PAGE
25
ועדת הכספים

24.7.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ח בתמוז תשס"ו (24 ביולי 2006), שעה 10:00

התקציב לשנת 2007

חברי הוועדה: יעקב ליצמן
- היו"ר

חיים אורון

אבישי ברוורמן

מגלי והבה

שי חרמש

דוד טל

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

סופה לנדבר

אורית נוקד

סטס מיסז'ניקוב

יורם מרציאנו

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

שאול מופז

- שר התחבורה

גדעון סיטרמן
- מנכ"ל משרד התחבורה

שלמה בוחבוט
- מ"מ יו"ר מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו

- סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

סמי בר-לב

- ראש מועצת קצרין

טמיר כהן

סמדר אלחנני

תמר פוליבוי

התקציב לשנת 2007

בוקר טוב רבותיי, אני פותח את הישיבה. יש לנו היום ישיבה ארוכה מאוד. אנחנו נתחיל עם תקציב משרד התחבורה. אני מברך את שר התחבורה, שאול מופז, שהוא הראשון מבין המשרדים שהבאנו לכאן לקראת תקציב 2007. כמו כן, אני גם מברך את המנכ"ל, גדעון סיטרמן. אני מאחל לכם הצלחה מרובה. אני בטוח שאתם צריכים את זה. אנחנו רוצים מאוד לראות את התקציב שמוקצב לתאונות דרכים ולרכבת. אני בטוח שהשר יתייחס לדברים, ולכן אני אקצר. לפני כן יש הצעה לסדר.

אדוני יושב הראש, לאור המצב שהמדינה נמצאת בו, התקיים דיון על הרשויות, שבהן עובדים לא קיבלו משכורות במשך שבעה חודשים, שמונה חודשים. אני רוצה לציין במיוחד את אותן רשויות, שהיום נמצאות תחת אש, תרתי משמע. אצל חלק מהרשויות יש אפילו נפגעים. בחלק מהרשויות לא מפנים זבל, שלא לדבר על האוכלוסייה שפונה לרשויות. הובטחו תשובות של משרד הפנים ושל משרד האוצר. הרשויות שלא משלמות משכורות זאת הנקודה הכאובה ביותר היום. אחרי כל הפניות, משרד הפנים אמר שהוא מוכן לשלם משכורת אחת ושמונה או שבע משכורות - עדיין חלק גדול מהרשויות לא מתפקדות. אנחנו צריכים לקבל החלטה, שלא להמשיך את אותה מצוקה של ראשי רשויות. אנחנו מדברים על עורף חזק, שצריך לתת גיבוי להחלטות הממשלה. לכן אני רוצה לשמוע תשובות והחלטה, שהוועדה תזמן את שר הפנים או מי מטעמו, שייתן לנו תשובות.

הרי דיברתי עם שר הפנים בשבוע שעבר. אחרי הדיון על תקציב משרד התחבורה יתקיים עוד דיון. ביום רביעי נסייר בכרמיאל, בעזרת השם, עם כל הרשויות. אז נעלה את הנושא הזה.

אני מציע שאדוני יזמין לסיור שלנו ביום רביעי את מנכ"ל משרד הפנים ואת מנכ"ל משרד האוצר.

אני הזמנתי את רענן דינור. אני מקווה שהוא יגיע לכרמיאל.

תזמין גם את מנכ"ל משרד הפנים.

אתה צודק, אבל אני לא בא להתחרות עם ועדות אחרות. בהתחלה הזמנתי את רענן דינור וועדות אחרות הזמינו אחרים. אתה יודע מה? נשקול את זה.

ואדוני יהיה?

אני אהיה, בעזרת השם.

השם יעזור, ואנחנו נעזור לו, אלה דברים שהוא משאיר לנו...

אני רוצה להעיר הערה קצרה לסדר, שאם לא אנסח אותה נכון מבחינה פורמאלית, אולי ידידי עורך הדין רובי ריבלין יעלה אותה. אני רואה שחלק מהחברים מסיירים בצפון. אנחנו מסתכלים על מצב הרשויות. יושב פה ידידי סגן ראש הממשלה.

יש לו עוד כמה תארים חשובים.

שאול מופז לא צריך שאתן לו תארים, שאול מופז זה שם בפני עצמו. בכל מקרה, אם לא נכריז ונפעל דרך כאן ללחוץ על הממשלה, שתהיינה תקנות לשעת חירום, לא נדאג לאותו ציבור שנותן את החוסן הלאומי. אנחנו צריכים לקחת כאן מנהיגות כדי לפתור את זה. מבחינה פורמאלית, תגיד לי מה לעשות.

בעוד שעה יהיה על זה דיון.

קודם כל, אני מוחה בתוקף על כך שאתה אומר שאין לנו מנהיגות...

יהיה דיון בשעה הבאה על ההשלכות הכספיות של שעת החירום.

אני מבינה שיש הרבה הצעות מפוזרות, שהן לא רעות כל אחת כשלעצמה. יש הצעת חוק טובה של השר אלי ישי. יש איזו יוזמה של השר יצחק הרצוג. יש הידברות בין המעסיקים לבין ההסתדרות. יש כבר מענק של 50 מיליון שקלים לרשויות. אגב, מאוד מעניין אותי לדעת על פי איזה קריטריונים המענק יחולק.


כאן אני מצטרפת לעניין ההכרזה על מצב חירום, שכרגע על פניו עולה שהוא היחיד שבאופן מבני נותן מענה לכל הבעיות גם יחד. הייתי מאוד רוצה לזמן את כל הגורמים הנוגעים בדבר, כדי שלא יטפטפו לנו טיפה מפה וטיפה משם וכל מיני פתרונות מקומיים, אלא איזשהו פתרון מבני כולל, כדי שנדע שהמדינה לוקחת אחריות על המצב.

יש הרבה בעיות, צרות ובלגן, כצפוי במצב כזה, למשל מי דואג לאוכל לזקני צפת? כולם ברחו משם והזקנים נשארו שם, האם מישהו דואג להם? לכן אני לא אעלה את הדברים עכשיו. נקיים על זה דיון בעוד שעה וחצי. לאחר שנסיים את הדיון על משרד התחבורה, נדבר על דברים אחרים.

בוקר טוב לכם. אנחנו מציגים כאן, למעשה, את המדיניות של המשרד, את המטרות ואת היעדים העיקריים. מונחות לפניכם חוברות, וזה גם מופיע בשקופיות על המצגת. מעבר למטרות וליעדים, יציג פה גם המנכ"ל את ההתפתחות של ענף התחבורה והבטיחות בדרכים, בפרויקטים העיקריים לשנים 2006-2007.


מדיניות המשרד - וזה אולי הנושא המרכזי שאני עסקתי בו בחודשיים האחרונים מאז נכנסתי לתפקיד הזה - היא בראש ובראשונה לעסוק בנושא תאונות הדרכים. על כן יצאנו לסיום החקיקה, שנוגעת לעניינה של הקמת הרשות הלאומית כרשות סטטוטורית לבטיחות בדרכים. הרשות הזאת תחל את עבודתה, בעזרת השם, בינואר 2007, כרשות סטטוטורית. כרגע אנחנו בעיצומה של הכנת תוכנית לאומית בכל סוגיית הבטיחות בדרכים. אני מקווה מאוד, שאכן נוכל לראות כבר השנה, אבל במיוחד בשנה הבאה, צמצום בהיקף של הקטל בדרכים.


הנושא השני הוא עדכון ויישום של תוכניות רב שנתיות לפיתוח תשתיות תחבורה. מדוע זה עדכון? מכיוון שיצאו לדרך עם תוכנית רב שנתית. בחלקה היא לא הייתה ריאלית מבחינת תקצוב, ובחלקה היא גם השתנתה לאור הקיצוצים שחלו השנה וקיצוצים שככל הנראה יהיו בשנה הבאה. על כן אנחנו נידרש גם לעדכן וגם ליישם את התוכנית הרב שנתית, שנוגעת לפיתוח של תשתיות התחבורה במדינת ישראל.


הנושא השלישי בסדר החשיבות שלו זה כל סוגיית מדיניות התעופה והשמים הפתוחים. היום מנהל התעופה לא מסוגל לעמוד מאחורי יישום המדיניות הזאת, ונדרשת הקמה של רשות, בעלות של 50 מיליון שקל. מתוך זה 25 מיליון שקל התחייב האוצר לתקצב, ו-25 מיליון נוספים יהיו באמצעות אגרות. הקמת רשות התעופה תאפשר ליישם את המדיניות של שמים פתוחים, שמשמעותה תחרות והורדת מחירים. זה יהיה מהלך לא קל עבור חברות התעופה שלנו, אבל אני חושב שזה דבר שיתרום בצורה משמעותית גם לסוגיית פיתוח התיירות וגם בכל מה שקשור לטיסות שבהן ישראלים טסים ברחבי העולם. על כן, מבחינתנו מדיניות התעופה של שמים פתוחים זה הנושא השלישי בסדר העדיפויות.


הנושא הרביעי הוא כל סוגיית ביצוע שינויים מבניים בענף התחבורה. אני חייב לומר לכם, שבהרבה נושאים תחבורתיים שנוגעים למתן שירות לציבור בישראל אנחנו נמצאים בפיגור של בין 20 ל-25 שנה מול המדינות של ה-OECD או המדינות המפותחות. אנחנו נעבור על חלק מהשינויים הללו. זה נוגע לכל סוגיית הרישוי, זה נוגע לכל הסוגיות האחרות שבהן הציבור בישראל נפגש עם אגפים או ענפים של משרד התחבורה.


התחום הנוסף הוא גיבוש של תוכניות כוללות לכלל ענפי התחבורה.

אבל מה אומר הפיגור הזה?

