כנסת פתוחה

PAGE
3
ועדת החינוך התרבות והספורט

19.07.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 42

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ג בתמוז התשס"ז (19.07.2006), בשעה 10:00

היערכות מערכת החינוך נוכח המצב הביטחוני.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

זבולון אורלב

זאב אלקין

חיים אמסלם

יצחק גלנטי

עבאס זכור

אלכס מילר

רונית תירוש

אל"מ חיליק סופר - משרד הביטחון

שמואל אבואב – מנכ"ל, משרד החינוך

יוסף לוי – מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

שולמית מור – מנהלת תחום תקציב מוניציפאלי, מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

אברהם צדקה – מנהל אגף בטיחות, בטחון ושעת חירום, משרד החינוך

ד"ר בלהה נוי - מנהלת שפ"י, משרד החינוך

קובי צורף – יועץ המנכ"ל, משרד החינוך

יפה שושן – מנהלת תחום בכיר ניהול ופיתוח ארגוני, משרד החינוך

עופרה דונסקי – משנה למזכיר הכללי, הסתדרות המורים

מוטי סמט – הסתדרות המורים

נעמי עיני – הסתדרות הפסיכולוגים

ישראל נדיבי – סמנכ"ל, מרכז המועצות האזוריות

אסתר כהן – מנהלת אגף המחלקה לנוער, החברה למתנ"סים

יהודית גידלי

אתי בן-שמחון
היערכות מערכת החינוך נוכח המצב הביטחוני

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו מבקשים מהמנכ"ל לפתוח בדיווח.

התבקשנו להציג את מידת ההיערכות של משרד החינוך סביב האירועים הביטחוניים המלווים כרגע את מחוז הצפון ואזור חיפה, ומעת לעת גם את המחוז הדרומי. נשאלנו מה אנחנו עושים בעת הזאת, בחופשת הקיץ, באילו בעיות נתקלנו ומה בכוונתנו לעשות אם המצב הזה יימשך מעבר למספר ימים.


הפעולה הראשונה שעשינו, זה הקמת חדרי מצב. יש חדר מצב של משרד החינוך שעובד 24 שעות ביממה. הקמנו חדר מצב במחוז הצפוני, הקמנו חדר מצב במחוז חיפה, שהוא מלכד את כל הגורמים שקשורים במישרין ובעקיפין למצב. מינינו נציג של המשרד לכל יישוב ויישוב.

כמה אנשים יושבים בכל חדר מצב?

10-12. בחלק מן היישובים יש גם חדרי מצב וחדרי יישוב. הם מתורגלים לזה, יש להם את המיומנות ואת הניסיון. במקומות האלה האיש שלנו נמצא. בכל מקרה, מינינו נציג של המשרד לכל יישוב ויישוב.


השאלה השלישית, היא איך המשרד שומר על קשר עם בעלי התפקידים השונים, בכדי לקבל תמונת מצב שמשקפת את מה שקורה בשטח, מנקודת מבט רב ממדית. בכל יום איש שממונה על ידי מתקשר למנהלי המחלקות לשירותים חברתיים באותם יישובים שבהם מדובר, והמחלקות לשירותים חברתיים משקפות את נקודת מבטם בממשק של הילדים.


נציג אחר עוסק באיסוף החומר ממנהלי המחלקות לחינוך. אדם שלישי מצוי בקשר תמידי עם ראשי הרשויות. גם השרה וגם אני עושים סבב עם ראשי הרשויות, או במפגשים או בטלפונים יומיים.


אגף שפ"י שלנו נמצא עם השירות הפסיכולוגי ובודק מה קורה בכל מקום ומקום. מי שאחראי אצלנו על תחום הביטחון מתקשר לכל הקב"טים. בכל יום עד אשר אנחנו מקיימים את הדיון היומי שלנו בהיערכות המצב, אנחנו מקבלים את תמונת המצב לא מנקודת מבטו של המשרד או של הנציג, אלא מכל הגורמים שעוסקים בתחום הזה. בכל יום ישנה ישיבת היערכות משותפת עם הצבא, גורמי משרד החינוך, אומנות לעם והחברה למתנ"סים. שם אנחנו עוברים סעיף- סעיף, מנתחים את תמונת המצב ומסכמים דרכי פעולה.


הדבר הבא, הוא מערך כוח אדם. כרגע פועלות כ-350 מורות חיילות, שהן הרשת הקבועה שהמשרד ביחד עם הצבא מפעיל. תפקידן הוא להפעיל את מוקדי הפעילות. כרגע יש 563 מוקדים שבהם פועלים.

על כמה ילדים מדובר?

ההערכה היא שביישוב עצמו נמצאים 40% מהילדים. מי שמגיע למוקדי הפעילות זה חלק מאוד מסוים. מרבית ההורים מעדיפים שהילדים יישארו בבית. חלק ניכר יצא עם ההורים מחוץ לשטח עצמו. את אלה שמבקשים פעילות, אנחנו מרכזים באותם מרכזים.

למה רק 350 מורות חיילות?

הרשת השנייה היא רשת של בנות שירות לאומי. גם הן עוסקות באותו תחום. הגוף השלישי, הוא הגוף של החברה למתנ"סים.

כמה בנות שירות לאומי כרגע משובצות?

כמה מאות. המספר הוא לא מדויק, כי חלק יצאו עם הילדים לפעילויות חוץ יישוביות. חלק ניכר נשארו ביישוב.

הדירה שנשרפה בנהרייה, היא הדירה של בנות השירות הלאומי. מזל שהן לא היו באותה דירה, כי היה סוף שבוע.

