PAGE
1
צוות לעניין לוד של ועדת הפנים ואיכות הסביבה

27.07.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 34

מישיבת הצוות לעניין העיר לוד

של ועדת הפנים ואיכות הסביבה

מיום חמישי, ב' באב התשס"ו (27 ביולי 2006) בשעה 10:00

ישיבה בעירית לוד

חברי הוועדה: היו"ר יורם מרציאנו

נאדיה חילו

דב חנין

שרה מרום שלו

מרינה סולודקין

בני רגב - ראש עירית לוד

אמיל חדד- סגן ראש העיר

רפי קריכלי- סגן ראש העיר

אליהו ממן - סגן ראש העיר

שבתאי קטש

מוחמד אזברגה

חסן אלסאנע

זאב אוריאל

שלמה אברמוביץ

נתן אברמוב

פנחס מיכאלי

חאלד אזברגה

עבד אזברגה

אוריאל בן חמו - מנכ"ל עירית לוד

ציון הדר - גזבר העיריה

יעקב גינצבורג - חשב מלווה

רוני גי נצבורג - מהנדס העיר

ד"ר שוקי אמרני - הממונה על המחוז, משרד הפנים

רפ"ק דני חדד

יעקב אפרתי - מנהל מקרקעי ישראל

מנחם לויזון - מנהל מקרקעי ישראל

אבלסון רבקה - משרד השיכון

ערפאת עיסמאיל - שת"יל

ליה שטיינברג

יפה שפירא

לאה קיקיון

שלום לכם, אני מודה לכם שבאתם לישיבה בעיר לוד. נמצאים כאן נציגי משרד השיכון, המנהל, חברי כנסת נכבדים, ממונה המחוז, חברי המועצה. את הישיבה הזו יזם חבר הכנסת יורם מרציאנו. היו מספר דיונים בוועדת הפנים בנושא העיר לוד. זה לא סוד שהעיר כבר מספר שנים מתמודדת עם בעיות קשות מאד וזה על דעת ראש הממשלה אריאל שרון, נאחל לו החלמה מהירה, ועל דעת ראש הממשלה הנוכחי, משרדי הממשלה - שכולם יודעים, וכולם הבטיחו. חלקם מיישמים, חלקית. העיר הזו מעבר לבעיות הקשות מתמודדת עם תוכנית הבראה שאין דוגמה לה, אין לה אח ורע. לא פעם אנחנו שואלים את עצמנו איך זה מסתדר כאשר כפו עלינו תוכנית קשה מאד. לא פעם אמרו זאת הגורמים הדומיננטיים במשרדי הממשלה, כולל משרד הפנים- והגזבר והחשב שיושבים פה יתייחסו לסעיף כשנגיע לתוכנית ההבראה.


העיר לא פשוטה. הדירוג הסוציו-אקונומי שלה הוא פחות מ-4. עיר מעורבת, קרוב ל-30 אחוזים הם מהמגזר הערבי, 25 אחוז הם עולים מחבר העמים, אחוז מסוים מהקהילה האתיופית וכולנו יודעים מה המצב הסוציו אקונומי שלהם. בהמשך לישיבה אני אפרט, כאשר יעלו פה דברים. מהיום שאני מכהן בתפקיד, היו הרבה ישיבות בוועדת הפנים, ועדת הכספים - בעלי העניין, כאשר מתעוררת בעיה, מייד דואגים לכנס את הישיבה לצערי, במקרים כאשר יש צווי הריסה - מתעוררת הבעיה, ואם יש בעיות שמעלים בפני חברי כנסת כאלה וכאלה - מישהו לוקח על עצמו ויוזם את הפגישה. אני רוצה לקוות שהישיבות האחרונות תהיינה בעלות עניין ואני מקווה שהגורמים פה יתייחסו וני מקווה שנראה קרן אור, שהדברים יתחילו לזוז. נמאס לכולם כבר, במיוחד במגזר הערבי. המגזר הערבי מקופח. הדאגה למגזר הערבי היא יותר דאגה למגזר היהודי - כי אם לא ניתן פתרונות למגזר הערבי, כל האוכלוסייה בעיר תסבול.

אני מעביר את רשות ניהול הישיבה לחבר הכנסת יורם מרציאנו.

תודה לראש העיר. אני רוצה בפתח הישיבה להתנצל על כך שיושב ראש הוועדה לא נמצא כאן. אני בהחלט חושב שלפני הדיון שנקיים פה בשעתיים הקרובות, כאשר עד 12:00 אני אקיים את הישיבה - אנחנו נעשה הצגה של האנשים שפה סביב השולחן - על מנת שנדע מי מייצג את מי. נמצאים פה חברי הכעסת דב חנין ושרה מרום. ואני מבקש, ברשותכם שתציגו את עצמכם, לפרוטוקול.


אני מודה לכל מי שהגיע לכאן. אני מודה לראש העיר על קבלת הפנים. אנחנו, ב-29 למאי קיימנו ישיבת ועדת פנים לצורך התערבות בכל מה שנעשה בעיר, לקדם, לזרז ולסייע בכל מיני פרויקטים ותהליכים שתקועים כתוצאה מביורוקרטיות משרדיות. אנחנו באנו לכאן אחרי שוועדת הפנים הטילה עלי לרכז ועדת משנה לעניין לוד ושתי הישיבות האחרונות שקיימנו, כולל ב- 13 ביוני - בהשתתפות המנהל, ולא פעם ראינו איך יעקב אפרתי דוחף פרויקטים ולצערנו הרב לא היו לנו תשובות של מחוז מרכז במשרד הפנים משום שהם לא הגיעו לישיבה, ולא של משרד השיכון. חשבתי שהישיבה הזו שבה השתתפו עוד חברים נוספים ממשרדי ממשלה שונים תהיה על מנת לסגור קצוות כדי שלא ייווצרו פה ביורוקרטיות שמשרד אחד יפיל את נושא על משרד אחר, ולכן, כל מה שאני מבקש הוא שיהיה ברור: ועדת המשנה תשאף להגיע אחת לחודש לעיר לוד, על מנת לעקוב מקרוב אחר ביצוע, כי הכנסת היא לא מבצעת, היא יכולה לפקח על עבודת הממשלה. אנחנו ננסה לפקח כוועדת הפנים של הכנסת על כל הנושא של הפרויקטים, כי כמו שציין ראש העיר - הרי ברור לנו שלא באנו לעיר שבה הכל מתנהג כשורה מבחינת הנושאים האובייקטיבים, ולכן ועדת הפנים החליטה ללוות את העיר לוד, ונכון שכבר בשלוש ממשלות העיר לוד זוכה לטיפול צמוד - גם בתקופת אהוד ברק, גם בתקופת אריאל שרון, שהחליט לאמץ את העיר לוד יחד עם הערים עכו ודימונה, ובתקופת אהוד אולמרט, שאני מבין שהוא מתכוון ללוות את העיר לוד שבה יש בעיות לא מעטות, לצערנו הרב.


שמענו בישיבת הוועדה האחרונה את מר אפרתי לגבי הפיילוט הראשוני בשכונת רמז, ואני טענתי שמעבר לרמז אנחנו מדברים על כלל העיר לוד. בזמן ממשלת שרון, שר השיכון הקודם יצחק הרצוג והוא ביקשו להעביר תוכנית להפקדה, תוכנית מתאר לוועדה המחוזית, שהבנו שהיא תקועה, שבה ניצור מערכת עבודה מסודרת שבה לא נתעורר כל בוקר לבנייה בלתי חוקית או להריסות של בניה בלתי חוקית, ונעצור את זה באיזושהי נקודת זמן.


על סדר היום,כמו שאתם רואים, ביקשתי להזמין לכאן את שוקי אמרני, שיספר לנו על כל מה שקורה בתוכנית המתאר של העיר לוד. לאחר מכן - מר אפרתי יספר לנו על הפרויקטים העתידיים בעיר לוד, כולל ההתקדמות במתחם רמז, שהתחלנו אותו, ואם יש איזה שהם בעיות נשמח, כמובן, לסייע. נמצא פה את נציג המשטרה שיספר לנו מה מתקדם בכל הנושא של הריסות הבתים - אם יש צווי הריסות בתים באופק, ונמצא פה החשב המלווה, יעקב גינצבורג, שנשמח לשמוע ממנו על הנושא של תוכנית ההבראה בעיר. יש כאן גם תושבים שהוזמנו על ידי ועדת הפנים, וכמובן - חברי מועצת עיר. אני מקדם בברכה את חברות הכנסת נאדיה חילו ומרינה סולודקין שמצטרפות אלינו.


כמו שאמרתי, אתן רשות דיבור, אנא היו תמציתיים, תגעו בעיקר, אני מבקש שנראה באמת את טובת העיר לוד ותושביה, כי מה שעומד לנגד עיני חברי הכנסת ושל נציגי משרדי הממשלה שנמצאים פה זה באמת ההתקדמות של העיר, כדי לסייע לתושבים בעיר. פנה אלי שוקי אמרני, הממונה על המחוז וביקש ממני לדבר ראשון כי הוא מגיע לישיבה לשעה. אני גם מבקש להודות לנציגי משרדי הממשלה שהתפנו בשעת החירום הקשה הזו שבה נמצאת המדינה, שעת מלחמה. הם התפנו כדי להגיע ולעסוק בענייני היום יום. גם ראש הממשלה הנחה את כל משרדי הממשלה וגם יושבת ראש הכנסת קבעה שאנחנו עוסקים בענייני היום יום וממשיכים לטפל כבשגרה, ויחד עם זה אנחנו יודעים שיש לנו מלחמה בצפון. למרות זאת, אנשי המנהל ומשרד השיכון, ושוקי אמרני שהוא גם ראש מל"ח פס"ח פה, במחוז, אמור לצאת לישיבה בשעה 12:00 אצל מנכ"ל המשרד, ולכן הוא ייאלץ לעזוב. אני מציע שנתחיל בשמיעת דבריו, מה שהוא יודע לספר לנו על תוכנית המתאר בעיר לוד.

דבר ראשון, אני חושב שכל אחד מאתנו כאן מברך על כל פעולה שנעשית כדי לסייע לעיר לוד. כל פעולה שנעשית - אני מקווה מאד שהפעילות הזו תקדם את הנושאים, כי בעיר לוד יש הרבה מה לעשות , מן הסתם - הצטברות של בעיות, חלקן קשות מאד. אני רוצה לומר את הדברים בקיצור נמרץ, מבחינתי. אני אעסוק, כפי שהתבקשתי, בתוכניות מתאר בכל מה שקשור לתכנון ובניה. דבר ראשון, באמירה ראשונית אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה, כפי שאמרתי בעבר: בוועדה המחוזית מרכז לא מעוכבת שום תוכנית שעניינה העיר לוד. עיכובים, ככל שקיימים, וישנם עיכובים כאלה ואחרים, הם לא בטריטוריה של הוועדה המחוזית אצלנו. הם נוגעים לתהליכים של התנגדויות שזה תהליך סטטוטורי חוקי, על פי חוק, אם זה תוכניות שנמצאות בערכאות משפטיות - אבל גם בבדיקה שעשיתי היום בבוקר, וגם בשבוע שעבר, אני אומר זאת בצורה הכי ברורה שיכולה להיות.


נקודה שני ה- לגבי תוכנית מתאר. תוכנית המתאר שמאושרת לעיר לוד היא מאד ישנה, משנת 79, ועל סמך התוכנית הזו אפשר להוציא היתרים ולעשות פעולות כאלה ואחרות. משרד השיכון הוא זה שמוביל הכנת תוכנית מתאר חדשה. משרד השיכון הכין תוכנית מסוימת, והביא אותה לוועדה המחוזית והיא דנה בתוכנית הזו בשנת 2003. בהחלטת רוב חבריה - 16 חברי ועדה - דחתה את אותם עקרונות שהועלו על ידי משרד השיכון בגיבוש תוכנית המתאר המחוזית. הוועדה המחוזית פנתה למשרד השיכון בבקשה לבדוק ולשקול חלופות אחרות, כי התוכנית שהוצגה היתה מאד בעייתית, לגבי אותם שטחים שהיה צריך להעביר או לצרך לעיר לוד, מערבה מכביש 40- גינתון, בן שמן, אחיסמך. לא קיבלנו עדיין תוכנית חדשה. כדי שנוכל לדון בתוכנית אנחנו צריכים שהיא תוגש. עדיין לא הוגשה תוכנית כזו. אנחנו יודעים שמשרד השיכון, גם לאחר בדיקות נוספות שנעשו -אותם חלקים, אותם שטחים שהיו מתוכננים להיות מועברים באותה תוכנית - שאני מדגיש, היא נדחתה על ידי הוועדה המחוזית ברוב קולות, אלה אזורים שהם רווי מפגעים בטיחותיים בהיקפים גדולים שלא מאפשרים ולא נותנים מענה באותה דרך שראוי לתת לעיר לוד.

על איזה שטחים אתה מדבר?

מדובר על אותו אזור של שטחים של גינתון, אחיסמך, בן שמן. על פי הבדיקות שנעשו על ידי המשרד לאיכות הסביבה והביאו לידיעתנו, זה גם אחד הגורמים שעלו. היו גם גורמים נוספים ששיכנעו את הוועדה המחוזית שהתוכנית הזו - כל משרדי הממשלה, חשוב להזכיר - - אני מבקש לומר לאלה שלא יודעים שבוועדה המחוזית יושבים 18 חברים - נציגים של כל משרדי הממשלה, נציגים של 5 רשויות מקומיות. הוועדה, אחרי שבדקה, שקלה, קיבלה החלטה ברוב קולות, כפי שאמרתי.


