PAGE
1
ועדת הכספים

24.7.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ח בתמוז תשס"ו (24 ביולי 2006), שעה 12:30

ההשלכות הכספיות בגין המצב הביטחוני.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן
- היו"ר

מגלי והבה
- מ"מ היו"ר

חיים אורון

זאב אלקין

אבישי ברוורמן

יצחק וקנין

דוד טל

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

סופה לנדבר

אורית נוקד

סטס מיסז'ניקוב

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

קובי מלכה

- ראש מחלקת תקציבים פקע"ר, משרד הביטחון

ג'קי מצא

- מנהל רשות המסים, משרד האוצר

אודי בן-דרור
- אגף תקציבים, משרד האוצר

רות רלב"ג

- מנהלת אגף התקצוב, משרד הבריאות

חזקיה ישראל
- מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין עם הכנסת,

התאחדות התעשיינים

ריכאד חיראדין
- ראש מועצת חורפיש

טובה פינטו

- מנכ"לית התאחדות בתי המלון

אבי זנדברג

- יו"ר מלונות טבריה

עדי מאור

- יו"ר מלונות חיפה

יוסף פטאל

- מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות

אברהם בירנבאום
- יו"ר ארגוני הסוחרים בישראל

נגה קינן

- מנכ"ל פורום מנהלי כספים ראשיים

מוטי פלבשטיין
- מנכ"ל זק"א

דוד זילברשלג
- יו"ר זק"א

שלמה בוחבוט
- מ"מ יו"ר מרכז השלטון המקומי

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

תמר פוליבוי

ההשלכות הכספיות בגין המצב הביטחוני

אני פותח את הישיבה. אני קודם כל מקבל בברכה את היועצת המשפטית שלנו, שגית אפיק, שחזרה לעבודה. הסעיף הבא הוא בסך הכל סעיף כללי לקראת הדיון שאנחנו נקיים בכרמיאל ביום רביעי. כמובן שלאור מצב החירום שאנחנו נמצאים בו היום, די אם נאמר שיש לאנשים טענות ובקשות. אנחנו מציעים להתמקד קודם כל במצב האנשים הנזקקים במקום, אם אלה שנשארו מקבלים את השירות הנחוץ להם. שמעתי שגם פקידי העירייה ברשויות המקומיות לא נמצאים. יכול להיות שפיקוד העורף חייב לעזור, בעיקר לחלק תרופות ואוכל לאנשים מבוגרים וגלמודים שנשארו במקום.

שמענו קצת בישיבה הקודמת על התחבורה בצפון. ידוע לי שפה ושם קיצצו והורידו קווים, גם זה אולי טבעי, אבל בסך הכל התחבורה הציבורית ממשיכה כסדרה.

נתחיל בעניין הנזקים. יש מס רכוש, שאמור לכסות נזקים. אני גם יכול לקבל שמס רכוש לא יכול לטפל בכל הבקשות בבת אחת. קודם כל צריכים להיות הנחיות, שכל אחד יידע שמגיעים אליו, אם לא היום, במשך יום, יומיים. צריך להיות מענה לכל בקשה. אני לא מצפה שיגיעו באותו יום צ'ק, ביקורת ובדיקה, אבל שלפחות אנשים יידעו, שאם חלילה וחס, קרה משהו, מס רכוש יגיע למקום בימים הקרובים שאחרי. חשוב שיידעו שמתייחסים לבקשות. הייתי רוצה לשמוע על זה. גם הייתי רוצה לדעת, האם מס רכוש מכסה את כל הנזקים. חשוב לי גם לקבל הצהרה בוועדה, האם מכסים הכול, האם יש השתתפות כפי שמקובל, או שיש ויכוחים. הייתי רוצה לשמוע איך הדברים מתנהלים. חברי הכנסת יוכלו להעלות גם נושאים אחרים, אחרי שג'קי מצא ידבר.

אולי אפשר להוסיף גם את עניין הפרוצדורה, איך זה מתבצע.

התכוונתי לזה. ג'קי מצא, מנהל רשות המסים.

בוקר טוב לכולם. אני בחלק שלי אנסה לסקור את רשימת הפעולות וההחלטות, ההיערכות, ההתארגנות וההתנהלות שלנו, של רשות המסים, ובעיקר את החלק שנוגע לאותם עובדים שתגברנו אותם, שנוגעים למס רכוש. קרן מס רכוש שואבת את הכספים מתשלומי מסים. 10% מתוך תשלומי מס רכוש, 15% מתשלומי מס רכישה. היום בקרן מס הרכוש שלושה מיליארד שקלים וחצי.

חוק מס רכוש מנסה לתת מענה לשני ראשי נזק: האחד זה הנזק הישיר והשני זה הנזק העקיף. הנזק הישיר, הכוונה לפגיעה ברכוש, בציוד, בתכולת דירות, בכלי רכב, כל מה שקשור לדברים הפיסיים, למכונות, לציוד, למבני משרדים, לבית דירות. לגבי הנזקים הישירים, החוק לא עושה הבחנה בין יישוב א' ליישוב ב', בין יישוב קו עימות ליישוב ספר שנמצא תחת מצב ביטחוני מיוחד או לא. אנחנו מפצים על כל מה שקשור בפגיעה פיסית ברכוש.


הפיצויים האלה משתלמים לא רק בעתות של ימי לוחמה. הם משתלמים גם בעקבות, חלילה, פיגועים. אנחנו עושים את זה, לצערי, לאורך כל השנה. מטבע הדברים, היום הכמויות הרבה יותר נכבדות, אבל לגבי נזקים ישירים, כל אזרחי מדינת ישראל באשר הם בשטח מדינת ישראל, כל בעלי העסקים מבוטחים וזכאים לפיצוי ישיר בגין פגיעה ברכוש.


החקיקה קובעת מגבלה של תקרה לגבי תכולת דירה. לגבי מבנים אנחנו משיבים בצורה מלאה את המצב לקדמותו.

לגבי תכולת דירה, ישנה תקנה שקובעת שהתכולה של הדירה שמבוטחת היא עד סכום תקרה, שלטעמנו היה במידה מסוימת נותן מענה חלקי, עד סכום תקרה של כ-100,000, 120,000 ₪, תלוי בגודל המשפחה. הודענו לפני מספר ימים, כדי להתאים את עצמנו למצב הנוכחי, שאנחנו נאפשר בתום ימי הלוחמה לכל אזרח ביישובי הצפון שתכולת דירתו נפגעה להגיע אלינו או שאנחנו נגיע אליו - הטפסים גם נמצאים באינטרנט – למשוך את הטפסים, לשלם את העמלה, שהיא עמלה מאוד קטנה של מאות שקלים, ואז תכולת הדירה שלו תבוטח למפרע בהיקף הרחב ביותר האפשרי על-פי החקיקה, שזה עד כ-700,000 עד 750,000 ₪. אני חושב שתכולת דירה של 700,000 עד 750,000 נותנת מענה מלא לכלל הדירות שנמצאות בצפון.

זה לעתיד?

זה רטרואקטיבית. נוצר איזה מן בלבול בתקשורת, שאני מבקש להבהיר אותו כאן. אין שום צורך בתקופת ימי הלוחמה לצאת מהמקלט. אולי מישהו חשב שאנחנו מתכוונים שהוא ימלא את הטופס באינטרנט בממ"ד או במקלט. אין לנו שום כוונה כזאת. אנחנו מבינים שלא ניתן לעשות את זה. סניפי הדואר סגורים, לצערנו, בחלק מהמקומות. בתום ימי הלוחמה אנחנו נאפשר לכל אזרח שנפגע, בוודאי שאם הוא לא נפגע, הוא לא צריך לעשות את הביטוח רטרואקטיבית. אם הוא נפגע, בתום ימי הלוחמה הוא צריך לצאת, לשלם את מאות השקלים הבודדים הללו, בפרמיה מאוד נמוכה, ובעצם תכולת דירתו תבוטח עד סכום של 700,000 עד 750,000 ₪. אני חושב שזה נותן מענה ממצה.

מה המקסימום של פריט?

יש רשימה ארוכה של פריטים. אתה מדבר על המקסימום של פריט בודד? תלוי איזה מוצר זה. אם זאת טלוויזיה, לא יודע, 6,000 שקל. הביטוח המיוחד מגדיל את הסכום הכולל ומצרף רשימת פריטים נוספים. אם אתה מתכוון לתמונה יקרת ערך, או שהיקפה גבוה מדי או שהיא נחשבת כדבר אמנות, אין ביטוח לדבר הזה. זה לגבי התכולה. הדירה עצמה מבוטחת באופן מלא.


עכשיו אני רוצה להיכנס לפרוצדורה של הביטוח הישיר. ראשית, אני אתן לכם קצת מספרים, כדי שנחווה את החוויה שאנחנו חווים. לצערי, אני הספקתי בשבוע שעבר להיות במספר סיורים.

ואם אזרח מבטח בחברת ביטוח?

מוחרגים שם אירועים של מס רכוש. אירועים של לוחמה מוחרגים, אי אפשר לבטח.

הוא מבוטח במדינה, זה ידוע.

מה אמרת שהם צריכים לשלם?

אגרה קטנה, פרמיה של מאות שקלים, כדי שנכניס את הביטוח הזה לתחולה רטרואקטיבית. במקום שהוא יקבל 100,000 שקל, הוא יקבל 750,000 שקל פחות 300 שקלים.

יש אנשים שאין להם מה לאכול.

רבותיי, אני לא מתכוון לעשות דיון על הפרמיה.

אני רוצה לשתף אתכם קצת בסדרי גודל ולספר לכם קצת כיצד מתרחשת ההתנהלות בשטח. סיירתי במספר מקומות בשבוע שעבר. באחד הסיורים שלי ביקרתי בחיפה. הגעתי לחיפה, כ-30 דקות לאחר הפגיעה בבניין בן השלוש הקומות בבת גלים. כשהגעתי לשם 20, 25 דקות לאחר מכן, עובדי מס רכוש שלי, יחד עם שמאי, כבר נכחו במקום. לצערי, ככל שחולפים הימים וככל שמתרבים המקרים, אנחנו כבר לא נמצאים שם. אני רוצה שהדברים יהיו ברורים למען הסדר הטוב. אנחנו נגיע בסופו של דבר לכל מקום.

אנחנו היום נמצאים ב-2,955 מקרים, שכבר פנו אלינו ונרשמו אצלנו. כשאני אומר "נרשמו", זה אומר שפנו, מילאנו את הטפסים והתחלנו בעבודה. מתוך 2,955 מקרים, כבר היינו פיסית במקום יחד עם שמאי ב-1,286 מקרים, זאת אומרת קצת פחות מחצי מהמקרים כבר היה שמאי במקום, מילא את ההערכה שלו, חזר למשרד והוא עובד עכשיו על ההערכה שלו. מרגע שנקבל את הערכת השמאי שהיא מוסכמת על הדייר, אנחנו התחייבנו שתוך שבעה ימי עבודה הכספים יהיו בחשבון הבנק של אותו אזרח שנפגע.