המטרה היתה לאסוף את כל האנשים שיכולים לפעול. השאלה הבאה, היא כיצד אנחנו רותמים את מערכת החינוך בהימצאותה בחופשת הקיץ למשימה החינוכית הזאת. ראשית, הוצאנו מכתבים לכל המנהלים. במכתבים המנהלים התבקשו ליצור קשר עם כל המורים. המורים התבקשו להרים טלפון לילדים במערך החינוך הרגיל, ובפרט בחינוך המיוחד. שם כבר התחלנו את הסבב. המטרה של הטלפונים האלה, היא לשמור על הקשר ולראות האם ישנן בעיות והאם צריך הכוונה וסיוע או לטפל בתחומים שלא באו לידיעתנו עד כה.

גם עם ההורים.

כל טלפון לתלמיד, מתחיל בשיחה עם ההורים. לפעמים מבקשים ישירות את הילד. כל אחד לפי מה שנראה לו. המורים מיטיבים להכיר את הילדים ומשפחותיהם.

על איזה אזור אתה מדבר?

כל מה שמדובר פה מדובר באזורים שנמצאים תחת איום ובמערכה המבצעית הצה"לית.

הנושא הבא, הוא מוקדי הפעילות, איפה עובדים ובאיזה מקומות. אנחנו פועלים אך ורק במוקדים שהם מרחבים מוגנים או מקלטים. זה יכול להיות או במקלט של הבית המשותף, או במקלטים ציבוריים. ביישובים בהם אין כיסוי של מקלוט ויש פערים אל מול פני הצרכים, פתחנו את בתי הספר שבהם יש מרחבים מוגנים ומקלטים והעמדנו אותם לטובת הפעילות. צריך לזכור, שישנו חשש ולא כולם שולחים את הילדים שלהם למוקדי הפעילות. ב-563 מוקדים עובדים עם מערך כוח האדם הזה במקומות מוגנים, על פי הנחיות משרד הביטחון והצבא.


לאור ההחלטה של הצבא, הפסקנו את שגרת הפעילות המתוכננת שהיתה אמורה לצאת לפועל בקיץ בכל היישובים, ואנחנו מכנסים את זה למוקדי פעילות. בכל יישוב יושבים הנציגים שלנו עם הרשות המקומית ומכינים את התוכנית המוניציפאלית העירונית, באילו מקומות מבקשים להוציא את הילדים להפוגה ולפעילויות אחרות.


הנושא הבא, הוא אלו ערכות מוכנות להפעלת הילדים. לשירות הפסיכולוגי שלנו יש ערכה ששכפלנו אותה וחילקנו אותה למקודי הפעילות. הערכה השנייה היא ערכה שהצבא ערך והכין והפיץ אותה. הערכה השלישית היא ערכה שנתרמה על ידי קרן הידידות. ערכה נוספת היא של הג'וינט. הכוונה כאן, היא למשחקים, להפעלות,לפעילות יצירתית, לחומרי יצירה ולכל אותם אמצעים בסיסיים, שבאמצעותם אנחנו מפעילים את הילדים במקלטים ובמרחבים המוגנים, על ידי המתנדבים, המדריכים, המורות החיילות ובנות השירות הלאומי או הורים שמצטרפים למערכה הזאת. ביחד אנחנו מנסים ליצור סוג של פעילות, הפוגה והפחתת המתחים עד כמה שניתן.

התחום הבא, הוא התחום של הטלוויזיה החינוכית. קיימנו סדרה של פגישות עם הטלוויזיה החינוכית, מתוך מטרה שייפתח לאלתר הערוץ החינוכי, יהיה אולפן חי שמביא לידי ביטוי את הייחוד של התקופה. האולפן מארח אנשי מקצוע.

האם מישהו מסתכל בערוץ הזה?

מאוד. זה מעניין וחי ומלא פעילות.

אני דורשת את כבודה של הטלוויזיה החינוכית. יש שם גם טלוויזיה וגם חינוך.

האם זה משודר בערוץ 23?

גם בערוץ 23, גם בערוץ1 וגם בערוץ 2.

האם הפעלתם את זה כבר?

בוודאי. ביום חמישי שעבר זה התחיל. הריצו את זה ביום שישי עד כניסת השבת.

יום ראשון נפתח אולפן חי.

זה טוב לכל הילדים במדינת ישראל. גם הם חווים את החוויה, גם הם יודעים מה נעשה במדינה. גם להם יש חרדות.

כאן הרעיון ליצור מוקד של פעילות, דרך להעביר מסרים, ליצור אולפן שמארח בתוכו כל מיני בעלי מקצוע שיכולים להשיא עצות. ליצור סוג של אינטראקציה וקשר בלתי אמצעי. כל הרעיון של הטלוויזיה החינוכית, הוא גם להביא ילדים והורים לאולפן.


הנושא הבא, הוא אתר המשרד. אתר המשרד התאים את עצמו לשעה המסוימת שבה אנחנו נמצאים. התפרסמו הנחיות כיצד לנהוג בילדים שקשה להם להיכנס למקלטים, מה לעשות במצבים של חרדה, מה הגופים אליהם יכולים לפנות הורים שלא יכולים לטפל בסיטואציה שבה הם נמצאים לבדם. אנחנו כל הזמן מנסים להתאים את האתר לאותם צרכים, לאותם משובים שאנחנו מקבלים מהשטח.


הנושא הבא, הוא התחום של השירות הפסיכולוגי והייעוץ החינוכי. ביקשנו את אותם עובדים שיצאו לחופשת הקיץ לחזור חזרה ולהצטרף למערכה החשובה והמשמעותית. אני שמח שעשרות עובדים ניאותו לכך. לא הכריחו אף אחד, אבל הקריאה הזאת לא נפלה על אוזניים בלתי קשובות.

הכוונה ליועצים במוסדות החינוך. הפסיכולוגים הם של העירייה.

זה לא רלוונטי לגבי הפסיכולוגים, כי חופשת הקיץ שלהם הרבה יותר מצומצמת. גם כאן ביקשנו אם אפשר להביא לידי ביטוי את החופשה שעומדת לרשותם לא בתחנת הזמן של חופשת הקיץ. לגבי היועצים החינוכיים שיצאו לחופשה, עשרות מתוכם ניאותו לחזור והצטרפו למערכה.