אם היית מגיעה למשרד הרישוי, אני מעריך שהיית מקבלת חום כמוני. זה משרד שהוא מתקופת האבן. זה משרד ישן, שיושב על 70 דונם אדמה, שהיא מהאדמות היקרות ביותר במדינת ישראל בין חולון לתל אביב. ביקרתי בו לראשונה בחיי והזדעזעתי, כיצד כל נהגי המוניות יושבים מול דוכן אחד וצועקים וצורחים, כיצד כל נהגי התובלה רצים מדוכן לדוכן. דרך אגב, בחדר על יד גם נבחנים במבחן התיאוריה. בחוץ מסתובבים על המגרשים אופנועים ומכוניות.

ואיפה כל המאכערים?

וכל המאכערים למיניהם. אנחנו רוצים לצאת משם ולתת את האדמה הזאת למשרד האוצר. זאת אדמה יקרה מאוד, שהעלות שלה היא בסדר גודל של כמה מיליארדי שקלים. אני מבקש למחשב את כל מערך הרישוי במדינת ישראל. לדעתי, זה יצמצם עד כדי 50% את הצורך של הציבור להגיע למשרד הזה. אפשר לעשות את זה באמצעות מחשוב, אינטרנט או כל דבר אחר, ולתת שירות נורמאלי באחד הבניינים היותר מסודרים במדינת ישראל. זאת דוגמה אחת. יש לנו דוגמאות רבות. אנחנו רוצים להוציא גם את מבחני התיאוריה לשוק האזרחי כ-OUTSOURCING וגם לקבוע מדדים חדשים לכל מערך מבחני הנהיגה במדינת ישראל.

יש לנו דיונים מעמיקים על המילה OUTSOURCING ומשמעויותיה. זאת נשמעת מילה מאוד יפה, אבל בדרך כלל מאחוריה עומדים מאחוריה פיטורים של עובדים קבועים והעסקת עובדים זמניים.

צמצום לוחות זמנים לביצוע משימות וצמצום הבירוקרטיה. אני חייב לומר לכם, שנחשפתי לראשונה לרמת בירוקרטיה, שלא ידעתי שהיא קיימת במדינת ישראל בהיקפים האלה.

אתה חושב שמשרד התחבורה הוא הכי גרוע?

לא, זה לא רק קיים במשרד התחבורה, אבל להערכתי, הבירוקרטיה היא אחת ממכות המדינה שלנו. קשה מאוד לקדם נושאים ועניינים, בגלל היקף האנשים שמעורבים בכל תהליך ותהליך, שיכול להסתיים בלוחות זמנים הרבה יותר זריזים. אני אתן לכם את הדוגמה של ההפרדות המפלסיות ברכבת. מעורבות בזה לפחות חמש ועדות, ויש הפרדות מפלסיות, שהתוכניות של ההפרדה הוגשו לפני כמה שנים והבעיה הסטטוטורית מעכבת את הקמת ההפרדה המפלסית כבר שש, שבע ויש כאלה גם שמונה שנים. אני החלטתי, בשיתוף פעולה עם שר הפנים וראש הוועדה העליונה לתכנון, שמאי אסיף, להעביר את זה ממונחי שנים למונחי חודשים. אני מקווה מאוד, שלמשל את ההפרדות המפלסיות נוכל לסיים תוך שנתיים במציאות שבה רובם מעוכבים כבר קרוב לחמש, שש, שבע ושמונה שנים.

נחוקק לך חוק, ותוכל לעשות את זה בארבעה חודשים.

אנחנו הולכים גם לחקיקה בעניין הזה.

חבר הכנסת רן כהן ואני כבר הגשנו הצעת חוק פרטית.

טוב מאוד.

זה לגבי הנושאים של בירוקרטיה ואותם צווארי בקבוק, שמונעים מאתנו להתקדם וגם לגבי צמצום לוחות זמנים בכל מה שקשור לקידום תשתיות התחבורה במדינת ישראל. גם כאן, לצערי הרב, אני יכול לומר, מתוך לימוד, שאנחנו גם בנושא המסילתי וגם בנושא של תשתיות התחבורה במדינת ישראל נמצאים בפיגור יחסית גדול. גם במה שנסלל, למשל בתשתיות המסילתיות, הנושא הבטיחותי לא בא על פתרונו תוך כדי סלילת המסילות, אלא אנחנו היום נחשפים לבעיות הבטיחות. לכן אני גם הנחיתי את רכבת ישראל לא לסלול אף קילומטר מבלי לתת את הפתרון הבטיחותי בסלילה העתידית.


היום יש במדינת ישראל כ-800 קילומטר מסילה, וחלק גדול ממעברי דרך מסילה, שזה סדר גודל של כ-100, אנחנו צריכים לפתור. את חלקם אנחנו נסגור ולחלקם ניתן פתרון דו-מפלסי.


מכאן לפירוט של הנושאים עצמם. הנושא הראשון זה הבטיחות בדרכים ומאבק בתאונות דרכים, יישום התוכנית הרב-שנתית לבטיחות. אנחנו הצלחנו להעביר בתחילת החודש את חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הוא אושר, והרשות החדשה תחל לפעול החל מינואר 2007.

למעשה, הממשלה אישרה את הקמת הרשות ביולי 2005, והנושא לא התקדם מכיוון שהיה ויכוח על סוגיית התקציב, האם 9% אגרה או תקציב ממשלה. אני סברתי שאם זה נגע מדינה וזה חייב להיות יעד לאומי של מדינת ישראל, התקציב צריך לבוא מתקציב המדינה, ובסופו של דבר, לאחר דו-שיח עם האוצר וגיבוי של ראש הממשלה, הגענו למציאות שבה תקציב הרשות ב-2006 יעמוד על 360 מיליון שקל ועל תוספת של 200 מיליון לבסיס התקציבי של 160 מיליון שקל שקיים היום, ב-2007 על 400 מיליון שקל ובשנים 2008-2010 הוא יעמוד על 550 מיליון ש"ח בכל שנה.


אני מאמין שעד 2010, על פי דוח שיינין, אפשר יהיה לצמצם עד ל-30% את היקף הקטל בדרכים, ואנחנו במסגרת התוכנית - שהיא אולי תוכנית יותר רחבה ומקיפה ממה שדוח שיינין יצא איתה לדרך או הביא להצבעה - גם רוצים להגביר את המודעות ואת הפעילות של ראשי הערים ושל הערים בכלל הרשויות במדינת ישראל. כ-38% מהנפגעים ומההרוגים הם הולכי רגל, והולכי רגל הם בעיקר בערים. עד היום ההשקעה התשתיתית המשמעותית בנושא בטיחות ומתן כלים וסמכויות לראשי הערים באזורי השיפוט שלהם לא באה לידי ביטוי. אנחנו מקווים להעביר גם את התקציבים וגם לחייב את ראשי הערים לחזק את המודעות בכל הנוגע לסוגיית הבטיחות בערים עצמן, מעבר לרשימה ארוכה מאוד של נושאים, שאנחנו מטפלים בהם, החל מחינוך, דרך הסברה, אכיפה, הצלה, צווים, תקנות וחוקים נוספים, שאני מקווה מאוד שנשלים אותם.

חינוך ישיר זה בפיקוח המשרד או באמצעות משרד החינוך?

זה יהיה באמצעות משרד החינוך, אבל זה יהיה בפיקוח שלנו. אתמול שוחחתי עם שרת החינוך. הכוונה שלי היא שהנושא יעלה בכיתות י"א. מבחינתי, מי שלא יעבור את הבחינה הזאת, לא יוכל לגשת למבחן התיאוריה. זאת תהיה ההתחלה. יש לנו עוד הרבה מאוד נושאים, שאנחנו כרגע בהליכים של חקיקה, שקשורים גם לסוגיית הבטיחות של הרכב וגם לנהגים עצמם, כשהכיוון הוא לבטל את שיטת הניקוד הקיימת, ולהוביל למציאות שבה רכב שלא תקין, מורידים אותו מהכביש, ונהג שהוא עבריין תנועה וצובר כך וכך נקודות, רשיונו יילקח ממנו. הדרך היחידה לקבל שוב רשיון היא לעבור את התיאוריה ואת הטסט מחדש. אני מקווה שנוכל ליישם את זה כבר בשנה הבאה.


לגבי השינויים המבניים, אנחנו מדברים על הקמת אגף במשרד התחבורה לרגולוציה בתחום הרכבות והמסילות. כשהקימו את רכבת ישראל, לא קם שום גוף רגולטיבי במשרד התחבורה, שמפקח על הנעשה בתחום הרכבת, למשל: באיזו מהירות תיסע הרכבת? איזה קרונות יירכשו? כיצד מסמיכים נהג קטר?


בעוד שיש פיקוח רגולטיבי על כל סוגיית קבלת רשיון במדינת ישראל, אין פיקוח כזה על נהגי הקטרים ועוד שורה ארוכה מאוד של נושאים שקשורים לרכבת ישראל. אנחנו מבקשים ממשרד האוצר להקים אגף כזה עם קרוב ל-30 תקנים במשרד שיפקח על הרכבת. יש לנו בעיות ארגוניות, ניהוליות ומקצועיות עמוקות מאוד ברכבת ישראל, שצריך לטפל בהן, וגם בעיות בטיחותיות בתחום של הבטיחות. אני מקווה מאוד שנוכל לגשר על הפערים האלה.

אדם קם בבוקר ומחליט שהוא נהג קטר והוא נהג קטר?

מסמיכים אותו במסגרת רכבת ישראל, אבל אף אחד לא מפקח עליה.

מה ההבדל בין זה שמישהו קם בבוקר ואומר שהוא ראש ממשלה?

הנושא הבא זה יישום תוכנית להכשרת מומחים בכל נושא התחבורה. לצערי הרב, גיליתי לא אחת במקומות מסוימים, שבמקום שיישבו מומחים בנושא התחבורתי, יושבים אנשים שהם בעלי תארים כאלה ואחרים או מינויים, ולא אנשי מקצוע שיכולים לתת את השירות המקצועי לטובת אותו נושא ולטובת האזרחים שמשתמשים באותה תחבורה.


בנמלים, כפי שאתם יודעים, הייתה רפורמה. הרפורמה הזאת היא חצי הריון, היא לא לכאן ולא לשם.

