כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

24.7.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 44

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שני כ"ח תשס"ו (24 ביולי 2006) בשעה 11:30

היערכות מערכת ההשכלה הגבוהה נוכח המצב הביטחוני.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

זבולון אורלב

יואל חסון

אלכס מילר

רונית תירוש

משה אהרוני – המועצה להשכלה גבוהה

דנה רייזין – נציבת פניות הסטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב

דפנה כהן – דוברת אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב

מיכל ציליבון – סגנית יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב

אפרת ברוסילובסקי – דוברת התאחדות הסטודנטים הארצית

ניר שוחט – יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת תל-חי

איתן טבריה – יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה

מונה דוידוביץ – יו"ר אגודת הסטודנטים, טכניון

תומר ציטר – אגודת הסטודנטים, טכניון

גל דאי – יו"ר אגודת הסטודנטים בישראל

חיליק סופר – פיקוד העורף, צה"ל

ד"ר זיו חורב – נציגת מועצת נשיאי המכללות האקדמיות

איתי שונשיין – יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל

תמר שחורי – יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בן גוריון

יהודית גידלי

שרון רפאלי

היערכות מערכת ההשכלה הגבוהה נוכח המצב הביטחוני

שלום לכולם. היה לנו דיון דחוף בשבוע שעבר על היערכות משרד החינוך וכן על מצב הסטודנטים בנסיבות הקיימות. מאחר שלא יכולנו להגיע לעומק הדברים בגלל ההרכב שהיה כאן בשבוע שעבר, החלטנו להמשיך את הדיון היום. כפי שגם ציפינו בשבוע שעבר, לצערנו, המבצע הצבאי עוד לא נגמר וגם הקטיושות בצפון לא פסקו. לכן הדברים שדיברנו עליהם בשבוע שעבר מאוד רלוונטיים גם היום. קיבלנו מספר החלטות, ואני מאוד רוצה לשמוע מה מתכוונים לעשות אתן. אחת ההחלטות הייתה שיחד עם הסטודנטים, נציגי המל"ג והות"ת נדון מה מתכוונים לעשות כדי לעזור לסטודנטים בגלל המצב הביטחוני. אני מציע לשמוע את נציג המל"ג.

שלום. צוות פנימי בכיר מאוד של המל"ג בראשות יושב ראש הות"ת פרופ' גרוסמן קיים דיון בנושא והחליט לפעול- -

מתי התקיים הדיון?

בשבוע שעבר. אנחנו הוצאנו מכתב הנחיה-פנייה-קריאה לכל ראשי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. אני חילקתי כאן העתק מהמכתב הזה, אני לא אקריא את כולו, אבל אני רוצה לעמוד על מספר נקודות.

תגיד את עיקרי הנקודות כי כל הצופים לא מכירים את הטקסט, אפילו לא היושבים סביב השולחן.

המכתב מופנה לכל ראשי המוסדות להשכלה גבוהה: "המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב קוראות למוסדות להשכלה גבוהה לעשות ככל שניתן כדי למזער את הנזק ללימודי הסטודנטים באמצעות קביעת בחינות מיוחדים, סיוע בהשלמת חומר לימוד ועוד".

יש בצפון הארץ לפחות 10 מוסדות סגורים. אנחנו בעיצומה של תקופת בחינות, וסטודנטים רבים לא יכולים להיבחן. כמו-כן סטודנטים רבים שהם תושבי הצפון ולומדים במוסדות במרכז הארץ ובדרומה מתקשים להגיע למוסדות מסיבות שונות. כמו-כן יש סטודנטים רבים שמגויסים לשירות מילואים בצווי 8 וכדומה. כלומר, יש אוכלוסייה גדולה שלא יכולה להגיע לבחינות, ויש סטודנטים שהיו אמורים ללמוד לימודי סמסטר קיץ, והם לא יכולים להגיע ללימודים. הקריאה שלנו לראשי המוסדות היא לעשות הכול כדי שסטודנטים יוכלו להיבחן במועדים מיוחדים וכן לסייע בהשלמת חומר לימוד.

בשורה האחרונה במכתב אנחנו מפרטים את התנאים ואת ההקלות העיקריים שאותם ראוי להעניק לסטודנטים שעקב המצב הביטחוני לא יכלו להיבחן או לא יכלו להגיע ללימודים. בעמוד השני- -

העמוד השני נוסף לאמנה של חומת מגן.

בעמוד השני מפורטים הסעיפים העיקריים שלקוחים מאותה אמנה ומתייחסים לבחינות והלימודים, אלא שפה לא השתמשנו בלשון שזכאי לכך סטודנט שהשתתף במילואים, אלא כל סטודנט שעקב המצב הביטחוני- -

מה שהמלצנו בשבוע שעבר להחיל את האמנה על כלל הסטודנטים- -

נכון.

סטודנט שנעדר עקב המצב הביטחוני ממועד בחינה א' וממועד בחינה ב', יהיה זכאי למועד בחינה נוסף שיתקיים במועד מוקדם ככל האפשר. יש להימנע ככל האפשר מגלישה לסמסטר א' של שנת הלימודים הבאה. אנחנו עדיין לא יודעים מתי המערכה תסתיים, וכתבנו את זה גם למוסדות. אם היא תסתיים תוך שבוע-שבועיים אפשר יהיה להתארגן ביתר קלות, אבל אם היא תסתיים בעוד חודש או יותר, זה קצת יקשה. אנחנו נתאים את עצמנו ואת המוסדות למציאות. אבל המוסדות מתבקשים לתת מועדי בחינה מיוחדים.

סטודנט שנעדר מלימודיו עקב המצב הביטחוני יוכל להגיש עבודות ותרגילים במועד מאוחר יותר או לקבל פטור מהגשתם או להגיש עבודה חלופית – הכול בתיאום עם מורי הקורס, על-פי נהלי המוסד ובהתאם למהות העבודה ולהקפה.

סטודנט אשר עקב המצב הביטחוני נבצר ממנו להשתתף במעבדות, בסמינריונים, בסדנאות או קורסי הכשרה מעשית יוכל להשלים את שהחסיר במועד מאוחר יותר או לקבל פטור מהשתתפות, וזאת בהתאם למהות הקורס ובתיאום עם מורי הקורס.

סטודנט שהפסיד לימודים עקב המצב הביטחוני יהיה רשאי לפנות אל מורי הקורס בבקשה לקבל עזרה בהשלמת חומר הלימוד שהפסיד. הסעיף הזה חשוב כי יש פה גם דגש על התפקיד של המרצים עצמם.

מאוד נזהרתם בהגדרת התפקיד. זה שסטודנט יהיה רשאי- -

בלשון משפטית כל רשאי הוא בעצם "חייב".

"הסטודנט רשאי לפנות"- -

יש פה משפט מסיים של כל המסמך שאומר שעל ראשי המוסדות להשכלה גבוהה להנחות את דיקני הפקולטות, את ראשי החוגים ואת המרצים להתחשב, לסייע ולהיות גמישים, ולבוא לקראת הסטודנטים ככל האפשר.

בחומת מגן היה ברור מי הסטודנט הזכאי - מי שמציג את צו הקריאה. מי קובע פה אם יש הצדקה להיעדרות עקב המצב הביטחוני? הרי כל הסעיפים מבוססים על כך שהוא הפסיד לימודים בגלל המצב. מי קובע את הזכאות הזאת?

ברשותך, אני רוצה לסיים לקרוא עוד שני סעיפים ואז אתייחס.