בהתנדבות?

בינתיים כן.

הם מקבלים שכר ממילא, ואת החופשה הם ימירו במהלך השנה. יועצים הם עובדי משרד. זה לא בהתנדבות.

חלק מהעבודה של היועצים נעשית מהבית.

הוא לא אמר איך הם עובדים. הוא אמר שגייסו עשרות יועצים. אני חושב שזה חשוב לגייס כמה שיותר. יש בטח מאות יועצים.

חבר הכנסת אורלב, למה אמרת אם ההסתדרות שונה. זה היה פרובוקטיבי.

כי ראיתי מודעה מצוינת של הסתדרות המורים.

זה לא קשור.

למה לא? אני רוצה לשבח את הסתדרות המורים שנותנת גב וקוראת למורים לבוא ולהתנדב.

המטרה של השירות הפסיכולוגי היא כתובת מקצועית לאותם הורים וילדים שמצויים בבעיה כזאת או אחרת וזקוקים לטיפול מעבר לכוחות המקצועיים שנמצאים שם. ישנה כתובת זמינה וקיימת בכל יישוב ויישוב. סדרנו את זה, וזה מוכן. הם זמינים ונותני מענה.


הנושא הבא, הוא שילוב של אמנים. ביחד עם אומנות לעם וביחד עם הפעילויות התרבותיות שבמשרד, יש אירוח גדול של אמנים בטלוויזיה החינוכית. הכוונה היא גם להביא אמנים לאותם מקומות שבהם אפשר לרכז אוכלוסייה. יש תוכנית של האומנים להגיע לצפון ולחיפה, בכדי להפיג את אותה שגרה של שהייה במקלטים.


הנושא הבא, הוא היערכות של הפנימיות וכפרי הנוער שלנו לקליטת אוכלוסיות. ראשית, סגרנו את כל הפעילויות שהיו אמורות להתממש ולהתבצע בצפון: אולפנים לעברית לבני נוער עולים, קורסים למדריכים צעירים, פעילויות קיץ של תנועות הנוער. את זה העתקנו למקומות מותרים לפעילות. כפרי הנוער מארחים היום כ-2,000 אנשים, הורים וילדים, בלמעלה מ-10 פנימיות, כאשר השהייה היא בת שבוע. אנחנו עושים מאמצים לגייס כספים מכל מיני קרנות, בכדי לאפשר לאוכלוסייה שביקשה להעתיק את מקום מגוריה הזמני מהצפון ומהמקומות המאוימים כדי להימצא בכפרי הנוער. אנחנו מרכזים שם גם פעילויות וגם את קבוצת הילדים וההורים. עד כאן ההיערכות של המשרד בחיפה ובצפון, בתקווה שזה יישאר רק במקומות האלה וזה לא יימשך זמן רב.

אנחנו נשמח לשמוע על הטלוויזיה החינוכית. זה מאוד חשוב, במיוחד שאני רואה מה שקורה בערוצים אחרים. לי יש 2 שאלות. אני רוצה לשאול על החינוך המיוחד. יש פה מערך אחר לגמרי. השאלה היא, האם יש לכך את התקציבים הדרושים.

שנת הלימודיים שלהם עדיין אמורה להימשך.

זה מצב אחר לגמרי. הם עדיין אמורים ללמוד, והם לא לומדים. אני מניח שנדרשת לכך היערכות אחרת לגמרי. הייתי רוצה לשמוע פירוט על זה.


הסברת בסדרה מאוד רחבה של דברים, איך אתם טכנית נערכים. האם תוכל לתת קצת על התכנים, על הדיווחים שאתה מקבל מהשטח? איפה מוקד הצרכים, האם באמת האוכלוסייה יודעת על מכלול ההצעות? אני יודע שבאגף שפ"י היו הרבה מאוד קיצוצים ויש הרבה פחות פסיכולוגים לשירות האגף.

שם לא היה קיצוץ.

בדיונים על ההתנתקות, אמרו שאין מספיק פסיכולוגים.

זה נכון שאין מספיק. הצרכים גדלים.

השאלה היא, האם אפשר לגייס אנשים נוספים שהם לא חלק מהאגף. אנחנו נמצאים במצב מאוד מיוחד, מצב חירום. האם אפשר לגייס עוד פסיכולוגים. כמו שאנחנו מצפים ממנהלים, מורים ויועצים פדגוגיים להתנדב, אפשר לנדב עוד אנשים. אני רוצה שתיתן לנו תמונה לגבי הפידבק שאתם מקבלים קצת מהשטח. אני מניח שאלו שעזבו, חשבו שעוזבים לכמה ימים. בינתיים, זה נראה שזה ייקח כמה שבועות. קשה להיות אצל משפחה או חברים במשך הרבה ימים. אני מניח, שיתחילו לחזור, למרות הסכנה שעדיין אורבת, שלא יודעים מתי הטיל הבא ינחת.

לי יש גם כמה שאלות. השאלה הראשונה, היא האם האוצר העביר איזשהו תקציב למשרד החינוך. אם כן, כמה. יש לי שאלה נוספת בקשר לאותם ילדים שאין להם אפשרות לנסוע למרכז או לדרום. האם בדקתם את האפשרות לפתוח קייטנות בנות 30-40 יום לאותם ילדים? פשוט לבוא לקחת אותם ולתת שקט לאותן משפחות. יש לי שאלה שלישית. אתה אמרת כי הנציגים שלכם עומדים בקשר עם המשפחות. השאלה, מה קורה כאשר המשפחות לא הולכות לעבודה ולא מקבלות שכר. הילדים נמצאים בבית. האם אתם בקשר עם המשפחות האלה ומעבירים הלאה את הבעיות של אותם ילדים?

אלה שאלות שאתה צריך לשאול את פיקוד העורף.

השאלה האחרונה, היא מה קורה בראשון לספטמבר. האם יש תוכנית?

כבר בישיבה הקודמת התחת להפחיד אותנו.

אני רוצה להיות רגוע.