אתה יכול לפרט על חצי ההריון הזה בנמלים?

זאת ההיסטוריה, ואנחנו מסתכלים על העתיד.

אני מסתכל על העתיד לאור לקחי העבר.

על מנת ליצור תחרות, בכל נמל משלושת הנמלים קם דירקטוריון, יושב ראש דירקטוריון ומנכ"ל שהיה גם קודם. את רשות הספנות והנמלים הפרידו לשני גופים: חברת נמלי ישראל, שאחראית על התשתיות בנמלים ורשות הנמלים, שהיא הרשות הרגולטיבית בכל נושא הנמלים במדינת ישראל.


מה לא קרה? לא קרתה תחרות, בסופו של דבר. צריך להוריד גם את העלות וגם לייעל את מתן השירות למשתמשים בנמלי ישראל לכל חברות הספנות ולכל המובילים למיניהם. צריך לזכור ש-98% מכלל המטענים המגיעים למדינת ישראל מגיעים דרך הנמלים. אנחנו רוצים קודם כל ליישם את מה שהתחייבו לגבי העובדים וגם לגבי הנמלים, שעדיין לא הסתיים על פי הרפורמה לפני שנתיים. הדבר השני הוא לקדם את הצעד הבא, כלומר: להחיל את הנושא התחרותי בנמלים עצמם, שלא תהיה חברה אחת בלבד בכל נמל ונמל, ושהתחרות תהיה בתוך הנמל עצמו מול חברות שונות גם בין הנמלים עצמם. זה צעד לא פשוט, שצריך לעשות אותו מאוד מאוד בזהירות בשיתוף עם ועדי העובדים, אחרת אנחנו עלולים להיגרר למצב שבו הנמלים בישראל ישותקו.


לגבי השינויים המבניים בתעופה האזרחית, דיברתי בתחילת דבריי על הקמת רשות לתעופה אזרחית, במקום מינהל התעופה האזרחי. החוק הזה אושר במאי 2005. תחילת פעילות הרשות תהיה החל מינואר 2007. המימון הוא 50 מיליון. מדובר על תקציב מדינה של 25 מיליון ועוד תקציב של 25 מיליון, על חשבון אגרות, וזה עוד צריך לעבור את אישור ועדת הכלכלה בכנסת.


לגבי השירות המטאורולוגי ואגף מערכות מידע, העברה לגורמי חוץ, זה דבר שהוא כבר בתהליך. שינוי נוסף זה שיפור רמת השירות לאזרח בתחום רישוי רכב ונהגים. חלק מזה אתם יכולים לקרוא בחוברות. אני חושב שלא צריך להרחיב בעניין הזה מעבר למה שכתוב כאן.


סוגיית צמצום לוחות זמנים לביצוע משימות וניצול נכון של המשאבים, תכנון ועשייה במקביל, זה נושא שאני מנסה להטמיע במשרד, כי לוחות הזמנים שבהם תשתיות תחבורה בישראל קמות ונבנות מפגרים משמעותית משאר מדינות העולם. יתרה מכך, אנחנו מוציאים כסף, והניצול שלו הוא לא יעיל. ככל שאנחנו נקדים להשלים פרויקטים לאומיים, החל מהרכבת, דרך חוצה ישראל והרכבות הקלות, כך נקל גם על המשתמשים בתחבורה הציבורית, כך גם נוסיף לכלכלה של מדינת ישראל וכך גם נפחית את היקף התאונות. לכן גם אחת הבקשות שלנו ממשרד האוצר זה להגדיל תקציבים, ככל שהיכולת של הקבלנים במדינת ישראל בכל התחומים האלה אפשרית, לקדם את הפרויקטים הללו ולקבוע להם לוחות זמנים יותר קצרים וכן לבצע עבודה במקביל, כאשר נכנסים לכאן נושאים תכנוניים, סטטוטוריים ומכרזיים. לעניות דעתי, אפשר לצאת במקביל בשלושת הצירים האלה, או כמעט במקביל, על מנת להגיע לסף של תחילת עבודה מוקדם ככל האפשר ולקבוע לוח זמנים של סיום עבודה במכרזים השונים, כאשר הדגש הוא שבחלק מהפרויקטים העבודה תיעשה בשתי משמרות. כך אפשר יהיה לקצר משמעותית את לוחות הזמנים של תשתיות בתחבורה במדינת ישראל.

את המודל הזה, למשל, אנחנו הולכים ליישם בבנייה של ההפרדות המפלסיות בסוגיית הבטיחות ברכבת. נשתדל לעבוד במקביל בשלושת הצירים הללו, על מנת לקצר את ההקמה של ההפרדות המפלסיות.

האם זה יהיה מודל קבוע?

אני מקווה מאוד שנוכל גם לעגן אותו אחר כך בחקיקה.

כי יש בעיה ליצור מכרז לפני שיש תכנון.

נכון. יש שני שלבים בתכנון. אתמול קיבלתי שיעור פרטי, כיצד מתכננים מחלף. אפשר לצאת למכרז עם עיקרי התכנון, וכאשר במכרז מופיעים עיקרי התכנון, עם הערה שיתלווה לזה גם תכנון מפורט, זה דבר מקובל שיכול לעבור במכרזים. אנחנו נידרש לקדם את זה בחקיקה, כי אם הצלחנו לקבל את האישור הסטטוטורי במונחים של חודשים היום לגבי ההפרדות המפלסיות מול מונחים של שנים, אתם יכולים להבין מה המשמעות של זה לגבי שאר הנושאים. אפשר יהיה לקצר לוחות זמנים באופן משמעותי.


אינטגרציה בתחום התחבורה – זה כתוב בשורה אחת, אבל יש לזה משמעות גדולה מאוד. היום יש רכבות ויש אוטובוסים, ולא תמיד אותה חצי שעה שמצמצמת את זמן ההגעה, לדוגמה מחיפה לתל אביב, מנוצלת עד תום, כלומר: האוטובוס לא זמין ואז צריכים להמתין עוד חצי שעה להגעת האוטובוס, וכנ"ל לגבי רכבות אחרות כאשר תהיינה.

צריך לסנכרן את לוחות הזמנים וגם את הזמינות של אותם אמצעי תחבורה באופן אינטגרטיבי, כך שהאזרח יוכל לצמצם למינימום את מועדי ההמתנה שלו במעבר מכלי תחבורה אחד לשני. יהיה לו כרטיס חכם, שהוא יוכל להשתמש בו גם ברכבת הקלה, גם באוטובוס וגם ברכבת. באופן הזה יינתן השירות המיטבי לאזרח.


לגבי עדכון ויישום תוכניות עבודה רב שנתיות, לצערי, בגלל המציאות השנה בכל נושא הבחירות ואישור התקציב, נוכל לעשות את זה בספטמבר. לוח הזמנים הנכון הוא בדרך כלל ביוני. את האישור נעשה בספטמבר, כך שעדיין אפשר יהיה ליישם חלק מתוכניות העבודה של השנה וגם לממש את תוכניות העבודה לשנת 2007, כך שיוכלו לצאת למכרזים עד דצמבר, ומינואר יוכלו להתחיל לעבוד.

מדוע עוכבו העבודות העיקריות בקטע 18? המשרד של אדוני ביקש מאתנו, בשבתי כחבר ועדת כלכלה, להריץ ולקדם את זה.

יש שם סוגייה של קברים.

אתה שואל אותו?

כן, לא הכל אני יודע.

אני מבקש לרכז את כל השאלות בסוף. קודם נאפשר לשר לסיים את דבריו, ואחר כך נעבור למנכ"ל ולחברי הכנסת.

אנחנו גם צריכים לצמצם את הבירוקרטיה במשרד עצמו מול האזרח. בכוונתי בחודש ספטמבר לצאת לביצוע של סדנה ארגונית במשרד התחבורה, כך שהמשרד יותאם למשימות שמוטלות עליו וגם לתחומי האחריות שלו. היום עדיין מבנה המשרד לא מותאם לכך.


לגבי כל סוגיית התוכנית עצמה והתקציבים וכן ההתפתחות של ענף התחבורה, המנכ"ל גדעון סיטרמן, ייתן את הסקירה. אומר בגדול, שבכוונתנו לבקש הקדמה של חלק גדול מאוד מהתקציבים הללו, על מנת לצאת לדרך, באופן שבו נוכל להקדים את המימוש של כלל התוכניות: התוכניות המסילתיות, התוכניות של הכבישים הבין-עירוניים, התוכניות של הבטיחות וגם התוכניות הקשורות לשינויים הארגוניים.

אני אכנס יותר לפרטי האגפים השונים ואעשה זום על המגזרים השונים בענף התחבורה. ממולכם השקף שמציג את התפתחות המשתנים הכלכליים הכלליים משנת 1990 עד 2005. האוכלוסייה גדלה ב-50%, התוצר הלאומי הגולמי עלה ב-83%. מול זה המשתנים התחבורתיים. אתם רואים איך כתוצאה מעליית התוצר הלאומי הגולמי מספר כלי הרכב עלה, מעבר לעליית התוצר הלאומי הגולמי. תנועת המטענים בנמלי הים עלתה, כתוצאה מעליית התוצר הלאומי הגולמי, אבל אתם רואים עד כמה המשק שלנו תלוי בייבוא ובייצוא. בימים האלה, כשאנחנו נמצאים תוך כדי לחימה, יש לזה חשיבות גדולה.


הישראלי צרכן של חוץ לארץ, וגם זה נותן מדד על איכות החיים. מספר הנוסעים בטיסות לחוץ לארץ עלה בצורה דרמטית גם פנימה וגם החוצה. יהיה לזה ביטוי בתהליך קבלת ההחלטות במשרד התחבורה לגבי יישום מדיניות השמים הפתוחים.

כמה היה תקציב הפיתוח ב-1990 לעומת תקציב הפיתוח היום?