"סטודנט שעקב המצב הביטחוני נאלץ להפסיק את הלימודים בקורס מסוים – למשל, אם זה יימשך עוד שבועיים-שלושה והלך הסמסטר, הוא יוכל להירשם לקורס שוב ולא יחויב בשכר לימוד נוסף. זה כמעט מובן מאליו, אבל צריך להגיד את זה.

אבל זה לא נכון, כי אם אני לומד בשנה ג', ואני מאריך את זה, אני אמור לשלם בשנה ד' קנס. מי ישלם לי את הקנס על הארכת הלימודים?

אנחנו אומרים למוסדות שתוכל להירשם לקורס שהפסדת בגלל המצב הביטחוני בלי לשלם שכר לימוד נוסף.

אבל אם בשנה הבאה אני אקח 40 נקודות מתוך 120 נקודות לתואר שאני אמור לסיים בשלוש שנים, מכיוון שדחיתי קורס אני אצטרך לעשות עוד קורס בשנה ד'- -

על החלק היחסי של הקורס הזה שכבר שילמת עליו שכר לימוד והפסדת אותו בעקבות המצב הביטחוני, לא תצטרך לשלם.

הוא שאל משהו אחר.

יש קורסים רבים שהם דרישה מוקדמת להשתתפות בקורסים מתקדמים יותר או להשתתפות בקורסים בשנה מתקדמת. אנחנו לא רוצים שסטודנט שהפסיד קורס שהוא דרישה מוקדמת בגלל המצב הביטחוני לא יוכל להמשיך בלימודים ולהתקדם, ולכן הוא יהיה זכאי ללמוד בקורס המתקדם או בשנה המתקדמת על תנאי, ויידרש להשלים את הקורס הנדרש עד מועד מסוים, ולא יגידו לו שהוא לא יכול ללמוד בקורסים. אלה התנאים העיקריים: מועדי בחינה מיוחדים וגמישות והקלה בעבודות- -

מזעור נזקים.

אני רוצה להודות לכם. זה עונה על חלק ממה שהחלטנו שבוע שעבר כשביקשנו מכם להתכנס לדיון חירום שהיינו מצפים שיהיה לפני שהחלטנו עליו, אבל עשיתם את זה. אנחנו מבינים את המגבלה שלכם בשם החופש האקדמי להורות לאוניברסיטאות ולמכללות מה לעשות, אבל יש כאן המלצות ברוח הדברים שהחלטנו עליהם בשבוע שעבר, וזאת התחלה טובה. כל מוסד ומוסד הוא שונה, ויש מוסדות שהתחילו ללמוד בימים הללו; השאלה היא האם יש הידברות טובה, אם יושבים יחד ושומעים את הסטודנטים ואת המצוקות שלהם ויכולים לענות להם. האם יש טכניקה של הידברות שקיימת כרגע במוסדות שאנחנו מדברים עליהם. גם לחבר הכנסת אלכס מילר יש מה להוסיף.

אתם קיימתם דיון חירום עם הנהלת המל"ג, ואתם דנים בנושא הסטודנטים. במיוחד משום שחלק מהרכב המועצה להשכלה גבוהה היא נציגות הסטודנטים, אני מצפה שתזמינו גם שקולם היה נחשב בדיון הזה והייתם מזמינים את הנציגים שלהם. מה שקרה הוא שהנחתם עליהם החלטה שחלק ממה שהם טוענים לא נחשב. אני הצעתי בשבוע שעבר שאם נגלוש לאוגוסט או לספטמבר להציע לסטודנטים העברה במבחנים בציון "עובר". אני לוקח את זה כדוגמה ממסמך מהטכניון: "סטודנט אשר שירת במילואים בסמסטר אביב תשס"ו במסגרת צו 8 או צו חירום אחר במשך 21 יום ומעלה יוכל להגיש בקשה למתן ציון "עובר" במקצועות 1 או 2 בתנאי שעמד בהצלחה בכל הדרישות". אנחנו עומדים במצב שאף אחד לא יודע מתי זה ייגמר, במיוחד שזאת תקופת מבחנים, ובמיוחד משום שזאת ההזדמנות היחידה של הסטודנטים להשלים את החובות הכלכליות שלהם. לדעתי, מבחינת ההחלטות הכול טוב ויפה ומקובל עליי שנתתם תמיכה לכלל הסטודנטים מבחינת הנגישות, אבל בדברים האלה אתם צריכים לתת לנו לוח זמנים: עד מתי, מה קורה אם לא. אתם צריכים לתת החלטות. יושבים היום 45 אלף סטודנטים וצופים בנו, ואנחנו אמרנו להם "יהיה בסדר", זה מה שיצא מכם. אבל אי אפשר להמשיך ככה. צריכים להגיד להם חד-משמעית מתי "יהיה בסדר" ועד מתי. יש לנו תאריך עד אמצע אוגוסט, ואם אנחנו לא חוזרים ללימודים לא יכולים להיכנס לסמסטר א' עם המבחנים. אתה יכול להעריך כמה נבחנים יהיו? ואם הסטודנטים האלה מפסידים גם מועד א' וגם מועד ב' – מה קורה, אתה נותן להם רק מועד אחד? אתה תצטרך לתת להם שני מועדים, ואז הם יצטרכו לבקש ממך מועד נוסף כי הם היו במסגרת לימודים של סמסטר א'. ואז הם לא נבחנים, הם צריכים להיכנס למבחנים של סמסטר א'. בזמני עברתי את זה, וזה יכול להיות פשוט קריסה כללית של חלק מהאנשים- -

תתיחס לשאלות.

אני אתחיל עם השאלה של חבר הכנסת אורלב. אמנת הסטודנט שנחתמה בחומת מגן הוגדרה התקופה שסטודנט עושה מילואים לצורך התאמות והקלות. השאלה מי כאן קובע אלו נסיבות נחשבות כאלה שבגללן הסטודנט לא יכול להגיע. בכנות, אני לא יודע להגיד. לנו אין מנגנון לבדוק את זה; אנחנו בקשר עם ראשי המוסדות, וכולם נדרשים בתקופה הזאת לגמישות- -

הבנו, לא קבעתם. כדאי לקבוע טכניקה שכל אחד ידע איפה הוא עומד: האם זה מקום מגורים – כל טכניקה מקובלת כל זמן שהיא נעשית בהגינות.

אנחנו קבענו שכל מי שלומד במוסד שנסגר עכשיו, כל מי שהוא תושב הצפון שמסיבה כלשהי לא יכול להגיע ללימודים, וכל מי שגויס לשירות מילואים נכנס לזה. אני מקבל בשבוע האחרון עשרות רבות של טלפונים, אי-מיילים ופקסים מסטודנטים- -

זה אומר שהדברים לא מספיק ברורים.

- -יש לך אין סוף מקרים שונים: יש בחורה שנמצאת במקלט בנהרייה, ויש בחור שאחיו גויס למילואים ואמו במצוקה – יש לך עשרות מקרים, ואתה לא יכול להתייחס לכל מקרה באופן פרטני. אתה מוציא כלל. אמרנו שכל מי שעקב המצב הביטחוני- -

בסדר גמור.

לגבי השאלה של חבר הכנסת מילר. בשבוע האחרון פונים אליי אישית עשרות פניות של סטודנטים בטלפונים, בפקסים ובאי-מייל – כל אחד עם מקרה אחר, ואנחנו נותנים לכל אחד את התשובות פחות או יותר ברוח המכתב הזה, מנסים להרגיע. גם לנו אין תשובות לכל המקרים, וגם אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך- -

זה לא מה שהוא אמר; הוא אמר שחובה עליכם לקבוע תשובות. זה שאין לכם זאת הבעיה. הסטודנט רוצה לדעת מה קורה אם המלחמה תגלוש לתקופות ארוכות. הסטודנט מפסיד גם מועד א' וגם מועד ב' – מה קורה?