אם זה יימשך עד ראשון לספטמבר, לא תהיה שאלה על מצב אקדמי כי לא יהיה כסף לממן אוניברסיטאות.

אני דווקא אתחיל בסיפה של דבריו של חה"כ מילר. כולנו מקווים שבראשון לספטמבר יהיה שלום. אם חלילה לא, ההיערכות חייבת להיות. צריכה להיות תכנית מגירה של כיתות, שתוכלנה לקלוט תלמידים לפרקי זמן כאלה ואחרים בגבולות המרכז. אפילו מלאי של קרוונים צריך להכין לכך. צריך להכין גם תוכנית. דובר על טלוויזיה. אפשר להכין תוכנית ללמידה מרחוק. אני חושבת, שעדיין אין תוכנית כזאת אבל נערכים לה.

דבר נוסף שאני רוצה להציע, הוא חופשה גמישה. אם הם יתנדבו היום, אי אפשר לומר להם לקחת את החופשה שלהם בדצמבר. למפקחים וליועצים, בוודאי שכן. אני מציעה, שיישלח מכתב לכל אחד מהאנשים הללו דרך מנהלי המחוזות, שמתאפשרת חופשה גמישה וניתן לקחת אותה מאוחר יותר, על מנת שיבואו עכשיו לסייע. באותה צורה, צריך לשלוח מכתב הסברה להורים. אני יודעת שבשפ"י היו הנחיות להורים כיצד לזהות מצוקה של ילדים בחרדה ומה לעשות.

אין ספק שילדים וקשישים הם האוכלוסיות הפגיעות ביותר במצבים האלה. השאלה שלי, היא למה יש רק 563 מוקדים. על פי הבנתי, מספר המקלטים הציבוריים הגדולים עם עשרות רבות של אנשים, הם כפול מהמספר הזה, אם לא פי שלושה. האם אפשר לקבל אינפורמציה, האם אפשר להגדיל את מספר המוקדים.


הדבר השני, הוא מה קורה לגבי הקו הפתוח לתלמידים, אליו כל ילד יכול להתקשר ולשוחח באופן חופשי. בלהה נוי, יכולה להעיד כי במלחמת המפרץ זה היה טוב.

אז לא היה חדר מצב.

אז הוקם חדר המצב. חדר מצב הוא לא לילדים. אנחנו מדברים על קו לילדים על מנת לשוחח על הפחדים. דבר נוסף, הוא החינוך המיוחד. למיטב ידיעתי, יש בתי ספר של החינוך המיוחד שנותנים חודש לימודים נוסף. זה למקרים הקשים ביותר, בהם ההורים לא מסוגלים להחזיק את הילדים יום שלם. מה קורה עם אותם בתי ספר ואותם ילדים?


דיברת רק על הצפון, אבל מתנהלת מלחמה גם בדרום. האם כל הדברים האלה נכונים ותקפים גם בדרום.

לא הבנתי למה חזרת היועצים מהחופשה הוא עניין וולונטארי. ההכרזה על מצב מיוחד נותנת לך כלים להחזיר את האנשים בצורה לא וולונטארית.

אבל הם לא עובדי חירום.

זה רק למשימות מצילות חיים.

זה לא רק למשימות מצילות חיים, זה גם לדברים הקשורים ללחם.

השאלה השנייה, היא לגבי היציאה לאזור המרכז. עוד לפני ההצעה של חה"כ המילר, האם המשרד נערך בכוחות עצמו לעשות קייטנות לילדים? יש היום הרבה גורמים שמוציאים ילדים ומשפחות. אני מקבל פניות מגורמים כאלה, שמבקשות שמשרד החינוך ייתן עזרה בהפעלת הילדים. האם יש לזה כתובת במשרד? לאן להפנות את הגופים שמארחים מאות משפחות.


השאלה השלישית, קשורה לילדי עולים. חלק גדול מאוד מהישובים האלה מאוכלסים בעולים. יש לי שאלות ברמה של התקשורת מול הגורמים. האם זה נעשה רק בעברית, או שכל החומק יוצר גם ברוסית ובאמהרית? האם אתם לוקחים בחשבון את המצב הייחודי של משפחות העולים, שיש להן פחות מידע על מה שמתרחש, הן יותר פגיעות כלכלית ויש פחות רשת חברתית בארץ. מה הוא המענה לכל הנושא הגדול הזה. אני לא בטוח שיש מענה. המצב הוא לא פשוט.

לכולם יש חוסר ניסיון במצב הזה. לעולים זה קל וחומר.

גם לשונית וגם מנטאלית וברשת החברתית שלהם. אני רוצה להבין את הממשק ביניכם לבין פיקוד העורף. אני אביא דוגמא, ואז תבינו מה הבעיה. ביום שני בערב היינו בנצרת. דיברנו עם ראש העיר והוא העלה בעיה. הוא אמר כי ביום ראשון בערב יושב אצלו נציג פיקוד העורף ואומר כי ניתן לקיים קייטנות. ביום שני בבוקר אני מגיע לעבודה ושומע שמשרד החינוך הוציא הוראה לסגור את כל הקייטנות בנצרת עלית. אני לא נכנס לשיקול הביטחוני, האם כן או לא לסגור. שום דבר לא השתנה באותו הלילה מבחינת מצבו של העיר. זה שמים מבחינת תפקודה של העירייה. אם הקייטנות סגורות, ההערכות הכלכלית היא אחרת לגמרי. יש תחושה שיש בעיה בין מה שקורה בשטח לבין מה שהזכרתם.

כאשר אני הייתי בשבוע שעבר בחיפה, ראיתי לא מעט בני נוער מסתובבים ברחובות. האם המשרד נתן את דעתו, לגבי אותם בני נוער שאמורים להיות מכונסים במקומות מוגנים, אבל זה לא בדיוק כך. איך המשרד נערך לזה?