במקביל, ישנה אותה תוכנית אב שהיתה ביוזמת משרד השיכון שנדונה. נעשים ניסיונות היום לכוון את תוכנית האב למסגרת שיותר תואמת את התמ"ה, יותר אפשרית, יותר מעשית גם מבחינת לוחות הזמנים של העיר לוד בכל מה שקשור לאפשרות לסייע לה. במקביל אני רוצה לציין, גם בהתייחס לדברים שנאמרו על ידי ראש העיריה שלמרות שתוכנית האב בשנת 2003 לא אושרה, אלא נדחתה על ידי הוועדה המחוזית, אנחנו, בוועדה המחוזית, נקטנו בשורה של צעדים כדי לנסות ולקדם - תוך חריגה מהרבה מאד כללים שקבענו לעצמנו. אם אני אקח כדוגמה את שכונת פרדס שניר, שכונה עם 3,500 יחידות דיור שלמעשה מוגדרת על ידי המערכת כשכונה שכולה בלתי חוקית בעליל מבחינה זו, ללא היתרים , ללא אישורים - לדברים האלה יש השלכות רבות. במשך שנה וחצי הוועדה המחוזית בראשותי, ואני, באופן אישי, יחד עם גורמים נוספים - משרד השיכון, מפקד המחוז, הקודם בעיקר, שהיה מעורב -עשינו הרבה מאד פעולות, ועשינו כמעט את הבלתי אפשרי: לקחת שכונה שמוגדרת שכונה בלתי חוקית, על פי חוקי התכנון והבניה, ולמעשה הבאנו את זה למצב שבו הוכנה תוכנית על ידי משרד השיכון, והוועדה המחוזית אישרה את התוכנית הזו ובעצם נתנה תמונת מצב למה שהיה שם, עם ניסיונות מאד קשים.


מתוך החשיבות שאנחנו מייחסים לעיר לוד, ובמסגרת המגבלות שלנו, כי במצב נורמלי, בפיתוח של תוכניות - למעשה, הוועדה המחוזית צריכה לשבת ולחכות שהעיריה, ועדה מקומית, יביאו תוכניות. שהיזמים בעיר יביאו תוכניות, ואנחנו צריכים לדון האם זה תואם לתמ"מ או לא, ולקבוע כללים. אין היום במערכת של הוועדות המחוזיות מצב וגם אף אחד לא מתקצב את זה בהיבט של יוזמה , כי גם יוזמה זקוקה לכסף- שהוועדה המחוזית נוקטת יוזמה. במקרה הזה נקטנו אנחנו יוזמה, כצעד חריג, יחד עם העיריה ויחד עם גורמים נוספים. אני ישבתי עם הנציגים של השכונות כדי לשמוע מהם , ולא בישיבה אחת או שתיים, כולל בשעות הערב המאוחרות. יתרה מכך, כינסתי את כל הממונים על המחוזות כדי לנסות לקדם, ויחד הצלחנו להביא למצב של אישור as is תמונת מצב קיימת, עם כל המגבלות, עם כל הקשיים שישנם, ורק לפני שלושה שבועות - ב- 5 ביולי, 2006, קיבלנו סוף סוף את המסמכים המתוקנים\ומייד נתתי הנחיה לבדוק אותם כדי לפנות לגורמים השונים במנהל, במשרד השיכון, על מנת לזרז את התהליכים האחרונים בפעילות הזו.


אני מדגיש גם את הנושא שאני מייחס לו חשיבות- המפגש עם התושבים. יושבים פה הנציגים, וזה כולל ישיבות עם הנציגים שלהם, עם ראשי הוועדים שלהם, כולל סיורים בשטח, כדי לקדם דברים. זו דוגמה אחת, אבל אני רוצה לומר, כפי שאמרתי בתחילת דבריי - נהוג לומר שהדברים תקועים בוועדה המחוזית. שום תוכנית לא תקועה בוועדה המחוזית.

אני רק רוצה לומר בהערת ביניים שבישיבה הקודמת נאמר יותר מפעם אחת שאחד הדברים שתקועים, תוכנית המתאר שמעכבת את הכשרת הבנייה בשכונת פרדס שניר שעליה דיברת, למשל, שבעטיה לא נמצאים שם אישורים והדיירים שם לא מקבלים טפסי 4. כל מה שנאמר שם, ואני אומר יותר מפעם אחת, שזה תקוע בוועדה המחוזית. לכן אני שמח לשמוע את זה. עכשיו אני שומע שזה במשרד השיכון. תכף נשמע את נציג משרד השיכון ואולי פעם אחת נגמור את הביורוקרטיה הנוראית שמשרד אחד מפיל על משרד שני.

אני בדבריי לא מטיל אחריות על אף משרד אחר. כל אחד צריך להיות אחראי בתחום שהמחוקק נתן לו את הסמכויות, נתן לו את האחריות. אני מדבר כיושב ראש הוועדה המחוזית. אני חושב ששום משרד לא יכחיש את הדברים שאני אומר. הנושא של פרדס שניר - הוא דוגמה אחת. יש לנו דוגמאות נוספות. תארתי את התהליך שקרה, ואני חושב שכל אחד מבין שמבחינתנו זה הליך חריג. המחוז שלי הוא מחדרה ועד גדרה ויש לי 52 רשויות מקומיות, מאליכין בצפון ועד חבל יבנה בדרום, למרות ש- 20% מהזמן בתקופות מסוימות מתעסקים בעיר לוד, אבל ישנן עוד רשויות שראוי שנתעסק בהן ולא כל יום יושב ראש ועדה מחוזית נפגש עם נציגי ציבור בכמה פגישות לשם קידום תוכנית מסוימת. אז זה בהתייחסות שלנו לנושא.


אני אומר - אנחנו אישרנו כוועדה מחוזית להפקיד את התוכנית של פרדס שניר בתנאים. התנאים צריכים להתמלא. זו הוועדה המחוזית, אני יכול לעשות מה שאני רוצה. הסמכות הסובריינית על פי חוק זו הוועדה המחוזית שצריכה לקבל החלטות, והיא הגורם. לכן, קיבלנו ב- 5 ביולי את המסמכים המתוקנים ואנחנו פועלים במלוא המרץ על מנת לקדם את הנושא.


לסיכום אני רוצה לומר שאי אפשר להתעלם מכך שהוועדה המקומית בעירית לוד ועירית לוד היו קשיים גדולים מאד במהלך השלוש שנים האחרונות אם לא לפני כן. קשיים גדולים, כאשר אין תקציב - אז גם לוועדה המקומית אין תקציב. לפעמים היו מצבים שלא היתה להם אפשרות לבצע פעולות בסיסיות בהיעדר תקציב. לכן צריכים להבין שבמסגרת הזו הפעילות הנורמלית - וחשוב להבין אותה - שהיוזמה צריכה להיות מהעיריה, מהוועדה המקומית, מיזמים בעיר. כך אנחנו פועלים. וכאן אנחנו מנסים ליצור משהו הפוך, אבל במסגרת המגבלות שישנן.


בכל מקרה, לסיכום דבריי, כפי שנאמר כאן על ידי חבר הכנסת מרציאנו אני נאלץ לעזוב כי יש לי ישיבה אצל מנכ"ל משרד הפנים לאור המצב. הסברתי שהמחוז שלי מתחיל מעמק חפר, בצפון, אז ישנם כמה דברים שבגללם אני צריך להיות שם, אבל בכל מקרה אני אומר - -

אני הייתי רק מציע שתשמע את נציגת משרד השיכון וגם את נציג המנהל. רבקה אבלסון - למרות שהודיעה שאולי לא תגיעה, הגיעה וכיבדה אותנו בנוכחותה. אני מאד אשמח לשמוע את ההתייחסות שלה לעניין כדי שאתה תוכל להשיב. לי חשוב שנוציא את הביורוקרטיה, שנוציא את העגלה התקועה מן הבוץ.

אני אתחיל מתוכנית האב. תוכנית האב שהיא של משרד הפנים והמנהל, וכו' דיברה על הרחבה בעיקר מזרחה, מעבר לכביש 40 לכיוון אדמות בן -שמן, אחיסמך וגינתון. בוועדה המחוזית ביקשו מאתנו לעשות בדיקות של איכות סביבה וכל מיני נושאים אקולוגיים שעלו בגלל הקרבה לנחלים, ובשורה התחתונה - ההרחבה מזרחה נדחתה מסיבות אקולוגיות. ואז נשארה אופציה יחידה - הרחבה מערבה, לכיוון אדמות עמק לוד. זה דיאלוג ארוך. אנחנו עכשיו מכינים תוכניות. אין לנו - -, עוד אין הסכמות עם עמק לוד, הסיפור הוא לא בידינו. אנחנו נקדם את התוכנית - -

בידי מי זה, לדעתך? איפה זה תקוע?

שינוי גבולות, בדרך כלל - ההעדפה הברורה היא שזה יהיה בהסכמה. אין עדיין הסכמה עם עמק לוד לגבי הנושא של ההרחבה. בשורה התחתונה זה- מה התמורה שתתקבל עבור מסירת הקרקעות. הדיאלוג עוד קיים, הוא עדיין מתנהל. לדעתי, הוועדה להחרבת גבולות דיברה על חלק קטן ולא על כלל התחום שאנחנו מתכוונים אליו. נצטרך להרחיב את המנדט של הוועדה על שטחים יותר רחבים בידיעה שאולי לא הכל יתקבל, אבל לפחות שיהיה דיאלוג על יותר. אנחנו מקיימים רעיונות יחודיים שיהוו גם בסיס לשינוי של הגבולות. אני רוצה לומר שאם מישהו חושב שהתהליך ייקח שנה הוא יותר מאופטימי.

את אומרת שזה תהליך שייקח הרבה זמן, ואנחנו מדברים על תהליך שהתחיל ב-99 ונמשך עד עצם היום הזה, ואנחנו לא מסיימים אותו.

שינויי הגבולות שהתבצעו עד היום - מידע אישי אני יכולה להגיד - הצליחו איפה שהיתה הסכמה בין הרשויות.

אני ישבתי כאן כחבר מועצה עד לפני שמונה חודשים. אני, לפני שנה וחצי בהיותי חבר מועצה אישרתי פה, במועצה הזו, הרכב משותף של המועצה המקומית לוד מול המועצה האזורית עמק לוד כדי להקים מנהלת משותפת. עד כמה שאני יודע, משיחות שאני קיימתי, אנחנו לא תקועים עם נושאים שאין עליהם הסכמה בינינו לבין המועצה עמק לוד. אני לא יודע את זה. אני יודע שהיתה הסכמה שנקדם פרויקטים שם ביחד.

פרויקטים תעשייתיים. מה עם הנושא של מגורים? ללוד אין היום עתודות קרקע למגורים. עתודות הקרקע של המגורים הן מועטות ביותר. כל החלק של המזרח עליו חשבנו- נפל. נשאר החלק המערבי. לגבי התעשייה אני יודעת שיש הסכמות אבל לגבי החלקים של המגורים הסיפור לא סגור.

אפשר לפרט למה זה נפל, התוכנית המזרחית?

מסיבות אקולוגיות. יש שם מפגעים אקולוגיים.

ואי אפשר לפתור אותם?

לא. אין טעם עכשיו להיכנס לזה. מה שאני אומרת שזה שצריך לתת מנדט רחב יותר לוועדת הגבולות לדון בהרחבה מסיבית יותר של מגורים, ואני שמה את הדגש כרגע על מגורים, כי זה כרגע ענייננו, מערבה, כדי לנסות ולהגיע להסכמות בין רשויות.

אבל אומר פה הממונה על המחוז, בהתאם להחלטה שקיבלתם, כאשר שר השיכון היה יצחק הרצוג, עם ראש הממשלה, ובסיור שערכתם כאן, וכל הנושא של הכשרת פרדס שניר ושכונת ס"ח, וכול התכניות האלה. גם פה אנחנו לא רואים שיש התקדמויות.

רגע, נלך צעד צעד. לגבי הנושא של תוכנית האב.

נמצא פה מהנדס העיר שאני מבין שהוא בקיא בפרטים. אולי הוא יוכל להאיר את עינינו.

נכון.


אז זו סוגיה אחת. הסוגיה השניה היא פרדס שניר, שזה לא גבולות, ולא מועצה אזורית. הכל שם - - . התכנית הזו - התיקונים הוגשו בהתאם לבקשות ולאחר דיאלוג עם כל משרדי הממשלה, שכל אחד ביקש את התיקונים שלו. הם הוגשו בתחילת יולי ועכשיו צריך לפרסם את זה להפקדה. אם אין מניעה - בוועדה המחוזית, מבחינתה היא יכולה תוך שבוע- שבועיים לפרסם להפקדה את התוכניות, בתקווה שהתושבים לא יתנגדו והתוכנית תקבל תוקף.

אז כבר השגנו הישג עצום אם זה יגיע לפה עוד שבוע-שבועיים.

התושבים לא יתנגדו. במה הם יכולים להתנגד?

כל אדם רשאי להתנגד. אני מקווה שלא כי אנחנו הגע נו עם הנציגים של התושבים להסכמה לגבי העקרונות, שבהם דובר שמסדירים מצב קיים, מעבים פוטנציאל ומעבירים תשתית.

לפי מה שאת אומרת תוך שבוע שבועיים אפשר יהיה להעביר את זה להפקדה במידה ולא יהיו התנגדויות של התושבים - -

פרסום להפקדה.

אז אנחנו יכולים לומר כאן שאנחנו מתקדמים עם שכונה שלמה שעליה כבר אין מחלוקת. אני מבין שהיא גם ישבה עם נציגי התושבים. אולי נשמע את המהנדס.

אני חושב שהדברים נאמרו, ובהמשך - אנחנו קיבלנו את התוכניות המתוקנות והמסמכים

לפני כשבועיים. אנחנו צריכים לבדוק אותם. ככל שהדברים הם בסדר, מבחינתנו אין שום מניעה לפרסם. אנחנו כל הזמן עובדים ביחד ואנחנו אלה ששולחים גם תזכורות לקבל את האישורים האלה. יש תזכורות ופניות שלנו וקיימנו גם כמה מפגשים בנושא. המטרה שלנו - תוכנית אושרה, על ידי הוועדה המקומית והתנאים מולאו - לפרסם אותה להפקדה.

יש את הנושא של התנגדות התושבים להקמת הקיר.