צריך להתאזר בסבלנות ולראות מה קורה. המוסדות נדרשים להתאים עצמם למציאות הביטחונית, אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך. כל מוסד יש לו האחריות לתת פתרונות בהתאם למצב- -

אתם קבעתם את הכללים הללו אחרי הידברות עם הסטודנטים?

אני דיברתי אישית עם נציגים של אגודות סטודנטים ועם יו"ר אגודת הסטודנטים. אבל למעשה לקחנו את מה שנקבע בחומת מגן. אז יו"ר ההתאחדות הקודם שגיב אסולין היה חבר בוועדה ויישמנו את זה כאן. היות שביקשתם מאתנו לקיים דיון חירום, כי אנשים נמצאים בחו"ל אז התכנסנו בצורה מהירה.

הסטודנטים לא נמצאים בחו"ל, אפשר היה להזמין אותם לדיון שלכם.

לגבי ציון "עובר". אם יהיה מוסד שיחליט לתת ציון עובר בחוג מסוים אנחנו בוודאי לא נתנגד.

תמליץ.

לא. אנחנו לא נמליץ, אנחנו מתנגדים לזה. אסור לנו להמליץ על זה. כהחלטה גורפת זה לא דבר נכון. יש סטודנטים בתחומים שונים: יש סטודנטים לרפואה, יש סטודנטים שהציון מאוד חשוב להם לממוצע, יש סטודנטים מהנדסה וממשפטים שצריכים ציון סופי שגם קובע איפה הם ילכו לסטז'. אי אפשר להחליט החלטה גורפת לתת ציון עובר, אנחנו מתנגדים לזה. יחד עם זאת, החלטה פנימית של מוסד בתחום כלשהו – מדעי הרוח או החברה או בתחום אחר– אם המוסד יחליט שהוא נותן ציון עובר אנחנו לא נתנגד. אנחנו לא נוציא הנחיה כזאת, כי זה מנוגד לתפיסה העקרונית שלנו.

עם תחילת האירועים קיימנו שיחות עם כל ראשי האוניברסיטאות והמכללות כדי להגיע להבנות, וכולם בעד. זה לא הגיע לרמת רזולוציה של מועד א' וב'. המסמך הזה יצא כמה שיותר מהר לפני שמקיימים דיון.

זה לא יצא מהר. אנחנו ביקשנו מאוד בשבוע שעבר, ולא קיבלנו שום דבר.

הרעיון הוא כן לקיים דיון עם סטודנטים, עם נציגי האוניברסיטאות ועם המכללות.

למה אתם מחכים? מה הבעיה לקיים תוך יום דיון כזה?

מתי זה יקרה? מה הבעיה לקיים תוך יום דיון כזה, אני לא מבין את זה.

אני לא אמרתי שזאת בעיה, אמרתי שקיבלתי פניות גם מיו"ר ההתאחדות וגם מיו"ר הארגון- -

- - -

אבל הן בעד קונקרטיות, אבל יש כאן המלצות- -

זה הגיע רק מכיוון שאנחנו - - - עובדה שישיבת החירום שכונסה, כונסה רק בגלל ההחלטה שלנו.

עם תחילת האירועים קיימנו שיחות ביום השני עם כל ראשי האוניברסיטאות והמכללות שהביעו נכונות לסייע ולעזור. ביום רביעי או חמישי הונח מסמך גם מגל דאי וגם מאיתי שונשיין על בעיות קונקרטיות שהתגלו בעקבות פניות. זה משהו שצריך לטפל בו קונקרטית. זה שלב ראשון.

אני חייב לומר תודה לאל שהדיון הזה מתקיים. תוך יומיים שלושה של לחימה יכולנו להבין שמדובר במשהו ממושך ונרחב. דבר כזה צריך היה לדרוש דיון מידי ודחוף, לא להרים טלפונים לראשי האוניברסיטאות ולבקש מהם לסייע, זה לא ארטיק שצריך להביא למקלט. מדובר בדבר שישפיע מאוד על אחים שלנו- -

נא לא לזלזל בארטיקים.

לא, אני מאוד מעריך את זה.

כולנו אנשים צעירים, היינו סטודנטים עד לא מזמן. גם שרת החינוך, אני מכיר אותה ויודע שהיא אישה רגישה, ובטח הצוות סביבה שהוא צוות צעיר שהיה סטודנט עד לא מזמן. דבר ראשון, מידית, דיון דחוף כי אנחנו מקבלים נייר שכוונותיו חיוביות, אבל צריך לבדוק כמה זמן ייקח עד שזה ייושם בשטח, איך יגיבו לזה ראשי האוניברסיטאות והמכללות- -

היה לנו דיון בשבוע שעבר, ולא היה עוד דיון. אנחנו דרשנו לקיים דיון חירום- -

אני יודע, ואני מברך על זה, אבל גם בתוך המשרד צריך היה להתקיים דיון.

אני רוצה לשאול אותך: אנחנו קיבלנו גם החלטה שייעשו מאמצים עילאיים במשרד החינוך להקים קרן בשביל כל הסטודנטים שנפגעים פה. הרי יש פה כל מיני תוכניות של עבודה וכיוצא בזה, וגם בעקבות הדיון הקודם סטודנטים, לצערי, עדיין יצטרכו לשלם הרבה כסף כדי ללמוד בישראל. חלק מהם לא יכולים ללמוד בתקופה הזאת, וזאת פגיעה קשה במיוחד באנשים משכבה סוציו-אקונומית שקשה לה. אנחנו קיבלנו החלטה שראוי שמשרד החינוך יקים קרן חירום לעזור לסטודנטים. מה אתם עושים בסוגייה הזאת?

שלא עובדים?

שנפגעים מהמצב המיוחד הזה.

הנושא הזה בבדיקה. אין לי כרגע דברים קונקרטיים להגיד.

אתם קיימתם דיון על הקרן בכלל?

- - - לא נמצאים פה, יש פה רק המלצות של המל"ג, אין פה החלטות קונקרטיות- - -זה ממש לא בסדר, זה נראה פרטץ' אחד גדול.

תיקחו את זה ברצינות.

אנחנו לוקחים את זה ברצינות לגמרי.

אז למה לא עשיתם?

משרד החינוך מתפקד בחודש האחרון במצב חירום.

אם זה מצב חירום, אז שהממשלה תגדיר שזה מצב חירום.

זאת לא שאלה של הוועדה.

זה נראה כאילו אנחנו יושבים בחיבוק ידיים, ולא מעניין אותנו מה שקורה- -

נכון, ה נראה כך.

אבל זה לא נכון.

אז תסבירי לנו מה עשיתם בעקבות הדיון הקודם בוועדה עם החלטות הוועדה.

זה המסמך האחרון שיצא למוסדות, כולל שיחות שקוימו עם ראשי האוניברסיטאות, עם רקטורים, עם נשיאים ועם ראש ארגון ור"מ- -

זה אנחנו יודעים.

את שמה לב מתי זה יצא? זה יצא רק מכיוון שיושב הראש ביקש את הדיון הזה. הרי לא רק אצלנו נמצאת הרגישות, אלא גם אצלך היא צריכה להיות וגם אצל שרת החינוך.

