדים, הכול מושבת. המערכה הקשה הזאת תיקח עוד זמן.
העסקים שלנו קרסו. שני הענפים המרכזיים של המושבה הם חקלאות ותיירות. אתם מבינים מה זה? אין תיירות השנה במטולה. החזרה לשגרה בתיירות מסובכת מאוד, הרי לא חוזרים מייד יום אחרי נפילת הקטיושה. התיירות שלנו נגמרה, והחקלאות שלנו נגמרה. האגסים היפים שראיתם כאן, השזיפים והאפרסקים צונחים על הארץ, אבודים, את השווקים הפסדנו. ואדם צריך להמשיך לשלם לעובדים שהוא מחזיק, צריך לשלם להם משכורות, ולשלם את הארנונה שאני דורש ממנו, לשלם כל מה שיש לו.
אני מבקש מכם לעשות שני מהלכים קשים ומיידיים.
האחד, להודיע לממשלה, להודיע לכל השרים: צריך להזרים כרגע לרשויות הרבה כסף כי לא נוכל להתחנן לתקציב. מענק האיזון שלנו קוצץ ב-2003 בצורה דרסטית כדי למוטט אותנו ולכן אנחנו נמצאים עכשיו במצב קשה. אם לא נקבל, נקרוס.
השני, לחשוב על מסלול ירוק מהר ובגדול למען העסקים ולפצות את האנשים מייד, כי בבנק ההוצאות רבות ואין כל הכנסות. צריך כבר עכשיו להתחיל לחשוב על מפרעות לאנשים האלה. הם משלמים ביטוח לאומי למדינה הזאת ומס הכנסה, הם שירתו בצבא וילדיהם הולכים למלחמה הזאת, וקשה לראות את זה.
האמינו לי, כשאני רואה מה יש באזורים בהם אני חי, מבחינה צבאית, קשה לי לראות את זה. קשה לראות את הילדים האלה בני 20-21, מה מוטל על כתפיהם לעשות. זו שעה גדולה של עם ישראל ואתם יכולים לסייע לנו ולהקל עלינו, שאם חס וחלילה זה יקרה פעם נוספת – ואני מקווה שאחרי מה שנעשה שם במשך 50 שנה לא יקרה – תהיה לכם חזית-עורף כה חזקה שאף אחד לא ישבור אותנו. אנחנו חזקים, האמינו לי.
חיים מילוא
¶
אני גזבר המועצה האזורית הגליל העליון. המועצה האזורית מכילה 29 קיבוצים, מתוכם 22 קיבוצים בקו העימות ועוד 7 ישובי גדר, שנמצאים קילומטר מהגבול.
יהודה שביט
¶
50 מיליון שקלים שהוחלט להעביר, ואני מעריך את זה מאוד, למועצה המקומית יסוד המעלה בשורה התחתונה מסתכמים ב-200 אלף שקלים, שמתחלקים ל-100 אלף שקל שיועברו השבוע ועוד 100 אלף שקל שאולי נקבל בהמשך. תבינו את הפרופורציות.
חיים מילוא
¶
אני לא רוצה לדבר על הבעיות של הרשות. הן קיימות, אבל נתמודד איתן ונפתור. אני רוצה לדבר על בעיות הפרנסה.
במרבית הקיבוצים אצלנו, כמו ברוב האזור, מתפרנסים משלושה ענפים בעיקר: תיירות, חקלאות ותעשייה.
בתיירות – כפי שאתם יודעים בוודאי, ירדו תוך דקה מ-100% תפוסה של שנת שיא לאפס, הכול ביום אחד, והתיירנים צריכים להתמודד עם זה היום. בבתי-המלון הגדולים יותר הבעיה גדולה, אך עדיין אפשר להתמודד. בצימרים הבעיה חמורה בהרבה – אלה עסקים קטנים ויש להם בעיות של מסגרות אשראי בבנקים, חוסמים אותם. זאת בעיה רצינית מאוד. אם כבר נותנים להם לפרוץ את המסגרת אז הם משלמים רבית חריגה וזה יכול למוטט אותם. הבעיה הזאת חייבת לקבל פתרון במהרה.
בחקלאות – למזלנו אנו רק בתחילת שיא העונה, עדיין לא השיא. אם המצב הקשה יימשך עוד שבוע-שבועיים ניכנס לנזקים של עשרות ומאות מיליוני שקלים. היום מדברים על קטיף האגסים, מחר ידברו על קטיף תפוחים, והאזור שלנו הוא אסם התפוחים של המדינה. זה סיפור אחר לגמרי. צריך לקחת גם את זה בחשבון.
בתעשייה – השונוּת גדולה מאוד. יש תעשיות שהאסון והבעיות התחילו כבר מהיום הראשון, יש כאלה שעדיין שורדים בשוליים, אבל ככל שהזמן יתארך הבעיה תתפוס תאוצה והנזקים יהיו גדולים מאוד.
אנחנו מבקשים שלושה דברים
¶
1) שיוכרז על פיצוי.
2) שנתחיל לקבל מקדמות, מכיוון שאי אפשר עכשיו להתחיל לעשות חשבונות, בעיקר בעסקים הקטנים אך לא רק בהם. אנחנו רוצים שמייד תהיה מערכת שתתן פתרונות למקדמות.
3) שיאפשרו מסלול ירוק. עברנו כבר כמה וכמה מלחמות, אנחנו מכירים את זה. השיטות הותוו ואפשר להפעיל אותן שוב. ב"ענבי זעם" עברנו את זה. אם המדינה רוצה מאוד, עליה להכריז על מתן מקדמות והליכה למסלול ירוק ואז נוכל איכשהו להתגבר באזור הזה.
חיים אורון
¶
הפתרון הזה משמעותו: פחות כסף, יותר מהר. אתה רוצה לקבל מחיר ממוצע לדונם – קח אותו מחר. אתה רוצה להתווכח שאתה טוב יותר מכולם כי יש לך יבול מיוחד – תלך למסלול רגיל. האמינו לי, הרוב יבחרו במסלול המהיר.
חיים מילוא
¶
אני יודע שמחר עלולה, חס וחלילה, ליפול קטיושה או רקטה בתל-אביב ואז קו העימות יגיע לתל-אביב. בכל זאת, אם תקחו את ההנחיות של פיקוד העורף תראו שיש הבדל בולט מאוד בין קו העימות ובין האזורים האחרים. באזור הזה אנו חייבים לשבת במקלטים, חייבים על-פי צו, ואסור לצאת לעבודה, בעוד שבכל המקומות האחרים מותר לשבת לא רק במקלטים אלא בכל מיני מקומות אחרים ומותר ללכת לעבודה בתנאים כאלה או אחרים. אצלנו אסור, ואנחנו יושבים במקלטים על-פי חוק. נאמר לנו שיציאה מן המקלטים היא עבירה על החוק. זה ההבדל הגדול.
אחיקם בר לוי
¶
אני מנהל החברה לפיתוח הגליל. אני רוצה לתאר לכם קצת את ההתלבטויות שלנו. ביום שני קטפו בקיבוץ שלי שזיפים, חברי הקיבוץ ביחד עם עובדים תאילנדים. הם היו אמורים לקטוף עד 6 בערב. בשעה 2 החליטו שמספיק לאותו יום ושימשיכו למחרת בבוקר. בשעה 3 נפלה קטיושה על הסולמות שלהם. ואני צריך לחשוב ולהחליט האם בשביל 200 טון שזיפים מותר להרוג עובד תאילנדי, או קיבוצניק.
ביום ראשון נפגשנו עם אלוף הפיקוד ואמרנו לו שאנחנו רוצים לעבוד. אמר לנו חד-משמעית: בשטחים החקלאיים אף אחד לא יעבוד. אין שם מבנים, אין שם ממ"דים (מרחבים מוגנים) – לא יעבדו שם. עכשיו אנחנו עובדים בניגוד להוראות כי אנחנו רוצים למזער נזקים, ובסך הכול צריך גם לדאוג שיהיו פירות במדינת ישראל בשנה הקרובה. אם נותנים לי הוראה להשבית את בית הקירור, כלומר אי אפשר להכניס את האגסים ואי אפשר לשמור אותם. לא יהיו פירות השנה. אנחנו יושבים ומתלבטים בדברים האלה.
אבל זה פחות מפריע לי. מה שמפריע לי היום, אני צריך להחליט עד סוף השבוע למי לשלם משכורת. אני אומר לכם כבר, אין לי מאין לשלם לאנשים שלא הגיעו לעבודה. מי שהגיע לעבודה עבד ונתן תוצרת, מגיעה לו תמורה. מי שלא הגיע לעבודה, אין לי מאין לשלם לו. אם המדינה לא תתן מקדמות מהירות, וזה צריך להיות היום או מחר, כי אחר-כך סוגרים את תלושי השכר, לא יהיה מאין לשלם שכר ואז תתחיל הצעקה האמיתית ו"יקפלו" את הפוליטיקאים בין כה וכה. פשוט חבל על הזמן – זה גם לאכול את הדגים המסריחים וגם להיות מגורש מן העיר. צריך לקדם את הפתרון הזה במהירות. מסלולי מקדמות דומים צריך להפעיל גם בתיירות, בשירותים ומסחר ובחקלאות, לא רק בתעשייה. את כל הדברים הללו יודעים כיצד לעשות, הם מתורגלים, במשרדים מכירים אותם. רק תשבו למשרד האוצר על הווריד, שיתחילו לעשות את זה, ומהר ככל האפשר.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אנחנו בפיגור רב בלוח הזמנים.
כבוד ראש מועצת ראש פנה, מר אביהוד רסקי, ראשי המועצות. אתחיל קודם כול בתשובה למר עמוס רובין, שהיה מנכ"ל משרד השיכון. בקרוב נקיים דיון בוועדת הכספים, התחלנו כבר לדון עם כל משרדי הממשלה, ובמסגרת הדיונים נזמין את משרד המשנה לראש הממשלה השר שמעון פרס ונדבר על הגליל והנגב. אני מזמין אותך כבר כעת להשתתף בדיון ולומר כל מה שתרצה על הגליל, ונראה מה נוכל לשלב – עם השר פרס או אתנו.
דבר שני, מר יהודה שביט, אמרת שלא שילמת משכורות כבר 7 חודשים. אני מציע לך שתבוא בשעה 14:00-14:30 לכרמיאל, שם נקיים ישיבה. מנכ"ל משרד הפנים יהיה שם. אני לא מתכוון לתת לראש העירייה המלצות, אי אפשר לתת לכולם, אבל אבקש שיראו את זה כמקרה חריג. כבר 7 חודשים לא שילמת משכורות, תציג את הבעיה ונראה במה נוכל לעזור.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
יש לי הפתעה עבורך, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד הפנים מדבר אחרת בפני ועדת הכספים ובחוץ.
חיים אורון
¶
עם הקצבת 50 מיליון שקל הוא יקבל 200 אלף שקל. אם יועברו 200 מיליון שקל הוא יקבל 500 אלף שקל. כך זה יהיה.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אני לא רוצה לקיים כעת דיון על יסוד המעלה. תעלה את זה בפני מנכ"ל משרד הפנים. אני רוצה לפתור בעיות, אבל לא הכול ניתן לפתור כאן. אני לא רוצה שתצאו בתחושה שאנחנו חברי ועדת הכספים והצ'ק מונח אצלנו, ששר האוצר חתם ואני צריך לשחרר צ'קים. רבותי, זה לא נכון. אנחנו יכולים לעצור בקשות של הממשלה או לאשרן. אנחנו לא מחלקים כסף, אלא משרדי הממשלה. אנחנו עושים את העבודה ויכולים לעכב או לאשר, ואנחנו כמובן יודעים לעשות בלגן. מנכ"ל משרד הפנים צריך לשמוע אותך, אבל אל תחשוב שתקבל שם צ'ק. ברור שיש בעיות, לא רק שלך אלא של רשויות רבות, לכן הזמנתי אותו היום לשם, אבל אצלך באופן חריג לא שילמת כבר 7 חודשים משכורות ואני רוצה שהוא ישמע. בואו נראה מה הוא יענה.
ראובן (רובי) ריבלין
¶
במסגרת הפתרונות שהוא מציע כעזרה ראשונה, כשמדובר על העברת כ-200 אלף שקל לרשויות, אם יקבל 400 אלף שקל זה יהיה מצוין. זאת הפרופורציה.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
מר שביט, אני מציע לך לא להיכנס למרה שחורה מחברי הכנסת, ואל תיבהל ממני. רבותי, אני לא יודע. תבוא, תדבר, נשמע את מנכ"ל משרד הפנים ונראה אחר-כך מה לעשות. חבל על הוויכוחים, אני אפילו לא יודע מה לענות לך. אני לא יודע אם אתה צודק או הוא צודק. בסך הכול אנחנו קצת דיינים, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות. נשמע אותך, נשמע אותו, נראה. אנחנו רוצים לפתור בעיות, והוכחנו, אבל נראה, אני לא יודע, לא תמיד אפשר.
רבותי, מטרת הסיור הזה של ועדת הכספים קודם כול, כפי שאומרים, לרדת אל העם. אני חייב להגיד לך, מר עמוס רובין, עוד דבר. כאשר נכנסתי לתפקידי כיושב-ראש ועדת הכספים בקדנציה הראשונה ניסיתי לעשות דבר חדש. בימי חמישי נהוג לערוך ישיבות ועדה בתל-אביב. אמרתי: רבותי, בואו נעשה ישיבות בימי חמישי כל פעם במקום אחר, פעם בנגב, פעם בגליל. בין כה ועדת הכספים יוצאת מן הכנסת, אז מה פתאום לתל-אביב? מי החליט על תל-אביב? אם יש קדושה לעריכת ישיבות רק בכנסת – צריך ללכת לכנסת, אבל אם בין כה יוצאים מן הכנסת למה דווקא לתל-אביב? נאמר לי שאסור.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אשמח מאוד אם יושבת-ראש הכנסת תאשר לי לערוך ישיבות במקומות נוספים. אני מתחייב, בלי נדר, שבימי חמישי הוועדה תעשה טיולים בארץ. אני מבקש רק לקבל הבטחה מחברי הכנסת, שישתתפו באותם סיורים בהמוניהם כפי שהם משתתפים היום.
מטרת הסיור שלנו היום ללמוד את הדברים. בישיבה בכרמיאל נשמע את הארגונים הגדולים ואת נציג השלטון המקומי, לא ניתן לכולם לדבר, אין זמן, חברי הכנסת יתבטאו, נשמע את אלוף פיקוד העורף, נשמע על כל הבעיות, כולל בעיית העובדים הזרים. אני מקווה שנעלה את כל הדברים על השולחן. רבותי, אני לא רוצה להתחייב על כלום. נשמע, ונסכם את הדיון בכרמיאל. תודה רבה.
