כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכלכלה

27.7.2006

הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 53

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ח בתמוז התשס"ו (24 ביולי 2006), שעה 12:00

צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין וטכנולוגיה דו- שימושיים), התשס"ו- 2006

חברי הוועדה: משה כחלון - היו"ר

רוברט אילטוב

יורם מרציאנו

רונית תירוש

אוהד אורנשטיין, מנהל מינהל כימיה ומחצבים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יוסף אקרמן, מינהל סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

זאב ברל, סגן מנהל מינהל הכימיה ואיכות הסביבה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אהוד גנני, יו"ר הנהלה ציבורית אבטחה וביטחון, מכון היצוא הישראלי

עו"ד צביה גרוס, יועמ"ש משרד הביטחון

שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה, התאחדות התעשיינים

חיים וקסמן, מנהל מחלקת הפיקוח על יצוא ביטחוני, משרד החוץ

ליאת ורה, אגף הכלכלה, התאחדות התעשיינים

יפה יהל, מתמחה, משרד הביטחון

יעל ליברמן, מנהלת ענף אבטחה ובטיחות, מכון היצוא הישראלי

עו"ד דבורה מילשטיין, לשכה משפטית, תחום סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

איתן מנדל, כלכלן, התאחדות התעשיינים

גדעון מרץ, לשכה משפטית, משרד הביטחון

בתיה פודרהייטל, משרד האוצר

עו"ד ציפי קלינבוים- עזריה, לשה משפטית, משרד הביטחון

עו"ד רם רביב, לשכה משפטית, משרד הביטחון

עו"ד קרן שחר בן- עמי, מחלקה משפטית, משרד החוץ

לאה ורון

עו"ד אתי בנדלר

אורית לבנשוס-חלוצי - חבר המתרגמים בע"מ

צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין וטכנולוגיה דו- שימושיים), התשס"ו- 2006

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה, על סדר היום צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין וטכנולוגיה דו- שימושיים), התשס"ו- 2006. נציג משרד התמ"ת.

הרקע לצו בא בעצם בא מניסיונות לרכישת נשק קונבנציונאלי ורכישת טובין בטכנולוגיה דו- שימושיים, שזה בעצם מוצרים המיועדים לשימושים אזרחיים, אבל אשר עלולים לשמש לניהול צבאי או בטחוני על ידי מדינות בעיתיות או ארגוני טרור. מדינות המערב וגם ישראל הציגו את המאבק בטרור בראש סדר העדיפות שלהם ועושות זאת בין היתר על ידי פיקוח על היצוא של פריטים בטכנולוגיה דו- שימושיים.

בכל המדינות המתוקנות בעולם קיימת רגולציה על היצוא בתחומים אלו, כמו בצו שבנדון, על בסיס עקרונות יסוד של רשימות פריטים אשר ביקשו באמצעות הסדרים בין לאומיים על תחומים משטרי פיקוח. משטר הפיקוח שעליו אנחנו בעצם דנים היום הוא נקרא הסדר ווסנהר, ההסדר הוא בעצם מ- 96', בעצם מדובר על הסדר פוליטי בין ארבעים מדינות שמטרתו קביעת סטנדרט בינלאומי אחיד בתחום הפיקוח על היצוא.

ישראל אינה חברה בהסדר אך לאחר תיקון מצב אנחנו נהפוך למדינה מה שנקרא מדינה דבקה להסדר אף שאנחנו לא חברים ממש בהסדר.

מה זה מדינה דבקה?

שיש לה רגולציה, יש לה משטר, שבעצם היא יכולה לאכוף את הכללים שבהסדר מבלי להיות באופן רשמי ואין לה את המחויבויות של חילופי מידע בכל מה שכרוך---

דרג משנה כזה.

דרג משנה אבל בכל זאת שם אותנו כמדינה דבקה. ההסדר בעצם על ידי שתי רשימות, אחת זה רשימת הנשק ורשימת פריטים דו- שימושיים שזה בעצם נושא הצו שלפנינו. רשימת הפריטים הדו- שימושיים מורכבת מתשע קטגוריות, לרבות חומרים מורכבים, אלקטרוניקה, מחשבים, תקשורת ואבטחת מידע, גלאים ולייזרים, ניווט ותמיכה. הם בעצם הקטגוריות שמופיעות בתוספת לצו. הרשימה מתעדכנת מעת לעת בהסכמה בין מדינות המשטר בהתאם להתפתחויות בטכנולוגיה במדינות.