- - -

מדוע המכתב הזה יצא רק ב- 23 בחודש? מדוע? המלחמה מתקיימת כבר 12 יום. מדוע זה יצא רק עכשיו? אפילו אנחנו ידענו לבוא לכאן בפגרה.

העניין הוא שראשי המכללות והאוניברסיטאות ידעו להגיד שכל בעיה תטופל. אני יודעת שגם יצא - - -

זה בצורה של "טובה". סטודנטים עומדים ומתחננים שיעשו להם טובה. זה מה שהיה עד לפני יומיים.

זה לא נכון, זאת לא "טובה".

אני מציע שאת תדווחי לשרה את התחושות- -

אני חייב להדגיש את העניין הזה. עד שיצא המכתב הזה לפני יומיים-שלושה, סטודנטים וחברים שלי ושלך עמדו בכניסות לדיקנטים ולמרצים שלהם שייתנו להם "עובר" וייתנו להם זמן ויידחו להם מבחנים. הם התחננו כי לא היה אפילו הנייר הזה.

אני יושבת ראש האגודה בטכניון. ראשית, אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה שלנו עם המוסד. כרגע המוסד עובד בשיתוף פעולה מלא עם אגודת הסטודנטים על כל הבעיות והפתרונות. נוצרה סיטואציה שאנחנו מחכים למל"ג ולמשרד החינוך להוציא דברים קונקרטיים, אבל אנחנו ד סוגרים הכול בתוך המוסד לטוב ולרע. מבחינתנו זה רק טוב. בדיונים האלה התחלנו להגדיר מהן האוכלוסיות שנפגעו. המוסד מקים אתנו ועדה שתחליט בדיוק מהן האוכלוסיות שנפגעו, מה עושים עם האוכלוסיות האלה; ומלבדן, מה עושים עם מקרים של בעיות פרטיות, ואיך נותנים להם מענה. זה בתוך המוסד ובשיתוף פעולה מלא אתנו.

אבל נותרו הרבה בעיות. אני פונה למשרד החינוך ולמל"ג כדי לומר שהמלצות זה משהו מאוד נחמד, אבל כל המוסדות שאני מכירה כבר עברו את שלב ההמלצות, אנחנו בשלבים של הדברים הקונקרטיים. לי כרגע יש פתרון נקודתי-קונקרטי מה קורה עם מועדי א, אחר-כך מה קורה עם מועדי ב', ומתי נעשה את מועדי ג'- -

מתי קיבלתם את ההחלטות האלה?

בשבוע האחרון אנחנו בדיונים, וזה נסגר אתמול.

יש כמה מקומות שסגרו- -

אם אתם רוצים אנחנו נציג את הפתרונות למועדי א', ב' ו-ג'. אבל הבעיות הן אלה: המועד הנוסף יהיה בסמסטר חורף. כשלסטודנט יש שניים-שלושה מועדים נוספים בסמסטר הוא משקיע את כל המאמצים שלו במבחנים ולא בלימודי הסמסטר, וכסטודנט הלך לו הסמסטר.

יש סיבה למה התקבלה החלטה כזאת?

אני יכולה להסביר את התהליך- -

אנחנו לא ניכנס לזה.

מה ההצעה שלך לפתרון?

אנחנו מנסים להוביל בטכניון הצעה לתת שלוש אופציות לכל סטודנט; האופציה הראשונה היא מה שחבר הכנסת אלכס מילר הקריא קודם – לכל סטודנט יש שני מועדים מתוך שלושה: מועד א', מועד ב' וגם מועד ג' שנכנס לסמסטר. ואז האוכלוסייה שאומרת שהיא הייתה בחו"ל, עבדה או לא יכלה לגשת כי הייתה בצפון באמת יכולה לקבל מועד למבחן בסמסטר. אם אי-אפשר לקבל את המועד הזה, אז ציון עובר הוא לא משהו שיכול להרוג בן אדם. אם רקטור או דיקן בפקולטה לרפואה לא רוצה ציונים עוברים זה בסדר ולגיטימי- -

יש חוגים שכן אפשר לעשות את זה.

בוודאי. אבל יש גם קורסים – לא רק חוג שלם – בתוך החוג שגם בהם אסור לגעת וצריך את הציון הזה.

כשניסחנו את ההמלצות בשבוע שעבר, מאחר שלא רצינו לפגוע בחופש האקדמי והבנו שיש קורסים שאין אפשרות לעשות את זה, המלצנו שישקלו את זה לפי העניין ולפי החלטת כל קורס וקורס. בכך שלא הזכרתם את זה בכלל הוצאתם את זה מכלל אפשרות. אתה אומר שאם זה יקרה אתם לא תתנגדו, אבל יכולתם גם לכתוב את זה.

אני יו"ר הוועדה האקדמית של אגודת הסטודנטים בטכניון. העבודה שלנו במיוחד עם מנהל לימודי ההסמכה שהוא מנהל בית הספר של התארים הראשונים היא עבודה מעולה. מיום חמישי, מהקטיושה הראשונה בחיפה, יש פגישות וטלפונים כל יום.

הדבר היחיד שאנחנו מצפים מהמל"ג וממשרד החינוך הוא החובה לקיים ועדות לבדיקת מקרים מיוחדים. יותר נכון, אין פה "מיוחד", כולם יהיו מיוחדים: יש צפונים, יש אמא בהיסטריה, יש מילואים – צריך שכל מוסד יקים ועדה מהסוג הזה ויפרסם את המסקנות ואת הצרכים שלו. איך הם עושים את זה? בחופש האקדמי שלהם, בהחלטות שלהם ולפי מדיניות הוועדה.

דבר שני, חשוב מאוד לקבוע לוחות זמנים שמסיימים את התהליך. התהליך שלכם נגמר עד השבוע החמישי בסמסטר א', וזהו. עד השבוע החמישי או השישי או תאריך מסוים שאומרים שמסיימים עם מועדי א' ב' וגומרים עם זה. אין פגיעה מתמשכת נוספת בסמסטר א'. אם להיות קונקרטיים, אנשים לא ייצאו מזה עד סמסטר ב' כי זה ידחוף להם את הבחנים, הם יבטלו קורסים, הם ישקיעו בסיום הסמסטר, וזה יימשך, וכולנו גם עושים מילואים בסמסטר א'.


נושא הסיוע הכספי הוא נושא שחורה לי לא בתור יושב ראש ועדה אקדמית, אלא בתור חבר באגודת סטודנטים שרואה מה קורה. אנשים שמתכננים עבודה זה אנשים שהכסף הזה הולך לממן אחר-כך את הסמסטר הבא. אמרו לי שזה כנראה לא יקרה, ושלא אסמוך על זה שאני אומר את זה בוועדות בכנסת, ומשהו יסתדר- -

לא כל אחד חייב לחזור על דברים שנאמרו. זה מאוד חשוב. אנחנו קיבלנו את התיאור בשבוע שעבר, ולכן ציפינו ממשרד החינוך לדון בזה לפחות. אני מבין שזה לא דבר פשוט, אבל צריך להבין את המצוקה העמוקה. זה קודם כל דרישה כלפי האוצר שברור שצריך להיכנס עם הרבה סכומים ולפצות הרבה מאוד אוכלוסיות. הפגיעה בסטודנטים היא חמורה מאוד, והאוצר חייב לבוא לקראתם.