חבר הכנסת ריבלין שואל על תקציב הפיתוח של המשרד. קיבלתי את החומר של הכנסת היום. אנחנו נעבור על זה, ואם יש לי הערות, אני אומר אותן.

מספר כלי הרכב עלה ב-100% ומספר צירי התנועה פחת ב-30%, כי למשל לא נוסעים יותר לחברון מירושלים.

כשאנחנו מדברים על השקעה בפיתוח התחבורה - ולוועדה הזאת משקל רב גם בתהליך עצמו - אומנם סדרי העדיפויות נקבעים בממשלה, אבל אני חושב שלוועדת הכספים יש יכולת להשפיע.

אנחנו רק תוקעים.

זה גם סוג של השפעה, השאלה את מי תוקעים.

לא את יהדות התורה.

הפעילות התחבורתית מחייבת הגדלה מסיבית בפיתוח התחבורה. הפועל היוצא זה הקדמת התקציבים הרב-שנתיים. אם בפועל אתה חושב שאתה צריך לסלול כביש או מסילה, או לפתח פיתוח שמייצר בטיחות יתר מבחינה מקצועית, חבל לבזבז זמן, צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. על המתח הזה כמה יותר מהר אנחנו חיים בדיון מקצועי, מול האוצר כמובן. אבל יש גם לזה פתרונות ואנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. אנחנו צריכים להגביר את שיתוף הפעולה עם הסקטור הפרטי, שיודע למנף ולעשות דברים מהר יותר.

אין ספק שהשקעות בפיתוח תחבורה נותנות מענה לכמה פרמטרים, שלדעתי אין חילוקי דעות לא קואליציוניים ולא פוליטיים לגביהם. זה אחד מאבני היסוד של מדיניות הממשלה הזאת. אחד מהם זה קירוב הפריפריה למרכז. זה מייצר שוויון הזדמנויות לצמצום הפערים החברתיים, הן בתעסוקה והן בחינוך. בלי שנפתח תהליך של תנועה מהירה, יעילה ועניינית מהפריפריה למרכז, לא נוכל לקדם את אותן שכבות בפריפריה.

כל זמן שבמקביל בפריפריה נבנה מרכזי תעסוקה.

כולם צריכים לזכור שללמד אפשר בבאר שבע ולנסוע מהר לתל אביב. זה עוד לא עבד הפוך. כרגע אפשר לנסוע מתל אביב כדי לעבוד באינטל, אבל לא עוברים בינתיים לקריית גת.

לפחות אל תבוא בטענות לשר התחבורה, הוא לא אשם בזה.

אני בא בטענות לחד-צדדיות. אל תגן כל כך על הממשלה מהבוקר עד הערב, מה קרה?

חבר הכנסת חרמש, לקחת ברצינות את העניין של הקואליציה...

אני לא יודע למה את רומזת. אין בעיה של תשתיות תחבורה בנגב.

עזבו עכשיו, אחר כך אתן רשות דיבור.

אני מודה ליושב הראש על ההגנה, אבל אני לא חש מותקף. אני רוצה לומר עוד שני דברים. השקעה בפיתוח תחבורה מייצרת צמיחה. בנוסף לזה היא משפיעה באופן ישיר על איכות החיים של האזרח.

אתם רואים שקף, שמתאר את הגידול הצפוי בחומש הבא בהשקעות בתחבורה. בחמש השנים האחרונות, 2001-2005, נעשו כמה פרויקטים רציניים, העיקריים שבהם זה טרמינל שלוש החדש בנתב"ג.

זה כולל הרכבת. מה זה אומר בלי הרכבת?

בשקף הבא תראה את זה. אני גם מדבר על כביש חוצה ישראל, שחלקכם הגדול נוסע בו, וקווי רכבת חדשים. יש גם שיפורים והרחבת צירים ראשיים, כמו: נתיבי איילון ומחלפים.

אני נמצא רק חודשיים במשרד. בספטמבר נפגוש את כל הגופים שהם תחת פיקוד משרד התחבורה. אנחנו מקווים לקבל מהם עדכון לתקציב 2006 וניצולו, כדי שיהיה עוד זמן. תמיד יש ויכוח על הניצול, ולכן אנחנו רוצים בזמן לדאוג שהתקציב ינוצל. כל גוף יצטרך להציג את תוכנית הפיתוח ל-2007, כחלק מתוכנית האב הרב-שנתית שלו, ולכן החלוקה הזאת נכונה להיום. היא טרם הדיון הכללי, שייעשה בספטמבר על שולחנו של השר. עשויים להיות פה שינויים. אנחנו נדווח לוועדה, כמובן, אם יהיו שינויים.

השקף הבא מתייחס קצת יותר לשאלת יושב הראש. אתם רואים איך ה-69 מחולקים: תשתית בינעירונית שכוללת רכבת ואת ה-20 מיליארד. שישה מיליארד כבר בוצעו, וה-20 מיליארד שקל הם מעכשיו והלאה. דרכים בינעירוניות, בעיקר באמצעות מע"צ – גם להן מוקצה 20 מיליארד שקל, ולכביש חוצה ישראל, הארכתו לכיוון צפון ודרום – 1.7.

ה-1.7 מיליארד שקל לא כולל את ההשקעה הפרטית?

לא. כל אלה תקציבי ממשלה. 15 מיליארד שקל למערכת הסעת המונים. הכוונה בעיקר לרכבת הקלה.

אלה לא תקציבי ממשלה, אלא גם גיוסים. 20 מיליארד שקל לרכבת זה לא תקציב ממשלה.

ה-20 מיליארד שקל כרגע עומדים בתקציב ממשלה הרשאה להתחייב. זה תקציב מדינה. הרכבת רצתה למצוא פתרון יחד עם האוצר למימון נוסף או מינוף, אבל עדיין לא הגיעו לזה. אני מקווה שיגיע לפתרון כזה. כרגע אנחנו עוסקים בהרשאות להתחייב. זה ההסכם עם הממשלה.

לדעתי יש בעיה בדרכים עירוניות ובבטיחות בתחום העירוני. הבעיה המרכזית באינטגרטיביות ובשילוב כל המערכות, שלרכבת יש תוכנית חומש, למע"צ תוכנית חומש, אבל בקטע העירוני אין תוכנית חומש וחיים משנה לשנה. אנחנו רוצים לייצר תקציב, שיהיה מקביל ברמת החומש והתכנון לבינעירוני ולרכבת. קשה ואסור להתעלם מהצורך של האינטגרציה של כל המערכות האלה. הדבר הזה יקבל ביטוי בספטמבר, כשאנחנו נשנה את העוגה במשקולות או נצטרך להוסיף תקציבים.


בתחום התעופה והנמלים אנחנו רוצים להוסיף שרוול רביעי בנתב"ג. אנחנו רוצים לקבל החלטה לגבי עתיד שדות התעופה הן בצפון והן בדרום. אין ויכוח לגבי הצורך להוציא את שדה התעופה של אילת מהעיר לצורך פיתוחה של העיר, אבל אנחנו מתדיינים כרגע על המיקום הנכון, גם המיקום הגיאופוליטי הנכון מבחינת העתיד. גם לגבי חיפה יש לנו התלבטות. אם אנחנו רוצים לפתח את הנמל, זה יוצר בעיה מול הנמל הקיים היום ומיקומו, ונצטרך לתת על זה את הדעת. נמלי הים הולכים על תוכנית רב שנתית ותוכנית אב להכוונת הפיתוח ל-30 השנה הבאות. כפי שאתם יודעים, נושא נמלי הים בעולם הפך לנושא מוביל בכלכלות הבינלאומיות, והוא יישאר כזה. ככל שהסחר העולמי יגדל, כך נצטרך יותר להשתמש בנמלים, ואנחנו צריכים להתכונן לזה. דרך זה נשלב גם את הצורך בשלב ב' של הרפורמה שהתחילו בה פה. לזה נתייחס אולי בהמשך, אם יהיו לכם שאלות.


השקף שמולכם מתאר את תקציב ענף התחבורה ל-2006. התקציב עצמו של המשרד הוא כארבעה מיליארד פלוס הרשאה של עוד כשלושה מיליארד. ברכבת יש לנו כשני מיליארד. ברשות שדות התעופה - זה עדיין טעון אישור הממשלה, בגלל העיכובים, אבל זה עומד על סדר היום של הממשלה - יש תקציב פיתוח של 374 מיליון מזומן, וחברות הנמלים הציגו לנו תוכניות לרכישות והצטיידות של כ-600 מיליון, כולל גם חברת נמלי ישראל. פה הנגיעה היא לגבי המשך ה-FINE-TUNING של הרפורמה.


השקף הבא עושה זום על התקציב הממשלתי בתוך משרד התחבורה. זה הארבעה מיליארד האלה והשלושה מיליארד הרשאה להתחייב. אנחנו רוצים שכבישים עירוניים לא יעלו כל פעם מחדש, אלא בתוכנית רב-שנתית. אתם רואים פה את מע"צ, שזה החלק הארי, שזה 1.9.

אדוני יושב הראש, אני רוצה להדגיש בפני חברי הכנסת את חשיבות שיתוף הסקטור הפרטי. זה חיוני לקידום ענף התחבורה, כי שם אפשר ליישם את זה בצורה הנכונה ביותר. כאן הפרויקטים גדולים. רק קחו בחשבון, שהפרויקטים שישנו את פני התחבורה בישראל הם קו ראשון של רכבת קלה בירושלים. אנחנו חייבים לייצר תחבורה ציבורית זמינה, נכונה ויעילה, כדי לאפשר לאזרח הישראלי לחיות באיכות חיים טובה יותר. בפעם הראשונה יש לנו גם מתמודדים על מכרז לקו האדום של נת"ע בתל אביב. אני מקווה שתוך חודשיים, שלושה חודשים, יהיה לנו זוכה, אם לא יהיו לנו בעיות משפטיות.


יש כביש רוחב חדש 431 גם בביצוע של הסקטור הפרטי. יש כבר זכיין. היום חותמים על החבילה הפיננסית.