המצב בישראל כרגע מבחינת רגולציה עובר שינויים מהותיים, משרד הביטחון מרכז כעת הכנתה של חקיקה ראשית בנושא פיקוח על היצור הביטחוני, הכולל גם ציוד לחימה ביטחוני וגם מוצרי ידע ושירותים דו- שימושיים ליצוא ביטחוני לפי הרשימות של משטר ווסנהר. משרד התמ"ת הכין את הצו שלפניכם המגדיר את הפיקוח על היצוא של מוצרים, ידע ושירותים דו- שימושיים המופיעים ברשימות גם של משטר ווסנהר.

הצו בא מכוח פקודת היבוא והיצוא 1979, הצו משלב את משרד הביטחון ומשרד החוץ כחלק מהליך קבלת ההחלטות למתן רישיון על פי הצו. והצו בעצם בנוי על בסיס מודל שכבר עבד שזה מה שאנחנו קוראים צו האב"כ.

הצו שלפניכם בעצם מכוון לפקח על היצוא מישראל של מוצרים בטכנולוגיה דו- שימושיים, תוך שמירה על זרימת סחורות לחוץ לארץ, אני חייבת לציין את זה כי זה בעצם שימש נר לרגלנו כשהכנו את הצו שמצד אחד יהיה פיקוח ורגולציה על היצוא כנדרש מהקהילה הבינלאומית, אבל מצד שני שזה לא יפגע בזרימת הסחורות לחוץ לארץ, דבר שכמובן עומד בראש מעייניו של משרד התמ"ת. אפשר גם לראות את זה מבחינת לוח הזמנים שקובעים בצו.

בעצם הצו משלב את ישראל במאמץ הבינלאומי בתחום של מניעת הפולפרציה של אמצעי לחימה ביטחוניים ובתחום הדו שימושי, זה כמובן ישפר את המעמד שלנו כמדינה אחראית בתחום זה. והוא גם יבטיח את היצוא מישראל מפני מגבלות אפשריות בחוץ לארץ כי זה בעצם יעיד על כך שהיצוא בא ממדינה שיש לה משטר פיקוח.

ממש בקצה המזלג עיקרי המנגנון המוצע בצו: "המייצא מישראל פריט המופיע ברשימות הדו- שימושיות של ווסנהר והגיש בקשה לרישיון יצוא לרשות במשרד התמ"ת, אם מדובר על יצוא של פריט המופיע ברשימת ווסנהר אשר גם מופיע כיום בהכרזת משרד הביטחון, תוגש הבקשה למשרד הביטחון על פי הצו הקיים של משרד הביטחון. הרשות תעביר את הבקשה למשרד הביטחון ומשרד החוץ אלא במקרים שסוכמו מראש כי אין צורך בכך. אם הבקשה אינה דורשת את עמדת משרד החוץ או משרד הביטחון התשובה ליצואן תינתן תוך חמישה ימי עבודה. אם הבקשה דורשת התייחסות והתייעצויות של המשרדים האחרים, התשובה ליצואן תינתן תוך עשרים ימי עבודה. במקרה של מחלוקת בין המשרדים, הצו בעצם מציב מודל של הכרעה בוועדת מנכ"לים גם כן דבר שאנחנו גם לוקחים אותו בצו אב"כ. אני עכשיו אתן את רשות הדיבור למשרד התמ"ת.

הרבה אין לי מה להוסיף, כוונתנו ליצור מנגנון שיהיה יעיל, הכוונה שלנו היא ליצור פיקוח שמצד אחד יהיה אפקיטיבי מצד שני ללכת לכיוון---

אני מציע שתתחילו בהקראה ואם תהינה התייחסויות לסעיפים, נתייחס.

אני מנכ"ל איגוד תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה. לגופו של עניין, בדרך כלל במצבים כאלו משתפים את התעשייה, את מכון היצוא את הכול, יש כאן תהליך של, אני לא רוצה לקרוא לו מחטף, אנחנו קיבלנו את הצו במתכונת הזאת ואני מדבר גם בשם התאחדות התעשיינים, קיבלנו אותו לידיים ביום שלישי או ביום רביעי. המשמעות היא ואני מדבר רק בשם תעשיית האלקטרוניקה ברגע זה, תעשיית האלקטרוניקה מייצאת היום 15 מיליארד דולר, זה היצוא של תעשיית האלקטרוניקה. תעשיית האלקטרוניקה כפי שהצו מנוסח היום, כל פריט ופריט הוא צריך לעבור אישור כזה או אחר, כי הכניסו בכותרת בתוספת ברשימה את כל תעשיית האלקטרוניקה, התוכנה, מה לא?