יש שתי שיטות של השבה של פגיעות כאלה, ואני מדבר כרגע על הפגיעות הפיסיות. השבה אחת היא כשאותו אזרח, לאחר ששמאי היה אצלו, פונה לקבלן, פונה לקבלן שני, מקבל הצעות מחיר, פונה אל השמאי, מציג לו את הצעות המחיר ואומר לו השמאי "מאושר לך", תרוץ קדימה, הכסף יגיע אליך לחשבון הבנק תוך מספר ימים. אפשרות שנייה, וזה המקרים החריגים שאנחנו מזהים, הם מקרים שבהם מדובר בעולים חדשים, בקשישים, בבית דירות שנפגע ואנחנו לא רוצים להכניס את הדיירים לדין ודברים בתוך עצמם, אנחנו מבצעים השבה בדרך של תיקון על ידינו. אנחנו שוכרים את הקבלנים. הפעלנו כבר רשימה של חברות גדולות, עמיגור, עמידר, שקמונה, חברות קבלניות גדולות, חלקן דרך החברות הכלכליות של הרשויות המקומיות, כדי שהן ייכנסו, במקום הקבלנים הבודדים, וישפרו את המבנים. בדרך כלל אנחנו נשלח את הכספים באופן ישיר לחשבון הבנק, והדיירים יבחרו להם באופן עצמאי את הקבלן העצמאי שהם רוצים לעבוד אתו. יחד עם זאת, אנחנו מזהים מקרים, שבהם חלילה משפחה נפגעת, אין לה אנרגיות, אין לה זמן, אין לה יכולת להתעסק כרגע מול קבלן, ואנחנו רוצים בין היתר לא רק להגיע כמה שיותר מהר, אלא לבצע השבה כמה שיותר מהר. אני חושב שזה לא רק פן חשוב ברמה הפרקטית, אלא יש כאן פן פסיכולוגי מאוד מאוד חשוב, ואנחנו חושבים שיש לנו מטלה מאוד גדולה בהקשר הזה, לבצע השבה מהר ככל הניתן ולהסדיר את ההתנהלות היומיומית בצורה מהירה.


מתוך ה-2,955 מקרים, אנחנו חושבים שהקבוצה הזאת של התיקים היא רק קצה קצהו של הקרחון. כשאני מנסה לנתח את ה-2,955 מקרים שכבר פנו, אני רואה 2,500 מקרים של מבנים, 400 מקרים של כלי רכב ורק 42 מקרים של מטעים או חלקות חקלאיות. זה אומר שאנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך. יש רשימה ארוכה, מתוך המידע שקיים אצלנו - לא מתוך פניות, אלא מתוך מידע שקיים אצלנו - שיש פגיעות. אנחנו עדיין לא היינו שם וחלקם אפילו עדיין לא פנו אלינו. צריך לזכור, שבדרך כלל במטעים החקלאיים המגבלות הביטחוניות אפילו עוד יותר חמורות, ולכן הם לא פונים או שאנחנו בכלל לא הגענו לשם. 2,955 מקרים, לדעתנו, זה קצה קצהו של הקרחון. אנחנו מעריכים - וזאת הערכה מאוד מאוד ראשונית, כי מרב הבקשות שכבר מולאו על-ידי שמאים, או שהשמאים כבר התחילו את העבודה, ועדיין לא חזרו עם תוצאות – את הפגיעות הישירות עד כה במאות מיליוני שקלים.

לגבי החקלאים אתה מדבר על פגיעה פיסית.

עד לרגע זה אתה מדבר רק על פגיעות ישירות.

עד לרגע זה דיברתי על הפגיעה הישירה. הקמנו ארבעה מוקדים טלפוניים בחיפה, בטבריה, בנצרת ובצפת. חלק מהמוקדים עובדים 24 שעות, שישי שבת גם כן.

כמה מתוכם ברוסית?

יש לנו במוקד הארצי - - -

לא, אין לכם. אני אישית התקשרתי לעיריית נשר.

לא אמרתי שבעיריית נשר יש לנו מוקדנים.

העירייה הייתה סגורה, אף אחד לא ענה. האישה הייתה בהיסטריה, אחת הייתה משותקת והשנייה חולת סרטן. לא הייתי יכולה להשיג אף אחד לא בעברית ולא ברוסית.

אני מניח שלא בכל מקום יש הכול, אבל אם יש מוקד בחיפה, אני מניח שהעירייה דואגת להסב את תשומת לבם שצריך להעביר את המידע.

בנשר, לדוגמה, היו נפילות, ודווקא בנשר הספקנו להיות. זו דוגמה שהספקנו לתת מענה טוב גם לדוברי הרוסית. אם את מדברת על שפות, אנחנו פרסמנו בשפה הערבית ובעיתונים הערביים. בשפה הרוסית אנחנו חברנו למשרד לקליטת עלייה והעברנו להם את כל הטפסים שלנו. הם הבטיחו לנו שעד מחר כל הטפסים יתורגמו לרוסית.

היא שאלה על מענה.

לגבי מענה אמרתי, שבמוקד בחיפה יש דובר רוסית. זה המוקד הארצי, שבו 24 שעות - -

תפרסם את זה, כי אדם שהוא בנשר, חושב שהוא פונה לעירייה.

העירייה יודעת. אנחנו גם חברנו לכל הרשויות המקומיות. הם יודעים את הטלפונים. בהמשך אגיע לסוגיית הפיצוי העקיף, כי אני מניח שזאת סוגייה שנעמיק בה יותר. אני רוצה רגע להמשיך את הסקירה, ובהמשך אני אגיע לפיצוי העקיף.

קיבלנו רשימת החלטות, שמטרתן להקל על בעלי העסקים, בין היתר סוג ההקלה יוצרת תוצאה של מתן אשראי לבעלי העסקים דרך רשות המסים. דוגמה ראשונה - דחינו את תשלומי המע"מ, הניכויים בגין שכר עבודה ומקדמות מס ההכנסה שהיו צריכים להשתלם ביום א' שעבר, 16 לחודש, למשך חודש ימים. אנחנו מעריכים שההחלטה הזאת יוצרת סדר גודל של אשראי של 30% עד 40% מהמחזור הכספי של אותו חודש כאשראי לחודש ימים, וזה בהחלט דבר שהוא לא מבוטל.

לא יהיו על זה קנסות והצמדה?

ללא ריבית, ללא קנסות וללא הפרשי הצמדה.

האם הדחייה היא לחודש הבא, או לכשתיגמר המלחמה?

חברת הכנסת שלי יחימוביץ, קצת אופטימיות...

יש קצת שלום, אתם רק לא יודעים...

הוריתי על הפסקת כל פעילות אכיפתית אקטיבית של כל יישובי הצפון – פתיחת חקירות חדשות, הוצאה לפועל, הליכי גבייה, עיקולים וכן הלאה.

כולל ברשויות?

אני מדבר כרגע על האזרחים ועל בעלי העסקים. הארכנו את מועד הגשת הדוח השנתי - דוח 2005 היה צריך להיות מוגש ממש בימים אלה, והארכנו את התקופה - ועוד רשימה ארוכה של פעולות, שמטרתן לומר לאזרחים: תהיו עסוקים במה שאתם צריכים בשלב הזה להיות עסוקים, אל תטרידו את עצמכם בכל מה שקשור לרשות המסים.


לגבי רשויות מקומיות, לצערי, יש רשימה ארוכה של רשויות מקומיות ביישובי הצפון, שחייבות לנו חובות ניכויים. עד רגע לפני הלוחמה הייתה לנו רשימה ארוכה של עיקולים ברשויות המקומיות. אנחנו הורינו, שעל פי דרישה ספציפית של כל יישוב ויישוב, אם יפנה אלינו - ובינתיים כבר מדובר על שישה או שבעה יישובים, שהסרנו את העיקולים בהתאם לדרישה. כל רשות מקומית, כל מועצה או יישוב באזור הצפון, שחייב לנו ניכויים, ולצערי חובות הניכויים הם במאות מיליוני שקלים, שיפנה אלינו, אנחנו נאפשר להסיר את העיקול למשך תקופה מוגבלת.


בית המכס בחיפה - עד יום שישי נמל חיפה היה סגור לסירוגין. אנחנו אפשרנו שחרור סחורות דרך נמל אשדוד, ואני מדבר על הפעילות המכסית שלנו. מרגע שביום שישי התקבלה החלטה על פתיחת נמל חיפה, אנחנו החזרנו את העובדים שלנו לבית המכס בחיפה. כרגע זה מתנהל באופן סדיר ומלא בכל מה שקשור לשחרור סחורות מאוניות.


אגב אוניות, לצערי, בימים האחרונים הגיעה לידיעתנו העובדה, שביטוח האוניות, האונייה פיסית והתכולה עליה, המטענים, מחירי הביטוח של חברת לוידס ועוד חברות בינלאומיות עלו בעשרות אחוזים.

מאות.

פי 20, זה לפחות הנתון.

פי 20 זה לא עשרות אחוזים.

אתה צודק, זה עלה מרבע פרומיל ל-0.5%.

אז תהיה לזה השלכה לעניין הנזק העקיף?

אנחנו הובלנו מהלך, שגם קיבל החלטת ממשלה, לפיה אנחנו נקבע דרך חברת ענבל, שהיא חברה ממשלתית, בתיאום אתנו, רשות המסים, שיעור עמלה כזה, שיהיה דומה לשיעור העמלה, כפי שהיה נוהג ערב תחילת הלוחמה, כך שהתוצאה תהיה שמי שירצה, יוכל לבטח דרכנו באותו שיעור עמלה שהיה ערב הלוחמה.


אני אספר לכם מה היה בעבר. בעבר, במלחמת המפרץ, הפעלנו את המהלך הזה. התוצאה הייתה שהחברות הבינלאומיות, שראו את המהלך הזה, הורידו את המחירים. אני לא יודע מה יקרה עכשיו. זה סוג אחד של מהלך. אני יכול לספר לכם ששר האוצר קיבל החלטה לשלוח משלחת של החשב הכללי לחוץ לארץ, כדי להתנהל מול החברות הבינלאומיות בתחום הביטוח, קודם כל כדי לשתף אותן במידע הזה, וכדי לראות כיצד הוא יכול להשפיע על קבלת ההחלטות שלהם בדבר הפחתת הפרמיה.