מירון – המועצה האזורית מרום הגליל – 13:35-14:00
שלמה לוי
¶
שטח המועצה מעל 200 אלף דונם, עם 24 ישובים, ביניהם שני ישובי גדר, וחצי מהמועצה זה ישובי קו העימות. הבוקר, עד לפני חצי שעה, נפלו 6 מטחי קטיושות קילומטר מכאן, בספסופה, בישוב שלי, וגם בר-יוחאי נפגע היום. בסך הכול האזור שלנו מוכה קשה מאוד במבצע האחרון, אבל החלטנו לנקוט קו ברור מבחינת התקשורת, ובוודאי מבחינת התהודה הכללית, ולשמור על תגובה סולידית, לדבר רק במקום שצריך לדבר, ולעניין.
באופן כללי, אנחנו מגבים אתכם בוודאי כחברי ממשלה, כחברים בכנסת, לכל מהלך שייעשה מעבר לקו הגבול, ולמרות שזה נשמע אולי קצת בנלי, נשמע כקלישאה בתקופה האחרונה, נותנים לכם את כל הגיבוי כעורף. אנחנו נותנים את כל הגיבוי למרות ש-6 ישובים במועצה ספגו מעל 130 קטיושות, כאשר הישוב אביבים לא נספר בתוכם, הוא קיבל מנה נוספת, בלי קשר למספר שציינתי.
להזכירכם, הישוב אביבים נכלל במועצה האזורית מרום הגליל ודרכו למעשה מתרכז כל המאמץ של צה"ל בכניסה למרכז לבנון, כשמעל אביבים נמצאים מרון אל-ראס ובינת ג'בייל, שם שיא הלחימה. התבשרנו הבוקר על מספר לא קטן של הרוגים וכל זה עובר דרך אביבים, לצערנו גם הנפגעים וההרוגים. בבית הכנסת באביבים ובבית העם נפתח חמ"ל קדמי והוקם שם עכשיו גם בית-חולים לטיפול בנפגעים.
אוכלוסיית מרום הגליל מונה 11,000 נפשות. יש לנו שני כפרי מיעוטים נחמדים מאוד – כפר דרוזי (עין אל אסד) שיושב במקום פסטורלי מאוד, במדרונות המערביים של ההר, וכפר צ'רקסי. יש שני כפרים צ'רקסים במדינה, אחד מהם אצלנו.
אזור מרום הגליל מאופיין בהמון קברי צדיקים, והמוביל שבהם – קבר הרשב"י (רבי שמעון בר יוחאי). אני מקווה שבשלב מסוים תטפל בזה רשות ממלכתית לאומית ולא ימשיך להתנהל כמו היום. אני נושא באחריות אך אין לי יכולת לגעת שם בשום דבר.
יש לי בקשה אחת, להעביר מסר דרככם, ואולי תצליחו להשפיע על ההחלטה ברמה הלאומית. החוסן של העורף עלול להתערער בשל עובדה אחת – וכך אמרתי היום לאלוף פיקוד העורף שהיה בלשכתי – שאנחנו, המובילים במדינה, גם בשלטון המרכזי וגם המקומי – למרות שאצלי אני משתדל לנהוג אחרת – מוציאים דברים מפרופורציה וזה המסר שאנחנו מעבירים לציבור. שליש מתושבי המדינה הזאת מטיילים כפליטים במרכז הארץ, שליש מתושבי המדינה הזאת מטפסים על קירות בתוך הבתים, כאשר אפשר היה לשחרר את השסתום הזה ושיחזרו לעבודה. אנחנו בתקופה שאפשר לקחת קצת סיכונים, מול הסיכוי להחיות את המשק מחדש. אין שום סיבה שבשנות החמישים והשישים הטרקטוריסט בחולתה ובעין-גב נצמד לטרקטור למרות כל נפילות הקטיושות מסביב וחיל האוויר שתוקף את הרמה, והיום למרות שאנו חזקים יותר – אני לא יודע מה עובר עלינו, מדוע כך אנו נוהגים? האם זה נובע מכך שמישהו רוצה לכסות את עצמו? צריך לחזור לעבודה בכל אזור המפרץ. הרי ייפלו קטיושות, ולא חשוב אם על בתים או על מקומות העבודה, אבל לפחות שהמשק לא ייפגע והמדינה הזאת לא תשלם כפליים. לדעתי הלחץ יירד מן המשפחות ברמה הכי פרטית שיכולה להיות, ושכל הפליטים יחזרו הביתה.
זה באופן כללי, וברוכים הבאים.
שלמה לוי
¶
אי אפשר לספור. הכול מתנהל מאביבים ויושב על אביבים. מרון אל-ראס נמצאת 800-1,000 מטרים מאביבים. אביבים ממוקמת ממש על הגדר.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
תודה לאדוני יושב-ראש המועצה האזורית.
כפי שציינתי קודם ואחזור על הדברים כאן, אנחנו נמצאים בסיור לימודי, לראות את הדברים מקרוב, להרגיש את השטח טוב יותר, לשמוע על הבעיות. סיכומים נעשה בישיבה בכרמיאל.
בחרתי להגיע דווקא למירון קודם כול כיהודי דתי, בשל קברי הצדיקים, אבל מעבר לכך היו כאן שני הרוגים – גברת יהודית איצקוביץ' והנכד שלה עומר פסחוב. צריך להזכיר אותם. חשבתי שעלינו לבקר במקום בו נפגעו אזרחים והיו הרוגים. לא ביקרנו בכל מיני מקומות אחרים, יש עוד ועדות שיסיירו, אבל חשבתי שנכון שנבוא גם למקום בו היו אבדות בנפש. עוד כמה דקות נלך לקבר הרשב"י, זאת בקשה אישית שלי, כי אסור להיות במירון ולא להיכנס למקום – כולם זקוקים לישועה, כולם מאמינים כאן, אין דתי ולא דתי.
התעכבת על נושא בריחת האנשים. עם כל הכבוד, אני מבין אותך ומכבד את דבריך, אבל בוודאי אין לי טענות אל אלה שעזבו. אני יכול להגיד רק דבר אחד – אני מכבד כפליים את מי שנשאר. מי שנשאר עושה דבר גדול. ביקרנו בקרייה החסידית בחצור הגלילית ושהינו במשך 5 דקות עם הילדים במקלט. זה הרי מקלט אמיתי, לא מקלט שמכינים לקראת ביקור ועדת הכספים. האמן לי, לשבת שם חצי יום – קשה מאוד, ובוודאי לשהות 24 שעות ביממה במקלט. אז קשה לי להגיד שאני לא מבין את העוזבים.
מעורר כבוד שאתם נותנים גב לצבא שעושה עבודתו באורך רוח. הבעיות ישנן, ולשם כך באנו. באנו ללמוד את הבעיות, לראות כיצד אנו יכולים לעזור בפתרונן. אנחנו לא יכולים לעזור בכול, אבל פה ושם אנחנו יכולים לסייע. אני אפילו לא יכול להגיד כרגע כיצד. כאשר נגיע לכרמיאל נתמקד בבעיות הספציפיות, נשמע את הדברים מקרוב.
סלומון (ללו) וילנסקי
¶
אני מנכ"ל פארק תעשיות רמת דלתון, מקיבוץ פרוד. אני מתנצל על המבטא הספרדי שלי. יש לנו אזור תעשייה שנקרא "דלתון", המשותף למועצה האזורית מרום הגליל, מבואות חרמון, גוש חלב וצפת. כבר שבועיים לא עובדים אצלנו בכלל.
סלומון (ללו) וילנסקי
¶
יותר מ-25 מפעלים. שם נמצא הגן החדש שהקים מר סטף ורטהיימר. בכוונתנו להמשיך לפתח את אזור התעשייה ולבנות. הבעיה העיקרית שלנו היא העסקים הקטנים. העסקים הגדולים איכשהו ימשיכו לפעול ויקבלו תמיכה פה ושם, אבל העסקים הקטנים חייבים לקבל הלוואה במהרה דרך הקרן לעסקים קטנים. לא סיפורים של מסלול ירוק, אלא לתת להם כ-100,000 שקל לכל מפעל, עם מכתב שהם אכן בקו העימות, ולתת להם את הכסף מהר כדי שיוכלו לשלם משכורות ל-5, 6, 10 או 15 האנשים שעובדים אצלם. זו החלטה שאתם צריכים לקדם.
אני מבקש גם להחזיר את ההטבות שניתנו לישובי קו העימות עד שנת 2002.
מזל אלקלעי
¶
אני מנהלת מחלקת משאבי אנוש ותיירות במועצה. היתה לנו תיירות יפהפיה כאן וכרגע אין תיירות לחלוטין.
מזל אלקלעי
¶
850 חדרי אירוח וכל המוצרים המשלימים תיירות – מסעדות, אטרקציות, מטפלים אלטרנטיביים, יקבים שהם תיירות וחקלאות משולבים זה בזה.
שלמה לוי
¶
הישוב אור גנוז, ישוב חרדי השייך למועצה – שדרך אגב מתנהג כקיבוץ – אחד מאמצעי הייצור שלו זה רפואה אלטרנטיבית. דרך אגב, 90% מתושבי הישוב אור גנוז לא עזבו, על-פי החלטת הרב.
מזל אלקלעי
¶
התיירות אצלנו נמצאת בשיתוק מוחלט. האנשים איכשהו יתגברו על השבועיים האלה, אבל הצפי שאוגוסט יילך לנו, והרווחים בחודשים יולי-אוגוסט מהווים כ-80% מהיקף ההכנסות של כל משפחה העוסקת בתיירות.
חלק מהישובים במועצה מוגדרים כישובי קו עימות, אך החלק הדרומי שלנו, כמו הישוב אמירים, נושא הדגל בתיירות, לא מוגדר כקו עימות ואין לו פתרון. יש אנשים שצריכים להחזיר השקעות והלוואות, ו-1 בחודש מתקרב והבנק לא יהיה סבלני. אנחנו לא יודעים מה הפתרונות, מה האלטרנטיבות שנוכל להציע לאנשים. לדעתי אי-הבהירות מוסיפה ללחץ.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
הדברים שאמרת עכשיו, עליך לדעת ששמענו אותם כמעט בכל מקום. אנחנו נאפשר למישהו להעלות את זה פעם נוספת בישיבה כרמיאל ויהיו שם פקידי הממשלה – מנכ"ל משרד הפנים, אנשי פיקוד העורף – ונשמע בדיוק מה הם אומרים ומה מתכוונים לעשות.
לא נסכם היום את הדיון בכרמיאל. בעזרת ה' אני מקווה שבשבוע הבא בכנסת בירושלים אחרי הסיור הזה נחליט על סיכומים. הסיכומים שלנו יתקבלו גם אחרי החלטות הממשלה.
ראובן (רובי) ריבלין
¶
דרך אגב, האם היום נפגשים אנשי ההסתדרות, הממשלה והמעסיקים בניסיון למצוא נוסחת פתרון?
היו"ר יעקב ליצמן
¶
לדעתי אחרי שתתקבל החלטה ואחרי שייחתם הסכם, אז יתחילו הצרות אצלנו. מי שייכלל בהסכם – יהיה במצב טוב, אבל אז יתחילו אחרים לשאול: מה אתנו?
אביגדור יצחקי
¶
ראיתי אתמול את ההסכם, שמתייחס גם לתשלום מקדמות. ההסכם מוודא שתשולם משכורת יולי כולה באמצעות מקדמות, לא רק לעובדי המדינה אלא לכל העובדים.
ישי מימון
¶
קודם כול, אני מבקש לברך את ועדת הכספים שסוף-סוף הגיעה למקום הנכון.
שנית, אנחנו כאן מחזקים את מדינת ישראל. כרגע צפת נמצאת במצב הקשה ביותר מאז קום המדינה. מי שנשאר כאן – אין לו ברירה. לצערי אלה שנשארו הם דווקא החלשים. מי שהיו לו אמצעים נמצא כעת ביוון ומבלה. אין זה סוד שהמטחים שנוחתים עלינו ללא הרף מוסיפים על המצב הקשה שבמילא היה כאן. זעקתי בפני ידידי יושב-ראש הוועדה חזור והדגש, שכל הגליל צריך לקבל ביטוי של עדיפות לאומית. מצאו נוסחה כלשהי לעוטף עזה. צפת כנראה לא הגיעה לעוטף עזה, אבל היו שני מקומות שנכללו בנוסחה של עוטף עזה: בית-שאן וחצור. אני מבקש מכל החברים, כרגע אין כאן עניין של מפלגות, לתת עדיפות לאומית לגליל ולהיות קשובים בעיקר למצוקות של צפת.
צפת נמצאת כרגע במצב הקשה ביותר. אם אתם חבריי רוצים שנגמור את המערכה על-פי העקרונות שהממשלה התוותה, צריך עורף חזק. הביטוי של עורף חזק צריך לצאת קודם כול מוועדת הכספים. הדרישה החדשה זה הכרזה על צפת כקו עימות. גם אם העימות הזה ייפסק בעוד שבוע או שבועיים, המטח הראשון שייפול בעוד שנה יגיע מייד לצפת, ואני לא צריך להסביר מדוע, יש לנו כאן בעיה אסטרטגית. מאחר ואני מכניס אורחים, הכנסתי גם אורחים אחרים שנמצאים בתוך העיר ומשפיעים על חשיבותה האסטרטגית. בשל הכנסת האורחים אנו הסופגים הישירים, גם מצד סוריה, גם מאירן וגם מלבנון.
אני מבקש לא להתייחס כרגע להיבטים הכספיים. אנחנו מדברים על כסף קטן. התושבים החזקים בינתיים לא נמצאים כאן. אם לא יהיה ביטוי של תמריצים, התושבים החזקים שאינם כאן לא יחזרו, נרוקן את העיר. הגליל יתרוקן אם לא יהיה ביטוי של תמריצים לאורך כל הגליל. אני לא קובע כרגע היכן יעבור הקו, אך לא יתכן שישוב במרחק 500 מטר מצפת נחשב כקו עימות, ואילו צפת שסופגת את כל הקטיושות נחשבת כקו שקט ועיר שקטה.
אני מבקש מחבריי הנמצאים כאן, חייבת להיות עדיפות בנושא חינוך. כרגע מדובר על הקמת אוניברסיטה בגליל. האוניברסיטה צריכה לקום בצפת. זה אחד הדגלים שאתם צריכים להניף היום, דווקא במקום הקשה ביותר. יש לנו מכללה, אך כאן צריכה לקום האוניברסיטה. צריך להיות ביטוי גם בתקציבי חינוך. לא יתכן שאנחנו לא נקבל תקציבים מיוחא"י ומפרויקטים אחרים.
אנחנו כרגע לא בוכים, אבל אתם כאן לשמוע את הדברים. המצוקות קשות. האחריות עליכם, לא עליי. עברתי את אסון מעלות בגיל 17, הייתי בן ערובה ונפצעתי קשה. אחי הקטן היה שם. לכן אני מצליח לעמוד בעוז וגבורה, וגם בהשגחה של בורא העולם. אבל אם אתם שם למעלה לא תבינו את המצב כאן, העורף לא יהיה כאן – העורף יישב בתל אביב, ואז כולנו נבכה. אני אומר את הדברים בצורה הכי נחרצת. אני מודיע לכם בצורה הכי חברית שיכולה להיות, אבל אני חייב להדגיש את הדברים קבל עם ועֵדה.