זה יהיה כביש אגרה?

לא, זאת תהיה "אגרת צל", כלומר: ככל שישתמשו בכביש יותר אזרחים, כך הזכיין יקבל כסף. זה כביש שהממשלה משלמת, PFI ולא BOT.

זה ההיפך מכביש אגרה. בכביש אגרה אם יש משתמשים רבים, המדינה לא צריכה לשלם.

זה לא משנה, זה האינטרס של הממשלה שישתמשו בו כמה שיותר. כביש 531 הוא כביש רוחב שיחבר בין חוצה ישראל לבין כביש מספר 2. סוף סוף מתחילים בביצוע מנהרות הכרמל. יהיה לנו נתיב מהיר מנתב"ג לתל-אביב, שמי שירצה ישלם עבורו כסף וייסע בו הרבה יותר מהר. הכסף הזה ייכנס לזכיין לצורך קידום העניין. יש כביש עוקף קריות וכביש חוצה ישראל - הקטע הצפוני. אנחנו שוקלים להציע לאוצר שגם הקטע הדרומי 19-20 יעבור לזכיין חוצה ישראל בגלל יעילות ואחזקה.

מה זה נתיב מהיר לתל-אביב?

מדובר בנתיב מנתב"ג לתל-אביב. אתה תחליט כנהג אם לנסוע בו. אם תמהר, תיסע בו הרבה יותר מהר ותשלם עבור הנסיעה.

נעבור לחברי הכנסת. אני אגביל את חברי הכנסת לשתי דקות.

קודם כל, תודה רבה על התיאור המפורט של המשרד. אני רוצה להודות גם לכבוד השר וגם למנכ"ל. אני אקצר בברכות, מכיוון שיש לי רק שתי דקות.

כולם בירכו את השר ואת המנכ"ל, אז בואו נתחיל.

רשיונות אישיים לנהגי מוניות ניתנים לאותם בעלי חברה שמעסיקים את אותם נהגים כקבלני משנה. לפעמים משתמשות החברות באותם רשיונות ככלי מיקוח או ככלי להרעת תנאי עבודתם. כדאי לבדוק את זה, כי אני יודע על מקרה כזה בראשון לציון ואני בטוח שזה קורה בעוד מקומות. אסור שזה יקרה.


ראיתי שרשום, גם במצגת, ש-200 מיליון שקל הוכנסו לבסיס התקציב לרשות למלחמה בתאונות הדרכים. מה עם אותם 100 מיליון שקל שהושגו על-ידי סיעת ישראל ביתנו?

מה מכרו לכם ומה מכרו להם?

זאת בדיוק השאלה שלי. מה קורה עם אותם 100 מיליון שקל שהושגו במסגרת ההסכם התקציבי על-ידי סיעת ישראל ביתנו? הכסף מיועד, מבחינתנו, לתשתיות בטיחות עירוניות. לזה אני רוצה אחר כך לקבל תשובה מהמנכ"ל.

רק עירוניות?

זה רק 100 מיליון שקל, מה לעשות? אי אפשר לנייד את זה לכל מיני מקומות.

חבר הכנסת שי חרמש, אתם צריכים להביא 100 מיליון שקל לבינעירוני...

אתה דיברת על אכיפה מול ראשי הערים בנושא הבטיחות. האם זה יקרה במסגרת אותן ועדות תחבורה מקומיות, שהן חסרות תוכן וחסרות שיניים, או שזה יהיה במסגרת יחידות סמך אחרות או במסגרת מטות בטיחות של הרשות למלחמה בתאונות דרכים? הייתי רוצה לקבל קצת פירוט על הנושא.

קודם כל, אני מברך את סגן ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר. אני מסכים עם ההערה הראשונה של השר, שהבעיה המרכזית של הממשלה הזאת וגם של קודמותיה היא יכולת הביצוע, ולכן המבחן האמיתי הוא בחיתוך כבלי הבירוקרטיה והביצוע.

התקציב הזה כרגע, כמובן, קיים. נוסף לזה שישראל היא הענייה ביותר, אי השוויונית ביותר, עם רמת שיטור נמוכה ועם רמת חינוך הנמוכה במערב, רמת שירותי התחבורה שלה בעייתית. לכן צריך להכניס בסדר העדיפויות גם את הדברים האלה.


ברור לחלוטין שהצלחת הפריפריה היא תחבורה מהירה, יחד עם מרכזי תעסוקה ודברים אטרקטיביים. אני מעוניין לקבל פירוט לגבי הפריפריה, במיוחד לאור המצב, של ההשקעות האמיתיות בפריפריה. האם כביש 6 הולך להמשיך דרומה וצפונה - במיוחד לאור המצב בצפון - למקומות שהובטח שימשיך? הייתי גם רוצה לדעת מה סדר העדיפות של הדברים האלה.

אני מבקש שוועדת הכספים תתחיל לעקוב בצורה מסודרת אחר הביצועים, לאור כל הכשלים בעבר עם הצהרות ללא ביצועים.

אם לא הייתה מתרחשת המלחמה שאנחנו נמצאים בה, בוודאי שנושא הרכבות והתאונות היה בראש סדר העדיפויות שלנו. לכן אני חושב שטוב אתם עושים שאתם עומדים לטפל בנושא הזה. כפי שאמרתי קודם, גם חקיקה אנחנו מוכנים להעביר. אני בטוח שזה יהיה זרז לפתרון הבעיה. אנשים נהרגים כאשר יש פתרון.


לא הבנתי בדיוק מה היא הרגולציה החדשה, ואיזו רגולציה הייתה עד היום.

הוועדה הזאת, על הקואליציה שבה ועל האופוזיציה שבה, מוכנה לעזור לכם בכל מה שאתם מבקשים לקדם, רק תגידו לנו מה אתם רוצים.

זה נקרא קואופוזיציה.

אנחנו רואים את ביצוע התשתיות, על כל ההיבטים שלהן, כדבר חשוב. אני מברך בעיקר את המנכ"ל, כי את השר אנחנו מכירים.

הברכות שלי הן המשך של הברכות הקודמות. אני רוצה להעיר הערה ראשונה על הפער הגדול בין מה שאתם כותבים לבין מה שיש בתקציב. מה קרה עם תקציב הפיתוח של משרד התחבורה בשש השנים האחרונות? פר נפש אנחנו בירידה, למשל: בשנת 2003 היו 525 שקל לנפש ועכשיו יש 442. אני מודה שאני לא רואה בדיוק איפה זה ישתנה. בתקציב הפיתוח אתם מדברים על הוצאה של 14 מיליארד שקל בשנה, 70 לחלק לחמש. בינתיים התקציב הוא חמישה או ארבעה, והרשאה להתחייב הופכת לתקציב בשנה הבאה, זאת אומרת שאין פה יש מאין. מישהו צריך להסביר לנו כאן, מאיפה יבואו המשאבים. אין בעיה, אני יכול לכתוב תוכנית לא על 14 מיליארד, אלא לכתוב תוכנית על 28 מיליארד, אבל מישהו צריך להגיד האם באמת יש החלטת ממשלה להביא את המשאבים הללו.

גם מיקור החוץ זה בסופו של דבר כסף. המודל היחיד האפשרי הוא חוצה ישראל, אבל אז צריך להגיד שעוד רוצים אותו, כשאני נגדו. לא צריך כסף, לבייב מביא את הכסף, אנחנו משלמים לו בנסיעה, ואז לא צריך כסף. כל המודלים האחרים, אם לא לוקחים את הכסף ישירות מהציבור, הם בסוף תקציב המדינה או השנה, או בשנה הבאה או בעוד שנתיים. אני הייתי רוצה לשמוע, ששר האוצר אומר שהוא חותם על זה. איפה החבר'ה מהאוצר? שיגידו שיש להם מקורות לממן בחמש השנים הקרובות תקציב והרשאה להתחייב.

אני גם מחפש את החבר'ה מהאוצר.

הם כאן. אגב, אני מאוד בעד כל הפרויקטים הללו.

במודל של חוצה ישראל?

לא במודל של חוצה ישראל.

אתה בעד המודל השני של "אגרות צל".

"אגרות צל" זה בסוף תקציב.

אבל אתה יכול למנף.

"אגרת צל" זה תקציב. הרי אני חותר למקום אחר. אני חותר למקום, שבו ידידי שאול מופז יצביע בתקציב בעד מגבלת התקציב, ואז אי אפשר יהיה לבצע. זה מה שאני אומר עכשיו, ניפגש בעוד שנה. למה? סליחה שאני מדבר כמו זקן, כי אמרתי את זה לפני שנתיים ולפני שלוש שנים כשבא שר האוצר הקודם וגם לו היה רצון טוב וגם הוא בא עם חלק מהתוכניות הללו. בסוף הוא אמר: סלח לי, אני ביקשתי שמונה וקיבלתי ארבע, אני ביקשתי שש וקיבלתי שלוש, אני ביקשתי 10 וקיבלתי ארבע. זה מה שיהיה גם הפעם, ואני לא רואה איך זה מסתדר אחרת. שיבוא איש האוצר ויגיד לי "יש לי מקור".


באשר לקטע 19- 20, הקטע הדרומי של חוצה ישראל, למיטב ידיעתי עד היום עוד אין הכרעה איך זה מבוצע. אני לא מבין למה. אני נוסע כל יום שם, אני רואה את המחלף באחוזם, אני נורא מתרשם ממנו, אבל אני יודע שאין עוד הכרעה. מי ישלם את הכביש? אם אין היום הכרעה, לא יהיה כביש - איך כתבתם פה? - ב-2008. אני לא מבין למה אי אפשר לקבל את ההחלטה. למה אני אומר את זה? זה הפער הגדול בין המספרים הגדולים פה לבין מספר אחד קטן. זה כביש שאין עליו בעיות סטטוטוריות ושום דבר.