אני מתפלל שהמצב הזה ייפסק. ועל כל המאמינים באלוקים ובזכויות אדם, צריכים להתפלל להפסקת המצב הקשה הזה. אני קורא בשמי ואולי גם בשם הוועדה, לקרוא להפסקת האש הנמצאת היום בכל האזור הזה. אני הייתי במג'דל כרום, וראיתי ילדים אחרי שנפל טיל. הביאו כבל ורצו להוציא את הטיל מהאדמה. היו כמעט 100 ילדים. חובת מי להוציא את הטיל? צריך יותר הסברה, גם בערבית. אין בערבית הסברה, גם מקלטים אין. זה הגורל של כל היהודים והערבים ביחד.

על הנושא של הטיל אנחנו נקבל תשובה מהנציג של פיקוד העורף. חייב להיות איזה הסדר קבוע. ברור שאי אפשר להשאיר את זה פתוח, לא למבוגרים וודאי לא לילדים. אבל הנושא של ההסברה בערבית, הוא חשוב.

האם קיים במשרד החינוך מטה מיוחד לתיאום עם כל המוקדים הנוגעים לדבר?

לשאלתו של חה"כ בעניין בני הנוער – אנחנו עומדים על סיפא של תהליך והחל משבוע הבא הטלוויזיה החינוכית משדרת אולפן פתוח משעה 09:00 עד שעה 15:30, כאשר משעה 13:00 היא תשדר לבני נוער עם עולם התוכן שלהם, על מנת לתת להם סיבה טובה להאזין ולהרחיב דעת.

האם זה כולל תרגום לערבית?

לגבי ערבית, אנחנו מזמנים כחלק מפאנל באולפן הפתוח פסיכולוגים כמו ד"ר מסאלחה, פסיכולוג מאוניברסיטת תל אביב. אני יכולה לספר לכם שהמרכזייה קרסה. היו הרבה מאוד פניות, ואנחנו שמחנו לעזור.

אני מניח שאתם עושים תוכניות כאלה גם לעולים חדשים.

אנחנו היינו ונשארנו הפלטפורמה הטלוויזיונית היחידה שמשדרת באמהרית.

באותה הזדמנות אפשר לסגור כמה מהערוצים האחרים.

אני מאמצת את הרעיון של היושב ראש. תוכנית ערב חדש שהוארכה לשעה, נקלטת על ידי ערוץ הטלוויזיה הגרוזינית, מתורגמת לגרוזינית.

אבל זה לא לילדים.

הדבר האחרון שהוא חשוב ביותר, הוא שהחל מהבוקר יש תוכניות של החדר של חני, שמשודרים בשידור חי ומועברים לפורטל הילדים של מערכת האינטרנט. 3 דקות אחרי שהשידור באוויר, הן נדחסות למערכת האינטרנט.

יש מאגר של מתנדבים פסיכולוגים, כאשר חלק כבר הופעלו. אנחנו חושבים שלמקלטים אין צורך בהכרח באנשי מקצוע. יש הרבה מאוד אנשים שבאים לעזור, כרגע אנחנו מסתדרים מאוד טוב. בתוך הצפון יש קו קדמי וקו אחורי, והקו האחורי תומך בקו הקדמי. בינתיים אנחנו לא מעריכים שאלה שיא הצרכים. אנחנו חושבים שכאשר תיפתח השנה, ייפתחו עוד הרבה מאוד צרכים אחרים. כרגע, כאשר כולם במקלטים עם המשפחות וההורים, זה עוד לא השיא. העבודה שלנו התחילה להתפשט על פני הארץ כולה. ברגע שחלק גדול מהאוכלוסייה נמצא בכל מיני מקום, כולל בדרום, היועצים מפעילים את הרשת המקצועית. אפשר לעשות את זה מהבית, ואין הצדקה להחזיר כרגע אנשים מחופשה. חשוב שינוחו. אלה אנשים שעבדו מאוד קשה, וגם צפויה להם עבודה מאוד קשה. העבודה הזאת היא עבודה חלקית. היא כרגע בהתנדבות ואין צורך להרחיב אותה.

אני חושב שמה ששמענו לפני רגע מצביע על משהו. זה שהמערכת קרסה זה בגלל שהיו הרבה מאוד שאלות לפסיכולוג. לכן, זה אומר משהו לגבי הדרישה בשטח לקבלת עזרה.

העזרה מתקבלת כרגע על ידי המון קווים שפתוחים. לא רק הקו הארצי. יש 50 פניות ליום. זה לא מגיע לממדים שהיו לנו אז לקו הארצי. יש קווים מקומיים, ויש בתי ספר שפתחו את האתרים שלהם והם אינטראקטיביים. גם אנחנו פתחנו אתר אינטראקטיבי, ויש אליו כבר כמה מאות פניות.

איך הילדים במקלטים יודעים על הקווים האלה?

מפרסמים את זה כל הזמן. נכתבו מכתבים להורים, גם ברמה מקומית וגם ברמה ארצית. יש לנו מכתב גדול באינטרנט. יש באינטרנט גם שאלות נפוצות של ילדים והתשובות עליהן.

תודה.

רציתי לענות לך לגבי הנושא של הקייטנות, ילדים ועולים. רציתי להגיד שאין הבחנה. אנחנו מפעילים היום את כל הילדים ללא תשלום, כולל יציאות של ילדים ובני נוער למוקדי פעילות במרכז ובדרום, למתנ"סים שהתנדבו להפעיל את הילדים שבאים מהצפון ומאזור חיפה. לילדים עצמם הפעילות לא עולה כסף. אני לא יודעת לכמה זמן נוכל להמשיך את הפעילות הזאת, אבל אנחנו כל הזמן מנסים לגייס תרומות כדי להמשיך זאת. יש עשרות ומאות ילדים ובני נוער שיצאו לפעילות מחוץ ליישובים שלהם.

חבר הכנסת אלכס מילר התנדב להביא סכומים רציניים מהאוצר, כדי שתוכלו להפעיל את המערך במשך הקיץ. זה הרי דבר בסיסי ביותר ואנחנו נתייחס לזה בהחלטות של הוועדה.