וכל עוד זה לא ייפתר- התוכנית הזו לא - - למעט מתקן אחד שמאושר - כל המבנים לא יאושרו. - - הכל תקוע.

העיריה תצטרך לגלות מנהיגות, לשבת עם נציגי התושבים ולראות איך אנחנו מגיעים לפשרה עם נציגי התושבים כי בסוף זה נוגע לכל התושבים.

אתה יודע שזה נמצא בבג"ץ . יש צווי מניעה/

מי שהגיש את הבג"ץ זה תושבים. צריכה להיות פה פשרה כי אי אפשר מצד אחד להגיד שלא פותרים את הבעיות ומצד שני ללכת לבג"ץ ולתקוע את זה. צריכה להיות פה איזושהי פשרה של התושבים בעניין הזה. הם גם צריכים לתרום את חלקם למאמץ המשותף להכשיר את העניין. ויושבים פה נציגים של המגזר הערבי שאני בטוח שיידעו לעשות את זה ולהעביר את המסר.

מה שקורה לגבי הגדר, הרי זה הגיע לבג"ץ, ובג"ץ נתן הנחיה לוועדת הערר לקיים דיון חוזר. ועדת הערר קיימה דיון, החליטה מה שהחליטה שוב ונאמר עכשיו לקיים דיון חוזר כדי להתייחס גם להיבטים החברתיים, וזה נקשר לדברים שאמרת עד כמה ההתנגדות תימשך. אנחנו, דרך אגב, במסגרת הפעולות יחד עם משרד השיכון עשינו עוד פעולה אחת כדי למנוע. לקחנו את השכונה הזו וחילקנו אותה לשישה מתחמים כדי שנוכל לסייע מהר יותר בתוכנית האישור. אני מקווה מאד שהסוגיה הזו תיפתר ואז הנושא הזה ייתן מענה ל- 3,500 יחידות דיור במגזר הערבי שזה בהחלט - -

אתה יודע להגיד לנו בלוחות זמנים? בוא נאמר שעוד חודש מהיום אנחנו מכנסים את הוועדה שוב, ואז נבוא לפה אם תשובות שהנושא כבר עבר בתוך הוועדה המחוזית להפקדה?

לדעתי לא צריכה להיות בעיה.

יפה, אז אני רוצה שלפחות מבחינת קיום וביצוע ומעקב של דברים שבישיבה הבאה אנחנו נבוא לפה עם ביצוע של משהו. הרי בצדק יבוא ראש העיר בעוד חודש, ויקימו נציגי הציבור ויגידוף אתם באים לפה, מדברים ובסוף לא קורה כלום. ואני אומר לכם שהוועדה הזו בגיבוי מלא של יושב ראש הוועדה יחד עם חבריי, חברי הכנסת שנמצאים פה, באנו על מנת לעקוב כדי שיהיה ביצוע של עבודה בשטח. בעניין הזה לא נתפשר, כי זה מה שאנחנו מתבקשים לעשות. אנחנו לא מבצעים, אנחנו רק יכולים לפקח. ואני אומר לך, אדוני המפקח על המחוז, וגברתי - אם תצרכו לשבת עוד פעם ועוד פעמיים, ללוד יש בעיות אחרות, ובלוד צריך לתת טיפול סופר דופר דחוף.


לכן אני מבקש שבישיבה הבאה נבוא לפה עם תשובות בעניין הזה, שזה בוצע.

יש דברים תלויים ויש דברים בלתי תלויים. התלויים, הם מה שציינת. הבלתי תלוי הוא שבית המשפט פסק להוריד את הקיר, ועכשיו, תושבי ניר צבי פנו לבית המשפט, לבג"ץ, לגבי הנקודה הזו. הנושא הזה יוכל להתמשך גם חצי שנה ושנה, ואנחנו פה עדיין תקועים בנושא של הקיר. כל עוד הנושא לא יבוא לפתרון מבחינת המחוז - אני מניח, הנושא הזה תקוע.

אני לא מבין מה הקשר בין הקיר לבין - -

אם אנחנו רוצים ליצור ביורוקרטיה, אנחנו נבנה את הקיר. מה שצריך אולי לעשות זה שהעיריה, באמצעות היועצת המשפטית שלה, יחד עם הממונה על המחוז, באמצעות היועצים המשפטיים שלו - שייגשו לאותו בג"ץ ויגידו שזה לא תנאי להתחלה של חיים של 3,500 בתים בשכונה מסוימת שיש עליה פתרון. ומה יקרה אם בית המשפט ימשוך את זה על שנתיים? ליצור ביורוקרטיה זה הדבר הכי קל אבל למנוע חסמים אפשר גם לעשות בצורה חכמה ובשכל, תאמין לי, אדוני, מנכ"ל העיריה. לכן יש פה את שוקי אמרני שיש לו יועצים משפטיים משלו, ויש פה את משרד השיכון ואת נציג העיריה - שיתייעצו היועצים המשפטיים, שיכינו נייר עבודה לבג"ץ, ושיורידו את החסם הזה. אני לא חושב שזה תנאי, בכלל. אני גם מכיר את השכונה, תאמין לי. החומה לא מפריעה שם, עם כל הכבוד - זה לא מפריע.

אני מסכים.

לכן נמצא פה הממונה על המחוז, יחד עם נציג משרד השיכון והעיריה, שהם יובילו את זה. לכן אנחנו כאן.

אני מהנדס עירית לוד. אני כבר בתפקיד זה החודש ה-11 ומחובתי להדגיש איזשהו דבר. אנחנו מדברים עכשיו על תוכנית אב, שבמצב הנוכחי לא נותנת לנו שום מענה. נדחתה בקשה של העיריה - משרד הבינוי והשיכון לקרקעות במזרח לוד, כשבעצם, נכון להיום לעיר לוד אין שום עתודות קרקע. לעיר בסדר גודל כמו לוד - אנחנו צריכים בין 10 ל-15 אלף יחידות דיור. נכון להיום, לוד מערב, זה בסך הכל 1,600 יחידות דיור, במקרה הטוב.

לוד מערב זה לא הפתרון של העיר.

רבותיי, בואו נדבר בפרופורציה, אם אנחנו מדברים על לוד מזרח ולוד מערב אנחנו צריכים לייצר עתודות קרקע לעירית לוד לא פחות מ- 15 אלף יחידות דיור, ולהתעסק עם איזה מגרש של שטח שהוא בסך הכל 600-800 דונם שייתן מענה ל-3-4 שנים זה לא פתרון בכלל, וזה לא המטרה של תוכנית האב. אז אני מבקש שהוועדה המחוזית, המנהל ומשרד הבינוי והשיכון - שיבדקו את זה בהיקף יותר רחב. שבעצם תהיה לנו תוכנית אב אמיתית ולא תוכנית אב דימיונית שבעצם נוכל לממש את הזכויות שלנו.

תכינו תוכנית אב.

אתם דחיתם את זה. לוד מזרח נפלה בגלל כל הסיבות.

אבל הסבירו לך שיש שם סיבות שאי אפשר לעשות. תכינו תוכנית מתאר, אנחנו לא מכינים תוכניות מתאר לרשויות המקומיות. הרשות המקומית צריכה להכין תוכנית מתאר, להגיש לנו, והתפקיד שלנו לדון בה ולהגיד אם היא תואמת את התמ"מ או לא תואמת.

לאיזה כיוון לתת תוכנית? למערב? - אנחנו תקועים עם עמק לוד - -

אם ניצמד על התמ"מ אז חבל על הזמן, אין לנו שום - -

יש גם הקלות בתמ"מ, אבל מי שצריך להגיש תוכנית מתאר זה משרד השיכון והוועדה - לא גורם אחר.

- - -

בתמ"מ אשר לדון מחדש פעם בשנתיים. רק ב- 2007 אנחנו יכולים - -

מעבר לישיבה שבאה לפה ועדת הפנים, אנחנו לא על תקן של גננת, עם כל הכבוד - היו ישיבות מקדימות בינך לבין המחוז? יש לכם איזשהו נייר עבודה משותף? זה אל"ף-בי"ת.

- - -

אדוני, ראש העיר - אתה שומע את המהנדס שלך מחד אומר משהו, את הממונה על המחוז מצד שני אומר משהו, נציגת משרד השיכון אומרת דבר שלישי, ואנחנו יוצרים פה דבר אחד שאין בו שום הסכמה. אנחנו לא על תקן של גננת. אנחנו באנו לסייע לעיר לצאת מהמצוקות שלה ולקדם לה פרויקטים. במצב עניינים כזה אולי כדאי שתהיה יותר מישיבה אחת בין כל הגורמים הרלבנטיים כדי לדון בתוכניות עבודה משותפות, שיד ימין תדע מה עושה יד שמאל, ויד שמאל תדע מה עושה יד ימין.

אני לא מכיר מאז שאני מכהן שהממונה על המחוז באמת מקדיש ימים כלילות לעניין הזה, והדברים לא תלויים בו, גם. אם לוד מזרח - לא נוכל להפשיר קרקעות שם, אנחנו משלים את עצמנו, בחל על הזמן.

הלכה העיר, תסגרו את העיר.

אתם צריכים להבין - אנחנו מדברים על אוכלוסייה בינונית וחזקה. בואו נהיה גלויים. אם אנחנו מדברים על אותם אנשים חזקים - הם לא יעברו לגור בלוד מערב. חבל על הזמן. אוכלוסייה חזקה לא תבוא לגור בלוד מערב.

היתה פגישה בוועדת לו"דים בנוכחות של מנהלת המחוז. רבותיי, הדברים ברורים וידועים בכל רמה ובכל דרגה. אנחנו צריכים לקבל החלטה, חריגה ביותר, כמו שמחוז מרכז וכמו שאתם יודעים לקבל החלטה לגבי פרדס שניר - גם לגבי עתודות קרקע לעיר לוד. אין דבר כזה ולא יכול להיות מצב שנכון להיום, אפילו בקנה, למשך שלוש שנים, אין לנו עתודות קרקע לכמה שכונות חדשות.


לגבי 1300- ל"ד 1300/1 היא בתוקף, ול"ד 1300/15 - מדובר על מסגד, זה תב"ע שבתוקף. כל החלקים האחרים - שבעצם - -

אתה יכול לפרט - איפה נמצא כל דבר? אנשים רוצים לדעת.

יש פה מפה. כל שכונת פרדס שנים מחולקת למבננים. כל מבנן , לגופו של עניין, נבדק על ידי נציגים של הוועדה המחוזית והגורמים הרלבנטיים. המבנן שנקרא מבנן 1 והוא במסגרת ל"ד 1300/1 מאושר על ידי ועדה מחוזית וזה התב"ע - - . על פי התב"ע הנוכחית התושבים - - ולא מגישים. אל"ף- אין פיקוח, ובי"ת- מסיבות אחרות, אני לא רוצה להיכנס לזה.

כמה יחידות זה?

כמעט 1000 יחידות דיור, וזה מיועד למגזר הערבי.

בוא תדייק. זה לא אלף יחידות דיור. זו לא בנייה חדשה. אנחנו מדברים על עובדה קיימת.

אבל בני, לא עשית את התוכנית הזו אלא כדי להכשיר את המצב

נתנו לגיטימציה לבניה הקיימת. בפרדס שניר לא נשאר דונם אחד ש - -

אבל 300 יש.

לא אלף.

אף אחד לא יכול להגיד במדויק כמה יש.

- - -

אומר לי הממונה על המחוז - היות וועדת הפנים לא באה להחליף את ועדות התכנון, לא המחוזיות, לא ועדה ארצית - זה לא התפקיד שלנו, אומר לי הממונה על המחוז שעד הישיבה הבאה הוא עצמו יזמן ישיבה בנושא התכנון אצלו במחוז עם כל הגורמים, ואנחנו נשמח שבישיבה הבאה תבואו עם תשובות. הוויכוח הזה הוא לא לכבוד השולחן הזה. חברה', מספיק. זה פשוט לא נראה רציני שאנחנו באנו לעסוק פה בנושא של תכנון.


אדוני, תודה רבה לך. אתה תשב אצל הממונה על המחוז. - -

אני רוצה לומר שני דברים. אחד -בשם כל חבריי בוועדת הפנים, ואני חושב שזה מסר מאד חשוב לכל נציגי משרדי הממשלה וגם לחברי מועצת העיר לוד. אני יודע שגם בעבר הוועדה עסקה בעייני לוד. אנחנו מתכוונים לעסוק בנושא הזה אחרת. חבר הכנסת היו"ר יורם מרציאנו - שאומר בראש ועדת המשנה, אני אומר את הדברים לאור היכרות עם גישתו - הכוונה היא לא להתעסק מדי פעם כאשר מתעוררת איזושהי בעיה ועולה לכותרת העיתון. הכוונה היא להתעסק באופן רצוף, צמוד ושיטתי במעקב אחרי מה שמתרחש כאן. לכן אני אומר לכם את זה מראש. אנחנו מצפים בפגישה של עוד חודש, עוד חודשים - בכל פגישה לראות תשובות לשאלות שעולות. אנחנו לא רוצים לחזור בעוד חודש על הסרט של היום ולא רוצים היום לחזור על הסרט של לפני חודש. זה חשוב מאד כדי למנוע אי הבנות ואי נעימויות מצד כולנו. הגישה של הוועדה הזו, ושל חבר הכנסת מרציאנו בראשה - היא שונה, וחשוב לי שהדברים יובנו. אני אומר את הדברים האלה בשם כולנו.


