PAGE
1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

18.7.06


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 33
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, כ"ב בתמוז התשס"ו (18 ביולי 2006), שעה 11:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): החלטת הממשלה להחמיר מדיניות הכניסה לישראל

חברי הוועדה: דוד אזולאי – מ"מ היו"ר


יצחק אהרונוביץ


ואסל טאהא


סופה לנדבר


סטס מיסנז'ניקוב


רה מרום שלו


מרינה סולודקין

דניאל סלומון
- יועמ"ש של מינהל האוכלוסין, משרד הפנים


טלי ארפי
- משרד האוצר


לורין פוריס
- המרכז לפלורליזם יהודי


דבי גילד חיו
- האגודה לזכויות האזרח


יעקב סטבצ'קי




אולגה סטבצ'קי


מקסים בביצקי


גלינה סיסצקי


ארמינה אגדז'ניאן


מרי אגדז'ניאן


נטלי גור


מרינה דיקנשטיין


אלכסנדר וינשטיין


דימיטרי פרגר


לובה פוטפצ'ק


אולגה שירובה

עידו בן יצחק

יפה שפירא

רויטל יפרח

החלטת הממשלה להחמיר מדיניות הכניסה לישראל

צהריים טובים לכולם. אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעה לסדר (דיון מהיר) בעקבות החלטת הממשלה להחמיר מדיניות הכניסה לישראל. בקשתו של חבר הכסת סטס מיסז'ניקוב. בבקשה.

תודה, כבוד היושב ראש.

ברשותך, אני רוצה להתנצל בשם היושב ראש, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, שנמצא בשליחות בחו"ל. הוא ביקש ממני למלא את מקומו ולכן אני פה.

כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אתחיל עם סיפור טראגי שקרה שלשום, בעת נפילת קטיושה בחיפה נהרגו 8 אנשים שעבדו במוסך הרכבת. לאחד מהם קראו, לצערי, דניס לפידוס, שהיה עולה חדש מאוקראינה. דניס סיים לא מזמן את אולפן הגיור והתגאה מאוד על שהפך ליהודי במדינת ישראל, מדינה שמאוד אהב. כהקדמה לדיון, אני לא יודע אם אמו נמצאת אתו או שהיא נמצאת בחו"ל, אבל בטוח שאמו לא יהודיה, אם הוא היה צריך לעבור את הגיור. אני לא יכול שלא לתהות אם גם במצב הזה מדינת ישראל היתה מגרשת את אמו, כפי שהיא מתכוונת לעשות לקרובי משפחה של עשרות אלפי אזרחים במדינת ישראל.

לא בכדי פתחתי במקרה הטראגי הזה וכמובן שהכי פחות אני רוצה לרקוד על הדם. אני רוצה לתאר את האבסורד שבהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, שיזמה הצעה ממשלתית, זה בינתיים לא הגיע לכנסת - -

זה יגיע.

מחר.

מחר זה משהו אחר.

זה מחר.

מחר יש הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מספר 19). זה אותו נושא שאתה מדבר עליו.

למה החליפו 18 ל-19?

אני בקשתי עם יו"ר הקואליציה והוא אמר שלא על זה מדובר. ידוע לנו שזאת הצעת החוק שאמורה לעלות מחר.

אז זה יותר חמור. אני עשיתי את ההקדמה הטראגית הזאת ואתאר לכם את הדברים בקצרה. יושבים פה נציגים של אותן עשרות משפחות שעליהן אנחנו מדברים. אתאר את המצב: אנחנו מדברים על עשרות אלפי משפחות שהגיעו לארץ במטרה להצטרף לאזרחי מדינת ישראל, שהגיעו לפניהם, במטרה לאחד את המשפחה ולבנות פה בית. ההחלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה גורמת לניתוק המשפחות. דהיינו: על פי אותה החלטה ואם החוק הזה יעבור, זה יהיה חוק של מדינת ישראל. אנחנו אומרים כך: אזרחי מדינת ישראל כמוני וכמו רוב האנשים שנמצאים כאן, כמו האנשים שיושבים פה מאחור, יכולים לשרת בצה"ל ויכולים להיות חיילים מצטיינים, יכולים לבחור ולהיבחר, יכולים למות בתאונות דרכים, סליחה על הביטוי, במלחמות, ובפיגועים, אבל דבר אחד בסיסי הם לא יכולים: לאחד את המשפחה שלהם בבית הלאומי של כל יהודי או כל מי שקשר את גורלו עם העם היהודי. זה הדבר הבסיסי שנשלל ממנו.

מעדיפים את בני מנשה.

גם יהודים וגם בני ביתם סבלו במשך שנים רבות בארצות מוצאם רק בגלל שהם יהודים. ברוסיה זה נחשב לסעיף מספר 5 בתעודת הזהות או בדרכון שהחזיק כל אחד שנולד שם, היה כתוב הלאום שלו: יהודי. ברגע שזה הופיע, נשלל ממנו ללמוד במוסד להשכלה יוקרתי, לעבוד במקום עבודה יוקרתי, להתקדם בסולם הדרגות וכך הלאה. סבלו גם בני ביתו שהם לא יהודים או חלקי יהודים, כיוון שקשרו את גורלם אתו.

הם הגיעו למדינת ישראל וחלקם הפכו לאזרחי מדינת ישראל וחלקם רוצים להתאחד ועדין ממשיכים לסבול מאותן רדיפות שסבלו בארצות מוצאם. אין גבול לבושה. אני מתבייש שמדינת ישראל מקבלת כאלה החלטות.

כבוד היושב ראש, אתה אדם דתי ואני חילוני אבל עדין שומר על מצוות מסוימות ואני אומר: חוץ מלאלוהים, למי יש זכות לחרוץ גורלות? הרי זו חריצת גורלות. ברגע שאנחנו אומרים שאין איחוד משפחה, שאני לא יכול להתאחד עם בת זוגתי או עם אבא שלי או עם הילדים הקטינים שלי, שלא נחשבים לפי חוק השבות כיהודים לפי הדת, זה חריצת גורלות. חוץ מאלוהים, תסכים אתי שאין לאף אחד זכות לכך.

הממשלה טוענת שזה השלטת סדר בפני שוהים בלתי חוקיים. תכף נשמע חלק מהמקרים האלה. המדינה אשמה בכך שרבים מהאנשים האלה נמצאים פה כשוהים בלתי חוקיים. רק לפני כמה חודשים התוודענו לכך שיש חקירה או ביקורת במשרד הפנים ויש כוונה לעשות סדר למה שקורה במשרד הפנים. שר הפנים הופיע בוועדת הכספים ואמר: אני רוצה להפריט את מינהל האוכלוסין ולעשות שם סוף סוף סדר.

הוא הופיע גם בוועדת הפנים והציע דברים חשובים מאוד. אני אבדוק אותו בעוד שנה.