אני מוכן לשמור על התושבים. כבר 15 יום אני נמצא כאן כמפקד העיר. אנחנו "דוחפים" מזון, "דוחפים" תרופות, מטפלים בקשישים. קשיש שלא יכול לטפל בעצמו אני מעביר לבית-אבות מייד, נותן מענה לכל בעיה. אבל רבותי, בלי עזרה שלכם לא נוכל להתקדם.
אני סבור שהעתיד חשוב יותר כרגע מן ההווה. ההווה קשה – נעבור את ההווה, אבל אם העתיד לא יהיה טוב – לא יהיה לנו עתיד, לא בעיר הזאת ולא בכל הגליל.
יש כאן גם בעיה של הצימרים בפרט והתיירות בכלל, יש בעיה בתעשייה. אזור התעשייה שלנו מופגז מדי יום. נחתו קטיושות אל תוך מפעלים. חלק מהמפעלים מושבת כרגע.
אני לא רוצה להצטייר כבכיין. אני רוצה להעביר את המסר במהירות מאחר והקציבו לי בקושי 5 דקות. אני רוצה להגיד לכם, רבותי, אל תעשו כאן כרגע חשבונות. החשבון שאתם צריכים לעשות – מה נותנים מחר בבוקר לגליל. אני מבקש שאתם תכריזו, בהחלטה פה אחד, שצפת תהפוך לקו עימות. קודם כול נתחיל מזה. זה המבחן שלכם. תודה רבה.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
תודה לראש העירייה. קודם כול, אני מתנצל בפני חברי הכנסת שיושבים בצד.
שני משפטים בקצרה. אני בטוח שראש העירייה יבוא אתנו לכרמיאל.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
חשבתי לכבד אותך להציג שם את הדברים בפני כל הפורום. אנחנו אמנם באיחור רב מאוד בלוח הזמנים, מחכים שם הרבה אנשים.
רבותיי, ועדת הכספים לא יכולה להכריז עליכם כעיר בקו העימות. היא יכולה להמליץ מה שהמליצה. היא לא מכריזה, לא עושה דברים מעין אלה. היא דוחפת את הממשלה להגיע למסקנות. הממשלה דנה כרגע בדברים ונראה מה תחליט. לאור החלטת הממשלה וההחלטות בפורום הכלכלי נדון בוועדת הכספים בשבוע הבא ונראה לאן להתקדם משם.
התכוונתי לדון במצב המשפחות החלשות והקשישים שנשארו בצפת. הדגשתי עוד הבוקר כאשר התחלנו את הסיור שאני מתכוון לטפל בזה. ביקשתי גם מאלוף פיקוד העורף שמחכה לנו בכרמיאל לבדוק איך מטפלים בבעיות. כך אמרתי לאורך כל הסיור היום. אכן, גם אם לא תהיה נציגות של עיריית צפת אני מתכוון להעלות את הבעיה במלוא חומרתה, מעבר למה שחברים אחרים יעלו אם ירצו.
למדנו היום דברים רבים, אנחנו מודעים למצב. אני מתנצל על קיצור הישיבה. אנחנו חייבים לעזוב. חזרנו לצפת כדי לכבד אתכם, וכיבדנו אתכם.
ישי מימון
¶
ברשות היושב-ראש, אני רוצה לשמוע דברים ברורים: מה בדיוק אתם רוצים להחליט? אני מבין מדבריך שאתם רוצים לבדוק. צריכה לצאת מכאן אמירה ברורה ומוחלטת, שתצא המלצה לשר האוצר, לראש הממשלה, לממשלה להכריז על צפת כעיר בקו העימות. אני מבטיח לך שבכך נפתור גם את בעיית הקשישים.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אם הייתי רוצה להיות ליצן העיר הייתי משמיע כאן הצהרות, אבל היות ואני לא רוצה להיות ליצן העיר אני לא אוהב להבטיח דברים שאני יודע שלא אוכל לממש.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אני מדבר בשם כל הוועדה. האמינו לי, אנחנו עובדים בהרמוניה, ביחד, בלי הבחנה בין קואליציה ואופוזיציה. יעידו על כך כל חברי הכנסת הנוכחים כאן. יש לנו דעה מגובשת על כל הדברים, ראייה כוללת, לכן לא זאת הבעיה. אבל לא נבטיח דבר שלא נוכל לעמוד מאחוריו, חד-משמעית.
ישי מימון
¶
היו ישובים שקיבלו תקציבים דרך ההטבות לעוטף עזה. בישובי עוטף עזה אפשר היה להבטיח סיוע, ואילו במצב החירום בו אנו נמצאים אי אפשר להבטיח סיוע? אני לא מבין מה ההבדל בין שני המקרים.
ישי מימון
¶
ישוב במרכז הארץ מקבל הטבות כחלק מעוטף עזה. האם במצב של צפת היום אי אפשר להכניס אותה לקו העימות? על מה אנחנו מדברים? ובית-שאן כן נכללת בהטבות לעוטף עזה?
חיים אורון
¶
אדוני ראש העירייה, אני הייתי היחיד שהצביע נגד. בית-שאן לא נכנסה להטבות עוטף עזה דרך ועדת הכספים, אלא דרך שר האוצר. שר האוצר הגיע להסכמה. אם שר האוצר לא יביא לוועדה בקשה – הוועדה לא תוכל להחליט. כל מי שאומר אחרת מרמה אותך, ואני לא רוצה לרמות.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אני חייב לחזור על מה שהמליצה ועדת הכספים לפני יומיים. הסיכום בדיון היה שאנחנו ממליצים להכריז על כל הישובים שנפגעו כקו עימות. אמרנו את זה, ואנחנו עומדים מאחורי זה.
ראובן שזו
¶
בידכם ההמלצה. אנחנו לא רק עיר שספגה קטיושות, אלא עיר סגורה. בניגוד למקומות אחרים, העיר הזאת סגורה לגמרי.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אני לא רוצה ששר האוצר יתלה את ההמלצה שלי בפורים אצלו בלשכה. האמן לי, אני אומר לך דברים כהווייתם. רבותי, זה לא בידינו. זה היה הסכם מן הצד של שר האוצר נתניהו. אני לא רוצה לשקר לכם. ועדת הכספים קיבלה החלטה והעבירה המלצתה לממשלה. אנחנו ניכנס לבדיקה מה עושים עם הישובים שספגו קטיושות. אנחנו בהחלט רוצים לעזור, זאת מטרת הסיור.
יוסי קוצ'יק
¶
אני רוצה להגיד רק דבר אחד. ראש העירייה דיבר על מעמד העיר בעתיד והדברים נאמרו נכוחה, אני לא רוצה להוסיף עליהם.
ועדת הכספים צריכה לתת דעתה על נושא אחד, מה שאנחנו מתקדמים אליו – שגרת החירום. העול עצום. בצפת נשארו מספר אלפי תושבים. המצב חמור מאוד. יש כאן קשישים. היום הצטרפה אלינו המשטרה עם 50-60 שוטרים והצטרף פיקוד העורף עם 50-60 איש כדי לסרוק את הבתים ואת המקלטים. היתה לנו בעיה עם בנקים – לאנשים אין כסף. עכשיו גילינו מספר רב של קשישים שזקוקים לרופא. פיקוד העורף נתן לנו רופאים ואנחנו מתחילים להביא אותם אל הקשישים.
מכיוון שרבים מן האנשים עזבו, ורבים מן העובדים עזבו, כמעט אי אפשר שהעירייה תטפל בנושאים הללו אך ורק באמצעות מספר קטן של עובדים ומספר רב של מתנדבים. ועדת הכספים ברמת המדיניות צריכה להבין שיתכן שהמצב יימשך עוד שבוע, שבועיים או שלושה שבועות. אף אחד מכם לא יודע להגיד כמה זמן זה ייקח, ושגרת החירום מחייבת משאבים. אי אפשר לעבוד כמו קיביצרים או כמו נוֹך-שלפערים ולרוץ ולבקש קצת מזון פה וקצת עזרה לילדים שם. אתם חייבים להביא מדיניות מסודרת בשגרת החירום. בעיר צפת יש גיבורים אנונימיים. אי אפשר להציג אותם בפניכם עכשיו. אבל שגרת החירום זה דבר קריטי.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אני מודה לך על ההערות הנכונות. בסך הכול אלה הדברים שבאנו לבדוק היום בסיור. הכי נעים להגיד: יהיה בסדר. יכולתי להגיד: הכול בסדר, ולצאת מכאן עם כותרת. אנחנו לא עובדים כך. הראינו רצינות בוועדה. רבותי, אני מבטיח דבר אחד, להשתדל לעזור ככל יכולתנו.
יוסי קוצ'יק
¶
שמת לב שלא ביקשתי מיליון, 2 מיליון או 3 מיליון שקל. אנחנו לא עושים כאן מסחרה. אני אומר ששגרת החירום קריטית.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אמרתי לך שאתה צודק, אני לא מתווכח על כך. הדרך לסיוע, אתה כמנכ"ל לשעבר במשרד ממשלתי יודע שקל להגיד: הכול יהיה בסדר, הכול יפה, אבל כשבודקים למחרת את חשבון הבנק מתחיל סיפור אחר. אנחנו כרגע בדרך לבנק, נצטרך לדבר עם אנשי הביצוע בממשלה. בכרמיאל מחכים לנו מנכ"ל משרד הפנים, אלוף פיקוד העורף ואנשים נוספים וננסה לראות מה בדיוק עושים. אתם מוזמנים לשם.
אני מודה לכם על האירוח. תודה רבה.
כרמיאל 16:00-17:50
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אני מבקש לפתוח את הישיבה המסכמת. המטרה שלנו בסיור היום לראות מקרוב את הישובים, ללמוד על הבעיות.
ברשותכם, אבקש להתחיל בפרק קכ"א בתהלים: "שיר למעלות – אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי. עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. אל יתן למוט רגלך אל ינום שומרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שומרך, ה' צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יַכֶּכָּה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך. ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם".
שמענו היום אנשים רבים שסיפרו לנו מה קרה. אנחנו מקווים בעזרת השם שהמלחמה תסתיים מהר מאוד. לצערי יש הרבה קורבנות, הרוגים ופצועים. אנחנו שולחים מכאן ניחום אבלים למשפחות ההרוגים וברכת רפואה שלמה לכל הפצועים.
מעבר לפגיעה בנפש יש גם פגיעה בישוב, גם זה חלק מן המלחמה. זה נוגע גם לאופן התפקוד של הישוב תחת לחץ אש וקטיושות, וגם, לא פחות, איך הוא יתפקד אחר-כך כשישתנה המצב. להרוס אפשר ברגע אחד, לחזור לשגרה זה סיפור ארוך. המדינה תצטרך להתמודד עם שני הדברים.
ועדת הכספים יכולה לתת כתף, אך לא לכתוב צ'קים, לא לחלק כסף. היא יכולה לתבוע – וכך תעשה, יכולה לעזור – וכך תעשה, ויכולה לאיים ולהגיד אלו דברים ראתה. מי שחושב שנצא מכאן וניתן לכל אחד צ'ק ביד, יש בידו טעות גדולה. אנחנו רוצים לשמוע אתכם, לשם כך באנו.
דיברתי עם חבריי חברי הכנסת באוטובוס. בהתחלה התכוונו שגם חברי הכנסת ידברו אל האנשים, אבל מאחר ואיחרנו מאוד – ורבותי, לא טיילנו אלא סיירנו – נוותר על כך, נשאיר את הדיבורים של חברי הכנסת לוועדת הכספים בשבוע הבא. כרגע ניתן רשות דיבור רק לראשי הישוב ולנציגי הממשלה.
דיבר אתי מר נוחי דנקנר ואמר שהחליט לצאת למבצע ותרם 18,000 חבילות מזון לישובי הצפון, ועוד 3,000 חבילות מזון קיבל בתרומה ממישהו אחר. המבצע נעשה בשיתוף "ישראל ביחד" בראשות מר דודי זילברשלג ובשיתוף אחרים, אני מעריך את זה מאוד. עכשיו אני רוצה לשמוע כמה חבילות מזון הממשלה נתנה.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אני מבין שלא כולם מבינים אידיש: אני שנורר – קבצן, זה התפקיד שלי. לא בטוח שאני טוב בזה, נדע בסוף היום.
מר רמי בלינקוב, אגיד לך מה שמענו היום מנציגי הישובים. יש ישובים שנכנסו לתוכנית הבראה. אני סבור שלא צריך להוריד את המחיר שנדרשות לשלם הרשויות הנכנסות לתוכנית הבראה, עליהן לקיים כל שהתחייבו לעשות. אבל גם מר ג'קי מצא הבין שהיום אי אפשר לגבות מס הכנסה כבימים רגילים, אי אפשר לעמוד בכל המטלות, אי אפשר להטיל עיקולים, אי אפשר לפתוח בחקירות, אי אפשר, יש מצב אחר. אמר פעם רב חשוב מאוד כלל שמקובל עליי: אי אפשר להכות את הציבור גם ביטחונית וגם כלכלית, אי אפשר, זה הרס מוחלט. כאשר יהיה מצב ביטחוני טוב, נטפל בכלכלה ונעשה כל שצריך. כאשר מצב הכלכלה טוב, נטפל בביטחון. אי אפשר לעשות את שני הדברים גם יחד.
אני לא יודע אם ראש מועצת יסוד המעלה נמצא כאן, ביקשתי שיבוא אך לא הגיע, אז אני אהיה פֶּה למר יהודה שביט. הוא אמר שכבר 7 חודשים לא שילם משכורות. הוא יושב בקו האש, סופג קטיושות. אי אפשר גם לספוג קטיושות וגם לא לשלם משכורות, אי אפשר, זה לא הולך ביחד. זה מפיל את הישובים, מפיל את הכול. אם יהיו שני הדברים ביחד, גם אחרי שהמלחמה תסתיים לא ישתקמו.
דבר שני, אני לא יודע אם נמצא כאן מישהו מפיקוד העורף.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
קודם כול, אני מעריך את זה, אין לי טענות על שעזב. אני מבין שכולם עסוקים. אני מתנצל, תמסור את ההתנצלות שלנו על האיחור. אני מדבר אל פיקוד העורף כרגע. בישוב כמו צפת, ואני מתכוון גם לכל ישוב הדומה לצפת, יש קשישים תשושים ומבוגרים שלא ברחו, נשארו לטוב או לרע. צריך לבדוק מה קורה להם. אין כרגע שירותי רווחה בצפת כמעט בכלל, ואין כוח-אדם. מי שאומר אחרת, מטעה. מותר לי להכריז כאן בפומבי בפני פיקוד העורף – זה חזית לא פחות מחזית אחרת. צריך להכניס לשם חיילים, לבדוק מה קורה, לבדוק מי רעב ללחם, לבדוק למי אין תרופות – גם זה תפקיד של פיקוד העורף. אני מבין את המצב, חלילה לא מזלזל במה שאתם עושים, אל תחשדו בי, אבל גם זה חזית. אני פונה ומבקש מפיקוד העורף במיוחד, תגיעו לכל הישובים. אני לא מכיר את כל הישובים, סיפרו לנו על הבעיות בצפת, יתכן שבנצרת הבעיה שונה, אני לא יודע. כל ראש מועצה שמכיר את המצב בישובו צריך לפנות לפיקוד העורף. אני פונה כאן בשם כולם, רבותי, תעשו את זה.