אני חושב שצריך לקיים דיון מקדים, אם בכלל דנים בו היום. יכול להיות שמה שאני ולמשרד התעסוקה לעשות צוות ולגבש תוך עשרה ימים ולבוא לדיון חוזר עם צו מוסכם על כולם, כי במתכונתו הנוכחית ואני מכיר צווים, הייתי גם מפקד חיל הקשר ועסקתי בצה"ל גם בזה והייתי גם מנכ"ל משרד התקשורת ואני בקי בדברים האלו, במתכונתו הנוכחית אנחנו שמים מכשול בפני עיוור והולכים לפגוע פגיעה שאני מקווה שהיא הפיכה, אבל לטעמי בניסוח הנוכחי היא בלתי הפיכה בתעשייה.

תודה.

אני רוצה להגיד שלושה דברים, אחד, הרשימות עצמן, גם כשיש החלטה שמדינת ישראל אם הכנסת תגבה אותה ותכף אני אגיד משהו לגבי התעשיות, הם לא רשימות שאנחנו יכולים לשבת בצוות ולהחליט בוא נדלל, בוא בתחום האלקטרוניקה נשים את זה ובתחום התקשורת להשים את זה ובתחום המכאניקה להשים את זה. לא, אלא רשימות מוסכמות בינלאומיות שהן חלק מאיסור של אמנה שקוראים לה בז'רגון המשטר בינלאומי, אם אני רוצה לציית למשטר הזה ולהשתתף בנורמה הבינלאומית של כמו שאמרת, מדרגה אחת מתחת חברות ולא שלא רוצים להיות חברים, אלא לא בקלות מקבלים אותנו כי אנחנו לא חתומים על כמה אמנות בינלאומיות אחרות כמו בתחום ה- NPT וכיוצא באלה מסיבות מסוימות.

אם אנחנו רוצים להיות ואין לי פה את הרשימה, הרשימה היא קשיחה---

היא קשיחה, זאת אומרת שגם עכשיו אם יושבים עם מר וקס ועם התאחדות התעשיינים והקבלנים וכל מי שקשור---

אם אני רוצה להיות, מצייתת לווסרהר, לא רק שהיא קשיחה, זאת רשימה שכלל המדינות החברות יושבות ומבקשות אותה, אנחנו כמצייתים אז אני מניחה שיכבדו אותנו גם---

אני מבין את החשיבות הפוליטית בוא נאמר, אבל---

אתה צודק, אבל תן לי רק ברצף שתיים שלוש נקודות. אז הנקודה הראשונה זה רשימות קשיחות שהן תוצר של מחשב של מדינות העולם הנאור, אנחנו מקווים שאנחנו נמנים עליהם, חברות במשטר הזה כארבעים מדינות, כל המדינות שיש להם איזה שהוא משקל ויש פקיסטן למשל לא חברה, אז אולי גם אנחנו לא נהיה במשטר הזה, זה אחד.

שניים, היתרונות ולכן שאלתי לשכות מסחר כי הם עוסקים באמת קצת גם יותר ביבוא, אבל גם היצואנים מייבאים. יש לזה יתרונות עצומים משום שברגע שאתה מציית למשטר, אתה נענה יותר בקלות לבקשת רישיונות יצוא ממדינות אחרות קרי יבוא לארץ. בקטע הפוליטי, לטובת חברי הכנסת שלא מכירים, יש למדינת ישראל התחייבות כתובה וחתומה לאמץ את המשטר הזה לפי הרשימות של המשטר, ההתחייבות הזאת ניתנה בזמן משבר לא פשוט בין מערכת הביטחון הישראלית למערכת הביטחון האמריקאים שכולם קראו עליה בעיתונות לפני שנה ואנחנו חלק מההסכם הזה.

הם יודעים שהכנסת ריבונית, אבל זה יהיה די ביזיון שנבוא ומסביר, אבל יחד עם זאת הכנסת סירבה לבקשת התעשיות וסירבה שאנחנו נאמץ את המשטר. בכל העולם זה ידוע שכשמגיעים לחקיקה בתחום הפיקוח על יצוא, אנחנו נמצאים באמת באיזה שהיא משבצת של איזה שהוא מתח בין מצד אחד הקטע המסחרי התעשייתי שרוצה לייצא ללא הגבלה לבין הקטע הפיקוחי. החוק הוא לא חוק שאוסר, החוק הוא חוק שמבקש רישיון.