אני ברכתי אותו ואמרתי שאם הוא ימלא לפחות 10% מהדברים – דיינו. אבל הוא רוצה להפריט את מינהל האוכלוסין כי כל סניף מתנהל כאילו הוא ממלכה בתוך המדינה. לכל סניף יש תקנות משלו, נהלים משלו. הנהלים לא שקופים, לא יודעים ולא מתורגמים לשום שפה חוץ מעברית. דהיינו, האנשים שמבקשים סטטוס, מעמד, שהגיעו לפה כתיירים שמבקשים מעמד והמסמכים שלהם נמצאים חודשים ושנים במשרד הפנים, לא מקבלים מענה בגלל סרבול ובעיות בירוקרטיות. את כל זה לא אני אומר, לא אומרים האנשים האלה ולא חברי כנסת אלא משרד הפנים בעצמו, מבקר הפנים ושר הפנים. עשרות אלפי אנשים נמצאים לא באשמתם כבלתי חוקיים ואת זה צריך לפתור, לפני שמעלים את ההצעות האבסורדיות האלה.

האנשים האלה סבלו במשך שנים מטרטורים, אנשים קשישים נמצאים פה ללא ביטוח בריאות. הם לא מבוטחים אם קורה משהו. המשפחות נאלצות לשלם עשרות ואלפי שקלים כדי לרפא אותם. אם חס וחלילה אשתי למשל, שהיא לא מוגדרת כתושבת מדינת ישראל, נכנסת להריון, אין לה ביטוח בריאות כדי ללדת כמו בן אדם. היא נאלצת להשתמש בשירותים פרטיים ולשלם הון עתק. על הסבל שהאנשים האלה סבלו במשך שנים, אנחנו גורמים להם להיות מגורשים ולהתחיל את כל התהליך מחדש. אסור להתנהג ככה כלפי בני אדם בכלל ובמיוחד כלפי אנשים שקשרו את גורלם במדינת ישראל.

בלי להעליב אף אחד, אנשים שהגיעו להתאחד עם בני משפחתם מושווים לאנשים שחשודים בפגיעה בביטחון מדינת ישראל או לחלופין כאנשים שהגיעו לכאן להרוויח כסף, כמו עובדים זרים. לא יתכן שבני משפחה של תושבי מדינת ישראל, אזרחי המדינה, השוהים פה ומחכים למעמד שלהם מושווים לאלה שבאו להרוויח כסף בצורה בלתי חוקית. איפה נשמע דבר כזה? אנשים רוצים לחיות ביחד עם בני משפחתם.

איך הם הגיעו לארץ?

הם הגיעו כתיירים.

הם מגיעים לפה כתיירים ואחר כך מבקשים שינוי סטאטוס ואז יוצא שתקופה מסוימת הם נחשבים לשוהים בלתי חוקיים. נעשה סדר בדברים. הם לא עלו במסגרת חוק השבות.

לא.

אבל נוצרה סיטואציה שבעצם אנחנו אשמים בזה.

אנחנו כולנו יודעים שחוק השבות, לצערי הרב, גם עלי לא מקובל וזו היתה הפשרה של כולם, גם של הציבור הדתי והלא דתי ואף אחד לא מרוצה מחוק השבות. אני הייתי רוצה לראות את חוק השבות בצורה מסוימת ואתה בצורה אחרת. לכן, בואו נעשה את ההפרדה הראויה. מדבריך משתמע כאילו שהם באו במסגרת חוק השבות - -

לא.

מי שבא מכוח חוק השבות מקבל אזרחות ואין לנו בעיה עם זה. אנחנו מדברים על אנשים שמגיעים למדינת ישראל כתיירים לתקופה מוגבלת ואחר כך הם מבקשים להאריך את השהות בכל מיני צורות.

לא רק תיירים.

כשאני התחתנתי עם אישה שלא בעלת אזרחות ישראלית, היא לא יהודיה, וכאשתי אני יכול להביא אותה לארץ, אני לא יודע אם היא נכנסת בחוק השבות או לא, אבל היא אשתי והיא זכאית להיות במדינת ישראל יחד אתי. לא כך המצב.

לפני שכולם ידברו, אני רוצה לומר שמדינת ישראל, מאז ומעולם, עשרות שנים, דרשה במיוחד ממדינות הגוש הקומוניסטי, לשחרר את היהודים למדינת ישראל בטענה אחת בסיסית: תנו לעולים החדשים, ליהודים, להתאחד עם בני ביתם. דהיינו, כשארצות הגוש הקומוניסטי היו סגורות דרשנו שיתנו ליהודים להתאחד עם בני משפחותיהם. עכשיו, אנחנו כורתים את מהות העלייה למדינת ישראל כי אנחנו אומרים שאין יותר כניסה לקרובי משפחה של יהודים. זו פגיעה קשה מאוד בכל המהות של מדינת ישראל.

דבר אחרון, בעיתות מלחמה ובמיוחד עכשיו, לא מובן לי למה אנחנו מתעסקים בגירוש קרובי משפחה של אנשים במקום להתעסק במהות. תודה.

חבר הכנסת מיסז'ניקוב, אני רוצה שתדע שבדקתי לפני הישיבה ושאלתי האם מתקיים מצב שמשטרת ההגירה מנסה לגרש את אותם אנשים שאתה מדבר עליהם. קיבלתי תשובה חד משמעית שלא.

כי עדין לא חוקק החוק.

אני מציע שתבדוק את הנושא כפי שאני בדקתי.

אבל החוק לא קיים.

החוק קיים ואנחנו הולכים לחדש אותו, זו לא הוראת שעה. אני מציע לך לעשות זאת. אני מתפלא על נשיאות הכנסת שהחליטה לאשר דיון מהיר בעניין הזה, כשיש הצעת חוק שאמורה לעלות מחר. ישנם כלים איך לתקן את מה שאתה אומר. אני לא נכנס כרגע אם זה נכון או לא.

מה יהיה מחר בדיון?

תיקון סעיף מספר 19 בהצעת חוק הכניסה לישראל.

מה פירוש?

בדרך כלל זה יעבור לקריאה ראשונה במליאה ולאחר מכן, יורד לאחות הוועדות. סביר להניח שזה יגיע לוועדת הפנים ופה, אנחנו מקיימים דיונים באמצעות כל הגורמים שנמצאים כאן ואז זה הזמן לקום ולהעלות את הבעיה וזכותך להגיש את ההסתייגות שאתה מעוניין להכניס בחוק הזה. יש כללי משחק דמוקרטיים שמכניסים הסתייגות, או שהיא עוברת או שלא.

שלב קודם, יש מספיק אמצעים להגיע לשר הפנים ולהעלות בפניו את הנושא ולבקש ממנו להכניס תיקוני חקיקה או לחכות עם הצעת החוק הזאת.

אני מתפלא ששר הפנים בכלל העלה את זה לסדר היום. זאת בושה למדינת ישראל.

בזמן שמביאים את בני מנשה.