אני לא רוצה להאריך עוד בדברים. ננסה לסכם בסוף הדיון. אני רוצה לתת לראשי הרשויות להתבטא וכן להסתדרות. הייתי רוצה לשמוע גם את מר שמעון רומח, נציב כבאות והצלה.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אני שמח על הצעתך ומקבל אותה, אני רק מבקש שתקבל גם את הצעתי.
אנחנו בוועדת הכספים מדברים כבר שתי קדנציות שאנשי כיבוי האש לא מקבלים משכורת, הרשויות המקומיות לא מעבירות כסף לכיבוי האש.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אבל אני לא רוצה לערב שמחה בשמחה. היות ומר רם בלינקוב היה נדיב מאוד אל מר שמעון רומח, ואני מכבד את זה מאוד, אני רוצה שיהיה נדיב גם בעניין זה. זה נושא בעייתי מאוד, זה סטטוטורי, אתה מכיר את השתלשלות כל הבעיות, אבל משכורת חייבים לשלם.
רשות הדיבור למר שמעון רומח, ואחריו למר עדי אלדר.
שמעון רומח
¶
צהרים טובים. אני נמצא בגליל כבר שבועים, מאז יום רביעי שעבר. אני רוצה קודם כול לומר מילה טובה לאנשים שנמצאים כאן. אני נפגש עם ראשי הרשויות ועם התושבים ביום ובלילה. אני סבור שיש כאן גזע אנשים שראוי לתשבחות רבות, עם רוח איתנה והרבה מאוד עשייה.
אני רוצה לומר עוד דבר על כוחות החירום. אנחנו עובדים כאן בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם פיקוד העורף, המשטרה ומגן דוד אדום. אנחנו מתרגלים את זה הרבה, מדברים על זה הרבה, אבל זה בא לידי ביטוי עכשיו מעבר לכל מה שתרגלנו. העבודה נעשית במשותף בצורה יוצאת מן הכלל וצריך לציין את זה, כי יש במה להתגאות.
במצב שגרה יש בצפון, מקו טבריה-חיפה וצפונה, 75 כבאים. תגברנו את כוח האדם בצפון מיום חמישי שעבר בעוד 108 כבאים, בכוח יותר מאשר כפול מהמצב הרגיל.
שמעון רומח
¶
כרגע אין אף שרפה המאיימת על שום דבר. לפני כמה דקות חילצו אנשים ממקלט בקריית שמונה, שם נפלה קטיושה על-יד המקלט, הבעירה שדה קוצים, עשן מילא את המקלט ואנשים עמדו להיחנק. הוציאו אותם משם, כולם הולכים לבית-החולים אבל אף אחד מהם לא יאבד חייו.
תגברנו את הכבאות בצפון בשני מנופים ובעוד 18 רכבי כיבוי כיוון שבשגרה הצפון, צריך לומר, נמצא במחסור יותר מאשר אזורים אחרים בארץ.
שמעון רומח
¶
אני יכול להעיד רק על עיסתי.
הכבאים נמצאים יחד עם כל הכוחות האחרים בכל נפילת קטיושה – מטפלים בדליפת גז כאשר יש, מחלצים אנשים מתוך בית שנפגע, סורקים את הסביבה לראות שאין נפגעים או פגעים אחרים, וכמובן מכבים שרפות.
עליי לציין שאחוז גדול מנפילות הקטיושה תודה לאל לא פוגע בבתים אלא נופל בשטחים פתוחים, אבל כל נפילה כזאת, שחלק מגורמי הביטחון לכאורה לא סופרים אותה, אנחנו עמלים אחר-כך שעות רבות לכבות את השרפה שנוצרת כתוצאה ממנה. כמעט כל נפילת קטיושה בשדה פתוח גורמת לשרפה. עד היום נשרפו בגליל כ-8,000 דונם, וזה כאשר אנחנו משקיעים מאמץ רב מאוד לכבות את השרפות. יש שרפות שנמשכות יומיים-שלושה.
אנחנו מפעילים את כל כוח הכיבוי האווירי שיש לנו, כל המטוסים עובדים בשבועיים האחרונים כל הזמן, עד שעות החשכה. הם לא יכולים לעבוד בחשכה. יש בעיית נגישות קשה לחלק מן המקומות בשמורות הטבע ולולא המטוסים האלה לא היינו יכולים לפעול.
שמעון רומח
¶
עלות הפעלת המטוסים בשבועיים האלה מסתכמת ב-6 מיליון שקל. הבוקר קיבלתי העברה תקציבית לכיסוי חלקי של העלות הזאת, לאחר מאמצים רבים שעשינו כל הלילה, במיוחד מנכ"ל משרד הפנים. אמרנו להם שאי-העברת הכסף משמעותה שהמטוסים היום לא יעלו לשמיים.
המצוקה של הכבאות בצפון הארץ גדולה מאשר במרכז הארץ. התלות ברשויות המקומיות, שהעטינים שלהן מדוללים בלאו הכי, בעייתית מאוד. נוצר מצב שבאופן שגרתי כבאי הגליל לא מקבלים משכורת. בשבוע הבא אנחנו אמורים להתחיל שוב את הסאגה הזאת של שכר חודש יולי. אני רואה את הכבאים, יושב איתם ולא יודע לתת להם תשובות ופתרונות לבעיה. בנוסף לכך חסר ציוד בסיסי וחסרים רכבי כיבוי.
יחד עם זה, אני רוצה לומר שמורל הכבאים גבוה מאוד, וכך גם הנכונות שלהם לצאת לכל משימה מייד עם שריקת נפילת הקטיושה. יש מאבק בכל תחנות הכיבוי בארץ על ההתנדבות לבוא לצפון ולעזור כאן. אנחנו צריכים ללחוץ שלא יגיעו, ובוודאי אין צורך להתחנן למתנדבים. הרוח הנושבת בקרב הכבאים – אני ממש גאה. כבר 4 שנים אני נציב כבאות והצלה, מעולם לא הייתי כה גאה בהם, בגלל ההתנדבות הזאת, למרות כל הקשיים שציינתי.
המצוקה שתיארתי נובעת, מעבר לתלות ברשויות המקומיות, מכך שבארבע השנים האחרונות לא הועמדו שום תקציבי פיתוח לכבאות. אין שום תקציב רכש לכבאית חדשה, לשיפוץ תחנה, לשדרוג של מכשור, שום דבר. 4 שנים בלי שום תוספת תקציבית, בלי שום תקציב המיועד לפיתוח. במצב כזה גדל כל הזמן הפער וחסרון ציוד הכבאות, במקום להשלים פערים ולכסות עליהם.
בשבוע שעבר קיבלנו זריקת עידוד נדיבה מאוד ממנכ"ל משרד הפנים, ממשרד הפנים, של 5 מיליון שקלים להצטיידות, שנועדו רובם ככולם למגן את הכבאי, כדי שיוכל לצאת לכבות שרפה בבגדים חסיני אש ועם שכפ"ץ. הקומץ לא משביע את הארי, אבל בשבילנו, כגוף שלא מקבל תקציבים, זאת היתה זריקת מרץ חשובה מאוד.
בכבאות אין לנו ימ"חים, אין לנו כבאים בחירום. אנחנו נמצאים בשגרה ובחירום באותו סדר כוחות. כל מה שאנחנו עושים, לתגבר כבאים וציוד מתל-אביב צפונה. אם מחר תהיה נפילת קטיושה בתל-אביב לא נדע לאן למשוך את השמיכה הקצרה הזאת.
יש מעט כבאים במילואים, כבאים שעברו אימון של 3 ימים, שפיקוד העורף מעמיד לרשותנו במשורה. עזרתם חשובה, אבל הם לא ממש כבאים, הם יותר מסייעים.
שמעון רומח
¶
במרכיבי הביטחון לרשויות המקומיות התקציב היה אפס. בימים האחרונים קיבלנו 5 מיליון שקל לתקציב מרכיבי הביטחון של הרשויות המקומיות והכסף הזה חולק כבר בימים אלה.
עדי אלדר
¶
שלום לכולם, ברוכים הבאים. מתנצל שאני מקבל אתכם במקלט. נשמח לארח את הוועדה גם בעיתות שלום, תבואו ותראו גם דברים אחרים. אני פותח גם בהתנצלות, חצי מעמיתיי ראשי הערים חיכו כמעט שעתיים והלכו, אז אני מתנצל בשמם שלא חיכו.
עדי אלדר
¶
אני לא צריך לומר לכם שאנחנו עוברים ימים קשים בצפון, בכל הישובים. מבחינתנו זה הזמן של ראשי הערים להיות מנהיגים בישוביהם. אלה לא ימים רגילים וכל ראש עיר צריך להיות מנהיג ומוביל בישוב שלו בשעה שאנו מופגזים מדי יום, מספר פעמים לאורך היום.
הלכתי בקו, שכל מי שאין לו מה לעשות בעיר – אני לא קורא לזה בריחה – אני קורא לו לנסוע לבני משפחתו. יש לי מטה מיוחד בעיר שעוסק בשידוך בין משפחות מכרמיאל למשפחות במרכז הארץ שמוכנות לארח.
בכרמיאל נפלו עד היום כ-90 קטיושות. היום נפלו כאן עד כה כ-16 קטיושות, ויש לנו בדרך כלל מנה נוספת בסביבות השעה 18:00, זו מנה קבועה כמעט.
אפרט במהירות את הבעיות המרכזיות, גם בשם עמיתיי ראשי הערים והמועצות שיושבים כאן. הבעיה המרכזית היא לתפעל את הישובים במצב כזה. כפי שנאמר כאן, בדרך כלל החזקים מסתדרים וגם אם נשארים ברשות לא זקוקים לסיוע. הזקנים, האוכלוסייה החלשה, המשפחות החד-הוריות מתקשים מאוד.
(נשמעת אזעקה)
תנסו להתעלם. אתם יושבים במקלט בטוח. עליכם לדעת שלעתים קרובות קודם יש נפילת קטיושה ורק אחר-כך אזעקה. לעתים קרובות זה הולך הפוך.
אני חוזר ואומר, הבעיה המרכזית שעומדת על הפרק היא טיפול באוכלוסיית המצוקה, באנשים החלשים.
מאז אתמול התחלנו בכרמיאל לעבור בית-בית ולהקיש בדלתות. המשימה הזאת לא פשוטה. יש אנשים שלא יודעים להתקשר למוקד, המוקד לא מכיר אותם, העובדים הסוציאליים לא תמיד מכירים את כולם. אנחנו רוצים לאתר את כל המשפחות במצוקה ואת כל הקשישים על-ידי שנוקשים להם בדלת ורואים מה קורה למשפחה. עברו שבועיים – אולי הם רעבים, אולי קרה כבר משהו ולא יודעים על כך. אנחנו לא פורצים למקומות סגורים, אבל אלה שעונים לנו אנחנו מכניסים לרשימות. מדי בוקר אנחנו פותחים בישיבת מטה של כל המנהלים ומעבירים בינינו אינפורמציה ומשתדלים לטפל באנשים.
זו השעה היפה של כל עם ישראל בתמיכה וסיוע. הזכרת את מר נוחי דנקנר. אני יכול להזכיר הרבה ארגונים וגופים שתורמים טלוויזיות, מזגנים, מביאים מצרכי מזון. הפכנו למרכז חלוקה רציני מאוד, שכל הזמן מעביר למקלטים את מה שאנו מקבלים. בדרך כלל תוך 24 שעות הכול מועבר למקלטים, לא נשאר אצלנו שום דבר.
ככל שהימים עוברים הלחץ גובר. יש אנשים שלא יצאו מהמקלט שבועיים בשל הפחד. העיר נראית כמו עיר רפאים, לא תראו אנשים מסתובבים. כל העסקים סגורים מזה שבועיים, אין כלום, העיר פשוט תחת מלחמה. צריך לדעת שאנחנו במלחמה.
צריך לתת את הדעת מה יהיה על האנשים האלה אחר-כך. ב-1 בחודש, עוד מספר ימים, יוטלו עליהם אוטומטית מסי ארנונה, תשלומי מס הכנסה ומע"מ, תשלומי מים ושכר דירה. יכולה להתפתח קטסטרופה אם לא יתקבל סיוע באופן מיידי. לא חשבתי שנקבל מחברי ועדת הכספים צ'קים, אבל תפקידכם לחשוב על הבעיה הזאת, מה המדינה הולכת לעשות עם כל האנשים האלה.
לכל הרשויות המקומיות תהיה הכנסה קטנה יותר, ירידה של כ-10%-20% בתשלומי הארנונה שאנחנו בונים עליהם כדי לשלם משכורות ולהניע את העיר. ביקשתי ממשרד הפנים לתת לנו מקדמה.
עדי אלדר
¶
מה שאתם חווים עכשיו אנו חווים כבר שבועיים לאורך כל היום, ולעתים גם בלילה.
צריך לחשוב על היום שאחרי, וגם תוך כדי תנועה. בחלק מן הדברים אי אפשר לחכות, צריך לטפל באנשים תוך כדי תנועה.
רק היום דיברתי עם הביטוח הלאומי. להרבה קשישים אין חשבונות בנק, הם נוהגים לגשת ולקבל את ההקצבה הזעומה מהביטוח הלאומי בכסף מזומן. איך כעת יוכלו לקבל הקצבה במזומן? האם נסכן את כל הזקנים, כאשר נופלות קטיושות, שיגיעו לסניף הביטוח הלאומי או לבנקים? הצעתי שיתנו לנו את המעטפות עם כסף מזומן ואנחנו נחלק את זה לבתי הזקנים על-פי רשימות. עדיין לא קיבלתי תשובה על הצעתי.
יש לנו הרגשה שהבירוקרטיה ממשיכה לעבוד, לא מבינה מה זה תנועה תחת אש או תחת מצור שאנו נמצאים בו. צריכים להיות הרבה יותר גמישים עכשיו, אין מה לעשות.
נדמה לי שכל הרשויות המקומיות באזור קיבלו הקצבה ממשרד הפנים, מנת חירום, על-פי קריטריונים, שמיועדת לפתור בעיות קיומיות עכשוויות.
עדי אלדר
¶
על כך יענה מר רם בלינקוב.