מעבר לכך - כמה דברים בשמי - אני לא מסכים עם ההנחה שהוצגה כאן שהבעיה המרכזית של לוד היא הרחבה ושטחים נוספים במזרח או במערב. אני חושב שהבעיה המרכזית של לוד היא אחרת. אני חושב שהבעיה של לוד היא בגרעין, במה שקיים היום, איפה שאנשים חיים כיום. אני אומר לכם - אני לא אומרת את זה באופן תיאורטי. אני אומר את זה מתוך שיחות עם אנשים שחיים כאן. יש משהו לא תקין במה שמתרחש פה בעיר הזו. יותר מדי מתייחסים לאזרחים כאל נתינים ופחות כאל תושבים. פחות מדי מקשיבים למה שיש להם להגיד. בתמצית אני רוצה לשים מאד בקיצור מה הן 4 הבעיות העיקריות שנראות לי, והן לא בעיות של הרחבה ולא בעיות של תוכני תאב, כפי שתואר כאן. אפשר להרחיב את לוד מערבה ומזרחה, והיא תישאר עם אותן בעיות בדיוק, בלי שפתרנו שום דבר. יש ארבע בעיות: מצב העיריה והשירותים לתושבים. יש פה מצב של קריסה. העיריה בתוכנית הבראה, יש בעיות פנימיות של העיריה. התוצאה, מבחינת התושבים - שהם לא מקבלים שירותים. זה מצב בלתי אפשרי. אם המצב הזה יימשך, לא משנה כמה שטחים נוספים לוד תקבל - אנשים לא יוכלו לחיות פה, ויברחו מהעיר הזאת.


נקודה שניה -תוכניות המתאר. בלי קשר לשאלה האם מרחיבים או לא מרחיבים את לוד מזרחה או מערבה, צריך לאשר תוכניות מתאר לעיר הבנויה. מה עושים בשטחים הקיימים? להכשיר את אותה בניה שקיימתף שנעשתה בידי אנשים שלא היתה להם אופציה אחרת ובנו שלא בהיתרים. לעשות מורטוריום מוחלט על צווי הריסה שקיימים היום. אני ראיתי כמה בתים פה שנהרסו בלוד, ואני חייב לומר לכם: אני לא הבנתי למה הרסו אותם. בתים שנמצאים בתוך אזור - שמסביב, אותם בתים. למה בחרו דווקא את הבית הזה? דברים חסרי היגיון לחלוטין. אני אומר שאם לא נותנים תשובה רוחבית, צריך קודם כל להפסיק עם צווים ההריסה הקיימים. זה מתקשר, כמובן, לנושא של המיעוט הערבי בלוד. יש פה נושא שיכול להיות לנכס של העיר לוד, העובדה שהעיר הזו היא כל כך מעורבת - יש בה יהודים, ערבים, עולים. זה יכול להיות נכס תרבותי. העיר לוד היא לב הארץ. זה יכול להיות מקום נפלא. צריך להתייחס לסוגיה הזו כאל מקור של עושר כאל מקור של התפתחות.


וכמובן - נושא ציבור העולים. גם בגני אביב וגם במקומות אחרים הולכות ומצטברות בעיות חברתיות קשות. כדי להתמודד אנחנו צריכים ללכת לשם, ללכת פנימה, לא ללכת החוצה. צריך לראות איך פותרים את הבעיות בתוך העיר לוד. זה עניין, באמת, של התמודדות רב מערכתית. אני חוזר ואומר פה בשם כולנו - אנחנו מתכוונים לעשות את כל מה שאנחנו יכולים לעשות כחברי כנסת בכדי גם לעזור בנושאים האלה, גם ללחוץ איפה שצריך, גם לצעוק איפה שצריך, ולהמשיך ללוות את הנושא.

הערה אחת- גברתי, ממשרד השיכון. אומרים שהבנת השאלה היא 50% מהתשובה. לפי דעתי, כל מי שיושב פה לא יודע מה קורה בעיר לוד. אתם חיים באיזושהי בועה, מתארים איזה שהם דברים שהם לא מציאותיים, ואם תיתן לי זכות דיבור אחר כך, אני אפרט. בתוך בועה אנחנו חיים.

אנחנו נצטרך להיפרד מהממונה על המחוז, מר אמרני, כאר הוא מבטיח לי לזמן את כל הצדדים כדי לעסוק בנושא התכנון של העיר וקידומו עד הישיבה הבאה שיש לנו, ולבוא לפה עם תשובות.

חשוב לוועדה כאן ולכל ועדה אחרת להגדיר את אותן משימות שמגדירים במסגרת האחריות והסמכות של כל אחד, שלא ייווצר מצב שכולם אחראים ואז אף אחד לא אחראי. דבר שני - האחריות צריכה להיות במסגרת הסמכויות. כל אחד והסמכויות שלו. למרות כל זאת אני אומר - עד הישיבה הבאה אני אזמן ישיבה עם כל הגורמים, כולל לוחות זמנים, ונגדיר בדיוק מי אחראי על מה ומה צריך לעשות בנושא. ככל שהדברים תלויים בוועדה המחוזית, שום דבר לא מעוכב ואנחנו נבצע את הפעולות שלנו.

אם אפשר לקבל תשובה לגבי הכביש המקשר - -

תדבר עם המהנדס, שיעלה לו את זה בישיבה, מולו. תעבדו מסודר .

אני כבר כמה פעמים יושבת בוועדת הפנים ואנחנו מדברים על לוד. ידוע לי כבר הרבה שנים שלוד היתה בקשיים גדולים ואנחנו יודעים גם למה- לוד היא עיר מעורבת, וזה ברור שבעיר מעורבת יש קושי, אבל אפשר בהחלט לפתור את הבעיות. אנחנו בסך הכל ביחד, ואת זה אי אפשר לשנות. אם העיריה תעשה את תוכנית המתאר שלה ויהיו לה בעיות אחר כך, אז היא יכולה בהחלט לפנות למשרד הפנים, ולטעון על הבעיות. אבל כשאנחנו עושים את כל המשרדים יחד כל אחד אומר דבר אחר ואנחנו בסופו של דבר לא מגיעים להסכמה. אז תיראו קודם כל - העיריה ורק העיריה יכולה לעשות זאת - לקשר בין כל המוסדות ולבוא אתם להסכמה ואחר כך, אם תהיינה בעיות - תפנו לוועדת הפנים ובאמת נעשה את הכל עבורכם.

אני מברכת על הדיון הזה, שהוא לא הראשון. זה הדיון השלישי שאני משתתפת בו. יש לי רקע והיכרות עם העיר, שאני מוכרחה להגיד שאני פשוט אוהבת אותה. אני מוכרחה לומר, קודם כל, שלא צריך לראות ברב תרבותיות היפה שפה כנטל אלא נכס. בהתאם לנקודה הזו אפשר גם להתייחס התייחסות אחרת. ברור, חלק מהמצב שהוזכר פה, על ישי הגופים השונים, אבל המשותפים, והמערכות השונות שהתבטאו כאן - חלק מהדברים שמענו בעבר. גם חברי, חבר הכנסת דב חנין, וגם היו"ר יורם מרציאנו - הציגו גישה שאני מסכימה אתה, שאנחנו פה, הוועדה, לא כדי לשמוע סקירות של מערכות ובעייתיות חוזרת, אלא גם לנסות ולהתקדם ולראות איך המערכות מתמודדות, גם על ידי פתרונות יצירתיים כי הבעיות פה הן באמת אולי קשות שדורשות מסלולים שהם לא מסלולים רגילים של התייחסות, כפי שהמשרדים יודעים, אלא שלפעמים יש צורך בסטיות לאור הבעיות המאד רחבות. ואני רואה את זה בשני מסלולים: קודם כל צריך ליישר קו ואת הבעייתיות הקיימת חייבים לפתור במובן כזה או אחר - אם זו הבניה הלא חוקית אז ברור לכולנו - אין אף גורם פה יכול להעלות על דעתו שיהרסו את כל הבניה הבלתי חוקית ויתחילו מהנקודה הזו. אז קודם כל, יש בהיסטוריה - מה ש'קיים, לנסות ולתת פתרון, ושהפתרונות יהיו יצירתיים ורב מערכתיים. ובמקביל - לא לחכות, לדבר על התכנון העתידי, מה הלאה. התכנון העתידי אמור לקחת בחשבון את יישור הקווים ואת הבעיות שצריך לפתור.

הוזכר כאן הנושא של הבעיות החברתיות. תשאלו אותי מה מקרין על מה? אני עובדת סוציאלית, וגם עבדתי כאן באזור - אני מכירה את העניין מקרוב. אני חושבת שהפן הזה של הבעיות החברתיות הוא מאד כבד בעיר לוד. אני לא חושבת שכל האחריות לעניין מוטלת על ראש העיר. הוא אחראי, הוא בראש מערך עירוני, הוא אמור למשוך את המושכות, אבל הבעיות לא נוצרו ביום יומיים, אלא זו הצטברות מאד רצינית של עוצמות ובעיות בהרבה תחומים ויש הרבה גוונים, במשך הרבה מאד שנים, שהנושא של הדיור נותן להם רק את הנפח הנוסף, ורק מחמיר את המצב. לא נחה דעתי מהוויכוחים פה בין המשרדים. אנחנו לא באים פה להתערב, זה לא בסמכותנו. אין לנו סמכויות, ואנחנו לא מתכוונים לבוא ולהסדיר ולהיכנס פה לדפוסי הפעולה. אני חושבת שזו חובתם. אנחנו גוף שעוקב, מבקר, מנחה ומדווח, ואיפה שצריך להתערב - מתערב, אבל אנחנו לא גוף שמסדיר את כל ההתנהלויות היום יומיות . ברור לי שהשותפויות בין המשרדים השונים והגורמים שישבו פה הם חובה, חובה להתקדמות ולביצוע יישום התוכנית.

אני רוצה להגיב לדברים של חברי הכנסת. אל"ף, אני לא חושבת, ואני מצטערת שזה הרושם שהתקבל - שיש חילוקי דעות בין המשרדים. אין חילוקי דעות בין המשרדים.

אבל אנחנו שומעים.

שמענו אתכם.

לא היו חילוקי דעות בינינו לבין משרד הפנים לגבי העניין של אל"ף - איך קיבלו פרדס שניר - - הדברים נעשים. אני מקווה שבחודש הבא נראה את הפרסום בעיתון, ובא לציון גואל. לגבי הנושא של תוכנית האב- היתה החלטה של הוועדה המחוזית לגבי הנושא של מזרחה. אני חוזרת ואומרת - מסיבות אקולוגיות צריך לבחון אלטרנטיבות אחרות. הנקודה שהועלתה כאן זה הנקודה של האם אנחנו מסתכלים פנימה לתוך היישוב או שאנחנו בוחנים אופציה החוצה.

זה הא בהא תליא.

זה מה שאני רוצה להגיד. אני, במקרה, מעבר לתפקיד שלי, או בנוסף, כמנהלת מחוז - אני גם מתכננת ערים. אי אפשר להפריד בין הדברים . אי אפשר להגיד - נסתכל פנימה ולא נחשוב איך אנחנו עושים את הדברים בחוץ, כי הדברים רק בפנים לא יכולים להתבצע, בלי ההסתכלות החוצה. ואכן אנחנו עושים את זה, עם מנהל מקרקעי ישראל - את הבחינה פנימה. אנחנו עושים תוכניות להסדרת מצב קיים, הדברים נעשים בתיאום מלא אתנו - של הסדרה של מצב קיים עם פוטנציאל הגדלה בתוך העיר, אם זה מע"ר 4 ו-5, ואם זה מע"ר 8 ו-10, ובפרדס שניר - הסדרה, בשכונת הרכבת - הסדרה.

מי יקנה את זה? אתם רק מדברים ומדברים.

בנו שכונה שלמה מול בית הספר "המאירי" , פה קנו שכונה שלמה. עם כל הכבוד לך, אדוני.

אז זה דבר אחד, ובמקביל - אנחנו מחפשים גם את הרזרבות, כי בלי הרזרבות הכלכליות העיר הזו חנוקה, ולא תגיע לשינוי שאנחנו כולנו מייחלים לו.

אני חושבת שמיצינו את עניין התכנון, עם כל ההצגה של הממונה על המחוז. אני מבקש שנתקדם עם פרויקטים שאנחנו מנסים להוביל בעיר. נמצא פה יעקב אפרתי, מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל, שהוא בכבודו ובעצמו מגיע לכל ישיבה כדי להוביל את העניין. זה רק מעיד על הרצינות של מנהל מקרקעי ישראל וההתייחסות שלה לעיר לוד. אנחנו מבינים שהתחלתם בפרויקט אחד של פיילוט, כאשר היה כאן ביקור של שר השיכון, שהוא גם ממונה על המנהל, בשכונת רמז. אני רק רוצה לומר שאני מקווה מאד שאנחנו לא עוצרים רק ברמז, כי הבעיות של לוד הן בכלל העיר ולא רק בשכונת רמז, שהיא שכונה אחת קטנה שלא מעידה על כלל הבעיות בעיר לוד, ואני אשמח מאד לשמוע מעבר לשכונת רמז על פרויקטים נוספים שמתכוון המנהל להעביר בעיר לוד בשנה - שנתיים הקרובות.

אז כמו שאמרנו - שכונת רמז היא פיילוט, השר לקח את זה על עצמו כפיילוט. ההגדרה היא באמת לימוד של נושא, להתמודד עם מציאת פתרונות שחלקם לא קונבנציונליים, זה לא פשוט - כולל להתמודד עם האנשים שיש להם היום צווי הריסה, ואיך מסדירים להם, אם אפשר להגיע להסדרה, כולל השלמה של כל הפיתוח של השכונה, שמי שמכיר יודע שהפיתוח שם הוא לא פיתוח שראוי לשכונה. אז בעיקרון, יוביל את הפרויקט הזה דווקא משרד השיכון. מבחינתנו - אני מוכן להתנדב להסביר בשמם. בשלב ראשון - כל דיירי הדיור הציבורי תינתן להם הזכות לקנות את הדירה שהם גרים בה. כל מי שגר שם, בדירות "עמידר" שנכון להיום היו מנועים ממכר - אנחנו נשחרר את זה, ו "עמידר" תמכור לכל דייר שרוצה לקנות.

יש ביקוש?

זה רק בלוד, במבצע?

אני מודה לך, אדוני שאתה מקדם את הצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת רן כהן שעברה קריאה ראשונה. אז זה פה בעצם הופך להיות הלכה למעשה.