אני רוצה לשתף אתכם גם בעובדה, שלצערי אנחנו נתקלים במקרים – אני לא רוצה לומר מקרים רחבים - של ביזה. אנחנו הודענו לרשויות המקומיות, שהן רשאיות לשכור חברות שמירה לטובת דירות שנפגעו, לשמור על התכולה ועל החפצים, ואנחנו דרך קרן מס רכוש נממן את חברות השמירה. אנחנו הוצאנו אתמול לעדי אלדר את ההודעה הזאת. אני מניח שהדברים כבר פועלים בשטח. כל משפחה שדירתה נפגעה, העירייה תתפעל את חברת השמירה מולה, ואנחנו נממן דרך קרן מס רכוש את השמירה.


לצערי, אנחנו נתקלים במצבים גם של דיור חלופי, בצורך בדיור חלופי. אנחנו גם דרך קרן מס רכוש מממנים את הדיור החלופי. בימים הראשונים של הפגיעה אנחנו מאפשרים את זה דרך בית מלון. ככל שהדבר יידרש, אנחנו ננסה גם לתאם דירות חלופיות להמשך התקופה.


אנחנו הרחבנו את רשימת השמאים, שצריכים להגיע כדי לאמוד את הנזקים הישירים. צריך לזכור שהשמאים הם לא שמאים שלנו, אלה שמאים פרטיים, שאנחנו שוכרים אותם ומממנים אותם, אבל הם לא שמאים שלנו, כך שבהקשר של דין ודברים מולם כאזרחים, צריך לזכור שהשמאי אמור להיות נייטרלי. במקום שהמשפחות חשות שהן לא פוצו או שההחלטה לפצות אותן איננה בסכום הראוי, ישנן ועדות ערר. גם פה הן לא ועדות שאנחנו מנהלים אותן, אלה ועדות חיצוניות, ועדות ערר, שאפשר לערער עליהן.

אם השמאי נתן שמאות לא טובה וצריך לפטר אותו, במה הוא לא תלוי? אם היא משלמת לו, בוודאי שהוא תלוי. הוא הועסק על-ידי המדינה, והמדינה יכולה להפסיק את העסקתו.

אני מוכרח לומר לך, שמעבר לצד המשפטי פורמאלי, יש רוח ההנהלה. אתמול קיימתי ישיבה שארכה שלוש שעות עם ההנהלה אצלי. מייד בתום הישיבה אני יוצא למוקדים. אני אומר לך שרוח המפקד ורוח ההנהלה היא לגלות גמישות יתרה ביותר, לא להיות "גרושניק" בכל מקום שניתן. זאת האווירה וזאת הסיטואציה.

זה משפט יפה.

שלא תהיה אי הבנה, השמאי היה מבין את רוח המפקד אחרת, אם רוח המפקד הייתה - - -

האם רוח המפקד היא גם שאפשר להביא גם שמאות נגדית?

כן, בוודאי. אני לא רוצה לייפיף את הדברים, אני רוצה שנהיה על קרקע מוצקה ומאוד מאוד ברורה. רבותיי, מדובר באלפי משפחות שנפגעו. מדובר ברגעים הכי קשים שלהם. מדובר בהערכת מטבח, טלוויזיה, קרמיקה, טפט ותמונה. מטבע הדברים, יהיו רעשים, למרות שרוח ההנהלה היא כזאת ולמרות שאנחנו מגלים את הגמישות היתרה. תזכרו את זה. אני אומר לכם את זה עכשיו, כי עכשיו עדיין המצב הוא לא רע. ההנהלה מגיעה להרבה מאוד מקומות, והתחושה היא תחושה טובה. אני אומר לכם, כי חווינו את זה בעבר, ואני צופה את פני העתיד. זה לא אומר שלא יהיו בעיות, זה לא אומר שלא יהיו תסכולים, זה לא אומר שלא יהיה דין ודברים. אני מספר לכם את זה כאן, כדי שלא ניפגש כאן עוד חודש, ואחד מכם או גורמים אחרים יאמרו: למה במשפחה הזאת לא קרה כך ולמה במשפחה הזאת לא קרה אחרת. זה קורה כאשר מדובר באלפי משפחות.

היינו בכרמיאל ובטבריה. עוד לא הספקנו להגיע, ואנשי מס רכוש כבר הגיעו למקום. את זה צריך להגיד. אני רוצה להזכיר לך את המשפט "לא להיות גרושניק".

לא הפסקתי אותך, חברת הכנסת לנדבר, כי אמרת רק שבחים...

אדוני יושב הראש, עוד לא הגענו בכלל לדון בבעיות, כי אני חושבת שאין אליכם טענות. העבודה שלכם היא פשוט מדהימה. אנחנו אוהבים לדבר על בעיות, אתה יודע.

עוד מעט נגיע למפעלים, רק התחלנו את הדיון הזה. הוא פתח בבעיה הראשונה.

אבל בכל זאת, אדוני יושב הראש, אנחנו לא רגילים לעשות את זה ואנחנו לא עושים את זה אף פעם. במקרה הזה מגיעות לרשות המסים כל המחמאות, יישר כוח.

אני רוצה לשים את הסוגייה על השולחן, שאני מניח שאליה אתם מכוונים. עד עכשיו דיברתי על הפיצוי בגין הנזקים הישירים, על ההתארגנות שלנו ועל ההתנהלות שלנו, בשים לב לכך שלאורך זמן היא לא תוכל להחזיק. גברתי הייתה בתחילת השבוע, וראתה שהגענו תוך חצי שעה. אמרתי שהיום אנחנו מגיעים תוך 24 שעות, ואני לא יודע מה יהיה עוד בעתיד.

מפה אני רוצה לעבור לפיצוי העקיף. להבדיל מהפיצוי הישיר, הפיצוי העקיף איננו מקיף את כל רחבי מדינת ישראל. הפיצוי העקיף כיום, בהתאם לתקנות מס רכוש, נוגע לרשימה ארוכה, אבל רשימה סגורה של יישובים, שאם אפשר לחבר את המכנה המשותף של היישובים האלה, מדובר ברשימת יישובים שנקראים "יישובי קו העימות", סדר גודל של תשעה קילומטר מקו הגבול, לא חיפה, לא טבריה, ועוד רשימה ארוכה של יישובים, שלצערנו היום נמצאים תחת איום ירי הטילים.

האחד – החזר שכר עבודה למעסיק, מקום שעובדו לא הגיע לעבודה, כתוצאה מהוראות פיקוד העורף, והנזק השני שאמור להיות מפוצה זה פיצוי בגין אובדן רווחים. אין שום קשר מבחינה משפטית - אני לא מדבר מבחינה מצפונית, מוסרית וערכית - בין הכרזת שר האוצר על מצב לוחמה, מצב ביטחוני, תקנות שעת חירום, לבין חוק מס רכוש. חוק מס רכוש מפרט רשימה של יישובים, שרק הם זכאים לפיצוי העקיף, שאמרת שהוא נותן שכר עבודה או פיצוי בגין אובדן רווחים.

זה חוק או צו?

זאת חקיקת משנה. זאת חקיקת משנה שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

קו עימות זאת חקיקת משנה.

ההגדרה של קו עימות היא חקיקת משנה.

שר האוצר באישור הוועדה.

לצערנו, אנחנו מכירים היום את המצב, טבריה, חיפה, עפולה, עכו.

כרמיאל.

כרמיאל לא. נהרייה נמצאת שם, קריית שמונה נמצאת שם.

מגדל העמק לא?

לצערנו, אנחנו מבינים שיש רשימת יישובים שלא נכללים בפיצוי העקיף, לדוגמה המלונות בטבריה לפי הדין הקיים היום, כשהם היו אמורים להיות ב-100% תפוסה והיום הם נמצאים באפס אחוזי תפוסה, לא יכולים על-פי הדין הקיים לא להיות מפוצים לא בגין החזר שכר עבודה לעובדים שלא הגיעו, ואולי המעביד ישלם להם את אותו שכר עבודה, ולא בגין אובדן רווחים.


צריך לזכור שהמצב הזה היה קיים בעבר, לדוגמה: מלחמת המפרץ. אני מזכיר למי שישב באזור א' - נדמה לי שזה היה אזור המרכז - במלחמת המפרץ, במשך תקופה, אולי דומה להיום, ישבו בממ"ד, בחדר האטום ובמקלטים, בעלי העסקים סגרו את העסקים והתוצאה הייתה שחוק מס רכוש לא פיצה את בעלי העסקים בתל אביב לא באובדן רווחים ולא בהחזר שכר עבודה.

אבל זה לא דבר נכון.

הבעיה ברורה לנו. מה שלא ברור לנו זה גודל הבעיה משני הכיוונים, כי ככל שתתארך התקופה כך מטבע הדברים בעיית בעלי העסקים מחריפה, ומצד שני העלות התקציבית הופכת להיות מאוד מאוד מאוד גבוהה. אנחנו גם ערים לכך, שהאחד לחודש מתקרב, שבאחד לחודש המעסיק צריך לדעת, האם הוא מקבל פיצוי, לדוגמה, בגין החזר שכר עבודה, כי אם הוא יקבל פיצוי, כנראה שהוא יתנהל בצורה אחת חד-משמעית, שהיא כנראה תשלום לעובד בגין אותם ימי עבודה כשהעובד לא הגיע. אם הוא לא יקבל פיצוי, תתקבל איזושהי החלטה, כנראה באמצע, או שאני לא יודע איזו החלטה הוא יקבל.


צריך לזכור גם עוד דבר. שינו את הנוסח של הנחיות פיקוד העורף, לפחות החל מלפני מספר ימים. אני כרגע לא מדבר על מה האזרח הקטן שיושב במקלט רואה בתקשורת. אני מדבר לרגע מבחינה פורמאלית משפטית. ההנחיה של פיקוד העורף היא שהוא לא יכול לצאת לעבודה אם יש ממ"ד או חדר מוגן, אלא צריך לצאת לעבודה.

אנחנו ערים לכך, שבימים הראשונים הנוסחים היו די מעורפלים. אני גם ער לכך, שאולי במנותק מהנוסחים המשפטיים של פיקוד העורף יש מצב בפועל, והמצב בפועל היום שלא יוצאים לעבודה, לפחות לא באזור הצפון, בחלק מהעסקים או חלק מהעובדים.

אתה הסברת מה המשמעות של הרחבת קו עימות. תסביר לנו מה המשמעות של צו חירום.

מבחינת חוק מס רכוש אין משמעות לחלוטין.

ומבחינות אחרות כלכליות?

יש, אני מוכרח לומר שאני לא מחשיב את עצמי מומחה לתחומים אחרים שהם לא נוגעים לחוק מס רכוש ולרשות המסים, אבל לפחות ממה שאני יודע, בחלק מההכרזות האלה יש השלכה על דחיית תשלומים לגבי מי שמגויס. לא לגבי כל אזרח, אלא רק לגבי כל מי שמגויס, כך אני הבנתי. זה קשור לבנקים, זה קשור לספקים ועוד כהנה וכהנה.