מישהו מנסה לעשות היום הפרדה בין קו עימות א' לקו עימות ב'. אני אומר לכם, לא יקום ולא יהיה כדבר הזה. לצערי, כולנו כאן בקו העימות. אין הבדל בין קטיושה לקטיושה ואין הבדל בין דם לדם. אין על מה לדבר. אני מצפה מוועדת הכספים לקבל החלטה בעניין הזה. כל הישובים שנמצאים תחת אש וסופגים מכה אחרי מכה יהיו בדיוק כמו מעלות, כמו כפר הוורדים, שנמצאים פחות מ-10 קילומטרים בקו אווירי מכרמיאל. אנחנו בהחלט מצפים מכם לקבל החלטה בעניין הזה, שכל הישובים שנמצאים תחת הפגזות ייכנסו להגדרת קו עימות, שלא יהיו ויכוחים אחרי כן. אני כבר רואים שעושים הבחנה בין קו עימות א' לקו עימות ב', ואני לא מבין מה זה א' ומה זה ב' עכשיו. זה תלוי בכם, בהחלטות של ועדת הכספים.
אנחנו נחזיק מעמד. גם אם יפלו 100 קטיושות בכרמיאל – נחזיק מעמד, לא נתכופף. אבל אנחנו צריכים להרגיש תמיכה מכם, גם מחברי הכנסת, להרגיש תמיכה מהעורף הרחוק. לעצמנו אני לא קורא כבר עורף, אנחנו חזית. אנחנו צריכים להרגיש שיש תמיכה, רוח גבית טובה מחברינו במרכז הארץ ובשאר הישובים. ברור לנו שהמלחמה שנכנסנו אליה, ואין צודקת ממנה לדעתי, תלויה בהתנהגות שלנו, של ראשי הישובים ושל האנשים. ככל שנטפל באנשים ונוריד מתחים ותסכולים נתחזק, אבל גם אלה שיושבים היום בבית מודאגים, בעלי העסקים, האנשים שהיום משלמים מחיר, שמקור הפרנסה שלהם נכרת ואף אחד לא יודע כמה זמן ייקח עד שיתאוששו, צריך לחשוב עליהם כאזרחי המדינה ולא להפיל אותם אחר-כך ולהגיד: עברנו את זה, תתחילו להסתדר. בלי סיוע הם לא יסתדרו.
זה מה שרציתי להגיד באופן כללי. ברשותך, ניתן גם לחבריי ראשי הרשויות להתבטא.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
קודם כול אני מבקש לשמוע את מר רם בלינקוב, מנכ"ל משרד הפנים, ואחר-כך את נציג פיקוד העורף.
רם בלינקוב
¶
ביקשתם ממני להתייחס לנושא הכבאות. אני שמח שמר שמעון רומח הלך, בשל שתי סיבות – האחת כי הלך למקום חשוב, והשנייה שלא אומרים שבחו של אדם בפניו. האיש הזה עושה עבודה מדהימה והאנשים שלו, כל הכבאים, נמצאים בחזית של העורף. הייתי איתם בכמה וכמה מקומות. בכל נפילת קטיושה הם הראשונים להגיע, יחד עם המשטרה ומגן דוד אדום, נכנסים לבתים ומנקים אותם באומץ רב. הם ספגו על-יד אחת התחנות מכה. מר שמעון רומח לא ירד למרכז הארץ ליותר מאשר שני לילות קצרים, הוא רץ ממקום למקום.
עדי אלדר
¶
היו עכשיו פגיעות במג'ד אל כרום, שתי קטיושות נפלו על פארק המדע בכרמיאל ועוד אחת בתוך שכונת מגורים. עדיין לא ידוע לנו האם יש נפגעים.
רם בלינקוב
¶
לגבי השכר – היקף תקציב הכבאות בארץ קצת פחות מחצי מיליארד שקל. במתכונת הנוכחית הממשלה מממנת קצת יותר משליש. כמובן שהחלק של הממשלה מועבר במועד. הבעיה היא מערכת היחסים בין איגודי הכבאות שנשלטים על-ידי הרשויות המקומיות. אני לא יודע להיהפך למעסיק של הכבאים ולהתחיל לשלם להם שכר כל עוד לא שינינו את המבנה, ואני גם לא רוצה להיות מעסיק שלהם, על אף כל הכאב. יחד עם זה, בשבועיים האחרונים הוסדרו על-ידי מר שמעון רומח, בלי התערבות שלי, המשכורות לכל הכבאים כמעט. אני אומר כמעט, כי אולי פה ושם יש משהו שלא הוסדר, למרות שאני מעריך שאין כזה.
רם בלינקוב
¶
בהמשך אתייחס גם לתנאים הסוציאליים, זה נושא חשוב מאוד.
כפי שאמר מר רומח, העברנו מתקציב הפיתוח של המשרד 5 מיליון שקל, וככל שיצטרך עוד ציוד נזרים לו כסף מתקציב הפיתוח של המשרד. כרגע לא נתבקש תגבור מאף משרד, לרבות לא ממשרד האוצר. נתנו עדיפות בהתחלה לאפודים – אין להם אפודים, יש להם זרנוקים של פעם, ועוד כהנה וכהנה. זה בצד ההצטיידות. אתמול סיכמתי עם מר קובי הבא שייתן תגבור מיידי לתקציב השוטף כי קנו כאן חומרים מעכבי בעירה ועבדו שעות נוספות וכיוצא בזה בהיקפים משמעותיים. מר קובי הבר לקח על עצמו לבדוק את זה ומייד הודיע לנו שיתגבר את המשרד בהיקף שאמור להספיק לימים הקרובים, בכ-10 מיליון שקלים. כך שלתקופה הקרובה מאוד נושא הכבאות להערכתי נמצא בשליטה.
אשר לרשויות המקומיות – הקצבנו בתחילת השבוע 50 מיליון שקל מתקציב רזרבת השר של משרד הפנים.
ראובן (רובי) ריבלין
¶
היום היינו ב-3-4 ישובים ונאמר לנו שמתוך 50 מיליון השקלים, הרשות המקומית תקבל 200 אלף שקל והיא זקוקה ל-3 מיליון שקל, כי הרשות חייבת משכורות לעובדי הרשויות המקומיות, שהיום הם האנשים העומדים בחזית המערכה. נהדר שאתם מעבירים 50 מיליון שקל, זה סכום גדול, אבל זה מסתכם ב-200 אלף שקל לרשות המקומית.
רם בלינקוב
¶
אני מבקש להעביר לכם מידע בשורה של נושאים, ואחר-כך תעשו עם המידע כרצונכם, וכמובן אשמח לענות לשאלות.
אני חוזר על מה שאמרתי. העברנו כ-50 מיליון שקל מרזרבת שר הפנים אל הרשויות. אני מבקש להגיד לכם כיצד חולק הכסף, זה חשוב, כי אמר מר עדי אלדר שאין הפרדה בין דם ודם וזה היה קריטריון החלוקה. בנינו קריטריונים במשרד, יחד עם הייעוץ המשפטי ועם כל הדרג המקצועי, שהתבססו על שלושה פרמטרים: 1) דרגת האיום על הישוב, אותה קבע מר שמעון רומח שמכיר היטב את שקורה, כי לא כולם באותה דרגת איום. חילקנו את זה ל-5 דרגות: דרגות 1-4 קיבלו מקדם, דרגה 5 לא קיבלה; 2) המצב הסוציו-אקונומי של הרשות; 3) מספר האוכלוסין. אותו קריטריון הופעל על כל הסקטורים ועל-פיו נגזרו סכומים. לצערי יש כמה גורמים שקיבלו כמו אחרים אך רגילים בדרך כלל לקבל יותר וזה הרגיז אותם, כי הם נמדדו בסרגל שווה. אני לא מתחרט על כך, ולא אתחרט, כי חובתי להקציב בצורה שווה.
זה לא כל ה-50 מיליון שקל. חלק מה-50 מיליון שקל הוקצו לרשויות שמפגרות בתשלום שכר. תיכף אתייחס לפיגור בתשלום שכר, כי פתאום אני הפכתי כאילו לבעיית השכר. בל נתבלבל, חברים, בעיית השכר לא נולדת בהכרח ממשרד הפנים, ויש מקומות שהיא נולדת מתוך הרשות. למרות זאת, ובלי להתייחס לשאלה האם יש לנו טענות כלפי הרשות או אין, קבענו קריטריון אחד: בכל הרשויות בצפון ישלמו לפחות משכורת אחת שוטפת לעובדים. לקחנו את כל הרשויות המקומיות הנמצאות בפיגור בתשלומי שכר והעברנו להן את גובה המשכורת, כולל תנאים סוציאליים, ועמדנו על כך.
רם בלינקוב
¶
הודענו להם, ואני עומד על כך, שהם מתבקשים להעביר הפרשות למס הכנסה ולביטוח הלאומי, לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל של העובדים. התרבות שהיתה נהוגה כאן בתקופה האחרונה, שמישהו בממשלה העביר משכורת ועצם עין ויצר חובות של מאות מיליוני שקלים, לא תמשיך אצלי, לא אסכים לכך.
שלי יחימוביץ'
¶
סליחה, יש גבול, זה לא אשמתם הבלעדית. כולנו יודעים שהקיצוץ במענקי האיזון החל את הזוועה הזאת. אז לעמוד כאן ולהטיף להם מוסר ברגע כזה? זה לא נכון. אדוני היושב-ראש, זה פשוט לא הוגן. הוא בא להטיף להם מוסר? באמת, זה לא הזמן.
ניסן סלומינסקי
¶
הוא אומר שעד כה היו משלמים רק שכר בלי לתת תנאים סוציאליים והוא דורש שייתנו לעובדים גם תנאים סוציאליים.
רם בלינקוב
¶
אמרתי שזו היתה התרבות בממשלה, שעצמו עיניים כאשר הרשויות לא שילמו תנאים סוציאליים. לא הקשבת לי. מישהו בממשלה אמר להם לא לשלם. אמרתי – זה לא מקובל עליי. בכלל לא דיברתי עליהם. לא הקשבת לצערי.
רם בלינקוב
¶
אני לא מוכן להעביר כסף ביד אחת וביד השנייה להגיד לראש הרשות לעבור על החוק. לכן העברתי לראש הרשות את מלוא הכסף ואמרתי שלא ישתמש בסכום הזה לתשלום לספקים, אלא קודם כול ישלם לעובדים.
רם בלינקוב
¶
התקציב הזה לא האחרון, יבואו עוד תקציבים. התקציב הזה במקור נולד מנושא השכר, על-פי בקשתך בין היתר. אבל אמרתי כדלקמן: אני לא מוכן שכל תקציב שמגיע לצפון יילך רק למי שלא שילם שכר. אתם יודעים מה יקרה אחר-כך – צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. כפי שציין מר עדי אלדר, לרשויות המקומיות יש בעיות קשות שנובעות מהמצב, שגרם להן נזקים ישירים ועקיפים, ואולי העקיפים אף גדולים יותר, ולכן חלק מן התקציב הלך לרשויות הללו. זה באופן כללי לגבי חלוקת המנה הראשונה.
אתמול שוחחתי עם מר רענן דינור, שנמצא היום במקום אחר עם השר שלי, ונאמר לי שבדרך נמצאת מנה נוספת. אני לא רוצה לדבר כרגע על היקפה. נצטרך למצוא דרך להעביר אותה בצורה סבירה. אני מעריך שצריך לחדד את הקריטריונים לגבי המנות הבאות ולהתחיל להתייחס באופן יותר ספציפי לנזקים הספציפיים פר ישוב. ברמת הטיפול הראשוני נקבעה חלוקה על-פי הקריטריונים שציינתי. המשך הטיפול צריך לרדת לרמת השטח ולבדוק, ולהתחשב בין היתר בנתונים כמו האם על הרשות המקומית, בלי קשר למצבה הסוציו-אקונומי, נופלים כל הזמן טילים. למשל רשות כמו אל שאגור או מג'ד אל כרום. צריך להביא בחשבון את הנזק, וכך אכן נעשה.
זה בגדול תמונת המצב הנוכחית.
חיים אורון
¶
הטענה לא מופנית כלפיך. אני מדבר על ההחלטה להעניק 200 מיליון שקל. הרי זאת הבעיה. לא לחלק לפי קריטריונים, אלא להחליט שצריך להקציב סכום כסף רציני ולהתקדם קדימה.
אביגדור יצחקי
¶
אדוני היושב-ראש, ראשי הרשויות המקומיות, בסוף כל אחד יגיד את הצרות שלו. הבעיה היא לא הצרות, כולנו יודעים את הצרות והבעיות. מציגים כאן שתי רשימות מעניינות מאוד – אחת של הרשויות שלא שילמו משכורת, השנייה של כל הצרכים הנוספים שנובעים מהמלחמה, וזה עולה כסף, אין מה לעשות. דיברו כל הדרך על הכללת הישוב באזור קו עימות או סְפָר. הם לא צריכים הכרזה כישוב בקו עימות או סְפָר. הם צריכים כסף. אדוני מנכ"ל משרד הפנים, אין זה הזמן להתחשבנות. יש ראשי רשויות שעשו עם הכסף מה שלא צריך, זרקו אותו, אני לא יודע מה. ברגע זה התושבים שלהם שלא יכולים לצאת מן הבית, קשישים שלא מקבלים תרופות, מחייבים התייחסות שונה. אדוני מנכ"ל משרד הפנים, כרגע זה לא זמן להתחשבנות, ואני מסכים אתך בכל הדברים. יש היום רזרבת שר במשרד, אילו הייתי מנכ"ל משרד הפנים הייתי מוציא עכשיו את כולה. הייתי לוקח את כל מענקי האיזון של המשרד עד סוף השנה ומוציא את כולם אל תוך הרשויות הללו כדי לעזור להן. אחר-כך כשתעמוד עם קופה ריקה תגיד לראש הממשלה: אדוני ראש הממשלה, נגמר הכסף, עכשיו תעשה כרצונך.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
חבר הכנסת אביגדור יצחקי, זה לא הוגן. ביום שני נקיים דיון מלא בוועדה, ואני רוצה לקיים דיון עם מר רם בלינקוב, לכולנו יש מה להגיד. החלטנו שמוטב לשמוע את הרשויות ולא לתת כרגע עצות. לכל אחד מאתנו יש עצות. ביום שני, האמינו לי, נתחשבן עם כולם ונאפשר לכולם לדבר. הרי כל חברי הכנסת רוצים להתבטא, אבל אנחנו רוצים לשמוע את ראשי הרשויות. לא נוכל לשמוע אותם בירושלים. בשל האיחור שלנו סיכמנו שחברי הכנסת יוותרו כעת על זכות הדיבור. אני לא אומר שאתה לא צודק.
אני חייב להגיד עוד דבר, מילה טובה על מר רמי בלינקוב. אתה באמת פותר בעיות, ובסך הכול הקריטריונים נכונים, אבל יש בעיות ואותן צריך לפתור. באיזו דרך? מה שהוא אמר ומה שהיא אמרה ולי יש מה להגיד, לכולנו יש מה להגיד, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה.