אני מאגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב. המסמך הזה נותן הנחיות כלליות ורוח. רוח כבר יש לנו, קיבלנו כבר רוח מראשי האוניברסיטאות, אנחנו לא צריכים רוח. רוח אומר שסטודנטים יצטרכו להמשיך לבקש מכל מיני סוגים של ועדות שמאוד חשוב שיוקמו, אבל סטודנט עדיין צריך להגיש ועדה. לעומת זאת, כשסטודנט יוצא למילואים יש באופן אוטומטי דברים שהוא מקבל, וכאן הוא לא מקבל דברים אוטומטיים. הוא רשאי לגשת למרצה ולבקש, והמרצה בחו"ל בסמסטר קיץ; הוא רשאי לקבל פטור משכר לימוד של סמסטר א', אבל בסמסטר קיץ הוא משלם פי שלושה. יש כאן הרבה דברים שאין לנו מענה עליהם. אנחנו צריכים תשובות, ויותר מזה: יש הרבה סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב שנמצאים בצפון, ולכן מי מוגדר? למי מגיע? למי לא מגיע? סטודנט באוניברסיטת תל-אביב שאבא שלו או אחיו או החברה שלו גויסו, והוא לא מסוגל להיבחן – האם הוא נכנס להגדרות האלה או לא?

זאת הייתה השאלה שלי. אתה יכול לענות?

ברוח ההצעה שבכל מוסד תוקם ועדה שתחליט על המקרים השונים, אני רוצה לומר שגם הכוח שלנו במועצה להשכלה גבוהה הוא מוגבל. אנחנו יכולים להוציא הנחיות ולקרוא וכדומה. אני מציע שראשי אגודות הסטודנטים ייפגשו עם כל הנהלה של כל מוסד כדי לשבת על הדברים האלה ויבקשו תשובות- -

אבל ההמלצות שלכם יעזרו לנו להידבר אִתם.

- - -

אבל אם אצלי אין יחסים טובים?

במקומות שהכול מסודר כמו בטכניון, וביום הראשון ישבו והבינו שצריך לתת פתרונות, לא צריך המלצות לא שלך ולא שלי. יש אולי דברים משותפים שצריך לקבל עליהם החלטות,כ מו סיוע כספי, למשל, אבל את כל שאר הדברים הם יודעים לפתור בתוך המוסד. הבעיה היא במוסדות שאין או שההידברות יותר קשה, הם לא מבינים בעצמם שצריכים להקים מיד ועדה למקרים מיוחדים ולא להביא הנחיות שיהיו ברורות לסטודנטים. שם צריך אתכם. שם זה חשוב, לא במקום שיודעים לפתור את הבעיות. לכן דברים יותר ברורים וחד משמעיים היו עוזרים כמו שדנה אומרת.

אני מוכן באופן אישי לדבר עם ראשי מוסדות שיש אצלם בעיה, או להביא לכך שבכירים במל"ג ידברו עם ראש המוסד. אנחנו נותנים לכם את כל הגיבוי.

אני יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת תל-חי. אני מתגורר בקיבוץ דפנה, הוריי גרים בצפת. אני רוצה לתאר לכם את המצב בצפון, כי אני לא מאמין שאתם באמת מבינים מה המצב שם. כשנפתחה המלחמה סגרו את המכללה. היה אמור להיות לי מבחן של שעתיים, ואז התבטל הכול ושלחו כל אחד למקום שלו.

בתל-חי כ- 60% אינם תושבי המקום. כולם מתגוררים בקיבוצים הסמוכים לתל-חי או בקריית שמונה וסביבותיה. רוב האנשים חזרו לאזור תל-אביב. המכללה עובדת אתנו בשיתוף פעולה מלא, ולכן אמרתי שלאו דווקא שיתוף פעולה זה מספיק. מצאנו פתרון יצירתי: המכללה הגדילה ראש ובחנה איפה אפשר לקיים את מועדי א'. בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב הגיעו להחלטה שבתאריכים 30 ביולי עד 10 באוגוסט יתקיימו מבחנים של מועד א'. אבל זה לא פותר את הבעיה: יש סטודנטים שנמצאים במילואים, יש סטודנטים שנמצאים במקלטים; אני תושב צפת, המשפחה שלי נמצאת בצפת. איך אני יכול להתרכז וללמוד למבחנים שמתקיימים בתל-אביב? הנסיעה, איפה נישן? נאמר שמצאו לי מקום לינה – אני יכול ללמוד במקום של מישהו אחר? אין לי התנאים הבסיסיים כדי לשבת וללמוד. איפה כל חומר הלימוד שנשאר בצפון? אמא מתקשרת אליי שהבן שלה חטף קטיושה בצומת עמיעד כי הוא היה צריך להביא את החומר שלו בגלל הלחץ שב- 30 ביולי יש מועד א'.

מועדים חריגים אי-אפשר. סטודנטים בחודשים האלה בונים את עצמם כדי לקיים את עצמם בשנה הבאה. אנחנו במצב של אי ודאות. אתם צריכים לצאת מפה באמירה שהמל"ג תומך בפטורים ממבחנים. בלי המלצות, בלי "כן נכון" או "לא נכון" – זה קשקוש. אתם צריכים להגיד שאתם המל"ג תומכים בפטורים ממבחנים. אצלנו במכללת תל-חי גם נשיא המכללה בעד הגישה הזאת, אבל מכיוון שזאת מכללה קטנה הוא מפחד שהתואר שלו יאבד מהערך שלו. סטודנט שמסיים תואר ראשון ורוצה להגיע לאוניברסיטה לתואר שני, ישאלו אותו מה הפטור הזה, ולא יעניין אותם שהייתה מלחמה, ירצו לראות ציונים. חייבת לצאת אמירה מהמל"ג- -

אתה חושב שאם המל"ג ייתן, האוניברסיטה בירושלים תתחשב בפטור הזה?

די באמירה כללית, לא "ממליצים"- -

אל תחיה באשליות שאם המל"ג אפילו יורה לתת פטור שאלה שצריכים לקבל אותך לתואר שני באוניברסיטה העברית יתחשבו בפטור הזה. יגידו לך להפסיק לבלבל את המוח וללמוד.

אז המצב הוא לא רגיל, זה לא טוב, זה מצב לא נכון ולא תקין. להחליט - אולי בעוד שבוע או שבועיים. כסטודנטים הזמן הזה יקר לנו. בתקופה הזאת אנחנו עובדים וחוסכים כסף לשנה הבאה. בתקופה הזאת אנשים טסים לארצות-הברית כדי לעבוד ולחסוך הרבה כסף כדי לממן את הלימודים שלהם. לדחות אותנו בעוד חודש, ואם יהיה מבחן או לא, ואי-אפשר להתכונן למבחנים האלה זה לא לעניין. צריכה לצאת מכאן אמירה בתמיכה של כל המכללות בכל הארץ, לא רק בצפון: גם מאוניברסיטת ירושלים ומכל האחרות.

כמו ששמענו יש המון המלצות. זה דבר טוב, אבל צריך יישום בשטח. לכן ראוי שבפעם הראשונה שרת החינוך תיפגש עם ראשי המוסדות בצפון מכיוון שזאת הבעיה האקוטית ביותר. צריך להיפגש, ולא לדבר בטלפון גם עם נציגי הסטודנטים כדי לחפש פתרון מידי לבעיה הזאת. או לתת פטור או להגיד שיהיו מועדי ג' וסיוע נוסף. מדובר ב- 50 אלף סטודנטים, והם מקבלים כרגע את המידע שלהם מהאינטרנט. יש מידע סותר, אנשים לא יודעים בדיוק מה הולך להיות, נכנסים ללחץ וזאת בעיה.