משמעות העניין היא שאנשים צריכים באותה הזדמנות לרכוש את הקרקע, כמובן - בהנחות משמעויות, וכמובן גם להכשיר את מה שלא כשיר היום - תוספות הבניה שהן לא בהיתר, לא בתשלום. ינסו להשיג לזה היתרים.

אדוני מתייחס עכשיו רק לשכונת רמז?

מכירת המגרשים הפנויים, כולל אלה שנהרסו - ייצאו למכרזים לבני המקוםץ אני מקווה שהמכרזים האלה ייצאו תוך פרק זן קצר.

גם לגבי אלה שהוקפאו, על פי דרישת השר.

המגרשים הפנויים הם הכי -- . נוציא אותם למכרז, ואנחנו מקווים שכמו במכרזים הקודמים שאנשים רכשו ובנו שם דירות לתפארת, כך יהיה גם בפעם הזאת, זה יהיה חוקי, כדת וכדין, ואני מקווה שלא יהרסו להם לעולם.

כמה בתים חוקיים ולא חוקיים יש שם, בשכונה?

לפי הנתונים של "עמידר" יש כ-39 נכסים בשכונת רמז, לא כולל מגרשים פנויים.

ואתה רוצה גם את המגרשים הפנויים, עכשיו.

- - -

אדוני יוכל לגעת בלוחות זמנים?

המכרזים אמורים לצאת תוך חודשיים -חודשיים וחצי.

- - -

תוך חודש חודשיים אנחנו נהיה עם מכרזים. לגבי התחלת המכירות - אני חושב שהשר כבר קיבל את ההחלטה, ומבחינתנו, כל מי שגרם בשכונת רמז ומעוניין לקנות את ביתו, צריך לפנות ל "עמידר" ולהתחיל להתעניין, לקבל הצעות מחיר ולקדם את המהלך הזה שם.

אדוני יודע לגעת במחירים - פלוס מינום?

אני לא יודע.


לגבי כל - - ויש צווי הריסה - קודם כל - שלב ראשון, לכנוס אל השטח התב"עי. שלב ראשון, כדי להוכיח רצינות - הם צריכים לכנוס אל השטח התב"עי. ברגע שיכנסו לשטח התב"עי, השר יציע להם לקנות את זה במחיר של 150%. אם יקנו את זה - הסדירו את העניין, אם לא - צווי ההריסה ייכנסו לתוקף.

כל הכבוד.

זה ההסדר כפי שמסתמן, אנחנו מקווים - -

אפשר לחזור על הנקודה? היא מאד חשובה. אפשר להבהיר אותה?

הוא מדבר על רמז, כן?

אני מדבר על הפיילוט בשכונת רמז. אני מדבר על מבנים בנויים שיש להם צווי הריסה. השר הנחה להודיע לאנשים שאם הם רוצים, בשלב הראשון, לגלות נכונות, כדי שנטפל בהם - שהם כונסים אל השטח התב"עי, אל המגרש, גבולות המגרש, מפרקים את הגדרות שהם בנו כאשר הם נכנסו במגרש אחר. הם יצטרכו לשלם ערך מגרש של 150%, ויוכלו להכשיר את ה - -


כל השכונה תקבל שדרוג של פיתוח. אני לא יודע אם המשרד החליט על מה להטיל, אבל לפי דעתי הם יטילו על זה או על "עמידר, או על - -

זה ריאלי, 150% בהתחשב שיכולות הכלכליות של התושבים?

לפי הבניינים שהם בנו זה ריאלי מאד.

לא, לא.

אדוני, חבר המועצה - אני רוצה לומר לך שבעניין הזה הייתי מבקש ממך להתבטא פחות, כי לך יש ניגוד עניינים. אתה גר שם.

- -

היות ואתה גר שם, לך יש ניגוד עניינים. גם לטובתך - אל תיכנס לזה.

מה ניגוד העניינים, אולי תגיד לי?

כי אתה גר שם ואתה באחד המבנים שנמצא שם בצורה לא חוקית.

לא נכון. מטעים אותך ומטעים את גבי אסרף שלך.

אתה גר שם? בדירה חוקית? היות ואתה גר שם אני מציע לך לא להיכנס לזה.

אז אל תגיד "לא חוקי".

סליחה, טעיתי.

מבחינתנו זה לייצר פתרון ראוי לשכונת רמז. אנחנו מקווים להצליח בו. כמובן, אם נצליח, השר יפעל לשכפל אותו.

אני מאד אשמח אם התוכנית הזו, הפיילוט ברמז, יצליח, לטובת רווחת התושבים שם, וזה חשוב מאד, אבל אני אומר כמו שאמרתי בישיבה הקודמת - אנחנו לא מדברים רק על שכונת רמז שאתה עצמך אדוני אומר שמדובר שם ב- 30 מבנים, שזה אפילו לא טיפה בים. אבל כל צעד גדול מתחיל בצעד קטן, וטוב שכך - לפחות התחלנו, יש איזה אור בקצה המנהרה. ואני אומר: אנחנו צריכים לקראת הישיבה הבאה, כולל פגישה שאני אבקש, שלנו, של ועדת המשנה, אצל השר יחד אתך, כדי לנסות ולקדם גם תוכניות נוספות בתוך העיר - כמו ס"ח, כמו פרדס שניר, כמו שכונת הרכבת. אני אומר לך שלצערי הרב זה לא נחלה רק של שכונת רמז. שלא נבוא אחר כך וגיד שעשינו משהו כי פתרנו בעיה של 30 בתים. הבעיה היא לא ה- 30 בתים, הבעיה היא ה- 3,500 בתים, ועל הבעיה הזו אנחנו צריכים לתת את הדעת. אולי כדאי שאתם תכינו איזה נייר בענין הזה, מעבר לפיילוט הראשונה.

אנחנו לא רוצים לחזור על מה שנאמר אבל רוב הדירות בבניה לא חוקית שנמצאים בפרדס שניר - מהלך ההכשרה שלהם נמצא בסטטוס מתקדם של תוכנית מאושרת לקראת הפקדה, שכמובן יש לה את הרכב זמן ההפקדה ואת הרכב מנגנון ההתנגדות. מי שחשב שאם מפקידים את זה ברגע זה מאושר -זה לא בהכרח כך. צריך להיות ריאליים. מפקידים אותה ל- 60 יום, ובמהלך ה- 60 יום לכל אחד יש זכות להתנגד, כולל לחברים של החומה מימין והחומה משמאל, הרי כולנו מכירים את כל הגופים שנוגעים בעניין, כולל כל מי שכביש נוגע במגרש שלו או עוקף או הורס חלק מהגדר שלו. זה חלק בלתי נפרד מהתהליך, צריך לזכור את זה. זו פעולת ההכשרה היותר גדולה שנעשית בלוד, והיא לשמחתי הרבה - - מתעסק בעניין הזה - מנסים לעזור לאנשים להכשיר, כי כשאתה עושה תוכנית יוצאת לך תשתית כדי להכשיר. ואז כל אחד צריך להכשיר את שלו, והממשלה צריכה לחשוב איך היא מפתחת את התשתיות בפרדס שניר, שזו בעיה שלא נפתרה. מן הסתם זה כרוך כשאלה - - ודאי שזה ראוי לדיון.

אדוני, אני רוצה שתדע שאני באמת מברך על התחלת הפיילוט, אני חושב שזה נכון. כתושב העיר.הזמנתי לכאן גם את נציג המשטרה ושוחחתי בטלפון גם עם מפקד התחנה. מצד אחד אנחנו נותנים פתרונות, וזה חשוב מאד. מצד שני נמצא את עצמנו בעוד שבוע או בעוד עשרה ימים עוד פעם עם הפגנות של תושבים, מריבות, ומצב לא נעים. מה קורה? אני לא אומר שאני מטיל את כל האשמה עליך, אבל אני יודע שבפתח יש צווי הריסה נוספים. אז אנחנו נותנים פתרון ל-30 בתים בשכונה קטנה, כשהשכונות הקטנות שהן הלבה של העיר, שמשם יכולה להתפרץ הבעיה הגדולה, כמו שאמר חבר הכנסת דב חנין וחברת הכנסת נאדיה חילו - נמצא את עצמנו עוד פעם מכנסים את ועדת הפנים, יבואו חברי הכנסת הערבים, אני, דב חנין, ואז- עוד פעם נתכנס בדחיפות. אני מבקש, בכל לשון של בקשה: בואו נמנע את הבעיה שאנחנו צופים אותה, שהיא כתובה על הקיר. אני מבין אותך, אתה מושפע ממדיניות - -

אני מחויב לחוק, מה זאת אומרת?

אני מציע, אדוני, שבנוסף לכל, ואני מבקש ממך - תעזור לי לעשות את זה, לתאם פגישה עם שר השיכון, עם נציגי העיריה, נציגי התושבים, אולי פה ואולי אצלו במשרד, יחד עם חברי ועדת הפנים שממונים לוועדת המשנה לעיר לוד - שנבקש ממנו להרחיב את הפיילוט הזה לשכונות נוספות, כשזה לא סותר את התוכנית של משרד השיכון עם הממונה על המחוז, שיציגו אותה בעוד חודש אחרי שהיא תהיה כבר בהפקדה, בפרדס שניר. אנחנו בסך הכל רוצים ליצור עכשיו איזושהי מערכת של עבודה משותפת. אני אומר לך שאנחנו נמצא את עצמנו בעוד שבועיים באיזושהי קטסטרופה. הולכות להיות פה הריסות בשבועיים הקרובים, אני יודע את זה.

אז תעצרו את ההריסות.

אני לא בית המשפט.


מעבר לשכונות הערביות, אדוני יוכל לספר לנו על תוכניות עתידיות? אנחנו רואים שהכנת לנו פה מצגת שלמה, והייתי רוצה לשמוע ממך על כל מיני פרויקטים, שאולי נוכל לעזור.

הפרויקט הגדול ביותר שיש לנו היום הוא פרויקט של - -שכונת אחיסמך. אנחנו נמצאים בהליכים אחרונים לקראת סיכומים. חברת - -היא החברה שצריכה לבצע את הפיתוח. יש שם סיכומים אל מול המושב שהחזיק בקרקע הזו. יש יזם מטעם המושב שאנחנו צריכים לקבל ממנו תשובות סופיות אם הוא הולך על חלקו היחסי בפרויקט, בכל תקציב הפרויקט שהוא 27% לפי הכללים שהיו תקפים באותו מועד. מבחינתנו השכונה הזו יוצאת לשיווקים. היא נמצאת בתוכנית השיווק של 2006, 2007, 2008. אני חושב שהנושא הזה הוא סגור, סדור, על דעת כל המשרדים, על דעת כל המועצות, על דעת העיריה. אנחנו נמצאים בתהליך של עשייה.

תבורך. תודה רבה.

מה עם שלב ב' של גני אביב?

נשמע קודם את חברת הכנסת.

קודם כל, אני מודה לך ולראש העיר שאנחנו כאן, כי אנחנו עוקבים בדאגה מה קורה בלוד. גם העתיד של המדינה תלוי אם בעיר לוד יימצאו פתרונות לבעיות הקיימות. אני זוכרת את הוועדה הקרואה של 99 ושל שנת 2000 בלוד. אני זוכרת את הדמות של חברי הטוב, זכרונו לברכה, מקסים לו י. אני באתי לכאן לא כי אני מבינה הרבה בבעיות הקיימות ובאי ההסמכות בין המשרדים. הגעתי כדי לראות, לשמוע ולדבר, ולומר שאנחנו בכנסת מאד מבינים, תומכים ומחזקים. מה שאני אומרת: העתיד של המדינה תלוי במה שקורה בעיר לוד. אם נמצא פתרונות, חשוב לשמוע שיש פתרונות.


דבר שני - השתתפתי כאן, בבחירות המוניציפאליות עם אנשים שלי, ב-98, ב- 2002. אני חושבת שאתם במסלול הנכון, כי יש פחות תלונות מאנשי לוד לכנסת. אני מוקד להרבה תלונות ובשנים הקודמות היו הרבה תלונות משכונות של עולים בלוד. אני חושבת שאתם תרמתם לכך שעכשיו יש פחות תלונות. היו ימים שקיבלתי כמעט כל שבוע משהו מגני אביב.


דבר שלישי, שלא קשור לנושא שלנו, אבל קשור למה קורה במדינה - בכל עיר של מרכז ודרומה - מגיעים אנשים מהצפון. אם יש לכם התארגנות לקבל את האנשים שבורחים מהקאסמים והקטיושות בצפון - זה חשוב מאד. כל הפניות הן אלי, שאנשים באים בלי כסף ובלי בגדים. התחלתי מאשקלון, שם אני גרה, ואני רואה חולשה של רשויות מקומיות לעזור מייד לאנשים. הבקשה שלי שיהיה מוקד לבעיות האלה, שיהיו אנשים אחראים שגם נפתור את הבעיות האלה, שלצערי הרב, מצב הביטחוני הוא עכשיו כזה.

אני אתן לנציג המשטרה את רשות הדיבור. אני מבקש שתתייחס להריסות מתוכננות של בתים. מה שהיה - אנחנו יודעים.

ראשית, מבחינת משטרת ישראל, משטרת לוד - אנחנו גוף מבצע. לפעמים האש מופנית אלינו, אבל המשטרה היא גוף מבצע, שאין לו מנדט לבטל או לוותר, או לא לבצע. כל צו כזה עובר ייעוץ משפטי, עובר את כל ההליך, ובסופו של דבר מתבצע, אלא אם כן הובא איזה ביטול או עיכוב של צו הריסה. לגבי הנתונים, בסך הכל, ב- 2006, צווים שבוצעו מבחינת המנהל - היו 4 צווים, מבחינת לודים - עוד 4 צווים. היו 2 צווים שבוטלו - של המנהל, ו- 3 של עירית לוד. צווים שנמצאים אצלנו בקנה, בעבודת מטה ואמורים לצאת לביצוע - סך הכל 11 צווים. סך הכל, כל המכלול הזה זה 24 צווים שמתוכם 8 בוצעו, 5 בוטלו ו-11 כרגע מחכים לביצוע.