רם בלינקוב
¶
אני יודע שהמצב קשה, ובעצמי עברתי די מלחמות. אני יודע שיום אחרי שננצח את המלחמה כולם יחזרו לעבוד ויש אחריות גדולה מאוד. בעניין הזה צריך לנהוג כמו בשדה קרב: לא לירות את כל התחמושת, לחשוב מה יהיה מחר ולהכין רזרבות. ביום אחרי המלחמה יהיה משבר קשה ברשויות המקומיות ונצטרך למצוא פתרון. היכולת שלנו להקצות הרבה כסף בתחום הזה נמצאת בתהליך נסיגה כרגע בגלל המלחמה. אני לא רוצה לגמור את כל הרזרבות, כי משרד הביטחון יבקש השלמת תקציב ומשרד החקלאות יבקש וכל המשרדים האחרים, כי הנזק כלל משקי. אני חייב להשאיר רזרבות, לא לבזבז את כל התקציב השנתי, אחרת הם ייענשו בפועל, בפרקטיקה של החיים.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אני חייב לתת לך עצה טובה. בדבר אחד חבר הכנסת אביגדור יצחקי צודק, הממשלה הזאת תתן לזה כיסוי, אז אם חילקת את הכסף – חילקת. תודה רבה אדוני.
היות וראש עיריית טבריה חייב לנסוע, בגלל שהיו אצלו נפילות טילים ואנשים נפגעו, ניתן לו ברשותכם את רשות הדיבור.
זוהר עובד
¶
אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, עמיתיי ראשי הערים, בטבריה למרבה ההפתעה אנו סבורים שהבעיה לא נעוצה במשרד הפנים, לגמרי לא. אנו סבורים שלרשויות שנקלעו לבעיות לפני המשבר ימשיכו להיות בעיות, והבעיות אולי אף יגדלו. הבעיה שלנו זה קיום התושבים שלנו. מה שמטריד אותי כראש עירייה, שממשלת ישראל מנסה לקבוע נוסחה אחידה לפיצוי. לא הגיוני להציע לתת 180% פיצוי שכר מעסיק ועוסק לעיר כמו טבריה. יש לי אלפי תושבים שמתפרנסים ממלונאות, ובחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר מתקבל 80% מפדיון בתי-המלון והעסקים הקטנים. מה תעזור להם הפורמולה של 180% שכר? אנחנו מבקשים להיכלל בישובי קו העימות, כמו קו העימות הקיים, על-פי הזכויות שנקבעו בחוקי מדינת ישראל. אנחנו מבקשים גם התייחסות ספציפית נקודתית לכל ישוב וישוב, כי מה שצריכה כרמיאל חשוב מאוד ומה שצריכה טבריה גם חשוב מאוד, אבל יתכן שטבריה צריכה התייחסות שונה לבעיות מסוג אחר.
זוהר עובד
¶
שכר העבודה הוא גם שכר המעסיקים. אם בית-מלון, שאמור לשלם 100,000 שקל שכר עבודה בחודש, יקבל 180,000 שקלים, הכסף הזה לא יפתור את בעיית בית-המלון, כי הוא מאבד הכנסה בתקופת השיא והמערכת קורסת.
זוהר עובד
¶
תנו לי להעביר את המסר בצורה ברורה. לא די לקבל החלטה, וכך אמרתי גם לראש הממשלה. הכרונולוגיה של קבלת החלטה לא פחות חשובה מעצם קבלת ההחלטה. אנחנו מאבדים את הציבור, את העורף.
אתם אומרים שאנחנו החזית. אני שואל אתכם: האם יתכן שחיילי מדינת ישראל ילכו לקרב ולא יהיה להם אוכל, או שכר בסיסי לקיום? אתם אומרים לחזית, שהיא למעשה העורף היום: את הקיום שלכם אנחנו שמים בצד, תילחמו, תישארו במקלטים, כן תאכלו-לא תאכלו – זה פחות חשוב. אני מוצף במאות קריאות ביום מבעלי עסקים שבוכים ושואלים מה יהיה איתם. הבנקים פודים את הצ'קים שהם נתנו חודשיים לפני כן, והם לא יכולים לעשות הפקדה (deposit) בבנק כי אין להם הכנסה. עסק אחר עסק נכנס לפשיטת רגל (ל-chapter 11).
אנחנו לא מדברים כאן על שכר ברשויות המקומיות. אדוני המנכ"ל, אני אומר לך כראש עירייה – אין לי בעיה אתך. אתה תעזור לי מאוד בפונקציות שכבר עזרת, זה בסדר. אני צריך עזרה של ממשלת ישראל כולה, התגייסות טוטלית מיידית. לא בעוד שעה, עכשיו. עכשיו צריכים לקבל החלטות ולעשות מעשה שייתן פתרון לתושבים שלנו, לא לרשויות. ראש רשות מקומית שרוצה לפתור עכשיו את בעייתו, שהיתה עוד לפני המלחמה, ולהיות שנורר – אין לו זכות קיום, שיילך הביתה. זה מה שאני רוצה להסביר כאן, זה הכעס והכאב שיש לנו.
אני פונה לוועדה ויודע שאתם מחליטים, יש לכם יכולת להשפיע במידה ניכרת. לכן עזבתי את אנשי העיר שלי למשך 5 שעות. כאשר שרת החוץ קראה לנו להתראיין בתקשורת הבין-לאומית לא הסכמתי לעזוב את טבריה ולנסוע לחיפה, אבל באתי לכאן כי אני יודע שאתם יכולים להשפיע. אתם צריכים לבקש מן הממשלה עד מחר בבוקר, או אפילו היום, לקבל החלטה גורפת, ואחר-כך להקים ועדה שתתייחס לכל ישוב בנפרד, לפתור את הבעיות הפרטניות, כדי שיוכלו ראשי הרשויות לומר לתושבים: אל תדאגו, יש פתרון כלכלי, עכשיו תחזקו את החוסן האישי שלכם ותישארו במקומכם כשורדים. כך נוכל לתת לצה"ל להמשיך להילחם הלאה, כך ניתן גיבוי לראש הממשלה ולממשלה וננצח בקרב הזה.
רוב ראשי הרשויות, אולי כולם, מודיעים על תמיכתם בראש הממשלה, בממשלת ישראל ובכנסת על ההחלטה האמיצה לזוז קדימה ולפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד. תיירות זה זכות, זה בחירה, זה לא משהו שניתן לכפות על אנשים. אם לא נוכל לספק ביטחון אישי לתיירים שמגיעים מכל העולם ומן הארץ לא תהיה לנו זכות קיום, העיר טבריה תתחיל להתפרק, צריך יהיה לסגור אותה וללכת הביתה. 4 שנים אנחנו עובדים כמו חמורים לקדם את העיר, הובלנו אותה למציאות חדשה ועכשיו הכול התרסק. אנחנו לא בכיינים, לא שנוררים, באנו לעבוד באמת מתוך חזון.
תודה רבה לכולם. אני מתנצל, אבל אני צריך לעזוב.
מנחם אריאב
¶
שלום לכולם. חיכינו כאן זמן רב בכוונה להשמיע את דברינו. אני רוצה להתחיל מפאזה אחרת, לא כמו חבריי, שאני תומך בכל מה שאמרו עד עכשיו, אבל נדמה לי שצריך לאחל הצלחה לצה"ל והצלחה לממשלה בימים של מאבקים קשים שיובילו אותנו לניצחון, כי כאן ביתנו.
אני רוצה לציין עוד שלושה דברים בקיצור, ותחשבו מה שתרצו.
לא היה עוד מקרה שראש הממשלה מתקשר לרשויות פעמיים-שלוש תוך שבועיים, וכך גם שר הפנים ושרים אחרים. יעיד מר עדי אלדר, יעידו כולם – יש קשר.
באיזה מצב אנחנו נמצאים? הבעיה לא נעוצה רק בכסף, אלא גם בחיי היום-יום של מעוטי היכולת. אתן דוגמה. במפעל בנצרת עילית שמעסיק 600 עובדים, 400 אנשים לא באו לעבודה כי אין גני ילדים. למרות שאלוף פיקוד העורף – ונשבח אותו רבות – נתן הוראה כן לעבוד, אבל אם אין עובדים אין ייצור, אין ייצוא, אין משכורת, אין תשלומים והכול מתמוטט ברשות. אינני יודע באיזו דרך תוכלו לפתור את הבעיה. אולי לא יגבו עכשיו מס הכנסה, אולי לא יגבו עכשיו מסים מהמפעלים. צריך לאפשר להם לעבור את התקופה הקשה הזאת.
אני פתחתי קייטנה, בניגוד לדעת כולם, באישור מפקד פיקוד העורף בלבד, כדי להעסיק ילדים במקלטים ולאפשר להורים לצאת לעבודה, אבל אין דבר דומה לכך בישובים אחרים.
מר רמי בלינקוב, כמה זמן אתה כבר מנכ"ל משרד הפנים?
מנחם אריאב
¶
היו אנשים שלו בשטח. יחד עם זה, לא הכול נתון בידיו, למשל גביית המסים מהמפעלים לא נמצאת בידיו. כאן צריכה להיות הקשבה מעבר למה שוועדת הכספים או הממשלה יכולה לעשות. צריך להכריע. אנחנו לא יודעים עד מתי זה יימשך. עוד שבועיים אנשים לא יוכלו להיות יותר במקלט. אנחנו נעודד, נעשה, נוביל את הציבור, אבל אתם צריכים לעזור לנו, לא רק בלחם למי שזקוק, אלא להוביל את הארץ הזאת שתתחשב באלה שנמצאים בשטח.
אחמד דבאח
¶
כבוד היושב-ראש, חברי ועדת הכספים, אנשי הרשויות, אנשי ההסתדרות, שלום לכולם. אני ראש עיריית אל שאגור. אל שאגור היא איחוד של שלושה כפרים: דיר אל אסד, בענה ומג'ד אל כרום, בדיוק כמו עיר הכרמל – המרחק בינינו כ-300 מטר, לא יותר.
מטח הקטיושות הראשון נחת עלינו לפני כמה ימים. ביום חמישי נפלו אצלנו 10 קטיושות בפגיעה ישירה על בתים, ומאז יום-יום יש נפילת קטיושות בשטחים פתוחים, כולל היום. כשהקטיושות נפלו לא הבדילו בין כרמיאל ובין אל שאגור ולא הבדילו בין אזרח לאזרח. בממשלה צריכים להבין שהגיע הזמן לשנות את היחס כלפי המגזר הערבי בכלל, ואלינו במיוחד.
המצב שלנו באל שאגור שונה מכולם. קודם כול זה איחוד כפרים, וזה בעייתי. דבר שני, ירשתי עיר ללא אזור תעשייה, ללא אזור מסחר, ללא מגרשי ספורט, עם מחסור של 60 כיתות לימוד, עם 20 כיתות מאזבסט, חומר מסרטן, כיתות במבנים יבילים וחדרים שכורים, בעיות בתשתיות הביוב והמים. במשך שנתיים לא הצלחתי לעשות כלום כי לא היו תקציבי פיתוח, התקציבים היו מוקפאים.
הבעיה העיקרית אצלנו היא הגירעון שירשתי, ועל כך שלחתי לאדוני היושב-ראש מכתב לפני חודש. בתקופה שאני מכהן כראש הרשות, בשונה מקודמיי, אני מאוזן בשוטף ומשלם משכורות. את המשכורת האחרונה שילמתי רק אתמול ואני מודה למר רמי בלינקוב על העזרה של משרד הפנים, שאיפשר לנו לשלם את המשכורת האחרונה, וגם בשוטף אני מסתדר. אבל מה זה השוטף? מים, פינוי אשפה, משכורות לעובדים. זה כל מה שאני עושה. דברים אחרים אני לא יכול לעשות בעיר.
אחמד דבאח
¶
כלום. בשוטף אני מאוזן. ירשתי גירעונות של 100 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקל חובות למדינה, 30 מיליון שקל חוב לקרנות, קרוב ל-15 מיליון שקל חוב למס הכנסה וכ-5 מיליון שקל חוב לביטוח הלאומי. כל זה ירושה.
נעשתה תוכנית לפתרון בעיית הגירעון. בחודש יוני 2004 חתמתי עם משרד הפנים על תוכנית הבראה והתחלנו ליישם אותה. היות וכל הגירעון בא ממג'ד אל כרום, אחרי 6 חודשים, ב-10 בינואר 2005 החליט המנכ"ל הקודם מר גדעון ברלב על הסדר נושים. רוצים לעשות הסדר נושים דרך בית-המשפט. חתמו על תוכנית הבראה אולם לצערי הרב מאז עברו שנה ו-8 חודשים וכל פעם אומרים שהעניין יגיע לטיפול בשבוע הבא. עד היום לא הגישו את התיק לבית-המשפט ולא פתרו את בעיית הגירעון.
אני פונה לוועדת הכספים ולמנכ"ל משרד הפנים בבקשה לעזור לנו לפתור את בעיית הגירעון. אין לי טענות למנכ"ל שמכהן בתפקידו בסך הכול חודש ימים. אני לא רוצה לחזור ולפרט את הבעיות שיש לנו, מר עדי אלדר דיבר עליהן וייצג גם אותנו. הבעיה שלי, ואני מבקש התערבות ועדת הכספים, היא הגירעון שירשתי. הבעיה לא רק במשרד הפנים, אלא במשרד האוצר. פקיד אחד במשרד האוצר הכתיב כל הזמן מה שרצה לאנשים בכירים במשרד הפנים, זאת הבעיה שלנו.
אחמד דבאח
¶
אנחנו נופלים בין הכיסאות, בין משרד הפנים ומשרד האוצר, ובמשרד האוצר אני נופל בין אגף התקציבים לאגף החשב הכללי, ולכל אחד יש מדיניות שונה. זאת הבעיה שלנו. תודה לכם. אני מברך מאוד על המפגש.
שולמית (שולה) כהן
¶
אני יושבת-ראש ההסתדרות במרחב כרמיאל, הכולל את כרמיאל, משגב וכפרים בסביבה. אני רוצה לדבר על שלושה נושאים, בקיצור.
דבר ראשון, שמענו בפעם הקודמת, כאשר הכריזו על אזורי קו עימות, שכרמיאל לא נכללת בהם.
שולמית (שולה) כהן
¶
מפקד פיקוד העורף לא המליץ עלינו, והיינו צריכים לרוץ לשר הביטחון ולכל העולם ולהתחנן. לא יתכן דבר כזה. אני אומרת לכם שנשלח את התושבים לבקר בבתים שלכם. לא יתכן. גם כרמיאל וגם הכפרים חייבים להיות בתוך העסק.