אני פסיכולוגית חינוכית ומנהלת שירות פסיכולוגי-חינוכי בגוש עציון. אני רוצה להגיד כמה דברים שמאפיינים את התפיסה שלנו כפסיכולוגים חינוכיים, ואת האוכלוסייה שנמצאת היום תחת איום. התפיסה שלנו שמדובר באוכלוסייה במשבר, אבל לא באוכלוסייה חלשה או באוכלוסייה פגועה. לא מדובר באנשים שאין להם יכולת התמודדות, אלא באנשים רגילים שנקלעו למצב הזה.

אני מניח, שיש אוכלוסיות שונות. יש גם כאלה וגם כאלה.

זה נכון, אבל חשוב להתייחס אליהם ככאלה. צריך להיזהר ממלכודות. אחד הדברים החשובים, זה להתמקד במשפחה ובקהילה כקבוצה שלמה, ולא לנסות לטפל בחלקי משפחה או חלקי קהילה. כמה שאפשר להשאיר ביחד, זה טוב. אני מניחה, שרוב האנשים הנורמאליים לא רוצים להיות תלויים בעזרה ציבורית, אלא לבנות אוטונומיה שלהם ככל שניתן. הפתרון של לגור אצל משפחות אחרות הוא פתרון טוב לתקופה קצרה, אבל הוא מאוד פוגע בעצמאות.

יש המון הצעות, אבל השאלה היא איך זה נקלט על ידי הצד השני שצריך את זה. כפי שאמר המנכ"ל, ההיערכות היא יומיומית בהתאם למצב. הפעילות עכשיו לא תהיה בצפון או בדרום, אלא בכל מיני מקומות אחרים. השאלה היא, האם ניתן יהיה ליצור אפשרות להעסקת הילדים בתוך המקום שבו הם נמצאים.

נשמע כמה תשובות מהנציג של פיקוד עורף, אלוף משנה חיליק סופר.

ראשית, אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה עם משרד החינוך לאורך כל השנה ולא רק בתקופה המיוחדת הזאת. אנחנו מבצעים כל יום בפיקוד העורף הערכת מצב לאוכלוסייה מיוחדת, של ראש אגף ביטחון. לפני 3 שבועות התבצעה פגישת עבודה עם מנכ"ל המשרד ומנהלי פיקוד העורף.


אנחנו העברנו את מדריכות אוכלוסייה שלנו לשעת חירום ממרכז הארץ לצפון הארץ. הם נמצאות במקלטים בקו העימות ובאזורים אחרים, ועושות הפעלה לילדים במקלטים ובמקומות אחרים.

בכמה מדובר?

מדובר ב-250 מורות חיילות ועוד כ-30 מדריכות אוכלוסייה של פיקוד העורף. אנחנו הדרכנו את סגלי מוסדות הרווחה בגזרת הצפון. אנחנו מסייעים גם למוקדים העירוניים. יש לנו מורות חיילות שנמצאות שם.


אנחנו גם משתלבים גם בתוכניות הילדים בערוץ 1. ראש מדור הסברה שלנו עם הבן שלה מתראיינת עם תושבי חיפה. נשאלה השאלה, האם לחייב את היועצים והפסיכולוגים לחזור לעבודה. החוק אומר, כי מצב מיוחד בעורף נותן סמכות לשר התמ"ת להגדיר מקום עבודה כמקום חיוני. פועל יוצא מזה, הוא לחייב את כל העובדים.


לנו יש הסברה בכל השפות, כולל בשפה הערבית בערוץ 33 ובעיתונים של סוף השבוע.

בכמה מקלטים יש ערוץ 33? למה לספר סתם סיפורים? הייתי ב-20 מקלטים בחצור, ושם לא היתה אף טלוויזיה.

שם האוכלוסייה לא צריכה להיות במקלטים.

יש לתת את הדעת על כך שלא כל המידע שיוצא גם מגיע לאנשים. צריך להפיץ זאת בערוץ 2 ובערוץ הראשון, בהם רוב האנשים צופים.

גם בפליירים.

ראשית כאן אפשר לראות את השליטה בכל יישוב ויישוב, מי הנציג, מי יושב בחמ"ל, מה הטלפונים ומה הפקסים, ואת אופן הקשר בין המשרד לבין כל יישוב ויישוב.

האם אתה יכול להפיץ את זה בינינו, כי מגיעות הרבה פניות? כדאי שהוועדה תחלק את זה.

לגבי החינוך המיוחד – בחינוך המיוחד שנת הלימודים מוארכת וחופשת הקיץ מקוצרת. זאת אומרת, שהמצב הנוכחי הוא בזמן שהמוסדות של החינוך המיוחד פועלים. בחלק ניכר במרבית מוסדות החינוך המיוחד, ישנם נקלטים והם פועלים במקלטים כאשר הם נדרשים לכך על ידי ההנחיה של הצבא. יש קושי להוביל את הילדים, להרגיע אותם, לפעול איתם בתוך מקלטים. זאת הבעיה שיש לנו בחינוך המיוחד.


עשינו קשר טלפוני להורים ולילדים. שם אנחנו מקפידים במיוחד. במידה וישנה משפחה שמחליטה מסיבותיה, לעזוב את האזור הצפוני ולרדת למרכז, היא יכולה. תיאמנו את כל מערך מוסדות החינוך המיוחד לקלוט את הילדים.

זה חשוב, אבל עוד לא קיבלתי תשובה. עוד יותר קשה עכשיו להורים להחזיק את הילדים. אני לא מדבר על מי שעובר למקומות אחרים. האם כל בתי הספר עובדים?

נכון לאתמול, רובם ככולם פועלים ומפעילים את הילדים. אין מצב שבו סגרנו מוסדות חינוך. עוד לא בדקנו את המצב היום.