אתה מסכים אתי שלשר הפנים יש את השיקולים. זו ממשלת ישראל שהחליטה להעלות את ההצעה הזאת ויש לה מספיק שיקולים. אני חושב שיש מספיק דרכים פרלמנטריות לבקש להקפיא או להכניס בה תיקונים. משום כבודך, אני מקיים את הדיון הזה ואני לא רואה שום תכלית לדיון הזה, פרט להציף את הבעיה וזה בסדר, זה לגיטימי. אנחנו יכולים להציף את הדברים, יש פה חברי כנסת מכובדים ואורחים וניתן לכל אחד להתבטא אבל מעבר לכך, שינוי מהותי לא תשיג.

אני ביקשתי את הדיון המהיר הזה עוד לפני שהנושא של החקיקה עלה לכנסת. סדר היום התפרסם רק אתמול ואני ביקשתי את הדיון המהיר לפני שבועיים. זה לא משנה את מהות העניין. אם הממשלה מעיזה אחרי ההחלטה האומללה של ועדת השרים לענייני חקיקה להעלות את הנושא הזה לקריאה ראשונה, אני רוצה להסתכל לאותם אנשים חילוניים בעיניים, כי לך כמובן יש דעה אחרת וזו זכותך. אני רוצה להסתכל בעיניים של אנשי הקואליציה, שיצביעו בעד הצעת החוק הזאת, כולל הגמלאים קדימה וכולם.

שאלה: במה שונה הסתייגות 19 מ-18?

זה תיקון . אנחנו מדברים על הצעת חוק הכניסה לארץ (תיקון מספר 19).

כפי שקורה לעתים במקרים האלה, מתחילים מנושא אחד וגולשים לכל מה שקשור למינהל אוכלוסין. אני אנסה להתמקד בעניין שלנו. מה אין בהחלטה הזאת: ההחלטה לא מדברת בכלל על המהות של מדיניות ההגירה למדינת ישראל. מי זכאי ומי לא - זה בכלל לא עלה על השולחן. גם בחוק הכניסה לישראל אין שום דבר שנוגע למהות. אין שום נגיעה במדיניות לגבי מנהלי מינהל האוכלוסין. איך נולד הדבר הזה? זה נולד כתוצאה מהחלטת הממשלה הקודמת ביוני 2005, שהחליטה להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לקבוע הסדר חקיקתי לטפל בשוהים בלתי חוקיים. זה עמד על סדר היום, להצבעה, בסוף המושב הקודם ולא עלה ולכן, חזר לוועד שרים לענייני חקיקה וזה אמור לעלות לקריאה ראשונה במליאה.

מי מוגדר כבלתי חוקי?

מיהו שוהה בלתי חוקי? לעניין שלנו, שוהה בלתי חוקי הוא אדם השוהה בישראל שלא כדין שלא כדין - -

אמא ואבא של אזרחי מדינת ישראל הם שוהים בלתי חוקיים?

ההגדרה היא של מי ששוהה בישראל תקופה של מעבר ל-30 יום, ויש כאן הרבה סייגים. כל מצב שאדם יכול להראות שהיתה תקלה או טעות שלא בשליטתו,למשל: מה שדיברו כאן על מצבים שבגלל איפול של משרד הפנים לא יכלו לשהות כדין מסיבה כזאת או אחרת, כל זה מופיע בתוך החוק, שאדם כזה לא מוגדר מראש כשוהה בלתי חוקי.

זה כולם. כל האנשים ששוהים פה פנו למשרד החוץ ומשרד הפנים.

אתה מדבר על מגזר מאוד מסוים. אתה אומר: כולם, אבל יש הרבה מגזרים וצריך לראות את התמונה הרחבה.

ספציפית, אנחנו מדברים גם על המגזר הזה, שהוא גדול ואנחנו נציגים שלו. בגלל הבירוקרטיה והרצון לשלול את האנשים האלה, עושים הכל כדי שלא יקבלו היתר להיות במדינת ישראל.

לגבי אותן דוגמאות שהזכרת, שהם שוהים לא כדין בחלק מהמקרים באשמת משרד הפנים.

ב-100% מהמקרים.

רבותי, יש לי בקשה: כולכם רשומים אז אנא מכם, תאשפרו לו להגיד את שלו.

אם ניקח את אותם מקרים בדיוק, החוק עצמו מדבר על כך שאם זה לא היה בשליטתו של המבקש, הוא לא יחשב מראש כשוהה בלתי חוקי וכל הדבר הזה לא יחול עליו. מה אומרת ההצעה לגבי אותם שוהים בלתי חוקיים? היא מצמצמת את האפשרות של שר הפנים לדון בבקשה של אדם כזה לקבל מעמד בישראל לפי חוק הכניסה, עד לחלוף תקופות צינון שנקבעו פה בחוק. העיקרון הוא שככל ששהית בישראל תקופה ארוכה יותר שלא כדין, לא תוכל לפנות להשאיר את המעמד, אלא בחלוף תקופת צינון, כשתקופת הצינון המקסימאלית היא תקופה של 5 שנים.

הסייגים הנוספים מעבר למה שהזכרתי כרגע זה - -

זה נשמע לך הגיוני?

יש לי בקשה: אתה דיברת מעל ומעבר ואף אחד לא הפריע לך. אני מציע שתרשום את ההערות ונאפשר לך להגיב.

החריג הראשון היה במסגרת החוק עצמו לגבי טיפול בילדים של שוהים בלתי חוקיים שגדלו בישראל. הסייג השני זו הוראת מעבר אחידה. זאת אומרת, כל מי שנמצא בישראל ביום כניסת החוק לתוקף ובוודאי מי שנמצא כבר היום. מי שימצא בישראל ביום שהחוק יכנס לתוקף ועד לתקופה של 90 יום, יוכל להביא לכך שאם הוא פנה לפני כן, שהחוק הזה לא יחול עליו.

מלבד זאת, שר הפנים, בהתייעצות עם שר התמ"ת, מחויב לקבוע בתקנות סוגי אנשים, שגם אם הם שוהים פה שלא כדין, הוראות החוק לא יחולו עליהם. הכוונה להחיל את זה על אנשים דוגמת קשישים, חולים, פליטים, ילדים וכולי. זאת אומרת, אנשים ששוהים בישראל שלא כדין וגם אם זה באשמתם במידה כזו או אחרת, הוועדה תוכל לייעץ לשר הפנים או לעובדי מינהל האוכלוסין להחריג את האנשים מתוך החוק ולטפל בבקשה שלהם כרגיל.

מה זאת אומרת? מה תעשו?

אם החוק היה אמור למנוע טיפול בבקשה, אם הוחלט למשל שאדם פלוני, מפאת מחלה נמצא כאן, אפשר לטפל בבקשה כרגיל, מבלי להיכנס לתוך הוראת החוק בכלל. יבדקו אותו כרגיל, כפי שהיו בודקים אותו לפני שהחוק נכנס לתוקף.

וישללו.

לא. את חוזרת לנושא מדיניות. החוק הזה לא עוסק במדיניות. לא בנושא של הורים קשישים וככל שאני יודע, אין שום כוונה לגעת בנושא הזה. הורים קשישים מקבלים מעמד בישראל. זו מדיניות ברורה ומוכרת.