אבל אם יש הרחבה של קו עימות, בסטנדרטים שלכם, זה נותן מענה מלכתחילה. זאת אומרת שהפתרון הכולל המבני זה הרחבת קו העימות.

נכון.

עם תקנות חירום.

צו חירום גם נותן את כל הדברים האלה.

לא, אמרתי שאין קשר בין מצב חירום לבין החקיקה.

אולי לא דרככם, אולי דרך חוק אחר.

לא, אין.

אם אתה אומר לי שעל פי צו חירום, אתה נותן הוראה והנחיה שחייבים ללכת לעבודה בכל מקום עבודה שבו יש מה שנקרא מרחב מוגן. נסע אתמול אדם במכוניתו לעבודה, שכן בעבודתו יש מרחב מוגן, ונהרג בדרך. אני לא נסעתי לעבודה, אני רק שמעתי שהוא נהרג בדרך, ואז אני אומר לעצמי: המרחב המוגן הוא מצוין, גם בבית אצלי וגם במקום עבודתי, אבל אם אין לי מרחב מיגון כדי להגיע לעבודה, לא אלך לעבודה. מה המצב ומה הדין? יש פה לקונה לא ברורה. אומר אדם: אתה קודם אמרת לי להיות במרחב מוגן. זאת ההוראה וההנחיה של האנשים הנכבדים מהעורף. אני אומר: אני במרחב מוגן בביתי, כי כך קיבלתי הוראה, ואני לפי הצו מחויב ללכת לעבודתי, כי זה הצו. אבל אני לא ממוגן בדרך ממרחב מיגון אחד למשנהו, מה אני עושה? אני אומר: אני לא יוצא.

למה לך להרוג בדרך אדם? אם אשתי היא רופאה בבית חולים, ואני חייב להישאר בבית לשמור על שני ילדים, מה אעשה? יש 1,000 דוגמאות כאלה.

בעניין הזה הצו הוא לא בקונפליקט עם המצב שהוא הציג. פה יש קונפליקט בעליל מבחינת החוק. פה אני מחויב להיות במרחב מוגן, כי אני צריך להישמע להוראות שירותי הביטחון. יחד עם זה, הצו בא ואומר לי: אני מגן עליך, אבל אתה חייב ללכת לעבודה, שאם לא כן, אפשר לפטר לך, לא לשלם את משכורתך וכולי. אני אומר: רבותיי, מה אתם רוצים ממני?

מעט מאוד מפעלים מקבלים אישור של מפעל חיוני.

לא מפעל חיוני, מספיק שיהיה בו מרחב מוגן.

אבל אז החובה עליהם פחות חזקה.

קח כדוגמה את אותה משפחה, שרצתה לשלוח את הילדים לקייטנה כדי לעבוד, והקייטנות נסגרו. אנחנו מודעים לזה. אני לא רוצה להיכנס אפילו לרשימת האפשרויות, שבגלל שהעובד שהה בבית הוא לא הגיע לעבודה.

כמו שאין סידור לילדים.

לאור העובדה הזאת, לאור העובדה שרשימת היישובים לא מכסה את טווח הטילים, לאור העובדה שלכאורה אין מענה לא להחזר שכר עבודה ולא לנושא של פיצוי בגין אובדן רווחים, הקים ועדה. חברים בה מצד משרד האוצר קובי הבר ממנהל אגף תקציבים ואנוכי, מצד המעסיקים יושב-ראש ההסתדרות עופר עיני ומצד התעשיינים שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. המטרה שלה היא אחת – לבחון את האפשרות לתת מענה לאותם אזרחים, שנמצאים מעבר לגבולות המוגדרים כיישובי קו העימות בסוגיית שכר העבודה.

לא יותר פשוט להרחיב את גבולות קו העימות? זה כסף שמגיע בדין.

השאלה היא כמה לפצות, מה לפצות ואת מי לפצות. זו שאלה לא משפטית. לכאורה, ועדת הכספים יכולה להכריז שקו העימות זה 60 קילומטר צפונה.

כל יישוב שנפגע מקטיושות פלוס רדיוס מסוים סביבו.

לאורך כמה זמן?

מי הם היישובים, לאורך כמה זמן, האם הייתה כניסה למרחב מוגן לא מהיום הראשון של הלוחמה אלא מספר ימים לאחר מכן, מה סוג הפיצוי. ישבנו אתמול בלילה. שר האוצר הנחה אותנו לנסות להגיע לתוצאה מהירה ככל הניתן, ולהשתדל להגיע לתוצאות במהלך השבוע הקרוב. אתמול ישבנו בפגישה ראשונה, היום אמורה להיות פגישה שנייה, ומחר נקבעה לנו הפגישה השלישית.

שמענו שזה לא היה מוצלח במיוחד.

אני לא יודע, מי שציפה שבתום פגישה של שעה וחצי, כשמדובר במיליארדי שקלים, גם תהיה תוצאה - אם זאת הייתה הציפייה - כנראה שהפגישה לא הייתה מוצלחת. אבל אני חושב שהפגישה הייתה יחסית בסדר עבור מי שציפה לדיון ענייני, מעמיק, משמעותי, שבו הודענו שאנחנו כממשלה, או אנחנו כמי ששר האוצר הנחה לפעול במרץ למצוא פתרון הוגן וריאלי, כי צריך לזכור גם את הריאליות של הדברים. עובדה היא שגם נקבעה פגישה נוספת, פגישה שלישית. אני מקווה מאוד שבסוף השבוע נגיע לאיזושהי הבנה, שתתן מענה, לפחות ברובד של שכר העבודה. זה לגבי שכר העבודה, אם כי צריך לזכור שיכול להיות שנוסיף וקטורים לשכר העבודה, שייתנו מענה כלשהו לנושא של הרווחים. צריך לזכור שצריך לעשות דיפרנציאליות גם בין תעשייה, חקלאות, תיירות, מסחר.

מי יחליט על הדיפרנציאליות?

זאת הוועדה שיושבת עכשיו כדי לבחון את הדברים.

האם היא מוסמכת על-פי החוק לעשות את זה?

לא, אם הכוונה לפיצוי דרך קרן מס רכוש, היא תצטרך להגיע לכאן.

זה החלק העיקרי והגדול. נציג משרד האוצר, בוא נתחיל מהסוף, האם סידרתם את המענקים בכל הרשויות שכן כלולות ביישובי קו העימות? בוא ניקח כדוגמה את חצור. מה עם קמיסה?

אני אעשה את זה מאוד מאוד קצר, אני מבטיח שאני לא אפרט יותר מדי. יש שני מישורים: יש פנייה תקציבית שנמצאת בדרך לכאן, שמטרתה להעביר סכום של 25 מיליון שקל, שמתווספים לעוד 25 מיליון, יחד 50 מיליון שקל, שלפי סיכום בין שר האוצר לבין שר הפנים אמורים להיות מועברים לרשויות מקומיות בצפון.

אני מבקש שההפניה הזאת תגיע אלינו היום, כי מחר יש לנו העברות תקציביות, כדי שנשב על זה מחר.

האם זה כסף חדש או מתוך התקציב?

זה סך הכל 25 מיליון שקל - - -

הוא פשוט מוסר אינפורמציה לא נכונה.

אני נתתי כדוגמה את חצור, אבל הכוונה לכולן.

אם מר בוחבוט חושב שאני מוסר אינפורמציה לא נכונה, שימסור אותה בעצמו.

אל תתייחס לזה.

זה איזשהו סיוע מיידי. לגבי ההקצאה הספציפית, צריך לבקש ממשרד הפנים לפרט, אבל זה מיועד לרשויות המקומיות.

האם נמצא כאן נציג משרד הפנים? לא.

זה לא מעניין אותו.

מה שאמרת לנו כרגע שהוספת 25 מיליון שקל למשרד הפנים, מאוד מאוד לא מעניין, כי אני לא יודע למי אתה מחלק את זה. שאלתי אותך שאלה ספציפית, ואני מבקש לקבל תשובה. אני מוכן שתלך לבדוק עם משרד הפנים, האם היישובים שנציגיהם היו כאן ומגיע להם כסף ואין להם כסף לשלם משכורות, יקבלו כסף? ג'קי מצא אמר שהוא לא עושה עיקולים וחקירות, אלא הוא נותן להם חודש, חודשיים לחיות. האם אדוני לא מבין שמשרד הפנים צריך עכשיו במשך חודשיים, שלושה חודשים לאפשר לכל היישובים לקבל מענקים ולשלם משכורת?

למיטב ידיעתי, חצור נמצאת ברשימת הרשויות שמקבלות מענק.

סליחה, טעיתי. אמרתי חצור כמשל.

תגיד חיפה, חיפה זה טוב.

אני מדבר על נציגי היישובים שהיו כאן ושבכו לפנינו שאין להם כסף לשלם משכורת. אני לא מדבר על חיפה, לא מעניינת אותי חיפה.

אומר לך מה אני מציע. אני ביקשתי שיעבירו את הפנייה אליכם כבר עכשיו תוך כדי הדיון. אם יש לכם שאלות על ההקצאה, הפנייה היא 25 מיליון שקל ברזרבת השר.

אם הפנייה היא כזאת, היא לא שווה אפילו את הנייר עליו היא רשומה.

אם יש לו 50 מיליון שקל לחלק לרשויות, זה כסף.

זה לא כסף.

ביום רביעי בכרמיאל זה יהיה הדיון, מעבר לדיונים האחרים. לכן אני צריך לשקול כאן עם חברי הוועדה, האם צריך להעביר את ה-25 מיליון שקל, אני לא יודע מה זה. כפי שג'קי מצא אמר לגבי רשות המסים, ואני מעריך ומכבד את מה שהוא עשה, אני מצפה שגם אתם - אתה כנציג משרד האוצר לגבי רשויות, כי נציג משרד הפנים לא נמצא כאן, ואני מתפלא שהוא לא הוזמן או שהוא לא בא - ומשרד הפנים תתייחסו לרשויות האלה כפי שמתייחסים כולם, כי אחרת מה עשינו? אני רוצה לדעת שהרשויות שהיו כאן ובכו שאין להן כסף למשכורת יקבלו עכשיו משכורת לחודש, חודשיים. אחר כך נדון בתוכנית הבראה.

אני יכול להעביר את זה למשרד הפנים.

מעבר לזה, ברשותך, אני מבקש שתבדוק אצל הממונים או במשרד הפנים מה קורה עם הכסף.

אתה רוצה שאני אבדוק עם משרד הפנים? אני יכול.

אתה הבעל בית שלו.

אני אתן לך תשובה.

שיביא את הבקשה.