על איזה אזור מדובר?

מפוזר. לא רק רמז, גם הפרדס - זה מפוזר בעיר לוד. בנימה אישית, אני זוכר שגם השתתפתי בביצועי הריסות - - הקצין המוביל הארצי ואחת הפתרונות שמצאו שם לבעיית הפלישות והבניה זה ריאה ירוקה. זה גם נתן תחושה של שיפור איכות החיים במקום וגם מנע בניה במקומות שהיתה בהם ריאה ירוקה. זה עבד במקומות אחרים, אז סתם חומר למחשבה.

אז אתה אומר שכל מה שיש לנו כרגע בקנה זה 11 צווים. אז אתה שומע אדוני, על מה אנחנו מדברים, שזה יכול להיות פצצת זמן שתבעיר את העיר, כאשר אנחנו יכולים לתת - -

למה זה נדון פה, בכלל?

כי זה התפקיד של וועדת המשנה.

לא, זה לא - -

אתה לא מחליט.

למה פה? זה לא נכון - - זה עירית לוד

עם כל הכבוד לך - ועדת הפנים עוקבת אחר ביצוע של משרדי הממשלה. לך תלמד את החוק.

יש לי שאלה לגבי הנושא של פרויקטים בעיר לוד. אני מבין - - שלב ב' של גני אביב, שזה גם פרויקט די גדול שלפי דעתי היה צריך להדגיש אותו . מדובר שם על 550 יחידות דיור.

פירטנו את הכל בנייר.

לגבי הגישה של תוכנית האב לעיר לוד - בעבר אמרתי את דבריי, ואחזור שוב: דבר אחד אני לא מצליח להבין. משכנו כמה שנים את הנושא של תוכנית האב מזרחה. הנושא האקולוגי לא היה קיים. פתאום הוא צץ ופתאום גם ירד. ניסו לקבל את ההחלטות ובוועדה המחזית - הנושא הזה לא היה אפילו על הפרק. מוזר לי שפתאום גילו שיש שם בעיה אקולוגית. הרי היו דיונים. ראש הממשלה התערב בנושא הזה, באופן אישי, ב-2002. משהו פה לא בסדר. אני אישית נגד התערבות מסיבה אחת - כדי להציל את העיר, כמו שאמר חבר הכנסת, הבעיה שלנו היא לא לכבוש, אלא להציל את הקיים. לא בעיה לבנות שכונה חדשה ולהזניח את השכונות הקיימות, כי איך נשווק את השכונות החדשות אם אנחנו לא מצליחים לשווק את עצמנו? אנחנו גרמנו לנזק אדיר פה, בעיר, שתושבי השכונות החדשות - גני יער, גני אביב - שרק קורסים. בהם צריך לטפל, כתוכנית אב. ואז, כשנצליח לשפר אותם, אולי נצליח לשווק גם שכונות חדשות בעיר.

אני רוצה להתייחס לנקודה שלא נראתה לי מובנת - נושא פרויקט שער העיר. אני יודע מקרוב מאד שזה פשוט מחכה לחתימות. רק חתימות, הפקדה - -

חתימות של מי?

שלכם, של המנהל. אני אומר לך את זה מתוך ידיעה ברורה. המתנגדים הסירו את ההתנגדויות. התוכנית החדשה היא בהסכמה אתנו. המצוקה שם היא נוראית. אני מבטיח לך שברגע שזה ייצא לשיווק זה ייקנה עוד על הנייר, אפילו עוד לפני שבונים את זה בכלל. ואני חושב שאולי כדאי לחשוב על פתרונות נוספים לציבור הדתי. אנחנו רואים שהציבור הזה מגיע לפה, הוא ציבור מבורך, ואנחנו מברכים על כך שהם מגיעים לפה. אני חושב שכדאי אולי לחשוב על פתרונות נוספים כי אני בטוח שעל מה שקיים בשער העיר - יש יותר מדי קופצים, ואני יודע את זה מקרוב.

מבחינת ההריסות - מתחם רמז. אחרי שנמצאו שם 12 בתים להריסות ונשארו 3 בתים שלא נהרסו. היגיע השר ועצר את ההריסות שם. אני מציע, שכל האזורים בעיר שיש בהם צווי הריסות - לשבת ולראות אם אנחנו יכולים להגיע להסכם עם התושבים, עם אנשים שיכולים לרכוש את המגרשים האלה, במקום לבוא ולשבת ישיבות כאלה ולהגיד- יש פתרון ואפשר לעשות דברים חלופיים.

אני רוצה לברך על כך שהישיבה מתכנסת בלוד. חשוב מאד לשמוע את הקול שלנו. ועדת הפנים התכנסה ובראש הענינים היו צווי הריסה - הריסת המבנים הלא חוקיים והמתיחות בין האוכלוסייה הערבית ליהודית. צווי הריסה יוצרים הרבה מתח בין האוכלוסייה הערבית ליהודית, וזה מתבטא בהרבה דברים. אחר כך, לתקן את זה, זה קשה מאד. אם מדברים פה על תוכנית אב אני רוצה לשאול את האחראים והממונים - משרד השיכון, המנהל, אנשי המחוז - באמת יש תוכנית אב לגידול הטבעי במגזר הערבי? אם מדברים על תוכנית אב מערבית -מזרחית הרי האוכלוסייה הערבית כמו שראש העיר התבטא - אין אפילו שעל אדמה אחד שיבנו אנשים את הבתים שלהם. היום, האזרחים הערבים, באים, בצדק, ואנחנו אומרים להם - יש "בנה ביתך" - לרכוש את הבתים שם. אין מה לעשות, אנחנו חלק בלתי נפרד מהמדינה, מהעיר, וזכותם ללכת לאיפה שהם רוצים. ולא יתנו להם - - ואני מכיר. לכן, מה שאני אומר למשרדים ולאחראים - באמת, לשמוע את הקול שלנו. לא ייתכן שצווי ההריסה בלבד הם הפתרון, ופתרונות אלטרנטיביים - אין.


לכן, מה שאני מציע - חשוב שוועדת הפנים לא רק תבוא ותשמיע דברים יפים ובסופו של דבר - צריך לעשות חשבון נפש - איפה התקדמנו, איפה היינו בישיבה הקודמת ולאן התקדמנו. לכן, ועדת התכנון והבניה בעיריה חשובה מאד. צריך לשבת, לתכנן וליזום - עם נציגי האוכלוסייה. חשוב מאד לשתף את הנציגות של האוכלוסייה הערבית וועדי השכונות. לגבי שכונה קיימת, ואני לא רוצה לדבר על שכונת רמז, שאני גר בה משנת 82, קניתי בית מ "עמידר" ולצערי הרב מטעים אנשים כאילו שהבית שלי נבנה בלתי חוקית. לי יש צו הריסה על הבית, פינוי פיצוי. יש תביעה משפטית נגד מי שהמציא את זה. לנווה שלום יש שלב ב' שהבתים קיימים שם נמצאים ובזמנו נתנו את זה ללור"ם ומשום מה העניין לא הושלם. היום אנשים רוצים לקחת חלק, והם ישפצו את הבתים ויגורו שם.

קודם כל אני מברך את חבר הכנסת מרציאנו ואת שאר חברי הכנסת על היוזמה הברוכה, וגם מברך את כל מי שהיגיע לכאן. דבר שלמדתי בישיבה הזו הוא שאנחנו כעיריה באמת צריכים לקיים דיון כמה שיותר מהר בנושא תוכנית מיתר, דיון אצל שוקי אמרני, ונדון על אותם דברים שדיברנו עליהם במהלך הדיון. אנחנו, כעיריה של 75 אלף תושבים - צריכים היום עתודות קרקע של בסביבות 15 אלף יחידות דיור, משהו שאין לנו. התכנון שלנו, המחשבה שלנו צריכים להיות סביב זה. הנקודה השניה - לא רק להתרחב לרוחב, מבחינת כמויות הדיור. מצד אחד צריך לתת פתרונות למגזר הערבי, ואת כל התוכניות שדיברנו עליהן צריך לקדם, ומצד שני אנחנו צריכים לדבר גם איכות, כלומר, על רמת החיים. לפני שנים רבות - בנו את מודיעין ושוהם, ומישהו נרדם שם, בסביבה, ושכחו מהעיר לוד. אני חושב שהגיע הזמן, בנוסף לפרויקטים שדיברנו עליהם, ואני אמרתי שזו יוזמה ברוכה, צריך לדאוג לדברים שיכולים קצת להכניס איכות לעיר, כמו למשל - אירפורט סיטי. מדברים על כך כל כך הרבה, והגיע הזמן לקדם את הנושא הזה. מה עם רשות שדות התעופה, לא מגיע לנו תמלוגים? למה בערים אחרות כמו חיפה ואשדוד מגיע, ולנו לא מגיע?

אולי בישיבה הבאה נדון גם קצת באיחוד גבולות, באירפורט סיטי.

אני אנסה לתמצת. כנראה שאנשים לא יודעים מה הרכב האוכלוסייה, כאן, בלוד. כשמדברים על הרחבה פנימית צריך לשאול את השאלה הנילוות - מי יקנה. מראים בטלוויזיה את הסדרה על החיות. מראים איך הברדלס רץ לחסל את האיילה. אומר הקריין - בשבילה זה היה עניין של חיים ומוות, בשבילו זו היתה ארוחה. כל היום עובדים על התושבים שהנה, פרויקט אחיסמך, בן שמן וגינתון יוצא לדרך. תבואו, נבנה ל-50 אלף תושבים, תהיה עיר חדשה, כי מי שלא יודע - העיר הישנה, מכל מיני בחינות, איכות החיים היא מתחת לכל ביקורת, ואני לא רוצה לפרט. קחו לכם דוגמה - קרי, רמת אשכול והחשמונאים. צריך לפנות משם גם את היהודים. אם אתם לא יודעים מה קורה בלוד - כל הדברים האלה הם תיאוריה.

אני מברך על הישיבה. אני אתייחס לדבר אחד, מרכזי, למה שהתייחס קודמי בסוף דבריו. העיר לוד מצאת בתוכנית הבראה. הובטח לנו סיוע כספי שהיה עוזר מאד להרים את רמת החיים בתוך העיר הישנה. הדבר הזה הוא אחד הדברים הכי דחופים לעיר כדי שהתושבים ירצו להישאר פה. בעזרת השם, כשיפתרו הדברים, אם נפנה מזרחה זה יהיה הפתרון הכי טוב, אבל צריך גם שתהיה רמה בלוד הקיימת, כדי שתושבים ירצו לבוא ולגור פה. צריך שתהיה רמת חיים טובה בלוד, הקיימת.

אני מברך על היוזמה, ואותם נציגים של בכירים - חברי כנסת, נציגי משרדי ממשלה, הממונה על המחוז, משרד השיכון וכל הגורמים - נכון, כמה שהזמן וכמה שהדיונים מתמשכים מכירים יותר את הבעיות שלנו. אין עיר במדינת ישראל במרכז הארץ שסובלת היום כמו לוד. אני רוצה להתייחס לנקודה אחת כיוון שנגזרה עלינו, על העיר, גזירה מאד קשה של תוכנית הבראה. מצד אחד זה דבר חיוני, אנחנו נמצאים באמת במסגרת טובה ואנחנו מורידים את כל הגירעון הקשה שהצטבר כמה שנים אחורה, ודבר שני - היום, כמעט ולא נותנים שירותים, אפילו כשאנחנו צריכים - - כמעט שאין לנו תקציב. תבינו כמה שזה גורם מרכזי לכל דבר. זה קשור לתכנון נכון, לדיונים, זה קשור בכל דבר לעניין. אם לוועדה שלך ואם לנציגים שבאו לפה יש קצת שיניים - בואו נעשה דבר כזה שלא נגיד אחר כך - הניתוח הצליח והחולה מת. צריך להבהיר את הנקודה הזו במשרדי הממשלה. הייתי בדיונים שגם אתה השתתפת. צריך להבהיר כמה שזה קשה וזה מאד חשוב לעתידה של העיר כי תושבים יעזבו, ואנחנו לא נרגיש. 50% מהתושבים יעזבו. אני אומר לכם: התושבים עוזבים בלי פרופורציה, בגלל בעיית השירותים.

לוועדה הזו יש שיניים. בעצם הישיבה היום, שישבו פה כל הרבלנטיים שעוסקים בכל נושא הבינוי והפיתוח של העיר. ואם בזה התברכנו - אז על זה בא שכרנו.

תבורך. אנחנו תמיד דנים כאן על תכנונים ותוכניות, וכל מה שקשור לוועדות. הנושא הזה, שמישהו שמבין בתכנון צריך ללוות את הענין הזה על מנת לעשות תיאומים מדויקים עם כל הגופים. חשוב מאד שמישהו ילווה את העניין חוץ ממך.

אני מבקש לגבי מה שקורה בצפון ובדרום, אני מבקש שתפנו לאנשים. צריכה להיות קרן מיוחדת שאנשים יוכלו לתרום כסף לשיקום ועזרה. זה לא קשור לעניין לוד. תבנו את הקרן ותפנו לתושבי ישראל. כולנו נתרום.

אני עמוסה בפניות.

אם יש איזה ארגון, טלפון וכתובת - תשאירי לנו, ונפרסם את זה במקומונים.

אתם צריכים לעשות את הארגון הזה, וזו הכתובת.

אני מאמין שאפשר לשנות די מהר את המצב. לוד היא במרכז. המצב בגני אביב הוא לא נורמלי. אני לא יודע מה הסיבה שכמעט במשך 10 שנים שום דבר לא נעשה. תסתכלו איזו כניסה - העיר חתוכה מגני אביב. אנחנו נכנסים לשכונה מאד יפה, מודרנית ומפותחת, אבל הכניסה היא רק דרך כביש 1. אי יודע שיש תוכנית אב לקישור דרך דוד המלך. אני מבקש שמישהו יכין תשובות לישיבה הבאה מה קורה עם התוכנית הזו.