נשאלה שאלה לגבי תמונת המצב, הדיווחים שעולים מהשטח. בעיה אחת, היא שרוצים עוד ערכות ואמצעי הפעלה לילדים. בעיה שנייה, היא שחלק ניכר מהרשויות המקומיות רוצות להתארגן למערך טיולים, קייטנות והוצאת הילדים לפעילות הפוגה מחוץ לשטח המאוים.

האם יש לך תקציב לזה?

לא. אנחנו לא מסוגלים לכסות את זה. במידה ועולות בקשות, כמו בקריית ים, להוסיף עוד סיוע בכוח האדם, לצבא יש עתודה שאיננה מופעלת כרגע. ניתן להביא עוד כוחות עבודה, גם מורות חיילות וגם בנות שירות לאומי. במידה ואנחנו נצטרך, אנחנו נרתום ונגייס אנשים נוספים. הוא הדין גם לגבי שפ"י. כרגע אין צורך בזה. צריך לזכור, כי מתוך 340,000 ילדים שנמצאים בצפון פחות מ-50% נשארו באזור מגוריהם הטבעי. מתוך 165,000 תלמידים שנמצאים, 50% עזבו. גם אלה שנמצאים, לא תמיד באים למוקדים. במידה ויהיה צורך, נרתם לזה.

הבעיה הרביעית, היא שישנו פער בין היישובים, שלצערנו, מתורגלים ויודעים איך לנהוג בשגרה ביטחונית שכזאת, לבין אחרים שעבורם זו הפעם הראשונה והם מתחילים כרגע רק בהתארגנות ראשונית. הם צריכים להקים חמ"ל יישובי, התארגנות יישובית, פעילות ומתנדבים וכו'. צריך לזכור שאנחנו באים בממשק עם הילדים. בסך הכל מצופה מהרשות המקומית שהיא זאת שתוביל את כל הפעילויות ואת כל אורח החיים היום יומי גם בהקשר הזה.

האם ניתן תקציב מיוחד? התשובה היא לא. השאלה, האם יצטרכו תקציב נוסף, התשובה היא כן. אין לי ספק, שבזמן שהצבא יתיר ויאפשר יציאה, אחד הפתרונות והרצונות המאוד דומיננטיים, הן של הילדים והן של המארגנים, זה להוציא את הילדים. אין לזה כיסוי כספי. זאת דרישה גדולה.

מה הדרישה של משרד החינוך?

האם המשרד מוכן לעזור במשהו? יש היום כל מיני יוזמות.

המשרד היה בנוי לסייע בקייטנות הקיץ ובפעילות המתוכננת. הפעילות הזו כרגע שובשה. הכספים שברשויות מצויים ברשויות. יהיה להם הוצאה משמעותית, לא ברת השוואה עם מה שהם תכננו. הם יצטרכו להוציא את הילדים, וכל יום שהות בפנימייה או בכל אכסניה כרוך בהוצאות גדולות ויידרשו לכך כספים רבים, בין אם יינתנו לרשויות באמצעות משרד הפנים, ובין אם משרד האוצר יעמיד תקציב מיוחד לרשויות המקומיות, שיוכלו לשאת בנטל של הפעילויות האלה. זה צורך. זה לא קיים. אם אתם שואלים אותי, זה דבר מתבקש והכרחי אם השגרה הזאת תימשך לעוד כמה שבועות.

אתה אומר שכרגע למשרד אין מענה. לאותם גורמים אין לכם מה להציע.

אני מדבר על מהלך של עשרות אלפים.

הוא שואל האם אפשר לתת קצת סיוע. יש גורמים בשטח שמנסים לארגן. אלה בעיקר הגופים הוולונטאריים, שעושים את העבודה בצורה מסודרת.

גם הסוכנות נרתמה לזה, וגם אנחנו במידת האפשר. אני לא רוצה ליצור אשליה. עכשיו ניתן סיוע לאלה שגילו יוזמה, אלה השוליים שבשוליים.

האם יש כתובת שעוסקת בזה?

לנו יש נציג שנמצא שם.אני לא רוצה ליצור אשליה שיש לזה תקציב וזה מכוסה. ברור שגם החברה למתנ"סים עוסקת בזה, אבל אין לזה כיסוי בהיקפים שיידרשו בעוד כמה ימים. לגבי הראשון לספטמבר, אנחנו נראה מה תהיה ההתארגנות. במידה ושנת הלימודים תיפתח תחת העננה הקודרת של המצב הביטחוני והמבצעי, אנחנו ניתן לזה מענה, איך מפעילים לימודים בתוך מקלטים.

כמו שרונית אומרת, כדאי כבר עכשיו להכין תוכנית מגירה.

תכנית המגירה מדברת על מצב שבו בתי הספר יפעלו במקומות מוגנים, ומה התשובה במקום שבו יש פער מקלוט. אם ביישוב מסוים אין כיסוי מוחלט למקלטים, אז כיתה ג2 תצטרך ללמוד במתנ"ס שבו יש מקלט, וכיתה ג4 תצטרך ללמוד במקום אחר. יש תיק יישובי בכל יישוב לגבי השאלה, מה קורה במצב כזה.

לגבי גיוס אנשי חינוך למערך הזה - מי שגילה גילויי התנדבות, נשמע לקריאה שלנו ובא, משמש דוגמא אישית. במידה ואנחנו נרגיש שיש צורך בתוספת של כוח אדם, נדע איך לפנות אליהם.


זבולון שאל למה יש רק 563 מוקדי פעילות. זה הצורך. אם צריך 800, יהיו 800 מוקדים. אם יצטרכו 1,000, יהיו 1,000 מוקדי פעילות. אין בעיה של כוח אדם, אין בעיה של מקלטים ציבוריים כאכסניות לפעילויות הללו, ואין בעיה של ערכות. לגבי קו פתוח - הקו עובד מהשעה 08:00 בבוקר ועד 20:00 בערב.

צריך להפיץ יותר את הקו הפתוח על ידי פליירים, מוקדים עירוניים, כדי שכולם יהיו מודעים, בפרט האוכלוסיות שהן לא נגישות למידע בתקשורת.