אבל כתוב...

תודה רבה.

כשאני גיליתי שיש את תיקון 18 לחוק הכניסה למדינת ישראל, אחרי שקראתי אותו, מיד הבנתי שזה אסון לעולים. אולי היו כוונות טובות, אבל כשאני קוראת את החוק ומכירה את המציאות עם הורה קשישי בודד, עם אשתו של אזרח ישראלי, אני רואה שיש החמרה במדיניות ויש רצון "לזרוק" את כל אלה שנמצאים בארץ במשך הרבה שנים החוצה ובמקביל, אני רואה שיש רצון להביא אנשים אחרים. כשאני קוראת מה קורה עם בני מנשה ואף אחד לא יודע מי הם, לא בספרים ולא באנתרופולוגיה ולא באתנוגרפיה ולא יודע איזה קשר יש להם ליהודים. כשיש לנו עליה של בני מנשה, אני שואלת שאלה. אנחנו הפסקנו להאמין בדם היהודי ובערך של משפחה שיהודים מקימים והלכנו למסלול מאוד מסוכן, מיסיונרי. הדת היהודית אף פעם לא היתה מיסיונרית ולא הביאו אנשים שאין להם שום קשר לעם ישראל ואף פעם לא היו יהודים. מצד אחד, יש החלטת ממשלה בנושא של הפלשמורה. עכשיו יש סיפור חדש עם בני מנשה ומצד אחר, אני רואה שמה שהשגנו במשך 10 השנים האחרונות, שיש דמות מודרנית למדינת ישראל וערך לאשתו של יהודי של אזרח ישראלי וערך להורה קשיש בודד, עכשיו זה לא קיים. אנחנו כולנו נתונים בחסד של הפקידים שעובדים במשרד הפנים.

אני רואה גם שיהיה אסון חברתי כי משרד הפנים במשך הרבה שנים לא רצה להחליט בהרבה בעיות ויש לנו עשרות אלפים או אלפים של בני משפחות של יהודים, שנמצאים בארץ אפילו יותר מ-5 שנים ועכשיו יהיה גירוש. לא גירוש ספרד - -

יש פה אנשים שנמצאים 8 שנים.

אנחנו הרבה שנים בכנסת ואנחנו מכירים את החבר המכובד דוד אזולאי, שהיה סגן שר הפנים וידע איך לטפל במקרים הומניטריים. אז עכשיו, אחרי החוק הזה, אין מקרים הומניטריים וזה מאוד מסוכן. כשנשאלת השאלה של העיתוי של הדברים האלה, העיתוי מאוד מוזר מפני שאנחנו בזמן מלחמה. איזה מסר זה?

אולי בגלל זה, שאף אחד לא ישים לב.

ההצעה הזאת קיבלה אישור של ועדת שרים עוד לפני שפרצה המלחמה.

אני יודעת איזה מסר יהיה לחיילים הקרביים שלנו, שיש להם אימהות שמזמן רצינו את החוק של אמא של חיל. אמרו לנו שזה מסוכן, שזה יהיה תקדימי ואין לנו חוק אימהות של חיילים, אבל הפגיעה תהיה גם באמהות של חיילים.

אני שלחתי, מצידי, את המכתב לראש הממשלה ולשר המשפטים. לא אמרת לנו שהפרקליטות יזמה את החוק החדש, את התיקון לחוק - -

אמרתי שזו החלטת ממשלה משנה שעברה.

כתבתי לשר המשפטים ולראש הממשלה שאני, בגלל שאני מייצגת ציבור שיוצא נפגע, אני לא יכולה להצביע בעד החוק ואני אהיה נגדו.

אני רוצה להתייחס לסוגיה הזאת בקצרה. אני רואה באוכלוסיה הרוסית כפי שאני רואה באוכלוסיה הערבית – קורבן. את התופעה הזאת, הסוגיה הזאת, הממשלה יצרה ולא האזרחים. דיבר חבר הכנסת מסיז'נקוב על עדות של אנשים, קרבן של הבירוקרטיה. רציתי להגיד, שבאותה תקופה, אחד המסרים הראשיים של מדינת ישראל לעזור במלחמה הקרה נגד רוסיה וברית המועצות לצידה של ארצות ברית. אתם הייתם אמצעים. כפי שאנחנו, ערביי ישראל, שאנחנו אזרחי מדינת ישראל, אחרי הכיבוש של 67 הגדה ועזה, נוצר הקשר בין שתי האוכלוסיות שהן קרובות. התחילו להתחתן ולהקים משפחות ויש תיקון בחוק לאסור. כל אישה שיש לה משפחה שלמה בגליל או במשולש או בגב נחשב לשוהה בלתי חוקי, לפי התיקון הזה. לכן, גם אנחנו קורבן של זה וזה מאוד אכזרי, במיוחד לגבי אותן משפחות שאני קרוב להן. אני מכיר גם משפחות רוסיות שסובלות ויש לי חברים רבים מהאוכלוסייה הרוסית שסובלים מהתיקון הזה, מהחקיקה הזאת, שהם נחשבים לשוהים בלתי חוקיים ולפעמים מפרקים משפחות. אני עד לפירוק משפחות. האישה עזבה מפני שלא יכלה להיות עם המשפחה שלה ונסעה לאוקראינה או לרוסיה. אותו דבר אצלנו, בסקטור הערבי, יש הרבה קרבנות שילדים נותרו בלי אב או אם כתוצאה מהחקיקה הזאת. זה גורף, זה אכזרי וזה קשה.

כמו כן, רציתי להדגיש את ענין הכניסה לישראל. אדוני היו"ר, חברי הכנסת, אנחנו רגילים לביקורי קיץ. בקיץ באים מבקרים, משפחות, אנשים שיש להם דרכונים אמריקאיים, אזרחות אמריקאית, שבדית, נורבגית, גרמנית ובאים לבקר את המשפחות שלהם בגדה או בעזה או אצלנו, בתוך מדינת ישראל. מונעים מהם להיכנס. אני עד, והתערבתי בשני מקרים שהחזירו אותם - -

גם אנחנו, מרוסיה ומאוקראינה שסיפרו לי - -

החזירו אותם לשדה התעופה באותו יום והם לא הספיקו לבקר את המשפחות שלהם - -

למרות התערבותך?

לא רק אני, גם אחרים.

כדאי שתבדוק מה הסיבות.

כשיש סיבות ברורות ויש חוקים לכניסה, אני חושב שאפשר לטפל, להודיע, אפשר לא לתת ויזה. אנשים שקיבלו ויזה להיכנס והוחזרו, הן מהגשרים והן משדה התעופה. זה גורף. יש לאפשר גם לבני משפחות, קרובי משפחות לבקר ביקורי קיץ. אני לא מדבר רק לגבי הערבים אלא גם לגבי רוסים שמחזירים אותם. יש הרבה מקרים - -

מדינת ישראל מעודדת תיירים, מעוניינת בה ורוצה תיירים. כדאי שתבדוק כמה תיירים נכנסים לארץ וכמה מחזירים. אלה שמחזירים - צריך לבדוק למה.