לכן אני קורא לך, רעות, לפנות אל השרה ולבקש ממנה להיפגש עם ראשי המוסדות בצפון יחד עם נציגי הסטודנטים, לפרוט את הבעיות ולהוריד את זה לשטח- -

- - -

- - ואני מאוד מקווה שזה יקרה. ההמלצות של המל"ג טובות, ויחד עם זאת צריך למצוא פתרונות קונקרטיים כי אנחנו נמצאים כבר אחרי הזמן.

לעניין הסיוע הסוציו-אקונומי לסטודנטים שמשרתים במילואים ולסטודנטים שגרים בצפון: לא בכדי בישיבה האחרונה אמרתי שיש בעיה כי ככל שהזמן יעבור, ואנחנו לא יודעים בדיוק מתי זה יסתיים, ייקלעו לבעיות מאוד קשות בשכר לימוד ובשכר דירה ובבעיות כלכליות אחרות שיש להם. יש יוזמה לפטור מחודש עבודה ולתת הקלה בחודש עבודה או לשלם חודש עבודה לכל התושבים בצפון. אני מאמין שצריך להחיל את זה גם על סטודנטים, ויותר מזה – לסייע בקרן מלגות ממשלתי דרך משרד החינוך או בדרך אחרת. אבל זה צריך להיעשות עכשיו.

הסטודנטים הם חלק מכל הסכם שאמרת.

יש עוד בעיות שסטודנטים לא יכולים לעבוד בגללן, ולכן צריך לחשוב על קרן מלגות שתסייע באותה תקופה. אבל הדברים צריכים להיעשות כבר עכשיו, אין לנו הזמן הזה, אתם צריכים להבין שהסטודנטים בלחץ- -

זה לא אותו דבר כמו כל עובד אחר. שר האוצר יכול להגיד שעובד ממשלתי יקבל את שכרו. אבל פה מדובר על סטודנטים. אף אחד לא ישלם להם את העבודה שהם לא עשו. הם לא נכנסים להסדרים הכלליים. לכן המצוקה הרבה יותר גדולה כי העבודה בקיץ מממנת את כל השנה. לכן המצב הוא הרבה יותר קשה לסטודנטים מאשר למגזרים אחרים שיקבלו את שכרם כרגיל גם אם לא יגיעו לעבודה.

מועצת ראשי המכללות האקדמיות התכנסה כבר ביום חמישי לדון במצב הזה. היו שם גם נציגי המכללות הסובלות ביותר, הן בדרום וגם בצפון. צריך לזכור שגם מכללת ספיר סובלת יום-יום. שם הלימודים מתקיימים אמנם, אבל תדמיינו מבחנים תחת קסאמים. לא נעים להיבחן. פורום ראשי המכללות התכנס כדי לדון בזה. מעבר לרוח, ההחלטות הן בהחלט כמו שדובר כאן: קיום ועדות הוראה חריגות ובתדירות גבוהה כדי לאפשר. ברור לנו שזה לא יפתור את בעיית המוסדות הסגורים. כנציגת ראשי המכללות אני רוצה לומר שזה לא רק רוח הדברים. הכוונה היא גם לגלות רגישות שתאפשר לסטודנטים לסיים את שנת הלימודים בצורה התקינה ביותר. דווקא חוסר ההגדרה מי נכלל בקטגוריה של זכאי מאפשר לענות על השאלה ששאלת קודם: אם אמא שלי גרה בצפת ואני תלמיד בתל-אביב – אני זכאי או לא זכאי? אם נתחיל להגדיר לפי סוגי קרבה אנחנו תהיה לנו בעיה מאוד קשה. אני מצטרפת לעמדתו של משה אהרוני ושל המל"ג להשאיר את הסוגייה הזאת פתוחה עם הצהרה של גמישות מלאה- -

יש פה הצהרה בעל פה. זה חשוב, אבל לא כתוב במסמך.

הדברים נאמרו פה בצורה ברורה. כל מה שנאמר פה מגיע מהפניות של הסטודנטים, והבעיות מגוונות. אני עוקב אחר פעילות המל"ג והיחס שלה למוסדות כמי שמכוונת את המדיניות של ההשכלה הגבוהה אני יודע שתמיד ידעתם איך להשתמש בכוח הזה, אבל כרגע יש חוסר אונים במערכת. גם המוסדות עצמם לא רוצים לקחת אחריות ולהחליט בעצמם. לדעתי, זאת המצוקה שבאה מהשטח. במוסד כזה או אחר מצליחים למצוא פתרון, אבל הבעיה עדיין נמשכת. המל"ג צריך להיכנס בעניין הזה בצורה קצת יותר מסיבית ולבחון את העניינים לעומק. כרגע אנחנו במלחמה, גם משרד החינוך וגם המל"ג, ואם צריך להוציא עכשיו צווי 8 לאנשים ולהקים ועדה שתקים זרוע ביצועית של טלפנים שמקבלים את הפניות של הסטודנטים ויוצרים קשר עם המוסדות עצמם כדי ליצור סנכרון, זה מה שצריך להיות. כי אני בטוח שהבעיות במוסדות דומות, וברגע שנאחד אותם לגוף אחד, ולא כל אגודה או כל נציג ידברו עם נשיא מוסד, ואם הוא ביחסים טובים אתו אז נפתור דברים, ואם לא אז לא. אלא להקים מחר בבוקר זרוע ולהוציא קריאה מוועדת החינוך להקים זרוע כזאת שתקבל את כל הפניות ותהיה בקשר עם כל המוסדות לאורך זמן. אנחנו לא יודעים מתי המלחמה תיגמר ואני מאמין שהריקושטים והבעיות שמצטברים כרגע יימשכו עד סוף השנה הבאה. עדיין לא ייפתרו כל הדברים וייווצרו הרבה בעיות.

אני מוסיף את העניין הסוציו-אקונומי שאיתי דיבר עליו. לזרוע הביצועית צריך להכניס גם את הנושא הזה ולפתור אותו באופן פרטני. כן, במלחמה יש דרישות הרבה יותר גבוהות מאשר בשגרה וצריך לפתור את הבעיות נקודתית לכל סטודנט כדי שנוכל להמשיך לעתיד נורמלי מהמלחמה הזאת.

לי יש דברים שאני רוצה לחזק. השקט והחזרה לשגרה בצפון זה גימיק תקשורתי – ואני בכוונה קורא לזה "גימיק תקשורתי", כי הוא לא קיים בצפון. רוב העסקים בצפון לא עובדים. לאחר שהוחלט באוניברסיטת חיפה להחזיר את הסגל לעבודה, נזרק לשם טיל בקו אווירי של 200 מטר, וכל האוניברסיטה חזרה לבתים. הבעיה היא שלא מגדירים את זה כמצב חירום, ואף אחד לא מוכן לקחת על עצמו שום דבר. המילה פה היא מלחמה, אבל אם זאת מלחמה צריך להגדיר מי נפגע. המדינה צריכה להחליט שהמצב הוא מצב חירום, והוא יוכל להוביל אותנו לתשובות שאנחנו נוכל לתת לסטודנטים.

הבעיה היא של סטודנטים משנה ג' שצריכים להציג את הציונים לתואר שני. בגלל זה יש לחץ להגיע בחירוף נפש לצפון כדי לקחת את הציוד מאזור הצפון כדי לעשות את המבחנים במועדים האלה- -

הבנו את הנקודה, היא עלתה גם בשבוע שעבר, וזה רלוונטי מאוד.

סטודנטים שלנו נפגשו וניסו לסיים את התואר. ברגע שזה - - - עד אוגוסט אתה נחשב מסיים תואר. פשוט שיאריכו את הקיץ כדי שיוכלו לסיים עם כולם.