אדוני יושב הראש, חברי הכנסת, אני מאוד מבקש קצת סבלנות, כי אנחנו הגענו עם לב קשה, עם מצוקות קשות, ואנחנו מצפים שאתם תנסו לעזור לנו. לשמחתי, בצה"ל יש בור. משם מנהלים את הקרבות. יש שם תוכניות, יש הכל. לצערנו, הרשויות המקומיות נעזבו. הן נמצאות בבור עמוק. קודם כל, אני ציפיתי לישיבה חשובה. לא שחס וחלילה אני לא מכבד את הפקידות כאן, אבל חשבתי שכאן תהיה פקידות בכירה, שתוכל לתת לנו תשובות, אחרת לא הייתי עוזב את הבור, הייתי נשאר שם בבור.

ג'קי הוא פקיד בכיר.

לזכותו של ג'קי ייאמר, שהלוואי שכל משרדי הממשלה היו מסודרים כמו המשרד של ג'קי, שמייד נותנים תשובה. אדוני יושב הראש, יש 50 מיליון שקל שמשרד הפנים החליט להעביר לרשויות המקומיות. אני מודיע לך, אדוני יושב הראש, שרוב הרשויות המקומיות החזירו את ההודעות של מנכ"ל משרד הפנים בזעם. זה פשוט צחוק. הם כתבו מכתב מעליב.


ברשותכם, אתן דוגמה של מעלות או של שלומי. שלומי קיבלה 300,000 שקל, וכתוב למטה: אנחנו שומרים את הזכות להוריד לכם את הכסף מהתקציבים שאתם מקבלים.

בניגוד למה שנאמר פה.

לכן אני אמרתי שחבל שפקיד האוצר לא עשה שיעורי בית ולא היה מועד. אני אוכל יותר מאוחר להביא את המכתב. השארתי אותו ברכב, כי לא רציתי להעליב את משרד הפנים.


אני רוצה שתבינו, רבותיי, שנגרמים לנו נזקים כבדים ביותר: פגיעה במוסדות ציבור, במתנ"סים. אני לא מדבר על הפגיעה הפיסית, אלא על כל התפקוד, לא עובדים. רבותיי, מדובר בפגיעה במערכות מים, פגיעה בכבישים ובמדרכות. אני רוצה לברך את מע"צ, שהודיעה לנו שהיא מוכנה לתקן את הכל בלי לשלם. מדובר בניקיון ופינוי. עם כל הכבוד, אני מצדיע לעורף, אבל אני רוצה שתדעו - יכול להיות שהעורף יגיד אחרת, אבל אני בכל זאת לא מרגיש את זה - שהעורף אומר להיכנס ולצאת ממקלטים, העורף אינו מנהל את היישובים. העורף לא אומר לי: אדון בוחבוט, יש לך כסף. צריכים לזכור שאין מל"ח - משק לשעת חירום של מסחר ותעשייה, מזון. אנחנו מחלקים בכל יישוב מאות מנות על חשבוננו, מזון לקשישים. יש לנו מעל למאות קשישים סיעודיים, שהם בעיקר עולים חדשים. אנחנו רוצים לפנות אותם. לא יעלה על הדעת, שהמדינה הזאת מנוהלת רק על ידי עמותות. אם לא היו העמותות, אנחנו היינו מתמוטטים. קרן רש"י, קרן ידידות, הכוח לתת, בנק הפועלים, גלילה, בנק לאומי - בושה וחרפה למדינה.

יש גם עמותה, ועדת הכספים...

זאת בושה וחרפה למדינת ישראל. אני אומר לכם במאמר סגור, שאנחנו לא רוצים לצאת לתקשורת ולתקוף. אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו מתמוטטים על מנת לא לתת איזו רוח גבית לחיזבאללה. אנחנו כל הזמן אומרים שאנחנו מחזקים את צה"ל ואת ממשלת ישראל, אבל אני אומר לך, אדוני יושב הראש, אנחנו ממוטטים, פשוטו כמשמעו. רבותיי, צריך לפנות אנשים, צריך מאות אלפים של שקלים. אם משרד הפנים מעביר לשלמה בוחבוט 500,000 שקל, זאת בושה וחרפה. אני השקעתי 500,000 שקל רק בציוד של מקלטים. יש גדולים ממני, שהשקיעו מאות. יש לנו גירעונות של מיליוני שקלים.


אני רוצה לחלק את הרשויות לשניים. יש כאלה שאין להן כסף למשכורות. אמרתי לשר הפנים: אל תערבבו את השניים, אלה שצריכים משכורות, צריך מייד לתת להן, אבל לא להגיד זה במקום זה. הדבר החמור זה שמשרד האוצר לא מתבייש - מה זאת רזרבת שר?

ביידיש זה "קניפל".

נכון, כשמדי פעם בפעם הוא יכול לכסות גירעון פה ושם. גם מה קרה? אין כסף למדינה הזאת?

יש המון כסף.

רבותיי, עלויות הפעלת המקלטים, מים, חשמל, המוקד של כל הרשויות המקומיות שעובד ללא הפסקה. אני אומר לכם שהגיבורים של המלחמה הזאת הם האנשים הטובים שגרים בקו העימות וראשי הערים. הם בעצם המפקדים. אנחנו המנהלים, ואין לנו שום סיוע.


רבותיי, מדובר על ארוחות חמות לקשישים, על הסעת ילדים לקייטנות בחוץ. איך אתה יכול כראש רשות להסתכל בעיני ילד מסכן שבוכה מבוהל? אדוני יושב הראש, מי לא התפנה? מי שלא התפנה אלה אותם מסכנים. אנחנו ביקשנו ממנכ"ל משרד ראש הממשלה להקים מטה שיישב בצפון, שלא יישב בירושלים, וייתן מייד תשובות ושהאוצר ישחרר כספים. יש כסף למדינה הזאת. לא יעלה על הדעת שפקידי האוצר מנהלים את המדינה הזאת. אודי, אני מציע לך שתשב אתי. אני רוצה שאתה תחתום לי על כל צ'ק ותשב במקומות אחרים.

האם הרחבת יישובי קו העימות נותנת לך פתרון ארוך טווח?

לא.

הדיון הזה, בעיקרו, היה על ראשי פרקים. כרגע אמרתי למחות בשמי על כך שנציג משרד הפנים הוזמן ולא הגיע. לכן אני מבקש ממנכ"ל משרד הפנים להופיע ביום רביעי בכרמיאל.

רבותיי, בכל זאת למדינה יש רזרבות. רבותיי, אנחנו לא יכולים לגבות ארנונה, זאת אומרת: אין לנו בכלל הכנסות. מדובר במאות מיליוני שקלים. האזרחים לא יוצאים לבנקים ולא יכולים לשלם לרשויות המקומיות. אנחנו במצוקה. מי שיכול להציל אותנו היום זה ראש הממשלה וועדת הכספים.

אני רוצה לדבר על מערכת הבריאות. גברת רות רלב"ג, מדובר בשני בתי חולים בנהרייה ובצפת. מעבר לבתי החולים, אני רוצה לשמוע על מד"א. יש שני גופים של מד"א ושל זק"א. האם משרד הבריאות וגם משרד האוצר נערכו לסייע להם?

אדוני יושב הראש, ג'קי מצא עוזב את הישיבה? מי ייתן תשובות?

ג'קי, אתה תהיה ביום רביעי?

אני אשתדל להגיע.

מדובר בדברים בסיסיים לגמרי. אני חייב את ג'קי מצא.

אני יכול להישאר לשתי דקות.

לא, לא מדובר בשתי דקות. תודה רבה, אני מודה לך. אנחנו נשאל את השאלות ביום רביעי.

חבל, יש דברים שאפשר לפתור הבוקר.

אין אפשרות, הוא הוזמן.

בצפון יש יותר מאשר בית החולים זיו ונהריה. בטווח שדורש מיגון יש בית חולים פוריה, בית חולים בעפולה העמק ובית חולים רמב"ם ופלימן, בית חולים בני ציון, בית חולים מזרע. כל בתי החולים האלה, למעשה, על בסיס קריטריונים של פיקוד העורף, מיגנו את מכלי החמצן, במיוחד לאחר האירוע של הפגיעה הישירה בבית החולים זיו, ומוגנו או ממוגנים בעצם הימים האלה גם החלונות. כמו שאתם יודעים, בבית החולים זיו אגף שלם חטף פגיעה ישירה, וכל החלונות נופצו. כל הזכוכיות נפלו על מיטות של חולים והיו שמונה נפגעים. כדי למנוע את הדבר הזה, מוגנו כל בתי החולים שדיברתי עליהם עכשיו, גם מכלי חמצן וגם חלונות.


מעבר לזה, יש הרבה מאוד תוצאות שנובעות מהצורך לפנות חולים קשישים. אנחנו מפנים קשישים, שמוגדרים סיעודיים ותשושים. פינינו עד היום למעלה מ-300 קשישים, לפי הבקשה שלהם, קשישים שנמצאים בביתם, בין אם העובדים הזרים שלהם עזבו אותם.

מה הם צריכים לעשות?

הם פונים ללשכת הבריאות. לשכת הבריאות מפנה אותם למרכז הארץ. אנחנו קלטנו כ-300 קשישים עד היום במרכזים הגריאטריים הממשלתיים השונים.

איפה לשכת הבריאות?

לשכת הבריאות המקומית.

אבל הן סגורות כולן.

לא, אנחנו פעילים, בוודאי בחלונות הזמן. יש מוקד חירום של הלשכה. אם יש איזושהי בעיה, יש לפנות למשרד הבריאות לשירותי בריאות הציבור. אני אעביר לוועדה עד הצהרים את מספרי הטלפון הרלוונטיים.


המערכת עובדת בתיאום מלא עם פיקוד העורף ועם הגורמים הביטחוניים השונים. בחלונות הזמן נפתחים בתי מרקחת לשירות האנשים. כמו שאמרתי, הנושא של הקשישים מטופל.

אין מחסור בתרופות?

יש פתיחה של בתי מרקחת, גם בבתי החולים, גם של קופות החולים וגם של המערכת הפרטית בחלונות הזמן, על פי מה שמאפשר לנו גם פיקוד העורף לפתוח. אנחנו לא שמענו על מחסור בזמינות של תרופות, ואם יש כזה, זה צריך לעבור אלינו. יש היערכות מל"ח במערכת הבריאות, וראש מל"ח במערכת הבריאות זה מנכ"ל משרד הבריאות. כל הבעיות, למעשה, עולות. יש שיחות ועידה פעמיים ביום. יש כל הזמן תיאום בין כל הגורמים השונים.


גם בנושא של משפחות של כאלה שלוקים בנפשם בצורה זו או אחרת ויש קושי לפנות המשפחה בגלל העניין הזה, נמצאו פתרונות, בין במעבר להוסטלים ובין במעבר למסגרות אחרות במערכת הבריאות.


יש מערכת שלמה של הסעות שניתנות לחולי דיאליזה, שצריכים לקבל את הטיפולים השוטפים שלהם, כולל מקומות חדשים על-פי מקום הפינוי שלהם לפי העניין.