אדוני השר, יכול להיות שמפאת קוצר הזמן לא הקדשת מספיק תשומת לב לכך שבנושא של התחבורה הציבורית יש שני ממדים: ממד של פיתוחה וממד של סבסודה שבעיניי הוא עקרוני. אין תחבורה ציבורית רצינית בשום מקום בעולם, לא ברכבות ולא במכוניות או בכל מרכיב אחר, בלי שיש בה אלמנט סבסוד. אם יש אינטרס - וזה חלק מרכזי במדיניות תחבורתית - לעודד שימוש בתחבורה ציבורית ולהקטין את השימוש בתחבורה פרטית, כי זה גם יותר יעיל, זה גם יותר כלכלי וזה גם החוסך הכי גדול במספר תאונות הדרכים, זה עולה כסף. זה קצת נגד קונספציות של כמה ממשלות, אבל צריך להגיד בגלוי, שאם רוצים את זה, יש פה מסלול מאוד רציני של פתרון בעיות.

אני מצטרף למברכים. מפריע לי שתוכניות ההשקעה בתשתיות התחבורה מסתיימות בכביש עכו-צפת וכל הצפון חסר בתוכניות האלה. כשאני קורא כל מה שנעשה גם בתחום הרכבות וגם בתחום הכבישים, אני רואה ששכחו את הצפון. רוצים לקדם את הפריפריה בשלט רחוק. לכן מפתיע אותי, שהרכבת לכרמיאל ירדה וגם הרכבת לעפולה.

אנחנו נקיים על זה דיון מיוחד.

לא ראיתי את זה בתוכניות, כאן בכל אופן. יש הבטחות לסלול את הכביש מצומת שבע עד כרמיאל במסלול דו-סטרי בגלל התאונות הרבות שהתרחשו שם. זה כביש קטן, אבל יש בו המון תאונות והמון נפגעים. אני מבקש שתהיה התייחסות לזה ושתהיה התייחסות גם בתוכניות לפריפריה, כי מי שקורא את התוכניות, חושב שהחלק ההוא של המדינה לא קיים בתוכניות.


שמעתי מהמנכ"ל וגם ראיתי בתוכניות, שאין בשורות לרשויות המקומיות מבחינת הכבישים של הרשויות המקומיות. ראינו שבחמש השנים האחרונות לרשויות אין כסף להחזיק את עצמן, אז איך הן יחזיקו את התשתיות המקומיות ואת הכבישים, שחלקם באחריות מע"צ? צריך גם לתת את הדעת על זה לתקציב הבא.


אדוני השר, אני רוצה להתייחס לכל נושא קליטת עובדים, גם ברכבת ישראל וגם בנמל. בנמל המצב השתפר, אבל במפעלים התחבורתיים הגדולים אין כמעט בני מיעוטים. כמעט שלא קולטים אותם, או שכאשר קולטים מישהו, זה יוצא דופן, כי האחוזים שלהם נמוכים מאוד. צריך לתת את הדעת על הנושא הזה.

אני לא יכולה שלא להצטרף לברכות לשר, למרות שהוא כבר מכהן בתפקידו מזה זמן. אני מאחלת לך הצלחה רבה. אני מברכת כמובן גם את המנכ"ל, פשוט עם השר יש לי היכרות אישית ארוכת שנים. הייתי רוצה לקבל תשובה קונקרטית באשר למקורות המימון של כל הפרויקטים הנפלאים האלה, האם הכל בשיטת ה-PFI או שיש איזשהו סעיף תקציבי עתידי למימון הדברים האלה. אולי יש הבטחה לסיכום בעל פה עם האוצר. אני לא יודעת, על כל פנים אין זכר בנייר שאנחנו קיבלנו למימון הפרויקטים האלה.


אני מבינה שכבר נגזר עלינו לממן את כל הפרויקטים האלה ממקורות פרטיים, בשיטה כזאת או אחרת. אני חולקת על הגישה הזאת, אבל אני מקבלת אותה. כאילו מדובר באיזו גזרת גורל. אני לא מבינה למה לעשות OUTSOURCING של כל השירות שניתן בתחום הרישוי. אני מסכימה אתך שהמקום הזה נראה כמו גיהינום עלי אדמות, אבל הוא נראה גיהינום עלי אדמות לא בגלל שזה שירות ציבורי, אלא בגלל שזה שירות ציבורי שלא טופל בצורה נכונה. אם היה שם ניהול נכון, זה היה נראה אחרת. לכן הפתרון לתחלואים האלה הוא לאו דווקא בהכרח OUTSOURCING. אני רוצה להגיד לך שהמשמעות המיידית של OUTSOURCING – וסליחה שאני חוזרת ומנג'סת בעניין הזה - היא פשוט פיטורים של עובדים משירות המדינה, דבר שמאוד מטריד אותי, במיוחד בעידן האבטלה.

אני כבר בירכתי את השר וגם את המנכ"ל בסיור בראשון לציון. יש לי גם היכרות עם המנכ"ל. אני חושב שהוא בעל כושר בלתי רגילה לדחוף את הפרויקטים האלה. מדוע הופסקו העבודות העיקריות בקטע 18 בכביש 6? בגלל הסיבות של ייצור מקומות עבודה, קידום הפריפריה והנוחיות, היה צריך לדחוף את הנושא הזה לא רק שם, אלא גם בהמשך של הכביש הזה מיוקנעם עד לכברי. אם מדברים היום על יישובי הצפון, אתה רוצה לקרב את תושבי שלומי ונהרייה כמו תושבי שומרה, שתולה ובירנית. אם זאת הכוונה, צריך לדחוף את זה ולא לעצור אותו.


מה קורה בקשר לקטעים הנותרים? ראיתי שיש הקצבה של מיליארד ו-700 מיליון שקל. האם הם כוללים גם את הקטעים הצפוניים יותר, זאת אומרת מיוקנעם וצפונה לכברי, או שהם מיועדים רק לכיוון הדרום? אין לי העדפה לדרום או לצפון. מבחינתי, שכביש 6 יהיה כולו סלול מאילת ועד נהרייה. אני לא רואה שבתקציב 2006 הדבר בא לידי ביטוי מלבד במיליארד ו-700 מיליון שקל, ורציתי לדעת האם זה כלול שם.


אני מצטרף לשאלתו של חבר הכנסת מגלי והבה, שאני חושב שהיא חשובה. היא רלוונטית בפרט בימים האלה. מדוע הוקפאה הרכבת לכרמיאל?

יתקיים על זה דיון בשבוע הבא.

אני מצטרפת, כמובן, לברכות. אני חושבת שהיעדים, כפי שהוגדרו, הם יעדים נכונים.

בעיניי, הנושא החשוב הוא חיזוק הגליל והנגב. אני יודעת שהתחבורה זה אחד הכלים שיכולים להביא לחיזוקם, ולכן אני חושבת שבזה צריך להתמקד. יושב פה סמיר בר-לב. אני זוכרת שיום אחד כשביקרתי בצפון, הוא הסב את תשומת לבי לכביש 90, שהסלילה שלו נמשכת כל כך הרבה זמן.

זה לא הסתיים עד היום.

אני חושבת שחייבים לתת דחיפה לנושאים האלה. לממשלה יש משרד שמופקד על הגליל ועל הנגב. אני חושבת שצריכה להיות עבודת תיאום גדולה יותר בין המשרד הזה לבין משרד התחבורה ובין משרד הפנים על מנת לקדם את ההליכים.


אני רוצה לחבר לכאן שאלה נוספת. הסיפור של שדה התעופה בקריית-שמונה עולה חדשות לבקרים. אני עומדת בקשר עם היישובים בצפון, וכל פעם יש סיפור אחר. גם לאחרונה היה סיפור עם חברת - - -

זה נפתר.

קודם כל, אני שמחה לשמוע. מכאן אני אעבור לשדה תעופה אחר שנמצא במרכז, שדה התעופה בכפר שמריהו. אני יודעת שיש טענות לגבי הבטיחות שלו, וגם יש טענה נוספת שקשורה לנושא הסביבתי, אבל העניין הבטיחותי הוא המשמעותי.

זה בהרצליה.

בהרצליה, כפר-שמריהו. מה בכוונת המשרד לעשות?

יש יתרון גדול לדבר כמעט בסוף. בכל דיון שאני משתתף בו אני אומר, שהפתרון בנושא הפריפריה זה תחבורה ותעסוקה. אם מישהו רוצה לראות היום את הפער, שיבדוק את הגליל מול הנגב. במקרה הזה דווקא כאיש נגב, אני מוכרח לומר שתשתיות התחבורה בנגב נמצאות ב-10 ליגות מעל לגליל. חברי הכנסת ברוורמן ואורון יסכימו אתי, שלמרות כל הבעיות של קטע 19 ו-20, הכבישים רחבים והעסק רץ, וכשאתה עולה לגליל, אתה נמצא במדינה אחרת לגמרי. אם רוצים לראות איך אפשר לעשות עבודה, תרדו לנגב. אם רוצים לראות איזו עבודה צריך לעשות, תעלו לגליל.

יכול להיות שיש לובי חזק יותר לנגב.

יש לובי חזק לגליל כמו לנגב.

אני מוכן להצטרף לגליל.

אתה תראה את ההבדל בסיור ביום רביעי.

היום זה לא קונץ...

בכבישים נסראללה לא נוגע...הייתי רוצה להתמקד בשלושה דברים. המשמעות של רכבת אשקלון-באר שבע היא צירוף נתיבות, שדרות ואופקים וכל הנגב המערבי למרכז הארץ בטווח נסיעה של 45 דקות. נדמה לי שטווח הביצוע הוא סוף 2008. אם הבעיה היא מימונית, תשב פה ועדת הכספים ותשבור את הראש ותייגע את מוחה איך לעזור לכם. אין שום בעיה סטטוטורית, אפשר לקצר את הטווח ואפשר להכניס רכבות יותר מהירות. זה קריטי עבור שדרות, נתיבות, אופקים והנגב המערבי.