כמה הערות קצרות: שגיתם שישבתם בתוך עצמכם ולא קראתם לראשי אגודות הסטודנטים לשבת יחד עמכם כדי לגבש את ההמלצות כי אתה שומע כאן כמה הערות שהיו ודאי משתנות. אני מציע גם להבא לעשות את הדברים האלה בשיתוף הסטודנטים כמו שהמועצה להשכלה גבוהה, יש בה – לא לחינם – נציגי סטודנטים.

דבר שני, צריכה להיות החלטה חד משמעית של החלת אמנת חומת מגן על התקופה הנוכחית. הדברים כאן מגומגמים, הם לא חד-משמעיים. צריך לומר בשפה ברורה: זאת ההחלטה.

דבר שלישי, התעלמתם מהסטודנטים המגויסים מכל האוניברסיטאות שעליהם צריך להחיל גם חד-משמעית את אמנת חומת מגן. צריך לומר את זה בצורה ברורה כדי שלא יטעה מישהו ויחשוב שאותה אמנה לא חלה גם היום.

אני מציע שההסדרים האלה יחולו על כלל הסטודנטים שלומדים במוסדות החינוך שנמצאים מעל קו חיפה, קריות, עפולה וטבריה. וכן חלים ההסדרים האלה על כל הסטודנטים שגרים באזורים האלה ולומדים במוסדות אקדמיים אחרים. כך תהיה לנו הגדרה מדויקת על מי ההוראות האלה חלות.

אני מאוד ממליץ לקבל את מה שאמרו הסטודנטים שתהיה ועדה מוסדית בכל מוסד שמוסמכת על-ידי המל"ג ליישם את כל ההסדרים האלה במקום ובתנאים שקיימים בכל מקום שלא יחשוב מישהו שהדברים נתונים לטוב לבם של המרצים. למדנו מהניסיון בחומת מגן שזה לא כך, צריכה להיות סמכות מוסדית שמורכבת מהנהלת האוניברסיטה ומראשי האגודה.

האינטרנט הוא מכשיר טוב, אבל צריך גם לפרסם זאת בעיתונות ובכלי התקשורת ההמוניים. בטלוויזיה יש רצועות שרצות למטה עם אינפורמציה; פיקוד העורף מפרסם בערוץ 33 הוראות כל שעה עגולה. תשתמשו גם בכלי התקשורת ההמוניים, לא להסתמך רק על האתר שלכם ועל האתרים המוסדיים. זה יכול להוריד הרבה מאוד דאגות וחרדות. תודה.

אני רוצה להציע כמה הצעות מעשיות לעבור את התקופה הזאת. קודם כל אני מציע שהוועדה תיתן קול קורא לשרת החינוך לתפוס מנהיגות ולהוביל את כל העניין גם מול המל"ג ומול הסטודנטים- -

שלחה את העוזרת שלה, זה מראה על רצינות.

הדברים יעברו אל השרה.

אני מבקש לא לרדת לרמות אישיות.

אנחנו צריכים לצאת בקול קורא ברור מטעם הוועדה לשרת החינוך ולבקש ממנה שכזרוע ביצועית בתחום הזה תתפוס מנהיגות. כמו ששרי הממשלה כל אחד בתחומו קשור למה שקורה במלחמה: שר הבריאות, שר הביטחון וגם שרים אחרים, גם לשרת החינוך יש הנושא שנוגע לה באופן ישיר, והיא צריכה לתפוס מנהיגות. הנייר שהוצאתם הוא בכיוון חיובי, אבל הוא קצת חלש בנחרצות שלו, וכמו שחבר הכנסת אורלב אמר, ראוי ליישם את מה שבוצע בחומת מגן. זה יכול היה לפתור הרבה בעיות בכיוון הזה כדי להוריד כמה שיותר סימני שאלה, כי יש לנו, לצערי, ניסיון מהפעם הקודמת. יכול להיות שזה יחסוך לנו הרבה מאוד בעיות שקיימות היום לסטודנטים מול הסגל. נוסף לכך, אני מציע לאיתי ולגל לפתוח מוקד טלפוני שסטודנטים יוכלו להגיע אליו- -

יש לנו, אבל אין לנו תשובות.

גם אנחנו עשינו את זה בתל-אביב.

אני לא מבקש את זה עם תשובות. הרי פה גם המל"ג וגם שרת החינוך מצהירים שהולכים לקראת הסטודנטים, ושזה עובד והכול בסדר. לפעמים צריך להביא הוכחות מהשטח ולהראות שהמערכת לא עובדת. גם לכם יש דרך יותר טובה להביא את ההוכחות האלה- -

מה שמציגים פה זה עובדות קונקרטיות.

אתם תחליטו איך לעשות את זה. גם אם משה והמל"ג יחליטו שהם מאמצים את אמנת חומת מגן צריך לבחון אם זה עובד בשטח. כמו שאמרתם, זה לא דבר שנדע אותו בימים הקרובים, יהיו השלכות גם לעוד שבועות. לכן אני מציע שתייצרו לעצמכם מוקד שיכול לרכז בעיות לא רק פרטניות, אלא בעיות מוסדיות, ושם יוכלו לטפל בהן נקודתית.

אני מאמין באמונה שלמה שהשרה צריכה לקחת מנהיגות בתחום הזה כמו שכל שר אחר לקח מנהיגות בתחום שנוגע לו במלחמה. אני מאמין שהיא יכולה, היא שרה. כמו שהיא לוקחת מנהיגות לגבי מצב מערכת החינוך, אז גם פה. מערכת החינוך של ההשכלה הגבוהה מתקיימת וקיימת וחיה ובועטת, ולכן אני מצפה ששרת החינוך תפגין מנהיגות ותיקח על עצמה גם את ביצוע המסקנות שיהיו לגבי ההקלות וגם תוביל את זה. זה הכי נכון גם בשבילה להוביל את זה ולהיות מי שמגינה על זה.

- - -זה לא עניין של הוצאת מסמך- -

ממש לא, צריך לבדוק שזה עובד.

זה הכיוון.

כשוועדת חינוך פונה אל שרת החינוך יש לזה משמעות. יושבת פה נציגת השרה, אנחנו נבדוק את זה ונעקוב אחר הביצוע.

צריך לוח זמנים.

אני לא זוכר שנתתי לך זכות דיבור. הייתה לך זכות דיבור ואמרת את זה אז.

החבר'ה מצפים שנצא מפה עם דבר סופי כי הם נמצאים בשטח ומתמודדים עם הסטודנטים, ויש כמה דברים שאני רוצה להציע.

קודם כל חשוב באמת להקים ועדות בכל מוסד כדי שידונו על כל מקרה. אני אשמח אם גם המל"ג תרכיב ועדה כזאת שתרכז את כל הדברים שמתקבלים בכל המוסדות. כמו יואל, גם אני מציע לכם לפרסם מספר טלפון שאליו יוכלו להתקשר הסטודנטים ולקבל מידע אקדמי, לא מארגוני הסטודנטים שצריכים להתעסק בדברים אחרים, אלא מכם – אתם המל"ג, אתם תיתנו את המידע.

- - -

תיתנו מידע מה קורה בתוך המוסדות, מה קורה במבחנים.

מבחינת לוח הזמנים, אני מציע להרכיב ועדה שתפרוס את הזמנים ואת אפשרויות ההתרחשות: מה קורה אם לא נפתחו מוסדות, מה קורה במוסדות, מה קורה מבחינת המבחנים. ככה תהיה לכם מפה, וככה תוכלו גם לעבוד. כי אם תחשבו שמה שיקרה בעוד שבועיים לא יקרה היום, לא תצאו מזה בחיים. תפרסו את זה עד פתיחת שנת הלימודים הבאה.