דיבר איתי וקס לגבי פרק זמן הרישיון, וזה נושא שנדבר עליו בהמשך וייתכן שאפשר להגמיש ואני יכולה להבין את הבקשה, אבל על בכלל לא על כן, או על משא ומתן מה נכלל ברשימות זה נושא בכלל, זה כאילו שאתה מחליט לא לקבל את המשטר.

מר וקס דיבר איתי על עוד נקודה וזה שאנחנו מפנים לרשימות באתר האינטרנט בלועזית. עכשיו, אני רוצה להסביר למה עשינו את זה וחשבתי שזה הנקודה העיקרית כי גם הוא הוציא מכתב עליה, אנחנו חשבנו---

זה אחד מיני רבים, אני הספקתי לקרוא מאז שהוצאת את המכתב, שמתי את הערת ההזהרה בטאבו, יש כאן על כל שורה הערות, אני מוכן לעשות את הדיון. אני מציע, אני לא נגד הצו הזה, שתבינו, אין ברירה---

קיבלת תשובה לגבי הפריטים---

רגע אבל יש כאן עוד אלף ואחד הערות.

אני רוצה רק להתייחס---

כל סעיף יש לי הערה כאן, כל סעיף במתכונת שזה יצא, אני אומר במקום לעשות הקראה---

מר וקס, סליחה, בואי תמשיכי.

אני רק רוצה להתייחס לעוד נקודה אחת ברשותך וזה הנושא של המתכונת שמשרד המשפטים אישר אותה כבר בעבר ולמה זה בנוי במתכונת הזאת. מהבדיקות שעשינו דרך אגב בקשר לזה שנפל קסאם היה היום דיון מאוד גדול בקשר לרשימה הראשונה שנכנסה מווסרהר, נאמר שם שעומדים להכניס את הכול. יש גם מחקר שעשה התמ"ת והוא יסביר את זה לראות מי התעשיות הרלוונטיות, זה לא נושא חדש, זה נושא שמתגלגל מהחלטת ראש הממשלה אריאל שרון שהתקבלה ביוני לפני שנה וחצי, לפני שנה. ועכשיו החלטת ממשלה שקובעת שממשלת ישראל מחליטה לאמץ את המשטרים האלה.

אני רק רוצה להגיד, מטעמי שזה יהיה יותר ידידותי למשתמש כי זה רשימות מאוד מורכבות, הן לא רחבות, הן מאוד ארוכות אבל הן מאוד מצומצמות בקטע הטכנולוגי, כל פריט יש לו מאפיינים מאוד מאוד צרים כדי שהוא יהיה באמת דו- שימושי צבאי ואזרחי כאחד. חשבנו שיותר ידידותי למשתמש שזה יישאר בשפה הלועזית, אני אומרת את זה לטובת וקס וגנני פה, אני רוצה שתשמע את זה, חשבנו שזה יותר ידידותי למהנדסים ולמשווקים בתעשיות שזה יהיה בלועזית, לא עם התרגומים המסובכים בעברית וגם חשבנו שיותר ידידותי מאשר לחפש את זה בפרסומים, למצוא את זה באתר האינטרנט של התמ"ת. אם יידרש אנחנו מוכנים, עובדה שמשרד המשפטים שאמון על החקיקה, לא רק שאישר את זה אלא גם אהב את זה כי הרשימות האלה משתנות לעיתים והעדכון שלהם מאוד קשה בצורה אחרת. אבל יחד עם זאת אפשר להביא תוך חודשיים שלושה תרגום לעברית מטעמי נוחות שהוא יהיה גם באתר האינטרנט.

אנחנו דנים עכשיו בטענות המקדמיות בינתיים, בבקשה מר וקס, אחר כך ניכנס לזה.