זאת לא הפרופורציה. אלה באים כתיירים, לבקר את קרובי המשפחה. התייר הצליין בא כדי לבקר מקומות קדושים וודאי שמעודדים את זה. אנחנו מדברים על ביקורים של אנשים שרוצים לבקר משפחות, קרובי משפחה, אם זה רוסים ואם זה ערבים. תודה.

ראשית, אני מברך את חבר הכנסת סטס שהביא את זה. אני חושב שגם בתחום הפרוצדוראלי, זה שזה עולה מחר - אני יושב בנשיאות והתלבטנו וסטס צודק, זה היה צריך להיות לפני שבוע, שבועיים וזה אושר השבוע. זה לא מונע, לטעמי, להעביר מסר או בקשה שלנו לממשלה לא לקיים דיון מחר. אנחנו מבקשים, כחברי ועדת הפנים, לאחר שקיבלנו את זה כהנחתה. חברי הממשלה או ועדת השרים לא ביקשו את אישורנו. הם באו והציעו את ההצעה - -

אף פעם לא מבקשים.

בסדר. אז אנחנו, חברי ועדת הפנים, יכולים להגיד לו "סטופ". אנחנו חושבים שיש פה עוד הליך שאנחנו מתנגדים להנחתו לדיון במליאה ומבקשים לקיים דיון קדם, טרום, לקיים את הדיון פה ולהביא את כל הסוגיות שכל חברי הכסת מאוחדים פה. אנחנו הולכים לפגוע באוכלוסיה שחלקה חלשה, חלק לא דוברת שפה, חלקה הבנים משרתים בצה"ל. איזה מסר אנחנו משדרים היום? שבשעת מלחמה אנחנו מעבירים מסרים שהם נמצאים בחזית ואנחנו מתנהגים כמו בת יענה. לא מעניין אותנו. אנחנו מחוקקים בבית המחוקקים ומחוקקים כרגע חוק, שמחר בבוקר יהיה גירוש כזה או אחר או עצירה כזאת או אחרת. איזה מסרים אנחנו מעבירים. על זה אומרים: אל תהיה צודק תהיה חכם. לא צריך למהר ולעשות כל דבר. יש פה בעיה, בואו נפתור אותה. אי אפשר לפגוע באוכלוסיה שנמצאת פה, אני לא מדבר על גודלה אלא על ילדים שגדלו פה, על אנשים שישנן פה. לקרוע משפחות. ומחר בבוקר, ועדת הפנים מתעלמת מהדברים האלה. על זה אני מתרעם ועל זה אני מקבל את ההחלטה להגיד: רבותי, בואו נעצור את זה. אם יהיה רוב או לא, אני לא יודע. אנחנו חייבים להגיד שלפני שמעלים את זה למליאה, בואו נקיים דיון על השלכות החוק הזה, כי זו קבוצה גדולה, אוכלוסיה גדולה, שבאיזה שהוא מקום נעביר מחר את ההחלטה, זה יחזור לוועדת הפנים ונקיים את אותו דיון ונגיד את אותם דברים.

סליחה ידידי, לא. יש הבדל בין הדיון הזה היום לבין הדיון שיהיה אחר כך. ממה נפשך? אם ההצעה עברה, אתה מקיים דיון על החקיקה עצמה ואז יש לך את האפשרות להכניס את כל התיקונים שאתה מדבר עליהם. אם זה לא עבר, לא קרה כלום.

היתה בקשה דחופה של חבר הכנסת סטס לקיים דיון מקדמי ועליו אנחנו צריכים להגיד: אנחנו מעבירים מסר, שולחים מפה חץ לכיוון ועדת השרים: אנחנו מתנגדים. אנחנו רואים את זה כהצעת חוק לא טובה לנו, אנחנו לא רוצים אותה. בואו תמשכו את זה ונקיים דיון מקדמי ואחרי שנארגן את השורות, נדבר על הדברים, נעשה את התיקונים, יכול להיות שנתמוך בזה. למה להעלות את זה כנגד אוכלוסיה? למה לא להעביר את זה בהסכמה?

על זה אני מתרעם ואני מבקש לקיים את זה ולהעביר בקשה לא להעלות את זה מחר ולמשוך אותה עד שנעשה דיון מקדמי עם ועדת השרים. זכותם להחליט, אני לא מערער על זכותם. אני מערער על הדרך ועל התוצאה, שמחר בבוקר, מה תהיה התוצאה? איך נקרע פה משפחות? זה קרע בעם.

אתה מדבר על נושא פרוצדוראלי. ידידי, אני קצת מכיר את הדברים. אתה יכול להיות כאן אין סוף שנים ואף פעם לא תלמד את כל כללי המשחק הפוליטי. יש כל מיני דברים ואתן לך דוגמה: אחד השרים יכול להגיש ערעור בממשלה ולעכב את החקיקה.

אין לנו שרים...

לא שמעתי את מה שאמרת.

זאת ממשלה אנטי רוסית אז איזה שרים יש?

היא צודקת. זו ממשלה אנטי הכל.

חבר הכנסת אזולאי, יש פה קואליציה מקיר לקיר. אין פה עניין של מפלגה כזאת או אחרת. במהות, אנחנו מעבירים מסר לממשלה, לועדת השרים, תמשכו את זה. נקיים דיון ונפתור את הבעיה. בואו נמצא איזה שהוא פתרון.

שהוועדה תקרא לממשלה לדחות - -

זה מה שאני מבקש.

לחוק הזה יש שם: תצאו החוצה! אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, שהמצב האבסורדי שסטס ומרינה וכולנו עוסקים בו היום נקרא שהממשלה מתעלמת מהבעיה שקיימת במדינת ישראל. יש בעיה ואנחנו צריכים להיות ערים אליה. אנחנו מייצגים ציבור שלם ולציבור הזה יש בעיה ואנחנו צריכים להיות ערים לבעיה הזאת, כמו שאמר חבר הכנסת מהסיעה שלנו.