הקו הוא רק בעברית, או שיש גם ברוסית ובאמהרית.

גם רוסית וגם אמהרית. זה קושר אותי באופן ישיר לשאלה שנשאלה באשר לעולים החדשים. חלק ניכר מהמורות החיילות דוברות את השפה הרוסית והאמהרית. במקום שיש צורך מנתבים את המורות החיילות, שהן בעלות יכולת ליצור קשר, לאותם אזורים. יש לזה מענה בקרב המורות החיילות. אם ניתקל בבעיה ספציפית, אנחנו נדע איך להתגבר עליה, כי יש עתודה של דוברי השפה.

לגבי 420 עולים שהיו אצל בני הנוער, שהיו אמורים ללמוד באולפני עברית, העתקנו את מקום הפעילות מהצפון למרכז הארץ. המישור השלישי, הוא של עולים שנמצאים אצלנו באולפנים. אנחנו ממשיכים להפעיל את האולפנים האלה, למרות שהנוכחות שם היא פחות מ-40%, אבל אנחנו ממשיכים לקיים את זה.


לגבי הקשר לפיקוד העורף. הקשר הוא קשר טוב. הסמכות הבלעדית לקבוע את המצב המבצעי, היא רק של הצבא. הצבא מורה באיזה מקומות מותר מפעיל ובאיזה מקומות אסור, ולא כל אחד עושה לעצמו שבת. הקשר הוא קשר טוב, ועל פי זה אנחנו נוהגים. אם יש כפל הנחיות במקום מסוים, מיד יוצרים תיקון. כל יום יש חדר היערכות ישיבה במשרד עם גורמי הצבא, שם אנחנו מקבלים את ההנחיות, שעל פיהן אנחנו מוציאים הנחיות איפה מקיימים קייטנות ואיפה לא.


לגבי בני הנוער שמסתובבים – אנחנו אומרים כי בכל מקום שצריך להקים מוקד יהיה פתרון של כוח אדם. אנחנו קוראים לרשויות ולכל מי שיודע, להעיר את תשומת לבנו. אנחנו נגביר את מידת המאמצים. אין סיבה ואין צורך שבני הנוער יסתובבו ברחובות.

דיברת על הכפרים.

מה שאמרתי כאן נוגע גם ליישובים הערביים. אני נפגשתי פעמיים עם ראשי רשויות ערביות. הם כל יום מתקשרים אלינו. ביישובים הערביים בהם יש חוסר במקלוט, התשובה היא בתי הספר וגני הילדים. ברובם יש בתי ספר שנבנו ב-15 השנים האחרונות, ולכן יש בהם מקלטים ומרחבים מוגנים. שם אפשר לקיים את הפעילויות.

עוד לא התחילו.

בטח שכן. בחורפיש יש 5 מוקדים. בטובא, בג'וליס, בירקא יש גם כן מוקדים.

אני קודם כל אני רוצה לחזק את ידי המשרד וכל המערך של החינוך. מי שעוסק במלאכת הקודש הזאת, עכשיו זה הזמן שצריכים להחזיק ולחבק כל ילד וילד שנמצא במצב האיום הזה, שאתה לא יודע מתי נופל הטיל הבא ואיפה הוא נופל.

אני חושב, שאנחנו כן צריכים לציין שיש הערכות של המשרד וגם של כל הגורמים הנוספים. יחד עם זה, אנחנו צריכים לשבת כל הזמן עם היד על הדופק ולראות מה הצרכים. צריך להגיע לאלה שאין להם אמצעים להגיע בעצמם. צריך להגיע אליהם עם אינפורמציה. אני מדבר על מי שלא יכול להגיע למקלט הציבורי.הילד שיושב בבית לא יכול לצאת למערך החינוכי. צריך להגיע אליו הביתה, ולנסות לגעת בו ולחבק אותו.

אני הייתי מצפה, שמשרד החינוך יישב ביחד עם משרד האוצר כדי לראות מה המערך של משרד האוצר. הרי אין מגבלה לגבי מספר ההפצצות והדברים האחרים. לא צריכה להיות גם מגבלה לגבי התקציב כדי לעזור במידת האפשר לילדים, כדי שלא ייפגעו יותר ממה שנפגעו עד עכשיו.

אנחנו צריכים לזכור, שיש לנו ילדים בדרום שנמצאים במצב הזה הרבה זמן. כמו שהיה ברור שילדי שדרות צריכים לצאת לקייטנות ומקומות אחרים, צריך לאפשר זאת גם פה. זה כסף קטן לעומת כל ההוצאות של המבצע הזה. אני מצפה ממשרד האוצר לשבת איתכם ולדון אתכם על כך. אני מבקש לדווח לנו בתחילת השבוע הבא, מה הועמד לרשותכם. אם אתם חושבים שזה לא מספיק, אנא הודיעו לנו. יש לנו חובת פיקוח גם על משרד האוצר ולא רק על משרד החינוך. תגידו לנו, ואנחנו נעשה חזית אחת, כדי שכל האמצעים שצריכים בשביל לעזור יינתנו. זאת תהיה שעה גדולה אם נדע להתמודד עם כל האתגרים. צריך גם לקחת בחשבון את קבוצות המיעוטים. הערבים חיים במצב שבו אין מערך של חדרי ביטחון ומקלטים. זה מצב מיוחד שצריך לתת לו פתרון. כך גם לגבי העולים החדשים והילדים עם מוגבלות. צריך לתת להם את מלוא האפשרויות והעזרה. צריך לדעת שזה בכל הארץ, כי יש חלק מהילדים שעזבו את המקום והגיעו למקומות אחרים בארץ, שצריכים היענות לצרכים שלהם. אנחנו נשמור על קשר הדוק וקבוע, על מנת לעקוב אחרי המצב ולהקל עד כמה שאפשר על ילדים ומשפחתם במצב הקשה הזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.