עוד פעם, אני לא נגד הצו, אני אומר לכם יש לי הערות על כל שורה, אני מציע שבמקום לעשות את הדיון, לא עשינו שום דיון מכין עם משרד הביטחון ולידידתי צביה הוצאתי איתה כמה צווים וכמה פעולות עשינו ביחד. לא עשינו שום דיון מכין, לא הגענו להסכמות והבנות. אני מציע בכל זאת לדחות את הדיון הזה בעשרה ימים, לקבוע עכשיו מועד קטגורי מתי אנחנו באים, אני מוכן להירתם אישית עם צביה ועם משרד המסחר והתעשייה ומשרד החוץ, מי שצריך, ולשבת כדי לסכם ולבוא עם דעה מוסכמת במקום להתחיל לדון על כל אות ועל כל תו ויש כאן על כל אות ותו. בלי לפגוע בידידי הרב אורנשטיין שהוא לא הרשות, אבל הוא לא הנושא לא באלקטרוניקה, לא בתקשורת, לא שום דבר. תעשיות, מינהל תעשיות עתירות ידע בתמ"ת עוסק בזה, אז למה זה ---

מר וקס הדברים ברורים, תודה רבה, חבר הכנסת מרציאנו.

אני חושב שמר וקס הציג את העניין, אני חושב שזה נדחה כל כך הרבה מאוד זמן, אנחנו מדברים מ- 2003, אז עד אפריל השנה יש לנו כל כך הרבה זמן, גברתי, לא יקרה שום דבר, זה ששמענו אותו אדם שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, בטח הוא מבין בזה, בעניין הקשר והאלקטרוניקה לא פחות מאף אחד שיושב סביב השולחן, דעתי מקובלת עליי ואם הוא אומר שתוך שבוע אפשר לגמור את זה, אני חושב שצריכים לגמור את זה בהסכמה ולהתכנס פה בעוד שבוע או בתוך שבועיים עוד פעם ולא לקיים פה וויכוח על העניין הזה. זה בהחלט מקובל עליי ואני ממליץ לקבל את ההצעה שלו.

עד לפני שנה הייתי מנכ"ל התעשייה הצבאית לפני זה עשרות שנים ביצוא הביטחוני, היום אני יושב פה כיושב ראש הוועדה הציבורית במכון היצוא בנושא חלל, תעופה והגנת העורף שזה פחות או יותר כ- 400 תעשיות מתוך 1700 יצואנים. הרשימה הזאת אנחנו לא יכולים להתמודד איתה, זאת רשימה שמופיעה בהסכם שחתומות עליו ארבעים מדינות, אנחנו רק צריכים לדאוג מדבר אחד, שהתהליך פה בארץ יאפשר לכל היצואנים תהליך אישור כזה שאפשר יהיה לעמוד ולהתמודד עם ההסכם הזה. ופה מה שמפחיד אותי כבוגר התעשיות הממשלתיות זה שלושה משרדים ממשלתיים שצריכים לתאם בניהם את התהליך. משרד החוץ, משרד הביטחון ומשרד המסחר והתעשייה. ולכן כבוד היושב ראש, אני ממליץ, כל מה שלא יצא, שהובלת תהליך האישור פה תהיה נתונה בידי משרד המסחר והתעשייה. ואני סמוך ובטוח שהמשרד ידע למצוא, אם זה יהיה כימיה או אלקטרוניקה או חקלאות.

דבר שני, היצואנים שלנו לא מסוגלים לעכל צו כזה מסובך, לא מסוגלים, רק הרשימה הזאת שמייצגת פה ברמת הכותרות, אלקטרוניקה, טלקומוניקציה, הכול נכלל פה. חייב להיות תהליך של הסברה מאוד מאוד מפורט ליצואנים מה נכלל בצו הזה. וצריכה להיות גם הפרדה מאוד מובהקת, אנחנו נמצאים היום בעיצומה של מלחמה, לא יכול להיות שכל דבר ייכלל תחת הכותרת של ביטחון. ההגדרות לגבי כל מה שזה דואל דוס אבל באוריינטציה אזרחית, צריכות להיות צבועות מאוד מאוד ברור כדי שמשרד הביטחון עם כל הכבוד, התהליכים הם תהליכים מאוד כבדים, מאוד מסורבלים ומאוד מאיימים. ואנחנו לא יכולים לוותר אפילו לא על חצי מיליארד דולר מה- 15 מיליארד מהיצוא הזה, בגלל תהליך שיהיה תהליך מסורבל. תודה.

המנגנונים בעולם בארבעים מדינות האחרות, הם עובדים ככה, המנגנונים בעולם בכול מקום הם כאלו שכל יצואן מקבל אישור באופן הזה?

כן.

אין הצהרה עצמית, אין דברים כאלו?

לא.

שאלה נוספת, לא יגבה כסף עבור הרישוי והיצוא נכון, מהיצואנים?