אני רוצה לשאול אותנו, מה ההבדל בין מה שקורה היום עם המשפחות האלה לבין משפחות של יהודים שהגיעו בשנות ה-70 ונפרדו ממשפחותיהם. אמא שלי גססה במדינות חבר העמים. כל המדינה עמדה על הראש כדי לעשות מאבק דרך כל העולם כולו כדי לאחד את המשפחות. אני עברתי את זה על בשרי ובגלל זה אני מבינה אותם. אני מבינה מה שקורה היום עם המשפחות האלה. אמא שלי קיבלה אישור יציאה ממדינות חבר העמים יומיים לפני שהוא מתה. כולם ידעו שהיא גוססת וכולם ידעו שיש לה סרטן ומי במדינה לא ניסה לעזור לי? לא הייתי מסוגלת להיכנס לשם. 8.5 שנים לא ראיתי את אמי. ביקשתי מהשגריר באוסטריה לראות אותה לפני שתמות ולא נתנו לי להיכנס. אנחנו היום עושים אותו דבר לאנשים שהם אזרחי מדינת ישראל, אנחנו מפרידים את המשפחות. כמו אצל סטס ומרינה יש מקרים שצועקים עד השמים. יש אישה שפנתה אלי. היא ובעלה התגרשו לפני עשרות שנים ועכשיו יש לה כאן נכדים ובת ובן. האישה הזאת גרה באשקלון והיא גוססת מסרטן. עד שקיבלתי אישור לתת לה תעודת זהות א5, שלא נותנת לה שום זכויות, והיום היא גוססת מסרטן בבית ואפילו זריקה נגד כאבים היא לא מקבלת. אנחנו מדינה אכזרית. זה לא יתכן. אני מתקשרת לשר הפנים ולשר הבריאות ולמשרד הרווחה ולבסוף, אני הייתי צריכה לגייס כסף כדי שהמשפחה תוכל לשלם עבור טיפול נמרץ.

רבותיי, לאן הגענו? יש כל כך הרבה מקרים שהאנשים שיושבים כאן יספרו וזה על קצה האסון שקורה מול עינינו. אני חושבת שאנחנו, כולנו, כל חברי הכנסת שנמצאים כאן ובוועדות אחרות, לכתוב היום מכתב ולהחתים חברי כנסת שאנחנו דורשים מממשלת ישראל למשוך את החקיקה הזאת. לא צריך לעשות דברים בחפזון, שלא יקרה אסון. אנחנו לא ניתן להוציא את האנשים האלה ממדינת ישראל.

אני נמצאת בארץ 10 שנים. אני לא רוצה לספר עכשיו על המקרה שלי כי 10 דקות לא יספיקו. בעזרת השם, אם יתנו לי ועדה במשרד הפנים אני אספר את כל הסיפור. שמעתי מה שסופה סיפרה. יש לי תיק במשרד הפנים ואני מבקשת שלאמא שלי יתנו אישור להישאר בארץ. כרגע היא נמצאת בארץ באופן אי-חוקי. איך הגעתי לזה, זה סיפור ארוך. לא היתה לי כוונה לעבור על החוק. גדלנו בשלטון קומוניסטי ולא היתה לי כוונה לעבור את החוק. אין צורך להזכיר לי שאי ידיעת החוק אינו פותר מעונש. אמא שלי היתה חולת סרטן וברוך השם לפני חודש עברה ניתוח והיא במצב טוב מאוד. התיק שלה במשרד הפנים. בשבילי, אישית, נקרא לקיים מצווה כבד את אביך ואת אמך.

יש לי בקשה גדולה לכל האשים שיושבים כאן, אתם ממציאים חוקים, מקבלים חוקים. ברגע שאתם מקבלים את התפקידים שלכם, אל תשכחו שאתם לא מפסיקים להיות בני אדם. לכל אחד יש אמהות וילדים. ברגע שאתם מקבלים את החוק שנותן לפרק משפחות, במקרה שלי, אני צריכה לקחת את הילדה שלי בת 13 ולהחזיר אותה לרוסיה, לעיר שנמצאת בצפון קווקאז, בשלטון מוסלמי. זו ילדה שחיה חיים יהודיים, אוכלת אוכל כשר, שומרת שבת, בשבילה זה טרגדיה. אתם מקבלים חוקים כלליים אבל בכל חוק יש יוצאי דופן. אם יש אפשרות להקדיש זמן, לתת אפשרות לכל אדם להשמיע את הדברים שלו. מה היה קורה אם רות המואביה היתה חיה בימינו? משרד הפנים היה מגרש אותה, לא היה דוד המלך.

אתה אומר משחק פוליטי. סליחה, המשחקים הפוליטיים שלכם זה הריסת החיים שלנו. אני עשיתי הרבה טעויות. כשהגעתי לארץ בגיל25 לא חשבתי על אמא ואבא שלי. באמת. עכשיו, כשאני כמעט בת 40 ויש לי אמא בת 67 ובת בת 13, אני לא יודעת מה לעשות עם החוקים שלכם. בבקשה, אל תשכחו "ואהבת לרעך כמוך". אל תשכחו שאתם בני אדם. שיש מושג של אהבת אדם. תודה.

תודה רבה.

שלום. אני אדבר בשם אמא של אשתי. הסיפור שלה משנת 1998. 8 שנים. זה תיאטרון של פרדוקסים. היא הגיעה לארץ עם בעלה, זכרונו לברכה. ב-98 משרד הפנים החליט שבעלה נשוי. יש לי פה תעודת זהות שלו שרשום עליה: נשוי. באותו רגע, משרד הפנים החליט שהאישה לא נשואה. איך אפשר להבין את זה? שנתיים העניין היה בבירורים. אחרי שנתיים בעלה נפטר. משנת 98 אנחנו בבירורים. לפני 4.5 שנים קיבלנו תשובה מהפקידה הבכירה של משרד הפנים שהיא צריכה לעזוב את הארץ לתקופה מסוימת כדי להחתים את השלטונות ברוסיה על תעודת הנישואין שלה. עשינו זאת. היא נסעה לרוסיה וברוסיה קיבלה פעמיים אירוע מוחי. במשך שנה וחצי היתה מאושפזת ועברה מבית חולים לבית חולים ועשתה כל מה שהיתה צריכה לעשות וחזרה לארץ. חזרנו למשרד הפנים. משרד הפנים נתן תשובה שהפקידה הבכירה, שאמרה לנו שהיא צריכה לנסוע לרוסיה להחתים, כבר לא בתפקיד. התחלנו את הסיפור מהתחלה. יש חוק חדש. חוץ מזה שבעיקרון, לפי החוק, היא היתה נושאה ליהודי שנפטר, היתה צריכה לקבל אזרחות. יש חוק לקשיש בודד. על פי החוק הזה, אם היא נמצאת 4 שנים בארץ, היא יכולה לקבל משהו זמני, שנותן לה תנאים סוציאליים.

בפועל, בגלל שמשרד הפנים אמר לה לעזוב את הארץ ולנסוע לארץ, הוא לא מחשיב את כל השנים האלה. עכשיו התחלנו הכל מהתחלה והיא צריכה לחכות עוד שנתיים וחצי. אבסורד נוסף: מה שהיא מקבלת כרגע זה ויזה עם אישור עבודה. זאת אומרת שמותר לה לעבוד. אישה בת 69 שעברה פעמיים אירוע מוחי - -

תודה לשר פורז. במקום ביטוח רפואי, יש אישור עבודה.

בפועל, שנה וחצי מאז שהיא חזרה ארצה היא לא היתה בטיפול רפואי, כי אין לה קופת חולים. אם קורה משהו, חלק מהאנשים שיושבים פה יודעים כמה עולה אשפוז יומי בבית החולים. עברתי את זה עם אבא שלי, שהיה מאושפז 3 שבועות אחרי אירוע מוחי. זה משהו כמו 20 אלף דולר בלי תרופות. האישה שנה וחצי לא היתה אצל רופא. היא מקבלת תרופות שקנתה לפני שנה וחי ברוסיה שהן פגות תוקף מזמן.