כך גם לגבי בחינת מצבם הכלכלי של הסטודנטים: תבחנו כל סטודנט. אם יש סטודנט שיושב חודשיים במקלט ולא יכול לעבוד, ואחר-כך הוא צריך להיבחן, תשקלו אתם יחד עם משרד החינוך עזרה בשכר הלימוד לאנשים שמגיע להם; אם הוא לא עבד חודש – תורידו 3,000 שקל משכר הלימוד וכך הלאה. אבל חייבים להתקדם עם זה. אתם לא יכולים להשאיר ציבור של 45 אלף איש באוויר. אני בתור איש מילואים הייתי מקבל את זה. גם אמנת הסטודנטים לא נכתבה למוסדות שהיו בעד, אלא למוסדות שהיו בהם בעיות. היו מוסדות שהכול היה בסדר, וסטודנטים במילואים היו מקבלים מה שמגיע להם, אבל יש מוסדות שתמיד היו בהם בעיות, ובשבילם נכתבה האמנה, ובחוסר ברירה הם חתמו. אתם צריכים לבוא לחבר'ה האלה ולהראות להם מה החלטתם כי בסופו של דבר את הטלפונים הם מקבלים ולא אתם. אני מציע גם לא לשלול פטורים וציוני "עובר" לסטודנטים. כך אנחנו נקבל מפה אקדמית עד פתיחת שנת הלימודים הבאה.

אני רוצה להתייחס לנוכחות של פיקוד העורף. הטכניון ואוניברסיטת חיפה חזרו לעבודה רק מבחינה אדמיניסטרטיבית, שזה כ- 40% מאנשי הטכניון. לדעתי, זה גם שיעור החוזרים לעבודה באגודה. לי יש בעיה עם זה, ואני אשמח אם תתייחסו מה אני עושה עם האנשים ששואלים אותי מה קורה להם בדרך, לאחר שנפל טיל בדרך אתמול; מה אני עושה עם אנשים שבבניין שלי- -

לשכב ליד המכונית. אתמול היינו בצפון, וכל הזמן שכבנו ליד המכונית.

פיקוד העורף לא מחייב אנשים לעבוד, הוא קובע מדיניות באיזה מקום מותר לעבוד ולשהות. אם 40% מהאנשים לא מגיעים לעבודה אין לנו כלי של סנקציות. ריתוק משקי למקצועות חיוניים נקבע בידי שר התמ"ת, או ראש הרשות המקומית יכול לחייב עובדים מסוימים להגיע לעבודה. לא השתנה שום דבר במדיניות המיגון.חוץ מאשר בקו העימות אנחנו מאפשרים ללכת למבנים, לסופר-מרקטים – כל מקום שהוא סגור ומגון. להפך, אנחנו מעודדים את זה; היות שהמצב הזה עלול להימשך עוד הרבה מאוד זמן אנחנו לא רוצים להשבית את המשק ולאפשר את מקסימום הפעילויות. כל עוד זה עומד במדיניות המיגון. השאלה האם לחייב איש כזה או אחר היא לא במנדט של פיקוד העורף. הוא לא מנהל את המדינה, וטוב שכך. הוא לא קובע מי ילך לעבוד ומי לא.

האזרח צריך להבין האם פיקוד העורף ממליץ שאדם ייסע מקצה אחד של העיר כל יום עד חיפה, למקום העבודה שלו; זאת ההמלצה? מצד אחד אומרים לאנשים לשהות במרחבים מוגנים ולצאת "לצורך". "לצורך" זה לקנות חלב. האם ההמלצה של פיקוד העורף היא שכל אדם ייסע במרחב חיפה לעבודתו?

בהחלט כן. אנחנו מאפשרים שחיים יהיו הכי קרובים למציאות. אם מישהו עובד בסופרמרקט או בדואר, שילך לסופרמרקט או לדואר; מי שעובד באוניברסיטה שילמד שם. התשובה של פיקוד העורף היא חד-משמעית – כן.

אני לא שומע את זה בתדריכים שלי.

גם אלוף הפיקוד אמר את זה, אני יכול להראות לך את זה כתוב.

הרוח של דבריכם היא רוח שונה לחלוטין.

אני מברך ומודה על כך שהמל"ג וות"ת נכנסו לדיונים והמליצו המלצות. הם בכיוון הנכון.

אני מציע שתהיינה החלטות ברורות מי הם הסטודנטים בהסדר הזה. חבר הכנסת אורלב הציע נוסחה, וזה נשמע מאוד הגיוני שכל אחד יידע בדיוק.


דבר שני, שכל מוסד ומוסד מבין 11 המוסדות הללו – וכמובן שחשוב שגם בשאר המוסדות – תהיה להם ועדה מוסדית מיוחדת שיכולה לענות לכל פנייה מכל סטודנט שלומד במוסד. חשוב שיהיה גם בשאר המוסדות בארץ; אני בטוח שבתל-אביב זה ייעשה, ושיהיה בשותפות עם הסטודנטים, ושהנהלת המוסד תוכל לתת תשובות לכל דבר ועניין.


חשוב ששרת החינוך, גם כיו"ר המל"ג תתכנס כמה שיותר מהר, אני מבין שזה בהכנה. תעשו את זה, תיקחו פיקוד על העניין. אתם שומעים הרבה מבוכה והרבה קשיים. קחו פיקוד גם כדי להקים את הקרן עם התקציבים, לעבור על ההמלצות המרכזיות. אני לא בטוח שאפשר ליישם את הבקשה שלי, אבל היא מאוד הגיונית: שתהיה פריסה אקדמית עם לוח זמנים מאוד ברור מה קורה ואיפה, שכל אחד יידע איפה הוא עומד. כמובן, לכבד את החופש האקדמי של כל מוסד, אלב לחייב את המוסדות לקבל את ההחלטות. הם לא יכולים להשאיר את הסטודנטים שלהם בערפל.

כחלק מההמלצות צריך לשקול גם פטור ממבחן או ציון עובר. צריך לעשות את זה כי זה ברור בגופו של עניין. שיהיה כתוב, כמו שאמר משה בתחילת הישיבה כדי שהמוסדות יוכלו להחליט על זה. עד שזה לא נאמר בצורה מוסדית מהמל"ג יחששו לקבל החלטה כזאת אם אין "אור ירוק" לאפשר החלטה כזאת בכל מוסד.

אולי צריך לכתוב סיוג לתחומי לימוד מסוימים שבהם לא יכולה להתקבל החלטה כזאת.

ולדווח לוועדה על ההתקדמות הזאת. ציבור הסטודנטים הוא ציבור גדול. כמו שכל ציבור אחר דואג, גם לציבור הסטודנטים מגיעות תשובות לא פחות מאחרים. המצוקה יותר גדולה מכיוון שהסטודנטים הם אותם אנשים שהולכים למילואים ואותם הסטודנטים שזאת תקופה המבחנים שלהם, ואותם סטודנטים שלא יוכלו לעבוד. לפי הבנתי מהישיבה הקודמת, שכר הלימוד חינם, אבל הלוואות לחנייה אין. סטודנטים יצטרכו למצוא כספים גם בשנה הקרובה, והאפשריות האלה מצומצמות. חשוב מאוד שתהיה כמה שיותר בהירות, זה מקל על המצוקה. הסטודנטים מחזיקים אוכלוסיות במצוקה, ואנחנו מברכים על כך. תודה רבה.

הישיבה ננעלה ב- 13:00