דבר שני, כבוד יושב-ראש הוועדה, אמרת שלא הבאת צ'קים ואתה לא משלם, אבל אני יודעת שכאשר מדובר על צרכים אחרים ואתה רוצה לעצור, אתה יודע לעצור העברת כספים ועל-ידי כך לחייב להפשיר כספים אחרים. אולי תשתמש בפטנט הזה גם הפעם ותקבלו החלטה שהעובדים האומללים בכל האזור הזה, שמחויבים לבוא בעבודה גם במפעלים שאין בהם הגנה או מקלטים, שבאים לעבודה בפחד, לפחות שנפשם תהיה רגועה ששכרם מובטח, גם אם נשארו יומיים בבית ולא באו לעבודה. זה שהמעסיק לא יפטר אותם – דבר גדול. אני לא צריכה לספר לכם איך מעסיק יכול לפטר עובד, וזה לא יהיה קשור בדיוק למלחמה. זה לא פותר לנו את הבעיה. מספיק כבר להתעלל, ו"מחר נחליט" ו"מחרתיים נחליט" ו"שלשום נחליט". צריך לפחות להרגיע את האנשים, להגיד בבירור שהשכר ישולם. את הנוסחה תביאו אחר-כך.
ודבר אחרון, מר סאלח סעד ידבר על עובדי הרשויות הערביות, אבל אני רוצה להגיד לאדוני היושב-ראש ולחברי הוועדה, שערורייה מה שקורה בגליל. לאנשים אין אוכל, בכפרים הערביים לא משלמים משכורת כבר 6-7 חודשים. אדוני המנכ"ל, נתת משכורת אחת. אתה יודע לאן זה הלך? לכסות את המינוס בבנק. העובדים לא מקבלים גרוש מזה. תחשבו על פתרון.
דניאל חדד
¶
נתבקשתי על-ידי היושב-ראש לתת כאן סקירה של מספר דקות. אני באמת רץ בין מקום אחד לשני. יש כאן אנשים שפגשו אותי פעמים רבות במהלך 14 הימים האחרונים. אתן סקירה קצרה על מה שקורה כרגע במרחב הגליל, הפרוס מעכו במערב, נהריה וראש הנקרה, ועד רמת הגולן, כולל. השכנים שלנו בדרום הם מרחב החוף שכולל את חיפה והקריות, ובמזרח מרחב העמקים שכולל את נצרת, עפולה ומגדל העמק.
ב-14 הימים האחרונים ספגנו כ-1,300 קטיושות, כאשר עיקר הנפילות במרחב הגליל – מעכו-נהריה ועד רמת הגולן, כולל. הערים שספגו הרבה מטחים הן נהריה, מעלות, כרמיאל – שספגה הרבה וזה חדש עבורה, פעם ראשונה שהיא סופגת כמות כזאת של קטיושות – צפת, כל אזור חצור הגלילית, קריית שמונה שחטפה הרבה, ומעט מאוד רמת הגולן. כאשר מסתכלים על הפריסה מבינים שבעצם כל מרחב הגליל מופצץ.
דניאל חדד
¶
אני כולל את מרום הגליל בתוך צפת. אם פגעתי כאן במישהו, אני יכול לציין עוד כמה מועצות: מרום הגליל, מג'ד אל כרום. אבל אני מדבר ברמה של תחנות, כמי שאחראי על תחנות.
היום אני עובד מול שתי אוגדות צבאיות ומול פיקוד העורף, כאשר האוגדה הצבאית 91 שמסתכלת לחזית ועובדת מול החזית אמורה לתת שירות 10 קילומטרים פנימה אל תוך הארץ, למי שמכיר את הטריטוריה ואת העבודה על קו הגבול, גם בנהריה ובקריית שמונה; פיקוד העורף אחראי דרומה מהקו הזה; וברמת הגולן אחראית אוגדה נוספת. שלושת הגופים הללו אמורים לעבוד ביחד ולסנכרן את כל הפעילות. ב-14 הימים הללו אני יכול רק לשבח את כל היחידות שאנחנו עובדים מולן, פשוט יוצא מגדר הרגיל. נעשית עבודה בשיתוף פעולה מלא. לא עולה כאן בכלל שאלה של כבוד. כל אחד נותן את היתרון היחסי שלו ועושה את המרב. אם היום החלטנו שאנו אחראים על פיקוד העורף אז פיקוד העורף מבין שאני כמפקד משטרה אחראי על פיקוד העורף ויודע לתת את התשובות.
אנחנו כמשטרה מגויסים היום כמו צו 8. בסך הכול אנחנו עובדים סביב השעון. השוטרים כאן עובדים עם מוטיבציה אדירה. תסתכלו על השוטרים בעיניים, ויושבים כאן ראשי רשויות שיעידו – השוטרים לא רוצים ללכת הביתה, פשוט עובדים כל הזמן. יש שוטרים שהמשפחות שלהם נמצאות כאן ודי קשה לפעול כשמשפחתך נמצאת באזור מופגז, אז הם הצליחו להעביר את המשפחות קצת דרומה כדי להיות בראש שקט יותר. הם לא מוכנים ללכת הביתה, פשוט כך, אומרים שהם נשארים לעבוד.
אנחנו מפעילים כמעט 1,000 שוטרים ביממה במרחב הזה. אנחנו מקבלים תגבור מכל הארץ, וזה יפה מאוד, אנו שמחים על כך. אנחנו מקבלים תמיכה מכל מי שאנו רוצים. זורמות לכאן שיחות טלפון רבות בהצעות סיוע וזה מחמם את הלב.
דניאל חדד
¶
אגיע לזה עוד רגע.
פשוט מחמם את הלב לראות את זה. עם כל הגופים האחרים – מגן דוד אדום, כיבוי אש, הרשויות המקומיות – העבודה מצוינת. אנחנו עובדים איתם ביחד. אני מכיר זמנים אחרים, שהיו התנגחויות, וכן ולא. היום אין דבר כזה.
דניאל חדד
¶
נכון, יש מקומות שאנחנו מקבלים התרעות ומסתובבים בשטח.
אתאר לכם כיצד המשטרה פרוסה היום. אנחנו מגיעים לכל מקום תוך דקה-שתיים. כשמבינים את זה אומרים: יאללה, לאן הגענו? תוך דקה מגיעים לאירוע. אם לתחנת נהריה יש 3 ניידות בשגרה, היום עובדות שם 17-18 ניידות עשרים וארבע שעות ביממה. המטרה שהגדרנו לעצמנו – הצלת חיים ומזעור הנזק, ולכן אנחנו מגיעים מהר.
שאלת על ביזה – אנחנו לא מכירים את המושג הזה ולא יודעים שיש דבר כזה. חד-משמעית אין ביזה. אם יש התפרצויות, זה כמו בימים רגילים, גנבים נכנסים לבתים וגונבים. ביזה על-פי הגדרתי היא פריצה למקומות שנפגעו מקטיושות, כניסה לאותם בתים וגניבה מהם. אין דבר כזה. הרשויות מייד, תוך 5 דקות, שמות שומר על-יד הבית ואין ביזה. יש התפרצויות, עדיין אנחנו מכירים כאלה. לשמחתנו, בגלל שהקהל לא מסתובב אנחנו תופסים אותם. השבוע הצלחנו לתפוס מה שלא תפסנו כבר חודשים, הרבה מאוד פורצים לדירות נתפסו.
המשפט האחרון שאני רוצה לומר, יש כאן משטרה חזקה מאוד, יש כאן רשויות מקומיות חזקות, יש כאן אזרחים חזקים וממושמעים. אני לא יודע כיצד זה במקומות אחרים, במרחב שלי האזרחים מאוד-מאוד ממושמעים. אומרים לאזרחים להיכנס למקלטים או לחדרים ממוגנים, הם נכנסים. פותחים להם חלונות זמניים בין 8-10 בבוקר, ב-8 יוצאים וב-10 חוזרים. כולם מבינים את האווירה, כולם מבינים את הסיכון. גם בתקשורת אני משבח את האוכלוסייה, שצריך להצדיע לה. צריך להצדיע לאוכלוסייה, להצדיע לשוטרים, להצדיע ללוחמים שנמצאים כאן, להצדיע לראשי הרשויות, שאני פוגש אותם בכל מקום למרות שהם מסתובבים בלי קסדה ושכפ"ץ ואני מאוד כועס עליהם.
דניאל חדד
¶
כמעט עצרתי היום את מר עדי אלדר שהסתובב במקום נפילת קטיושה בלי שכפ"ץ וקסדה. אמרתי לו: קח את שלי, רק תלך ממוגן, כי אתה אישיות שמייצגת את הציבור. לאזרח רגיל מותר להיכנס פנימה ולנו לא, אנחנו צריכים להיות בחוץ.
בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות למי ששותף לפעילות הזאת – עיני כולנו נשואות צפונה, ושם שיגמרו ויעשו את הפעולה כמו שצריך. אנחנו נותנים להם גב כאן כמשטרה וכאוכלוסייה, שיעשו את מה שצריך בצורה הכי טובה שאפשר.
אני רוצה להודות לכם. אני חייב לרוץ למקומות אחרים.
חוסיין אל הייב
¶
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אני יושב-ראש המועצה המקומית טובא-זנגריה. היום נפלו אצלנו 3-4 קטיושות, אבל לשמחתנו בשדות.
אני רוצה מאוד להגיד לכם דבר מה: כאשר שלחו צווי 8 לאנשי חצור וראש פנה לא פסחו על טובא-זנגריה, הגיעו 60 צווי 8 לאנשים שלנו במילואים שנלחמים שם. הייתי מצפה שהוועדה תסייר גם בטובא-זנגריה.
אדוני המנכ"ל, אמר מר עדי אלדר שבכרמיאל מדי בוקר הוא מארח את מנהלי המחלקות. האמן לי, אצלי ברשות ניתקו חשמל וטלפונים בשל החובות וכבר 7 חודשים לא שילמנו משכורות. הגיע הזמן להתחשב ברשויות מקומיות במעמד סוציו-אקונומי 1, עם אבטלה של 50 אחוז על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אין אצלנו אזורי תעשייה, אין תיירות, אין מסעדות, אין דבר פרט לבתי המגורים שלנו. 16 חללים מטובא-זנגריה נפלו במלחמות ישראל. האם זה קריטריון לקבלת סיוע? כבר 7 חודשים העובדים לא קיבלו משכורות. אנא הואילו בטובכם, כדי שיהיה לנו אמון עם העובדים, כדי שייצאו לסייע בבתי התושבים, תנו להם משכורות. קודם לחם, ורק אחר-כך עוגות. תודה רבה. בזה אסיים.
סאלח סעד
¶
שלום לכולכם. אני מנהל חטיבת עובדי הרשויות המקומיות בהסתדרות.
אנחנו תושבי הצפון נמצאים כבר 15 ימים במלחמה. אני גר בבית-ג'אן ועובד בתל-אביב, ומעדיף להיות בתל-אביב בימים אלה, עד כדי כך.
אני לא רוצה להאשים כעת אף אחד. אני מצטט את מה שאמר חבר הכנסת אביגדור יצחקי: אנו היום במלחמה, ובמלחמה צריך להזרים כסף. לפני מספר שבועות קיימנו ישיבה עם מנכ"ל משרד הפנים הנוכחי ועם שר הפנים. העובדים ברשויות המקומיות צריכים 800 מיליון שקל עבור חובות שכר. עשרות מועצות מקומיות לא משלמות שכר כבר 7-8 חודשים. תשאלו את כל ראשי המועצות המקומיות היושבים כאן מה חוב השכר שלהם לעובדיהם, שלא נדבר על הקרנות והקופות. אדוני היושב-ראש, 800 מיליון שקל נדרשים, זה חוב המדינה לעובדי הרשויות המקומיות. אם ישלמו 800 מיליון שקל נכסה את כל הגירעונות וכל החובות לעובדי הרשויות.
סאלח סעד
¶
אני לא טועה בנתונים. אולי אין לנו כל הנתונים, אבל על-פי הבדיקה שלנו בהסתדרות עולה כי הצטברו חובות של 800 מיליון שקל לתשלום שכר העובדים, הקרנות והקופות. תארו לעצמכם עובד רשות מקומית שמפריש לטובת קרן ההשתלמות שלו ואחרי 6 שנים המועצה לא משלמת את חלקו או את החלק שלה, כלומר לא מפרישה לקרן לא את חוב העובד ולא את החוב שלה. איך העובד הזה יילך לבנק? כיצד יחתן את הבן שלו? מי ייתן לו כסף להרחבת דירתו? הרי עובד ברשות מקומית ממתין 6 שנים עד שהכסף בקרן ההשתלמות יופשר ויוכל להרחיב דירתו או לחתן את הבן שלו. אלפי עובדים נמצאים באותו מצב.
אני קורא לוועדת הכספים לפחות בתקופת המלחמה לתת שכר לעובדים הללו, הנמצאים יום-יום תחת האיום הקטלני של חיזבאללה, עומדים תחת התקפת טילים בכרמיאל ובדיר אל אסד וביסוד המעלה ובבית-ג'אן ובירכא ובמג'ד אל כרום ובג'וליס ונאלצים יום-יום לתת שירותים לתושבים. לפחות בתקופה הזאת, אדוני מנכ"ל משרד הפנים, צריך לתת פתרון – שיהיה מהרזרבה, שלא יועברו רק 50 מיליון שקל, הרי יש הרבה רזרבות. אחרי כן נפתור את הבעיה, אבל קודם כול לתת מהרזרבה של שר הפנים לתשלום שכר העובדים, שיוכלו לבוא הבית עם לחם ויוכלו גם לתת שירותים לתושבים.
קובי מלכה
¶
אני רמ"ח תקציבים בפיקוד העורף. בהמשך לבקשה של יושב-ראש הוועדה בדיון הקודם לסייע לרשויות, דיברתי עם אלוף פיקוד העורף והוא אמר שנוכל לעזור לארגונים שמטפלים, וכבר התחלנו בכך בעיר נהריה. אנחנו מתגברים את העיר עם חיילים ומפקד בדרגת סגן אלוף מתוך הכוחות הסדירים שלנו, שאינם רבים. אני אעביר את המסר הזה גם לגבי העיר צפת.
מזגנים – ביחד עם הסוכנות וצוות של פיקוד העורף התקינו אתמול כ-90 מזגנים במקלטים והיום התקינו עוד כ-200 מזגנים. ירכשו כנראה גם טלוויזיות וגם הן יחולקו על-ידי הסוכנות.
דיברו כאן על שיתוף הפעולה. במשך השנה וחצי האחרונות התאמנו, התארגנו, דיברנו, ישבנו וזה מוכיח עצמו עכשיו, רואים את ההרגשה של הגופים – השילוב מסודר, אין בעיות.
פתחנו את הימ"חים שלנו עקב מחסור בציוד של כיבוי האש ושל מגן דוד אדום. נתנו להם כל שיכולנו בציוד מיגון ובציוד ייעודי כדי שיוכלו להיערך לקראת הצפוי.
קיבלנו תקציב מיוחד שאנחנו מקצים להשלמת צופרים בישובים ולטיפול במקלטים אד-הוק.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אנחנו פונים אליך להשלים את התקנת הצופרים בכל הישובים. קודם כול במקומות שאין בהם כלל צופרים.
קובי מלכה
¶
התקציב שקיבלנו מהאוצר יספיק ל-164 צופרים. ברשימות כלולים הכפרים שלכם, הישובים שלכם בכל המגזרים. הפער בערים קטן, עיקר הפער במגזר הכפרי ואנחנו נשלים אותו מקו חדרה צפונה.