יש הרבה מאוד בעיות בשוטף, שנובעות בעיקר מהבעיה של הסעת עובדים. ההסתדרות הרפואית וגם הארגונים השונים שעובדים בסקטור הבריאות נערכו לתמוך במערכת הבריאות, בתגבור גם רופאים וגם אחיות ממרכז הארץ. עדיין יש בעיה מבחינת מימון הכוננויות וכל מה שמתווה לזה.


אנחנו הגשנו פנייה למשרד האוצר, באמצעות משרד ראש הממשלה, לבקשתו. מה שקיבלנו כרגע זה רק שיפוי למיגון הישיר. לכל ההוצאות האחרות אין כרגע שום פתרון תקציבי וגם לא לדרישות של מד"א. למד"א יש בגין 11 ימי עבודה הוצאות בהיקף של כארבעה מיליון שקל.

האם נמצא כאן נציג מד"א?

לא, אני מייצגת אותו. יש עלויות שוטפות ויש עלויות חד-פעמיות, שנובעות מהמצב. כרגע מד"א נותנת אל כל הפתרונות. לא קיבלנו שום התחייבות לשיפוי.

מה הדרישה של מד"א?

ארבעה מיליון שקל בגין 11 הימים האחרונים.

זה כלום, זה מה שמגיע לו בין כך. מה עם זק"א?

זק"א לא פנו אלינו, ואני לא מודעת לצרכים שלהם. אני אשמח לשמוע.

לבית החולים בצפת חסרה מכונת דיגיטל רנטגן. אדוני, דיברנו על זה קודם בוועדה לפני הפיגועים ובית החולים הזה נפגע. היום צריכים להוציא את הפצועים למרחב מוגן כדי לעשות להם צילומים.

אני אשמח אם תעזור גם לבית החולים נהרייה, ששלמה בוחבוט יכול לספר עליו.

אני מדבר על מכשיר ספציפי. בבית החולים יש פצועים ונפגעים, והוא כל הזמן תחת אש. מדובר ב-400,000 דולר, במיליון וחצי שקל, שזה מחיר המכשיר. התרענו על זה למשרד הבריאות עוד לפני הפיגוע, ועכשיו כאילו עוברים לסדר היום.

כל נושא ההצטיידות בבתי החולים עלה בפני ועדת הכספים. אנחנו נשמח לסיוע של ועדת הכספים. נושא ההצטיידות סובל מבעיה כבר שנים רבות.

זאת אומרת שאם הבנתי נכון את חבר הכנסת מגלי והבה, מבחינתך, אם ועדת הכספים תעביר לכם מיליון וחצי שקל, אתם תתנו להם את הכסף לבית חולים "זיו" לרכישת המכשיר.

אני רק חושבת, שזה טוב שיש סנגור לבית החולים "זיו", ואני אשמח שיהיה סנגור לכל בתי

קודם כל מדברים על מה שעולה כאן בפנינו.

הבעיה הגדולה ביותר שמשרד האוצר כרגע לא מכיר בה היא שכמו שאתם יודעים, כל תקציבם של בתי החולים מותנה בהכנסה. הם נמצאים ב-50% תפוסה, הם לא מבצעים שום פעילות סלקטיבית, הם למעשה נמצאים בהפסד מצטבר מדי יום של כ-20 מיליון שקל אובדן הכנסות.

אמרת דבר חמור מאוד. נגיד שנפריט את כל בתי החולים ותהיה מלחמה, זאת אומרת שמאותו רגע בתי החולים לא יקבלו פצועים שלא משלמים.

הם ילכו לג'קי מצא.

ועד אז שימותו?

עד אז...כל תקציבם של בתי החולים מותנה בהכנסה. אם לא יעשו לנו הפחתת יעדי הכנסות בסכומים ניכרים מאוד, לא נעמוד השנה ביעדים בשום פנים ואופן. אני מתריעה על כך, משום שאין שום ספק שבתי החולים לא יוכלו להתנהל בתקופה הקרובה. ברגע שמישהו יחליט שהוא נמצא במתווה של אובדן הכנסות כזה וכזה - - -

ההיערכות לכוננות הזאת לא החלה אתמול, אלא כמה שנים קודם. קו עימות א-1 שהוא האזור של מר בוחבוט קיבל מענה מבחינת מיגון פיזי. במשך השנים כל הגזרה הזאת קיבלה תקציבים של למעלה מ-200 מיליון שקל. הבאנו אותם לרמה מאוד גבוהה של מיגון. לא הגענו לרמה של מזגנים ושל מאווררים.

יש לנו פערי צפירה, בעיקר במרחב צפון. פערי צפירה ופערי התרעה זה כל מערך הצפירה של מדינת ישראל.

לא בכל מקום יש צפירה.

היקף הפערים במדינת ישראל עומד על סדר, נכון לעתה, של 70 מיליון שקל. אם אנחנו מרחיבים את זה צפונה, בגזרה מחדרה צפונה אנחנו מדברים על 15 מיליון שקל כדי לסגור את כל פערי הצפירה. מגזרת מחוז מרכז שלנו, מאזור ראשון לציון, נס-ציונה לכיוון חדרה, מדובר בסדר גודל של 11 מיליון שקל, זאת אומרת ב-27 מיליון שקל אנחנו סוגרים את כל פערי הצפירה שלנו ומחברים אותם למערכות חומה ומגדל, שהיא מערכת שבעזרתה אנחנו מסוגלים לשלוט בכל צופר ממקום מרכזי. עיקר הפערים, כמו שראיתי, מתייחסים למגזר הכפרי. במגזר העירוני השלמנו כמעט את רוב הפערים. אנחנו מדברים על צופרים בכמות של עשרות, ובמגזר הכפרי במאות.

למה בנצרת אין צופר? בגלל שהם לא רצו?

גם, אני לא יודע בדיוק את התשובה.

אם אתה לא יודע, אל תענה.

לא אענה. הפערים האלה כוללים גם את כל היישובים. זה בנושא של הצפירה.


בעקבות האירועים בצפון, אנחנו ביקשנו פגישה מיוחדת עם משרד האוצר כדי לקבל תקציב, על מנת שנוכל לתת מענה. קיבלנו מנה ראשונה של חמישה מיליון שקל. המנה הזאת שקיבלנו הלכה חלקה להשלמת פערי צפירה, חלק למדיניות הסברה.

היו תלונות על כך שיש מקומות שבהם אין צפירה. האם יש עדיין בעיה היום?

בוודאי שיש, אני הצגתי פער רק בגזרה הזאת של כמעט 15 מיליון שקל.


יום פרסום בשבוע שעבר בעיתוני שישי עלה 800,000 שקל. אנו זקוקים לתקציב, על מנת שנוכל להעביר הנחיות לציבור, וגם את זה הגשנו למשרד האוצר.

ביקשנו תקציב לטיפול במקלטים אד הוק, על מנת שנוכל לתת מענה לבעיות של מקלטים מוצפים או בעיות של חיבורי חשמל. אלה נושאים שהרשות, במסגרת תקציבה, הייתה צריכה לטפל בהם, אבל כרגע זה המצב.

איך קרה שכל המקלטים במצב קטסטרופלי?

כי הרשויות לא טיפלו בזה.

במקום שהרשות דאגה לכך, החזיקו את המקלטים כמו שצריך.

בגזרת קו העימות א-1, שכוללת את יישובי שלומי, מעלות, נהרייה וקריית שמונה, השקענו את מרבית כספי השיקום של המקלטים והבאנו אותם למצב שיעיד עליו מר בוחבוט.

75% מהם בסדר גמור.

ביתר הגזרות הרשויות המקומיות, מתוך תקציבן ומתוך כספי הארנונה, אמורות להעמיד תקציב ייעודי לאחזקת המקלטים. אנחנו עורכים ביקורות, אנחנו מעירים לרשויות, אבל כנראה שסדרי העדיפויות הם אחרים עד אז.

אגב, הן מתוקצבות והתקציב הזה - - -

איפה יש כסף לעשות את זה?

הרשות צריכה להעמיד תקציב לנושא אחזקת מקלטים. החוק אומר שהרשות צריכה להעמיד תקציב.

אני רוצה להגיד משהו לגבי תקציב פיקוד העורף. תקציב פיקוד העורף של התגוננות אזרחית כל הזמן מסתובב בין גזרות העימות, פעם אחת יו"ש, פעם שנייה קו עימות, ובשנת 2006 ו-2005 גזרת סובב עזה. המשמעות של זה היא שכל פעם אנחנו חסרים באיזושהי גזרה, זאת אומרת אנחנו מביאים גזרה לרמת שלמות וחסרים באיזו גזרה.

תקציב פיקוד העורף לשנת 2007 כבר איננו, כולו מחושק וכולו משוריין. אני עכשיו הוצאתי תקציב לאספקת מרכיבי ביטחון ברשויות המקומיות. מרכיבי ביטחון זה הגדרות והדרכים, שמחזקים את היישובים נגד איומי החדירה. עכשיו שחררנו לרשויות את התקציב, שהגיע בעקבות אישור תקציב המדינה. הוצאנו מהם את כל ההקצבה לכל השנה. אנחנו מדברים פה על צריכת החשמל של התאורה הביטחונית מסביב ליישובים ועל אחזקת הגדרות. בוחבוט יראה את זה עכשיו, והוא בטח יחתום על החוזה מולנו בימים הקרובים, אם הוא לא חתם. את חלק מהתקציבים הוא קיבל וחלק הוא ימשיך לקבל.


אנחנו נצטרך לחזור לכשירות אחרי האירועים האלה. יש יישובים בצפון, שכל מרכיבי הביטחון נרמסו או נשרפו או נהרסו.

או לא היו.

לא, היו. כל יישובי קו א-1 הגיעו לרמה - - -

בפקיעין יש מקלט אחד ל-8,000 תושבים. בבית ג'אן אין אף מקלט.

אם יהיה לנו זמן ביום רביעי, אנחנו נשתדל לקפוץ לפקיעין.

אני לא מדבר על מקלוט, אלא על מרכיבי ביטחון.

יש חומר הסברה בערבית?

כן, יש גם ערוץ 33 שמוציא שידורים בערבית וברוסית.

אין שם שום דבר, אני בכוונה עברתי לשם וראיתי שאין שם שום דבר.

הזמנתי את נציג מד"א, אבל הוא לא הגיע.