קודם כל אני רוצה לברך על היוזמה של קיום הישיבה הזו. אני ממש מקווה, לפי ניסיון העבר שלנו של הוועדות שהיו - שיובילו את הוועדה הזו לבוא כל חודש, לוודא שהדברים נעשו ושלא היו דבורים בעלמא. אני הייתי מצפה לראות בעקבות הישיבה לראות - - משרד הפנים הוא זה שלא עמד בהתחייבויות במסגרת תוכנית ההבראה, והן במסגרת כל הכספים שהיו צריכים לבוא, גם בסיוע בקבלת ההלוואות שהעיריה היתה זקוקה להם . אתה מכיר יותר טוב מכל חבר כנסת אחר מה שקורה. בלי הכספים האלה יש בעיה לגזבר בכל כנושא של התנהלות העיר והעיריה.

אני מציע שניתן למספר תושבים לדבר, ואחר כך גזבר העיר ייגע בכמה נקודות בנושא תוכנית ההבראה, ומי שהוא נציג משרד הפנים כאן ייתן התייחסות לגבי נושא העברת הכספים שעלה פה על ידי כמה חברי מועצה, כולל סגן ראש העיר.

אני מברך על הישיבה ואני אתייחס לנקודות שאני חושב שצריך להעלות אותן בפעם הבאה. בישיבה הבאה צריך לדון במצב החינוך בעיר לוד.

ב- 31 לחודש יש דיון רחב, למעלה משעה, אצל שרת החינוך בעניין של כל תוכנית החומש בעניין החינוך. היום ראש העיר יקבל זימון עם הנהלת העיר. הישיבה הזו היתה צריכה להיות לפני חודש. לצערי אני אושפזתי ואז הישיבה התבטלה. בישיבה שתתקיים ב- 31 לחודש אצל שרת החינוך ישתתפו גם נציגי המחוז וגם נציגי העיריה, ושם תהיה תוכנית מסודרת. אני עובד על תוכנית חומש, לא תוכנית שנתית, כי אתה יודע שלצערי הרב מישהו החליט להפסיק את הטיפול הנקודתי - שאנחנו נשארנו העיר האחרונה בתוכו. הטיפול הנקודתי היה נותן תוספת של 25 מיליון שקל בשנה לטובת מערכות החינוך. במצב כזה אנחנו נקרוס, מבחינת החינוך

אני לא אכנס לפרטים אבל צריכים להיות בבינוי, במגזר הערבי במיוחד. היום אנחנו יודעים שבמגזר היהודי אין צפיפות. הצפיפות היא במגזר הערבי יש צורך לפחות בבית ספר ל- 300 עד 400 כסאות בשנה הבאה,ממש ב- 1 לספטמבר, עוד חודש.

לא ידוע על מחסור בכיתות לימוד בבית הספר היסודי.

צריך להעלות את עניין הרווחה בעיר לוד. לא כל כך מתייחסים לזה.


אני אתייחס למה שאמר יעקב אפרתי מהמנהל - לגבי התוכנית שלהם בעניין רכישת הקרקעות או הבתים דרך "עמידר" - צריך להחיל את זה לפחות על ס"ח ושכונת הרכבת הישנה. ולענייני צווי ההריסה - אמרו פה כמה אנשים ואני רואה שיש רוב לדעה הזו: אין צורך להרוס עוד 11 בתים - -

דיברנו על זה, הדברים ברורים.

צריך להדגיש את זה, וזו המסקנה שצריכה לצאת מפה.

תמצאו פתרונות יצירתיים ואל תחזרו על דברים שנאמרו, כולל פתרון שאני אב'קש להביא עד הישיבה הבאה.

קודם כל - אני מברך על קיום הישיבה. אנחנו למעשה עדים להמשך של ישיבות ועוד אמירות מאד יפות כמו שהמנהל לא מגיע עם ניקיון כפיים - מצד אחד הוא מגיע לישיבות ומצד שני הורס מבנים והוא אחראי - אנחנו נתקלים בעוד בעיה: העיר לוד היום סובלת מבעיות חמורות פנימה. כמו שאמרנו - נכון שצריך לדון בתוכניות הרחבה מזרחה או מערבה, אבל במקביל - לא צריך לשכוח את הפנים. צריך לטפל בשכונות הערביות והיהודיות יחד. צריך לפעול במקביל ובמשותף, אסור לנו לעשות את ההפרדות. למנהל יש תוכנית מאד יפה לשכונת רמז, וצריך להחיל אותה במקביל גם על שכונת ס"ח שהיום סובלת מצפיפות נוראית. פרדס שניר נותנת היום מענה לתושבי פרדס שניר, היא לא נותנת מענה לכל ושבי העיר לוד. התוכנית תאושר אבל אנחנו צריכים לבקש שהוועדה תמליץ על הקפאת צווי הריסה, ובמקביל- לעבוד במרץ עם המנהל ומשרד השיכון.


דבר נוסף - פרויקט שיקום שכונות. היום כמעט אין פרויקט כזה. שכונת רמת אשכול סובלת מתשתיות מאד נחותות.

זה כבר מדיניות של הממשלה, שלצערי הרב - תקציב של 250 מיליון שקל ירד לתקציב של 11 מיליון שקל ולא נשאר פרויקט. לא בממשלה הזו ולא בממשלה הקודמת, שלא נתנה את ההתייחסות. אל תעלה, אין לי תשובות כרגע. היות וזה הנושא שלי בכנסת אני רק יכול לומר לך שאני הודעתי גם לשר האוצר וגם לראש הממשלה, יחד עם חברתי, חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

אני מקווה שיתווספו לזה עוד חברי כנסת - שאם הנושא של פרויקט שיקום שכונות לכל הארץ, לא יהיה בתקציב המדינה ל-2007 - אנחנו לא נ צביע בעד התקציב.

לא הצבענו ב- 2006 ולא נצביע ב- 2007.

בטיפול הנקודתי הרי צריך לעשות - חוץ מאשר התקציב הרגיל, שמשרד השיכון ינחה את פרויקט שיקום שכונות לטפל בשכונות שזקוקות לטיפול, כמו רמת אשכול -החשמונאים. יש בעיה נוספת שם - הדירות, חלק מהם שייך ל "עמידר" ואז העיריה לא יכולה לעשות שם תשתיות. אתם צריכים לקחת שם - -

אני רוצה לשמוע גם את החשב המלווה. אתה תשמע את דברי הסיכום ואתה תהיה מרוצה.

מה שאני חושב- שהתייחסות לבעיה בעיר לוד היא מוטעית. מתייחסים אל עיקר הבעיה כאל בעיה דמוגרפית. אם לא נתייחס לזה כך, ונחליף כאן דיסק שצריך לטפל בבעיות של כל התושבים כמקשה אחת, העיר הזו לא תמריא, חבל על הזמן. אני רוצה לשאול את חבר המועצה אמיל חדד - מתוך 1,700 משפחות שהבטיחו לך לחזור ללוד - כמה מהם משפחות ערביות? - אין. כי הם חושבים רק לחזק את האוכלוסייה היהודית.

סליחה, זו זכות לגיטימית לקרוא לאנשים לחזור לגור בעיר.

אם הייתי ראש עיר, אדם שיש לו רשות - אני חושב שהייתי - - -

היות ואתה לא נמצא כאן בבית משפט אני מציע לך לנהוג בנו בהגיות ושתיתן לנו את הקרדיט לאינטלגנציה שלנו.

אני מכבד את האינטלגנציה אבל אני חושב שכל עוד נמשיך להתייחס אל הבעיה של העיר לוד כאל בעיה דמוגרפית העיר לוד לא תמריא.


נקודה שניה - אני מבקש גם לחשוב על פתרונות דיור עתידיים גם לאוכלוסייה הערבית. הים שמענו שיש מחסור לאוכלוסייה הערבית של 3,000 יחידות דיור. מישהו יכול להגיד לי עוד 5 שנים - מה אני אעשה. איזה פתרון דיור אני מספק לאוכלוסייה הערבית?


נקודה שלישית, אחרונה, בקשר לתכנון של שכונת רמז וכל השכונות שהיום עובדים עליהן כתכנון פיילוט, כנוסחה - מה שאני מבקש שגם בתקופת התכנון - שיהיו גם נציגים של האוכלוסייה שגם להם יש ראיה לגבי הדברים.

במדינה דמוקרטית נבחרים אנשים בבחירות דמוקרטיות לייצג את התושבים ב- 3 חברי מועצה, ביניהם חברים בוועדת התכנון. מה לעשות? אתה רוצה שעכשיו נתחיל - - באמת.

אני מבקש מהחשב המלווה, קובי גינצבורג, לתת לנו דיווח על התקדמות תוכנית ההבראה, איפה אנחנו עומדים ומה המצב כרגע.

נקודת המוצא היתה בתחילת שנת 2004 כאשר עירית לוד קרסה כלכלית, נקלעה לגירעון של בערך רבע מיליארד שקל. עובדים לא קיבלו במשך חצי שנה שכר וכל חשבונותיה הוגבלו בבנק. אז נעשו שתי פעולות, במקביל: אחת על ידי כנסת ישראל ומשרד הפנים, בתיקון 31 לחוק שנתן איזושהי הקפאה, משהו שדומה להקפאת הליכים, ובי"ת- נושא תוכנית ההבראה שגובשה במחית 2004 שכללה קיצוץ מכאיב, גם הפחתת משרות מסיבית, גם הפחתת שכר בכירים, גם הפחתה מאד משמעותית בפעולות, כולל בפעולות של מתנ"סים ושל שירותים חיוניים, והגדלת הכנסות מהצד השני - ארנונה והכנסות אחרות. מה שקרה הוא שהתוכנית יצאה לפועל בתחילת 2005 ומבחינת הגירעונות - התחלנו בגירעון שוטף של 85 מיליון שקל ב-2003, שאין לו אח ורע, הוא ירד למחצית ב- 2004 ל- 46 מיליון, ירד ל- 13 מיליון ב- 2005, וב- 2006 אמור להיות קרוב לאיזון, בין 2 ל- 5-6 מיליון שקל בניגוד למה שנאמר כאן על ידי סגן ראש העיר, משרד הפנים לא רק שעמד בהתחייבותו, אלא עמד מעבר לזה. תוכנית ההבראה היתה בנויה על מענק של 70 מיליון שקל של משרד הפנים, הלוואה בנקאית של 70 מיליון שקל בערבות מדינה, ועוד 10 מיליון שקלים לשיפוי עובדים, בצורה מדורגת לפי אבני דרך ועד סוף 2006. בפועל, משרד הפנים הזרים עד היום 76 מיליון שקל מע נק, דהיינו - מעבר להתחייבות שלו, כי הוא גם הזרים סכום של מה שנקרא "חלף הלוואה", וזה מעבר למענק האיזון שהעיר מקבלת, כאשר אחת הבעיות שלנו בתוכנית ההבראה היא אותן ההלוואות שהבנקים לא הסכימו להעמיד לרשות העיר בגלל מצבה הכלכלי, למרות שהמדינה נתנה איזושהי המחאת זכות ופרסמה מספר קולות קוראים, עדיין העיריה נמצאת בגירעון לסוף 2005 של 195 מיליון שקל.


התוכנית כתוכנית - בהחלט בוצעו צעדים כואבים. יש עדיין מספר מסוים של פעולות שצריך להשלים וצריך לבצע. יש לנו עדיין בעיה של השלד הניהולי שהוא עדיין חלש ורופף בעיריה, וצריך לחזק אותו - גם בצד הניהולי וגם בצד ההנדסי, שדיברנו על זה יחד עם הממונה על המחוז - בהחלט צריך לחזק אותו גם בקטע התפעולי וגם בקטע של הפיקוח. צריך לעשות מאמץ חזק כדי למנוע ולהקטין את הנטישה שיש בעיר - גם במגורים וגם בתעשייה. דיברו פה על המעבר לאירפורט סיטי ועל אותה ועדה שעדיין לא השלימה את הפעולה, ועדיין אנחנו לא מצליחים לשמור מספיק על מפעלי תעשייה. אנחנו גם לא יכולים לתת להם את ההנחות והעלינו את זה כמה וכמה פעמים - הנחות למפעלי תעשייה והאבטלה פה היא גדולה מהממוצע, ויצטרכו לחשוב על המשך התוכנית או הפעלה לקראת שנת 2007 כי התוכנית מסתיימת והיא עדיין לא הושלמה, ואי אפשר עדיין להגיד שהעיריה הבריאה, למרות הפעולות הקשות והמכאיבות שנעשו.

אל"ף- לדעתי, למשרד השיכון יש פתרון מיידי לביצוע, בפרק זמן של חודשים ל - - שזה נווה שלום שלב ב'. את הנושא הזה ידעו. הקבלן- - באמצע השטח. לעניות דעתי, אם משרד השיכון רוצה, הוא יכול לחייב את לדעתי אם משרד "לדקו" "לור"ם ו - - לבצע את העבודה ותוך 5 חודשים לסיים שם את הפרויקט הזה, דבר שגורם למפגעים תברואתיים ממדרגה ראשונה. זה נושא ראשון.

הנושא השני הוא מה שקובי גינצבורג הציע - להעביר את נושא הניהול. אין ספק שאנחנו זקוקים לעוד 12-14 אנשי מקצוע. כל מה ש- - משרד הפנים התקבלו בתשובה שלילית והפנו אותנו ל- 2007 בלי שייצא מזה שום דבר. חשוב מאד לציין שהיינו שמחים לקלוט כלכלנים - מהנדסים לחזק - -

אנשים לא יודעים אבל מתבצע פה מעקב צמוד של מפקחים ואין חודש ללא פלישות חדשות, רק שתדעו את זה. משמעות העניין ברורה וחדה: שאם יפסיקו להרוס, הפלישות רק תתגברנ.

אתה יכול להראות, אדוני, מקום אחד? אנחנו רוצים לדעת.

אני יכול לתת לך דו"ח. העברתי לראש העיר.