דניאל, אין ספק שקשה להתעלם ממה ששומעים כאן. אלה בעיות אמיתיות. אני מניח שזה דגם מייצג לציבור רחב וגדול במדינת ישראל. האם משרד הפנים מודע לכך, ברור שכן, אבל האם יש כוונה לתת פתרונות למקרים האלה? בא נשים את הדברים על השולחן: הרי כולנו יודעים שחוק הכניסה, אנחנו יודעים מה מטרותיו. אני לא רוצה לפרט. השאלה שלי היא האם במשרד הפנים מודעים לבעיות האלה? אני, כסגן שר הפנים בזמנו טיפלתי בהרבה מקרים הומניים.

בוודאי שמודעים. שאלה מקדמית שצריך לשאול את עצמנו, האם המקרים האלה או הדומים להם יפגעו כתוצאה מהחוק הזה, כן או לא? התשובה היא שלדעתי לא.

בוודאי.

לדעתי לא. צריך להבין שבסופו של דבר, אם החוק עובר בנוסח הזה, מתעוררת שאלה משפטית: על מי הוא חל, כן או לא. ממה שאני רואה ושמענו כאן חלקי סיפורים, החוק הזה לא אמור לחול על האנשים האלה, כפי שהוא מנוסח כרגע. מי שדיבר כנגד ההתנהלות של משרד הפנים וכל הטענות טובות ויפות אבל כרגע, החוק הזה לא ישפיע עליו. לא יעזור.

איך יאושר כדין?

החוק הזה לא נוגע אליו.

אתה מיתמם? כרגע האישה דברה על בעיה שיש לה גם עם האמא וגם עם הבת. בא נתעלם מהחוק שעולה מחר ומהחלטת הממשלה. שאל אותך כבוד היושב ראש, איזה פתרון אתה נותן לאנשים האלה?

שמנו בצד את החוק, אז אתה מדבר על מדיניות ולא על החוק הזה. אם הבנתי נכון את מה שציינה האישה, אמא שלה אמורה לעלות בפני הוועדה הבין משרדית לעניינים הומניטריים. הוועדה הזאת מתכנסת כל חודש בערך ודנה בעשרות מקרים, במי שאינם זכאים לקבל מעמד, גם לא לפי חוק השבות וגם לא לפי חוק הכניסה ומאשרת מעמד בישראל למקרים הומניטריים והיא מטפל אך ורק בזה. זה ייעוד הוועדה.

אתה יודע מצוין שהוועדה הזאת תדחה את זה, כדי לא לעשות דברים מקבילים ותקדימים.

למי היא מאשרת לדעתך?

לחריגים.

(תרגום מרוסית)

אמא נמצאת פה 5 שנים יחד אתה. היא התעוורה בשנת 2002 ועשו לה ניתוח על חשבונם. באופן תמידי מבקשים סטטוס ממשרד הפנים. לאמא לא נשאר שם אף אחד. היא בת 61. 5 שנים היא נמצאת אתם וגדלים לידה נכדים שהיא לא רואה אותם אלא רק ממששת אותם.

תודה רבה.

אני 16 שנים בארץ ואמא של אשתי 12 שנים. לפני 5,6 שנים התחלנו לעשות משהו חזק, כי חיכנו וקיבלנו מכתבים משם ומשם ובסוף, היום הסיטואציה היא שאחרי שתי אזעקות שהיו בצפון, אני לא יודע מי יותר עייף, המשפחה שלי או אתם, בכנסת. היא חולה בת 75 ואני לא יודע מה להסביר. היא אוהבת את המדינה יותר מהרבה יהודים, כי בזמן שהיתה החטיפה של החיילים היא קיבלה מאתנו כסף כיס, כאילו שהיא עבדה. היא שמה את זה בצד וביום שהיה צריך לתת מתנות לחיילים היא הלכה וקנתה להם מתנות. היא לא יהודיה והיא פה 12 שנים, אם אני לא טועה. אני לא זוכר את כל הסיטואציה. אני חושב שרצינו לקחת אותה לפה והיא לא יכולה. אתמול היה שטף דם במוח שני.

איפה היא נמצאת עכשיו?

במגדל העמק, בבית עם שני הילדים שלנו. ילד אחד צריך ללכת תצבא בעוד חודש ימים והוא רוצה רק צנחנים. אבל מצד שני, הוא אומר, איך אני יכול להיות בצבא שסבתא שלי ככה? הוא רוצה להיות בקרבי והוא לא מבין מה קורה. הוא גבר בן 18 ואני לא יודע מה להגיד לו ואני לא יודע מה להגיד לו ולאשתי - -

גם אנחנו לא יודעים.

פעם ראשונה שאני מדבר על זה אחרי 12 שנים ואני לא יודע מה לעשות.

אני רוצה להגיד לך שאולי אתה מדבר על זה בפעם הראשונה, אבל יושבים פה חברי כנסת ותיקים כמו מרינה סולודקין, שמלווים את העסק הזה הרבה מאוד זמן ועושה פעילות מבורכת בעניין הזה. אתה לא מדבר אבל יש מי שמדבר במקומך.

אני בטוח שיש, אבל זה לא מספיק.

תודה רבה.

אני רוצה להגיד למשרד הפנים: מה ששמעתי,אולי לא הבנתי נכון, אתה אמרת שכל הסיטואציה וכל מה שקורה, אנחנו בני אדם. אני מרגיש שזה לא נכון בכלל. אולי אתה מוכן להגיד את זה פה, אבל במשרד הפנים באו אנשים כמו כלבים ומבקשים ומחכים ובוכים ושואלים, חוזרים הביתה ושוב, 5 שנים. היא פה 12 שנים. לפני 5 שנים התחלנו לעשות משהו. עכשיו היא בלי דרכון מאוקראינה, בלי תעודה בישראל, היא כלום, היא אפס. היא לא כאן ולא שם. היא רק אחת אצלנו, אין שם ילדים. 12 שנים היא פה - -

אין ספק שכשאתה שומע את הדברים זה קשה. אני לא מקל ראש בדברים. יחד עם זה אני רוצה שתבינו ואני חוזר על הדברים: לצערי הרב, כרגע, הדיון הזה הוא לא המקום שיתן פתרון לבעיה הכאובה.

איפה המקום?

אני רוצה להציע לכם שהוועדה תקבל החלטה, שאם הצעת החוק הזאת תעבור וזה יבוא לקריאה שניה ושלישית כאן, שהוועדה תיתן דגש וימצאו הפתרונות לאותם מקרים שאנחנו מדברים עליהם כאן. זאת תהיה ההמלצה של הדיון הזה לוועדה.

אנחנו רוצים שהממשלה תמשוך את החקיקה הזאת.

אני שומע את הדברים.