נושא שני זה סוגייה שלא דיברתם בה - כבישי הגישה והכבישים "ללא אבא", מה שנקרא במגזר ההתיישבותי. בזמנו עשו המועצות האזוריות ולקחו את זה על עצמן. אין בכוחן לטפל בנושא. כשאתה נוסע בכבישי הגישה בפריפריה, אתה קופץ מבור לבור. זה בכלל לא קיים ולא מופיע אצלכם בתוכנית העבודה. אני אבקש להחזיר את זה חזרה


שלחתי לאדוני השר אתמול מכתב. לתדהמתי הרבה, אלכס ויז'ניצר ממע"צ החדשה החליט בתוכנית העבודה של 2007 משום מה לגרוע את כביש 333 מכביש של שדרות. זה כביש חלופי היום לכביש 34, שנמצא 800 מטר מבית חנון. אני חושב שמסיבות ביטחוניות בלבד צריך לבצע אותו. התוכניות מאושרות. אני לא יודע למה במע"צ החליטו כך דווקא היום.


קראתי בעיתון אתמול שהפתרון שהרכבת מצאה לנושא התאונות זה להוריד את מהירות הרכבת מ-120 קמ"ש ל-105 קמ"ש. אז הופיעה סדרה שלמה של הסברים, שבעקבות זה לא יהיו רכבות ולא יהיו קטרים ושיהיו בעיות. השאלה היא האם הפתרון הטוב ביותר לרכבת, במקום לפתור את בעיית המחלפים, זה להוריד מהירות.

אני רוצה לשאול שאלה לגבי בטיחות הרכבת. מה יהיה הפתרון בצמתים וכמה זמן יארך? האם יהיה מנהור או הקמת גשרים?


הייתי רוצה לשמוע על כביש 200 בשפלה, שגם פותר חלק מהבעיות בכבישים. אני מצטרף כמובן לברכות למנכ"ל ולשר. בנושא אחד השר יכול להיעזר בוועדת הכלכלה לקידום פרויקטים כאלה ואחרים.

אני רוצה להודות ליושב ראש. האמת היא שסדר עדיפות לאומי הוא במרכז הארץ מחדרה לגדרה. לצערי הרב, אנחנו רואים את זה לאורך כל הדרך. אני לא מדבר כאן רק כממלא מקום יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, אלא אני בעיקר מדבר על הגליל. כשאנחנו רואים את כל המחלפים במרכז הארץ, אנחנו מקנאים. זה דבר נפלא, אבל אם הממשלה קיבלה החלטה להקציב ארבעה מיליארד שקל בחמש השנים הבאות, והפקידות הנהדרת של האוצר החליטה שרק יהיו שני מיליארד, כל התוכניות למחלפים בצפון נדחות לשנים רבות.


רבותיי, אני רוצה שתבינו שמרעיפים עלינו אהבה רבה במשך כל השנים, קל וחומר בימים קשים אלה, אבל אנחנו לא רואים את זה בתקציבי מדינה. לא, זה לא נראה. הייתי רוצה, שאדוני השר, שאוהב את הגליל, יצא מהגליל, יגיד לי האם יתחילו מייד לעבוד על כביש 6 לגליל.

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לשר, אני רוצה להעיר שתי הערות קצרות. הערה אחת העליתי בפני השר כשנפגשתי אתו היום לפני הישיבה. הורידו מע"מ בחצי אחוז ואחר כך באחוז, אבל מי שעולה לאוטובוס משלם אותו מחיר ולא הורידו לו את המע"מ. זה נוגע בעיקר לציבור החלשים, שנוסע בתחבורה הציבורית. שמעתי את ההסברים, שהמנכ"ל יגיד את זה פה לפרוטוקול. אני עדיין לא נרגעתי בנושא הזה.

איפה ירד המע"מ?

העליתי את זה במליאה. יהיה על זה דיון בוועדה בקרוב, כי מתברר שיותר מ-60%-70% לא הורידו מע"מ, אבל לא נפתח את זה עכשיו לדיון.


אני רוצה התייחסות של השר לעניין התחבורה הציבורית בצפון בזמן מצב החירום.

תודה רבה לכם על הברכות. אני מקווה מאוד שנצליח להשיג את היעדים שבפנינו. אני מתחייב להביא בפניכם כל בעיה שדרושה לה עזרה מצד ועדת הכספים. אני מקווה מאוד שתוכלו לעזור לנו במימוש היעדים, שכולנו מסכימים עליהם.


אני חושב שהשאלה לגבי מה קורה היום בצפון מבחינת צירים זאת השאלה המשמעותית ביותר לנקודת הזמן הזאת, לא לעתיד. בשבוע שעבר וגם לפני שבועיים הייתי בצפון עם כל הנציגים של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: הרכבת, מע"צ ונציגי המשרד. העברנו מספר מטות לצפון של מע"צ. מע"צ בדרך כלל אמורה לעבוד בתחום הבינעירוני. היא קיבלה ממני הנחיה לעבוד בתחום העירוני. כל ראשי הערים בצפון יודעים, שהם יכולים לפנות אליה ישירות, הם לא צריכים אותי בשביל זה. הם יכולים לפנות ישירות למע"צ. יש צוותי עבודה, שעל פי החלטת ראשי הערים, מזמינים אותם, ותוך הערכת הסיכון שכרוך בכך מול התועלת למשתמש באותו ציר. הצוותים האלה עובדים, והם עובדים גם ברגעים אלה, והם יעבדו גם על פי בקשה של ראשי הערים, כך שסוגיית הטיפול בצירים, במיוחד בערים, מטופלת. אנחנו בוחנים אותה יומיום מול ראשי הערים. לעניות דעתי, אין כרגע בעיה, לא שאני שמעתי עליה. אני יודע שיש צוותים של מע"צ שעובדים היום בצפון.


אני אענה פה על חלק מהשאלות. חלק מהשאלות שאין לי תשובה עליהן, אולי למנכ"ל או למטה שלי יש תשובה.

האם התחבורה הציבורית בצפון משותקת על פי הנחיה והוראה? זה מה שיושב ראש הוועדה שאל.

התחבורה הציבורית בצפון פועלת. אנחנו לא ביטלנו קווים. הקו היחיד שכרגע מוגבל זה קו הרכבת. הוא מוגבל עד חיפה, תחנת חוף כרמל. בשבוע הראשון קבענו את הגבול הצפוני ביותר עד בנימינה, ולאחר הערכת מצב משותפת עם פיקוד העורף - ועל פי בקשתו של ראש העיר - חשבתי שנכון להאריך את זה. כרגע הרכבת עובדת עד חיפה, עד תחנת חוף כרמל. היא לא נכנסת לתחנה הראשית בחיפה. אני חושב שזה האיזון הנכון.


למשרד אין נגיעה לכל מה שקשור בתוך חברות המוניות עצמן. אנחנו פועלים מול חברות המוניות. אני עוד לא עסקתי בסוגייה הזאת, עוסקים בה במשרד. אני מאמין שהיא תגיע לשולחני בסביבות ספטמבר. אני מקווה מאוד לעשות סדר בענף הזה, כי יש כמה חברות ויש כמה ועדים. הבעיות שהועלו כאן, אני נתקלתי בהן בשטח במספר ערים במדינת ישראל.


לגבי תקציב הרשות לבטיחות בדרכים, אותם 200 מיליון שקל והתוספת שביקשה או קיבלה "ישראל ביתנו" לתחום העירוני, אותם 100 מיליון זה ON TOP. אני לא אהיה מוכן בשום פנים ואופן, שהתקציב הזה יסומן פעמיים, זאת אומרת: על פי החלטת ראש הממשלה ושר האוצר, אנחנו צריכים לקבל 200 מיליון שקל לצורכי הבטיחות, בנוסף ל-160 הקיימים היום בשנת 2006. בא אביגדור ליברמן, ותמורת הימנעות שלו בהצבעה קיבל עוד 100 מיליון שקל תקציב. אם רוצים לתת את התקציב הזה בנוסף, אני אהיה מוכן. אני לא אהיה מוכן שיכתיבו לי היכן להשקיע את התקציב הזה.

התשובה שלו היא שעדיין משרד התחבורה לא קיבל את ה-100 מיליון שקל.

זאת אומרת שאתה אתי בקטע הזה.

הוא לא קיבל ולא יקבל.

אני אשמח מאוד לקבל את ה-100 מיליון הנוספים הללו.

חבל שנמנעתם...

אבל אנחנו להבא נדע מי משקר פה.

רבותיי, יש לכם אפשרות אחר כך לא להימנע בהעברות תקציביות. זה תרגיל ידוע, מי שנפגע, יצביע אחר כך נגד.

לגבי התקציב בערים עצמן, כפי שאמרתי, 38% מהנפגעים בתאונות הדרכים הקטלניות הם הולכי הרגל. לכן יש תוכנית מאוד מאוד ענפה, שחורגת מהקיים היום בערים עצמן. אנחנו נחייב את ראשי הערים להקים מטות בטיחות. אני כבר נפגשתי עם 10 ראשי הערים העצמאיות במדינת ישראל. סגני ראשי הערים יהיו אחראים על מטות הבטיחות. אנחנו ניתן להם תקציב גם לתשתית וגם לנושאים בטיחותיים ישירים, כמו: מעברי חציה, מעקות בטיחות, וגם נכשיר עבורם מתנדבים שיהיו בכל עיר ועיר שיקבלו רכב וישמשו כסיירי תנועה. יש לזה תוכנית מאוד מקיפה, בהנחה שנקבל את התקציב של 200 בשנה הזאת ו-400 בשנה הבאה. אז אפשר יהיה לתת דחיפה משמעותית מאוד בערים. התחלנו בזה, במיוחד בנושא התשתית. אנחנו נתחיל לפגוש את ראשי הערים, להציג בפניהם את התוכנית ולחייב אותם להכין תוכנית בכל שנה. אנחנו מתחייבים לעמוד בתוכניות האלה.