רעיון טוב דווקא.

זה אני דווקא לא בעד.

אתם עוד מעט תגידו לנו לעשות את זה.

באמת רק בעמדה של תעשיינים והתאחדות האלקטרוניקה, אין פה...של הממשלה ואנחנו כמובן אין לנו מילה להגיד. באמת כמה שיותר להקל על היצוא והיצוא הזה מהווה אחוזים מאוד נכבדים מהיצוא ממדינת ישראל.

אנחנו ערים לצרכים של איגוד האלקטרוניקה ושל היצואנים, אנחנו גם ערים לצרכים של משרד הביטחון ושל המדינה. אז מה שאני מציע, מר וקס, אנחנו נתחיל כרגע בהגדרות בלבד, שאין להם מחלוקת, נאפשר לכם עשרה ימים לשבת ולהתדיין ולראות איך אתם מגיעים להסכמות ובזמן הקרוב מאוד אנחנו נקיים ישיבה נוספת על מנת להמשיך גם בהקראה וגם לאשר את הצו. אז כעת אנחנו נתחיל בהגדרות ואני מבקש התייחסות רק להגדרות כי אני לא מתחיל את הדיון עכשיו לפני שאתם תנסו בניכם לשבת ולהגיע להסכמות.

צו היבוא והיצוא פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו- שימושיים, התשס"ו- 2006. בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לפקודה יצוא התשל"ט- 1979 באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולפי סעיף 21(א) רבתי לחוק ייסוד הכנסת וסעיף 2(ב) בחוק העונשים התשס"ז- 1977, אני מצווה לאמור.

הגדרות, בצו זה הרשות, מנהל מינהל הכימיה ואיכות הסביבה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, להלן משרד, סגנו, הממונה על מוצבים על מתכתיים במינהל הכימיה, כאמור, ומנהל תחום תקשורת, ומחשבים במינהל תעשיות עתירות ידע במשרד.

מי זה מנהל הרשות, זה את, זאת אומרת מנהל הכימיה? או סגנו או ראש תחום זה, צריך להיות כתובת אחת, אין כמה מנהלים ברשות, יש מנהל אחד ברשות שאליו פונים. אני בכלל מופתע, בלי לפגוע באוהד, הרי רוב הבעיה כאן זה עם ציוד האלקטרוניקה, תסתכלו מה ההגדרות, אלקטרוניקה, תוכנה, תלה- קומוניקציה, כל הדברים האלה, רוב הקטגוריות קשורות לעתירות ידע, אני לא מבין את השיקול, בלי לפגוע במשרד התמ"ת, בגבי מימון ידידי, למה נקבע מינהל הכימיה?

מינהל הכימיה מרכז היום רישוי שפסק במשרד התעשייה בנושא היבוא, נושא היבוא על פי החלטת ממשלה מ- 91' הפסיק הרישוי, הרישוי הפסיק להיות פעולה של משרד התעשייה למעט מקרים מסוימים, הם רובם קשורים בסביבה. התרכז אצלנו ידע בתחום הכימיה, בתחום סמים, בתחום פסלות שלאו דווקא בתחום הכימיה, הם בתחום המתכת וציודים אחרים שקשורים לאמנות שישראל חברה בהם, כמו אמנת מונטריאול. כאשר התחילו לדון בנושא של פיקוח על היצוא, החליטו שאני ארכז את הנושא של צו אב"כ, שהוא מאוד דומה במתכונת לצו הזה, אם תקרא צו אב"כ, המסגרת החוקית וההגדרות הם בעצם תחת אותה כותרת, אותה מסגרת, למעט תחליפים ולכן ברשות שהיא כוללת ארבעה אנשים שיכולים לתת רישיונות, יש נציג של מינהל עתירות ידע. ואם תראה, כתוב כאן, מנהל תחום תקשורת, תוכנה ומחשבים במינהל לתעשיות עתירות ידע. כלומר הוא יהיה פונקציונר שייתן רישיון ומי שעומד מעליו אם זה אני או מנהל המינהל שלו, זה בעצם לא משנה כי הוא יהיה אחד האנשים שמוסמך לתת רישיונות.

השאלה היא בכל זאת אדוני היושב ראש, יש כאן שאלה שראויה להתייחסות, כשמישהו רוצה להגיש בקשה לרישיון, הוא צריך לבדוק למי להגיש את הרשימה, לזה או לזה או לזה, או שיש לו כתובת אחת. למה---

הכתובת היא מינהל הכימיה.