יש לי הצעה אחרת:

הצעה אחרת - זו דעתי וזו לא צריכה להיות החלטת הוועדה ואני בטוח שיש עוד כמה ששותפים לה: אם הצעת החוק הזאת מחר תעבור בקריאה ראשונה, אם היא תגיע לישיבה בכנסת, מבחינתי וגם מבחינת האנשים האחרים זה כאילו ממשלת קדימה הכריזה מלחמה על מיליון וחצי תושבי מדינת ישראל. זאת מלחמה.

למה לך?

זה כל כך אכזרי.

אני מביע את דעתי האישית.

היה דיון והשתדלנו להיות מאוד מתונים. בא נמשיך באווירה הזאת.

אני מביע את דעתי האישית.

האמירה הזאת לא מקובלת. אני מציע לך למתן את הדברים. במצב כזה לא תמצא שותפים. אם תהיה מתון, גם תמצא שותפים למאבק שלך.

אני מאוד מתחבר להצעתו של חבר הכנסת אהרונוביץ, הוא ביטא את הדברים בצורה הכי טובה. כמו כן, אני מבקש בשם הוועדה, לפנות ליועצת המשפטית של הכנסת כדי לקבל את חוות דעתה עד כמה הצעת החוק המובאת מחר לקריאה ראשונה - -

זו זכותך, אתה יכול לפנות.

- - באילו מקרים זה פוגע ובאילו מקרים זה לא פוגע ולא נוגע לאנשים. עד שחוות הדעת הזאת לא תינתן, אני מבקש לעכב את העלאתה של הצעת החוק למליאה.

אתה יכול לקבל תשובה: יושב פה הנציג של המחלקה המשפטית ואתה יכול לקבל ממנו תשובה מיד.

אנחנו רוצים תשובה בכתב.

אני לא רוצה להיכנס לגופה של הצעת החוק משום שיש פרוצדורה בכנסת. הממשלה מביאה הצעת חוק לכנסת וזו זכותה, היא עברה את כל חוות הדעת המשפטיות של היועץ המשפטי לממשלה או נציגיו. ברגע שהצעת חוק מגיעה לוועדה, יושבת היועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין פרנקל-שור ואנוכי, ואנחנו עוברים על כל הבעיות המשפטיות שעולות בהצעת החוק. לפני שהצעת חוק עולה לקריאה ראשונה, היועצת המשפטית של הכנסת לא נכנסת לשאלות כאלה.

לא הבנת. הנציג של משרד הפנים אמר שזה לא ישפיע על העולים. אנחנו רוצים חוות דעת איך החקיקה הזאת לא תשפיע על העולים. את היכול לתת לנו?

יל איזה סוגי אזרחים זה ישפיע ואיזה לא.

ברגע שזה יגיע לוועדה אנחנו ניתן - -

אבל זה רק אחרי קריאה ראשונה.

בענין הזה, הוועדה לא פונה. אם אתה רוצה כחבר כנסת, מותר לך לפנות ליועצת המשפטית של הכנסת. יש פה חברי כנסת מנוסים וותיקים, תשאל אותם. זכותך לפנות ליועצת המשפטית של הכנסת ולבקש את חוות דעתה על הצעת החוק. לידיעתך, כל הצעת חוק, לפני שהיא מונחת על השולחן, עוברת הרבה מאוד יועצים משפטיים.

חבל שוועדת הפנים דוחה בקשה לגיטימית של חבר כנסת.

זה לא נכון.

סטס, תבקש לפני שזה עולה מחר, שאנחנו רוצים ישיבה מיוחדת עם חוות דעת.

מותר לכם, כחברי כנסת, לפנות ולבקש חוות דעת. אף אחד לא ימנע אותך מזה. אתה לא צריך בשביל זה את ועדת הפנים.

בטח שצריך.

אני מבקש ממך לא להתערב בדיון ולהגיד: בטח שצריך או לא צריך. יש פה אנשים מספיק מנוסים שיודעים את הכללים. כל חבר כנסת מכיר את הכללים והם יכולים לפנות למחלקה המשפטית ולקבל חוות דעת. אני מתפלא עליך שאת אומרת דבר כזה. את מסתובבת פה מספיק בפרוזדורים כדי לדעת זאת. סתם להגיד דברים כדי להסית את הדיון?

אדוני היושב ראש, אני מכירה את כללי המשחק ואני חושבת שכוועדה, אנחנו יכולים לפנות לממשלה ולומר שבזמן המלחמה המסר לא נכון וצריך להקפיא את החוק.

למשוך את החקיקה הזאת.

שמעתי את הדברים. הוא אומר שיש חוק ויש מדיניות ובמסגרת המדיניות יש פרשנות. אני מודאג מזה. יש את החוק שיהיה במסגרת אבל אחר כך נבצע כל מיני דברים ושינויים ואני מודאג מזה. כחבר ועדת הפנים, אני מבקש: ההחלטה שלנו, כחברי ועדת הפנים, היא להעביר את הבקשה בחזרה לוועדת השרים. קחו את ההצעה הזאת. העיתוי הזה הוא לא העיתוי הנכון וכן בואו נשב עם אותם נציגים שיושבים פה וננסה ללבן את הדברים, כדי שגם הפרשנות וגם החוק יהיו ברורים ואחידים. לא יקרה שום דבר אם זה יעלה עוד שבוע או שבועיים. המהירות היא מהשטן.

יצחק ידידי, אתה יודע שכשהקריאה הראשונה עוברת במליאה, אם היא תעבור, הרי פה זה המקום ואתה מוזמן ואתה פעיל. פה נקיים את הדיונים - -

חבר הכנסת אזולאי, בקשה לי אליך: אנחנו חברי ועדה, אנחנו חברי כנסת, אנחנו מעבירים מסרים. לא מה שאנחנו מעבירים בפרשנויות. אתה מעביר פה מסר לוועדת השרים לחקיקה: תלכו קדימה. כל אלה ששמעת פה מאחור, אותם זה לא מעניין. לטעמי, אסור לתמוך בזה.

תודה רבה. אני מעלה שתי הצעות להצבעה. האחת - הצעה שלי, שאומרת שהוועדה תשים דגש על מתן פתרון למקרים הומניטריים לפני הקריאה השניה והשלישית. הצעה שניה, של חבר הכנסת אהרונוביץ ושל מרינה סולודקין שאומרת: הוועדה פונה לממשלה לעכב את הדיון בחוק הזה עד לקיום מפגש הבהרה בין הנציגים, איך יינתן הפתרון לבעיה. מקובל עליכם?

כן, כולל העיתוי.

אני מבקש להעמיד את זה להצבעה. אני מבקש להדגיש למי יש זכות הצבעה: חברת הכנסת מרום-שלו, יצחק אהרונוביץ ומרינה סולודקין.


אני מבקש להעמיד את הצעת הסיכום שלי להצבעה:

בעד - 1

נגד - 3

ההצעה לא עוברת.

אני מבקש להעלות את הצעת חבר הכנסת אהרונוביץ ומרינה סולודקין או בשם כולם להצבעה:

בעד - 3

נגד - אין

נמנע - 1


אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:15)