זק"א חברה לתוך קואליציה של ארגונים, שנקראת "ישראל ביחד". "ישראל ביחד" מוכרכבת מ"מאיר פנים", שמספקת ארוחות חמות לאורך גזרת הצפון, נכון להיום 3,700 ארוחות חמות הביתה לקשישים. המוקד של "ישראל ביחד" קיבל החל מיום ראשון שעבר עד היום בבוקר 56,000 פניות. מתוכן, יש למעלה מ-7,000 בקשות לא מסופקות של מזון יבש, ביניהם אנשים שנמצאים במקלטים. יש אנשים שאומרים שיש להם כסף לשלם, אבל אין מי שיביא להם. מדובר באנשים קשישים שפוחדים לצאת מהבתים וכדומה. יש שם בעיית מזון אמיתית באזור. השינוע עד היום התבצע דרך מתנדבים של זק"א, שהוא מצבת קבועה של 1,400 מתנדבים, תוספת – כמעט הכפלה – של הכמות הזאת של המתנדבים שהצטרפה למעגל הזה.

מה הסיוע הממשלתי?

לצערי, אין סיוע ממשלתי. אני בא מארגון שבתפיסת העולם שלו לא מחפש סיוע ממשלתי, אבל אני חושב שהגענו לנקודת זמן, שאי אפשר להוביל את זה בלי סיוע ממשלתי. גם עניין המזון הגיע לממדים עצומים, שלא יכולים לפתור את זה ברמה וולונטרית. ויש דרישות של זק"א, שבוודאי חלקן הגדול דרישות מבצעיות, שזק"א לא תוכל להרים בכוחות עצמה.

זק"א לא קיבלה תקציב ממשלתי עד היום, ואולי זה הזמן לתקן את זה. דווקא במצב חירום זה הזמן לעשות תיקון של העניין הזה. אני מבקש מכם להתייחס לעניין הזה.

לאן אדם שצריך עזרה יכול לצלצל?

הוא צריך להתקשר 1220.

אני קיבלתי הודעה מאודי: העברתי את הבקשה שלכם לפירוט הסכום של 50 מיליון שקל לרשויות מקומיות ללילי פיינטוך, מנהלת אגף התקציב במשרד הפנים. אנחנו לא קיבלנו היום שום דבר. אני אבדוק את המשמעות של אי ההשתתפות שלהם היום בישיבה. אני אדבר עם המנכ"ל ואראה אם הוא יוכל לבוא ביום רביעי. בכל אופן, רענן דינור הוזמן לדיון. אני חושב שהוא רציני ושנוכל לקבל תשובות ממנו. אני אדבר אתו לקראת הישיבה. חברי כנסת שלא ידברו היום ידברו ביום רביעי.

אדוני יושב הראש, שר האוצר דואג לשכירים בלבד. כל הזמן מקימים ועדה, שבה אין נציגות לסוחרים, והיא דואגת לשכירים בלבד. הסוחרים רוצים, הם גם התחילו בימים הראשונים לפתוח את עסקיהם, אבל הציבור לא מגיע. לא רק שהסוחרים לא מקבלים משכורת על אובדן הכנסה, אלא לרבים מהם גם נגרמים הפסדים גדולים.

אתם יודעים, שבענפי האופנה, ההלבשה וההנעלה יש היום מכירות סוף עונה. את המלאי שהם לא יצליחו למכור עכשיו, הם לא יצליחו למכור לעולם, האופנה מתחלפת. נגרמים להם הפסדים של עשרות אלפי שקלים, לגדולים שביניהם אפילו יותר.


מי ידאג להם? מדוע ועדת הכספים לא דואגת להם? מדוע שר האוצר לא דואג להם? דואגים למשכורת של חצי חודש לשכירים שלהם. זאת שאלה של מימון.

שמעתי את נציג התעשיינים שיושב בוועדה הזאת, היצואנים שלא משלמים מע"מ והעלאת המע"מ. יש דרך לממן. תמיד אמרו לנו כל הכלכלנים, שאפליה במיסוי ובסבסוד בין הענפים במשק גורמת לעיוות בהקצאת המקורות האופטימלית. שאלנו, מדוע התעשיינים מקבלים מיליארדים מאתנו כמשלמי מסים, באמצעות החוק לעידוד השקעות הון, המדען הראשי וקרנות שונות. אמרו לנו: יש גירעון.


אמרו לנו שיש גירעון בחשבון השוטף בתקציב הממשלה, בתקציב המדינה. היום יש עודף בחשבון השוטף, יש עודף. אני מציע שתפסיקו לאלתר לסבסד מתקציב המדינה גם מה שנותר ב-2006 וגם ב-2007 את התעשיינים ואת היצואנים, ותתנו לעסקים הקטנים, שנגרם להם הפסד אדיר כתוצאה ממצב המלחמה שנכפה עלינו.

בצפון הארץ יש כ-1,800 מפעלי תעשייה. 53% מהם מושבתים. אני לא מתכוון לענות לבירנבאום, כי אני חושב שמה שהוא עושה פה לא ראוי.

למה לא ראוי?

הפכת את זה קצת לנוהג, שכאשר אתה בא לפה, אתה אומר "על חשבוני". למה לך? יש בעיה לעסקים הקטנים, תדאג להם, למה אתה צריך לגרוע ממישהו אחר?

זאת עצה בחינם.

יש גם בלי לגרוע ממפעלי תעשייה. גם שם עובדים אנשים, ואם לא יהיה ייצוא, העסקים הקטנים ייפגעו. איזו חוכמה זאת? אתה יודע כמה עסקים קטנים יש סביב כל מפעל? אתה יודע את זה טוב מאוד, אז למה לך? וזה כל פעם מחדש.

אני מדבר על הסוחרים.

יש בצפון הארץ כ-1,800 מפעלים, שבהם מועסקים כ-100,000 עובדים. 53% מהמפעלים מושבתים לחלוטין, 21% - חלקית ו-26% עובדים כמעט מלא. ההשלכות הן כבדות, כאשר המשמעות היא שהייתה גם השבתה של נמל חיפה. אני לא רוצה לכל הבעיות, אבל הדרך המרכזית לפתור את הבעיה היא באמצעות הפיצוי העקיף.

יש שתי בעיות שצריכות להגיע לפתרון מיידי: אחת – פתרון מרחק תשעה קילומטר, שג'קי מצא דיבר עליו. הוא לא נותן מענה לטבריה ולעוד יישובים שנפגעו, אלא רק לקו היישובים המיידי. צריך לקבל החלטה מהירה בעניין הזה כדי לתת מענה. דבר שני שרלוונטי לכל העסקים זה נושא הפיצוי העקיף, שכולל בתוכו גם את נושא שכר העבודה. הוקמה ועדה, שקיימה דיון אתמול בערב. היא לא הגיעה למסקנה. ג'קי אמר "עד סוף השבוע נטפל בעניין". זה לא טוב, כי צריך לטפל בזה מהבוקר עד הלילה, עד שנביא פתרון לכל אנשי העסקים בתחומים השונים. אני חושב שזה הפתרון. יש שותפות בינינו לבין ההסתדרות ובין הארגונים הכלכליים. אנחנו עובדים במשותף. נשיא התעשיינים משמש כיושב ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ומייצג שם את כולם, כולל ארגונים אחרים.

רציתי להרחיב את מה שאמר חזקיה ישראל קודם לגבי דחיפות העניין של קבלת ההחלטה לגבי עובדים שיוצאים או לא יוצאים לעבודה. הבעיה היא לא באחד לחודש, האם החברות ישלמו או לא ישלמו משכורת. הבעיה היא שכל בוקר כל אחד מהעובדים צריך לקבל החלטה האם הוא הולך היום לעבודה או לא הולך לעבודה.

אי ודאות נוראית.

נכון. עומדת בפניי שאלה האם אני מסכן את מצבי הפיסי, את הילדים שלא מצאתי להם מקום, או שאני מסכן את מצבי הכלכלי. בעיית ההחלטה ניצבת בוקר בוקר בפני כל אחד מהעובדים.


המטרה הגדולה של כולנו, מעבר למטרות הביטחוניות והצבאיות בוודאי, זה לשמור על כלכלה חזקה במדינת ישראל. התבשרנו היום שדן אנד ברדסטריט לא העלו את רמת הסיכון של ישראל. זאת צריכה אולי להיות אחת המטרות, שהוועדה הזאת תשים נר לרגליה. איך עושים את זה? דואגים לאותם ילדים שלומדים בצפון, שההורים יוכלו להמשיך ללכת לעבודה, בלי להשאיר לבד את הילדים בחיפה, בקריות, בכרמיאל וכן הלאה. יוקנעם, למשל, זה אזור מלא תעשייה. אגב, ביוקנעם אין נפילות של קטיושות, אבל העובדים משאירים את הילדים בחיפה ובקריות. לכן צריך לקרוא למשרד החינוך ולמי שאמון על אספקת פתרונות לילדים - קייטנות, פנימיות וכן הלאה - לייצר את הפתרונות שייקחו את הילדים מאזור הצפון לקייטנות במרכז, כדי שההורים יוכלו לעבוד.

אני מנכ"לית התאחדות בתי המלון בישראל. נמצאים אתי עמיתיי מהצפון. מדובר בשלושה חברים מהצפון: יושב-ראש התאחדות מלונאי טבריה, יושב-ראש התאחדות מלונאי חיפה ויושב ראש מלונות נהרייה והגליל המערבי שנאלץ לעזוב. כמו שאמרו חבריי כאן, אנחנו מדברים בשם 10,000 חדרים בצפון. מדובר על כ-8,000, 9,000 עובדים, לא במשרות מלאות, כי יש הרבה אמהות חד-הוריות שעובדות בחלקיות משרה. כרגע כל המלונות ללא יוצא מן הכלל, למעט בודדים, שלושה, ארבעה, שנמצאים בהם הכתבים הזרים, מושבתים וסגורים על מנעול ובריח, אין יוצא ואין בא.

היינו כאן בשיאה של תחילת תקופה חדשה. יצאנו זה עתה ממשבר עמוק של קרוב לחמש שנים בגלל האינתיפאדה וכל מה שהיה כרוך בזה. לפני חודש דיברנו על חזון ועל חלום, והחלום כרגע לא בר מימוש. מדובר כרגע על מלונות סגורים. דיברו פה על הנזק העקיף. אובדן הכנסה בשבוע הראשון בסדר גודל למלונות של קרוב ל-40 מיליון שקל. בשבוע השני כבר המלונות יכולים היו לחסוך חלק מההוצאות, אז אובדן ההכנסות ירד קמעה והתקרב ל-30 מיליון - אני מעגלת מספרים.

הכנסות, לא רווח?

אובדן הכנסות. הנזק העקיף כולל, כמו שאמר כאן ג'קי מצא, את עלות השכר וכל ההוצאות האחרות פלוס רווח. אתם צריכים לזכור שזאת יציאה מהשפל, מצד שני יולי אוגוסט זה השיא של עונת התיירות לתיירנים, בין בצפון ובין בדרום. מדובר כאן על 9,000 עובדים, שיושבים בבתיהם כרגע. אין למלונאים מקור הכנסה, משום שהמלונות סגורים. אין להם גם מענה לנושאים האחרים.