כל הזמן הטענה הזו עולה ואין לי נתונים. אני רוצה לדעת.

הוא אומר שהוא העביר לראש העיר.

ראש העיר מקבל דיווח. גם לשכת ראש הממשלה מקבלת דיווח משום שהפיקוח הזה הוא - - . ידוע לכם שביום שמישהו יגיד שלא הורסים יותר בתים, פשוט תשתולל הבניה, וישתוללו הפלישות. דעו לכם, שכל מה שעושים היום, שיש צווים, זו עבודה של בתי המשפט בכל ההיררכיות - שלום, מחוזי, עם ערעורים עד לבית המשפט העליון. זו עבודה של 5-6-7 שנים. זה לא הולך ברגל. לכן בלתי אפשרי לאף אחד לקבל החלטה לטעמי, היום, שהוא מפסיק הריסות בתים באופן מיידי.

אני לא צריך לומר שאני מברך על הפגישה הזו. אנחנו צריכים תוצאות. ועדת הפנים - אני רוצה לומר לך, עם כל הכבוד לחברי הכנסת שהגיעו, אי אפשר לתת את הנאום וללכת. זה לא רציני. צריך להגיד להם שישמעו את כולם ויתייחסו לכולם. באים לפה, יוצאים ידי חובה, אומרים את מה שיש להם, וצריך להגיד שכל הכבוד שהם היגיעו, אבל צריך לכבד את כולם, לשמוע את כולם, להקשיב לאנשים ו - -

ולהעביר את המסר.

אל תזלזלו פה בחברי כנסת. כל חבר ועדת הפנים מקבל פרוטוקול שהוא מעיין בו ורואה את הדברים.

אני לא מזלזל. להפך.



לצערי, צריך להגיד את הדברים כמו שהם: לרוב הישיבות של ועדת הפנים - המגזר הערבי בא לפה. זה הסיפור. אני חושב שצריך להפריד את הנושא של המגזר הערבי, ואני חולק על מה שהוא אומר, שכולם אותו הדבר. סליחה, יש בעיות אובייקטיביות בתוך שכונות במגזר הערבי.

אבל לא טיפלת בהם עד היום

לא משנה מה תגיד, זה לא העניין. כל הזמן זה מסביב - מסביב, וכשאתה מגיע לכאן, זו הבעיה שלך. יש בעיה אובייקטיבית למגזר הערבי, וזה זועק לשמיים. הכל זה סביב הנושא הכספי. חבל על הדיבורים. רק כסף.


לפני שבועיים -שלושה היתה כתבה על הכוונה לאחד את לוד ורמלה. מה אמר ראש עירית רמלה? אני פניתי לראש הממשלה שייתן לי 250 מיליון שקל, ייתן לי את שדה התעופה, ייתן לי את אירפורט סיטי ואז אני מוכן. לא רק זה -מהיום שאני מנהל את העיריה, לא רק שקיים גירעון, עוד אומרים לי - תוריד. תן לי את הכסף, אני אהיה המנהל הכי טוב בעולם. כל הדמגוגיה הזו, כולם גיבורים גדולים. כל השחקנים האלה. הממשלה היתה פה שנתיים וכולם גיבורים גדולים. אין לי ספק שלהיו"ר יורם מרציאנו יש כוונות כנות והוא לקח את לוד כדי שהיא תהיה על המפה. הכל זה הבעיה הכספית. המגזר הערבי - כל מה שלא יעשו שם, סליחה על הביטוי, זה הארלם. היום, איך שזה נראה - אופנוע לא יכול לעבור שם, בגלל הצפיפות. הבעיה המרכזית, היא כסף. נכון, יש ריבוי טבעי במגזר הערבי. בעוד חמש שנים העניין יילך ויחמיר. יש מעבר לזה בעיות קשות מאד. צריך להגיד את האמת. אין כיתות. לומדים בחצר. לפעמים אני אומר: אין ברירה, צריך לקחת את הילדים הערבים ולהכניס אותם לבתי ספר יהודים. זה לא פשוט ולא נוח, אבל זה המצב. המצב הוא קשה ביותר, ואי אפשר לברוח מזה. ולא משנה לאן מופנית האצבע המאשימה. אין מקל פלא. חבל על הזמן. תהיה המנהל הכי טוב שיש. אני צריך בהנדסה לפחות 10 מקצועניים. לא רק שלא הבאנו את ה-10, פיטרנו את ה- 10 כי אין ברירה. פיטרנו קרוב ל- 300 עובדים. אנחנו צריכים כוח אדם. אין לי חיילים למלחמה. ברור שזה קשה. כולם חכמים. תאמין לי שאם היו לי עכשיו כמה מיליונים - גני אביב היו עומדים על הרגליים - פרחים, שלטים. מאיפה? אנחנו מתמודדים יום יום. בעוד שבוע צריך לתת משכורות ויושבים ומתייעצים איך לתת משכורות. הרי אתה חשב כבר כמה שנים פה אתה יודע מה המצוקה. אני מבקש שמשרד הפנים יאשר לי מינויים בהנדסה, של לפחות 6-7 עובדים כדי שנוכל לתפקד. אין לנו כוח אדם.


אני מקווה ורוצה להאמין. צריך להפריד בין נושא הבעיות הקשות של המגזר הערבי וכשמדברים בגדול על לוד, אין ספק שבתוכנית האב המגזר הערבי קיים, לא מתעלמים מהנושא, זה חלק חשוב בעיר לוד. אבל אי אפשר לתת פתרונות של 60 שנה. חבל על הזמן. כל החוכמולוגים ידברו. הכל קשקוש.


היו פה שרים, היו פה ראשי ממשלה, ואמרו שאכן המצב קשה. נגמר הסיפור, הם הלכו. אזברגה או חסן הרימו טלפון על בעיה כזו וכזו - והם באים. אני לא רואה פה עכשיו אף חבר כנסת מהמגזר הערבי. פתאום זה לא מעניין? מה קרה? צריך להיות עקביים, לבוא, להתלכד, ולבוא עם אולטימטום לוועדת הכספים - שאם לא ימצאו פתרונות לעיר לוד, אמרת כאן דבר נכון: העיר לוד היא מרכז הארץ. שחס וחלילה אם נאבד אותה, לא מיליארדים ולא מיליונים יעזרו.

אני מקווה בישיבה הבאה שלא נדון באותו סיפור אלא שנדון באמת על בעיותיה האובייקטיביות של כל העיר - בעיות חברתיות קשות, ועם כל מה שיש אני יכול להגיד שלוד יכולה להיות גאה לפחות בנושא החינוך, שאנחנו במצב מצוין.

אני רוצה להודות לראש העיר ולכל מי שהגיע. אני רוצה לומר באופן ברור, בסיפה של הדברים: ועדת הפנים של הכנסת הסמיכה את ועדת המשנה לעניין לוד. כפי שאמרתי בפתח דבריי. אנחנו לא מקימים ועדות משנה לכל יישוב. מיי שמכיר אותי יודע: לא באנו לפה כדי ליצור צעקה וללכת, ולבוא עוד חצי שנה ועוד שנה. אני חבר כנסת חדש. הכנסת הזו מכהנת רק שלושה חדשים, ובמשך השלושה החודשים זה הדיון השלישי בעניין לוד. חלק מהפתרון של הבעיה הוא להציף את הבעיה, והגיע הזמן שבכנסת ישראל יידעו שיש חברי כנסת שמתכוונים לא לוותר בעניין הזה. קיבלתי גם את אישור יושבת ראש הכנסת להקים שדולה לעיר לוד, שיש בה 47 חברי כנסת מכל הסיעות, מכל המגזרים, מכל העדות, כדי להציל את לוד, וזאת כוונתם. נכון, אדוני ראש העיר, יש בעיות רווחה. אבל אני גם לא ועדת העבודה והרווחה וגם לא ועדת כספים או ועדת חינוך. אנחנו ועדת הפנים. לא במקרה ישב כאן הממונה על המחוז. אנחנו אמורים לפקח על עבודת משרד הפנים. אנחנו אמורים לעבוד מול ועדות התכנון. אנחנו אמורים לעבוד מול משרדי הממשלה שמבצעים פרויקטים עם משרד השיכון כמו הנושא הזה של מנהל מקרקעי ישראל, שהוא פר אקסלנס שייך לוועדת הפנים. אני גם רוצה לומר פה שיהיה ברור: הבעיה של לוד היא ערבית ויהודית, יהודית וערבית, ערבית ויהודית - אין הפרדה. כשדיברנו על תוכנית המתאר של העיר לוד- היא לא נוגעת רק במגזר הערבי, היא נוגעת גם במגזר היהודי. כשדיברנו על עיווי השכונות היהודיות דיברנו לצד זה על עיבוי של שכונות ערביות. וכשדיברנו על לתת פתרונות לשכונות הערביות שנמצאות במצוקה אנחנו מדברים על לתת פתרונות למצוקות של השכונות היהודיות שנמצאות במרכז לוד. גם פה יש בעיה אמיתית. ואם יבואו תושבים חדשים, ערבים, אף אחד לא ימנע מהם לבוא ללוד, כמו שאף אחד לא יגיד לאוכלוסייה יהודית לא לבוא. הלוואי ויבואו, ושיבואו בהמוניהם. ולכן, הטרמינולוגיה של עורך הדין אזברגה, שלצערי כבר יצא, אמר את דברו והלך - היא רחוקה מהמציאות. עם כל הכבוד, עירית לוד והעומדים בראשה, חלק מהיעדים והאתגרים שלה הוא לעבות את העיר ולהביא לפה אוכלוסיות נוספות. התשובה היא : כן, חד משמעית, זה חלק מתפקיד של עיריה.


אמר פה ראש העיר לגבי חברי הכנסת - -

אם הם באים לפה ש - -

היגיע לפה חבר הכנסת דב חנין, היגיעה חברת הכנסת מרום, חברת הכנסת נאדיה חילו שנמצאת פה. אני רוצה לומר לך שבראיה שלי של חברים שבאים לישיבות במקומות רחוקים- תאמין לי, ראש העיר, מגיע חבר כנסת אחד או שניים. יש דיונים שלמים בוועדות שמתקיימים עם יושב ראש אחד. אם הגיעו לפה 5 חברי כנסת הבוקר זה מראה באמת על ההתייחסות הרצינית והאיכפתית של ועדת הפנים.


יושבת פה מנהלת הוועדה - ממחר יצא זימון לעוד חודש, בתיאום עם כל מי שהיה פה, לישיבה נוספת של ועדת תיאום, ביצוע ומעקב של ועדת הפנים שאני עומד בראשותה, יחד עם ג'אלב מג'אדלה, היושב ראש. אני אעדכן אותו. בחודש הבא נגיע לכאן.


אני מבקש להביא את הדברים לידי סיכום: 1. הוועדה תשוב ותתכנס בעוד חודש כדי לקבל דיווח על ההתקדמות. 2. הממונה על המחוז, יחד עם העיריה, מנהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון יקיימו דיון על נושא התכנון של העיר לוד. 3. משרד הפנים, הוועדה המחוזית - יפעלו יחד עם משרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל לפרסום התוכנית והעברתה להפקדה תוך כדי כוונה שלא תהיה התנגדות -

בלי המנהל.

בלי מנהל מקרקעי ישראל כדי להביא את זה, כדי שבעצם לא תהיה התנגדו, ואז נביא את זה, בעזרת השם, שזה כבר עבר, בישיבה הבאה, ונוכל לומר שלפחות מבחינת השיניים של הוועדה -הנה, עשינו צעד אחד קדימה.


יעקב אפרתי דיבר על כך שתוך חודשיים ייצאו כבר מכרזים ראשונים של אדמות בשכונת רמז. אני מקווה שכבר בישיבה הבאה תוכל לדווח לנו על התקדמות נוספת מעבר לשכונת רמז. אני פועל מול שר השיכון שבישיבה הבאה נבוא לפה עם איזו שהיא תשובה מעבר לפיילוט ברמז, גם לשכונות נוספות. אני מקווה שהישיבה תהיה תוך החודש הקרוב, ואני חושב -תפסת מרובה, לא תפסת כלל. אם נגיע לישיבה הבאה עם התוכניות האלה כשיש עליהן תשובות, אני אוכל לומר שהתקדמנו. הוועדה הזו הולכת להתכנס בשנה הקרובה אחת לחודש. נכון, יש המון בעיות. דיבר חבר המועצה שבתאי קטש על פרויקט שער העיר, שיש מצוקת דיור לציבור החרדי. אני עצמי כתבתי מכתב לממונה ודיברתי על המצוקה של הציבור החרדי, שצריך לתת לו פתרונות ואני מקווה לקבל תשובה כתובה. אני מבקש שנביא את זה לישיבה הבאה. יש פה בעיות של פלישות של דיירי |עמידר", שראש העיר מתמודד אתם במשך חודשים יחד עם משרדי הממשלה. אני יודע על מאות פלישות של דיירי "עמידר" - לא רק ערבים, גם יהודים, שנמצאים 3-5 שנים ועומדים ותלויים נגדם צווי פינוי שאנחנו לא יודעים מה נעשה עם האנשים האלה שייצאו לרחובות. יש משבר גדול בדיור הציבורי, כי המדינה לא בונה יותר בדיור הציבורי כמעט כלום. אם יש לכם הצעות ייעול לקראת הישיבה הבאה- אפשר להעביר אלי בכתב, גם נושא שאתם רוצים שנעלה. אני בהחלט אתייחס ברצינות, כשבכל ישיבה נשאף להעלות עוד נושאים. אנחנו לא במקום משרד האוצר, לא במקום משרד הפנים. אנחנו מפקחים על עבודות משרדי הממשלה, אנחנו ננסה לסייע לעיר לצאת מהמשבר הגדול שלה.


אני מבקש עוד דבר אחד עד שאני מדבר אתך, יעקב אפרתי, בטלפון - ואני מתחייב לחזור אליך בטלפון, עד הפגישה אצל השר בוא נקפיא את צווי ההריסה. אני מבקש ממך. תודה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה נעלה בשעה 12:25