אני רוצה לומר שהפריפריה, כלומר הגליל והנגב, יקבלו עדיפות. אין ביכולתי בנקודת הזמן הזאת לומר איזה צירים יאושרו, מסילה או כביש. אני בעד לבטל חלק מהתוכנית המסילתית הקיימת ולכייל את המסילה לצפון. מדינת ישראל היא צרה וארוכה. היא צריכה קודם כל קו שהולך מהצפון עד לדרום ולאחר מכן קווי רוחב. זה נכון גם לתשתית המסילתית וזה נכון גם לתשתית של הכבישים. זה יהיה הרציונל, ולזה אנחנו נכין תוכנית רב-שנתית. לאחר שנשב בספטמבר ונראה את גודל התקציב, הקו לכרמיאל וצפונה בעיניי הוא בגדר חובה וכנ"ל גם לגבי הציר שהולך מכיוון עכו-צפת.


חבר הכנסת ריבלין העלה את נושא התאונות בראש סדר העדיפות, ואכן זה הנושא הראשון שאנחנו עוסקים בו. אנחנו נידרש לעזרה גדולה מאוד בתחום החקיקה. אני מקווה מאוד שנקבל אותה. אנחנו נהיה מוכנים למושב החורף עם כל החקיקות שקשורות בנושא הזה, במסגרת התוכנית הלאומית שאנחנו מכינים. אני מקווה מאוד שנקבל את כל העזרה הנדרשת. הרגולציה לרכבת לא קיימת היום. היום המנכ"ל של הרכבת עושה את הפיקוח, נותן את האישור ומסמיך את נהגי הקטרים.

האם הוא עושה את זה לפי החוק?

חוק המסילות מ-1936.

אנחנו נידרש לחדש ולרענן את חוק התחבורה בכל הקשור לרכבת. אני מקווה שזה ייעשה עוד השנה הזאת, או שלפחות יתחיל בשנה הזאת.


הפער בין מה שכתוב בתקציב לבין מה שימומש בפועל הוא הפער בין הרצוי למצוי. חבר הכנסת חיים אורון, אנחנו נפגשים מחרתיים עם שר האוצר על תקציבי משרד התחבורה. אחר כך אני אשמח מאוד לומר לכם מה הם הפערים. אם תוכלו לעזור, אני עוד יותר אשמח.


חבר הכנסת מגלי והבה העלה את הנושא של רשויות בצפון. ביקרתי בכרמיאל כבר פעמיים, והשבוע אבקר פעם שלישית בכרמיאל. לגבי התוכנית של הרכבת, דיברתי על ספטמבר. אנחנו גם מתכננים, אם התקציב יאפשר לנו, בסדר עדיפות גבוה לעבור לקטע דו-סטרי מצומת שבע עד כרמיאל, כנ"ל את הרכבת. לרשויות המקומיות אני מתחייב כאן שיהיו בשורות. אני לא מתכוון לתת לאוצר לחלק את תקציב משרד התחבורה, כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא הגוף המוסמך מקצועית, ולכן הוא צריך לראות בעיניים מקצועית את כל הנושא התחבורתי במדינת ישראל. לצערי הרב, האוצר קבע איזה מסילות ייסללו, איזה כבישים ייבנו, ואני לא בטוח שזה עולה בקנה אחד עם הרמה המקצועית הנדרשת ועם תכנון מערכתי נכון.

מה התקציב של מע"צ שלא בוצע השנה?

הוא לא יכול לדעת כרגע.

כפי שאמר המנכ"ל, בספטמבר נבקש לראות את המימוש התקציבי של שנת 2006. אנחנו נעשה מאמץ עליון שהמימוש הזה יהיה מקסימאלי. ברשויות המקומיות יהיו בשורות. אנחנו מתכוונים להעביר חלק מהתקציבים, גם של מע"צ וגם של רכבת ישראל, או לבקש תוספת תקציבית, על מנת להיות אנשי בשורה לרשויות המקומיות, כי המצב שם, גם בטיחותית, גם תחבורתית וגם מבחינת איכות חיים, מחייב שיפור.


לגבי קליטת עובדים, אני רוצה לומר שאני החלטתי שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים העדיפות לקליטה תהיה קודם כל לנשים, גם כמנהלות. אני מקווה מאוד שבקרוב נצא עם שני יושבי ראש דירקטוריונים שיהיו נשים והאיזון ישתנה, כי בכל מקום מי שמנהל זה הגברים. כאשר שיניתי את האיזון בצבא, ראיתי שהיה שיפור משמעותי ברגע שנשים ניהלו דברים שניהלו עד אז גברים.

תהיה רמטכ"ל שהיא אישה?

אני גם תמכתי בזה אז, אבל זה ייקח זמן.


לגבי השקעה באזורים של המגזר הערבי ושל בני המיעוטים, צריך להיות דין שווה לכולם. צריכה להיות השקעה שווה בין יישובים יהודיים ובין יישובים של מגזרים אחרים. אני מקווה שתתבשרו עוד השנה על מספר יחסית הולך וגדל של בני מיעוטים, שייקלטו גם בעבודות ניהול וגם בעבודות ביצוע. את שני הדברים האלה עשיתי בצה"ל גם כרמטכ"ל וגם כשר ביטחון, ואני אעשה אותם גם כשר התחבורה.


חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה לגבי מקורות המימון. אנחנו נהיה יותר חכמים לאחר שנשב עם האוצר. לגבי סוגיית מיקור חוץ, אני נגד מיקור חוץ שיש בו פיטורים. מיקור חוץ אפשר לעשות בשני אופנים: כשאומרים הכל חלק, תתחיל מההתחלה, או שתקבל מיקור חוץ על בסיס הקיים ותשלב את הקיים במיקור החוץ. אם ירצה המנכ"ל להוסיף על זה, הוא יוסיף. אנחנו לא מתכוונים בשום פנים ואופן במיקור חוץ להביא לפיטורים. האם תהיה התייעלות בעקבות זה? זה עניין אחר. אבל נתנגד לפיטורים, כי יש אנשים שעובדים במקומות מסוימים 20, 25 שנה במקומות מסוימים. אני חושב שזה יהיה מאוד לא הוגן, בעקבות שינוי כזה או אחר, אם הם יאבדו את מקור פרנסתם.


לגבי הקטעים השונים, גם לגבי הקטעים בצפון וגם לגבי הקטע בדרום של חוצה ישראל, אנחנו נהיה אנשי בשורה בספטמבר.

מה סדר העדיפות של השר? אני מבין שזה גם תלוי במשאבים שהאוצר יקנה למשרד, אבל מה סדר העדיפות של השר? האם השר רואה בסדר העדיפות שלו את הקטע מיוקנעם עד כברי, למשל, כאחד מסדרי העדיפויות הגבוהים בכל הקשור לכביש 6?

אני חושב שאי אפשר לענות פה תשובה נקודתית, כי אחר כך יגידו שהשר אמר את זה בישיבת ועדת הכספים. אני מתחייב שבספטמבר, אם תרצה אדוני יושב הראש, אפשר יהיה להציג את כל ההחלטות של אישורי התוכניות הרב-שנתיות, מה שמתוכנן ל-2007, סדרי העדיפויות והתקצוב.

וגם מה שהאוצר אישר.

ומה שהאוצר אישר, הכל בשקיפות מלאה.


התיאום עם המשרד לגליל והנגב נעשה. המנכ"לים של המשרדים יושבים יחד, וזה נעשה.


בשדה התעופה הייתה בעיה שפתרנו. היום הוא סגור בגלל המצב הביטחוני. לגבי שדה התעופה בהרצליה, עוד כשכיהנתי כשר הביטחון, חשבתי שנכון ששדה התעופה יעבור מהרצליה. יש כמה אלטרנטיבות שחיל האוויר הכין. הבעיה היא לא השדה ושטח השדה, אלא כל סוגיית השליטה בנתיבי האוויר. הנתיבים האלה, חלק גדול מהם, מצמצמים אפשרויות האימונים של חיל האוויר, אבל אני מקווה שאנחנו נפתור גם סוגיית שדה התעופה הרצלייה. אני טענתי ששדה התעופה בהרצליה צריך לנוע יותר דרומה. כל מי שיש לו כסף להחזיק מטוס פרטי, יוכל גם לנסוע 40 דקות למקום כזה או אחר, שמרוחק מאזורים מאוכלסים ולטוס כאוות נפשו.


במסגרת התקציב וסדרי העדיפויות נבחן גם את הכבישים "ללא אבא", שהזכיר אותם חבר הכנסת שי חרמש. בהחלט יש בעיה בחלק מהכבישים, שלא ברור מי אחראי על התחזוקה שלהם.


פתרונות לרכבת בטווח הקצר הם טכנולוגיים. אני מיניתי את האלוף במילואים פרופסור איציק בן-ישראל לבוא עם כל טכנולוגיות המדף הקיימות היום במדינת ישראל, ולראות מה אפשר ליישם עכשיו.


כרגע החליטו להוריד את מהירות הרכבת, אבל אין פה החלטה גורפת לגבי המהירות של הרכבת.

אני מבטיח שכל סוגיית הגליל תקבל את המענה. אתמול ראיתי את התוכניות של מע"צ למחלפים בגליל. אנחנו נידרש לראות אותן בראייה הלאומית אל מול המרכז והדרום, והגליל לא יקופח.

לגבי השאלה האם מייד יתחילו לעבוד בכביש 6 לכיוון הגליל, בספטמבר, כשנבוא לכאן, נוכל לתת לזה תשובה. לגבי הארנונה בתחבורה הציבורית, אנחנו נשתדל לפתור את זה. את נושא התחבורה הציבורית בצפון סקרתי בתחילת דבריי. אולי המנכ"ל ירצה להוסיף משהו לדבריי.

אדוני המנכ"ל, אנחנו נשמע אותך בשבוע הבא, כשנקיים דיון על כרמיאל. בגלל קוצר הזמן, אנחנו נסיים כרגע את הדיון ונמשיך בדיון הבא. בעזרת השם, רבותיי, אם יש שאלות לגבי כבישים מסוימים, תגישו לי אותן.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30