תראה, כבר ההגדרות ניתנות כי נעשה בהם אחר כך שימוש בסעיפים הרלוונטיים, אז למשל בסעיף 4א', אני קוראת רק את המשפט הראשון, "מבקש רישיון יגיש בקשה לרשות..." אוקיי, סעיף 4א', למי הוא יגיש את הבקשה בסופו של דבר, לכל אחד מהמנויים כאן, אני חושבת שראוי באמת למצוא, לצורך הגשת הבקשה לרישיון לפחות, או כל מקום שמשתמשים במילה "הרשות לאחר מכן..." בצד, צריכים לחשוב מי הרשות הרלוונטית לצורך העניין, שתהיה כתובת אחת ולא להתחיל לטרטר את מבקש הרישיון בין הגורמים השונים, הפונקציונרים השונים שמהווים את הרשות.

סליחה, אני קורא עברית פשוטה, הרשות זה אדון אוהד או מישהו אחר, אבל רשות יש רק אחת. מה שמגדיר---

אני נורא מצטערת, אני קוראת כמשפטנית את העניין הזה, וכשאומרים לי להגיש בקשה לרישיון והבקשה לרישיון אחד או שתיים או שלוש או ארבעה פונקציונרים, או חמישה פונקציונרים, אני צריכה לדעת למי מהם אני רשאית להגיש את הרישיון, האם אני רשאית להחליט למי אני מגישה את הרישיון או שאתה יכול, רשות אחת, אחד ממרכיבי הרשות, להגיד לא, את הבקשה לרישיון הזה את תגישי למישהו אחר, זה המשמעות של העניין, ההערה היא הערה נכונה.

יכול להיות, אבל הסיבה שנמנו ארבעה אנשים זה סיבה טכנית, מה קורה כשאדם נוסע לחוץ לארץ, היצואן יחכה לשובו? ניסיתי להרחיב את זה---

אז זה עובר למנכ"ל משרד האוצר או התעשייה שהוא נסע לחוץ לארץ, אז למנכ"ל משרד התקשורת לצורך העניין, אז יש לו ממלא מקום, אני לא מעניין אותי מי ישנו בתוך הרשות, אני צריך כתובת אחת מוגדרת.

בסדר, נתקן.

אני מבין שאנחנו באמת נשב על כל פסיק ופסיק פה וזה לא בסדר, שבו כמה ימים ונחזור לפה.

אני אמרתי, המכתב שלי יצא על פריט אחד, אני בינתיים הספקתי לקרוא את זה ולהעמיק בו, אני אומר לכם, על כל,כמעט כל שורה שנייה יש לי הערה.

בסדר מר וקס, עורכת דין גרוס כבר קיבלה את ההערה. בבקשה, הרשימה.

הרשימה מבוססת על רשימת הטובין והטכנולוגיות הדו- שימושיים של משטר ווסרהר שישראל החליטה לפעול לפיו. ראשי פרקים של הרשימה מפורטים בתוספת ועותק שלה מופקד לעיון הציבור והלשכות המחוזיות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו.

אני רוצה שהרשימות יהיו בעברית, עם התייחסות לשפה האנגלית כדי שתהיה הבנה, אני מבקש שזה יהיה כמו פריטי מכס. אהוד גנני התייחס מזה הדו- שימושי ולא דו- שימושי, כי בדו- שימושי אני צריך למינהל ואחרים אני צריך ללכת למינהל הפיקוח על היצוא הביטחוני אצל אלי פינקו. השפה הרשמית במדינת ישראל היא עברית ואני מבקש רשימה בעברית בצורה חדה וחלקה ולא שייתן מישהו מינוח פרשות באנגלית לדבר שאוהד או אנשיו יכולים להחליט אל"ף, הוא הבין בי"ת.

טוב, עורך דין גרוס בבקשה.

אני רוצה ברשותכם להתייחס רק לשאלת השפה, מאחר ומדובר ביצוא, אין ספק שכל מי שמתכוון לייצא צריך להבין את השפה האנגלית, רוב המסמכים, מסמכי ההתקשרות הם באנגלית---

אני מניח שמר וקס לא טוען שיש לאנשים בעיה באנגלית.

אני טוען שתהיה חלילה בעיה בשפה האנגלית.