הבעיה שלנו, בשונה מהסוחרים ובשונה מהחקלאים, שלבנו איתם, שהתיירות לא מתאוששת באותה מידה כמו הפנצ'ריה או הסופרמרקט. לצערנו, אנחנו חיים מלמעלה מ-50% תיירות נכנסת, וזאת המכה הגדולה.

מדובר גם בתיירות הכפרית, בצימרים.

הרי כל אחד מייצג פה סקטור מסוים.

אני לא אפרוס לפניכם את הבעיות, אלא אבקש פתרון לתהליכים הארוכים שדובר עליהם פה מבחינת חקיקה. מבחינת סוכני הנסיעות מדובר על כ-2,000 עובדים שנמצאים אצל 120 סוכנויות שמפוזרות בצפון. מכיוון שמרכיב השכר בסוכנויות נסיעות עומד על 50%, 60% וגם המגבלות שהבנקים הטילו עכשיו בנושא של מסגרות אשראי, אנחנו צופים פיטורים מיידיים של מאות עובדים.

אני לא רוצה להשאיר את זה כאן כקריאה בחלל שלא קורא איתה דבר. פנינו למשרד האוצר ולמשרד התיירות. אנחנו מבקשים לנקוט בפעולה מיידית, שתעודד את משרדי הנסיעות לא לפטר מחר עובדים. חודשי הקיץ מהווים כ-40% מההכנסות של משרדי הנסיעות. אני רואה פה שההליך בוועדה לא ייתן פתרון בטווח של שבועות קרובים, ואנחנו מדברים על הידרדרות תוך שבועות. לדעתנו, צריך היום להגיד לבעלי משרדי נסיעות, שמוותרים למשל על מסים מסוימים, כמו שעושים בקווי עימות, למשרדי הנסיעות, כדי שיוכלו להחזיק כוח-אדם. הפתרון המיידי של משרד נסיעות זה קודם כל לפטר את העובדים. זה ייפול על תקציב המדינה בנושא של דמי אבטלה, וכשהמצב יתאושש, יעסיקו אותם עוד פעם. בשביל לעשות פעולה מיידית, צריך פעולה יוצאת דופן. אני מצטער להגיד, שאולי במסגרת הדיונים פה זה לא ייצא לפועל, אבל מבחינת משרדי הנסיעות מדובר בפיטורים מיידיים של מאות עובדים בתקופה הקרובה. אם לא ייעשה מעשה יוצא דופן, שהוא לא תהליך חקיקתי מורכב, שמגדיר עכשיו את כל האזורים כחמישה קילומטר רדיוס וכולי לגבי הענף שלנו, מדובר על התרסקות.

תודה. כל אלה שהציגו לנו את הבעיות, אני מניח שתהיה להן התייחסות. אני מניח שיופיעו אצלנו שר האוצר ומנכ"לי משרדי הממשלה.

מה היקף הנזק של המלונות בצפון?

לחודש פעילות ראשון, אם חלילה וחס זה יימשך עד חודש, זה 123 מיליון. שבוע ראשון זה 36 מיליון, שבוע שני זה 27 מיליון ו-25 מיליון בערך לשבוע נוסף.

את מדברת רק על המלונות.

אני מדברת כרגע על 10,000 חדרי מלון.

אלה סוגיות שאנחנו באמת נתייחס אליהן. יש לנו רשימה ארוכה של חברי כנסת שרוצים לדבר. חלק מחברי הכנסת ייאלצו לדבר בכרמיאל ביום רביעי.

יש לי הצעה לסדר, אני מוותרת על זכות דיבור.

נגיד שיתנו לכם את המשכורות, מה זה יעזור? זה רק ייתן לכם אפשרות לא לפטר את האנשים, שזה בסדר.

גם הארנונה.

אני יושב-ראש התאחדות המלונות בטבריה, אבל אני אדבר בשם כל הגליל. אין לנו איך לגמור עוד שבוע. אנחנו חיינו מהשוטף אחרי חמש שנות משבר קשות ביותר, כשהדבר היחיד שניסו לסייע לנו בו זה הלוואות בערבות מדינה, שאנחנו מחזירים אותן. הבנקים עטו עלינו, ואנחנו במשך שנה מחזירים את ההלוואות האלה בעיצומו של המשבר. אין לנו שבוע לגמור. עצרנו את כל התנועה של הצ'קים שנתנו, כי אנחנו חיים מהשוטף. אנחנו חיים מהשוטף. אין הכנסות, יש היום רק הוצאות. כשאומרים שיחזירו את העובדים לעבודה, לאן יחזירו אותם? מה יעשו איתם?

לכן שאלתי את השאלה.

אני רק רוצה להעיר הערה. יש עכשיו דיון לגבי האשראי. אני תמכתי בזה, אבל לאור המצב צריך עכשיו לעשות תקנות מסוימות. קודם כל לג'קי מצא מגיע שאפו, החבר'ה שם עושים עבודה יוצאת מן הכלל. אבל הוסבר כאן שלציבור בעורף, בגליל וחלק בדרום, ברור לחלוטין שבחוק הנוכחי לגבי - - -

אין חוק.

למדתי שכשמישהו רוצה לבצע, כל מה שהוא צריך לעשות - מכיוון שיש בעיה גיאוגרפית - זאת בעיה של זמן. אני לא יודע כמה זמן רוצים להמשיך את המבצע הזה. מכיוון שחלק מהעסקים האלה יקרסו, ברור שלרוב הצימרים והתיירות בגליל כבר לא יהיו עסקים יותר, ולכן הנזק העקיף הוא משמעותי. לדעתי, צריכים לשבת שלושה עורכי דין עם הצעה לסדר, שירחיבו את התחום שעליו יחולו הפיצויים. הבעיה רק תקציבית ולא חוקתית, כי אפשר לשבת מייד ולפתור אותה עם עורכי דין.

אין בעיה משפטית.

לגבי הבעיה התקציבית, יש עודף תקציבי אדיר. מעולם - אני חושב ששנים רבות - לא היה עודף תקציבי כמו שיש עכשיו. האם אנחנו רוצים שרגע אחרי המלחמה הרבה אנשים ירוצו מפקיד לפקיד כשהעסקים שלהם ייפלו, או שנעביר עכשיו תקנה שננסח אותה בוועדת הכספים, תקנת חירום עם הרחבה, ויגידו לשרי העבודה ולנו להצביע בעדה - השר לגמלאים רפי איתן רוצה להראות לגמלאים - ויפתרו את הקשר הגורדי הזה, כי המטרה כרגע היא להרחיק את רוע הגזירה, שהזמן יעבור. הבעיה תחיקתית. יש פה מספיק עורכי דין שיכולים לשבת תוך שעה ולמצוא את הרחבת האזור. את זה צריך לבצע ביחד.

כדי לקצר את התהליך, לא צריך להושיב ועדה. יש תקנות שבשנת 2000 יושמו לכל הענפים: הוראות ביצוע מיסוי מקרקעין תקנות מס רכוש וקרן פיצויים נזק עקיף ליישובי ספר בקו העימות. הכריזו על זה אז.

לא צריך ועדות, צריך להושיב שלושה אנשים.

אני רוצה להציע הצעה לסדר. אני מציעה שוועדת הכספים תקרא לשר האוצר להודיע על הרחבת קו העימות.

אבל אלה ההחלטות שהוועדה תקבל היום, זאת לא הצעה לסדר.

יש לי הצעה קונקרטית לסדר.

ההצעה לסדר היא הצעה לא לנושא על סדר היום. זה הסיכום שתכננתי לסכם כרגע. סיכום הוועדה הוא שאנחנו קוראים לשר האוצר, ולכן זאת לא הצעה לסדר. ביקשו את זה ממני.

אם זאת ההצעה שלך, אדוני יושב הראש, אני מברכת עליה, אבל אני רוצה להוסיף שתי הסתייגויות: אחת - שזה יחול על כל היישובים הפגועים פלוס רדיוס מסוים סביבם, והשנייה – הסתייגות שגם לכשיוסר מצב קו העימות, הוא לא יוסר מהיישובים שכרגע חלים עליהם כל הכללים של קו עימות, קרי: יישובים הם תשעה קילומטר מדרום לקו העימות.

אני אעשה את זה מעט אחרת, ואני חושב שאני מייצג את כולם בזה.

אני מקבל את ההצעה שלך, אדוני יושב הראש. צריך להוסיף לה נקודה אחת.

ההצעה היא שוועדת הכספים קוראת לשר האוצר להכריז על כל היישובים שנפגעו. אם נצטרך, חלילה וחס, להוסיף עוד יישובים שלא נפגעו עד רגע זה והם חלילה וחס ייפגעו בעתיד, גם הם צריכים להיכלל בהכרזה ששר האוצר יכריז כקו עימות, עם כל ההשלכות של זה. זה סיכום הביניים היום לקראת הדיון ביום רביעי.

וזה ברור מאוד, שזה כולל גם את יישובי הדרום.

כן.

אתה אומר נפגעו. השאלה היא אם הם נפגעו - - -

סתם נפגעו, זאת ההחלטה - - -

אני מקבל את ההצעה שלך, אדוני יושב הראש. הזכירו את התקנות של שנת 2000.

היו תקנות הוראת שעה בשנת 2000.

שהתייחסו לכל הענפים.

ועדת קפלן, למי שזוכר.

יש כאלה שעדיין רצים אחרי הכסף משנת 2000. אני חושב שצריך להגיד באופן מאוד ברור - לפחות אני מביע את דעתי - שצריך לפתוח מסלולים ירוקים רחבים, גם במחיר פיצוי שלא יהיה עד השקל האחרון. יש עדיפות לסיים את העניין מהר וקצר, על פני הדקדקנות, וזה נכון לשני הצדדים. כולם החמיאו לג'קי מצא. כשמתחילים לעסוק בטפסים, רואים שעד היום יש ערעורים לגבי שנת 2000.

אתן לך דוגמה. ידוע לי על בית כנסת בצפת, שאף אחד לא היה בו, ולכן לקחו ממנו את המזגנים. האם זה כלול בביטוח או לא? מי ישלם את זה? הוציאו את המזגנים. האם זה כלול בביטוח? נכון שמציבים שומר בכל בית שנפגע, אבל יש אנשים שעוזבים את חיפה ואת כרמיאל, כי הם מפחדים, ופתאום יש להם "אורחים" בלילה. מי משלם עבורם? לכן יש דברים שאנחנו עוד צריכים לבדוק. לא רציתי היום להרחיב. נמשיך את הדיון ביום רביעי. אם נצטרך, נקיים דיון מיוחד בשבוע הבא גם על המשך הנושאים, כדי לראות בדיוק איפה הבעיות, איפה הקשיים ומה לא הגיע לידי פתרון. לכן היום אפשרתי פחות לחברי הכנסת לדבר.


תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:25