קובי מלכה
¶
הצוותים שלנו מסתובבים בצפת, בחצור, ברשויות החלשות ומנסים לעזור בטיפול במקלטים, להביא אותם לכשירות, כפי שמתאפשר במצב הנוכחי.
ראובן (רובי) ריבלין
¶
נתתם הנחיה לאנשים באזורים מסוימים להישאר במקום ממוגן, לעומת זה נתתם הנחיה אחרת שאנשים שעובדים במפעלים שיש להם אזורים ממוגנים יגיעו לעבודה. מה עם אדם שגר באזור בו חייבים להיות במקלט כל הזמן, שצריך לנסוע 50 קילומטרים כדי להגיע למקום עבודתו? האם הוא צריך להגיע לעבודה או לא?
ראובן (רובי) ריבלין
¶
זאת שאלה ראשונה.
שאלה שנייה, נתתם הוראה לא להשאיר קטינים ללא אנשים מבוגרים על-ידם במקום בו לא נמצאים כל הזמן במקלט. מה דין האנשים שאתם אומרים שצריכים ללכת לעבודה? איפה הם נופלים על-פי ההנחיה שלכם? אתם היום הגוף הקובע את התנהלות האזרחים בישובים שעלולים להיות בהם נפילות טילים.
רפיק סלאמה
¶
אני ראש מועצת ירכא. קודם כול, אני מברך על המפגש שלנו, פעם שנייה מזה שבועיים. בפגישה הקודמת ביקשתי מהוועדה לסייר בירכא. אני מבקש, אם יש לכם זמן, שתעברו שם, תראו שירכא לא מביישת אף מחנה פליטים.
בשנות התשעים ירכא היתה באשכול סוציו-אקונומי 5 וכעת ירדה לאשכול 3 והיא בדרך לרדת לאשכול 2. יש שם מפעלים סגורים. באזור התעשייה היתה תעשייה פרימיטיבית בזמנו, של תפירה וכדומה, אך הכול העבירו. אין לי מה לגבות באזור התעשייה. יש לי אזור מסחר בעיר ואני בונה עליו, אולם מזה שבועיים אין שום הכנסות באזור המסחרי.
נבחרתי לראשות מועצת ירכא לפני כ-20 חודשים. שילמתי 26 משכורות ואני חייב עוד 9 משכורות. אני לא יודע איך לצאת מהמצב הזה.
אני לא מדבר על נפילת קטיושות. אנחנו מחזקים את העורף. אנחנו לא בוכים בגלל הנפילות וממשיכים לעבוד. אבל המאבק שלי, לפני חודש כל עובדי הרשות יצאו לשביתה, ועדיין נמצאים בשביתה, ואז בצו בית-משפט הותר לי להעסיק צוות חירום כדי שנוכל לתפקד. כל העובדים מוכנים לחזור לעבודה, אבל עדיין לא קיבלו שכרם. חלק מהם הלכו לעבוד בנגב. מ-300 עובדים ירדתי ל-170 עובדים, חתמתי על תוכנית הבראה רצחנית שכפו עליי כבר 3 מנכ"לים. לוקח לכל מנכ"ל חדש זמן ללמוד את הבעיה שלנו, ועד שהוא גומר ללמוד הוא מתחלף ובא אחר במקומו. אני מבקש שמנכ"ל משרד הפנים יכניס אותנו לטיפול נקודתי.
כפי שאמר חבר הכנסת אביגדור יצחקי, אנחנו גם כן מפקדים ויש לנו חיילים, ואנחנו רוצים לעשות סדר, בשיתוף עם משרד הפנים, לפתור את הבלגן שהיה לפני כן, אבל אתם לא מספקים לנו תחמושת. אנחנו לא יכולים לעשות סדר, לא יכולים להילחם בלי תחמושת. חברות בנייה עוזבות אותי כי אני לא יכול לשלם להן. מאז שנכנסתי לתפקידי ועד היום לא ראיתי אף מענק איזון, לא נכנס כסף לחשבון, לא השתמשתי באף מענק איזון, הכול מעוקל. יש לנו גירעון של 56 מיליון שקל. 9 חודשים עובדים לא קיבלו משכורת.
רפיק סלאמה
¶
האשפה לא מפונה כבר חודש ימים. יש לי חובות שאני לא יכול לצאת מהם ומזל שבמצב החירום לא מנתקים מים. היו אצלנו הרבה ניתוקי מים. אני מצליח איכשהו לגבות ארנונה מתושבים במעמד סוציו-אקונומי 3 אך כפי שאמרתי אני לא יכול להשתמש במענק האיזון כי הכול מעוקל. אני מבקש לקבל טיפול נקודתי כדי שנוכל לעמוד על הרגליים. אני רוצה לעשות את העבודה, אני בולדוזר, אבל אתם לא מספקים לי תחמושת, זאת הבעיה.
עבד אלחלים אברהים
¶
ערב טוב לכולם, אני ראש המועצה המקומית כפר מנדא. כפר מנדא מונה 15-16 אלף תושבים באשכול סוציו-אקונומי 1, ממש בתחתית. הרוב עובדים בחקלאות ובבניין. היום בצפון כולו, ברמת הגולן ובגליל, לא מאפשרים להם לנסוע לעבוד בחקלאות. בימים כתיקונם רבים מתושבי כפר מנדא יוצאים בבוקר לעבוד בעבודות בנייה בחיפה, בקריות ובישובי הגליל. מזה שבועיים פיקוד העורף נתן הנחיה לא לאפשר עבודות כאלה ומאז 10% מתושבי הכפר לא יוצאים לעבודה. פרט לכך, בדרך כלל שיעור האבטלה בכפר מנדא עומד על 24%. ההכנסה לנפש היא 840 שקל, במקום 1,840 שקל הממוצע הארצי.
אדוני המנכ"ל, בשנת 2002 מענק האיזון של כפר מנדא היה 23 מיליון שקל. בשנת 2004 מענק האיזון שלנו היה 11 מיליון שקל. כאשר נכנסתי לרשות – זאת השנה השלישית שלי – קיבלתי גירעון של 70 מיליון שקל. במשך 3 שנים לא שילמו למס הכנסה, לביטוח הלאומי ולכל הקרנות. היום אני בפיגור של שנה אחת בתשלומים לכל הקרנות ולביטוח הלאומי. סגרתי פער של שנתיים, אבל אני לא מצליח לעמוד בכל הלחץ ולשלם את כל המשכורות. ממיליון השקלים שהעברת לי כרזרבה השבוע, 400,000 שקל הופקדו ל---. את שאר 600,000 השקלים, למרות האיום שלך, אני מחזיק עדיין ביד. אני לא יודע האם לשלם לעובדים, כדי שיהיה להם משהו לאכול, או למס הכנסה ולביטוח הלאומי. אני לא יודע מה לעשות והכסף בינתיים עומד בצד. קיבלתי את הכסף בקושי, לאחר שישבתי יומיים במשרד האוצר. תודה רבה.
עמר מטר
¶
שלום לכולם, אני ראש המועצה המקומית נחף. רבים דיברו לפניי. ידוע שב-3 השנים האחרונות אין תקציבי פיתוח ויש גם שחיקה בתקציבי האיזון. זה הגורם העיקרי לאבטלה במגזר הערבי.
היום אנחנו במצב מלחמה. ל-90% מן הרשויות ואין ולו רכב לנייד עובדים, אין לנו ציוד, גם לא טרקטורים. אם חס וחלילה יקרה דבר מה אין לנו שום כלים ולא נוכל לעשות שום דבר. אנחנו סתם כמו תמונה. צריך לבוא לקראת התושבים. אנחנו עומדים במצב קשה מאוד מבחינה כלכלית, כפי שאמר חברי. האנשים לא יוצאים לעבודה, חלק גדול מהם לא מקבל משכורות ולחלק מן האנשים אין אף אגורה. במצב כזה אנחנו צריכים לעמוד מול התושבים והם צריכים להיות ממושמעים. איך נוכל לעשות את זה?
אני יכול לתת דוגמה אחת. ידידי מר עדי אלדר יודע, בפרוץ האינתיפדה של שנת 2000 גייסתי 60 מתנדבים. אז המצב בנחף היה טוב יותר. במשך חודש ימים שמרתי בכל היציאות מהישוב נחף, לראות מי נכנס ומי יוצא. חבר הכנסת גדעון עזרא העביר עליי ביקורת, שאנחנו שמרנו על אזור התעשייה הכרמל שלא יכנסו ויגנבו.
במצב כל-כך חמור אם לא יהיה טיפול מסיבי ואינטנסיבי, כפי שצריך, רבותי תדעו שהמון בחורים מהישובים הערבים ייצאו לסביבה לפרוץ ולגנוב כדי להביא פת לחם הביתה. אני מתריע בפניכם. אנחנו לא מדברים על המשכורת אלא על דבר כללי. אנחנו מתריעים. אנחנו לא רוצים להיות פורעי חוק או חס וחלילה מחבלים. עליכם לקחת את זה בחשבון ולהתייחס לכל ישוב ערבי באופן זהה לכל ישוב יהודי.
מר רמי בלינקוב, אני לא מסכים לקריטריון שקבעתם, שיינתן תקציב גדול יותר לישוב בו נופלות יותר קטיושות. לא נחכה עד שייפלו קטיושות ואחר-כך נתחיל לחשב מה התקציב המועבר לרשות.
נדים עמאר
¶
אני ראש מועצת ג'וליס. אני לא רוצה לדבר על הבעיות של ג'וליס. עד עכשיו, למרות המצב, העובדים לא זנחו ולו לשעה אחת את המועצה. אבל אנחנו נמצאים בעת חירום. אדוני המנכ"ל, אני רוצה לחזק את דברי חבר הכנסת אביגדור יצחקי. כאשר אנחנו מדברים על העורף החזק – היינו חזקים יותר ביום הראשון ובשבוע הראשון, ולאט-לאט אני מסתכל על הפרצופים של החברים שלי, של עמיתיי, חוששני שהעמידה שלנו הולכת ודועכת. אנחנו לא יכולים בעת ובעונה אחת לנהל מלחמה מול השלטון המרכזי ולעמוד גם מול המצב הביטחוני המאוד-מאוד קשה. הרי גם בימים כתיקונם לא קל להיות ראש רשות, ותארו לעצמכם מה מוטל עלינו בימים הקשים שעוברים עלינו עכשיו.
נדים עמאר
¶
מר רמי בלינקוב, אני חייב לציין שבכל זאת המנה הראשונה שניתנה לרשויות אכן עשתה משהו חיובי והקלה. זאת לא העת לדבר איך נוצרה הבעיה. הבעיה נוצרה בשל המדיניות בשנים 2002-2003, אבל תוכניות ההבראה שנעשו לכל הרשויות ממש בלתי ישימות, קשה מאוד ליישם אותן. אין זו העת להתחשבן, גם אם בג'וליס נתבקשו התושבים לשלם 700 אלף שקל ארנונה ופתאום שילמו רק 300 או 400 אלף שקל ארנונה. אולי זו העת לשלם את מענקי ההבראה, ובעוד חצי שנה נתחשבן.
קאסם ריאן
¶
אני גזבר המועצה המקומית כאבול. לפניי דיברו מספר ראשי מועצות. מצבנו לא טוב יותר משלהם, אבל אני לא רוצה לדבר על המועצה שלנו. רציתי לדבר באופן כללי. מאז קום המדינה ועד היום אנחנו מופלים לרעה בתקציבים שאנחנו מקבלים. כתוצאה מההפליה המתמשכת נחשפנו עכשיו למחסור מכל הכיוונים – אין לנו מקלטים ציבוריים, אין לנו מל"ח, אין לנו כלום. הקטיושה עכשיו איחדה אותנו. תסתכלו, הנה אנחנו סופגים כמו הישובים היהודיים. הגיע הזמן שתחשבו על הפליה מתקנת.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
ידוע לנו, אנחנו יכולים לכתוב דוקטורט על זה.
ברשותכם, אני רוצה לסכם.
קודם כול אני מודה לראש עיריית כרמיאל, מר עדי אלדר, על האירוח.
אני מודה לחברי הכנסת חברי ועדת הכספים, תתפלאו לשמוע, על ההשתתפות בסיור הזה. הגיעו 16 חברי כנסת מתוך 19 חברים. רבותי, זה שיא השתתפות. בדרך כלל סיורי ועדת הכספים כללו רק את היושב-ראש, אז ההשתתפות היום מכובדת מאוד ואני מודה לחברי הכנסת. חשוב מאוד שהם שמעו את הדברים.
מגלי והבה
¶
אדוני היושב-ראש, אם תבטיח לי כל הזמן להיות קל"בניק אני מבטיח לך להשתתף בכל הסיורים. אני גר סמוך לכאן.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אמרתי היום שאני מוכן לעשות סיור בכל יום חמישי. רבותי, תנסו אותי, אתם יודעים שאני די רציני. אם אקבל אישור מיושבת-ראש הכנסת ועדת הכספים תערוך סיורים בימי חמישי.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
לא בדקתי תעודת זהות, לא בדקתי מי בא ומי לא בא. מה שיש לכם להגיד לחברי הכנסת הערבים תגידו בקלפי, לא כאן.
אני מודה גם למנכ"ל משרד הפנים, שידע שהוא בא לגוב האריות, שכולם יפנו את האצבע כלפיו. הוא בא, לא פחד, אמר דברים כהוויתם. בחלק מהדברים הצליח לשכנע אותי שהוא צודק וצריך לחפש פתרון.
עדיין לא סיכמנו את הדיון בוועדת הכספים, במפורש לא. אנחנו לא מסכמים עכשיו. נתכנס שוב ביום שני בכנסת בשעה 11:30 או 12:00 ונמשיך את הדיון, לראות מה ניתן לעשות. מר רם בלינקוב, אני מבקש שגם אתה תהיה נוכח בישיבה. נבקש גם מאנשי מס הכנסה להצטרף לדיון, אלה שלא יכלו להגיע לכאן היום. אני בטוח שאז נוכל להגיע לכל מיני סיכומים בעקבות מה ששמענו היום.
אבישי ברוורמן
¶
אני ראש שדולת הרשויות המקומיות. אדוני היושב-ראש, אני מבקש שהוועדה תפנה אל שר האוצר. הבעיה העיקרית כאן כספית. את התחיקה אפשר לפתוח. יש רזרבות אדירות במדינת ישראל, מעבר לתקציב משרד הפנים. צריכה לצאת פנייה מוועדת הכספים אל שר האוצר.
היו"ר יעקב ליצמן
¶
אני מודה על ההערה.
ודבר שלישי, אני מודה לכל נציגי הרשויות שהגיעו לכאן ושהיתה להם סבלנות להמתין עד שהגענו. תודה רבה לכם. בעזרת השם ניפגש בנסיבות טובות יותר.
הישיבה ננעלה בשעה 17:50