בלי לפגוע באף אחד, אני חושב שיש שם מינוחים מאוד מקצועיים שעל זה אתה מדבר ואני חושב שזה---

אני הבנתי את הבקשה, אני מסכימה גם עם מה שאמר אהוד, כי אנחנו עושים את הבדיקות האלה קודם, ראינו, הלועזית, בוא נקרא לזה במקום אנגלית, לועזית, הטרמינולוגיה הלועזית היא זאת שמשתמשים בה שעוסקים במטריה הזאת. אבל אנחנו מקבלים את ההצעה בעניין זה, דיברתי עם מר וקס הבוקר בטלפון, אנחנו נותנים להם את התמ"ת, את המימון של התרגום והתרגום יופיע באתר האינטרנט---

לא, הוא צריך להופיע גם, הרשימה עצמה---

אני אמרתי למר וקס, הוא אמר שצריך להיות בתוספת, אם זה יהיה בתוספת, אז צריך בחקיקה לבוא ולומר שהנוסח המחייב זה האנגלית למרות שבתוספת זה באמת לא יהיה, אם נכניס את זה גם לאתר האינטרנט, לנוחות מכל אותם הטעמים שהוא אמר ונרשום באתר האינטרנט שהנוסח המחייב זה האנגלית, כי אנחנו לא יכולים, כי מוכרחים לקבוע מה הנוסח המחייב. איפה יכולה להיות הבעיה, אוהד יכול לתת דוגמאות לתרגום של האדם הכי מומחה, איך זה יוצא לא מדויק, נתת לי איזה דוגמה קודם.

אתמול ראינו בהסכם עם מקסיקו תרגמו את זה, עוברים מעברית ללועזית וטעויות כאלה יכולות לשנות את כל מהות החקיקה.

לאיזה צורך צריך את התרגום בעברית, הרי לבסוף אנחנו עוסקים ביצוא.

קודם כל אני רוצה את הרשימה כולה בתוספת, אני לא רוצה כותרות---

הרשימה כולה זה נושא נוסף, השאלה שעדיין לא ניתנה לגביה תשובה---

אני רוצה להעיר לעניין הזה, גם אני משוחרי השפה העברית, אבל במטריה כזאת שהמונחים הם מונחים בלועזית שמחייבים את כל המדינות וטעות בתרגום עלולה להיות לא ראויה במקרה הזה, זה אחד. דבר שני, אלה רשימות כפי שאני שומעת שמתעדכנות מעת לעת על ידי גורמים בינלאומיים שלישראל אין השפעה עליהם מבחינה זו, ואז אם לא יתקנו את הצו ואת התוספת, אז הרשימה המעודכנת לא תחול. בהקשר הזה אני מבינה לחלוטין מדוע משרד המשפטים אישר פרסום, שבתוספת ייכלל רק ראשי פרקים בעברית ואילו הרשימה עצמה תהיה בלועזית ותפורסם בדרך אחרת. אני חושבת שההצעה שהעלתה עורכת דין גרוס לפרסם באתר האינטרנט רשימה מתורגמת לעברית ובתנאי שהנוסח המחייב הוא הנוסח בלועזית, דהיינו הנוסח הבינלאומי, אני חושבת שזו הצעה מאוד ראויה, ואני ממליצה לוועדה לקבל אותה.

אני מוכן לקבל גם את הגישה הזאת, אני אומר עוד הפעם, אני מה שמפחיד אותי זה, אז בואו נחסל את התוספת, נביא את התוספת כפי שהוא מופיע ואל תכניסו את הכותרת או את הראשי פרקים שלה. ברגע שהכנסת מונח אלקטרוניקה, או תלה- קומוניקציה או מערכות מידע, כל הדברים האלו, בוא נגיד התוספת זה הסכם ווסנהר---

ברשימות עצמן גם יש אמצעי הצפנה שהם בפיקוח משרד הביטחון.

אני חוזר להצעה שלי, אנחנו נעצור כאן את הדיון כרגע, אני אתן לכם עשרה ימים לשבת עם מר וקס ועם כל הגורמים הרלוונטיים. על כל פנים, אתם תשבו, תוך עשרה ימים, אני אקיים את זה בהקדם, עורכת הדין גרוס אני מאוד קשוב לבעיות שיש ואני בעל ברית לסיים את זה הכי מהר שאפשר. מר וקס מציין שגם הוא, אני שמח, אנחנו נקיים את זה כמה שיותר מהר, אתם תשבו ותנסו להגיע להסכמות. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00